אחי, איפה האוטו שלי?

מאת
לונג ג'ון
– פורסם ב 12 באפריל 2001Posted in: ביקורות

במקור:

Dude, Where's my Car?

במאי: דני ליינר
תסריט: פיליפ סטארק
שחקנים: אשטון קוצ'ר, שון
וויליאם סקוט, ג'ניפר גארנר,
מרלה סוקולוף

אם עד היום אמרו לכם שטלוויזיה היא Mind Numbing, שטלוויזיה מטמטמת את המוח, ושלמרות 57 הערוצים שיש לכם בעצם אין מה לראות, בא 'אחי, איפה האוטו שלי' ומביא את הבשורה: ערוץ הטבע זה הדבר. תלמדו להכיר חיות, תפנימו עובדות מדעיות, ותוכלו להציל חיים. נכון שזה Shibby?!

צ'סטר וג'סי הם שני אהבלים חביבים השרויים בטריפ תמידי. הם מתעוררים בוקר אחד למול מקרר מלא גביעי פודינג. אין להם מושג איך הגיע הפודינג למקרר, או לארונות המטבח שלהם, ואין להם מושג מה הם עשו אתמול בלילה. לא שזה מפריע להם – הם מנידים בראשם, מקבלים את המצב כמות שהוא וחוזרים לפעילות האהובה עליהם: רביצה מול הטלוויזיה, ובהייה מתמשכת בערוץ החיות.

לא עובר זמן רב והחברות שלהם – ווילמה ו-וונדה, תאומות ברונטיות, מתקשרות להזכיר להם שהיום הוא יום השנה לחברותם, ושהן מצפות לקבל מתנה כלשהי, אם לא עזרה בניקוי הבית שלהן לאחר מסיבת יום הולדתן שהתרחשה בליל אמש.

ג'סי וצ'סטר דווקא אוהבים מאוד את החברות שלהן ("מכיר את התחושה המוזרה הזאת בבטן?", "עזוב אחי, אתה פשוט צריך ללכת להתרוקן בשירותים"), אם כי ממש לא ברור מה הם עדיין עושים איתן, בהתחשב בכך שגם לאחר שנת חברות הם עדיין לא שכבו (ואל תגידו לי שמין זה לא הכל בחיים!). הם אפילו קנו להן מתנה, אלא שהיא נמצאת באוטו.

אז אחי, איפה האוטו?

אבל זהו. באמת.
כלומר, קראתי בעיתון את תקציר הסרט וחשבתי לעצמי שאני עדיין לא מבינה על מה 'אחי, איפה האוטו שלי', ובכל זאת הגעתי לקולנוע. אז נכון, המרדף אחר האוטו האבוד הוא מה שקושר את הגגים השונים המכונים לצורך העניין "סרט", אבל באמת שאין הרבה יותר מה לספר על 'אחי, איפה האוטו', אלא אם כן אתם ממש מתעניינים מה עושות פה ה-"Billy Girls" מאלי מק'ביל, או איפה ניתן להשיג טרנספקשיונר תמידי.

בניסיונם לשחזר את מעללי ליל אמש, ובמטרה למצוא את האוטו (ואת המתנות), פוגשים השניים טיפוסים שונים – כל אחד תמוה יותר מהאחר. הם גם פוגשים – וזה משהו שאסור להמעיט בערכו – הרבה בייבס בלונדיניות שנמרחות עליהם (מה שמחזיר אותנו לשאלה למה לעזאזל הם נשארים עם החברות החסודות שלהם) כאילו היו בראד פיט לפחות, ועדר לא סימפטי של לאמות (אתם יודעים, הציפורים הענקיות האלה, עם הצוואר הארוך והראש בחול).

אני ארשה לעצמי לצטט איש יקר: זה היה יכול להיות סרט אהבלי מוצלח אלמלא הוא מנסה בכוח להיות סרט אהבלי שכזה. אז מה זה אומר בתכל'ס? 'אחי איפה האוטו שלי', בגדול, הוא גרסה סמי-מד"בית ל'עולמו של ווין'.
לשם כך, 'אחי, איפה האוטו' מעביר את הצופים שטיפת מוח במטרה להכניס ללקסיקון מושגים כמו "Shibby" (בשבילכם: "סבבה"), "Dude", ו"Sweet" (שמוכר כבר כחלק מז'רגון 'סאות' פארק'), וכן מחוות שנראות באופן די חשוד כמו ניסיון ליצור סרט פולחן.

הרבה בדיחות מבוססות על אפקט החזרה, ואחרי 15 פעמים שתשמעו את השניים משתאים באמת ובתמים "אחי, איפה האוטו שלי?", "איפה האוטו שלך, אחי?"; "אחי, איפה האוטו שלי?", "איפה האוטו שלך, אחי?", בסוף גם אתם תצחקקו.

אנ'לא יודעת. איכשהו הצפייה בסרט נתנה לי את ההרגשה שאנחנו משחקים ב"של מי ההומאז' הזה בכלל". זה מתחיל, בין השאר, ב'מונטי פייתון והגביע הקדוש', עובר דרך 'גאלאקסי קווסט', ובא לקראת סיומו בסצינה שמהווה שעטנז של הסרט 'קינג קונג' והפרק 'Amazon Women on the Mood' מסדרת הטלוויזיה Futurama.
מצד שני, יכול להיות שאלו לא הומאז'ים אלא סתם צחוקים ודחקיות לא מקוריים במיוחד.

ובכל זאת, למרות הכל (ואף על פי כן, אם כבר התחלתי) לא מדובר בסרט דבילי לחלוטין. הו לא! 'אחי' מעביר לנו שני מסרים חשובים לחיים הטובים:
א. בחורה איננה יכולה להיות ישות שלמה מבלי שיהיה לה פרונט מפואר.
ב. Shibby!!!

* בהזדמנות זו, הריני להעיר את תשומת ליבו של החבר שלי: "חגגנו" שנת חברות לפני כמעט חצי שנה. אני עדיין מחכה…
גם בגד מניילון פצפצים, כמו בסרט, יתקבל בברכה. נו?

תגיות: