במקור: The Exorcist (ולא
'Ghost Buster', למרות מה
שכתוב ב"עכבר")
במאי: וויליאם פרידקין
תסריט: וויליאם פיטר בלאטי
שחקנים: לינדה בלייר, אלן
ברסטיין, מקס פון סידוב,
ג'ייסון מילר
אם תשאלו אותי, הסרט המפחיד ביותר בהיסטוריה הוא – וכנראה תמיד יישאר – 'בית כברות לחיות'. זהו סרט אימה לא מאוד חשוב ובכלל לא נחשב, אבל הוא סרט האימה הראשון שיצא לי לראות כמו שצריך – בקולנוע, על מסך גדול – כשהייתי צעיר מאוד ונוח להשפעה, וגם וידאו-קליפים הפחידו אותי. אם אני אצפה בו היום שוב, יש סיכוי משמעותי שאני אגלה שלמעשה מדובר בסרט מחורבן למדי (כפי שרוב העולם טוען), אבל את הזכרון שלי מהסרט זה לא יישנה: זה הדבר הכי מפחיד שעברתי בקולנוע, נקודה.
אם תשאלו את רוב מבקרי הקולנוע בעולם, הם יגידו שהסרט המפחיד ביותר בהסטוריה הוא 'מגרש השדים'. אבל למה שתשאלו? כבר שאלו אותם, הרבה פעמים, ו'מגרש השדים' בדרך כלל מנצח בסקרים האלה (אם 'פסיכו' לא גונב לו את המקום הראשון). זה אומר, כנראה, שהרבה מבקרים ואנשי קולנוע נחשבים ראו את 'מגרש השדים' כמו שאני ראיתי את 'בית כברות לחיות' – באולם גדול וחשוך ובלי ניסיון בסרטים מפחידים, נועצים מדי פעם מבט בשלט 'יציאה' כדי להזכיר לעצמם שזה רק סרט. זה לא אומר ש'מגרש השדים' יפחיד גם היום מישהו. יכול בהחלט להיות שהוא, כמו שאומרים ב'עין הדג', התיישבן. אל תפתח ציפיות. זה מה שחזרתי ואמרתי לעצמי בכניסה לסרט.
אז, חדשות טובות וחדשות רעות. הטובות: 'מגרש השדים' עדיין מפחיד. הרעות: אבל רק אם רואים אותו לבד.
שמו המלא של הסרט (כפי שהיה כתוב בטוש עבה בשקופית המגוחכת הפותחת אותו) הוא "מגרש השדים, הגירסה שלא ראיתם מעולם". רק מה, סביר מאוד להניח שלא ראיתם מעולם אף גירסה של הסרט הזה, בעיקר לא בקולנוע, בעיקר לא אם גילכם הוא פחות מ-40. כאן מדובר ב'גירסת הבמאי', של הסרט, שכוללת קטעים שנחתכו מהגירסה המקורית ולא נראו עד היום. כמובן שלי כל זה לא משנה, כיוון שאת הגירסה המקורית לא ראיתי (קלאסי קלאסי, אבל 'בלוקבאסטר' לא מחזיקים את הסרט הזה, ו-DVD לא היה לי עד לאחרונה). דבר אחד אני יכול להגיד לטובת הגירסה המקורית: היא קצרה יותר.
מי המציא את הרעיון הטפשי שגירסאות-הבמאי חייבות להיות ארוכות יותר מהגירסה המקורית? אני יודע שככה זה מקובל, אבל תהיו נועזים רגע. תלכו נגד הזרם. סרטים ב-1973 היו איטיים, בסטנדרטים של היום. זאת עובדה ידועה. מה שבתחילת שנות השבעים נחשב לאקשן בלתי פוסק ייחשב היום לדרמה רגועה. 'מגרש השדים' הוא סרט איטי, וזה בסדר, אבל באמת שלא היה צריך להאט אותו עוד יותר. אם הבמאי רוצה להתאים את הסרט לקהל של היום, הוא היה צריך לעשות אותו קצר יותר, לא ארוך יותר. והוא ארוך. אוי, כמה שהוא ארוך.
הסרט מספר – כפי שאתם בוודאי כבר יודעים, וכפי שכתוב בכל ביקורת, תאור או תקציר של הסרט – על ילדה שאחז בה דיבוק (הוא טוען שהוא השטן בעצמו, אבל בסרט אומרים שאסור להאמין לו. בטח סתם שד זוטר) ועל הכומר המתמחה בגירוש השדים שנקרא כדי לנסות לרפא אותה. נשמע כמו התחלה טובה לסרט. התחלה!? איפה. עד שהכומר ההוא נכנס לבית ההוא ופוגש את הילדה ההיא עוברת יותר משעה של סרט, שבה תראו את קורותיו רצופות השתיקות הארוכות של האב מרין (מקס פון סידוב) בעירק, שם הוא עוסק בחפירות ארכיאולוגיות; פרקים מחייו הלא-ממש מרתקים של הכומר קראס ואמו; ואת חייהן חסרי העניין המיוחד של השחקנית כריס מק'ניל (אלן ברסטיין, צעירה ב-20 שנה מזאת שב'רקוויאם לחלום') ובתה ריגן. כל מורה לקולנוע בטח היה יכול להסביר בחדווה לבור שכמוני למה כל סצינה בסרט היא נחוצה, ותורמת לבניית אפקט המתח המצטבר לקראת פריקתו בשיא, או משהו, אבל אני בספק אם ההסבר היה מעניין אותי. אני שמח שכריס מק'ניל עושה חיל במקצועה כשחקנית, אבל עם כל הכבוד, הפרט הזה ממש לא רלוונטי לעלילת הסרט, ולא הייתי חייב לראות חמש דקות שלה עוסקת בצילומי סרט עלום כדי להבין אותו. וגם לראות את האב מרין צועד מצד אחד של שוק עיראקי לצד השני לא מעמיק את הדמות שלו ולא נותן לי עליה שום מידע שלא ידעתי קודם. אבל זה בסדר, כי איך נדע שאנחנו צופים בסרט איכותי אם לא נשתעמם עד כדי ספירת השערות בריפוד של הכסא?
אבל אחרי שהשד מואיל בטובו להיכנס סוף סוף בילדה, מסתבר שאחרי כמעט 20 שנה, 'מגרש השדים' הוא עדיין סרט אימה טוב.
לחלק השני של הסרט, שמתרחש ברובו בחדר של ריגן, לא הייתי נותן "החצי-סרט המפחיד ביותר בכל הזמנים", אבל הייתי נותן לו ברצון "קריפי", "מטריד", ו/או "מצמרר", עם איזה "בהחלט" כבונוס. היום כבר לא עושים סרטים כאלה, וזאת לא נוסטלגיה אלא עובדה: הסרט לוקח את עצמו ברצינות מוחלטת. יש בו כמה הבהלות (בה!!) והמון זוועות גרפיות (עם אפקטים מצוינים לזמנם, שקיבלו קצת עזרה ממחשבי המאה ה-21 לצורך הגירסה המחודשת), אבל הן לא העניין העיקרי. משהו שאנחנו לא מבינים קורה לילדה הזאת, ואנחנו לא יודעים מה זה בדיוק, ומה זה עוד יכול לעשות, וזה מפחיד הרבה יותר מכל מטורף עם סכין. אבל מטורפים עם סכין קיימים במציאות, וילדות אחוזות-שדים – לא בטוח. הסרט יכול להפחיד רק אם תוותרו על כל ציניות ותאמינו בכל מה שאתם רואים, כאילו זה היה דיווח חי מהשטח. אבל לוותר על ציניות זה קשה (מי כמוני יודע). זה קשה עוד יותר אחרי שעה של שיעמום, וזה לגמרי בלתי אפשרי כשכל הנוכחים באולם, חוץ ממך, בטוחים שהם צופים בקומדיה המטורפת 'מגרש השדים נפל על הראש'.
החבר'ה בשורה מאחורה לא הפסיקו לצחוק לרגע, ואני לא יכול להאשים אותם. לחנוק – זה כן. להאשים – לא. האנשים האלה, שצוחקים, עוד לא נולדו כשהסרט יצא במקור, והיום הם ראו פוסטר שכתוב עליו "הסרט המפחיד ביותר של כל הזמנים!" ואמרו יאללה, נלך. הם לא באו בכוונה לצחוק על הסרט, אבל מה לעשות – ב-73', כשילדה תמימת עיניים הקיאה על כומר דליים של חומר שנראה כמו הקטשופ הירוק של היינץ, אנשים הזדעזעו. היום, כשדברים כאלה קורים (בעיקר בסרטים עם 'אמריקן' או 'מת מצחוק' בשמם), אנשים צוחקים. מה לעשות, התרגלנו. סביר להניח שבכל הקרנה של הסרט שיהיו בה יותר מעשרה אנשים יהיה לפחות צחקן אחד, לכן אם אתם הולכים לסרט מתוך כוונה לראות סרט אימה, ולא קומדיה, חשוב מאוד למצוא אולם ריק ככל האפשר. ואם אתם יכולים לארגן לכם אולם לבד – באיזו הצגה יומית, אולי – ייתכן שאף תשקשקו קמעה. את החבר'ה תשאירו בחוץ.
שגיאת כתיב?
זה "בית קברות לחיות", בק', לא בכ'.
שגיאת כתיב?
ככה קוראים לספר ואני מניחה שגם לסרט. השגיאת כתיב היא בכוונה
איזה משפיל זה
לחשוף את הבורות שלך בצורה כזו, אה?
לרד פיש!
רושמים בית קברות.
ולא "בית כברות".
אבל אני מסכים איתך גם לדעתי זהו הסרט המפחיד ביותר שאני ראיתי לפחות.
(ועוד לא ראיתי אותו בקולנוע אלא בקלטת וידאו).
תגידו,
באמת חשבתם שרד ייתן לביקורת ללא הגהה לצאת מתחת ידו ולהתפרסם באתר? תנו קצת קרדיט.
הספר במקור נקרא בעברית "בית כברות לחיות", ובאנגלית גם כן יש שגיאה איפשהו בשם, זה בכוונה, וזה גם מוסבר בספר – את בית הקברות הקימו ילדים קטנים שנתנו לו את שמו.
תגידו,
Pet Semetery, ככה קוראים לזה במקור.
הסרט הכי מפחיד ומשובח
אין מה להשוות בין מגרש השדים לבין הניצוץ.
הניצוץ סרט של סמאח אלמוני מקובריק משהו..ושחקן עוד יותר אלמוני ג'ק משהו…
עולה בעשרות מונים ממגרש השדים גם בתסריט ובטח ברמת הנשיכות כרית מהפחד…בררר….
רק חבל שהסרט לא יצא עדיין בדויד.
יצא ועוד איך.
ומה עם לינק?
http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/B00005ATQJ/
http://www.blackstar.co.uk/video/item/7000000051848
הסרט הכי מפחיד ומשובח
מגרש השדים סרט של סמאח אלמוני מפרידקין משהו..ושחקנית עוד יותר אלמונית אלן משהו…
שעת השין
כמו שכתבתי פעם באיזה יומית נשכחת ראיתי את הסרט בדי וי די (גירסא משופצת, לא גירסת הבמאי שבקולנוע) וכל פעם שהייתה אמורה להיות האות שין (ש) הופיע רווח או פלוס או סימן שוויון ושאר סימנים.
כל זה חוץ מבטקסטים התנכיים שבהם שינו את הכתב ואז האות שין הופיעה כסדרה.
חוץ מהעובדה המשעשעת הזו, הסרט היה מאוד מצחיק ופשוט יכול להופיע בתור קומדיית הגועל של שנות השבעים.
שעת הנון (וקצת עוף...)
ואני ראיתי היום סרט בבלוקבסטר (לא זוכר איזה) שכתוב על הקופסה שלו "האות נ' חסרה בתרגום."
תמוה, לא?
''_הג מו_ית''
נכון? Been there, done that
זה פשוט מטריד, בסוף תפסתי שכל וביטלתי את התרגום.
שלכם, השוטר.
הכנה נפשית לפני הסרט
את גרסת הבמאי לא ראיתי, למרות שרציתי, אבל את "המגרש" המקורי ראיתי לפני שנה בערך ודווקא די אהבתי את זה. מצד שני זה בטח בגלל שהייתי מוכנה מראש לאיטיות שלו (קראתי קודם את הספר).
הספר, הספר
הספר עצמו ממש מותח והוא מומלץ מאוד. יש לי אותו בעברית ובאנגלית (את הספר באנגלית קניתי משומש בשתי שקלים לפני איזה שמונה שנים ועוד לא נגעתי בו).
הגרסה של הסרט שאני ראיתי היתה מאוד מצונזרת ודי משעממת (לא זכור לי למשל שרייגן תפעלה צלב כמו בספר), אבל זה היה מזמן. לא נראה לי שאני אראה את גרסת הבמאי בקולנוע, אין לי סבלנות לשעמומון דמוי "תינוקה של רוזמרי". בשביל זה יש וידאו.
רגע של עברית
בעברית קיימת הפרדה בצורת המספור בין זכר לנקבה, מילים בזכר מקבלות למספר 2 את המילה שני, בעוד מילים בנקבה מקבלות שתי. כידוע לך, שקל הוא מילה בזכר (וקל לזכור את זה בזכות השם המלא שלו, שקל חדש), לכן קנית ספר בשני שקלים ולא שתי שקלים.
אלה היו עשרים שניות של מה לא להגיד ליד הקבר של אליעזר בן יהודה אם לא רוצים שהוא יתהפך בקברו.
הסבר מצוין.
בפעם הבאה שיבוא לי לכתוב "שתי שקל", אני אקדיש שני שניות נוספות להיזכר בהסבר שלך…
הרגע חלף
תאמין לי, זה היה בשני שקלים. אני הייתי שם.
רק בחצי שנה לפני הבגרות בלשון וחודש אחריה הצלחתי להתאים / לנחש מין לשוני לחפצים דוממים בהצלחה יחסית. אמנם אני מבין שזה איכשהו מפריע לחלק מהאנשים אבל זה מה יש ולמרות מאמצים רבים של הסביבה זה לא נקלט אצלי וזה לא ממש מטריד אותי.
ולגבי א. בן יהודה – מה רע? שיתעמל קצת בקבר.
אני ראיתי לבד
טוב, כמעט לבד. לא היו הרבה אנשים בקולנוע, ואני הייתי לבד, כי הייתי לבד בכלל – בטיול לקנדה.
ואותי זה הפחיד.
כמובן שללכת אחר-כך את כל הדרך מהקולנוע הקטן אל החניה דרך האזורים הפחות טובים של איזו עיירה קנדית כלשהי (באזור זה היה מוטל שכלל סטריפ ג'וינט למטה, והלונלי פלאנט אמר עליו שזה לא מקום טוב למצוא זיון, אבל אם כבר יש זיון, זה מקום טוב ללכת אליו כדי לבצע אותו. לא היה לי זיון. בעסה) – כאמור, כל זאת, כמובן, לא ממש סייע לעצבים שלי.
אבל גם בלי זה – זה היה סרט מפחיד.
ושם אף אחד לא צחק.
טוב, נו, קנדים.
אכן סרט משובח!
קומדיה לכל המשפחה…הנאה רצופה …סרט פולחן!! בחיים שלי לא צחקתי ככה מסרט…פשוט כיפי לצפייה!!!
ולסיום:
נאאאא!!!
שום דבר לא משתווה ל-
של ישישה.
אוף. הילדים של היום!
לא מפתיע שאנשים שרואים את "מגרש" בפעם הראשונה חושבים שזו קומדיה. כל קטע מהסרט הועתק כבר בעשרות סרטי אימה נחותים יותר, שלא לדבר על פארודיות.
אבל, עבורי לפחות, הסרט מעולה. האווירה שנוצרת בו היא אולי לא מרעידת גידים מרוב פחד, אבל היא קודרת ומהפנטת באופן נדיר. קטעי הרקע (שאותי אגב ממש לא שעממו) חיוניים, כדי שכשהאימה תתחיל אתה כבר תכיר את הדמויות ותזדהה עם הכאב והפחד שלהן. זה סרט שריתק אותי מההתחלה ועד הסוף ולא הירפה לרגע. אני משערת שאיטיות היא עניין של טעם.
באשר לסיספונד – אני סאקרית של על טבעי, אז אולי אני לא דוגמה. לסרטי אימה שלא כוללים שום דבר על טבעי, קשה מאוד להפחיד אותי. כל עוד האלמנט המפחיד בסרט הוא על טבעי, והמשחק טוב, אני אסספנד בקלות גם אם האפקטים הם ברמה של 1920.
לא ראיתי את הסרט
אבל רציתי לדעת כמה הוא דומה לסצנה שיש במת לצעוק2 בהתחלה.
אני בטוח שאלמונימי מודה לך על התשובה.
(ל"ת)
אתה אף פעם לא יכול לדעת!
כבר היו כמה כתבות עתיקות שיצא לי להגיב בהם,
והמגיב המקורי חזר אליי.
אני לא באמת רואה אם יש מייל שהוא מקבל על תגובה או לא.
נסה לספר את זה לקובי ניב .
http://www.fisheye.co.il/?p=10930&comNum=210303#li-comment-210303
טוב,
עכשיו אני בטוח שאלמונימי יעריך את התגובה שלי יותר משקובי ניב העריך את התגובה של נונין
אם היית מגיב, אחרי, נגיד, עשר שנים,
אז הייתי אומר בסדר, יכול להיות. אבל אתה הגבת אחרי עשר שנים ויום. אפילו אם אלמונימי בילה כל יום בעשור האחרון בריפרוש בלתי נלאה, בתקווה קלושה שאולי מישהו יענה לשאלה שלו, אתמול הוא וויתר.
זה רק מראה שאף פעם אסור לוותר.
(ל"ת)
מה בדיוק יש בגרסה הלא חתוכה?
אני ראיתי את הסרט בלילה, עם כוד ארבעה אנשים, כשירד גשם והיו הרבה ברקים.
היה מפחיד.
במשך חצי שנה לא יכולתי לישון בלי אור. (נכון שעכשיו זה נשמע מצחיק אבל מה לעשות).
לא ממש הצלחתי להבין אם הסרט מפחיד או סתם מאוד מגעיל
אבל מה שלא יהיה, עכשיו באים ואומרים לי שיש גרסה יותר מפחידה ומגעילה מזה?
מה בדיוק יש שם?
(ואל תחששו מספוילרים)
התוספות בגירסה החדשה הגרסאות
בימד"ב יש רשימה מפורטת של השינויים – חלקם משמעותיים, חלקם לגמרי לא.
http://us.imdb.com/AlternateVersions?0070047
אני השתעממתי בשעה הראשונה,
והפסקתי.
מיושן או לא מיושבן, סרט האימה שהפחיד אותי יותר מכל הוא סרט מהשנה העגולה 1980, והוא של אחד, סטנלי קוראים לו. והכוכב, ג'ק, אם אני לא טועה, הוא רוצח עם סכין (טוב, נו, גרזן). ואין הרבה גועל ויזואלי, ובאופן כללי לא הרבה אימה. רק הרבה מאוד סרט איטי שבונה לך את הפחד לאט לאט, ועשרים דקות מהגהנום.
ולא, אל תמכרו לי את הבולשיט הזה ש"הניצוץ" הוא פרודיה בכוונה תחילה על סרטי אימה, למה שקשקתי שקשוקים עזים.
עוד סרטי אימה טובים:
תינוקה של רוזמרי (דוקא בגלל שהוא מצחיק לאללה)
צעקה
החוש השישי
כרגע אני לא מצליח להיזכר בעוד.
בקשר לבית כברות, לא ראיתי.
''צעקה'' זה סרט אימה?!?
בלי שום כוונה לפגוע, זה באמת יותר סאטירה-מודעת-לעצמה מאשר סרט אימה.
את "בית כברות" לא ראיתי, אבל הספר היה מפחיד רצח.
יש איזשהוא סרט אימה ע"פ סטיבן קינג ששווה לראות?
(לא "חומות של תקווה", אלא סרט ממש מפחיד?)
אימה וסטיבן קינג
'הניצוץ' הוא הסרט היחיד עפ"י קינג שראיתי וראוי לתואר 'מפחיד מאוד'. מצד שני, לא ראיתי את 'בית כברות' או את It, וסנטיפי טוענת ששניהם מפחידים עד מוות.
סרטים מפחידים, לטעמי (המוזר מאוד):
פסגת הפחד
ההיעלמות
רצח מן העבר
אימה וסטיבן קינג
התעניינות:
מה זה "ההיעלמות?" (של מי, על מה, שם הסרט באנגלית)
שווה?
היעלמות
במקור סרט הולנדי אבל נדמה לי שרוב האנשים ראו את הגירסא האמריקאית (The Vanishing באנגלית) שהיא אולי לא מפחידה, אבל בהחלט מעוררת מחשבות וצמרמורות. הסרט, משנת 1993, היה אחד מהסרטים הראשונים של סנדרה בולוק (שנעלמה). חיפש אחריה החבר, קיפר סאתרלנד. אני חייב להודות שלאחר הצפיה בסרט, כשהייתי בטיול בארה"ב, בכל פעם שחברה שלי הלכה לקנות משהו בתחנת דלק, השגחתי טוב טוב שלא תעלם לי…
אם כבר מדברים על סרטים מצמררים, גם "קו הדממה" עם ג'וליה רוברטס ושוב קיפר סאתרלנד עשה לי צמרמורות בקטעים מסויימים.
יהיה נחמד אם תעזרו שניה ..:)
התחלתי לצפות בסרט קו הדממה אבל בגלל שלא ידעתי איזה סרט זה לא ממש התייחסתי ולא המשכתי לראות ..קיצר מישהו יכול לשלוח לינק לאתר שיספר את עלילת הסרט?.. כולה כאילו?..( לא לאתר שימכור את הסרט או משהוכזה..)… טנקס!
מחבר שמעתי ש IT הוא בערך הסרט המפחיד של כל הזמנים…
זה סרט מיושבן לאללה. הדמות של פניוויס הליצן באמת מפחידה וכן גם הרעיון הכללי של הסרט, אבל באיזשהו שלב זה הולך לאיבוד. אני הפסקתי לראות את הסרט לקראת הסוף כי זה פשוט היה משעמם. חברה שלי שקראה את הספר שונאת את הסרט, ואומרת שהסוף בספר כן מפחיד אבל שינו אותו לגמרי.
שווה לראות בשביל טים קארי (נו, פרנק ממופע האימים של רוקי), סת' גרין החמוד, והקטע בהתחלה, שג'ק מ"שלושה בדירה אחת" נוסע במונית ובידו פלאפון מהסוג המשוכלל ביותר של שנת 90', בגודל של חתול ממוצע.
אתם יודעים מה גיליתי?
כל הליצנים הם מפחידים, בלי הבדל דת, גזע, מין או נשק!
פשוט יש משהו מפחיד באנשים מבוגרים שעושים מאמצים כדי לשעשע חבורה של ילדים זבי חוטם. זה מפחיד! במיוחד כשיש להם בלונים… בלונים זה דבר מפחיד! הארוכים שעושים מהם חיות? זה בכלל אימה צרופה! או אלה אם המשרוקיות?
שעושים רעש?!
ופרצופים משונים!
אררר!!!
רגע… לנשום, לנשוף…
זהו, עכשיו אני אלך לשבת לי לבד באיזה חדר חשוך, אוקיי?
ליצנים זה דבר נורא.
מעולם לא הבנתי איך דבר כה עגום כמו איש מבוגר עם כריות בחולצה ואיפור מגוחך אמור לשעשע מישהו. באיזהשהו שלב בחיי הם התחילו להפחיד אותי מאוד.
אולי זה מתלכד עם השלב בחיי שקראתי את IT.
ליצנים זה דבר נורא.
גם לדעתי. ליצנים זה דבר או מאוד מפחיד, תארו לעצמכם שאתם ילד קטן שרודף אחריו יצור צבעוני שמאופר בצורה נוראית עם אף אדום ענקי שצוחק ומנסה לחבק אותכם, או מאוד עצוב, ליצנים כמו אילו שטרי פראצט מתאר בספרים שלו שהחיים שלהם זה דבר נוראי.
אני לא אוהבת ליצנים. הדבר היחידי שמתחרה במה שאני מרגישה אליהם הוא ברני.
והליצן בIT באמת היה הדבר הכי טוב המיני סידרה הזאת. חוץ מזה ומכמה שחקנים לא אהבתי אותה בכלל אפילו לא מגיע לציפורני הרגליים של הספר.
תוקם הליגה נגד ליצנים!
אני אתכן. חוץ מג'וקים, אין בעולם דבר מפחיד יותר מליצנים. כהרגלו, טרי פ דייק לחלוטין. וזה מזכיר לי את הציטוט המשובח של ג'ק הנדי:
"רוב האנשים חושבים שליצנים מצחיקים, אבל אני תמיד חשבתי שהם מפחידים. אני חושב שזה התחיל כשהייתי בקרקס בילדותי וליצן ירה באבא שלי".
ואני רוצה להזכיר בזאת
את השם "הוראבין".
אבל לא אמרתי כלום, באמת…
ואם כבר הזכרתי ליצנים
יש פה לינק ממולץ למבחן טוהר שבודק כמה טראומות ילדות היו לך (מתוכן עצובות, מצחיקות וכאילו שפשוט כול ילד עובר) ואחת הקטגוריות היא מפגש ראשון עם ליצן.
http://www.geocities.com/Athens/Acropolis/9083/trauma.html
דרך אגב- בשאלה "האם הייתה לך פוביה מפסיכופטים" האם אני היחידה שקראה את זה בתור פסיכולוגים בטעות?
???
ועוד פעם
???
הסרט הכי טוב? זאת לא מיני סדרה?
החבר שלך קרא את הספר לפני במקרה?
אין כמעט דברים דומים בין השניים…
ואפילו אם לא הייתי קוראת את הספר קודם, זה עדיין מיני סדרה לא מפחידה בגרוש. קורות החיים של בריטני ספירס יותר מפחידים מזה.
אל לך לזלזל בקורות החיים של בריטני ספירס, הם מפחידים בפני עצמם.
מי מזלזל?
אני בטוחה שקורות החיים שלה מרשימים ביותר. רק חבל שעמוד התווך של חייה הוא השאלה- האם להשתיל סיליקון או להשתמש בפוש- אפ…
היי! קורות החיים של בריטני ספירס
באמת מפחידים! מאוד!
היי! קורות החיים של בריטני ספירס
אמרתי כבר
אני לא מזלזלת
בריטני ספירס היא התגלמות כל הפחדים שלי
כמו המפלצת מתחת למיטה, אבל בבלונד
אבל המומחיות שלה במוליכים למחצה
מרשימה למדי…
http://www.britneyspears.ac/basics.htm
(אתר מדהים, לא?)
עשית לי פלאשבק מ''כלב אנדלוסי''
זה האתר הכי ביזארי שראיתי מעודי. בהתחלה חשבתי שזו איזושהי בדיחה, אבל אתר אינטרנט של בריטני ספירס עם לבבות ברקע ותמונות שלה, וחומר על מולכים ומוליכים למחצה?!
ברצינות, מה זה צריך להביע? משרד בחינוך האמריקני משתמש בחמש-עשרה דקות התהילה של ילדות תמימות ומושתלות חזה בשביל להעביר שיעורים באלקטרוניקה?
אין לי מושג.
מישהו שלח לי בזמנו את האתר הזה. התגובה הראשונה שלי היתה "What the fuck!"
התגובה השניה שלי היתה "זה האתר הכי ביזארי שראיתי בחיים שלי".
והתגובה השלישית שלי היתה להפיץ את זה בקרב כל מי שאני מכירה.
בזמנו הופיע בעיתון
איזה מאמר של אסף ציפור (זה שכתב את הבורגנים, וחובב סרטי אימה ומד"ב) לכבוד צאת הסרט "צעקה 3". הוא הסביר שכל העניין בסרט אימה הוא להביא לך את הפחד בהפתעה, ובעניין הזה, צעקה מצאו דרך חדשה ומושלמת: רגע לפני כל סצינת אימה מחרידה, הם מזכירים לך שזה בסך הכל סרט.
והוא גם הוסיף, בצדק, שצעקה שלוש גרוע לאללה.
אבל אם ב''צעקה''
הם מודיעים לפני כל סצינה מחרידה שזה רק סרט, איך זה בדיוק עוזר להגברת הפחד וההפתעה? לא שאני זוכרת איך אני בדיוק הגבתי לזה ואם זה היה שונה מסרטי אימה אחרים, ראיתי את הסרטים (רק את 1+2) ממש מזמן, ואני די נמנעת מלראות סרטי אימה באופן כללי…
אם אמא שלכם היתה
מקריאה לכם את כיפה אדומה לפני השינה, וכשהייתם בוכים היא היתה לוחשת באוזנכם "אל דאגה, ילדי, זה רק סיפור", הייתם נרגעים. אבל אם אז אמא שלכם היתה מורידה את התחפושת והופכת לזאב, זה היה פי כמה מפחיד. בטח יותר מפחיד מכל הפעמים הרגילות שאמא הופכת לזאב ("אמא, למה יש לך כל כך הרבה פרווה?".
"שכחתי לעשות רגליים ושחי")
כן, יש
מיזרי-מעולה
קריסטין-לא רע בכלל, של ג'ון קרפנטר
קוג'ו-אחד העיבודים הראשונים על כלב מטורף שתוקף בקאסל רוק, מיין.
אומרים שגם "קארי" של דה פלמה טוב, אבל לצערי לא ראיתי אותו..
קארי היה ממש מאכזב לדעתי.
הסרט לא היה מפחיד בגרוש. היה בו בדיוק קטע אחד מפחיד וגם הוא היה בסגנון "בו!".
אני חושבת שסרטי אימה טובים הם אלו אשר המתח נבנה בהם באיטיות לאורך הסרט, ואולי שזורים בו קטעי הפחדות קלילים כדי להכניס אותך לקטע )כמו שהזכירו קודם: מיזרי, התינוק של רוזמרי, הניצוץ וכו'(.
* * סרטי מתח יותר טובים בקטעי ההפחדות מאשר סרטים שנקראים "אימה". הדמיון משתגע ואתה מפחד מהעומד לבוא )והדמיון שלי עשיר במיוחד, כל פעם שאני רואה שקית ברחוב אני בטוחה שזה חתול מת, ולפני כמה זמן הייתי בטוחה שיש צפרדע על המיטה שלי. הראייה שלי מצויינת, אבל הדמיון קופץ הרבה לפני ההגיון(. לעומת זאת, כשהרוצח קופץ מאחוריך בסרטי סלאשר- צחוקים מטורפים! אגב, גם מגרש השדים היה יותר סרט של גועל בעיניי מאשר אימה, ולא נהנתי בו בכלל. הקאות ירוקות וכו' זה פשוט לא הקטע שלי.
ישישה שוחה? אימה???
מה בדיוק מפחיד בסרט הזה? אנשים מתים?
הסרט בכלל לא מנסה לבנות אימה, בוודאי שלא מצליח!
גרסת הבמאי...
כשהסרט יצא בארץ, לפני כחודש, היתה עליו כתבה במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, ובה ציינו שהגרסה הזו היא גירסת הבמאי, אבל לא טרחו להזכיר מיהו הבמאי!
אולי זה בגלל שזו היתה ביקורת של אמיר קמינר המעצבן.
אמן האימה של כל הזמנים?
תרדו כבר מסטיבן "אימה לכל המשפחה" קינג.
יש כבר שנים רבות ילד חדש בשכונה וקוראים לו כלייב בארקר.
ואם נחזור לנושא הכתבה, כל סרט יש לשפוט לפי הז'אנר שלו אבל "מגרש השדים" הוא קולנוע משובח, בלי שום קשר לעד כמה הוא הצליח להפחיד את דור ה MTV
כל(יי)ב בארקר
זה ההוא שנלחם בחתול מיאור בסרט החדש (שבוע הבא לא?) cats and dogs.
כל(יי)ב בארקר
לא
זה ההוא עם הקוביה שפותחת שער לגהנום או בידיש Hellraiser
אבל אני התכוונתי בעיקר לספרים
יגאל, אל תקח את זה קשה
אבל בג בג טיפה הסתלבט עליך (לא יפה,בגבג).
ודרך אגב יש גם סופר בשם קלייב קאסלר, נכון?
וזה לא אותו אחד, נכון?
איזה ספרים בארקר כתב?
יגאל, אל תקח את זה קשה
לא לקחתי קשה.
בג בג יצטרך לקום יותר מוקדם בבוקר בשביל להצליח.
ולעניינינו, תבדוק את הלינק http://www.webcom.com/tby/redzone/novels.html
Weaveworld מומלץ בחום.
למיטב ידיעתי אף אחד מספריו לא תורגם לעיברית.
תלונות להפנות למימסד האפל.
יגאל, אל תקח את זה קשה
רק תגיד כמה מוקדם :)
Weaveworld בדרך, אבל
לא מבית ספרינו, כי אם מכתר. וקלייב בארקר הוא אכן אחד מסופרי האימה המצליחים ביותר בעולם בעשרים השנה האחרונות, והוא אישיות און טופיקית להפליא, בגלל שהוא גם במאי, המפורסם בעיקר בגלל סדרת Hellraiser.
אני מסכים
עם פיש, שבית קברות לחיות (הספר נקרא "בית כברות לחיות שעשועים", הסרט נקרא בארץ "בית קברות לחיות") מפחיד, בעיקר בגלל זלדה המעוותת…
"הניצוץ" הוא ללא ספק אחד מהסרטים המפחידים ביותר, בלי להראות יותר מדי דם או זוועות. זכורה לעד סצינת האישה באמבטיה…
לדעתי סרט מפחיד טוב צריך להעביר אווירה (כמו ב"חוש השישי") ולא מראות זוועה (כמו ב"מגרש השדים"). ראיתי את ה"מגרש" בערוץ הסרטים לא מזמן והוא לא הרשים אותי במיוחד. ההורים שלי סיפרו שכשזה הוקרן בקולנוע בארץ, אנשים היו בורחים מהקולנוע באמצע הסרט ורוב הסרט לווה בצרחות מהקהל. בפתח בית הקולנוע היתה שוכנת תמידית ניידת טיפול נמרץ לטיפול במקרה של התקפי לב….:)
כיום זה נשמע ממש אבסורדי.
ודבר נוסף לסיום. אחת הסצינות שהכי הפחידו אותי בקולנוע (ואני מדבר בשיא הרצינות) היתה סצינת הפתיחה של "טוראי ראיין". המוות היה כל כך מוחשי בסצינה הזאת, שהרגשתי פשוט חלק מהחיילים המסתערים על חופי צרפת… ואין פחד יותר גדול מהפחד למות.
הפחד לחיות...
אם
אתה לא מפחד לחיות, אתה חייב לפחד מהמוות- and vice versa
ואיפה הלוגיקה במשפט הזה?
אני לא מפחד לחיות וגם לא מפחד למות כי אין לי מושג מה זה אומר למות.
אני מניח שרוב האנשים מפחדים למות אבל יש המון שלא מפחדים למות וגם לא מפחדים לחיות.
הלוגיקה
והנה הלוגיקה הצנועה שלי (בלי להתיימר להיות פילוסוף בגרוש):
אם אין לך בשביל מה לחיות, אתה גם לא מפחד למות. חבל להרחיב על זה את הדיבור, זה די מובן מאליו.
בכל מקרה, הכל תלוי בהגדרה מה זה בכלל אומר לפחד לחיות? (לג'י האמיתית פתרונים).
כמו שאמרו האקזיסטנציאליסטים
לחיות באמת (לחיות "חיים אותנטיים") זה אומר להכיר באפשרויות הרבות מספור שעומדות בפניך בכל רגע, ובכל זאת לבחור, לבחור מתוך מודעות ששכשאתה בוחר דרך אחת אתה מוותר על כל האחרות… במילים אחרות: להיות חופשי בלי להגנב מזה.
סתם, מה, זה לא ברור שזה מפחיד לחיות? באמת לאהוב? באמת לנסות?
להיות מוכן להכשל? להיות מוכן לזה שהחבל של הבאנג'י יקרע פתאום? להעיז לעשות דברים אחרת? להעיז לעשות דברים כמו כולם? ואם כבר אנו דנים בתעוזה, גלגל"צ מפתיעים אותי מאד בחצי שעה האחרונה: פינק פלויד (time, רלוונטי לחילופי השעון) בואי (מתוך Low) ועכשיו מתוך לד זפלין 1…
זה עוד כלום
ביום אחרי התאומים מישהו שם בגלגל"צ את Comfortably Numb בשלוש אחר הצהריים.
(עוף? לא מכיר חיה כזאת)
אני זוכר לפני שנה, או חצי שנה, כשהעבירו את השעון, גלגלץ השמיעו את time בדיוק ב- 1 כשהעבירו את השעון. המקוריות לא חוגגת כל כך.
חוץ מזה, עוף אחר, לפחד שחבל הבנג'י ייקרא זה הפחד למות, לא לחיות – כל שאר הדברים שהזכרת בהחלט נחשבים כפחד לחיות – ועוצמתם היא בעובדה שהם נתפסים כיומיומיים ולכן לא מדברים עליהם או מתייחסים אליהם, וזה גורם לבדידות מפחידה.
זלדה???
אני דווקא זוכרת את הסרט בזכות טאשה יאר בתור האמא…
התחלת המגרש, התחלת השעמום
בכניגוד מוחלט לאימה שהציפה אותך (כנראה) ב"ראיין", ההתחלה, שתופסת עשרים ומשהו דקות מהסרט "מגרש השדים", פשוט משמימה. כאחד שצפה בסרט מספר פעמים בוידאו, מתוך כובד ותו לא, הסרט במאת משעמם. נכון, בלילה הוא די מעורר אי נוחות, אך זמנו עבר. הוא התיישבן. החיים קשים.
בעתיד, "צעקה" יראה כמו משהו קונטמפררי עד מאוד. בכלל, דברים מגוחכים וקאמפים כמו
"ד"ר קולה 2000" יזכו ללעג אדיר.
"מגרש" פשוט לא מעניין היום מספיק
בטח שלא בשביל 31 ש"ח.
בית כברות לחיות 2
אני ראיתי את בית כברות לחיות ומאוד אהבתי אותו. ניסתי להשיג את בית כברות לחיות 2 אבל לא הצלחתי, מישהו כאן ראה אותו? אם כן אז אתם יכולים בבקשה לכתוב איך הוא? תודה.
נתקלתי בו בערוץ 4 בכבלים
בשעת לילה נידחת. אדוארד פרלונג בכבודו ובעצמו כיכב. האמת היא שאת הסרט הראשון ראיתי מזמן (מתחת לגיל החוקי לצפיה בסרטי אימה, לא נעים), כך שאני לא זוכר ממנו כמעט כלום (אולי חוץ מדמות מגעולה בשם זלדה? יכול להיות? האמנם?), אבל הסרט השני בעיקר משתדל להגעיל. לי אין בעיה עם זה, כי אני נהניתי כמעט כל סרט אימה גרוע שראיתי בחיי (חוץ מ"צעקה 3"), אבל אני לא אחראי על כל אכזבה.
אבל זה אני…
אדי! אדי! אדי!
אדוארד פורלונג באמת משחק בבית כברות 2, והוא חמוד כתמיד (אני לא אוהבת אותו בגלל שליחות קטלנית אלא בגלל אמריקה X, פקר, וכו'). ראיתי אותו בערך 10 פעמים (כשהייתי קטנה כל הזמן ראיתי דברים שהיו לנו בוידיאו), אז תסמכו עליי כשאני אומרת שהסרט גרוע, אבל גרוע מהסוג הכיף. אגב, משתתף בסרט גם אנתוני אדוארדס ששיחק בערך ב100000 סרטי טלוויזיה. (כמה פעמים כבר יצא לכם להגיד: "היי! זה לא ההוא מאי.אר?"??)
בית כברות לחיות 2
בית כברות הוא סרט אימה נהדר שמאוד נהנתי ממנו בתור ילדה קטנה ותמימה… אבל סרט ההמשך פשוט מגוחך!!
לדעתי סרט אימה טוב הוא סרט
שיש בו הרבה אימה פסיכולוגית, כלומר מתח ואווירה, אבל יש בו גם משהו מתחום הזוועה.
דמות מדממת ברגע המתאים יכולה מאוד להוסיף לסרט.
מצד שני שיש יותר מידי כאלו וברגעים לא כול כך מתאימים זה בהחלט הופך לקומדיה. כמו סרט ישן שראיתי לפני כמה זמן "שדים" אני וחברה שלי פשוט ישבנו וצחקנו כול הסרט עם הימורים מי יהיה האידיוט שימות בגלל הטימטום שלו ומי האידיוט שימות בגלל חוסר מזל פשוט.
לדעתי סרט אימה טוב הוא
האחרים (The Others) שיגיע לארץ עוד מעט. סרט שיוצר אווירה מפחידה אפילו במסך 17" עם סאונד של רמקול וחצי.
אולי אוף,לא יודע
פעם לפני שנים רבות,היתה לרצועת "הצגה שניה" מסורת, לשדר כל יום שישי בסביבות חצות,סרט אימה.לפי מה שאני זוכר,לא היה מדובר בסרטי אימה רגילים,אלא במה שנקרא "סרטים סוג ת"', מה שאומר שנהנתי מאוד
ממה שאני זוכר.הבעיה היא שאני לא זוכר כמעט כלום.האם מישהו זוכר איזה סרטים שודרו שם,כדי שאוכל לחפש אותם,ולדעת בודאות אם נהנתי או לא?
אני לא יודע בקשר לשאלה שלך,
אבל ראיתי במדריך הטלוויזיה באיזה ערוץ נידח, ששודר סרט בשם "אחי, אני צמא לדמך".
סתם, זה נורא הצחיק אותי והשאלה שלך הזכירה לי את זה.
זה מזכיר לי (ואולי יזכיר גם לך מ
שהו).
זכרונות מילדותי הקסומה: כשהייתי בסביבות כיתה ג', אני זוכרת שהיה סרט שהופיע הרבה פעמים אי-שם באמצע הלילה בהצגה שניה, אך מעולם לא יצא לי לראות אותו. שמו: "המגהץ". סרט אימה. עלילתו (מה שאני זוכרת מקריאת התקציר): מגהץ ענק במכבסה מתחיל לגהץ את העובדים למוות.
זה נשמע ממש גרוע.
עוד סרט גרוע שאני זוכרת דווקא מהזמן האחרון הוא הסרט "וויר.קום" ששודר לפני כמה זמן בערוץ הסרטים. זה סרט מלפני שנתיים בערך אבל הוא כ"כ גרוע שכמעט חובה לראות אותו.
ואגב- מישהו אי פעם ראה את הסרטים של אד ווד? איך הם?
לא משהו.
אולי אוף,לא יודע
כצופה מושבע של הצגה שנייה אני יכול להגיד לך שלפחות בימינו אנו יש איזה סרט של אימה WANNA BE בשחור-לבן. זה משהו בנוגע לחטיפות של חייזרים ולהשתלטות שלהם על מוחות בני-אדם. חוץ מזה יש עוד סרט בשחור-לבן ששמו העיברי הוא "מלון האימה".
מלון האימה
בדיוק לפני שבוע ראיתי את "מלון האימה" וממש אהבתי אותו.נראה לי שהשילוב של סרט אימה בשחור לבן,עם העסוק בכל הנושא של עבודת שטן(מישהו יכול להמליץ על עוד סרט בנושא,חוץ מ"השער התשיעי"?)הוא ממש מוצלח.
תשובות מתבקשות
תינוקה של רוזמרי
מלכודת לפרקליט
אות משמים (The Omen)
תשובות מתבקשות
את "מלכודת לפרקליט" ראיתי ואהבתי,אבל אני לא חושב שהוא אפל מספיק כדי להיכנס לקטגוריה של סרטי שטן.
מעניין שתמיד כש"תינוקה של רוזמרי" משודר בטלויזיה אני מצליח לפספס אותו.אבל אני לא ממהר,כי כמו שאומרים, "החיפזון מהשטן".
הדוגמא הנצחית לקטגוריה 'תרגום איום ונורא לסרט מצוין'. למה לעזאזל לא ללכת על 'פרקליט השטן'? זה ביטוי גם בעברית, לעזאזל!
שם נורא
'פרקליט השטן', זאת אומרת. המקרה היחיד שאני מכיר שבו שם הסרט הוא ספוילר. (הכניסו בדיחת 'החוש השישי' כאן).
מה? הסרט *הפתיע* אותך?
לא, לא, לא, אתה לא הבנת אותי. אני בדרך כלל אוהבת טוויסטים וכאלה, ואני גם מאלה שמדלגים על הספויילרים בכתבות, אבל משום מה פשוט הרגשתי מרומה ששינו ככה את השם בלי אזהרה.
אוף. טוב אני מבינה שכל זה לא נראה כל כך הגיוני למוחות נורמלים, אבל בקיצור זה ממש הרגיז אותי.
אה, דרך אגב, סרט טוב.
________________________________________________
וואוו, זה מזכיר לי ביקורת ישנה שקראתי לא מזמן באתר, ששם יונתן הדגים איך מעבירים את המוח למצב של שיחה עם האקסמנית. נראה לי שאנשים צריכים לעשות את אותו הדבר איתי…(כמובן שלא, לעולם לא אוכל להגיע לרמתה העילאית של הגברת)
ועכשיו נותר רק להגיד –
אקסמנית לעתיד שולתת!!1
אולי את מוכנה להסביר את התהליך
הלוגי?
(כן, כן, ספוילר למלכודת לפרקליט…)
ההפתעה אמורה לבוא מכך שאת מגלה שהשטן משתתף בסרט.
השם האנגלי – "פרקליט השטן" – מדבר על השטן, ולכן רומז על הסוף.
השם העברי – "מלכודת לפרקליט" – לא מזכיר את השטן, ולכן לא רומז על הסוף.
אם כך, אנא ספרי, כיצד בדיוק התרגום העברי הרס משהו?
לי נראה שהוא רק שיפר.
ואני מסכים.
הביטוי 'פרקליט השטן' גם בעברית (אם כי באנגלית יותר) יכול להתפרש במובן המושאל שלו ולא במובן המילולי, וזה היה המשחק ששיחקו עם הסרט. כך למשל, כשאתה לוקח בוידאו את 'טומקאטס', היית מופתע לגלות שהסרט עוסק בחתולים זכרים.
קומדיה?
לי זה נשמע כמו סרט מפחיד עד כיסוס כל ציפורניי ידיי ורגליי…
(מצד שני, אני פחדתי בישישה שוחה)
ומה זאת אומרת שילדות אחוזות דיבוק לא קיימות במציאות? אם לא הייתי יודע שזה אמיתי, למה זה היה אמור להפחיד אותי?!
הסרט הזה הוא אולי סרט האימה הכי טוב שיצא לי לראות.
באמת החוויה של לראות אותו בקלונע אם ילדים בני 13 שמתפוצצים מצחוק מכל קטע, הכן יכול להרוס את החוויה. אבל תמיד ניתן לבקש מהם ביפה שיסתמו את הפה!! כפי שאני עשיתי.הסרט ארוך אך לדעתי השעה שבאה לפני באמת בונה את המתח ויוצרת ציפייה לבאות לכן לדעתי כל קטע בו היה הכרחי. כדי באמת לפחד מהסרט צריך באמת להתנתק מכל ציניות, בתור אחד שמתענין בנושא של תופעות על טבעיות ומסטיקה הסרט הצליח לרתק אותי ולהפחיד אותי כאחד. אני לא זוכר את הפעם האחרונה שפחדתי כך מסרט. אני מאוד מרחם על אלו מכם שהסרט הצחיק אותם כי לדעתי הם הפסדתם חוויה של ממש. הפחד שהסרט גרם לי הוא לא בפחד של הבהלות מטופשות כמו ברב סרטי האימה של ימינו לדוגמאת צעקה אלה הפחד בסרט הוא פחד רצוף שהולך וגובר את סצנת הסיום. כל פעם שנכנסו לחדרה של הילדה הוא היה קטע שרותקתי ממנו מבועת לכיסא מרוב אימה. בקיצור סרט מדהים ומומלץ בחום לאנשים אם ראש פתוח של שוללים את התופעה וגם לאלו שכן. ההזדהות היא הכרחית כדי באמת לפחד. בקיצור זה אחלה סרט. כמה ימים לאחר הצפייה בסרט יצא לי ללכת לספרייה והתקל על מדף המסטיקה ובקבלה בספר עב כרס שרשום עליו בגדול "דיבוק" ספר זה מביא לכם מגוון סיפורי דיבוק למיניהם בלווי תאריך ומיקום בהם קרו אותם מקרים. אחד מהמקרים שקראתי שם תאם באופן מדהים את הסרט אך התקופה הייתה שונה.
קריאת עמוד אחד של ספר זה גרמה לי לסגור אותו מבועת והובילה אותי לכמה לילות חסרי מנוחה אז אם אתם מתענינים ואתם בעלי עצבים חזקים לכו לספריה הקרובה לביתכם, בקשו מהספרנית הנחמדה ספר בשם "דיבוק" ועיינו בו. דבר שאני בחום לא ממליץ עליו.
להתראות
בזמנו הייתי קוראת בספריה
המון ספרים על דיבוקים, תופעות על טיבעיות, וכו'.
מומלץ בעיקר לאנשים עם מגנוני השעיית ציניות.
והפסיק, מה יהיה עליו?
מפלצת הסלאשים מתחילה להתפשט.
(אספאלון, תיזהר!)
מגרש השדים הוא בהחלט לא סרט רע
אבל לפחות לדעתי הוא לא מפחיד. יש בו אומנם כמה סצנות שבהחלט הופכות אותו לקלאסיקה ומעוררות אי נחת. אבל לדעתי יש בו הרבה יותר מידי קטעי רקע מיותרים וברובו לא ממש קורה משהו.
אני יודעת שטוענים שהקטעים האילו בנויים כדי להעלות את המתח וכדי לגרום לנו להכיר יותר טוב את הדמויות ולהבין את המניעים שלהן, אבל האורך של הסיצנות האילו הוא מוגזם לדעתי.
בספר לדוגמא הצליחו ליצור הרבה מאוד הזדהות עם הדמויות וגם לדעתי הבנה של המניעים שלהם, אבל בניגוד לסרט האירועים התחילו בו כמעט מיד ועדיין היו מובנים ברמה שתספיק לכך שאני אתחבר לעלילה אבל לא גילו את הכול ככה שיהיה מתח להמשך.
דרך אגב עברו שנתיים מאז ראיתי את הסרט מישהו יכול להזכיר לי עם הסצינה מהספר בו מהפנטים את הילדה בבית חולים והשדים מדברים דרכה מופיעה גם היא בסרט?
נתקלתי בסרטון פלאש קצר
המציג את עלילת 'מגרש השדים'ב-30 שניות, ועם ארנבים.
חמוד. תהנו
http://www.angryalien.com
איזה סרט נוראי
אנשים ממש התעלפו מהדבר הזה? זה מפחיד כמו שבובת דובי מפחידה.
לא הזדהיתי עם שום דמות. כולן דיברו בשקט וזה היה נורא מרגיז. אפילו בקטעי ה"אימה" שהיו מאוד מעטים וזה לא טוב- הרי עליהם מבוסס כל הסיפור של הסרט- אפילו הקטעים האלה היו או משעממים או מצחיקים.
אני לא בטוחה מה יותר גרוע, תעזרו לי- ג'יפרס קריפרס 2 או מגרש השדים?
נו, טוב, 1973. טלפונים מוזרים, מכוניות ארוכות, אפשר לסלוח על סרט גרוע.
אני לא מבין-
מה כ"כ הפחיד אותכם ב"בית כברות לחיות" גאדאמט?! עכשיו ראיתי אותו בDVD,
לא מבין על מה כל המהומה.
כל מי ששאלתי אמר שהסרט מפחיד.
ממש לא.
סרט דפוק,
מחורבן (מילה שלך),
וממש ממש מיותר.
כולם אמרו לי שמילה שונה לפחד היא הדמות זלדה מ"בית כברות לחיות".WTF?!?! היו עוד מלא דמויות כמוהה ורובן גם הרבה יותר מפחידות.שלא לדבר על זה שהילד היה דמות יותר מרכזית.לא יודע,סרט ממש מפגר ולא התחברתי אליו.
מגרש השדים,ראיתי את המקור,השתעממתי.אולי אני אראה את זה,בחושך,לבד כמו שאמרת וזה יפחיד.
ספרות וקולנוע
ספר משובח שכתוב מצויין לא יתורגם למדיום הקולנועי באותה איכות. לאוהבי הספרות יש בעיה עם אכזבה מסרטים שהופקו מספרים ברמה גבוהה.
מגרש השדים, הניצוץ ותינוקה של רוזמרי הם ספרים מעולים שכתובים היטב ובונים מתח מצמרר. קראתי כל אחד מהם כמה פעמים והתאכזבתי מהסרטים למרות איכותם. הסרט מטבע בריאתו אינו ארוך יותר משעתיים פלוס ולכן חייב הבמאי לוותר על משהו. בספרים שלעיל אין דף אחד מיותר, ואם מאכילים את הדמיון שלנו כראוי הוא אפקטיבי בהפחדה יותר מאשר כשמגישים לו את הפחד בצורה ויזואלית. ככה אני מרגישה בכל אופן. לעיתים רחוקות אני רואה סרט שמבוסס על ספר מעולה שקראתי (לאו דווקא אימה) ואני מרוצה מהעיבוד. לעומת זאת נעשו כבר הרבה סרטים טובים מספרים גרועים.
הקטע הזה:
'איך נדע שאנחנו צופים בסרט איכותי אם לא נשתעמם עד כדי ספירת השערות בריפוד של הכסא?' כל כך נכון.
לפני כמה זמן חבר שלי אמר לי שהוא ראה את נפלאות התבונה והוא סרט מצוין. לאחר וויכוח קל (אני לא ראיתי אותו אך רוב הביקורות באתר קטלו לפי מיטב זכרוני) הוא אמר את המילים הבאות:
'כן, הסרט ממש משעמם וכמעט נרדמתי, אבל הוא איכותי וזכה באוסקרים.'
_______________ (ללא מילים)
בקשה.
רד פיש כתב כאן על הסרט המפחיד "בית כברות לחיות", בתור אחד שראה כמה סרטי אימה בחיים שלי והסרט היחיד שהפחיד אותי הוא "בית כברות" אני מבקש המלצה לסרט בסגנון, מפחיד.