1. טריילר ראשון ל"איש הצפון" של רוברט אגרס, אחד מגדולי הבמאים שעובדים כיום. באמת, הוא 1.89 מטר. והוא גם אחלה במאי בלי קשר.
אוקיי, "איש הצפון" נראה שונה משני הסרטים הקודמים של אגרס – ואומנם ייתכן שיש פה הטעיה כדי למשוך קהל תמים שלא יודע למה לצפות, אבל אגרס בעצמו אמר שזה סרט רווי אקשן, ולא הייתי מפקפק בו, אחרת הוא ישלח את זעמו של פיליפ השחור.
2. זהירות, שחקן אהוב צועק על נאצ'וס: הנה אדם דרייבר ברטטוי.
IM IN TEARS WHAT IS THISSS https://t.co/khv8mEcdIN
— shan (@dernswift) December 4, 2021
3. טריילר על הנילוס:
אהבתי (במידה מסוימת) את "רצח באוריינט אקספרס", אבל לסרט החדש אני לא מצפה בכיליון עיניים או בכלל. ייתכן שאלו הדחיות המרובות שהוציאו את האוויר מהמפרשים או המעורבות של הקניבל/אנס ארמי האמר שהכתימה את הפרויקט. יודעים מה? אולי אני סתם מחפש תירוצים, וזה השטיק של קנת בראנה והשפם שמיציתי אחרי סרט אחד.
4. וכעת משהו טיפה שונה. הנה צילום של קיאנו ריבס מתוך "מטריקס" החדש – רק שזה לא באמת צילום מתוך מטריקס החדש – וזה לא באמת קיאנו ריבס.
לפני שאסביר, בואו קודם נדבר על Unreal Engine. זהו המנוע הגרפי המפורסם בעולם, וחברות משחקים גדולות כקטנות משתמשות בו מאז 1998. לכן, כאשר גרסה חדשה של המנוע יוצאת לאוויר העולם (וזה קורה אחת לכמה שנים טובות), הזינוק החד ביכולות הגרפיות של עולם המשחקים מורגש בכל פינה.
ביוני הקרוב צפויה לצאת הגרסה החמישית של Unreal, וכדי להדגים לְמה היא מסוגלת, הוחלט לשתף פעולה עם לאנה וצ'אוסקי, קיאנו ריבס וקארי אן מוס ולשחרר את "The Matrix Awakens" – סרטון בן רבע שעה שנפתח עם קיאנו ריבס (שלא ברור אם הוא בכלל אמיתי) שמדבר על מציאות, דמיון והקו המטושטש ביניהם (וניתן כל אחד יכול להוריד ולשחק בגרסת ההדגמה הזו). ולאחר מכן אנחנו ממשיכים לרבע שעה של שרירים, מה שמעלה קושייה הרלוונטית לענייני קולנוע: האם בכלל נזדקק בעתיד לשחקנים אמיתיים?
כי שוב, זה לחלוטין קיאנו דיגיטלי. ואומנם, אם תביטו בתמונה זמן רב מספיק, עמק המוזרות יתחיל לדפוק בדלת – אבל מדהים כמה רחוק התקדמנו. בשני העשורים האחרונים חזינו בקפיצה טכנולוגית על גבול המד"ב: לכידת תנועה, טכנולוגיית שמצעירה שחקנים (ולהפך) ואפקטים דיגיטליים שומטי לסתות. אבל הדמו של "The Matrix Awakens" הוא מהפכה של ממש. המהפכה הזו אומנם מתרחשת מתחת לרדאר, והיא עתידה להשפיע כרגע בעיקר על עולם הגיימינג – אבל השימוש בזיכיון קולנועי ידוע כדי להדגים אותו, זו לא קריצה לעבר הוליווד אלא הצהרת כוונות. מעין "חכי חכי, תכף נגיע גם אלייך". בינתיים יש עוד מה לשייף ואל תבטלו את ההרשמה לבית צבי. אבל מי יודע, אולי עד שיצא Unreal Engine הבא, קטגוריות המשחק בטקסי הפרסים ייראו אחרת לחלוטין.
5. גם אתם גדלתם בתור ילדים על סרטים של דיסני, וחלמתם שציפורים ייכנסו מהחלון וילבישו אתכם? ובכן, מנסיונהּ של כותבת אחת, מסתבר שזה לא באמת כיף.
6. בחור אחד בילה באטלנטה (שהיא, למקרה שלא שמתם לב, מקום שבו מצטלמים מלאאאא סדרות וסרטים) וצילם והשווה למעלה מ-200 אתרים ששימשו כסט צילום. בישראל, פרויקט שכזה הוא הרבה יותר פשוט. לוקחים יום חופש ומצלמה לירושלים, לתל-אביב ולנגב ומסיימים עניין.
7. הסרטון הבא מתוך מצלמה במעגל סגור הוא, ככל הנראה, מבוים. ובכל זאת, יש בו דקה שמכילה יותר דרמה, אקשן ומתח מאשר לסרטים באורך מלא:
It's only one minute long, but this CCTV footage has a better narrative and more compelling character arcs than most of the arthouse films I've seen: pic.twitter.com/XykQtJbXkA
— Eize Basa (@PonchoRebound) December 14, 2021
8. הבמאים המיתולוגיים של דיסני, רון קלמנטס וג'ון מסקר – אותם אלה שאחראים על קלסיקות כמו "בת הים הקטנה", "אלדין" ו"כוכב המטמון" (מעריצי "כוכב המטמון", הרימו יד. בואו נראה לכולם שיש עשרות מאיתנו!) – עורקים למתחרים בוורנר כדי לביים סרט של "מטאל מן", קבוצת גיבורי על מבית DC. הם יביימו את הסרט וגם יכתבו אותו עם התסריטאית סלסט בלארד שכתבה את "ספייס ג'אם: תקווה חדשה" (וואו, עד הרגע הזה שכחתי שכתבתי עליו ביקורת). להגנתה ייאמר שהיא רק אחת משישה תסריטאים שעבדו על התועבה הזו.
9. אתם מוזמנים לעיין ברשימה השחורה של 2021: התסריטים הבולטים ביותר שטרם הופקו. ויש כמה דברים מבטיחים, כמו "Apex" (שכתב ג'רמי רובינס) אודות חובבת אדרנלין שיוצאת לכבוש נהר, ומגלה ש"לא רק הטבע צמא לדם" (הימורים? כנראה תנין ענק רודף אחריה); או "Challengers" (שכתב ג'סטין קוריצקס) שמתרחש כולו במשחק טניס שמפגיש שלושה חברי ילדות: זוכה גראנד סלאם מפורסם, אשתו המאמנת וחבר שלישי שמדורג 201 בעולם; או "Cruel Summer" (לי קסירו ואריקה מטלין) אודות חמישה מדריכים במחנה קיץ ב-1998, שהורגים בטעות זר ביער; או "Jellyfish Days" (מ'תיו קיס, מייק סורס) אודות זוג שעובר הליך רפואי שמכפיל פי 4 את תוחלת חיי השניים. אבל הכי מעניין (מבין התקצירים הרנדומליים שבהם עיינתי) הוא "Lady Krylon" (שכתב ברנדון קונסטנטין) שעוסק בעולם הגרפיטי, וספציפית בשני יריבים שפוצחים בסדרת קרבות אמנות רחוב. גם מתן בכר סקר חלק נרחב מהם בפייסבוק שלו.
10. מארק האמיל וקארלה גוג'ינו מצטרפים אל פרנק לנגלה במיני-סדרה החדשה של מייק פלנגאן, יוצר "מי מתגורר בבית היל" ו"דוקטור סליפ". הסדרה, "נפילת בית אשר", מבוססת על עבודותיו של אדגר אלן פו, ומעבר לכך לא ידוע עליה הרבה. אבל משהו אומר לי שזו לא קומדיית פוטבול.
11. אנשי מגזין Vulture ניסו להתעמק ולהבין את סרטי חג המולד החדשים של נטפליקס. ואם חשבתם שנטפליקס גרועים, היוטיובר (החביב עלי) דרו גודן צפה וסבל בשני סרטי חג-מולד מוזרים של פיקוק:
12. מייקל שין הכריז על עצמו כשחקן ללא מטרות רווח – שזה אומר, בעיקרון, שמרבית הכנסותיו יופנו לקדם נושאים חברתיים חשובים. קדימה, מייקל שין. תילחם כדי להוציא את במבה קרם בייגלה מהחוק.
13. כתבה ארוכה מרתקת של תום לוינסון ממגזין The Marker בשם "לסבסד את שולי", והיא עוסקת במקורות ושיטות המימון של הקולנוע הישראלי – החל מתקציבים ממשלתיים וכלה בגופים פרטיים, ובין היתר, מידת השפעתם של מפיקים בתעשייה (בעיקר איזה אדרי אחד).
בין היתר מתראיינים בכתבה שמוליק דובדבני, נדב לפיד וגורמים אחרים שיודעים דבר או שניים – כולל הציטוט המעניין הבא מארי פולמן: "ב'אנה פרנק' גייסתי בישראל כ-5 מיליון שקל והבאתי למדינה 20 מיליון שקל ממקורות זרים שפרנסו 30 משפחות במשך שלוש שנים, אבל לא קיבלתי שום החזר על כך. אין ספק שהיה לי משתלם יותר לעבוד על הסרט במדינות כמו בלגיה או צרפת".
14. ראיון עגום עם הבמאי המועמד לאוסקר מייק לי ("סודות ושקרים", "ילדות קריירה") שמספר כי הוא מתקשה למצוא מימון לסרט הבא שלו, ואפילו נטפליקס (שמאשרים, כזכור, כל סרט חג מולד נוראי שמציעים להם) דחו אותו על הסף.
מצד שני, לא נעים לומר, לי עצמו הוא הסיבה לכך. באותו ראיון הוא מספר שנטפליקס לא הסכימו לתת מימון כיוון שהוא סירב לספר להם את מי הוא עתיד ללהק – ומה בכלל העלילה (אתם יודעים, פרט שולי). אני שונא להיות זה שנמצא בצד התאגידים הגדולים, אבל מייק – פשוט תספר להם על מה הסרט וקח ת'כסף.
15. ספיידרמן. מרגיש לי שלא דיברנו עליו מספיק בתקופה האחרונה. ובכן, מי שרוצה לראות את איש העכביש מת במגוון דרכים אכזריות – לאנשי ערוץ האפקטים "Corridor" שביוטיוב יש משהו מיוחד עבורכם (אזהרה: לא מיועד למי שהקיאו בסרטי "המסור"):
16. כפי ששמתם לב, את החלקים היותר-הזויים של הרשת אני נוטה לשמור לסוף. וההזוי מכולם (להיום) הוא בוט שמדמה במאי (כל במאי) ואת דעתו על סרטי גיבורי-על.
מארק האמיל עושה אדגר אלן פו זה... מספק.
(ל"ת)
הטריילר של 'איש הצפון' נראה כמו סרט אקשן גנרי למדי, עם השראות איניגו מונטויה.
התגובות הנלהבות הן בגלל הבמאי או שיש משהו שאני מחמיץ?
מודה שאני גם לא מבין את ההתלהבות
(ההיכרות שלי עם הבמאי חצויה – אהבתי את "המגדלור" (אם כי קצת פחות מאחרים באתר), ומשכתי כתפיים על "המכשפה"). כמו שמישהו אמר, זה נראה כמו "קונאן הברברי", אבל קצת מעודכן לסטנדרטים של ימינו.
מצד שני, זה נראה אחלה סרט אקשן גנרי.
מתי פעם אחרונה ראינו סרט קולנוע ויקינגי הגון?
היה את Valhalla Rising של ניקולס וינדינג רפן שהיה מעולה, אבל באופן מפתיע היה יותר תוכן טלוויזיה בתחום מאשר קולנוע עתיר תקציב.
פלוס, כן, הטריילר די ג'נרי, ומתלהבים בעיקר בגלל שאגרס ביסס קהל מאד נאמן. אני מניח שההפצה של הסרט דרך יוניברסל מראה שיש ניסיון לעשות משהו מעבר לסצינת האינדי ואולי זה מעיד על הכיוון הפחות "אקסטרימי" ו"אמנותי" של הסרט. אבל קשה לדעת.
המחשבה הראשונה שעלתה לי זה דווקא למלך האריות
זה פשוט לייב אקשן R-Rated.
רצח באורנייט אקספרס המקורי מ1974 מעולה, החידוש פשוט גרוע
(ל"ת)
יש להבהיר כי בניגוד לתמונת הפריוויו,
הסרטון על ספיידרמן לא מכיל מחווה לורהובן, והוא מדמם מאד אך משעשע.
יה! לגמרי העתק-הדבק של העיניים מזכרון גורלי
אין את התמונה הזו בסרטון.
הלך לעולמו הבמאי ז׳אן מארק ואלה
אחד הקולות עם הלב הכי פועם וכשרוני בקולנוע (ובטלויזיה) בעשורים האחרונים (״הולכת רחוק״, ״מועדון הלקוחות של דאלאס״, ״קפה דה פלור״, ״ C.R.A.Z.Y.״, ״שקרים קטנים גדולים״ ועוד.
R.I.P
אוי ואבוי
(ל"ת)
יש גם את steppingthroughfilm שגם מצלם לוקיישנים של סרטים
הוא עושה את זה בעיקר באנגליה (אך לא רק), והצורה בה הוא מצלם את המקומות (בשילוב עם הפריים מהסרט) היא נורא מוצלחת. מפורסמים רבים עוקבים אחרי העבודה שלו ומתלהבים ממנה (אדגר רייט, למשל).
יש גם אותי שכל פעם שאני נוסע לעיר בחו"ל ישר מתחיל לחפש לוקיישנים שהצטלמו בהם סרטים שאני מכיר. גם כי זה מגניב וגם כי זו דרך נהדרת להכיר מקומות טובים (ופוטוגוניים) ופחות מוכרים.
עוגיפלצת
לא ראיתי "רחוב סומסום" מאז הילדות, ואלוהים אדירים, נראה שאלמו בהחלט איבד את הצ'יל שלו במהלך השנים (הקליפ מתכנית ששודרה ב-2004).
זה מזכיר לי תכלת
ותכלת מזכיר לי רקיע. ורקיע מזכיר לי את כסא הכבוד.
כמה זה עוגיפלצת בגימטריה?
בדיחות לדוסים מטיבי צפיה
(ל"ת)
689
שזה גם ״ברוך הבא מלך המשיח״
ולכל מי שלא קשור לציבור הדתי ולא הבין
אז הרפרנס הוא למערכון המצויין הזה של החבורה הקומית הדתית ״אנדרדוס״.
בשונה מהרבה מהמערכונים שלהם, שמכילים בדיחות פנימיות שמובנות רק לציבור הציוני דתי או למי שהגיע ממנו, הסרטון הזה אמור להיות ברור ומצחיק גם לחילונים.