אם אתם חברים ותיקים שמכירים את האתר עוד מ"עין הדג" הישן – אז קודם כל, ברוכים השבים. טוב לראות אתכם שוב. קחו לכם קצת זמן להסתכל מסביב ולהכיר את הבית החדש. אתם הולכים לגלות שעין הדג, כמו שנוהגים לומר הזקנים על הספסל, לא מה שהיה פעם. עין הדג הישן פעל במשך תשע שנים, כמעט בלי שום שינוי – לא בקונספט, לא במערכת ולא בעיצוב. אבל האינטרנט השתנתה מהקצה אל הקצה בעשור שחלף, ומה שהיה עדכני ונכון בשנת 2000 הוא ארכאי ומגושם היום. גם צוות האתר השתנה, מה שחייב שינויים מסוימים במהות ובשיטת העבודה של האתר.
ספר לי במשפט אחד מה ההבדל בין עין הדג החדש לישן.
בעין הדג הישן, הציבור הוזמן לכתוב ולשלוח כתבות, ואחרי תהליך של סינון ועריכה, הן היו – אולי – מתפרסמות באתר. בעין הדג החדש זה לא המצב. הכתבות, רובן ככולן, נכתבות על ידי דורון פישלר (רד פיש).
כלומר, אופס. זה גם כבר לא המצב. כיום המצב הוא שצוות כותבים תחת העריכה של יהונתן צוריה הם אלה שכותבים את התוכן של האתר. אפשרי לשלוח כתבות ליהונתן, אבל זה לא ממש המטרה של האתר.
וחוץ מזה מה ההבדל?
באתר הישן היו מסגרות נוקשות לתוכן. ביקורת היו באורך 600-800 מילה. יומיות היו חמש שורות של בערך חמש מילים. באתר החדש הכתיבה תהיה הרבה יותר גמישה. יש סרטים שאפשר לכתוב עליהם 1,500 מילה, ויש כאלה שגם עשר מילים זה הרבה בשבילם.
איפה היומיות?
הלכו בדרך כל בשר, אבל הוחלפו בפוסטי חדשות. פעם, כשהתפרסם טריילר חדש, הוא היה רק באתר קוויקטיים או ב-Movie-list, והיה צריך לקשר לשם. היום, בעידן יוטיוב, אין שום סיבה בעולם לצאת מהאתר שאתם נמצאים בו רק כדי לראות איזה טריילר. דבר דומה נכון גם לגבי ידיעות אחרות: היומיות הורכבו, למעשה, מכותרת ולינק. במקום זה, תוכלו עכשיו לקרוא באתר את הדבר עצמו.
מה הקטע של דפי סרט?
אחת המטרות העיקריות של האתר היא לספק מקום לדבר על כל סרט שעולה בדעתכם. הבעיה באתר הישן היתה שלא לכל סרט חדש התפרסמה ביקורת, והיו ביקורות שהתפרסמו באיחור – ועד שהגיעה ביקורת, לא היה מקום "רשמי" לדבר בו על סרט. דפי סרט מספקים מקום כזה: הדף מכיל מידע בסיסי על הסרט, ואפשר להגיב שם כמה שרוצים. בנוסף, כל דף סרט כולל לינקים לביקורת המלאה (אם יש) ולכל הכתבות שעוסקות באותו סרט, כדי שלא תפספסו שום דבר.
איפה התוכן של האתר הישן?
הכל פה: כתבות, יומיות, דו"חקואים, תגובות. כל מה שנכתב באתר הישן – קיים גם בחדש.
מה קרה ל"מה יש" ו"מה היה"?
גם זה הפך לקונספט מיושן. פעם, מזמן מזמן, סרט היה אמיתי ואקטואלי רק אם הוא הוצג בקולנוע. סרטים ישנים יותר היו בקושי קיימים . היום זה פשוט לא המצב: סרט יכול להפוך ל"ארוע" גם אם הוא לא נגע במסך קולנוע, והרבה אנשים רואים סרטים בפעם הראשונה בטלויזיה או על מסך המחשב. לכן אין טעם בהפרדה בין ביקורות על סרטים שרואים בקולנוע לביקורות על סרטים שרואים בבית: ביקורת היא ביקורת.
ומה עם "מה יהיה"?
ב"חדשות" יופיעו הרבה יותר פרטים על סרטים עתידיים משהופיעו אי פעם באתר הישן; יש גם דפי סרט לסרטים עתידיים.
מה עם סקרים?
יתפרסמו מדי פעם, אבל לאו דווקא מדי שבוע.
והמשפחה?
טוב תודה.
