הקיץ הזה די מבאס. תוכלו לומר: למה ציפית, כולה קיץ. ובכל זאת, אולי "אקס-מן", "כוכב הקופים" וכריסטופר נולאן פינקו אותי, אבל התרגלתי כבר שבכל קיץ יש איזה סרט או שניים שהם טיפה יותר מהרבה מאוד אפקטים ואקשן. משהו שיהיה שווה לראות גם פעם שניה. השנה, "איירון מן 3" היה בסדר גמור, "סטארטרק" התגלה כעוד סרט אקשן נחמד אך אידיוטי, ועל סופרמן עוד נדבר, אבל בואו נגיד שגם הסרט הזה ככל הנראה לא יילמד בבתי ספר לתסריטאות. בהמשך הקיץ אני עוד מחכה ל"פסיפיק רים", סרט על רובוטי ענק ומפלצות ענק, שצריך, חייב, להיות מאוד מגניב. אבל האם הוא יהיה משהו חוץ ממגניב – בואו לא נפתח ציפיות יותר מדי. וחוץ מזה, למה עוד יש לחכות? "וושינגטון על הכוונת"? "גנוב על המיניונים"?
נראה שיש לנו עוד צ'אנס אחד בלבד הקיץ הזה לסרט שגם לא מקמץ באפקטים מרשימים, וגם בעל סיפור ששווה להקשיב לו ולדבר עליו. ונוסף לכל, מתברר, יש לו גם חוש הומור, תכונה שחסרה באי-אלו סרטי קיץ בומבסטיים אחרים. "אליסיום" של ניל בלומקאמפ, הבמאי של "מחוז 9", עם מאט דיימון. זה הטריילר החדש, שמציג קצת יותר מהעלילה. וזה נראה יפה, רלוונטי, ובגבולות הסביר, אינטליגנטי. כלומר, מה ש"סטאר טרק" היה צריך להיות. שרק לא יאכזב עכשיו. הצל אותנו, ניל בלומקאמפ. אתה תקוותנו האחרונה.
אהבתי את
We live on Earth. The privileged live on Elysium
כלומר, מי בדיוק הם חושבים שעומד לצפות בסרט הזה?
מי באמת?
(ל"ת)
בוא נגיד את זה ככה
אני ואתה חיים באליסיום, לא ב"כדור הארץ".
לא הבנתי כל כך..
מי זה אנחנו? אנשים שהולכים לסרטים? אני מסכים שזה לא זול אבל לא צריך להיות מהעשירון העליון כדי ללכת לקולנוע..
בהשוואה לעולם השלישי, כולנו עשירון עליון
ההשוואה שהסרט עושה, לפחות מהמשתמע מהטריילר, היא בין מדינות מערביות ומתועשות למדינות עניות (השורה על "הספינות שלהם מנסות להגיע אלינו", למשל).
למה את חושבת שאנחנו חיים באליסיום?
אני מניח שלאליסיום עברו בראש ובראשונה העשירים. והם הביאו איתם את האנשים "חשובים". לדוגמא, פוליטיקאים, מדענים, ספורטאי-על וכאלו. בנוסף, כמובן שנלקחו אנשי תחזוקה, כאלה שינקו את הבתים, יבשלו ארוחות ויבנו בתים. אפילו אם נניח שאת עבודת התחזוקה עושים רובוטים, עדיין יש צורך באנשים שיכינו עוד רובוטים ויתקנו כאלה מקולקלים.
יש לציין כי האוכלוסייה באליסיום היא הרבה יותר קטנה, ורק אוכלוסיית המולטי מיליונרים ומשפחותיהם היא כחצי מיליון איש מאוכלוסיית כדור הארץ, אליסיום הוא מקום קטן שמעניק מרווח מחייה לכל אדם ביחס לכדור הארץ הגדול והצפוף (כפי שנראה בטריילר). ולכן ייתכן שהרבה אנשים ממעמד הביניים ומטה לא עברו לשם ונשארו לגור בכדור הארץ בתנאי המחייה שמראים בטריילר.
כנראה שלסרט ילכו בעיקר אנשים ממעמד הביניים ומטה (למה? כי הם רוב האוכלוסייה) ולכן האימרה "we live on earh" היא מוצדקת בעיניי.
זה תלוי למי אתה משווה.
אם תשווה לרוב העולם, אתה בהחלט נמצא בטופ. בחיפוש מהיר אני מוצא טענה שהשכר החציוני בעולם – כלומר, חצי מהאנושות מרוויחה פחות ממנו – הוא 1,225 דולר *לשנה*. או כ-370 ש"ח לחודש.
כדי להיות באחוזון העליון של ההכנסות בעולם, אדם צריך להרוויח 34,000 דולר לשנה אחרי מס – או, בתרגום לעברית, 10,200 ש"ח לחודש בנטו.
עכשיו, אם אתה משווה לאחוזון העליון *בישראל*, אתה לא שם. אבל אם אתה 'מעמד הביניים' בארצות מערביות, אתה -בהכללה – מעמד עליון בארצות לא מערביות.
גם זה לא מדויק. במדינות עולם שלישי, באופן כללי, יש קבוצה מצומצמת מאוד של עשירים מופלגים. אנשים במצבנו הכלכלי לא היו ממש נחשבים כמעמד עליון בעולם השלישי, למרות שכמובן שחיינו טובים בהרבה משל רוב האנשים במדינות אלה.
אחוזון הוא אחוז. מעמד עליון בד"כ רחב יותר מהאחוזון.
אנשים במצב כלכלי ממוצע בישראל – עם אותה הכנסה ואותה רמת חיים – היו מעמד עליון, עשירון עליון ולפעמים גם אחוזון עליון בעולם השלישי. אולי הם לא היו שייכים לקבוצה "מעמד עליון שבוזז את המדינה ויש לו מליונים של דולרים פנויים", אבל הקבוצה הזו *הרבה* יותר קטנה מאחוז.
אוקיי, הבנתי את הכוונה שלך.
אביגיל לא דיברה על איפה היינו חיים בעתיד ההיפותטי בסרט
אלא על איפה אנחנו חיים עכשיו – הסרט, כמו הרבה יצירות מד"ב חברתי, לוקח חלוקה שקיימת כבר היום ויוצר לה הזרה כדי לבקר אותה: בעולם כרגע, מעט מאוד מהאוכלוסיה מנצלת הרבה מאוד מהמשאבים, יש לה גישה לטיפול רפואי ומים נקיים, חיים ארוכים הרבה יותר ובתנאים טובים הרבה יותר, משל מליארדי בני אדם. לא בעתיד, ולא בספינות חלל, אלא ממש כאן על כדור הארץ. בהשוואה הזו, מדינות המערב הן אליסיום – ואנחנו חיים במדינה מערבית.
וקל וחומר אוכלוסיות מעל לממוצע
במדינות המערב.
מי אמר שהטריילר פונה אל כל העולם?
לי זה נראה די ברור שהסרט מדבר ספציפית על ארצות הברית, או לכל היותר על כלל העולם המערבי. אני לא בטוח איך הגעתם לשאלת חלוקת המשאבים בעולם וניצול העולם השלישי. הסרט מדבר על האלפיון העליון של *החברה המערבית* שעוקר לחלל ומשאיר אותנו (כלומר – שאר החברה המערבית) מאחור.
אין סיבה להניח שכל כדור הארץ בסרט נראה כמו הסביבה של מט דיימונד. מנסתם גם שם קיימות מדינות עולם שלישי במצב גרוע בהרבה. תחשבו על זה ככה: אם בכל כדור הארץ קיימים כאלה רובוטים-שוטרים (מה שדורש מוסדות חברתיים די מפותחים של מחקר מדעי, ייצור טכנולוגי, חינוך, מיסוי, אכיפת חוק וכו') הסרט לא בדיוק יכול לשמש כביקורת חברתית, כי כנראה שמידת השוויון בו גבוהה בהרבה מבעולמנו.
נצטרך לראות את הסרט כדי לדעת
אבל מהטריילר, לפחות, לא נראה לי שזה המצב. כפי שאמרתי מעל, השורה על "הספינות שלהם מנסות להגיע אלינו" נשמעת לי כמו רמז לספינות המהגרים שמנסות להגיע לאירופה מצפון אפריקה. אם היה מדובר בסרט על מלחמת מעמדות, הייתי מצפה שהעשירים והעניים יחיו באותו עולם אבל במקומות שונים. ההפרדה בין אליסיום לכדור הארץ נראית לי כמעידה על אלגוריה על עולם ראשון ועולם שלישי.
אף אחד לא מדבר על מדינות עולם שלישי *בתוך הסרט*
אבל חלוקת המעמדות בעתיד אותו מציג הסרט מקבילה לחלוקה של מערב-עולם שלישי. ככזו, יכולה להיות בה אמירה על המצב בעולמנו כיום – ובהתחשב בהיסטוריה של הבמאי, זה לא מופרך להניח שהיא תהיה שם.
חלוקת המעמדות
מקבילה לחלוקת מעמדות. זה הכל. כלומר, בתיבול טיפה טכנולוגיה עתידנית.
אני מניח שהאנלוגיה יכולה להיות פערים בין מדינות, אבל אז כפי שאמרתי – הביקורת של הסרט מתפספסת לגמרי. לפחות לפי הטריילר, הסרט לא מציג בעיות של עולם שלישי, אלא בעיות של גירסא עתידנית של עיירת פועלים בארה"ב. אנלוגיה טובה בהרבה וגם רלוונטית בהרבה היא שימוש בסיטואציה המוקצנת הזו כדי לדבר על פערים חברתיים בתוך חברות מערביות, ונשמע לי סביר בהרבה שלשם הסרט מכוון (בהתחשב במשפט "אנחנו גרים בכדור הארץ, בעלי הפריווילגיות גרים באיליסיום").
אבל אנחנו מניחים יותר מדי. אולי כדאי שנשמור את זה לאחרי שהסרט יצא.
וכעת יש ביסוס רשמי להודעה שלי
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=106153
מסתבר שבאליסיום חיים כמעט 8,000 איש והמחיר לבית שם מתחיל ב250 מיליון דולר.
לרוב האנשים שאני מכיר אין 250 מיליון דולר…
250 ? פחחח
היום כבר מוכרים בת"א פנטהאוס ב 200 מליון שקל, אז מה זה 250 מיליון דולר ?
זה 911.5 מליון ש"ח בערך.
שמחתי לעזור.
השאלה היא לא בכמה מוכרים,
אלא בכמה קונים.
אלו לא מספרים מצוצים מהאצבע
קבלנים שנותנים את המחירים האלו חושבים עליהם טוב מאוד
מה שבטוח זה שמאט דיימון וחבריו
בהחלט חיים באליסיום
אה, זה קל. הסרט פונה ל"99%".
הרי כידוע הוליווד ותאגידים, למשל, לא הולכים ביחד.
(לחילופין הוא פונה לרוב האוכלוסיה שבטוחה שהיא מעל לממוצע וגם לחציון).
משווקים את הסרט חזק בסוואזילנד.
מה, אין להם קולנוע? שיצפו בדי.וי.די.
נחמד לראות סרט שמתרחש ב-2154, ולא בחמש שנים מהיום,
מה שתמיד נראה, איך לומר, קצת טיפשי. מה גם שהלוק העתידני המחוספס הזה מציין, הרבה יותר הגיוני שרובוטים יראו ככה מאשר כל מיני מכונות חלקות, נוצצות, עם פנים אנושיות וחסרות פגמים.
למרות שלא אהבתי את מחוז 9, מחכה לזה בקוצר רוח.
מעניין
הקשר בין הסרט הזה לסרט הקודם שלו. ממה ששמתי לב בטריילר, קודם כל הסאונד המובחן שלו.. חללי, חייזרי, עתידני, אבל עדיין כזה שיש לו טביעת אצבע (אוזן?) משלו. אחר כך העניין שלו בשינוי, שידרוג הגוף האנושי. גם במחוז 9 וגם כאן, ההתערבות הכירורגית או בד.נ.א של האדם מולידה ייצור כלאיים רב עוצמה שאמור להציל את הנדכאים של עולם הסרט. קיצר, מחכה לראות אותו.
וגם השילוב של עתידנות/מד"ביות
בסביבה עולם-שלישית עלובה, בניגוד למזדרונות המבהיקים וערי גורדי השחקים שמאפיינים את הז'אנר בדרך כלל.
בזה הוא לא כל כך יחודי
המד"ב הספרותי נמצא שם כבר עשורים, וגם בקולנוע (הנוסע השמיני, ירח) ובטלויזיה (פיירפלי, בטלסטאר גלקטיקה) הגישה הזו קיימת.
מעודן
העובד הפשוט וטוב הלב קם לקחת בכוח מהעשירים הנבזיים. אנשים חיים או באוטופיה עתידנית או בסלאמס מתפוררים. המשטרה מורכבת מרובוטים חסרי אמפטיה.
מסרים פולטיים נועזים!
ספר לי בבקשה
מה אתה היית מחשיב "מסרים פוליטיים נועזים"? האם הכוונה למסרים "חתרניים" כביכול שמציגים תמונה מורכבת ורבת פנים של המציאות ולמעשה נמנעים מכל אמירה? האם הכוונה למסרים כל כך אוונגרדיים ואוטופיים שהם חסרי כל משמעות מבחינה פוליטית?
אפשר לגחגך, אבל כשסרט עתידני מנסה להיות מד"ב חברתי אמיתי (כלומר מנסה לשים איזו מראה מול מציאות שלנו וגם לומר עליה איזה חצי דבר) בעיני זה רק מוסיף לו נקודות. זה לגמרי לא קורה מספיק.
זה נראה לי יותר כמו פופוליזם
מאשר נסיון להגיד משהו נורא מעניין על המציאות. זה מהדהד סנטימנטים פופולריים מהשנים האחרונות – תנועת הoccupy, ה1% וכל זה, עוטף אותם בעטיפת מד"ב דקה יותר או פחות ומקצין אותם לעזאזל.
זאת רק ההתרשמות שלי מהטריילר בכל אופן. דברים דומים אפשר להגיד גם על 1984 וזה ספר מטריד להפליא, ככה שזה בעיקר תלוי בכמה אמינה תהיה התמונה שהסרט יצייר.
גם אם הסרט היחיד שהיה יוצא הקיץ, היה "גנוב על המיניונים", הייתי מרוצה.
התחיל מעניין,
אבל אז נראה שזה מדרדר אל סרט אקשן גנרי של איש שפורץ למתקן שמור, ונלחם נגד כל העולם ואחותו.
אהבתי!!
אני מאוד מתרשם לטובה מניל אני חושב שהוא צועד בצעדי ענק לטייטל במאי ותסריטאי מעורך.
סוג של ג'ימס קמרון ג'וניור.
החזון של הבימאי הזה שנוטע את ידו טוב מאוד בסרטיו (גם כותב אותם וגם יודע איך הם צריכים להיראות כמו שצריך)
נותנים לי את כל החשק לראות את הסרט ,אומנם לא ראיתי אבל הרגשה? זה הולך להיות מעניין,!!
תקנו אותי אם אני טועה אבל זה נראה כמו שילוב של העולם של 'זיכרון גורלי' פוגש את lock-out'?
ודורון? התקווה עוד איתנו : R.I.P.D.
אני היחיד שראה בטריילר שהרשע מחזיק double bladed lightsaber?
לא היחיד, ממש Double LS
(ל"ת)
טוב יש גם את "מלחמת העולם Z", "הפרש הבודד"
ששניהם יכולים להפתיע.
יש גם את הסרט החדש של אדגר רייט, "זה הסוף" של חבורת אפאטו, ו"וולברין" (שאומרים שמבוסס על אחד הסיפורים הכי טובים של הדמות מהקומיקס).
נראה אדיר
ממש אהבתי את "מחוז 9", ואני חושב שהוא מעולה סוג של מכל בחינה. הטריילר נראה מעניין, חכם, ויופי של אפקטים, אני חושב שיש פה סיכוי לא רע לסרט טוב. ניל בלומקאמפ נראה כמו במאי מבטיח.
מקווה שזה נכון.
אני מוכנה לראות כל סרט עם ג'ודי פוסטר
וכמו כן, הדיאלוג של מאט דיימון עם הרובוט המטריד הזה היה משעשע מאוד. אני מקווה שיהיו בסרט גם כמה וכמה רגעים כאלה.
וואו, זה נראה מדהים
כלי נשק מגניבים, גיבור ראשי שנון, כמה סוגים של מקומות התרחשות שנראים מאוד יפה וגיוון באויבים. העלילה אומנם לא משהו, אבל מצד שני רואים שהם לפחות משתדלים, ולהרבה משחקי מחשב יש עלילה סימבולית עוד יותר…
מה? אה, סרט?
המ…
טוב, נראה בסדר. אני מניח.
בזמן האחרון
יוצאים באותה שנה סרטים מבוססים על כדור הארץ נחרב, כדור הארץ נהרס כדור הארץ השתנה + רובוטים חיות וכדומה
"אבדון", "העולם אחרי", ועכשיו "אליסיום" ברור שהם שונים אבל ברמה מסוימת הם מאותו סוג ואין בעיה עם זה פשוט התזמון שלהם שכולם יצאו השנה בפרקי זמן יחסית קצרים אחד מהשני מרגיש כאילו זה הנושא הלוהט לסרט כרגע.
נראה מעניין.
מה שכן, עולות אצלי שאלות: איך תכננו האנשים במעבורות – אלה שנכשלו – להתגנב לתוך אליסיום? אפילו אם היו מצליחים להתקרב מבלי שיושמדו. ואיך הם תכננו להשתלב באוכלוסיה המקומית? אני דווקא לא בא בטענות, הקטע הזה באמת מסקרן אותי (למרות שהפסימיסט שבי לא מאמין שיינתן לזה הסבר).
וקטע חשוב יותר – איך הפריצה לתוך אליסיום תושיע "את כולם"? יש שם מספיק משאבים בשביל כל תושבי כדור הארץ? או שאוכלוסיית הפלנטה התכרסמה לשבריר האחוז? או ש"כולם" זו קבוצה אקסקלוסיבית יריבה לאליסיום?
נשמע הגיוני.
(ל"ת)
(משט הומניטרי? קונוטציות קצת שליליות...)
אהבתי את הומור האירוני שב"סרקופגים מחסלי סרטן".
התרשמות מהטריילר: מושקע גם אם עדיין קצת פומפוזי. מאט דיימון התבגר ומזכיר את ברוס ויליס. מחכה לזה.
הטריילר קצת הורס
הסיפור נשמע מעניין ומאוד אהבתי את הטריילר/טיזר הקודם, אבל הטריילר הזה מציג הרבה יותר מדי נקודות מפתח, או יותר נכון, מה שנראה כמו נקודות מפתח, בעלילה וגם לאורך הסרט.. לא תמיד צריך להראות לי כל התפתחות עלילתית.
מצד שני, אני כבר שנים לא רואה טריילרים בדיוק מהסיבה הזו, אז אולי אני פשוט לא רגיל…
לי הפריע יותר
שמישהו אומר לו בטריילר "היית פעם אגדה, ועכשיו מה?". באמת? עומד להיות כל הקטע הזה שיש לו איזה סיפור רקע (שכנראה יחשף בפלאשבקים) שפעם הוא היה איזה מישהו ידוע ואז קרה משהו? הוא לא יכול להיות סתם אזרח מן השורה שנמאס לו מהמצב שהוא נמצא בו, או שעושה את מה שהוא עושה בשביל מישהו / משהו (כמו שאמרת)?
מאט דיימון
משחק תפקיד שהיה הולם את ברוס וויליס הצעיר וג'ודי פוסטר בתפקיד לאורה רוסלין
קצת מפליא אותי
שאף אחד לא הזכיר את הדמיון בין אליסיום לבין ה Citadel בטרילוגיית mass effect
או לעיר המרחפת טיפרי/סאלם ב-Battle Angel/Gunnm
(האמת, נדמה לי שהדג דווקא הזכיר את Battle Angel באחת התגובות, אבל לא פירט).
נראה שהשקיעו לפחות קצת מחשבה בעיצוב של אליסיום
(אהלן לכולם, תגובה ראשונה באתר)
כי לפי מה שרואים בטריילר, אליסיום מעוצב ככה שתושבים שחיים על החישוק החיצוני שלו יחוו כוח משיכה. זה פיתרון ממש אלגנטי לבעיה ובעיני זה מעיד על תשומת לב לפרטים.
עיקר שחכתי-
ואפשר גם להסיק מזה שכנראה אין פה השראה ישירה מ-Gunnm. אולי מ-Mass Effect כן.
ברוך הבא
אני מסכים לחלוטין. ואוסיף שתשומת הלב הזו לפרטים הקטנים חוזרת בכל הקו העיצובי של הסרט: האינטרקציה עם הרובוטים, העיצוב הפרקטי של כלי הטיס הצבאיים, האקסו-סקלטון… זה כל כך מרענן לראות טכנולוגיה עתידנית שלא נראית כמו קסם (ברצינות, ממתי הוליווד מייצרים תחנות חלל שאשכרה נראות סבירות?? נראה לי שפעם אחרונה שראיתי אחת כזו הייתה הייתה ב"אודיסאה בחלל").
אולי עוד מוקדם לשפוט, אבל זה נראה ממש ממש מבטיח. אם בלומקאמפ מצליח לעשות את זה עם אפילו קמצוץ של אינטליגנציה הוא הופך רשמית לבמאי המד"ב האהוב עלי.
אם כבר, זה מאד מזכיר את Halo
מבנה עגול שמרחף בחלל? אנשים שעוברים אוגמנטציה? העיצוב שמשלב צמחיה ירוקה עם בנייה לבנה וסטרילית?
אולי זה לא כל כך מפתיע בהתחשב בזה שהפרוייקט המקורי של בלומקאמפ היה אמור להיות מבוסס על היילו, אבל יש פה כמה קווי דמיון מאד בולטים. סוג של תזכורת אולי לאולפנים הגדולים שטירפדו את הפרוייקט המקורי שלו בזמנו כי הם לא סמכו על הניסיון שלו להרים סרט מד"בי עתיר תקציב ואפקטים?
המבנה העגול שמרחף בחלל
הופיע לראשונה (ככל הידוע לי) ב-Ringworld של לארי ניבן, מ-1970. גם Halo וגם הסרט הזה, ככל הנראה, מסתמכים עליו.
mass effect היה לפני halo reach![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
" rel="nofollow">הזה למשל
אני מניח שיש השראה שלקוחה גם מהיילו , והאמת שעם היילו יש לי קצת פחות ניסיון . אבל בכל מקרה בטריילר יש כמה קטעים שנראים ממש דומה לשוט
עם טיפה קצת יותר מרחב אולי .
Halo המקורי היה לפני Mass Effect
וגם בו זה היה. למעשה, Halo זה השם של המבנה העגול, עליו נקראים המשחקים.
סבבה , מאמין לכם . =)
פשוט לי בטריילר דברים מאוד הזכירו את מאס אפקט יותר מאשר את היילו . וכמו שאמרתי הניסיון שלי עם היילו אמנם יותר דל ( קצת 2,3 ו odst) אבל מעבר לאולי הסגנון הארכיטקטוני לא יצא לי לראות שם משהו שהזכיר לי אליסיום.
בתכלס גם Halo Reach בא לפני מאס אפקט
או לפחות הספר Fall of Reach שיצא במקביל למשחק הראשון, ואחת השמועות שרצו בזמנו היתה שהתסריט לסרט יהיה בכלל אדפטציה של הספר.
Ringworld היה מן הסתם מקור השראה לטבעת של היילו עצמה, ובכלל אפשר למנות הרבה יצירות עבר שהשפיעו גם על היילו וגם על מאס אפקט – ושניהם בסופו של דבר אופרות חלל ככה שאפשר לראות דמיון גם בין השניים (לי באופן אישי ה-Citadel של מאס אפקט תמיד הזכיר את המלון המרחף של פלוסטון פרדייס מהאלמנט החמישי).
אבל התחושה הכללית מהטריילר היא שההשראה מהיילו היא לא רק המבנה העגול הענק שמרחף בחלל, אלא גם בפרטים הקטנים של העולם שמן הסתם הבמאי היה מעורה בהם.
פישלייק.
מד"ב מלוכלך, עתידני, חברתי, מכני, רובוטים.
כמו שצריך.
נראה מגניב , מאט דיימון 3>
נחמד
אבל מה שהיה משפר את הרעיון, לפי דעתי, היה אם תושבי אליסיום, במקום להיות רק עשירים נצלניים (כפי שהתרשמתי מהטריילר), היו דומים מעט יותר לאנשים שחיים במדינות עולם ראשון כיום. כלומר, אנשים עם כוונה טובה שהנסיונות שלהם לעזרה מביאות לתוצאות הרות אסון. אפשר להראות אותם מבזבזים מיליונים על סיוע, כשכל הכסף/אספקה מוצאים את דרכם למילציות חמושות שמנצלות את האוכלוסיה המורעבת וקונות איתו נשק.
אבל זה גם לא ממש מדויק
בד בבד שאנשי העולם הראשון תורמים כסף לסיוע, אנחנו גם קונים בגדים שנתפרו ע"י עובדים (לעיתים ילדים) שמקבלים משכורות זעומות ולעיתים נספים בשריפות ענק או קריסות בניינים כי המפעלים שהם עובדים בהם לא בטוחים. ומשחררים לאטמוספירה אחוז ניכר מהגזים שגורמים לאפקט החממה, שתוצאותיו הן הרסניות ביותר במדינות עניות שאין להן תשתית או שירותי חירום. שלא לדבר על כך שהסיבה שאנחנו עולם ראשון והם עולם שלישי היא מאות שנים של ניצול, עושק, קולוניאליזם, ועבדות.
והאמת שיהיה נחמד אם הסרט יציין את כל הדברים האלה, אבל כפי שכבר אמרתי הטריילר גורם למסר שלו להשמע מעט פייסני מדי כלפי קהל היעד מכדי שזה יהיה סביר.
אה, יש עוד כמה סיבות חוץ מ'מאות שנות עושק, קולוניאליזם
ועבדות' להבדלים הללו, כפי שיכולות להעיד מצד אחד מדינות כמו זימבבואה ומצד שני מדינות כמו יפן, שלא לדבר על השוואה בין מושבות בריטיות לשעבר כמו מלזיה מול וסינגפור.
בכל הדיון הזה חסר לי העולם השני.
(ל"ת)
קרס ב-1989-1991.
(ל"ת)
לכל מדינה יש, מן הסתם, את הקוריוזים שלה
אם כי לבחור ביפן בתור דוגמה נראה לי מוזר כי ככל הידוע לי, יפן מעולם לא היתה נתונה לאף אחד מהכוחות הללו, ולמעשה היתה כח קולוניאלי באסיה.
אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש קשר ברור בין קולוניזציה ועבדות במאות השנים האחרונות לבין עוני ופיגור טכנולוגי כיום.
יפן, כמו זימבבואה,
לא ראתה אדם לבן כמעט עד לפני פחות ממאתיים שנה; וכמו זימבבואה, לא הייתה בה עבדות. והאמת, שגם בני הנ'דבלה, ששלטו בזימבבואה במאה ה-19 ועד להקמת רודזיה ב-1890, היו חלק ממעצמה קולוניאלית רצינית. במילים אחרות, את ההבדל בין יפן (שלא הייתה מעצמה קולוניאלית עד למאה ה-20) לזימבבואה אי אפשר להסביר בעוולות האדם הלבן. כנ"ל אי אפשר להסביר את מה שקרה לאימפריה (הקולוניאלית, סוחרת העבדים) העות'מנית מאז הנקודה שבה היא הגיעה לשערי וינה במאה ה-17 ועד היום. שלא לדבר על ליבריה, מדינה שלא סבלה – אבל לא סבלה, נקודה – משליטה קולוניאלית, וכשהוקמה במאה ה-19 היו חלק ממייסדיה עבדים משוחררים מארה"ב וחלק תושבים מקומיים. ומה לגבי הקיסרות של אתיופיה? גם לא מתאימה בכלל לדפוס של שיעבוד קולוניאלי ועבדות רחבת שנים, אבל מתאימה מאוד לדפוס של עוני ופיגור טכנולוגי (ועם כל הכבוד למה שהאיטלקים עשו לה, מבחינת נזק זה היה פחות ממה שמדינות רבות באירופה חטפו).
ואי אפשר להתעלם מכך שיש *מתאם*, ובמילים אחרות: מדינות אפריקה נמצאות בעוני ופיגור טכנולוגי, ובחלקן הייתה עבדות וקולוניזציה.
אבל סיבתיות? יש עוד כמה גורמים. סינגפור הייתה קולוניה; במושבות הצרפתיות לא היתה עבדות; ואם מחפשים מתאם, אז ודאי שהפסד במלחמת עולם מוביל לדומיננטיות כלכלית, כפי שאפשר לראות מהשוואת גרמניה ויפן מול מדינות אפריקה שלא סבלו בצורה דומה ממלחמת העולם. כי, מה לעשות, המתאם הזה יורה את החץ, מצייר את המטרה מסביבו, ואז מתעלם מכך שיש עוד עצים ביער.
(ולמקרה שמישהו ישאל לגבי יפן,
היו לה מגמות קולוניאליות קודם, אבל לא יישום נרחב שלהן. למשל, על טייואן – פורמוזה דאז – השתלטה יפן רק ב-1895, וזה שוב אחרי שהיא נחשפה לפיגור מול המערב והחלה לסגור אותו בקצב מסחרר).
קולוניות שונות באפריקה
סבלו בצורה קיצונית במלחמת העולם הראשונה, כשרבים מתושביהן הוכרחו להשתתף במאמץ המלחמתי – בתוך ומחוץ לאפריקה. כמובן כגייסות קולוניאליים באירופה ובמזה״ת, אבל בעיקר כנושאי משאות של כוחות בריטיים באפריקה. מדובר במליוני נפגעים, אבל מספרם המדוייק אינו ידוע.
מעבר לכך, עבדות וסחר עבדים משפיעים הרבה מעבר לגבולות מוכרים (ציד עבדים לא תמיד הכיר בגבולות רשמיים). ועוד יותר, גם אם מדינה אפריקאית מעולם לא סבלה באופן רשמי מעבדות, שיעבוד ישיר או אפילו כיבוש קולוניאלי חלקי, כולן סבלו מדיכוי כלכלי, שהוא מטבעו ענין מקיף הרבה יותר (הדוגמה הפשוטה ביותר היא מחסור בהשקעות התחלתיות לבניית תשתית תעשייתית או מציאת מגוון דרכים למנוע ממדינות חלשות להשתמש בתעריפי יבוא גבוהים לשם הגנה על מוצרים מקומיים – ולא תמיד, או שמא כמעט אף פעם, זה לא מושג ב gunboat diplomacy). התמונה כמובן איננה כולה בצבעי שחור-לבן, יש הרבה אפור, שליטים מושחתים והזנחה פושעת של אליטות שהיו להן סיבות לשתף פעולה עם כוחות קולוניאליים בכל מקום בעולם השלישי. אבל מכאן ועד לרמוז שהעולם השלישי אחראי כמעט בלבדית לחוסר השיוויון בינו לבין העולם הראשון, המרחק גדול.
עם כל הכבוד למאמצים האפריקאיים במלחה"ע I,
מספר הנפגעים שם היה קטן יחסית. הגרמנים לבדם חוללו נזק נרחב (מילה מכובסת לטבח) יותר במזרח אפריקה עשור קודם, והיקף הכוחות הבריטים והאפריקאים באפריקה היה מצומצם למדי; לא רק שלא היו מליוני נפגעים, לא היו גם מליוני חיילים ועוזרים. רוב הנפגעים האפריקאים היו חיילים צרפתים (הטירייורס סנגליס, למשל), ועדיין מספר הנפגעים (לא רק הרוגים, נפגעים) לא יתקרב למליונים.
מעבר לכך, לא רק שלא כל אפריקה (ודרא"מ, כמובן, גם שם יש עולם שלישי) סבלה באורח דומה מציד עבדים, ולא רק שעבדות לא הייתה מוגבלת לתחומי אפריקה השחורה,
הטיעון של 'דיכוי כלכלי' הוא קצת טאוטולוגי, וגם מחמיץ די הרבה מהנקודה. טיעון "מחסור בהשקעות התחלתיות לבניית תשתית תעשייתית" מניח שיש רק בעיה אחת: כסף. אבל אפעס, זו לא הבעיה היחידה. בשביל תשתית תעשייתית צריך תרבות ומבנים שלטוניים מסויימים, יעילים יותר או פחות. גם קיסרויות עשירות באזורים שונים בעולם לא פיתחו תשתית תעשייתית, והדוגמה היפנית עד ביקורו הנימוסי של קומנדר פרי וספינות התותחים שלו היא מצויינת: בתוך שנים ספורות, מדינה לא-תעשייתית הפכה למעצמה תעשייתית. מה שהיה לה זה לא רק 'השקעות התחלתיות' אלא מבנה חברתי ושלטוני שאיפשר לבצע את ההשקעות האלה ולהפוך אותן לתיעוש. כשמשווים את הדרך השונה של המהפכה התעשייתית בבריטניה וברוסיה הקדם-מהפכנית אפשר לראות גם דוגמה לא רעה לכך שלא רק הכסף קובע לאן תלך כלל המדינה. גם נושא מכסי המגן רחוק מלהיות זהה בכל אפריקה, ודאי אפריקה הפוסטקולוניאלית.
רצוי שוב להזכיר שהדיון הזה החל מהקביעה לפיה "הסיבה שאנחנו עולם ראשון והם עולם שלישי היא מאות שנים של ניצול, עושק, קולוניאליזם, ועבדות." הסיבה, כן? לא 'אחת הסיבות', לא 'סיבה מסייעת'. קביעה חד משמעית לפיה אילולא הדיכוי (הלבן), העולם השלישי היה מן הסתם בדיוק במקום של העולם הראשון. על כך הוספתי שיש עוד כמה סיבות, ומשם זה המשיך.
למערב – או מדינות שונות בו – יש אחריות בהחלט ל*חלק* מן המצב. אבל ממש לא רק בגלל ה'עבדות והניצול'; קולוניאליזם לפעמים היה עסק לא משתלם כלכלית, ובמספר מקומות לפחות לא הייתה עבדות. לעבדות הייתה השפעה, בוודאי; גם למסעות הכיבוש של שאקה זולו ויורשיו הייתה השפעה, ואני משווה כי ההשפעה שלו הייתה רחבת היקף ועצומה, עד כדי כך שחלק מהסיבה שגבולותיה של דרא"פ נראים כמו שהם נראים היא כי בני הנ'דבלה ניקו חלק ניכר מאזור הטרנסוואאל מיושביו, וכך הבורים לא התקשו להשתלט עליו. אבל אי אפשר להזכיר *רק* מה שקרה לאפריקה על ידי האירופאים ולהתעלם מכל מה שקרה באפריקה על ידי אפריקאים.
השפעה נוספת של השלטון הקולוניאלי – משתנה ממקום למקום – הייתה אי-הכנת יורשים. הדוגמה הקיצונית ביותר היא קונגו, למיטב זכרוני, שם כשעזבו הבלגים היו בכל המדינה שלושים (כן, שלושים) בוגרי אוניברסיטה, ורק 136 ילדים סיימו תיכון ב-1959-1960. במקומות אחרים המצב היה שונה מאוד, ואנחנו רואים מתאם לא רע בין מצב המדינה למצב ההשכלה בה בטרם העצמאות. אבל העובדה היא שבלא מעט ממדינות אפריקה לא נעשה מאמץ לגדל שכבה שלטונית מודרנית שיכולה לנהל מדינה בלי לחשוב, כמנהג מלך סוואזילנד ב-1973, שבחירות מעודדות חתרנות והאופוזיציה היא "צבועים המשתינים בכיוון הרוח כדי להניס את הבקר". ולזה יש למערב אחריות: כי תרבות פוליטית לא צומחת מאליה בן-לילה, וכש(לפעמים מאוד במודע, לפעמים פחות) מדינות קולוניאליות לא עשו מאמץ להכשיר שכבה שלטונית\תעשייתית (ולפעמים עשו מאמץ שלא, כדי למנוע תחרות כלכלית או מפחד לחתרנות), התוצאות הלא מפתיעות היו ששכבה כזו לא צמחה מאליה.
וכאן אנחנו מגיעים לעוד אחריות מתמשכת של חלקים במערב: היחס לאפריקאים כאל, בפועל, ילדים נחותים שאין להם אחריות למעשיהם. לא צריך להרחיק עד לתיאוריה לפיה בעצם האשמה על הג'נוסייד ברואנדה היא *בלעדית* של הצרפתים; דיינו להסתכל על כך שמדינות מערביות, לפעמים משיקולי המלחמה הקרה, לפעמים משיקולים כלכליים ולפעמים אחרת, כמעט לא היססו לשתף פעולה עם דיקטטורים קטלניים באפריקה, לסייע להם כלכלית או לקנות מהם מה שהיה להם להציע, ובמקרים לא מעטים – לשלוח סיוע הומינטרי שהועיל למחוללי המשברים יותר מלנפגעיהם.
וכשמסתכלים על המצב בעולם השלישי, כדאי להסתכל על שתי מדינות סמוכות, בוטסוואנה וזימבבואה. בוטסוואנה הייתה אחת המדינות העניות ביותר באפריקה עם עצמאותה ב-1966; היום היא אחת העשירות, והתל"ג לנפש שלה עולה על של ירדן ובטח על של מצריים. לא קשה לראות את הקשר בין זה לשתי עובדות קטנות:
1. היא דמוקרטיה פרלמנטרית, ו-
2. היא נחשבת למדינה הפחות מושחתת באפריקה.
לעומת זאת, כשמסתכלים על שכנתה זימבבואה, שהייתה, כהגדרת נשיא טנזניה יוליוס נייררה "פנינת אפריקה", והתחילה את עצמאותה ב-1980 במצב השכלתי טוב בהרבה, מוצאים לא רק מצב רע הרבה יותר, אלא גם מתאם מצויין בין מצב המדינה למנהגי השלטון; מוגאבה בתחילת דרכו, לבד מדיכוי ברוטלי של מתנגדיו – יותר ברוטלי ממה ששלטון המיעוט הלבן שקדם לו עשה – גם שיפר את מערכת החינוך, ולקראת אמצע שנות התשעים הביא אותה למצב של למעלה מ-90% יודעי קרוא וכתוב, וגם איפשר מידה מוגבלת של חופש. וברגע שהוא התחיל להדק את זרועו על השלטון, וגם לשדוד את המדינה על חשבון החינוך, אנחנו רואים צלילה רצינית בכל הפרמטרים (גל ההלאמות\החרמות של שנות ה-2000 הביא את זה לשיא). בעצם, למה אני טורח עם אפריקה? דרום קוריאה וצפון קוריאה הם מקרי המבחן האולטימטיביים: אותה מדינה, אותם אנשים, אותו נזק של כיבוש וקולוניאליזם יפני, רק טיפה הבדל שלטוני.
אז כן, למערב יש בהחלט אחריות למצב העולם השלישי. אם הוא ינסה ליישם את אחריותו זו על ידי סיוע הומניטרי (למעט במקרי חירום מוגבלים), הוא מחמיץ את הנקודה כי הבעיה לא התחילה שם; ומצבה של אפריקה (ובמידה פחותה יותר דרא"מ) הוא שילוב של הרבה מאוד גורמים, ולא רק תוצאה של עוולות המערב שנעשו לאנשי העולם השלישי חסרי הישע והפסיביים.
זה מאוד ארוך, מאוד
אבל גם מרתק ומאלף. תודה על העשרת הידע.
אני אוהב כשאנשים מנסים להיכנס לויכוח היסטורי עם טווידל.
כמה ספרים יש לך עד עכשיו?
זה בסדר, היא מאותו מקצוע בדיוק.
ויכוח פנימי.
שקלתי איך לענות לך
והחלטתי בסוף שזה לא ממש ראוי, אבל אם אתה נורא רוצה לדעת, אז בוודאות יותר משנדמה לך.
יודע מה, שלמקו
אחרי מחשבה החלטתי שדווקא כן כדאי שאגיב. התגובה המלגלגת שלך היתה מקור לתדהמה לא קטנה עבורי. ניסיתי להבין למה שתגיב באופן שכזה לטקסט (מבוסס ידע) שכתב אדם שאינך יודע עליו דבר. ואז החלטתי לא להניח הנחות (אף אחת מהן לא החמיאה לך במיוחד, ואני לא אוהבת להניח הנחות על אנשים שאינני מכירה).
אז ככה, ועם הכי פחות חשיפה שאפשר. יש לי דוקטורט בהיסטוריה (מאונ' אנגלית גדולה, ידועה ומכובדת). אני מתמחה בהיסטוריה צבאית (אירופית, של החצי הראשון של המאה ה-20). אני מרצה להיסטוריה במחלקה המדורגת מס' 1 בארה"ב. וכן, יש לי הרבה ספרים על המדף. אני מצטטת מהם כשאני מזהה וויכוח הנשען על מקורות אמינים, כי זה מה שעושים במקצוע שלי.
אני מקווה, שלמקו, שזה בסדר מבחינתך שאגיב כאן בפירוט בנושא שהוא תחום התמחותי, גם אם דעתי שונה מדעתו של טווידלדי. כי אני בהחלט מתכוונת לעשות את זה (בגבולות האוף והטעם הטוב). אני מקווה שתוכל להתגבר על זה. והכי אני מקווה – שאת הליגלוג והבוז תשמור לעצמך בפעם הבאה, לפחות עד שתדע בדיוק אל מי אתה מפנה אותם.
*שריקת התפעלות*
הדגים ששוחים בבריכה הזאת מפתיעים אותי כל פעם מחדש.
אכן שריקת התפעלות.
במיוחד בהתחשב בעובדה שההערה שלי כוונה אל טווידילדי. והייתה רטורית.
אה אז אם זה רטורי כמובן שאתך הסליחה
משום מה לא הבנתי את כוונתך זו, שהיתה – עכשיו זה ברור – בהירה כשמש בצהריים, ולו רק בשל העובדה שפירסמת אותה כחלק מדיון אינטרנטי. בנוסף, לא הבנתי גם את הכתובת האמיתית לאמירה "אני אוהב כשאנשים מנסים להכנס לוויכוח היסטורי עם טווידל", שגם היא היתה בגדר המובן-מאליו.
הנה, תן לי לנסות:
אני אוהבת שאנשים נמנעים מלקחת אחריות על מה שהם כותבים.
אני אוהבת התחמקויות והתממות.
אני אוהבת סרטי מד"ב. לא באמת, אני אוהבת סרטי מד"ב.
(כל אלו היו הערות רטוריות, לא-קשורות, ועכשיו אם תסלח לי, שוב קבלתי תזכורת על מה ואיפה עדיף להוציא אנרגיה).
אני, לעומת זאת,
לא אוהב שאנשים נעלבים בלי שבכלל דיברו עליהם, אבל מצד שני, xkcd.com/386
גם אני לא פירשתי אותו ככה,
אבל לאור מה שהוא כותב אפשר להציע פרשנות אלטרנטיבית, כיוון שהוא באמת לא הגיב לך:
לפי מה ששלמקו טוען, הכוונה שלו הייתה שהוא "אוהב כשאנשים מנסים להיכנס לויכוח היסטורי עם טווידל" לא כזירת איגרוף אלא בגלל שזה מוביל לתגובות מפורטות כנ"ל, ו"כמה ספרים יש לך עד עכשיו" הופנה כלפי, כלומר כמה כתבתי עד היום (לשאלתך, שלמקו: אחד בעברית, אחד בתהליכים באנגלית, עוד אחד בתהליכים בעברית ושותף בשני ספרי טיולים).
אכן, זה לדעתי לא ניסוח מוצלח, אבל לאור ההמשך של שלמקו זאת נראית פרשנות הגיונית.
אם הייתי יודע שאנשים אשכרה הולכים להיעלב מזה,
אז כנראה שהייתי מפתח קריירה בתור רני רהב. אבל עדיין הייתי מנסח את זה בצורה יותר ברורה.
בקשה קטנה:
תפתח בלוג או אתר "רגיל". על היסטוריה, על אפריקה, על היסטוריה של אפריקה. משהו. יהיה כיף![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
בהתחשב בכך שאני צריך לכתוב דברים אחרים בזמן הזה,
אני לא רואה את עצמי מוצא זמן לבלוג בזמן הקרוב.
אבל אם חשקה נפשך בכמה מאמרים שונים ומשונים:
1. כוחות מוטסים ברודזיה:
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/3/112553.pdf
2. קרב תל חי וצרות אחרות:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=577934
אכן כן
לכך בדיוק כיוונתי כשאמרתי שהתמונה מורכבת הרבה יותר מאשר שחור ולבן, ואני מסכימה שההסבר ששולל לחלוטין כל אייג'נסי מתושבי אפריקה הוא מתנשא ומעליב. ועדיין, גם אם ההסבר מורכב לא רק מעוולות המערב, הרי שעוולות המערב מהוות חלק נכבד מהסיבות לא רק לקיומו של הפער אלא בעיקר לשימורו של הפער.
מעבר לזה אני מתנצלת אבל מלחה"ע הראשונה התרחשה גם באפריקה, ובהיקף נרחב מאד, ובלי קשר לטבח ההררו (אם כי הטענה שהגרמנים מייבאים את הפרקטיקות האלה לאירופה ב-1914 היא מעניינת בעיני).
בטוגולנד, קמרון, דר'-מז' היבשת, מזרח היבשת – בכל מקום שיש בו קולוניות, יש גם כוחות קולוניאליים, מיעוטם לבנים ורובם הגדול שחורים ששימשו כנושאי ציוד, מזון ותחמושת. בנסיון של בריטניה לתפוס את הקולוניות הגרמניות הם מתו בהמוניהם, בעיקר ממחלות, אבל זה עדיין לא הופך אותם לחללים בלתי נספרים (או לפחות לא אמור להפוך אותם לכאלה). ציטוט מדייויד סטבנסון, שהספר שלו היה ה text book בסמינר שזה עתה סיימתי ללמד על מלחמת העולם הראשונה, על הלוחמה באפריקה ב-1916:
" These casualty lists in a forgotten theater measured up to those in the great European bloodbaths".
(Stevenson, 1914-1918, The History of the First World War, p. 124)
אין לנו שום דרך לדעת כמה מתו בפועל בשל השתתפותם במלחמה (ואני מדברת כרגע רק על אפריקאים באפריקה – לא על כוחות סנגליים בצבא צרפת ודומיהם). להיו סטרהן יש פרק מקיף ומרתק על המלחמה באפריקה בTo Arms שלו, והוא ציין בפני שפשוט אין דרך לתקף מספרים. אז כן, הנה דוגמה יפה למוצר שהמערב ייבא לאפריקה בכפיה, שהאליטות שיתפו אתו פעולה מרצונן או שלא מרצונן, ושבסופו של חשבון, אפריקה שילמה עליו מחיר יקר – ואין לנו דרך לדעת עד כמה יקר. אבל יש מצב, בהחלט יש מצב, ששבטים/מנהיגים/קבוצות שונות עשו זאת מרצונם החופשי.
ועכשיו, יש לי המון עבודות על מלחה"ע הראשונה לבדוק. אוף.
לפני שהדג ימחוק אותנו על אוף-אוף-אוף טופיק,
שתי הערות:
1. לא ייחסתי לגרמנים (טוב, הגרמנים זה לטוב-פורבק) ג'נוסייד בזמן מלחה"ע I באפריקה. לאמיתו של דבר, אין עוררין על כך שלטוב-פורבק היה בסדר גמור לפי המקובל באותו זמן, וגם התייחס לאנשיו ולמקומיים בצורה טובה למדי בהתחשב בנסיבות. לא לחינם כשמת באו להלווייתו גם נציגי אוייביו-לשעבר וגם אפריקאים ששירתו תחת פיקודו.
2. אין לי מושג מאיפה סטיבנסון שואב את הנתונים שלו, אבל הם בהכרח מוטעים בעניין זה. אין לנו ספירת נפגעים מהימנה מספיק, אבל כן יש לנו סד"כ משני הצדדים, ופשוט לא יכול להיות שהלוחמה באפריקה גבתה מחיר שאפילו מתקרב לחזית המערבית. בספר של פייס על הלחימה באפריקה הוא מדבר על סביבות 95,000 הרוגים אפריקאיים, רובם אכן במחלות, ומעריך שהמספר 'גבוה הרבה יותר', אבל ה'הרבה יותר' הזה ודאי לא יתקרב להיקף השחיטה באירופה (סה"כ כמליון אפריקאים השתתפו במערכה, השתתפו, לא נפגעים). גם אצל פארוול, שהוא עדיין המקור המקיף ביותר שאני מכיר לנושא, יש למיטב זכרוני הערכות דומות. ייתכן שסטיבנסון משווה את המערכה כולה לתוצאות קרב בודד, ואז הוא אולי צודק, אבל עדיין בוורדן נהרגו הרבה יותר משני הצדדים מאשר נהרגו באפריקה בכל המלחמה. בקיצור, חוששני שהוא נקט לשון הגזמה קלה או התבלבל, בשל רצון (מוצדק) לתת את הכבוד למערכה הכמעט-נשכחת הזו.
תיקון עצמי לפני שנימחק
(לשם הדיוק המקצועי, בכל זאת). סטבנסון (שעבורי חולק עם סטרהן את מעמד הסמכות העליונה בנושא), לא כתב מליונים. הוא כתב שהלחימה ב-1916 גבתה את אותו סדר הגודל של הרוגים כמו באירופה. ההערכות הכלליות (מס' הרוגים כולל) הן דומות למה שציינת. *אני* דברתי על מליוני קרבנות (הכוונה לנפגעים ופצועים והרוגים, הכל כלול), ואת המספר הזה קשה מאד לכמת. אבל כמובן שקרבנות אינם רק הרוגים.
תודה על השיחה. זה תמיד מרתק לדבר על הנושא.
למען הסר ספק
אני מסכימה עם כל מה שאמרת. פשוט חשבתי שזה היה משעשע אם הם היו מכניסים לסרט את הצד הנ"ל.
אך שהטריילר התחיל האסוציאציה הראשונה שלי הייתה:
מזכירה אלקטרונית דחתה לי ראיון
שופט אוטומטי שלל לי ראשון
לעורך דין מכני שלשלתי איסמון בחריץ הפה…
אבל עברנו את פרעה נעבור גם את זה
המסר של הסרט, לפי הטריילר, אכן חתרני:
אבל לא בתוכן, אלא בבוטות שלו. מזמן לא הוצדקה ככה גזענות בצורה כה גלויה.
הבה ננתח את הטריילר.
בעולם למעלה גרים לבנים וקצת אסייאתים, שזה כמעט אותו דבר.
מי גר למטה? שחורים, היספאנים, אסייאתים ולבנים. מה המסר? המסר הוא כביכול שמי שנמצא למעלה הוא לא בגלל הגזע. אבל בעצם, אין למעלה שחורים. הנציגה המובהקת של אליסיום היא לא רק לבנה אלא בלונדינית בחליפות לבנות, שלא יהיה לרגע ספק.
אה, אבל תאמרו שהגיבור נלחם נגד אליסיום?
כן, אבל הוא לבן. לא רק שהוא לבן: אנחנו רואים באחת התמונות חללית מלאה שחורים מנסה להגיע לאליסיום, ומושמדת. השחור נכשל – הלבן מצליח.
ומה תפקידו של השחור בהצלחתו של הלבן להגיע לאליסיום? הוא זה שמביא את 'מסור העצמות' בשביל הניתוח. כלומר, מלבד ההדהוד הברור למיתוס של השחורים כאכזרים, שוברי עצמות, הסרט משדר את המסר: השחורים יכולים לעשות את העבודה השחורה, לשרת את הגיבור הלבן בדרכו למעלה. אבל אם הם ינסו לבד – הם ייכשלו. רק הגיבור הלבן "יכול להציל את כולם"; כאילו לא הוא חלק מהבעיה, המסר ברור: אם הלא-לבנים רוצים להיגאל, הם צריכים לחכות למשיח לבן. חלילה להם לנסות בעצמם.
לא פלא שמסר כזה מגיע מבמאי דרום-אפריקאי שספג את האפרטהייד בכל חינוכו. לא פי.סי. היום לומר "הלבנים עליונים, השחורים נחותים", אז הסרט – בצורה שקופה למדי, אולם לא במילים אלה – מדגים: אין תקווה לשחורים אם לא יוביל אותם לבן.
איך אמרו על תסריטאי בונד? פ– יו, בלומקאמפ!
או שפשוט וויל סמית היה עסוק
בשובר הקופות ההוא, העולם שאחרי.
אתה רציני?
"החלוקה מעמדית יוצרת גם חלוקה גזעית" נשמעת לך כמו טענה *גזענית*? הסכמה של גיבור לבן – סיידקיק שחור היא "הצדקה בוטה של גזענות שלא נראתה כבר הרבה זמן" ולא נגיד – מאפיין של 90% מהתוצרת ההוליוודית??
או שאולי אני שוב נופל פה בפח ואתה מנסה לעשות פארודיה על ניתוחים ביקורתיים אוטומטיים. זה בהחלט נשמע ככה.
קודם כל זו פארודיה,
אבל אני חייב לציין שחלק מהנקודות שם זועקות לי לעיניים ברצינות. ז"א, נראה שהסרט מנסה לומר ביקורת חברתית מסוג מסויים. אבל אז לשים את מט דיימון בתפקיד הראשי ואת השחורים בתפקיד מי שהוא מושיע אותם (השחור הוא אפילו לא סיידקיק)? כן, זה נראה לי צורם מעט.
פארודיה או לא פארודיה, כיוון שכיוונת אותה
לבמאי בוגר האפרטהייד, מעניין לשמוע אם יש לך דברים דומים לומר על "מחוז 9".
את הביקורת שלי על מחוז 9 אפשר לקרוא פה:
http://www.fisheye.co.il/district_9/
(ואגב, הפיכת בלומקמפ
ל'בוגר האפרטהייד' היא טריק דמגוגי, שאמנם נשען על טקטיקה נפוצה, אבל זה לא הופך אותו לתקף יותר. בטח לא אחרי שראיתי את 'מחוז 9', שם הוא בהחלט נמנע מסיסמאות פשטניות לפה או לשם).
פארודיה על מה?
בחיי, לאחרונה עם כל הסרקזם והפוך על הפוך על הפוך אין לי שמץ של מושג מה אנשים רוצים להגיד באתר הזה.
הממ.
מושיע לבן הוא אכן טרופ גזעני, בלי קשר לכך שהעמדות של ניל הן ככל הנראה אנטי- גזעניות אם לשפוט לפי 'מחוז 9'. לא יודעת מה עוד ניסית להגיד חוץ מזה, או אם בכלל לזה התכוונת.
אני מבין שאין שום אפשרות היום
לעשות מד"ב חברתי שבסיס הקונפליקט שלו הוא משהו שונה מעשירים נגד עניים.
כמה עוד יטחנו את ה99% בולשיט הזה?
מזל שהעשירים הם לא גזע אז אפשר להציג אותם תמיד בתור נבלים מרושעים בלי שום השלכות. אז מה שמי שיוצר את הסרטים הם אותם העשירים בדיוק? בואו נאכיל את ההמונים בבולשיט שהם שומעים בחדשות.
כמובן שהעשירים שומרים לעצמם את כל הסודות ואפשר להציל את כל האנושות מסבל ומחלות אם הם רק לא היו כאלה מנוולים. היו קוראים לזה כבר "עולם הזמן 2" וסוגרים את הסיפור.
אשכרה יצא לי החשק מהסרט הזה.
מכיוון שאתה לא הראשון
שטוען שהנושא הזה כבר טחון, אני חייב לשאול: איפה אתם מוצאים את כל המד"ב החברתי הבועט הזה? ברצינות, על איזה סרטים אתם מדברים?
טוב, "עולם הזמן" אני מניח, שהיה אלגוריה מבולבלת ומגושמת ולא מאוד רלוונטית למציאות. "משחקי הרעב" – כנ"ל. בבאטמן האחרון היה ניסיון להתייחס לתנועת אוקיופיי (בגרסא מהופכת מזו שתיארת: העשירים הם דווקא הטובים והמהפכנים הם הרעים), אבל הוא די התפרק לקראת הסוף ובכל מקרה קצת קשה לקרוא לו מד"ב חברתי. ו… זהו? שניים וחצי סרטים, שאף אחד מהם לא מצליח לומר דברים משמעותיים על החברה שלנו או מתאר עוני באופן שאנחנו מכירים אותו.
לא יודע אם הסרט הזה יהיה מאוד שונה, אבל נראה לי שהמגמה הזו – אם היא אכן קיימת – עוד רחוקה מאוד ממיצוי.
זה בערך הסרטים שציינת
בנוסף לטריילרים שיצאו לאחרונה (אליסיום וזה עם הרכבת) וסרטים שנאת עשירים שאינם מד"ב (גטסבי, הזאב מוול סטריט ואחרים) שיוצאים כל הזמן. יכול להיות שיש עוד ואני לא זוכר כרגע.
לי זה הרגיש כמו הצפה.
אני אשאל אותך שאלה אחרת. תן לי סרטי מד"ב חברתי שלא עסקו בעשירים-עניים מהזמן האחרון.
טוב, זה קצת תלוי בהגדרה.
אבל בשליפה מהמותן: אקס-מן: ההתחלה, סטארטרק, כוכב הקופים: המרד, דו"ח מיוחד, כולם מד"ב חברתי חלקם אפילו אם איזו נימה ביקורתית אבל בלי התייחסות ישירה לפערי המעמדות. אולי גם לופר ואינספשן מתאימים להגדרה (כלומר – גם הם מתארים חברה עתידנית שונה משלנו, למרות שהדגש שלהם הוא יותר פילוסופי מאשר ביקורתי).
אני אתן לך את אקס-מן ומרד הקופים
לא ראיתי סטארטרק ודו"ח מיוחד ממש ישן כבר ולא נחשב.
הדגמת שיש סרטים לא על עשירים עניים, בכל מקרה התחושה האישית שלי היא שיש הרבה כאלה שהם כן, גם כי כל הזמן מדברים על זה בפייסבוק ובחדשות כך שזה נספג.
ימים מוזרים של קת'רין ביגלו. אמנם מ-1995,
אבל זה סרט מד"ב סייברפאנק מצויין שמעט מאוד אנשים ראו, וזו הזדמנות מצויינת להזכיר אותו. זה לא קשור למה ששאלת כמעט בכלל, אבל אם בסרטי מד"ב טובים עסקינן, רצוי לראות אותו, ויפה שעה אחת קודם. והתסריט של ג'יימס קמרון אגב.
אל תשכח את Moon
או, במקרה ולא ראית אותו, אל תחמיץ את Moon
אם כך נאלץ להכניס להגדרה
גם את כל סרטי "האויב שבפנים", "סופרמן חוזר", "אישה חתול" (טפו!), ואת ה"סימפסונס" (ומנסתם עוד רבים שקשה לי לשלוף), ואז קשה לייחס את זה למגמה שהחלה בעקבות אוקיופיי וולסטריט.
אני חושב שקלישאת ה"תאגיד מרושע ששם רווחים לפני אנשים" קצת שונה מהטרנד הנוכחי (שוב, אם הוא אכן קיים). נדמה לי שבסרטים שציינתי הדגש הוא הרבה פחות על המנהלים המושחתים או ארגון הרשע המסוים שלא ער להשלכות מעשיו אלא על התופעה הכוללת של ניצול מעמדי ומאבק רחב כנגדו.