במקור: Finding Nemo
במאי: אנדרו סטנטון
תסריט: אנדרו סטנטון,
בוב פטרסון, דייויד ריינולדס
קולות: אלברט ברוקס, אלן
דג'נרס, ווילם דפו, ג'פרי
ראש, אלכסנדר גולד
אני אוהב לצפות בסרטים של פיקסאר. עד כה, אף אחד מהסרטים שלהם לא אכזב אותי – כולם הביאו לי בדיוק את מה שציפיתי לו: כמויות שופעות של הומור, עם או בלי באז לייטייר, אנימציה ממוחשבת מצוינת וקרדיטים ששווה להמשיך ולשבת בזמן שהם רצים על המסך. כבר קרו מקרים בהם קניתי, לדוגמה, כרטיס ל"סרט אקשן מבטיח עם ארנולד שוורצנגר" וקיבלתי בתמורה את 'היום השישי'. לא כך כשמדובר בפיקסאר. כשאני קונה כרטיס ל"סרט של פיקסאר", אני יודע שאזכה לטיפול טוב. כרטיס לסרט של פיקסאר משרה תחושה של חמימות ובטחון שאין לאף כרטיס לסרט אחר.
תחושת החמימות והביטחון הזאת, לרוע המזל, פסחה על הגיבור של 'מוצאים את נמו', דג אדום בשם מרלין (ולא, לא הצלחתי למצוא אף בדיחה שמשווה בין אחד מעורכי האתר לגיבור הסרט שהיא לא בנאלית). מרלין, מתברר, פוחד מאוד מהאוקינוס. הוא מעדיף להישאר בסביבת הבית הורדרד שלו. מי שלא מרוצה מהעניין הזה הוא הבן שלו, עוד רד פיש אחד, בשם נמו.
בשלב מסוים ההתנהגות הפולנית של אביו מתחילה לעלות לנמו על העצבים. כשזה מנסה למרוד באביו, הדבר מוביל במהרה לתפיסתו על ידי צוללנים. מרלין, בתגובה, מפגין יצר דאגה לצאצאים שממש לא אופייני לדגים אותם יצא לי לגדל בבית, ויוצא בעקבות בנו. מה קורה מכאן ואילך? נכון, מוצאים את נמו (או מחפשים את נמו, אם תרצו לדייק).
אתם יכולים בודאי לנחש כי לא מדובר בעסק פשוט. האוקינוס הוא מקום גדול, אחרי הכל, ובמסעותיו של מרלין מתרחשות לא מעט תקריות אשר הופכות את החיים של כל המעורבים בעניין למעניינים הרבה יותר. אז יש אמנם אירועים כמו "מרלין בורח מכריש לבן ענק", שלא נשמעים מתאימים לרעיון הקליל של הסרט, אבל כיאה לסרט של פיקסאר, גם אירועים אלה מצליחים לשעשע, בגלל אוסף הדמויות המצוין של הסרט.
כרישים צמחוניים, דגי חרב בעלי מבטא בריטי, שחפים, שקנאים, תמנונים, צבים, לוויתנים ואפילו כוכב ים אחד. בסך הכל, צוות השחקנים הוירטואלים של הסרט יכול בקלות למלא גן חיות שלם, עם כמה בני אדם מבקרים על מנת להשלים את התפאורה. מבין אוסף הדמויות הללו, בולטת במיוחד דגה כחולה אחת בשם דורי (או אלן דג'נרס, כפי שאנשים מסוימים מכנים אותה) בעלת בעית זיכרון לטווח-קצר, המתלווה לחיפושיו של מרלין, והיא כמעט ומצליחה להפוך את הסרט ל'ממנטו: הפארודיה' ברגעים מסוימים.
אבל ככל שתהנו מנאומיה המבולבלים של דורי, אלה מהווים בסך הכל פסיק בעולם הדמויות הביזאריות של 'מוצאים את נמו', שרבות מהן היו יכולות לזכות, בנסיבות אחרות, לסרט משלהן. דוגמה טובה לכך היא תושבי האקוואריום בו נלכד נמו, אשר מעבר להפגנת ידע טכני מעולה בנושא טיפולי שורש, מספקים מקלט לוויליאם דפו (הגובלין הירוק מ'ספיידרמן', כאן בתפקיד דג ממורמר אשר מקדיש את חייו לנסיון להמלט מהאקוואריום) ודגים מקסימים כמו דב, ואחותה המסתורית והסוציופטית-קמעה, פלו.
העולם שסובב את הדמויות האלו מרשים גם הוא. גם כשהם בונים סרט מתחת לפני המים, פיקסאר מסוגלים לגרום לסביבה להיראות מלאת חיים כמעט כמו הדבר האמיתי. לרוע המזל, "הדבר האמיתי" הוא לפעמים לא כל כך מלא חיים בעצמו, ומספר סצינות המתרחשות בלב הים הן פשוט "ריקות": דורי ומרלין שוחים להם, מריצים דיאלוג חביב, ומסביב – צבע כחול, ולא הרבה יותר. זה אולי אמין, אבל כשמדובר בסרטים של פיקסאר, אני בדרך כלל מצפה ללא פחות ממסאז' לעיניים. אבל נסלח להם על זה, הם בטח היו עייפים אחרי 'מפלצות בע"מ'.
התלונה הכבדה יותר נוגעת לעלילת הסרט: אפילו יחסית לסרט ילדים טיפוסי, 'מוצאים את נמו' הוא מאוד צפוי. כל כך צפוי, עד שתוכלו לנחש כיצד יראו הסצינות האחרונות של הסרט כבר כשלוש דקות לאחר שהוא התחיל. זה לא אמור באמת להציק לאף אחד. אחרי הכל, אני, לפחות, נמצא כאן בשביל האירועים המשעשעים שקורים בין פרט מהותי אחד בעלילה למשנהו. הבעיה המהותית היא הדיאלוגים הקיטשיים – קצת יותר ממה שציפיתי למצוא בסרט של פיקסאר.
נו, אבל אלה הן תלונות קטנות ולא-חשובות. 'מוצאים את נמו' עושה בדיוק את מה שהוא צריך לעשות: מספק קצת יותר משעה וחצי של צחוקים, המוצגים לכם באמצעות מיטב האנימציה הממוחשבת. זה אינו הסרט הטוב ביותר שפיקסאר יצרו, אבל אם תבחרו ללכת ל'מוצאים את נמו', אתם לא צריכים לדאוג. הדמויות המקסימות והדיאלוגים השנונים יטפלו בכם טוב.
אבל מה? אין "פספוסים" במהלך הקרדיטים, ואפילו הופעת האורח של מייק ווזאבסקי בסנפירים ומשקפי צלילה לא יכולה לפצות על כך. בעסה.
גם אני כתבתי ביקורת לסרט
אבל משום מה לא שלחתי לעורכים. לא נורא. בכל מקרה, אלן דג'נרס עצבנה אותי לאללה, וגם הצב! לסבית ארורה! וצב!
אין ספק,
היותה של השחקנית לסבית היא מה זה רלוונטית לאיכות משחקה בגילום דג כחול.
אין ספק,
מה, לא שמעת? מחקר חדש קובע כי החומרים הכימיים במוח של לסביות גורמים להם לדחייה מרובה מהצבע הכחול ולכן ברור שדג'נרס לא יכלה לבצע את תפקידה כהלכה.
בצחוק, בצחוק
ולמען הסר ספק ששנאתי לדגה הכחולה באה מהיותה לסבית, אני רק רוצה לומר שנזכרתי שאלן דג'נרס מדבבת אותה רק כשעה לאחר תחילת הסרט, ועד אז היא כבר הספיקה לעצבן אותי, ככה שהשנאה שלי אליה הם ממניעים טהורים ולא מהומופוביה.
לא ממש
אתה ידעת שאלן מדבבת אותה ושכחת אבל התת מודע ההומופוב שלך שידר לך כל הזמן שנאה בלתי מוסברת לדגה הכחולה.
צודק!
אני אלך למחנה סובלנות.
שאלה אחת ל-BS
עם מי (או מה) היית צריך לשכב כדי להיות זה שכותב את הביקורת על נמו?
אה… וגם מזל"ט על ביקורת ראשונה מצויינת.
שורה אחת זכורה לי במיוחד מה
מהסרט –
אחד הקטעים היותר מצחיקים בסרט.
פנינת תסריט משובח.
שים לב לצמצום רב ההבעה, להבעה המצומצמת, ולמצמוץ ההבעתי.
כן. אחת מפסגות הסרט.
האמת היא שלא התלהבתי מהסרט, ככלל. מעט בדיחות באמת הצחיקו אותי, והעלילה, כפי שנרמז בביקורת, די בנאלית.
אז כן, ביצוע טכני מדהים, אבל בלי הנשמה זה לא עושה לי את זה.
השפעות לוואי של הסרט.
ילדים משחררים דגים –
http://edition.cnn.com/2003/TECH/science/06/30/coolsc.nemonews/
מחסור בדגי ליצן בחנויות החיות –
http://www.dailynews.com/Stories/0,1413,200~20949~1463452,00.html
(היו כתבות טובות יותר בזמנו, עכשיו אני לא מצליח לאתר אותן.
אהם,
מזל-טוב, BS, אשר בימים כתיקונם נושא את שמי, לרגל פרסום ביקורתך באתר.
מקווה שמדובר בביקורת ראשונה מבין רבות אחרות.
ולעייננו – לבי נצבט קלות לאור סיכום הביקורת, שלא מדובר בסרט הטוב יותר של פיקסאר.
אחר ציפיה רבה, טריילרים מצויינים והרבה הייפ, קיבלנו מה שמתברר להיות סרט סביר +, שלמרות סבירותו (+), הצליח בקופות כמו סרט שהוא טוב בהרבה.
אני רק מקווה שפיקסאר לא הבינו מההצלחה הזו שהם יכולים לנוח על זרי הדפנה, ולדעת שסרטים שלהם ישברו קופות, רק בגלל שמופיע הלוגו שלהם (ואולי סרטון קצר) בתחילתם.
אמנם, אני מאוד אוהב סרטים באנימציה ממוחשבת, אבל אני מעדיף לראות השקעה גם בתחומים אחרים, כמו תסריט (עם דגש על בדיחות ו-Gags).
אהם,
קודם כל, בתגובה לתגובות האוהדות, אני חייב להגיד איזה "תודה לפישאיי שהביאני עד הלום", או משהו.
עכשיו, בנוגע לדאגה שלך – אתה לא היחיד. הדבר העיקרי שהתחלתי לדאוג ממנו אחרי הסרט הוא שפיקסאר מרגישים שהם כבר עלו על הגל, ושהם לא הולכים לנסות להתעלות על עצמם יותר, ומסתפקים בנישה שהם חפרו לעצמם.
אחרי הכל, "צעצוע של סיפור" היה נהדר. "צעצוע של סיפור 2" – אולי הסרט הטוב ביותר שהם הוציאו עד כה. "מפלצות בע"מ" היה פשוט חגיגה לעיניים (ואפילו היה בו מחזמר קטן בסוף)…
ו"מוצאים את נמו"? אחלה סרט, בסך הכל, אבל באמת שציפיתי ליותר…
שתי עוולות במכה
אחת היא תגובה בביקורת על סרט שלא ראיתי, ועוד אחלה ביקורת.
השניה היא התעללות בפרה קדושה.
אבל ברצינות, מה כבר עשיתם מהפיקסאר האלה?
עם כל הכבוד, פיקסאר עשו בדיוק שני סרטים טובים: "צעצוע של סיפור" ו"צעצוע של סיפור 2". מה לעשות, שני אלה, כולל הדמויות המבריקות, הקונספט המצוין – שבעיני שני הסרטים האחרים שלהם היו מיחזור כזה או אחר שלו – והעלילות החזקות שלהם הולידו הצלחה אמיתית, כמעט חתרנית, בתחום האנימציה.
אבל באג לייף ומפלצות בע"מ? נו, באמת. שני סרטים חביביים, בינוניים, דיסניים במהותם, ילדותיים לא רק ברמת "מקסימים את הילדים" אלא גם ברמת "מתחנפים למבוגרים בצורה לא משכנעת בכלל" ובאופן כללי די זניחים.
שוב, לא ראיתי את נמו.
אבל מבחינתי יש לפיקסאר בדיוק פרנצ'ייז מוצלח אחד עד כה.
מפלצות בע''מ בינוני?!
אני חושבת שזה סרט נפלא.
ויש לי שאלה שלא קשורה:
איך מוסיפים אמוטיקונים?
מפלצות בע''מ בינוני?!
http://www.fisheye.co.il/static/emot.htm
''מפלצות בע''מ'' בינוני???
"מפלצות בע"מ" הוא אחד מסרטי פיקסאר המבריקים ביותר עד כה. מגניב, ואפילו חכם. הופעות מבריקות של ג'ון גודמן ובילי קריסטל, ורעיון מרכזי מבריק שפותח לתסריט שנון.
''מפלצות בע''מ'' בינוני???
אני היחיד שהתרגש ב"מפלצות" עד כדי לחלוחית ויזואלית?
שלא לדבר על השעשוע. ובסרטון שלפני הסרט, "For The Birds", צחקתי עד כדי התקף אסטמה. ממש כך.
איזה פחד
שני דברים מרכזיים לי:
א. מרבית הבדיחות הטובות באמת בסרט מופיעות בטריילרים. יחסית לסרט של פיקסר, זאת פשוט בושה וחרפה. עדיין, הבדיחות המצחיקות, מצחיקות מאוד.
ב. אכן מינון הקיטש בסרט מוגזם בכמה מהחלקים.
ג. הסרט הוא סרט ה-י-ס-ט-ר-י – ואני לא מתכוון 'מצחיק בטירוף', אני מתכוון 'מבוהל עד אימה'. כל חמש דקות הגיבורים הולכים למות מוות אכזרי – ויש די הרבה גיבורים – וגם כשהסוף הטוב מגיע, די ברור שהאוקיינוס הוא אכן מקום מסוכן נורא נורא נורא ושתוחלת החיים הממוצעת בו היא שניה וחצי. אני לא יודע מה איתכם, אבל אני הייתי ממש מבוהל חלקים ניכרים מהסרט.
אז נכון, מתח יש בכל סרט ילדים, אבל אווירת הפאניקה המוחלטת (יש שלוש (3!) דמויות חולות נפש בסרט!) נראתה לי מוגזמת לגמרי.
איזה פחד
או, סוף סוף מישהו מבין אותי…
ישבתי עם ילד בן שנתיים וחצי שלא הניד עפעף.
אני, לעומת זאת, נדבקתי לכיסא, מוחה אגלי זעה קרה ממצחי, ומדי פעם שיגרתי זעקה לעבר אימו של הילד (שניצלה את הזמן לעבודות הבית השוטפות): "זה סרט מממפחידדד"
האנימציה בסרט מדהימה, היו רגעים ששכחתי שזה סרט מצויר ..נכון צפוי וראיתי כבר סרטים יותר מצחיקים ,עדין סרט נהדר!!!
מאכזב בשביל פיקסר
סרט נחמד מאוד, כיאה לפיקסר, אבל חלש מקודמיו. אין פספוסים בסוף, אין ממש סרטון פתיחה חדש, והסרט נראה כאילו טייחו בו את הכל (אולי זה בגלל שבקרטידים היה איזה מישהו עם שם מחשיד כישראלי?).
לפחות פגשתי את אריאל.
ברוב הסרטים יש מישהו עם שם ישראלי
טכנית - דוקא הודי
בהתחשב בזה שבבוליווד מפיקים כמות כפולה – אם לא יותר – של סרטים מאשר בהוליווד, ניתן להסיק שברוב הסרטים שיש נמצא דוקא שם הודי.
עד כאן נטפוקטינו להיום.
נשוב וננטפק.. מי יודע? אולי עוד מעט, אולי אף פעם.
אתה יכול להאשים את
דני סוקניק.
או אלכס אוראל.
או אוסנת שורר.
לגבי הפיספוסים
לפני שלוש שנים הייתי במפגש עם אחד ממנהלי אולפן פיקסאר (אני לא זוכר את שמו). היו הפתעות (אודישנים למדובבים), התגלו סודות מאחורי הקלעים ונרשמו ליכלוכים על דיסני. כאשר אותו בכיר נשאל על הפיספוסים הוא התוודה שבפיקסאר כולם שונאים אותם, אבל ג'ון לסטר מכריח אותם. את הפיספוסים שונאים בגלל שמכינים אותם אחרי שכל הסרט מוכן ואז כולם מותשים ולאף אחד אין כח להיות מצחיק. חוץ מזה יש את הסיבה היהודית – מה תגיד המשפחה: עובדי פיקסאר רוצים שידעו שהם השתתפו בעשיית הסרט, אבל עם הפספוסים אף אחד, כולל הדודה של איש הסאונד, לא קוראים את הקרדיטים.
הקהל כמובן דאג להבהיר לאדון מנהל שממש לא אכפת לאף אחד משמו הטוב של אותו איש סאונד ומדעתה של הדודה.
אפשר לדעת מה הייתה סיבת המפגש עם המנהל?
הלוואי שאני הייתי יכול ללכת לסטודיו של פיקסאר. האם זה היה באיזשהו קורס, כי לפי הטון שלך נשמע שהאירוח היה מאורגן.
אין לי מה להגיד חוץ מזה שאני ממש ממש ממש מקנא בך!
ככה זה בניו יורק, מסתבר
אני הולך לי ליד לינקולן סנטר ופתאום רואה מולי תור ולידו שלט קטן, עליו כתוב בין השאר את השם 'קווין סמית'.
שאלתי את האנשים שם למה התור והם הסבירו לי שבשבוע זה יש מפגשים עם אנשי קולנוע והם עומדים בתור של הביטולים למפגש עם קווין סמית' שעומד להתחיל בעוד חצי שעה. כמובן שהצטרפתי לתור, למרות שהייתי מאד סקפטי שכל כך הרבה אנשים ביטלו.
אחרי רבע שעה נעמד לידנו בחור שמנמן ומזוקן ושאל אותנו אם אנחנו אלה שלא טרחו להזמין מראש. היה קצת קשה לזהות אותו כי בדרך כלל בסרטים הוא שומר על שקט ואילו הבחור הזה לא הפסיק לדבר, אבל ההתרגשות שתפסה את כל מי שעמד בתור הבהירה סופית שלפנינו סיילנט בוב בכבודו ובעצמו.
המפגש עם קווין סמית' היה מגניב ביותר. הוא התגלה כפטפטן לא קטן וסיפר הרבה סיפורים מצחיקים על ג'יי ועל בן אפלק, ואני הבנתי את העסק והתייצבתי גם בימים הבאים. חוץ מהמפגש עם אותו מנהל של פיקסאר (שהיה מרתק), הייתי גם במפגש עם קווין ויליאמסון, שכתב את טרילוגית צעקה (השלישי שוכתב קשות לטענתו) ויצר את "דוסון קריק" (אבל לוקח אחריות רק לשתי העונות הראשונות). היה נחמד מאד, אבל פחות משני המפגשים הקודמים. ויליאמסון הוא הומו חביב, שנגעל מדם, שמאשים את התערבות האולפנים בכשלונות שלו ("ללמד את גברת טינגל"), אבל משום מה ממשיך להצדיק אותם.
איזה שיחוק!
(זה ירוק של קנאה)
חשבתי שהפכת לענק
מדהים
העניין הזה של מפגשים עם אנשי קולנוע עוד קורה? יש כתובת? פרטים? משהו?
בגדול, אני מאוד מרוצה מהסרט
איכשהוא, למרות הררי הקיטש, המחסור בבדיחות מוצלחות, העובדה שראינו את הכל בטריילר, ושספק אם באמת היה מתח, כשכמעט הכל היה צפוי בכל שלב ושלב,
בכל זאת מאוד נהניתי.
אין ספק שחלק גדול מההנאה היה בגלל שמדובר בסרט מצוייר. רמת המשחק היתה ירודה, הגיבורים לא היו כל כך משכנעים, יותר מפעם אחת הרגשתי ש'מכריחים' אותי להנות (
? למשל, שמו את התמונה של דארלה ליד האקווריום), ולמעשה, כמעט ולא היתה עלילה, רק שרשרת אירועים לא ממש קשורים זה לזה.
קטן {בתוך הסוגריים}
{לאורך חלק הארי של המסע, מרלין התקדם מבלי להותיר כל רושם על הסובבים. איכשהוא, לקראת סוף הסרט, בים התחילו לרוץ שמועות, ופתאום כווולם ידעו הכל על מרלין.}
סוף
אני היחיד שמוצא את העניין כפתרון 'מתחכם' על חשבון פתרון עלילתי? מה גם, שלעיתים נראה שהסרט נגמר להם מהר מדי, אז הוסיפו סצינות בכדי 'למשוך אותו'.
אבל הגיבורים היו צבעוניים, היו בתסריט אלמנטים משעשעים ומקוריים, והגרפיקה היתה מוצלחת (למרות שהדגים היו שטוחים מדי).
בסופו של דבר, הסרט מוצלח ומעניין, אבל לא כזה שגורם לי לחשוב עליו שוב אחרי זה, וחבל
מפיקסאר ציפיתי ליותר. אבל מהסרט לא התאכזבתי.
לכו לראות, אבל אל תצפו לקלאסיקה שתעפיל לפסגות של סרטים באמת מוערכים של התעשיה, זה רק סיפור ותו לא…
בגדול, אני מאוד מרוצה מהסרט
נו באמת, מה בעצם אמרת? אתה דיי סתרת את עצמך מספר פעמים.
המשחק היה מצויין, דיאלוגים שנונים, פארודיות יפות על סרטים ודמויות ידועות וכו. העלילה מעט קיטצ'ית, דבר דיי מצער אך ממש לא נורה ובקמויות נסבלות בהחלת.
-האשף הדגול
סרט ממש מצוין.
לא מבין את התלונות כאן. הסרט מצחיק מאוד, האנימציה היא מעל ומעבר לכל מה שראיתי אי פעם, הדמויות מגולמות בכישרון רב, כך שהקיטש נעלם ומתפוגג.
דורי שבתה את ליבי לחלוטין, כמו שרק מישהו ללא זיכרון לטווח קצר יכול. והדגים באקווריום, כל אחד עם האופי שלו. אבל מעל לכל, האנימציה המרהיבה.
אה, כמובן, וצבי הים המגניבים.
צבי הים המגניבים?!
אוקי, אולי התינוק, אבל הצב ים הזה שכל הזמן אמר dude… לעזאזל! קיוויתי שמישהו כבר ידרוך עליו ויסתום לו את הפה! סתם חיקוי גרוע של ויין\באטהד\ביל וטד. צבי הנינג'ה עשו את זה יותר טוב.
על טעם ועל צב.
צבי הים המגניבים?!
הם סטלנים, איך ציפית שהם יקראו אחד לשני? SIR?
בכל אופן, כשאני הלכתי לסרט אני לא ציפיתי לעלילה, בכלל, אז נהניתי מאד. אפילו צחקתי, והרבה,
ובכמויות היסטריות.
הסרט בשבילי היה פשוט אוסף של משפטים משעשעים, עם קשר רופף ביניהם. עלילה לא הייתה – אבל גם לא חיפשתי, אז בהחלט לא התאכזבתי(ואפילו נהניתי) כמו חלק (או שמא רוב?) מהאנשים. (:.
זה כ''כ קול להגיד שאין עלילה?
דג שמאבד את הבן שלו ומנסה למצוא אותו זה לא מספיק?
לא
מצטער.
זה בסדר...
אבל בגדול, עלילה זה יותר מאובייקט A צריך לעשות פעולה B בכדי להשפיע על אובייקט C.
זה ההבדל בין עלילה לינארית לקו ישר…
אין בכדי הוכחה זו בכדי למנוע אפשרות ליצור סרט חסר עלילה. יש גם כאלה.
ל'מוצאים את נמו', יש עלילה, אבל היא חסרת פיתוח. באותה מידה העלילה הזו יכלה להיות מוצגת בסרט קצר (כגון האיש שלג בפתיחה) זו לא עלילה שמחזיקה סרט באורך מלא.
יש סרטים בכלל בלי עלילה, בעיקר קומדיות מצבים קלילות.
יש סרטים שהעלילה בהם חסרת משמעות (כמו 'טיפשים בלי הפסקה'). זה לא סרט כזה.
אבל... הים גדול!
וכמו בכל סרט מסע, בכדי להגיע מנקודה A לנקודה B על מנת לעשות C קורים הרבה דברים בדרך.
וזאת עלילה נהדרת, כל דמות עוברת את התהליכים שהיא צריכה בכדי להגיע לסוף. (טוב, חוץ מהשחפים.)
…
קרה שלאנשים נעלמה בעיית אובדן הזכרון בגלל שהם פגשו מישהו והתאהבו בו?
היא לא התאהבה בו, הם רק ידידים טובים!
הקול והשם לא מספיקים לך?
(והיא גם בכלל לסבית)
אתה כל כך צפוי
לא נכון!
(הכנס בדיחה על דוגמניות כאן)
כי, אחרי הכל, זה סרט ילדים.
ומה, תראה לילדים שלאבא יש צרכים כאלו ואחרים לאחר שאמא אינה עוד איתו?
הה?
לא מספיק לך?
ויש לציין שכמו שמישי שם מקודם או שם אחר כך ציינה, על פי רוב הסייד קיקים מעצבנים להחריד ודורי הצליחה להקסים. ממש. במיוחד,
קליל אבל עדיין, כשהיא סופרת עד חמישים עם הצבונים הקטנים (שובי לב, ממש) וכשהיא מדברת ויילית.
.
עד כאן
חוצמזה- זה באמת נראה לי כמו סרט שלא הייתי שולחת אליו ילדים קטנים מדי או גם גדולים לבדם. לא רק מפחיד לעיתים, גם מעציב (רצח המוני של 399 ביצי דגים ואמא שלהם זה ממש, ממש ממש עצוב). שלא לדבר על זה שאני לא מכירה ילד אחד שפוי בדעתו שירצה ללכת לרופא שיניים אחרי זה.
את כל כך תמימה.....
הרי זה ברור שזה הכל טיוח, האמא ברחה עם הכריש והילדים והשאירה את האבא לטפל בילד הפגום
.
*חוככת בזקני*
אבל אם זה נכון, מסתובבים עכשיו ברחבי האוקיינוס 400 קלאונפישים, איך זה שאנחנו לא פוגשים אפילו אחד מהם במהלך הסרט?
כי הים הוא גדול ועצום.
לא! לא לא לא!
אתה, אתה בכלל לא הבנת את המסר של הסרט, אתה!
אתה נשמע כמו מרלין בתחילת הסרט! כל הקטע הוא שהים לא כל כך גדול ועצום, ובעצם אפילו יצור כמוך יכול לוודא את זה בעצמו, במידה והבן שלו במקרה מגיע לאיזה צוק ומנסה לעשות לך דווקא ונתפס על ידי צוללן רופא שיניים ואתה מחליט לחפש אותו!
בוש והיכלם.
לא! לא לא לא!
המסר של הסיפור הוא לגמרי אחר!
*צריך להתגבר על הפחד*
מרלין פחדן, הוא מפחד מדגים גדולים (בספר כתוב שזאת הייתה ברקודה), הוא מפחד מנטישה, הוא מפחד להודות שאישתו עזבה אותו (הרי הוא פחד מדי להסתכל, מה שקרה זה שהיא אספה לפה את כל החברה, למעט הפגוע, ונכנסה לפה של הדג הגדול, ולקחה איתו טרמפ לאיזור אחר של הים, למקום שהיא מרגישה יותר בטוח), הוא מפחד שהבן שלו לא אוהב אותו, הוא מפחד מהים (!) ובכלל.
והילד שלו צריך להגיע עד לאקווריום בסידני בכדי שהוא ילמד להתמודד עם זה.
והם לא נפגשו, כי מרלין מפחד להסתובב, וכשהוא כבר יוצא זה לכיוון הנגדי (מה גם שאין טעם בפגישה כזאת. דגי ליצן לא חיים בלהקות, הם מעדיפים יחידות גרעיניות של משפחה, לא משנה הצבע רק שיהיה אבא, אמא, וילד. וכלב.)
לא! לא לא לא!
כלב ים
דווקא פגשנו.
בחלק מהסצינות היותר מסוכנות, לא מרלין עשה את הפעלולים, אלא דג ליצן אחר. מאחר והם כולם נראים אותו דבר, הם נראו אותו דבר.
היתכן
ואמא של נמו תהפוך למקבילה לאמא של במבי במילניום החדש?
יו! יש לינק שונית!
למרות הלינק המגניב, נראה לי שאחכה לוידאו של הסרט הזה. עם כל חיבתי לאנימציה ממוחשבת (וליצורי השונית!), הביקורות הפושרות מפי אלו שאהבו כ"כ סרטים כמו "מפלצות בע"מ" (שהיה נחמד, אבל ממש לא מה שציפיתי) לא גורמות לי לקפוץ ולרוץ מיד עכשיו לקולנוע…
יו! יש לינק שונית!
אני לא משוכנעת שסרטים של דיסני אכן יוצאים להשכרה בוידאו. חוששתני שהם למכירה בלבד.
אממ
זה לא דיסני (שוב). זה פיקסאר. ונראה לי שכתבו את זה פה לפחות 50 פעם.
כן, אבל דיסני
מפיצים אותם, לא?
זה לא משנה
כמו ש"מפלצות בע"מ" הגיע מתישהו הביתה ועזב, אני סומכת על נימו שיעשה כמוהו. לא משנה לי אם שאלו אותו מספריה או מחברים.
(ולא, לא מדובר בעותק לא חוקי, ראיתי את העטיפה, הכל נראה כשר).
אם יש משהו שגרם לי לרצות לזרוק
משהו על המסך, זה היה המורה ההוא של נימו. בבת אחת קיבלתי התקף-דיסני מחליא, כולל רעידות, ונורא פחדתי שזה יסתיים בזה שהוא ישיר (ועוד היה לו פזמון גרוע למדי).
אבל בעצם גם בתחילת הסרט רציתי לזרוק דברים על המסך. איזה מין סיפור הביאו לנו על ההתחלה? מה זה כל הקיטש הזה, ומאיפה הם הקריצו את הרצינות התהומית הזו? איפה פיקסאר שאני מכירה?
מזל שבהמשך זה השתפר. קצת. לדעתי, החצי השני של הסרט היה מהיר יותר וטוב יותר. ודורי היתה מקסימה (בדרך כלל אני מאלה שלא סובלים את הסייד-קיק הפטפטן. הפעם הוקסמתי. דווקא את נימו ואת אבא שלו לא סבלתי).
אני דווקא חשבתי שהשירה של המורה
הייתה אמורה להיות בדיחה כזאת…
בכל מקרה, נימו הוא בכל זאת סרט גם (בעיקר?) לילדים, קטנים יותר מרוב ה"ילדים" פה ומה שנראה לנו קיטשי או לא מצחיק או וואטאבר מתאים לילדים…
ואולי סתם יצא להם סרט פחות טוב.
טוב, אז ראיתי,
והאת היא שסה"כ לא היה משהו, בעיקר אם משווים למפלצות בע"מ. אמנם היו כמה קטעים משעשעים, כמו הרמיזה לניצוץ ולפסיכו, אבל על זה לא בונים סרט. הסוף נמשך יותר מדי, והדבר היחידי שהיה ממש מצחיק הייתה הדגה השכחנית.
מפלצות בע"מ הביא אותי לדמעות מצחוק כמה פעמים, וזה אפילו לא היה קרוב.
אני חייב לראות מפלצות בע''מ
שוב מתישהו…כל ההילולה הזאתי…אני זוכר שהשתעממתי קצת בסרט, ננסה שוב.
איפה רמיזה לניצוץ ולפסיכו?
ל'ניצוץ' - ''Here's Brucey!''
ול'פסיכו' - כמובן, המוזיקה.
ול'פסיכו' - כמובן, המוזיקה.
אני אשחק את האדיש ואתגבר על ההתרגשות של הפעם-הראשונה-בים, שלי…
לדעתי יש שמה רמיזות לעוד (הרבה?) סרטים. קצת קשה לי להזכר ממרומי הזמן שחלף, אבל בטח יש כמה דברים טריוויאליים כמו "ים כחול עמוק" (או איך שקוראים לסרט עם הכרישים המשובטים), משהו עם הצוללות שמה אולי, רופא השיניים (חנות קטנה ומטריפה?), הציפורים (אני מתחיל להסחף…)
אם למישהו יש רעיונות, אני אשמח…
ידעתי!
אפילו אמרתי לחברי שהיא נראית שטוחה מדי, באופן מלאכותי משהו.
מסכים בהחלט עם כל יתר הדברים שציינת,
גם אני רוצה אמוטיקון דג אדום!
נטפקנים.
אז הסרט לא היה לגמרי כמו שהוצג לפני שש שנים. ביג דיל. "ניק נאק" , בניגוד למלחמת הכוכבים, הוא לא קלאסיקה קולנועית (עדיין).
והוא אגב סרט חמוד להפליא, שלדעתי עולה על For the birds.
באופן כללי כבר כתבתי למעלה – הופתעתי מאוד מהתגובות הפושרות כאן. לדעתי מבחינת אנימציה נמו עולה על מפלצות בע"מ, ומבחינת הומור וקצב הוא משתווה למיפלע.
סרט נהדר. על תקשיבו לדג האדום (ודרך אגב – סחתיין על האמוטיקון)
דג ג'ינג'י
יפה לך!
~\_/ בעניין הגשר(ופוביה), אני מוצאת שהילדים מפנימים את העניין ש*הילד* הוא *הרע*, ואיפשהו זה די ברור להם שהם ילדים, זה מתקשר.
בקיצור, כשבא להם, הם מזדהים גם עם הדמות הזאת (שהיא די מסכנה, ואמפתיה נדרשת, בסוף.) ואז אין בעייה עם הגשר, זה רק מראה שיש ילדים (וגם מבוגרים, למות על בראד ממגנוליה!) שיש להם את זה.
~\_/ מה שאני לא אהבתי זה את חלוקת המבטאים בסרט, הצב עם המבטא הגולש, למשל, הדג בתקפיד הקאבוי, ושאר עניינים קטנוניים. זה ממש לא עקרוני כי בשורה התחתונה נהנתי לאללה.
~\_/ ילד אחד באולם היה מודאג מכל הבליעות האלה לפיהם של יצורים (אנחנו ספרנו:) שבכניסה הולנטרית האחרונה לפיו של יצור (שקנאי, אם אינני טועה) הוא קרא לעברו:
"אל תאכל את אבא של נמו"
~\_/ בדיבוב לעברית קוראים לדורי – דוּגי, זאת אינפלציה שמית. (זה סוג של התנצלות, זה באשמתם:) אז דוגי!
היא הכוכב של הסרט, למרות שמרלין ברדג מספר על עצמו בשובינסטיות את האמת הנוחה לו, ולוקח את התהילה. וזה לא עניין של בעייה עם זיכרון לטווח קצר, זה פשוט, אתה יודע, המצב הזה, ככה זה. זה מורכב (אולי בגלל זה *היא* הדמות). דגים אופטימים בים הגדול מגיבים לתופעות שונות בדרכים שונות.
והיא דמות כל כך מרגשת, אפילו שהיא אופטימית, היא הצליחה לגעת בי (בגלל תכונות אחרות שלה, כמו כנות, טוב לב, ידע רחב בשפות…)
עדכון מהעתיד
נחמד לשוטט בארכיון, אפשר למצוא דברים מעניינים. כמו העובדה שרד פיש סבר בשנת 2003 שפיקסאר הם גשרפובים, בשל כך שלסיד מצעצוע של סיפור ולדרלה ממוצאים את נמו יש גשר בשיניים. מה שהוא לא ידע, זה שעשור בדיוק לאחר מכן פיקסאר ישימו גשר גם בשיניים של מייק בבית ספר למפלצות.
אז למקרה שחייזר נחת הרגע מהחלל והגיע לדיון הזה: פיקסאר לא גשרפובים, זה רשמי.
לא ציפיתי לזה אבל זה סרט מקסים
כשסיפרו לי על הסרט הזה לא ממש רצתי לראות אותו, כן, נו, עוד סרט מצוייר… כבר בגיל 15 מיציתי את כל הסרטים האלה, למרות שלפעמים יש הברקות (שרק…) אבל מה לעשות שחבר שלי לא שואל אותי ומחליט בשבילי שרואים את הסרט.
ההתחלה היתה קצת בנאלית ואבא של נמו קצת הזכיר לי את סבתא שלי אבל ככל שהסרט נמשך יכולתי רק להתפעל מהצבעים, התמונות וכל שאר.
צחקתי המון, התאהבתי לגמריי בדמות אחר דמות (במיוחד בצב הגולש האוסטרלי) וכמעט ובכיתי שכלסרט היה הפי אנדינג…
סרט ממש מקסים ומאוד מומלץ.
ואגב, הערב לסיום, ראיתי שאנשים פה הגיבו על אלן דג'נרס בצורה שלילית, אז קודם כל היא אישה מקסימה ומצחיקה ומי שלא רואה את הכשרון שלה מפסיד ודבר שני, למי שלא אהב את הדמות שלה: הלו, זה דג מצוייר!!! זאת לא היא, היא רק נותנת את הקול…
בכל מקרה… תהנו!
אצל מדובב הקול זה המשחק.
אם יש משהו שחוויתי בסרט זה ש
האוקיינוס הוא מקום מפחיד.
שתי סיבות עיקריות:
1. העובדה שאי אפשר לראות למרחקים.
2. התהומות האפלים.
הייתי חייב לציין את זה.
כרישים לבנים זה כלום לעומת התהייה כמה עמוק אפשר לרדת…
כמעט לא נחשב.
הכל הרי בסדר בסוף, לא?
וציר העלילה הבסיסי זה לא מספיק?
דג שמוכיח אומץ עשוי להיתפס ע"י צוללן ולהינתן במתנה לאחייניות של רופאי שיניים. בשבילי זה היה איזון מספיק.
וציר העלילה הבסיסי זה לא מספיק?
ציר העלילה או ציר דגים?
בנוגע ל''איזון'' של המסר...
נראה לי שהתכוונת ל-seize.
cease זה להפסיק.
עניין של ציפיות
לא תמיד רוע מוצג ביחד עם כיעור (אפילו שלרוב). לדוגמא: ב"ריבוט-הסרט" הארכי-וירוס, בחורה יפה ותמימה למראה כמעט הביאה לקריסה של הרשת כולה! מרשעת ממש.
לא חסרים רשעים נאים
בייחוד בקומיקס, שם יש מלא כוסיות מרושעות סטייל קאטוומן, פוייזן אייבי, וכו' וכו'.
אה, לגבי התרגום!
קריאות הפחד והתפעלות הסטנדרטיות (Oh my God!) תורגמו כל הזמן כ'אלי שבמים'!
שמתם לב?
חמוד, דווקא.
בנוגע לטריילרים...
השאלה העיקרית שעלתה לי בראש אחרי הסרט היא למה פיקסאר לא הלכו על גישת "מפלצות בע"מ" והפיצו טריילרים שמכילים קטעים שלא מופיעים בסרט?
בנוגע לטריילרים
אני לא חושב שהטריילרים לסרט חשפו הרבה יותר מדי. זה בהחלט נראה כאילו הם מגלים את כל הבדיחות בסרט, אבל בסרט יש *כל כך* הרבה בדיחות ודמויות, שרוב הקטעים הטובים ביותר לא נחשפו. כמובן, חשיפת-יתר לטריילרים היא אף פעם לא רעיון טוב. מי שלא ראה אף טריילר נהנה יותר.
הטריילר הראשון של הסרט (שנכלל בדיסק של 'מפלצות בע"מ') דווקא היה קטע שלא נכלל בסרט (או, אולי נכון יותר להגיד, וריאציה על קטע מהסרט). אבל הוא לא היה מוצלח במיוחד, לדעתי.
''חשיפת יתר'' לטריילרים היא אכן בעייתית...
בעיקר משום שאין לי, ולרוב האנשים שהולכים באופן תדיר לקולנוע, שום שליטה עליה. בכל זאת, אכן היה בסרט המון קטעים טובים שלא נחשפו, אבל זה לא מנע ממני להרגיש תחושת אכזבה כשראיתי התחלה של סצנה וכבר ידעתי כיצד היא תסתיים.
ובאותה נשימה, ראוי לציין שהטריילר הטוב ביותר אותו פיקסאר הוציאו כולל קטעים שכלל לא הופיעו בסרט – הטריילר של Monsters Inc. בו סאלי ומייק משחקים Charades. לפחות זה מראה מה פיקסאר מסוגלים לעשות, אם הם באמת מנסים.
אין ספק בכלל.
טריילר דגול מאין כמוהו.
לינק?
המ. לינק, לינק.
לצערי נראה שהטריילר ירד מהרשת. הלינק כאן
כתבה מספר 737
(חפש תחת "טריילר השנה") לא עובד, וגם זה של מובי-ליסט לא. הטריילר בטח נמצא עדיין ברשת על שרת עלום כלשהו, רק צריך למצוא אותו. או להוריד בקאזה.
או פשוט לראות אותו באתר של פיקסאר...
http://www.pixar.com/theater/trailers/inc/trailer2_240.html
או בגרסה הגדולה...
אם יש לך אינטרנט מהיר (או הרבה סבלנות).
http://www.pixar.com/theater/trailers/inc/trailer2_480.html
אני חייב למצוא מאיפה להוריד את זה.
מהאתר של פיקסאר...
http://www.pixar.com/theater/trailers/inc/quicktime/inc_trlr2_480.mov
יוצר הלינקים הישירים נחלץ לעזרה:
http://fisheye.alon.wox.org/cgi-bin/geturl.pl
תודה! ^^
ככה זה כשהם ניסו להכויח את עצמם
אחרי שרק. כשכולם אמרו שדרימוורקס עומדים להחליף אותם הם נכנסו ללחץ. לאחר ההקלה עם מיפלע, הם לא ניסו לעשות כנראה טריילרים או סרטים כל כך טובים כי הם החזירו לעצמם את תואר השולטים. מעניין מה יקרה עם הכרישים ועם ג'ולי אהבתי שתדובב שם.
אני חושב ש2003
די מיותרת בשביל פיקסאר ודרימוורקס, הם משקיעים את רוב המאמץ בתותחים שלהם לשנת 2004, המופלאים נגד
2 שאמורים להתחרות זה בזה, סינבאד ונמו יצאו רק כדי להרוויח "קצת" כסף בינתיים.
2003 אכן חלשה
מבחינת איכות – אולי (למרות שאני ממש לא שותף לעליהום שעשו פה על "נימו"). מבחינת הצלחה – זה הסרט הכי מצליח מסחרית של פיקסאר עד כה (ושל הקיץ, עד כה), לא?
2 לא יתחרה נגד "המופלאים". הוא יתחרה נגד המצויר-מסורתית של דיסני עם הפרות. התחרות תהיה בין "המופלאים" ל-"קוטל הכרישים", סרט הדגים של דרימוורקס (שהוא אגב, סרט האנימציה הממוחשבת הראשון של האולפן – לא כזה שהם הפיקו דרך חברת PDI).
2003 אכן חלשה
א) אני לא חושב שנימו היה סרט רע או סביר+, זה היה סרט מאד מהנה,אבל לא היה לו עלילה מושקעת כמו לצעצוע של סיפור/2 או מפלצות בעמ'.
ב) אני מודע להצלחה הקופתית האדירה של נימו כמו שהמילה "קצת" בתגובה הקודמת שלי מודעת למרכאות שמעטרות אותה.
ג) איזה סרט על פרות? הוא הופיע באיזו יומית?
ד)מודה בטעות,
2 לא מתמודד מול המופלאים.
ג
http://akas.imdb.com/Title?0299172
הלינק לא אומר הרבה
אבל טוב לדעת שדיסני עזבו סוף סוף את ז'אנר המדע הבדיוני לטובת פרות
.
אולי זה יעזור יותר
http://members.lycos.co.uk/pixararchive/Disney/ComingUp/HomeRange/index.php
''עזבו סוף סוף''?
כמה סרטי מד"ב בדיוק עשו דיסני?
''עזבו סוף סוף''?
– אטלנטיס.
-כוכב המטמון.
-לילו וסטיץ'.
-טיטאן אי. אי (או שאולי הוא לא היה שלהם?).
למעשה, כל סרטי דיסני המצויירים בשנים האחרונות היו סרטי מדע בדיוני או המשכונים.
''טיטאן'' הוא של פוקס
אה, אטלנטיס. צודק.
הצלחתי להדחיק את זה שהוא נוצר בכלל. תודה על כך שאתה מזכיר לי.
והמד"ביות שלו בכלל די גבולית.
גם של לילו ושטיץ.
גם הנה הדיון הזה זולג?
לילו וסטיץ' הוא בהחלט מד"ב. חייזרים, חלליות, הנדסה גנטית, יתושים – מה עוד זה יכול להיות אם לא מד"ב?
מי זולג?
שיהיה.
'רק שלא ייצא להם כמו שיצא לדיסני דינוזאורים'.
לא שזה אומר משהו על הדיעה שלי. לפי דעתי דינוזאורים הוא סרט באמת יפה. קיטשי, נוסחתי ודיסניי אבל אוחחח… כשאני רואה דינוזאורים אני מתחיל לשנוא בני אדם. במיוחד כשאני רואה את הנופים.
ראיתי את הסרט שוב
ואני עדיין מאוהבת בו ולא רק זה, הוא הצחיק אותי בפעם השנייה אפילו יותר מהפעם הראשונה.
גיאוני.
גיאוני ביותר
גיאוני גם לומר גאוני בשגיאה.
לפחות היא כתבה את זה כמילה אחת
http://www.mitos.co.il/Common/EnlargeImage.asp?Pic=10-270938&Type=1
אז ראיתי סוף סוף
אתחיל בתנאי ההקרנה:
אולם 6 ברב-חן החדש בקניון "ארנה" בהרצליה.
קניון יפהפה, קולנוע נחמד.
אולם גדול, ס(ר)אונד טוב, מסך גדול, ועל (חוסר) המקום לרגלים גם כתבו בביקורת האולם.
דבר מאד חשוב: לא שילמתי על הכרטיס. זה היה ערב כזה מהעבודה. כך שכבר מדובר ב(רב חן)פלוס.
בסך הכל: סרט מהנה ביותר, מצחיק, גם אם חלק מהבדיחות ספויילרו בטריילרים ומרהיב, מרהיב, מרהיב.
אבל כן, קצת פחות "פיקסאר", קצת יותר "דיסני" מהרגיל.
עדיין, סרט מהנה, וכמו שאומרים כעת בפרסומות (לא, לא אלו עם ה"200 אלף צופים כבר נהנו") "מחפשים FUN?" ואכן תמצאו אותו בנמו.
נמו מאכזב
יכול להיות שזה היה תלוי במצברוח שלי שהיה חולה למדי. אבל אני הייתי מאוכזבת למדי מ"מוצאים את/מחפשים את / לא יודעים מה לעשות עם נמו"
מלבד הקטע של קבוצת התמיכה של הכרישים שהיה מפתיע לחלוטין ומצחיק! כל כך מצחיק!111
ואולי גם טיפה צבי הים הבדיחות בסרט היו בדיחות דיסני שהורגלנו אליהן. האנימציה הייתה ממש יפה.
הדמות של דורי עיצבנה!!! בהשתפכות הקיטשית של סוף הסרט היא אפילו למעלה מעיצבנה היא פשוט הייתה בלתי נסבלת.
ובאופן כללי הסרט היה צפוי בצורה מדהימה ואני מצאתי את עצמי באמצעו מסתכלת בשעון וחושבת איך להתמודד עם המזגן האיום שמצפה לי במתחם סינמה סיטי על מנת לא לקפוא סופיצת בדרך ליציאה.
אה כן - עוד דבר. הטריילרים.
חטא גדול חטאו פיקסר בהפצת הטריילרים לסרט הזה. לא מפני שהם מגלים שם את הבדיחות, אלא מפני שמהטריילרים אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בסרט רגוע, נינוח, משעשע, חביב. וכאמור בתגובתי הקודמת – לא רגוע ולא נעליים. אם לחזור שוב לנוסע השמיני – כאילו היו משווקים אותו כסיפור אהבה.
תודה יניב
גם אני חשבתי שהסרט הזה מפחיד מדי עבור ילדים קטנים. אני לא יודע בדיוק עד כמה "קטנים" הם קטנים, מזמן לא הייתי ילד, אבל בתור אחד שפחד ב'בזיק ויויו' בגיל 6, אין ספק שלא הייתי שורד את הסרט הזה.
מצד שני, דווקא לצאת מהסרט אחרי 40 דקות נשמע לי כמו משהו ששהילדה תצא ממנו עם טראומה גדולה יותר. אולי עדיף לחכות ולדעת שהכל מסתדר בסוף?
''בזיק ויויו''?
בכל מקרה, מאחר ועוד לא דווחו מקרים על ילדים שחטפו התקף-לב במהלך הצפיה בסרט, נראה ל שההיסטריה קצת מוגזמת…
בזיק ויויו, אתה יודע.
בזזז בזזז בזזז. בזזז בזזז בזזז.
אוקי. נפל האסימון.
זה בכלל לא עניין של היסטריה.
אני הולך לסרטים קודם כל בשביל ליהנות. בשביל הכיף. אם זה לא כיף, מה הטעם? ועוד בגיל 4?
תודה יניב
ואני מחזק: ברור ש"קטנים" זה לא עניין של גיל כמו שזה עניין מנטלי. גם אני לא הייתי לוקח לסרט כזה ילד שמפחד לישון בחושך (בעיקר בגלל סצנה מסוימת בסרט). לעומת זאת, ילד בן ארבע שיכול לעמוד מול כלב נובח גדול ולהושיט יד ללטף אותו, יכול לחשוב שהסרט משעמם.
אגב, יניב באמת צודק. זה לא סרט לילדים קטנים.
טראומות לא נשארו...
וה"אולי עדיף" יכול לעבוד רק בכפייה. זה מה שעשיתי באמת כשהיא ביקשה לצאת אחרי רבע שעה, כי חשבתי שחבל לצאת מסרט שהיא בטח תהנה ממנו. אבל כשהיא עדיין נאחזה בי בציפורניים כעבור עוד חצי שעה כבר לא היה טעם להישאר.
מה תודה?
אל תתחילו להתפשט כאן.
הילדים שלי נהנו ביותר, הכפית (2.5) היה מהופנט באופן מגניב ביותר, הכף (3.5) לקחה קשה את עניין הנגיעה בתחת, היו דברים מפחידים, אבל פחדנו ביחד ושמרנו זה על זה. והכי חשוב, זה היה מצחיק ושווה את זה!
(פעם ראשונה בקולנוע, היה פופקורן! וקיבלנו חוברת צבעונית ברכישת הכרטיסים עם פירוט כל הסרטים המוצגים בקולנוע, כולל מאמרים (יש מדור 'אקטואליה') ותמונות. הם רוצים עוד. בצדק. חשבנו על פינוקיו :)
על פינוקיו, כך אומרים, עדיף לא לחשוב.
תנסו את 'חזרזיר, הסרט'.
או, אם הם באמת נהנו מנמו
לנסות באמת את האופציה של הנוסע השמיני. אני אומר: מעולם לא מוקדם מדי לחשל את הקטנים.
(ילדים, זו ריפלי. היא צריכה לברוח מהדג, כלומר, מהמפלצת הגדולה הזו שמשוטטת בים. אהמ… חלל. ואל תצעקו ילדים! אף אחד לא ישמע אתכם. טעים לכם הפופקורן?)
ראיתי ''מלתעות'' בגיל שבע ונהניתי מאד
במיוחד בקטע שמצאו קופסאות שימורים, בקבוק, פחית קולה וכד' בתוך הכריש.
ואחר כך
להמשיך ל"תפוז המכני" בשביל חינוך נאות לאהבת הזולת.
ולקינוח ''אימפריית החושים''?
את ''אימפריית החושים'' טרם ראיתי
מ"מלתעות", מ"הנוסע השמיני" ומ"התפוז המכני" לא התלהבתי בזמנו, היום כשהם מיושבנים עוד פחות.
אפשר לחשוב שחסרים סרטים טובים…
הכף ביקשה לראות את הסרט "101 דלמטים" (בפעם ה-46): "אבל אני מפחדת, אבל רק קצת, אבל אני אוהבת את הסרט, אבל כשאני אקרא לך תבואי לשמור עלי."
אני בתגובה: "בלי אבל."
וחוץ מזה, אני לי שום יכולת לדעת מראש ממה הם יפחדו, בסרט "עידן הקרח" יש הרבה קטעים מפחידים שבכלל לא הפחידו אותם. הם פחדו בקטעים של הסנאי הקטן והבלוט שלו, אני רעדתי מצחוק והם רעדו מפחד.
וזה בסדר.
כל עוד הפחד לא משתק ומתמודדים איתו הוא רגש לגיטימי לחלוטין.
אלוהים, איך שהזמן חולף.
הכפית כבר בן 2.5… אני זוכר אותו "כזה קטן" מהבוחצלגיחצן.קון….
וואלה?
אולי אני אקח את הזאטוט הפרטי (2.3) לסרט. אם הילד חובב חיות מושבע יהיו לו סיוטים מבע"ח שנבלעים ע"י אחרים? או שלא רואים "דם" בסרט?
דווקא רואים דם
לילדים קטנים
שאוהבים חיות לא כדאי…
מצד שני, במחשבה לאחור, גם במבי לא היה כזה פציפיסטי, אז לך תדע.
נו באמת,
אתם מתנהגים לילדים שלכם יותר מדי בגוננות. זה סרט ילדים, ואם הוא סרט האנימציה המרוויח ביותר בעולם כיום זאת אומרת שראו אותו מספיק ילדים. לא שמעתי שמישהו הצטרך טיפול פסיכולוגי אחרי זה.
תנו לילדים להתחשל קצת. תנו להם להתקשח. תנו להם לדעת מה זה החיים האמיתיים. אל תתנו להם לחיות באשליה של הכל טוב. ככה לפי דעתי צריך לעשות.
אוי באמת.
מה זה משנה כמה הסרט הרוויח – הוא לא מתאים לילד בן שנתיים וחצי.
נימו זה לא סרט ילדים – זה סרט לכל המשפחה. אמנם חטאו ביותר מדי קיטש, אבל כל הגילאים יכולים להנות ממנו. אם זאת, גילאים רכים הוא בהחלט עלול להפחיד.
ילד בן שנתיים לא צריך בינתיים ללמוד להתחשל או להתקשח, וגם אם כן, לא דרך סרט.
בכלל אני מניחה שבגיל הזה לילדים לא ממש משנה – הם יכולים להתלהב מאנימציית מחשב כמו מהאנימציה המסורתית או מאנימצית בובות, לא?
בלי קשר, נדמה לי ששנתיים זה גיל צעיר מדי לקולנוע בכל מקרה.
אני חושב שאני מסכים עם מיכל
בכל הנוגע לזה שגיל שנתיים טיפה צעיר לקולנוע.
מה כבר יכול ילד בן שנתיים להפיק מהסרט?
אנגלית הוא לא יודע, לקרוא הוא לא יודע ואני לא ממש בטוח עד כמה הוא יכול להבין את הסרט ולהנות ממנו יותר מאשר עניין הצבעים שזזים (מה גם שהסרט הזה הוא לא קצר בכלל).
כמובן שהורה אני עדיין לא, אז בשמחה אקשיב לתיקוניהם של אלה שהם כן.
אגב, בכל הנוגע ל"התחשלות" של הילדים, קראתי לא מזמן בעיתון (כמדומני זה היה מוסף "הארץ") שבערוץ הופ לא מקרינים אף תוכנית שיש בה ולו קצה של רמז לאלימות, לפי עצת הפסיכולוגים החינוכיים של הערוץ (שלא לדבר על חזון הוגיו).
כך שיש סרטי ילדים ויש סרטי ילדים.
לדעתי נמו מכוון לקהל המבוגר יותר של ילדים. בסביבות גילאי ה6 ומעלה.
טלויזיה זה מספרי גדול
אם אני מנסה להיכנס לראש של בן שנתיים, נראה לי שאפילו טלטאביז על מסך גדול באולם חשוך, זה מפחיד נורא.
שלא לדבר על הסבל הנגרם לשאר הצופים מכך שיש תינוק בן שנתיים באולם.
להכנס לראש של פעוט בן שנתיים
יכול, כנראה, רק מי שהוא בן שנתיים. בכל מקרה פעוט בגיל הזה מבין לא מעט (לרוב יותר ממה שנדמה אבל פחות ממה שהינו רוצים).
העניין הוא, שהוא לא צריך להבין את הסרט. מספיק שיש דמויות צבעוניות בתנועה כדי שרוב הילדים בגיל הזה ישבו מרותקים למסך.
מה שאותי מטריד זה האם יש אלמנטים כגון מוות, חיה שאוכלת אחרת או משהו דומה שהילד לא מבין ואולי יפחידו אותו מאד. בעיה נוספת זה האורך. לא בטוח שכל הילדים בגיל הזה יחזיקו מעמד סרט באורך מלא (נראה לי שהרוב לא).
דרך אגב ילד בן שנתיים באולם קולנוע לא גורם יותר סבל מהנודניקים עם הפלאפון מהשורה האחורית או "המסבירים" מהשורה הקידמית ואם הוא מפריע יותר כל להוציא אותו מאשר להשתיק אותם (אם דמיינת ילד בן שנתיים ככזה שמחזיקים על הידיים ונוטה לבכות אז ככה הם נראים עד גיל שנה בערך).
על דיבוב שמעת? פטנט גאוני בו הדמויות מדברות בשפה המקומית
וואלה, צודק.
דווקא את זה שכחתי.
מה שנשאר עכשיו הוא רק בעיית האורך.
מתי כבר גברים יבינו
שזה לא האורך שקובע?
שניה, זו לא השורה שלנו?
אני כבר רואה את דיון הטבסקו הבא
אלא הגובה
זה מה שקובע…
באסה.
מה כבר יכול ילד בן שנתיים להפיק מהסרט?
אתה קולט כמו מי אתה נשמע?
אני אענה לך בכל זאת, הנאה.
אם זאת הפקה טובה זה בכלל טוב.
הכפית עונה לי באנגלית למרות שמעולם לא לימדתי אותה. מאיפה אתה חושב היא קלטה את זה? (רמז: אין לנו טלוויזיה)
מאחר ואת אמא ואני כבר הרבה זמן לא הייתי בן שנתיים אני מניח שאת מבינה בעניין יותר ממני.
אז אני אקח את המילה שלך בנידון.
וואלה!
הבעייה הכי גדולה בקלונוע היא לא הסרט אלא האורך, אם לילד שלך יש נסיון בציפייה רצופה בסרטים באורך מלא, אז אין בעייה.
יש את העניין השאלות תוך כדאי הסרט, אם הילד שלך שואל שאלה, אתה צריך לענות לו, אבל אז אתה מפספס את הסרט ומפריע לכולם.
אצלנו פופקורן משתיק.
חוץ מזה אין סצנות מוות, וגם אם נדמה שמישהו מת או הולך למות (וזה קורה לא מעט) הוא תמיד יוצא מזה, כך שלא ממש רואים דם (הוא מתמוסס מהר במים:)
בכל מקרה, אני לא יכולה לצפות מראש מה בדיוק יפחיד את מי.
וואלה! תודה
לילד אין נסיון בסרטים ארוכים. המקסימום שהוא ראה זה קלטות של 30-40 דקות (כמו שכבר כתבתי פעם אנחנו קולטים רק וידאו בבית).
בעניין השאלות אז בזמן צפיה בקלטות הוא בדרך כלל די מרותק ולא שואל כמעט בכלל (לפעמים דווקא יש לו הערות).
נראה לי שבינתיים ירדתי מהעניין של לקחת אותו לקולנוע.
תודה בכל מקרה
'נימו' יישאר פה עוד הרבה,
אז מקסימום אתה יכול להרגיל אותו לאט לאט לסרטים בני יותר מ-30 דק'. כל מיני 'כוכב המטמון' (93 דק'), דיוידיאים מצוירים אחרים של דיסני (70-90 דק') 'ספינת רפאים' ו'האחד' (טוב, אז לא. הסרטים הללו אמנם קצרים – כ-80 דק' – אבל הז'אנר עדיין לא בשבילו).
ובכל מקרה, בקולנוע יש הפסקה, שבה תהיה לו קצת מנוחה, אם צריך.
_____
אני לא יודעת למה אני מוכנה לעזור. עברתי היום חוויה טראומטית מאוד עם ילדים צווחניים במיוחד, כאלה שמדברים בצעקות, וחוזרים על כל דבר לפחות 5 פעמים כדי לוודא שאמא'לה תשמע.
ולכן, שניה לפני שעברתי לקרון אחר (כמה אפשר?), לא היתה שמחה ממני כשהתברר שהם עלו על הרכבת הלא נכונה – זו שלא עוצרת להם בתחנה, אלא ממשיכה ישר לת"א (וזה לא שהם עלו בחיפה. הם עלו בבנימינה, איפה שמראש הם היו צריכים לעלות על רכבת אחרת).
ככה מתעללים בילדים??
"פופקורן משתיק"
"אבא, מה הדג הזה…גלופ!… <ספל חמאה דוחס חופן פופקורן לפיו של ילדו הפעוט>…"
"שב בשקט ואל תפריע לאבא!" סינן בשקט הספל לילדו הקטן שפניו החלו להכחיל.
כל אחד והאסוסיאציות המופרעות שלו…
אה.. ספל חמאה = אמא
לא ככה מתעללים בילדים
התיאור שלך מלא בגרשים המציינים ציטטה, משמע דיבור.
זה לא שקט.
פופקורן משתיק מראש. הה.
יש מלא דרכים להתעלל בילדים אבל אני לא אגלה לך. כי אם לא הצלחת לפענח את זהותי המינית (פחות או יותר, כמה אפשרויות כבר יש לך?) מתגובותי אז כנראה שיש לך איזושהי בעייה כלשהי ועם בעיות מסוג זה אני לא מרגישה בטוח לגבי ההשלכות של האינפורמציה הזאת בידך.
כ!דג אדום!?
לגבי Knick Knack, הסרטון שלפני הסרט
אני חייב להגיד שהוא היה נפלא, שהסאונד היה מושקע במיוחד, ההומור מצויין ואפילו ישראל מוזכרת שם בכל העסק. ממש נהנתי ממנו.
גמני. אבל הוא מדכא.
למעשה, כשאני נזכרת, פיקסאר אוהבים סרטים קצרים מדכאים.
(ספויילרים)
ניק נאק- זה עצוב למרות הקלילות, כל מה שהאיש שלג החמוד רוצה זה קצת שמש וכוסיות, ולא הולך לו.
רד'ס דרים, או משהו כזה – על האופנים – מאוד מאוד עצוב ובודד.
טין טוי? זה ששודר בפישקון הראשון. לא זוכרת מה קרה בו אבל הייתה בו אווירה קודרת.
והמדכא מכולם – המשחק של גרי – נוראי! נשבעת לכם. אמנם גרי עצמו נראה די מרוצה מעצמו, אני מאוד הוטרדתי. הוא ערירי, זקן, בודד כ"כ…רציתי לבכות, נשבעת לכם.
לכל שונאי הלסביות מביניכם!
הדמות "דורי" – הדגה שלכאורה סובלת מ"זכרון קצר טווח"..היא! היא! עושה את כל הסרט!
כל ההומור וכל תחילתו של הומור נובע קודם כל ממנה..והדיבוב של אלן דג'נרס הקצבית והנפלאה!!! לא יכל להיות יותר טוב!
שונאי הלסביות?
מי בעולם הזה שונא לסביות? ואם כבר להטביע מטבע לשונית חדשה:
שונאי הלסביות?
אם היית טורך לקרוא את התגובות ..היית מבין שישנם אנשים שלא ראו את הסרט רק בגלל שאלן דג'נרס לסבית!
דרך אגב אהבתי את הציטוט..
אם היית טורח להפעיל שיקול דעת...
היית מגיע למסקנה שרובם, כנראה, אמרו את זה בצחוק. אף אחד כאן לא שונא לסביות מספיק בשביל להתרחק מנמו. כפי ש- ravy אמר, איך אפשר לשנוא לסביות?
אם היית טורח להפעיל שיקול דעת...
יכול להיות שבאמת לא שמתי לב לכוונת התגובות והאמרה "לסבית ארורה וצב" קצת העלתה לי את הדם לראש…באמת גם אני תוהה איך אפשר לשנוא לסביות ..בתור אחד עם ידידה טובה מאוד…ולסבית..שדרך אגב מאוד אהבה את הסרט ואת אלן בכלל..
אני במקומך הייתי מתעצבן על החלק של הצב
שנאמר
מאחורי כל לסבית ארורה עומד צב…
צודק!
סלאש שולט!
איך אפשר לשנוא לסביות?
בדיוק כמו שאפשר לשנוא כל אדם אחר – בקלות.
איך אפשר לשנוא לסביות?
אז בכל זאת לא כל כך טעיתי – יש שונאי לסביות בינינו וחבל.
אני לא שונא לסביות בכלליות
אבל אני מרשה לעצמי לשנוא לסביות אינדיבידואליות, ביניהן אלן דג'נרס המעצבנת.
צודק במאה אחוז
למה להכליל כשאפשר לשנוא בני אדם אינדיבידואלית. תגיד, אם שונאים עשרה אנשים אחד-אחד, זה שורף יותר קלוריות מאשר לשנוא אותם כקבוצה?
סרט מצחיק לאללה
היה לי מאוד מוזר לקרוא את הביקורות הרעות על הסרט. אני מודה, לא נקרעתי מצחוק כמעט בכלל במהלך הסרט (לא כמו שרק),
אבל !
יצא לי לחשוב עליו הרבה אחרי שראיתי אותו, לצפות בעוד ועוד חלקים ממנו, והוא פשוט נהדר ומצחיק, כמעט ברמה של הסדרה Friends. והבעות הפנים של הדגים, ההזדהות שהסרט יוצר – פשוט כיף.
ביקורות רעות? איפה?
אני חשבתי שרוב הכותבים (ולא רק המגיבים באתר) כתבו על הסרט באור חיובי.
עכשיו לשאלה אחרת: ידוע לנו ששרק אינו מתעלה על פורסט גאמפ. לטענתך נימו לא מתעלה על שרק. מכאן שנימו לא מתעלה על פורסט גאמפ. בנוסף, חברים כן מתעלה על נימו*. השאלה היא, האם חברים מתעלה על פורסט גאמפ?
*השוואה לא הוגנת בהתחשב בכך שנימו הוא סרט של שעה וחצי וחברים היא סדרה עם איזה שש מאות עונות. בממוצע של בדיחה לדקה, חברים יותר מצחיקה כי המבנה שלה הוא של לפחות 98% קומדיה ושני אחוזים טרגי-דרמתי. מוצאים את נימו הרבה יותר מאוזן מבחינת קומדיה-דרמה. מצד שני, לדעתי הרמה הממוצעת של הבדיחות בנימו יותר גבוהה מזו שבחברים (ושלא תטעו, אני אוהב את הסדרה).
התגובות לביקורת באמת נשמעו
מאוכזבות מהסרט. כנראה בגלל הציפיות העצומות של הגולשים מפיקסאר.אני דווקא אהבתי את הסרט, יותר משרק, קצת פחות מפורסט גאמפ.
מאוכזבות, אבל לא רעות
למרות שהרבה אנשים יצאו מהסרט בתחושה של "אוי, יכלו לעשות את זה הרבה יותר טוב", אני לא חושב שהתגובות היו קוטלות.
אז ככה......
ראיתי את הסרט 3 פעמים וכל פעם אני מגיעה למסקנה ש1. בכל הסרטים במצויירים זה חיוני להרוג איזה דמות כדי להניע את עלילת הסרט קדימה(אני מאמינה שאני לא צריכה לפרט).
2. ולמה האבא של נימו לא הלך לאיזה טיפול קבוצתי בחרדה ממקומות פתוחים, ואם לא קבוצתי אז טיפול יחידני?
לפי דעתי הסרט פשוט מדהים הוא יפה ביותר האנימציה היתה מדהימה וכל מה שהיה קשור בסרט היה יפה.במיוחד הדמויות של הצבים שהיו חמודות ומשעשעות
ופשוט היה כיף לראות!
אז ככה......
1.לפני שמישהו אחר יקפוץ, זה לא סרט "מצויר". האנימציה בנמו היא תלת-מימדית ונעשתה בעזרת מחשב. לא בכל סרטי האנימציה חיוני להרוג דמות (לדוגמה: פיטר פן, על כלבים וגנבים), אבל מספר הפעמים שזה קורה בהחלט חשוד.
2.רוב הסיכויים שהוא היה מפתח מהר מאוד חרדה מהטיפול עצמו.
אחרי טראמה כזאת
(שכל הילדים שלך נהרגים, כמעט) זה דיי נס שהוא לא הפך לרוצח פסיכופאט או קניבל.
מממממ… מענין דג קניבל, הוא עדין נחשב צימחוני?
אני בספק
בדיחת קראש ... אם הבנתם ...
נמו שבר שיאים ובצדק . נמו הוא מלך ויוצריו , משוהמים .
מדהימים . נתנו לי תחוש סיפוק על 35 וחצי שקלים . הייתי משלמת אפילו כפול בשביל לראות זאת .
טוב אין לי ממש מה לכם לומר , חברי עי הדג , אבל תשימו את הסרט הזה למבוגרים בלבד . נמו הוא כלל וכלל לא סרט לילדים .
בחלוף הזמן חסר השפעה לחלוטין
גם אני ראיתי מוצאים את נמו כמו כולם לפני יותר מעשור, והיום התקשתי להזכר על מה בכלל כל הבלאגן.
לכן, התיישבתי לראות את הסרט עכשיו בפעם השניה ואני חייב להגיד שאני עדיין לא מבין את ההמולה.
כן, זה סרט פיקסאר, והוא אחלה והכל, אבל העלילה בו חלשה מאוד והדמויות המרכזיות (להוציא את דורי) לא מאוד מעניינות בלשון המעטה.
לכן, אני לא מסכים עם ההתייחסות לפיקסאר כתעודת אחריות, מכיוון שבהמשך השנים הם הראו עם סרטים כמו "אמיצה" שאפשר ליפול, ומוצאים את נמו הוא אולי לא נפילה, אך מבחינתי הוא גם לא הצלחה מסחררת.
ביקורת קצת יותר מלאה:
https://gal015.wordpress.com/2016/06/23/finding-nemo/
אצלנו נדמה לי שאף אחד לא התלהב.
זה די מוזר: בחו"ל, "נמו" נחשב לאחת מיצירות המופת של פיקסאר. אצלנו, התגובה הכללית אליו תמיד היתה "נחמד כזה".
יש לך הסבר למה?
לפי סקירה של כמה מאפיינים מרכזיים (אי שם בתוך הסרטון הזה https://www.youtube.com/watch?v=TDBK0tLWCNg) הוא הגיע למקום השני בדירוג אחרי צעצוע של סיפור 3 הנהדר.
אם בארץ באמת לא התלהבו ממנו כל כך יש הסבר למה בשאר העולם כן?