דווקא חשבתי לנסות לכתוב את הביקורת היחידה בעולם על "קצה המחר" שלא תזכיר את "לקום אתמול בבוקר", ואפילו לא תתאר את הסרט כ"לקום אתמול בבוקר פוגש את גברים בחלל". ואז החלטתי שיהיה יותר קל לכתוב את הביקורת הזאת בלי להשתמש באות ו'. הסרט הזה הוא "לקום אתמול בבוקר" פוגש את "גברים בחלל", וזה מעולה.
בדרך כלל, "בסרט הזה כבר היינו" הוא כמעט התלונה הגרועה ביותר שאפשר להשמיע על סרט. מבקרים וגיקסטרים כאחד יושבים ומתלוננים על כך שלהוליווד נגמרו הרעיונות, ושכל הסרטים החדשים הם המשכים, או מבוססים על משחקי קלפים או משהו (בקרוב: טאקי, הסרט). והנה סוף סוף מגיע באמצע הקיץ סרט שאינו המשך, שנראה מקורי לגמרי, ומתברר שגם הוא, בעצם, מהווה פחות או יותר רימייק לסרט קודם, שהוסיפו לו חייזרים. עד כמה זה רימייק? השם של הדמות הנשית הראשית ב"לקום אתמול בבוקר" הוא ריטה. ב"קצה המחר" גם. זה לא צירוף מקרים. אבל אין יותר מתאים מהסרט הזה כדי להדגים שאין שום דבר רע בלעשות את אותו הדבר שוב ושוב – כל עוד לומדים מטעויות ומשתפרים מפעם לפעם.
חייזרים, כך מדווח דני קושמרו, פלשו לכדור הארץ. החייזרים האלה נראים כמו הכלאה בין אריה לבין פקעת הכבלים שמאחורי המחשב שלכם, וזה בהזדמנויות הנדירות שבהן בכלל אפשר לראות אותם. אירופה כורעת תחת נטל הכיבוש הזר. הפתרון של מגיני האנושות הוא להנחית כוחות צבא מאסיביים על חוף ים בצרפת (כבר אמרנו: זה עבד פעם אחת, אז למה לא לעשות את זה שוב. אם כי משום מה אף דמות בסרט לא מכירה בדז'ה-וו ההיסטורי הזה). אלפי חיילים אנושיים, לבושים בשיריון-קרב שהופך כל אחד מהם לטנק מהלך, נוחתים על החוף – ונטבחים באכזריות, כי החייזרים ידעו שאנחנו באים והיו מוכנים לקראתנו. אחד מהחיילים האנושיים הוא טום קרוז, שכאן באופן מבלבל קוראים לו קייג' – מי שהיה קצין בכיר בדובר צבא ההגנה לכדור הארץ, אבל הורד לדרגת טוראי באשמת היותו פוץ יהיר. ומכיוון שבתור חפ"ש הוא ממש גרוע, הוא נהרג. סוף.
גרוע יותר ממוות, עבור קייג', הוא הגילוי שיש חיים אחרי המוות, ושהם דומים להפליא לאלה שלפניו. למעשה כל עשרים-ומשהו השעות האחרונות בחייו עוברות עליו בשידור חוזר, וגם הפעם מבלה אותן כשהוא צועק, מוחה ומבוהל בתוך חליפת שיריון. הוא נוחת שוב על החוף, נהרג שוב, וחוזר חלילה.
סיפורו של חייל שחווה את מותו בקרב שוב ושוב נשמע כמו תסריט לדרמה כואבת על נפגעי הלם קרב, אבל כאן מגיע החלק המפתיע: "קצה המחר" הוא פשוט כיף. האקשן מרשים, חליפות השיריון מגניבות ביותר, סצינת הנחיתה על החוף (שחוזרת שוב ושוב, ולכן ממלאת חלק גדול מהסרט) היא גירסה מד"בית יפהפיה של "להציל את טוראי ראיין". אבל הדבר שהופך את הסרט לכל כך משעשע הוא האופן שבו הוא מנצל, עד הקצה, את מכניקת המסע-בזמן הפשוטה שלו. כמו מריו בשעתו, קייג' צריך ללמוד בעל פה את פרטי הסביבה כדי שבסיבוב הבא יצליח להגיע טיפה יותר רחוק לפני שימות – אבל הסרט חכם מספיק כדי לא להראות לנו אותו מנסה את אותה הרמה מאה פעם, אלא מאלץ אותו לשנות מסלול ולנסות לבלות את יומו בדרכים שונות, בחיפוש נואש אחרי דרך להישאר בחיים למשך יום שלם לשם שינוי, ואם אפשר בדרך גם להציל את העולם, עוד יותר טוב. העובדה שגיבור הסרט מת לעתים קרובות מאפשרת לסרט גם כמות מפתיעה של הומור שחור משובח.
משום מה טום קרוז עדיין אוחז בתואר של "כוכב קולנוע", אבל מבחינת רמת הכוכבות שלו, הוא מזמן הפך לחור-שחור-קולנוע: אישית אני מכיר הרבה יותר אנשים שיוותרו על סרט משום שטום קרוז מופיע בו מאשר כאלה שיילכו לסרט מאותה הסיבה. בשלב כלשהו בעשור האחרון (כנראה השלב הסיינטולוגי המופרע), הציבור פשוט החליט שנמאס לו מהזחיחות הטום קרוזית, מהשיער המושלם, מתדמית איש-האקשן-העשוי-ללא-חת שלו והאופן שבו הוא מתעקש בכל סרט לרוץ למרחקים ארוכים. אבל האיש לא נותן לנו לשנוא אותו בנוחות, ומתעקש להשתתף בסרטים שחבל לפספס. "אבדון", סרטו הקודם, היה – בדיוק כמו הסרט הנוכחי – סרט מד"ב שהתבסס על רעיונות שכבר בוצעו בעבר, אבל עשה את זה יפה; אני חושב שהסרט הזה היה מתקבל הרבה יותר טוב אלמלא אלמנט הקרוז. "קצה המחר" משכיל לנצל את הקרוזופוביה לטובתו. קרוז מתחיל את הסרט כאותו אדם מושלם וזחוח ומלוקק, אבל מיד נזרק ישר לתחתית וצריך לפלס דרך מחדש למעלה. הוא מופיע פה כמו שלא ראינו אות מזמן: פחדן, אופורטוניסט, היסטרי, אפס. עד שהוא יצליח לפלס לעצמו שוב דרך למעלה, הוא יצטרך להרוויח בכח את הסימפטיה שלנו. אפילו אם אתם ממתעבי קרוז הקיצוניים ביותר, חבל לפספס את הסרט הזה. תחשבו על זה ככה: צפוי לכם פינוק נדיר – אתם הולכים לראות את טום קרוז מת. עשרות פעמים.
מכיוון שקרוז הוא לא כוכב האקשן של הסרט הזה, מי שממלאת את התפקיד בהצלחה היא אמילי בלאנט, זאת שהיתה בחורה קשוחה עם אקדח ב"לופר", וכאן היא הרבה יותר. בלאנט מגלמת חיילת-על, שהיא כל מה שקרוז אינו – בין השאר, חזקה, אמיצה ויודעת מה היא עושה בשדה הקרב. מלבד שיריון ההיי-טק והנשק החם סוחבת איתה גם חרב ענקית, לא לגמרי ברור לי למה, אבל מה זה משנה – זה נראה סופר מעולה בפוסטר (אני רוצה אחד כזה, אגב). וזה לא אחד מאותם סרטים שמציגים דמות נשית "חזקה" רק כדי להחליש אותה, ולתת לגיבור להציל אותה: אמילי בלאנט נשארת באד-אס עד הסוף.
כמו בכל סרט שכולל מסע בזמן, גם כאן אפשר למצוא, אם מחפשים, חורים ובעיות בהגיון הפנימי. אבל הסרט הזה מוכיח שאם עושים מספיק דברים טוב, אנשים לא יעסיקו את עצמם בניטפוקים. הוא מציג את חוקי המשחק בלב מוקדם, ומציית להם בהמשך. האם זה הגיוני – וגם, מה בעצם רוצים החייזרים הביזאריים האלה – אלה שאלות שאין זמן להתעמק בהן.
"קצה המחר" הוא לא יצירת מופת. אולי הוא היה יכול להיות כזה, אבל אפשר לראות בסרט את הפשרות שנעשו לטובת הפיכתו למסחרי יותר. דירוג ה-PG-13 מחייב שהפלישה והקטל נעשים כולם בלי שתיראה אף טיפה אדומה של דם (דם כחול דווקא יש), ולפעמים זה קצת מגוחך. חשוב יותר – לקראת סיום, שומעים את התסריט קצת מתאמץ, ודווקא המהלכים החשובים לקראת השיא לא עושים שימוש בלולאת הזמן המגניבה שהיא העיקר כאן. אבל כל אלה רחוקים מלהפריע לסרט להיות אקשן מד"בי כיפי נורא, כתוב חכם ומצולם מצוין, והסרט הטוב ביותר של הקיץ הנוכחי עד להודעה חדשה. מהסוג ששווה אפילו לראות עוד פעם.
איזה סרט כיפי!
בלי שום התחסדות או התנצלות. בלי "זה היה ממש מפגר, אבל…" שהיה לי אחרי גודזילה. בלי "כשהאקשן סופסוף מתחיל הוא מצוין" של ספיידרמן (וגם, ת'כלס, גודזילה). באמת שנהניתי מההתחלה ועד (בערך) לסוף. הוא היה מותח. הוא היה מעניין. הוא היה מצחיק. הוא תזכורת להוליווד לכך שאפשר לעשות אחלה סרטים בלי שהם יימשכו יותר משעתיים. מאוד נהניתי ממנו. החייזרים שלו היו חייזריים בדיוק במידה הנכונה, ולא יצרו הרגשה שראיתי אותם כבר מיליון פעמים בעבר (למרות שכנראה כן – בטח מישהו בתגובות פה ישלוף איזשהו סרט אנימה שהחייזרים הם חיקוי של המפלצות שמופיעות בו). בקיצור – כן ירבו.
יש לי רק שני דברים פחות מוצלחים להגיד עליו, אבל הם ספוילרים, אז אני אשים אותם בתגובה נפרדת.
אגב – דווקא כן יש בסרט השוואה ל- D-Day ממלחמת העולם השנייה. אני חושב שמדברים על זה באחת ממהדורות החדשות, או משהו כזה. אבל כן, הרפרנס ההיסטורי די מתבזבז שם.
ההסבר הסביר היחידי - תודה!
למרות שממש לא התאמצו שנבין את זה ככה. אבל הצלת לי את סוף הסרט, גם אם זה מאולץ.
היי תודה! שמח שהצלתי.
(ל"ת)
(זו היתה תגובה לתמרי, שהצלתי לו את הסרט)
(ל"ת)
!To the top
(ל"ת)
הלכו רק חצי דרך עם החייזרים
זה שלא עשו אותם הומנידים זה יפה, אבל בכל זאת עשו אותם בתבנית מפלצות כד"א אופייניות. לפחות את האלפא: עם גפיים, ראש ובעיקר מלתעות מייללות
אין לי מושג מאיפה השמונה הגיע.
(ל"ת)
מהמחר.
(ל"ת)
אני חושב שאתה משתמש במילה "שערוריה" באופן שערורייתי לגמרי.
זה סרט קומדיית-פעולה מד"בי. אם יש סוף חיובי אך לא הגיוני מספיק – זו לא שערוריה, זו הנורמה. מה גם ש(כמו שאמרו לפני) הסרט בכללותו מצוין ועולה בהרבה על המון סרטי זמן מד"ביים אחרים יומרניים פי כמה.
ואם כבר אלימות, 90% מהאלימות שבסרט הופנתה כלפי קייג'. ולא רק ע"י החייזרים. מגיעה לו סגירה לא פחות מלכל אחד אחר בשלב הזה.
התסריט מבוסס על קומיקס יפני
All you need is kill
אם אני זוכר נכון.
לא קומיקס, ספר.
(ל"ת)
אבל גיא כן צודק בתלונה
ספר או קומיקס – קצה המחר הוא לא רעיון מקורי. לא יותר מהנוקמים, או אקס מן, או באטלשיפ, או כוכב הקופים.
חורה לי שאם סרט מבוסס על קומיקס, או משחק מחשב או צעצוע כולם מתלוננים שהוא לא מקורי אבל כשזה מגיע לספרות (וגם למחזות) פתאום (כמעט) אף אחד לא מתלונן. אני רוצה פעם אחת לפתוח ביקורת סרט לאיבוד האחרון לחטא ועונשו ולראות את המבקר מתלונן ש"הוליווד שוב מוכיחה שנגמרו לה הרעיונות".
"All you need is kill" הוא מותג מוכר?
לא ממש, נכון? אז על מה התלונה פה בדיוק?
נכון, אף אחד לא מתלונן על כך שהוליווד עושה יותר מדי עיבודים לספרים. או לפחות, אני אף פעם לא אמרתי שטות כזאת. התלונה היא על כך שהוליווד עושה סרטים המבוססים על מותגים, מנסה לנצל את הפופולריות/אהדה/נוסטלגיה/ווטאבר שלך לסדרה מצוירת או לדמות הקומיקס או לטעם הקורנפלקס החביב עליך. כשעושים עיבוד קולנועי ל"צוללות" זה אידיוטי. כשעושים עיבוד קולנועי לספר יפני שלא שמעתי עליו וגם לא הייתי שומע עליו לעולם אלמלא הסרט הזה – למה שאתלונן? אז הוא לא יוכל להתמודד על האוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר, מה זה משנה? מה שמשנה זה שזה סיפור חדש עם דמויות חדשות ורעיון חדש שלא הכרתי עד היום. טוב, במקרה הזה, הרעיון לא באמת חדש. אבל זה עניין אחר.
כמה מהמותגים המוכרים הללו הם באמת מוכרים?
מה זה "מנסים לנצל את האהדה"? כל פעם שיוצא סרט חדש עפ"י גיבור על (של מרוול או די.סי) ישנם הרבה מבקרים שמתלוננים עליו – אפילו שרוב הדמויות הללו שהן לא ספיידרמן / באטמן / סופרמן נמצאות כל כך עמוק מתחת לרדאר של הקהל הרחב שהן היו יכולות להיות שמות של דגני בוקר. אני חותם ששומרי הגלקסיה יזכה לבדיוק אותן תלונות – למרות שאם מכנסים את כל מעריצי הקומיקס הזה ביחד הם יתקשו למלא אצטדיון.
גם אנדר זה מותג – אבל כשהודיעו על הסרט כמה אנשים אמרו שהם מעדיפים שהוליווד ינסו להיות מקוריים ויחשבו על רעיונות חדשים?. גם שר הטבעות הוא מותג. גם דוסטוייבסקי. גם שייקספיר (האחרון מותג כל כך גדול שחלק מהעבודות שלו לזכו לתרייסר עיבודים רק בעשור האחרון).
שוב – אף מבקר לא (שאני קראתי) לא התלונן על העיבוד האחרון של המלט (למרות שמדובר ברעיון יותר שחוק, מבחינה קולנועית, מכל עיבודי גיבורי העל גם ביחד). אני לא מדבר עליך ספציפית – אבל קשה לי לקחת ברצינות את הטענות של כל האנשים שאומרים שמה שהם רוצים זה מקוריות כשמה שהם מתכוונים להגיד זה "אני לא סובל משחקי מחשב".
זאת בעיה, כי אני לא יכול להתווכח בשם "כולם".
לי לא אכפת בכלל לראות את "שומרי הגלקסיה". הם נראים מגניבים ועוד לא ראיתי אותם. לעומת זאת, הריבוט של "ספיידרמן" היה, מבחינתי, מיותר. גם את הריבוט של "דרדסים" אני לא מחשיב לסרט מקורי. והרעיון לעשות סרט על פי "מונופול" הוא קצת טפשי. הבעיה היא לא שהוליווד "לא חושבת על רעיונות חדשים". הבעיה אלא שהיא מדשדשת באותה גיגית זעירה של רעיונות ישנים.
כל כך מסכים לגבי הריבוט של ספיידרמן
(ל"ת)
כמו שהדג אמר, על "שומרי הגלקסיה" התלוננו הרבה פחות מעל כל עיבוד קומיקס אחר
גם בגלל שהוא פחות מוכר וגם בגלל שלפי הטריילר נראה שיוצרי הסרט הזה ממש מנסים לקחת אותו למחוזות אחרים מעיבוד קומיקס סטנדרטי מספר 43352 (נדמה לי). גם "רכבת הקרח" היה מבוסס על קומיקס, וקשה היה למצוא מישהו שמתלונן שהוא סתם עוד עיבוד בגל עיבודי הקומיקס הנוכחי, בעיקר כי הוא לא היה כזה.
והאמת? בתחילת אותו גל, גם עיבודי הקומיקס היותר מינסטרימיים לא זכו ליחס אלים מדי. כש-"אקס-מן" הראשון יצא, אף אחד לא התלונן על "עוד עיבוד קומיקס" כי באותה תקופה לא רצו בקולנוע שלושה כאלה במקביל. כש-"ספיידרמן" הראשון של סם ריימי יצא גם לא התייחסו אליו ככה (סרט שנדרשו לו כמה עשורים טובים להגיע למסך). אפילו "איירון מן" הראשון זכה לאהדת רוב המבקרים כי הוא נתפס (לא בצדק לדעתי, אבל נניח לזה) בתור עיבוד קומיקס שחורג מהשטאנץ. נכון, יש תלונות היום על עודף עיבודי קומיקס, אבל הן נובעות מהעובדה שבאמת יש עודף עיבודים כאלה.
"שר הטבעות" ו-"הארי פוטר" הגיעו אחרי תקופה מאוד ארוכה של בצורת בז'אנר הפנטסיה הקולנועי ("שר הטבעות" הגיע גם הוא אחרי תקופה ארוכה של ניסיונות להרים עיבוד קולנועי נורמלי לספר הזה). מאסת העיבודים שבאה אחריהם וניסתה לרכב על ההצלחה שלהם זכתה לרפלקס-הקאה די קולקטיבי וברוב המקרים מוצדק לחלוטין. עיבודי הקומיקס לא מופלים לרעה בהקשר הזה.
הכל עניין של מינון
בהתחלה כשלקחו דמויות קומיקס והפכו אותם לסרטים זה היה חצי מקורי וכן מעניין. אקסמן הראשון, ספיידרמן וכו' היו משהו חדש בנוף וזה היה מגניב. אבל ברגע שיוצא כל חודש עיבוד חדש לאיזה סופר על זה כבר מתיש ודי משעמם.
כל בקטע שצריך לגוון, לא חמישים סרטים מאותו סוג (ובואו נודה בזה, אותו תסריט), בשנה. גם רימייק מגניב פעם בכמה זמן זה לא רע, אבל דראד, רובוקופ וזיכרון גורלי ברצף זה קצת מוגזם.
כנ"ל ספינאופים של אגדות קלאסיות – מליפיסנט, כיפה אדומה, עמי ותמי.
אני מניח ברגע שסרט מצליח, האולפנים אומרים "וואו, אז הקהל רוצה סרט על נסיכות מבוסס על האנס כריסטיאן אנדרסן", אז בטח נקבל בשנה הבאה את "בגדי המלך החדשים", "אצבעונית" ו"הנסיכה והעדשה", עד שנותש.
לדעתי, מה שהקהל רוצה זה גיוון, לא רצף של סרטים מאותו סגנון.
צריך גם להבדיל בין עיבוד ליצירה
לבין עיבוד למותג. אולי "אימוץ מותג" זו הגדרה יותר נכונה. התלונה בפועל היא לא שהוליווד מוותרת על דברים מוכרים, אלא שהיא מוותרת על דברים שאינם מותגים מבוססים. לכן במקום לעשות סרט על זומבים מהירים ברחבי העולם הם עשו סרט על זומבים מהירים ברחבי העולם שנקרא על שם ספר מצליח על זומבים. במקום לעשות סרט על חיזרים תוקפים את הוואי ורק הצי האמריקאי יכול להציל אותנו הם עשו סרט על חיזרים תוקפים את הוואי ורק הצי האמריקאי יכול להציל אותנו שנקרא על שם משחק מצליח.
התלונה היא לא על חוסר מקוריות, אלא על חוסר אומץ, על חיפוש מתחת לפנס. ובגדול זו גם התלונה על הסוף של הסרט הזה.
תהיה
עד כמה לקום אתמול בבוקר מוכר (או פופלארי) ביפן?
ברומן המקורי לדמות הנשית המרכזית גם קוראים ריטה – ויהיה מצחיק לגלות שזה אכן צירוף מקרים
צל"ש למי שמוצא ראיון עם המחבר
שבו הוא עונה על השאלה הזאת.
זה לא מבוסס על "לקום אתמול בבוקר"
בסוף הספר "All you need is kill" כתוב שהרעיון בא ממשחקי וידיו, שבהם אפשר למות שוב ושוב ופשוט לחזור להתחלה, זה לא מסע בזמן זה SAVE POINT
מסתדר לי יותר טובת מ"groundhog day" זה גיימר יפני שכתב את זה.
וגם אפשר לקנות את הספר בתל אביב, כבר כמה שנים זה יושב על מדף בקומיקזה..
וואלה, נכון. איך לא חשבתי על זה?
(ל"ת)
בדיוק. ברגע שהוא אמר את המשפט הזה,
היה לי פלשבק למה שהרגשתי ברגעים כאלה תוך כדי משחק מחשב.
לגמרי! כל הסרט זה בדיוק מה שחשבתי עליו
שזה כמו משחק מחשב שבו אתה מת וחוזר לאותו שלב… ובשלב מתקדם של הסרט שחתי לבנזוג כמה מעצבן שהוא צריך לחזור בכל פעם לשלב די בסיסי ואין לו יכולת להתחיל מנקודה מתקדמת יותר… מכיוון שלא שיחקתי בהרבה משחקים כאלה זה הזכיר לי בעיקר את Another world שבו (כמו גם בנסיך הפרסי, חייבים להודות) סיימתי את כל השלבים (ויותר מפעם אחת) אבל מעולם לא ברצף שלם מההתחלה ועד הסוף. או בקיצור, איפה הקודים כשצריך אותם?![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
המחבר: "I’m familiar with “Groundhog Day.”
המחבר נשאל – "הסרט "יום המרמיטה" ידוע בלולאת הזמן שלו. מאיפה אתה קיבלת את הרעיון לספר?"
המחבר ענה – "אני מכיר את "יום המרמיטה".
לקראת הכתיבה בחנתי כמה וכמה מקורות (סרטים וספרים) שעוסקים בלולאות זמן.
ניסיתי בעיקר לעשות משהו בדומה למשחק מחשב."
http://www.japantimes.co.jp/culture/2014/07/12/books/meet-japanese-author-behind-tom-cruises-new-sci-fi-smash/#.VSuePLuKC71
משהו נוסף, שואלים אותו שם אם הוא השתתף בעשיית הסרט איכשהו, והוא עונה בדיוק מה שניל גיימן ענה לשאלה דומה על "אבק כוכבים":
בעיקר השתדלתי לשבת בשקט בסט ולא להפריע עם יותר מדי הערות.
—-
אז צל"ש או שמישהו כבר העלה את זה?
http://www.fisheye.co.il/edge_of_tomorrow//#target-comment-882545
(ל"ת)
אה.
לא שמתי לב שזה אותו הראיון.
אבל לא שמת את הקישור כתשובה לרד, אלא בהקשר אחר.
וגם עשית טראומה למערכת הדיונים אחרונים
היא רק רצתה לכתוב את הכותרת של התגובה שלך, אבל במקום זה קראה לתגובה שאתה קראת אליה![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
אני תוהה אם אפשר לקרוא לילד <Chris</body ובכך לוודא שאף אחר לא ירצה אותו במאגר שלו
אשמת המערכת. לא אשמתי.
(ל"ת)
הייתי בטוח שזו אשמת הכוכבים
(ל"ת)
א י דווקא יכול לחשוב על ספר שנראה בדיוק ככה
ספר שנקרא " הגנת מעברות פתיים", על קצין בריטי במלחמת הסורים שבכל לילה חולם איך הוא מפסיד את הקרב על המעברות וביום שלאחריו משכלל את ההגנה שלו בהתאם. אולי זה לא הכי מקורי, אבל אם זה מבוצע טוב, זה מה שחשוב.
נשמע מעניין.
ספר מלפני 110 שנים. מגניב:
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Defence_of_Duffer%27s_Drift
אם כבר (מבחינתי לפחות) הסרט הוא שילוב של
"לקום אתמול בבוקר" ו"קוד מקור".
מסכים מאוד עם הביקורת
ההשוואה ל-"גברים בחלל" אכן קפצה לי לראש, עד כדי כך שנראה לי שאפשר להכריז על "קצה המחר" בתור הרימייק השלישי והאחרון לסרט מד"ב של ורהובן (לא נראה לי שמישהו ירצה לעשות רימייק ל-"בלתי נראה", אבל בהוליווד כבר קרו דברים מוזרים יותר). למעשה, חוץ מהאווירה של מלחמה משתוללת מסביב, נדמה לי שיוצרי "קצה המחר" אימצו גם משהו מהתפיסה החזותית של ורהובן (והצלם הקבוע של סרטי המד"ב שלו, יוסט ואקאנו) שצובעת את הסביבה בצבעים אחידים; כאן "קצה המחר" דומה פחות לאדום שאפיין את "גברים בחלל" ויותר לאפור המתכתי של "רובוקופ" המקורי.
גם "מלחמת העולמות" הספילברגי מהדהד כאן, ולא רק בסצנות המאבק עם החייזרים. כשאני בוחן את הדברים שגם קרוז וגם ספילברג עשו בעשור הראשון של המילניום הנוכחי, אני מבין עד כמה "מלחמת העולמות" היה בעצם הסרט הכי טוב של שניהם באותו עשור. ספילברג לא רק ביים שם כמה מסצנות האקשן/אימה הטובות ביותר בקריירה שלו (וכואב הלב שהסרט ההוא יצא לפני גל סרטי התלת-מימד הנוכחי), אלא גם הצליח לתפוס בצורה מדויקת את אווירת האפוקליפסה שאחרי ה-11 בספטמבר, שגם "קצה המחר" מנגן עליה. גם הליהוק של קרוז לסרט ההוא, אליל-הנערות לשעבר עם החיוך המקסים שצריך להתבגר ולקחת אחריות והוא פשוט לא מסוגל לזה היה מושלם, והתפקיד שלו ב-"קצה המחר" די ממשיך אותו – בחלק גדול מהסרטים שקרוז עשה מאז "מלחמת העולמות" התעקשו לנסות להקפיא אותו בזמן, לנסות לגרום לצופים לשכוח שהאיש כבר בן למעלה מ-50. "קצה המחר" לא עושה את זה, וזה בולט במיוחד בסצנות שבהן קרוז מוקף בחיילים האחרים ביחידה שכולם בבירור צעירים ממנו בשני עשורים לפחות. במהלך הסרט זה קצת הפריע לי, אבל עכשיו ני מבין שזאת בדיוק היתה הכוונה, לגרום לו להיראות לא-שייך (בהקשר הזה, דווקא ההצמדה של אמילי בלאנט לקרוז נראתה קצת פחות בולטת לרעה, למרות שהיא אכן צעירה ממנו בעשרים שנה – אני לא יודע כמה זה היה מכוון, אבל כל צבעי המלחמה שמחלקת האיפור מרחו עליה גרמו לה להיראות מבוגרת יותר ממה שהיא באמת).
לסיכום: אחלה סרט, למרות ההתעקשות של היוצרים להדביק לו סוף שהוא לא סתם הוליוודי, אלא הוליוודי בחזקת שמונה.
הסרט הכי טוב של הקיץ?
גם יותר טוב מאקסמן? (לא ראיתי עדיין)
לדעתי אקס מן יותר טוב
(ל"ת)
בקלות.
(ל"ת)
מת על אקסמן, אבל זה יותר טוב
(ל"ת)
בהחלט כי
כי מהרגע שקצה המחר נגמר יש לי רצון עז לראות אותו שוב (טוב, לא ממש מהרגע שזה נגמר. לקח לי כמה דקות לסספנד את הסוף המבאס).
באקסמן זה לא קרה.
סרט נחמד
אני לא מת על טום קרוז, הוא שחקן סביר לדעתי אבל משהו בפרצוף המרוצה יותר מדי שלו מעורר בי סלידה. גם מרבית הסרטים שבהם הוא משתתף לא מעוררים בי התלהבות יתר. 'קצה המחר' לא יוצא דופן. האקשן לא רע, העלילה בסדר והשחקנים גם בסדר. טום קרוז לא מלהיב יותר מדי (למרות שמי ששונא אותו יימצא הנאה בקטעים שבהם הורגים אותו שוב ושוב) ואמילי בלאנט לא רעה. סך הכול סרט קיץ נחמד להעביר איתו את הזמן. האמת שמ'אקס מן: העתיד שהיה' נהנתי יותר.
קודם כל, מי בעד לתת לדאג ליימן לביים את "פורטל"?
אני חושב שזה יכול היה להיות הסרט-מבוסס-משחק-מחשב הטוב ביותר אי פעם! (עכשיו כשאני חושב על זה, זו לא חוכמה גדולה).
ולגבי הסרט:
לא נראה לי שהמהירות והאופן בהם נעים החייזרים זה ספויילר, אבל מי שחושש שכן, עדיף שיימנע מהלינק הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=V4odlo0Afjs
שימו לב לשיטת התנועה היחודית של העכבישים (והמהירות) החל מ1:10. (הערה – הם לא עפים ברוח, הם מתקדמים בעצמם), למי שראה את הסרט זה יראה ממש מוכר ומפחיד.
תשובות אפשריות
1. האופן הפשוט ביותר להבין את זה הוא שרק התודעה שלו חוזרת בזמן, סטייל וולברין ב"אקס-מן" החדש. כמובן שאפשר לפרש את זה גם אחרת.
2. זה נכון, אבל אני חושב שחליפות השיריון סוגרות את הפינה הזאת. החליפה "מפרשת" כל תנועה של האדם בתוכה לתנועה של שרירי-על, ובדקות הראשונות של הסרט נאמר שהן כוונו במיוחד להפוך אנשים ללוחמים גדולים "עם מינימום אימונים".
נכון. הדבר נקרא muscle memory. וזה לא קשור לכוח.
(ל"ת)
... אלא למוח
ולכן אין כאן בעיה.
הביקורת עושה חשק עצום לראות
(ל"ת)
נהניתי מאוד
באמת אחלה סרט. לא משהו שגורם לי לחשוב עליו אחר כך אבל פשוט מהנה בטירוף. ושחקנים ממש טובים. ברנדן גליסון עושה לי חיוך כל פעם שהוא על המסך.
פרט טריוויה קטן ששמתי אליו לב: החרב של אמילי בלאנט היא בעצם להב מרוטור זנב של מסוק.
רדפיש, יש שתי בעיות בהזכרה שלך את "לקום אתמול בבוקר". הבעיות הן:
1. חזרת על זה באופן כמעט אובססיבי. למה אני מתכוון? הנה לדוגמה מה שכתבת בעמוד של הטריילר: " "לקום אתמול בבוקר בסוף העולם עם חליפת שיריון"? קניתי". אחר כך בביקורת שורה של הסרט כתבת: "מעין רימייק מד"בי ומלחמתי, ומאוד משעשע, של "לקום אתמול בבוקר". ואז בביקורת פה, בילית פיסקה שלמה בלהסביר למה אתה חייב להתייחס ל"לקום אתמול בבוקר". זה נשמע כאילו התאהבת בהברקה הזו שמקשרת בין "קצה המחר" ל"לקום אתמול בבוקר" כל כך עד שלא יעלה על הדעת שהסרט יוזכר בלעדיו. במידה ומתישהו תתייחס לסרט בסיכום סוף השנה שלך, האם גם אז תזכיר בכפיפה אחת את "לקום אתמול בבוקר"? דחילק, יאללה, הבנו. (וכן, אני מצטער אם זה נשמע אגרסיבי. ניסיתי לערוך את ההודעה כמה פעמים כדי שהיא לא תשמע פוגענית. הכוונה היא לא לפגוע. באמת).
2. התיאור הזה של סרט אקשן בסגנון "לקום אתמול בבוקר" לא אומר כלום לאנשים ש… ובכן, לא ראו מעודם את "לקום אתמול בבוקר". כמוני למשל. כאילו כן.. שמעתי במעורפל על זה שזה סרט שאני צריך להשלים מתישהו, אבל אין לי מושג מה הולך בו.
(ושוב, מצטער אם זה נשמע מעליב. זאת לא הכוונה. סתם ביקורת בונה. זה הכל).
אז הפריע לך שרד פיש חוזר על עצמו בביקורת על הסרט "הזה"? טוב.
ולגבי 2 – אם לא ראית את "לקום אתמול בבוקר", הביקורת פה לא באמת פחותה עבורך בהעברת המסר מלשאר האנשים, אם כבר, אז זה יעודד מי שלא זכה – ללכת ולהשלים את החוסר הזה. וזה שווה.
כל אחד מהפוסטים עומד בפני עצמו
הביקורת הארוכה לא נועדה רק לאנשים שקראו את ביקורת השורה, או את הפוסט שמתייחס לטריילר, וכך גם להיפך.
תגובה לגיטימית.
התייחסתי לזה בתור מישהו שקורא כמעט כל פוסט באתר, אבל אתה צודק בגדול.
וגם באמת אי אפשר לדבר על הסרט הזה
בלי להשוות אותו ל"לקום אתמול בבוקר". כי זאת האסוציאציה הראשונה שעולה בראש של אנשים, אפילו מקריאת תיאור העלילה. לראייה – עדיין לא נתקלתי בביקורת (באנגלית ובעברית) שלא הזכירו את זה.
איך אתה לא מתבייש?!
אתה חייב לראות את לקום אתמול בבוקר! (ולפי מה שזכור לי אתה גם יכול לראות אותו עם כל המשפחה)
בלופ! שוב ושוב!
(ל"ת)
חחחח הרגת אותי מצחוק .:D
(ל"ת)
The Born-Again Identity
הו, וואו, זה היה ממש כיפי. הרבה יותר משציפיתי. לא מבין מה יש לאנשים נגד טום קרוז. הוא לא נותן הופעות שיקבל עליהן אוסקר או משהו, אבל הוא סבבה לגמרי.
אמממ אז כן, "קצה המחר". אני אפילו לא נכנס פה לכל מיני שילובים של X ו Y, בין השאר כי אני בקושי זוכר את "גברים בחלל". לדעתי הוא לא שילוב של סרטים, אלא פשוט עוד עיבוד של קונספט לולאת הזמן. "לקום" לקח את זה למקום קומי (נסו להגיד את זה 5 פעמים מהר), "קוד מקור" עשה מזה סרט מתח, והפעם זה משומש בשביל סרט מלחמה (שיש בו רגעים מצחיקים, אבל בתכלס הוא לא קומדיה). הוא אולי נאמן להיגיון הפנימי שלו, אבל ההיגיון הכללי מגיע עד גבול מסויים. למשל, היו לי לא מעט תהיות לגבי איך כל הקטע הזה של הדם עובד, ואז פתאום הגיע ברוס וויליס ואמר לי לעזוב שטויות ופשוט להנות. צודק.
דבר ראשון, סחתיין על הבימוי. "מר וגברת סמית'" וסרטי "בורן" היו נחמדים והכל, אבל לדעתי זה עוקף אותם בסיבוב. זה גם יכל בקלות להפוך למתיש ומעיק, אבל השימוש בקונספט ממש מדוייק – לא מראים לך משהו שוב סתם כדי לעצבן. או שיש לזה משמעות או שעושים פאסט-פורדוורד. האקשן מבוצע ומצולם ממש טוב (סצינת הצניחה הראשונה נהדרת!) והתזמון הקומי נפלא. הכימיה בין קרוז לבלאנט לגמרי עובדת. בקיצור, בידור קיצי במיטבו.
[אפרופו בלאנט – אם עד עכשיו היא הייתה שחקנית טובה ויפה (וגם טיפה'לה קשוחה ב"לופר"), עכשיו היא גם מעלה משמעותית את רמת הבאד-אסיות שלה וממש בא לי לראות אותה בעוד סרטים, בין אם הם מערבים עיוותי זמן או לא.]
הסוף אכן מרגיש מאולץ וקצת מעצבן, אבל כמו ב"האשליה" נהניתי מספיק מהסרט כדי לא להתייחס אליו.
לא מסכים עם שני דברים:
1. מר וגב' סמית ובורן לא היו סרטים "נחמדים והכל", אלא מעולים, לא פחות. הסיפור שלהם וסצינות האקשן בפרט לא היו חדשניות או מדהימות במיוחד, פשוט מבוימות ממש טוב.
2. זה ממש, אבל ממש לא צודק להשוות את הסרט הזה לדבר המחורר, מופרך, מטופש וחסר כל עומק שנקרא "האשליה". ההוא היה מצולם יפה ותו לא. אולי פשוט תשווה את זה ל"מבוקש" וזהו.
חוץ מאלה, מסכים.
אני אהבתי מאוד גם את האשלייה וגם את מבוקש.. עד כמה אני רדוד?
(ל"ת)
בכלל לא, כמובן.
אין שום קשר בין איכות סרט מסוים לאיכות אוהביו.
גם אני אוהב סרטים מסוימים שנחשבים טיפשיים/גרועים. (ע״ע רובוטריקים)
לא צריך להיעלב בשמם של הסרטים.
ביל פקסטון בתפקיד הסמל נשמע כמו התרנגול הזה
http://m.youtube.com/watch?v=gQpaoLpKrMg
ומשחק מצויין אגב
תלת או לא?
היי חברים, שווה לראות בתלת (או אפילו איימקס) או בפורמט רגיל?
פורמט רגיל
ראיתי בפורמט הרגיל ומאוד נהניתי. נראה לי עדיף על פני התלת במקרה הזה כי מדובר בהמרה לתלת ולא בתלת מקורי. כמו כן, בסצינות של הקרבות עם המימיקים המצלמה מאוד מהירה וזה בטח יפריע בהמרה לתלת.
מש"א.
(ל"ת)
הצעה למשחק שתייה - להוריד שוט בכל פעם שטום קרוז מת
(ל"ת)
סרט מד"ב אקשן כייפי
לא ציפיתי ליהנות מהסרט על סמך הטריילר אבל אחרי שקראתי את ההמלצה של רד פיש בדף הסרט החלטתי בכל זאת ללכת. להלן ההתרשמות שלי לא כולל ספוילרים מעבר למה שרד פיש ציין בביקורת למעלה.
הסרט הפתיע מאוד לטובה. השילוב של האקשן, ההומור והאלמנטים המד"ביים פשוט עובד טוב. הייתי במתח לאורך כל הסרט למרות שלכאורה עצם הידיעה שקייג' חוזר כל פעם היתה אמורה להוציא את העוקץ מהפחד שהוא ימות.
אהבתי את האינטראקציה בין קייג' לריטה, ובכלל הדמות שלה היתה עשויה טוב ושונה מסטנדרט הגיבורה הנשית ההוליוודית הקלאסית.
אהבתי גם את ההתייחסות המרומזת להשלכות של החזרה ובעיקר לצורך להתמודד עם מוות של מישהו קרוב בכל פעם מחדש.
אכן הסרט אינו חף מחורים בעלילה. אדרבא. אבל הכיפיות שלו מאפשרת לצופה להתעלם מהם מספיק כדי פשוט ליהנות.
כל כך הרבה פוסטים ואף לא אחד מזכיר את השחקן הכי טוב
כאילו – השפם של ביל פקסטון מתעלה, בברור, על שאר הצוות. הם באו לבלות והוא בה לעבוד. הם באו לאמי והוא בא לאוסקר.
שמעתי שהוא כבר עובד על הסרט הבא שלו עם השער של טים ברטון.
למי שרוצה לשמוע יותר על הסרט – יש לי פודקאסט (טוב – לאביעד שמיר יש פודקאסט והוא מסכים לי להופיע):
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=452102&cid=475433
סרט מצויין, תלת מימד חשוך מדי, קהל איום ונורא.
(הלכתי עם אבא שלי לסינמה סיטי ירושלים. כן, היו קטעים מגוחכים פה ושם, אבל לא היה שום צורך לשמוע חיקויים של אותם קטעים כל כמה דקות עד שלאיזה מבוגר נמאס והוא התחיל לצעוק ולאיים וגם זה חצי עזר).
הסרט כמובן מלא חורים כרימון, אבל הוא עובד יפה מאוד: לא חושבים עליהם *במהלך הצפיה* (או לפחות, אני לא חשבתי עליהם). כמו-כן, יש לציין את בזבוז ההתייחסויות המתבקשות מאליהם לפלישה לנורמנדי ב-1944, וכמו כן יש גם לציין שמדובר בתכנון הפלישה הדפוק ביותר מבחינה טקטית מאז מלחמת העולם הראשונה. אשכרה, האומגה לא צריך לשלוט בזמן; הפלישה הזו מבוצעת כל-כך רע, שזה לבד מספיק כדי להפוך אותה לשדה קטל רציני.
זה לא קשור למהלכי האוייב. הטקטיקה דפוקה.
(ל"ת)
גם, אבל לא חושב שלשם הזיכרון שלי מכוון.
משום מה יש לי בראש מפלצות שממש זזות אותו דבר, גם על קירות וכאלה, ואפילו עושות רעש דומה.
ואולי זה גם סתם נדמה לי :)
אווריקה(או איך שלא כותבים את זה)!
רפליקייטורס-עכבישי המתכת המשתכפלים מסטרגייט!
אולי גם הזרועות של דוקטור אוקטפוס מספיידרמן
(ל"ת)
לי הם הזכירו את המטריקס
והופתעתי מהאזכורים ל"גברים בחלל"; אמנם אני לא זוכרת ממנו כמעט כלום (למעט ניל פטריק האריס…) אבל המעט שבכל זאת זכור לי לא מתקשר לי בכלל.
אויש.
דיווחים קופתיים ראשונים מצביעים על ביצועים מאכזבים מאוד. אשמת הכוכבים (תרתי משמע).
אכן מבאס, אבל חכה לקולות החיילים...
(ל"ת)
כמו שקייג' (קרוז) טוען בהמשך
אתה פשוט יודע, מרגיש את זה
אז דני קושמרו שוב כוכב בינלאומי...
(הוא הופיע גם בקליפ אינטראקטיבי של בוב דילן…). איך הוא עושה את זה? כלומר, הוא ממש ממש מקושר?
הוא ממש ממש....
מקושמרו!!!!!!
(הייתי חייב)
מאחר וסטאר-גייט,
זינה וכמובן 'קוד מקור' יצאו אחרי 'לקום אתמול בבוקר', קשה להתפלא למה דווקא אותו מזכירים, וכן מאחר שלא רק הקונספט הבסיסי אלא הצורה שבה עובדים איתו שם מאד מזכירה את הסרט שהוא לב הדיון כאן.
זה קצת כמו להתפלא למה מישהו מזכיר את ה'מטריקס' כשהוא מדבר על זמן קליע, ולא את 'מבוקש'.
לא טענתי שהם הגיעו לפניו.
טענתי שיש עוד דוגמאות, שהוא לא היחיד, ואני מניח שהוא גם לא היה הראשון המפורסם שעשה את זה.
עובדה, הדוגמה שלא הזכרת, ממב"כ, היא משנת 92'. אם כי אני לא זוכר כלום לגבי אופן הביצוע שלה.
לולאת זמן זה קונספט נפוץ במד"ב (וטוב שכך כי זה ממש מגניב). בשנת 2019, אם יהיו הרבה זמני קליע, עד אז בקולנוע, יהיה די מוזר להזכיר את המטריקס בן ה-20 כשסרט ישתמש באפקט הזה באופן טוב. זה כמו להזכיר את הסרט הראשון שהציג סיפור אהבה בכל פעם שמדברים על קומדיה רומנטי. זה פשוט… משהו שקיים.
את תוריד לרגע סדרות טלויזיה
כי מה לעשות, לא כולם עקבו אחרי כל פרק של הדור הבא וזינה (אם בכלל), תקבל שבעשרים השנה האחרונות היו בדיוק שני סרטים שעשו את התרגיל הזה – לקום אתמול בבוקר ו'קוד מקור' (קצת בהפוכה למעשה, הוא דווקא החריג מהשלושה שאנחנו מדברים עליהם).
אז כנראה שזה לא קונספט כל כך נפוץ במד"ב, ודאי לא בסרטים היותר פופולריים בז'אנר בהוליווד.
כמו שעד היום מזכירים את "רומיאו ויוליה" כשיש יצירה עם סיפור אהבה בלתי-אפשרי בין שני אוהבים שמגיעים מקבוצות אויבות.
טום קרוז כחייל
שמתי לב שטום קרוז שיחק כמעט כל דרגה בצבא.
כאן הוא היה טוראי ורב-סרן.
בסרט הסמוראי האחרון הוא היה סרן.
בסרט A Few Good Men הוא היה, לדעתי, סגן.
במבצע ואלקירי הוא היה אלוף משנה
בטוח היו עוד כמה תפקידים…
מצוין!!
אז הלכתי לסרט רגע לפני שהוא יורד פה מהאקרנים (ולמה לעזאזל מבטלים את הקרנות התלת מימד אחרי 3 שבועות??), ובשורה התחתונה זה סרט פשוט מצוין, כבר הרבה שנים לא נהניתי כך מסרט.
אני חושב שתנאי הפתיחה שלו (טום קרוז + חייזרים) מונע ממנו למשוך עוד קהל, וחבל, כי זה סרט שכל אחד יכול להנות ממנו ולא רק חובבי מד"ב.
אם הייתי צריך לנסות להבין למה הוא כל כך טוב בעיניי היא שהוא פשוט יודע איך לעשות את העבודה מצוין.
הוא מספיק ארוך בשביל ההנאה אך מספיק קצר כדי להיות מעניין.
הוא סרט מד"ב שלא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי אך מצד שני, ובאופן די מרשים כמעט נטול חורים (למעט הסוף כמובן)
האקשן מצוין, אין דיאלוגים קיטשיים להחריד (שלא כמו באקסמן הפומפוזי), הצילום והעריכה אדירים והקצב של הסרט ממש ממש עובד טוב, אחד מהסרטים היחידים בשנים האחרונות שהייתי פשוט מרוכז 100% בכל שנייה שלו.
בקיצור, רגע לפני שהסרט יורד, מומלץ בחום רב לכל מי שעוד לא ראה, ואל תרתעו מהקונספט הכללי, זה סרט מהנה מאוד גם בלי לאהוב מד"ב או לאהוב את טום קרוז.
נ.ב.
יש נקודה מעניינת שראיתי שלא הוזכרה כאן, אז בתגובה. (בגלל הספוילר)
האדם שבחליפה ינצח!
(ל"ת)
ראיון קצר עם מחבר הספר המקורי, שבו הוא גם מביא את התרשמותו מהסרט:
http://www.japantimes.co.jp/culture/2014/07/12/books/meet-japanese-author-behind-tom-cruises-new-sci-fi-smash/#.U8IwrbFAxcB
לא הבנתי את הסוף
אבל נראה שאף אחד פה לא הבין.
וההסברים המנופקים פה לא משכנעים.
טוב נו. שיהיה ככה
הרבה יותר טוב ממה שחשבתי
מה יש לא לאהוב בסרט בעצם ? מדובר פה על שילוב בין מטריקס, גברים בחלל, קוד מקור ואפילו אליסיום בקטנה.
גם אני מאלו שמשתדלים להימנע מטום קרוז של השנים האחרונות, אבל רציתי לראות על מה מדובר, לאור הבאזז שנוצר סביב הסרט. בשורה התחתונה – הסרט בהחלט עלה על הציפיות שלי, אם כי כמו כולם, גם לי יש כמה שאלות לא פתורות בגלל הסוף של הסרט. הוא לא מספיק מהודק, ואם הבנתי נכון הוא גם די מסספנד למעשה את כללל הסרט, למרות שקראתי כאן את מרבית התגובות, אני כנראה שאני אצטרך לתת לזה עוד מבט או שניים.
אני מצטרף לנאמר בביקורת, סרט לא חייב תמיד תמיד לחדש, אבל שאלת מיליון הדולר היא בביצוע נכון של כל הגורמים ביחד – משחק, תסריט, בימוי, צילום ועוד. הסרט הנוכחי מצליח לדלג בנינוחות מעל המשוכה. לדעתי, אקס מן, שהתחרה מולו באקרנים, היה טיפה יותר טוב, אבל זה בהחלט סרט מצוין.
שאלה קטנה
למה הצבא שולח אותם רגלית ולא פשוט מפציץ מהאוויר?
חוץ מזה (ומהסוף חסר ההגיון) נהניתי מאוד.
דורון יקירי, דווקא אתה נפלת?
בכל הביקורת שלך לא התייחסת לנקודה הבסיסית והעיקרית ביותר – "קצה המחר" הוא עיבוד לרומן הסיינס פיקשן היפני All you need is a kill – ועד כמה שאולי הרעיון מזכיר לך את לקום אתמול בבוקר, זה ממש לא הכוון…
בבקשה: http://en.wikipedia.org/wiki/All_You_Need_Is_Kill
אפילו אם לא הייתי מודע לזה -
נאמר, מזכיר את זה בפוסט באתר מדצמבר פאקינג 2011 – העובדה הזאת הוזכרה בתגובות כאן כבר כמה פעמים, ועוד אי-אלו עשרות פעמים בדיונים על הסרט (והרצאות שערכתי עליו) בחודשים האחרונים.
כן, שמתי לב.
אאוץ'
(ל"ת)
סרט אקשן מוצלח ביותר, נהניתי מאוד
בצפייה ביתית (דו ממד, טלוויזיה לא גדולה במיוחד, ללא רמקולים חיצוניים/סראונד וכו') ועוד כזו שפוצלה לשניים בהפרש של כמה ימים (בשל קוצר הזמן נאלצנו לעצור באמצע הסרט; נסעתי לאייקון והמשכנו הערב, אחרי שחזרתי). רוצה לומר – למרות תנאי הקרנה שרחוקים מלהיות אידאליים, הסרט עבד נהדר. בפרט, אחרי שנפלנו עם "התו האחרון", לפחות הפעם לא נאלצתי להתנצל בתום הצפייה…![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אני חושבת שבסה"כ הסרט נאמן לחוקים שהוא ממציא, לא מצאתי את עצמי מנטפקת בכלל. גם הסוף לא קלקל לי וממש לא עצבן אותי, להפך; למען האמת הוא תסכל אותי קלות, אבל מסיבות אחרות – לטעמי הוא הסתיים דקה מוקדם מדי.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אין לי בעיה עם טום קרוז (ואחרי שהוא צחק על עצמו בענק ב"רעם טרופי" עוד פחות); פרצוף קצת מעצבן אבל שחקן מיומן שעושה את מלאכתו היטב.
אמילי בלאנט חמודה לאללה, אני חובבת אותה עוד מימי "השטן לובשת פראדה". דווקא בלופר לא אהבתי אותה כלל, בעיקר כי לא אהבתי את הדמות, וגם לא ממש התלהבתי מהסרט המחורר הזה (בו לא יכולתי להפסיק לנטפק).
בשתי מילים: אחלה בחלה, יופי טופי, כן ירבו, יישר כוח, חזקו ואמצו.
קישור להסבר לא רע לסרט ובפרט לסוף
הקישור הבא מספק הסברים די משכנעים (זהירות ספוילרים!!!):
http://screenrant.com/edge-of-tomorrow-ending-spoilers-time-travel
אגב נראה לי שהוא "משלים מידע" גם מהמקור כי יש בו פרטים שלא זכורים לי מהסרט.
תודה על הקישור, נהניתי לקרוא את הסיכום שלו
כל הפרטים שהוא ציין זכורים לי מהסרט, לא שמתי לב להשלמות מידע ממקורות אחרים.
הוא מעלה תאוריה מעניינת (הראשונה; השנייה פחות סבירה בעיניי).
לא כל מה שהוא כותב נאמר במפורש; חלק משתמע
אבל הכול מבוסס על מה שהוצג בסרט.
ביקורת שלילית !
אז, מישהו המליץ לי וראיתי.
בשלב שבו הבנתי שזה "קוד מקור" או "לקום אתמול בבוקר" עם חלליות וחייזרים ואקשן, זה השלב שהתחלתי לספור את הדקות לסוף.
אני מסכים דווקא עם ההשוואה למשחקי וידאו (ואפרופו, אמילי בלאנט נמצאת כאן בתפקיד טניה מרד אלרט, למי שמכיר). זה לא הופך את זה ליותר טוב בשום צורה שהיא.
ברגע שהשטנץ של הסרט מוכר וידוע זה הופך למשהו שראינו פעם, וגם חייזרים ופיו-פיו ראינו פעם…
אתה כמובן יכול לפסול
סרטים שחוזרים על שטנץ מוכר או על רעיון או מהלך עלילתי שכבר ראית, אבל למרבה הצער זה ישאיר לך מעט מאד (מאד) סרטים לראות, או המון (המון) דקות לספור עד לסיום שלהם.
מקוריות זה אולי פרמטר חשוב, אבל רחוק מלהיות היחידי או העיקרי בסרטים או ספרים.
סרט לא רע בכלל
הגימיק מעולה ויש אקשן אפקטיבי במיוחד והם בהחלט מחפים על היעדר עלילה אמיתית… :)
Everything Wrong With Edge Of Tomorrow
https://www.youtube.com/watch?v=Yd4exe1aPfA
סרט ענק!
טום קרוז נדרס על ידי ג'יפ. זה כל כך מצחיק.
וגם שאר הסרט ממש טוב.
למרות שאני מסכים עם רד פיש שהסוף היה נוראי. לוקח זמן להבין אותו אבל ברגע שכן, אתה מרגיש שהפליצו לך לפנים.
באמא'שלי, איזה סרט טוב!
אתמול בלילה נתקלתי בו בשלטוט ספונטני ב"יס" אצל הוריי, וחשבתי אולי אצפה קצת בהתחלה, אבל נסחפתי וצפיתי ממש עד הסוף. הסרט מחזיק היטב ומהנה לא פחות גם בצפייה שנייה, אני שלמה עם בחירתי בו לסרט השנה שלי.
כבר הספקתי לשכוח את דני קושמרו שפותח את הסרט (כבוד!) ואת העובדה שבתפריט שפות ההפעלה של החליפה הרובוטית של קרוז הוא חולף על פני "עברית" (וממש רואים את זה). אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה!
כן, גם לי הוא לקח
איזה שעתיים שינה השבוע, באותו ערוץ. והוא באמת אחלה.
לא כזה מחמיא
שמשתמשים בנו כי אנחנו הכי מזוהים עם מלחמות.
אבל כן, סרט מעולה ללא ספק. (חוץ מהסוף)
לא נראה לי שזו הסיבה.
ואהבתי את הסוף. בעיניי הוא מצוין.
פחות או יותר התגובה שלי אחרי שצפיתי בו.
ציפיתי לעוד סרט שיצא מפס ייצור קייצי ונראה כמו העתק של עוד מיליון סרטים אחרים וקיבלתי סרט שהוא פשוט מעולה ללא שום הסתייגות.
אופס לא שמתי לב שהגיבו מעלי תגובה שנשמעת כמעט אותו דבר
אבל זה כנראה כי יוצאים ממנו עם רושם חזק של סרט ממש טוב עד כדי שאין דבר אחד רע להגיד עליו. הבימוי בו מדויק ויעיל ויש בו הרגשה שהכל עובד ומתקתק כפי שבכל סרט קיץ צריך להיות. אבל כל זה בלי לזלזל באינטליגנציה של הקהל ולהעניק לדמויות אנושיות ועומק שבדרך כלל לא נוכחים בסרטים האלו.
בדיוק שורה אחרי המילה "ניטפוקים"
כן, אני יודע שהביקורת (המעולה) הזאת מלפני יותר משנה, אבל דוקא בגלל שנהניתי ממנה:
כתוב "…חוקי המשחק בלב מוקדם"
במקום "בשלב מוקדם", אני מניח.
מעניין
(ל"ת)
ישראל בסרט
אגב, שמתם לב שחוץ מקושמרו יש עוד הופעה בפתיח של הסרט? אחד הכתבים של ערוץ 2 עומד ליד בי"ח ברזילאי ובכיתוב למטה כתוב: "יצורים משתלטים על אירופה" או משהו בסגנון :P וגם יש דגל ישראל מאחורי הגנרל באחד הראיונות שלו, מה שאומר שאנחנו חלק מהקואליציה.
אנחנו חלק מהקואליציה עוד מימי "היום השלישי"
לא מחרימים את ישראל כשזה מגיע למלחמה בחייזרים.
וגם world war z
שהחלק היחיד ממנו שראיתי הוא זה שמתרחש בישראל (הליכון במכון כושר ביום קומדיות יבש במיוחד)
זה רק בגלל שהישראלים, ואני מצטט, "מתכוננים לכל אפשרות".
(ל"ת)
שאלה מעניינת:
האם אתה מכיר בצה"ל, צבא ארה"ב, או כל צבא אחר בעולם איזושהי תכנית מגירה לתרחיש "מדע בדיוני"?
האם יש תכנית פעולה למגיפת זומבית (או משהו דומה)? למתקפת חייזרים? רובוטים מהעתיד?
אני לא מכיר, אבל ייאמר שבעבר תרחישים לא הגיוניים שימשו
למטרות מאוד הגיוניות: לבחון חולשת מערכות\הכשרה\תפיסה במצבי קיצון.*
דרך אגב, לפרופ' אלון קדיש יש מאמר משעשע מאוד על השאלה מדוע ישראל איננה מתכוננת למתקפת זומבים, אבל אני לא זוכר איפה זה התפרסם.
*בהתחלה כתבתי בטעות "במצבי קישון". יופי של טעות.
בשביל טיפול במצבי קישון לא צריך שום תרגיל מיוחד.
(ל"ת)
הCDC התכונן למגיפת זומבים
ואפילו פרסם פוסט על הכנות מתאימות.
(מובלעת ההנחה שמגיפת זומבים היא נושא של בריאות הציבור ולא עניין צבאי… בלבד, לפחות.)
בר"צ זה שלב א'
בכל ההתפרצויות יש גם שילוב של כוחות צבא.
בין אם מדובר ביצירות שונות: על העיוורון, contagion, הדבר..
או אם מדובר במציאות: הפיקוח האפריקאי על האבולה, הפיקוח במעברי גבול על האנשים שעלולים לשאת אבולה, פריסת כוחות צבאיים עכשיו בדרום אמריקה כדי להשתלט על הנגיף החדש שפוגע בעוברים..
בר"צ נחלק ליכול להעניק טיפול לחולים- הקמת בתי חולים בשדה ומתן מענה רפואי. וגם ליכולת לבודד אותם, מה שאף אחד לא יתנדב לעשות, כי בידוד זה בעצם כליאה עם חולים אחרים ולכן גזר דין מוות די ודאי.
לרוב, כשיש התערבות של הCDC או רשויות בריאות אחרות (במציאות) אין צורך לערב את הצבא, למרות שכוחות צבאיים יכולים לספק סיוע הומניטרי בכל מיני מקרים. ביצירות בדיוניות זה עניין אחר.
בהערת אגב לגבי דרום אמריקה כרגע:
נגיף הזיקה לא חדש, הוא מוכר משנות החמישים – וגם אין הוכחה שהוא פוגע בעוברים (יש מקרים של הדבקה מאם לעובר אבל הטענות שהוא גורם למיקרוצפליה נטולות הוכחות, אין אפילו מתאם סטטיסטי). יש עליה במיקרוצפליה רק בברזיל, והסיבה לא ברורה. הוירוס נפוץ לא פחות בעוד מדינות. בברזיל הרשויות המליצו לנשים להמנע מכניסה להריון בינתיים והאשימו את הוירוס, אבל כאמור, אין שום אישוש סטטיסטי/מחקרי.
(דיווחים בנושא: CDC, WHO)
אני אנחש שאם יש כוחות צבאיים שמוצבים ברחבי המדינה, זה קשור פחות לוירוס נפוץ שמועבר בעקיצות יתוש ואינו מסוכן, וקשור יותר לסיבות פוליטיות כאלו ואחרות, גם אם הסיבה הרשמית היא "בריאות הציבור".
ראית את הסרט?
כי ה*יהודים* בסרט לא באמת התכוננו לכל אפשרות, הם לא הניחו שהזומבים יצליחו לעבור את הגדר.
ראיתי, ומתוכו ציטטתי.
(ל"ת)
ולא זו בלבד, אלא שניצלתי אותו לדיון
בתפיסת האיסלאם הקיצוני בעיני הוליווד וגורמים אחרים.
(אזהרת ספויילר):
http://mida.org.il/2015/07/27/%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%94/
מתברר שיש סרט המשך בדרך
(אבל איך?)
אבל אבל... לא צריך!
דיי זה היה סרט נהדר ומוצלח וכיפי ופשוט חבל להוסיף, מיותר לחלוטין (ועדיין מקווה להתבדות)
לגמרי לא צריך.
אבל מעודד לדעת שהסרט המקורי, שכשהוא יצא נחשב לכשלון כלכלי, הפך למצליח במידה כזאת שהוא מצדיק סרט המשך. והצוות של הסרט המקורי חוזר לסרט ההמשך (הידיעה של דדליין במקור ציינה את כריסטופר מקווייר כבמאי. מקווייר הגיב מיד בטוויטר ואמר שהוא לא מביים – דאג ליימן מביים), אז יש צ'אנס למשהו טוב. איך לעזאזל ממשיכים את הסיפור הזה באופן שלא יהיה מאולץ מדי – זאת כבר שאלה קשה.
מטריד ביותר
קשה להתנער מתחושה חזקה של "כל המוסיף גורע"… אני יכולה רק לקוות שיהיה תסריט טוב שלא יקלקל את הסרט הראשון (או בקיצור, מחזיקה אצבעות שזה יהיה יותר דומה ל"שליחות קטלנית 2" ולא למטריקס רי-משהו…).
מי אמר?
(ל"ת)
מעניין!
(ל"ת)