דרקולה 2000

מאת
קיפוד
– פורסם ב 24 במרץ 2001Posted in: ביקורות

במקור: Dracula 2000
במאי: פטריק לוסייר (שהוא, אגב,
לא ווס קרייבן)
תסריט: ג'ואל סוייסון
שחקנים: ג'אסטין וואדל, ג'וני לי
מילר, ג'רארד באטלר, כריסטופר
פלאמר

פרק ראשון (ובו נדבר על רומנים ויהודים, ערפדים וואן-הלסינגים, ומה בעצם יש בסרטי דראקולה טיפוסיים)

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, חי לו באושר רומני ושמו ולאד טפש. אחר כך הוא מת. גם כן באושר. אבל הוא לא הפסיק להתגעגע לאהובתו הנצחית™. אותו ולאד היה אדם משכיל, איש תרבות ובעל טעם טוב בבני אדם. לרוע מזלו, הוא בחר בבחור הלא נכון בכדי שיכתוב לו ביוגרפיה. לבחור קראו בראם סטוקר, ובגלל ההשקפות הצרות והמשוחדות שלו, קיבלנו את הרוזן דראקולה.

אבל לבראם סטוקר אין קשר לסרט הזה. לבראם סטוקר יש קשר לאיזה ספר עתיק, וכמה סרטים, בהם רוזן רומני זקן ושרמנטי מחפש את אהובתו הנצחית™, ומנסה להגר ללונדון. הוא גורם לכמה אנשים לאבד את שפיותם, מוצץ את דמם של אחרים, ומאבד את אהובתו הנצחית™ בשנית.
אז מה כן יש מכל זה ב'ווס קרייבן מציג: דרקולה 2000'?

יש לנו את מתיו ואן-הלסינג, הקשור בקשרי משפחה הדוקים לאותו קוטל ערפדים, אברהם ואן-הלסינג, מלפני מאה שנים (יש להם את אותו האבא, או משהו). יש לנו את אהובתו הנצחית™, שמסתובבת בחולצה של Virgin. יש לנו שלוש ערפדיות יפות מראה וזנותיות. אחת מהן היא שבע-תשעיות, אבל עוד על זה מאוחר יותר. ויש לנו את דרקולה.

מסתבר שבמאה השנים שחלפו, דרקולה איבד את המבטא הרומני שלו, ואיבד את הטעם בבני אדם. יתרה מכך, דרקולה התגייר! כן, כן, דרקולה הוא יהודי. בעצם הוא תמיד היה, רק שהוא העמיד פנים שהוא נוצרי אדוק. כולנו למדנו בבית-הספר על האנוסים, לא? אם יהודי שותה דם, מיד מאשימים אותו שהוא שוחט ילדים נוצרים רכים בכדי להכין מצות מדמם, ולכך דרקולה לא יהין להסכים. אז הוא העמיד פני נוצרי עד סרט זה, בו יוצאת האמת לאור.

פרק שני (אשר בו נדון בעלילת הסרט)

בסצינה הלקוחה מתוך הרפתקאת D&D (אותה מפת ריבועים התלושה מתוך חוברת; אותן מלכודות מטופשות המכוונות לכיוונים הלא נכונים; אותן דמויות שבלוניות), מחולץ דרקולה מקברו/כלאו על ידי חבורת מחפשי אוצרות. הוא מחדש את חיפושו אחר אהובתו הנצחית™, ומוצא אותה בביתו של ואן-הלסינג הזקן. קצת גילוי עריות, אם תשאלו אותי, בהתחשב בכך שדמו של דראק זורם בעורקיה של מרי (הואן-הלסינגית הצעירה). אהובתו הנצחית™ המקורית אולי מתה, אבל ג'אסטין וואדל היא חלופה נהדרת לכל דבר נצחי. וכאמור, על החולצה שלה כתוב שהיא בתולה. בין לבין יש גם איזה כוהן-דת נוצרי ברמה נמוכה. (לא, Turn Undead לא פועל בסרט הזה.)

(פסק זמן. משום מה, הלוגו של חברת Virgin מופיע בסרט שוב ושוב, בהעניקו גוון חדש למושג פרסומת סמוייה. לא רק חולצתה של מרי נושאת אותו: הוא מתנוסס גם על חזיתן של עלמות חן צעירות רבות אחרות (ואתם באמת רוצים שנאמין שכולן בתולות?). הוא גם מופיע שוב ושוב לאורך הסרט במקומות לא כל כך מובנים.)

את ג'אסטין מנסה להציל צעיר חטוב ששמו סיימון שפארד (ג'וני לי מילר), החמוש במבחר כלי נשק מגוחכים. הרפתקאת D&D, כבר אמרנו?

בזמן שאתם מכניסים פופקורן לפה, ערפדים מתים. עוד קצת פופקורן, דראקולה כועס. הפופקורן כמעט נגמר, ומרי חייבת לבחור בין כוחות האופל, ובין החבר'ה הטובים. אל תתנו לבחירה שלה להפתיע אתכם.

פרק שלישי (כן, אבל איך הסרט?)

אז מה אתה אומר, קיפוד, הסרט טוב?

תראו. תשמעו. תראו. תשמעו. זה לא פשוט.

יחסית לסרטי-אפקטים-דלי-עלילה, הוא די חביב. אפקטים לא מדהימים במיוחד, אבל חביבים.

יחסית לאימתונים מטופשים? ובכן, בסולם הזה הוא די מצליח. דומני שההוכחה הטובה ביותר לכך היתה הצחקוקים העצבניים מהשורות האחוריות. חלק מהקהל אפילו צרח פעם או פעמיים. אני, סף הגירוי שלי מזמן דורש הרבה יותר מ-"בו!" חזק פה ושם, לכן עלי זה לא ממש עבד. אבל בהחלט יש חלקים בנויים היטב בסרט.

יחסית לסרטי דראקולה? טוב, זה לא קופולה ולא בראם סטוקר. לא תמצאו כאן אימה אמיתית, משחקי תודעה, או חפירה למעמקי הנפש. יש כאן ערפד שמחסל בני אדם.

יחסית לסרטי ווס קרייבן? לא ראיתי הרבה מהם, אבל את אלו שראיתי לא ממש אהבתי. עקב כך, אני בהחלט סבור שיחסית ל'צעקה', לחלק מסרטי פרדי קרוגר, ולעוד כמה אחרים, בהחלט יצא לווס סרט טוב. אולי מכיוון שזה לא סרט שלו.

הא? מה? אגה? והרי שמו של הסרט הוא 'ווס קרייבן מציג: דרקולה 2000" האיכה תאמר כי אין זה סרט שלו?

ובכן, אם מעיינים טוב-טוב בקרדיטים, מסתבר שווס קרייבן לא ביים את הסרט. אז מה הוא עשה בסרט, בדיוק? הוא היה מפיק. והוא לא היה לבד – עשרה מפיקים רשומים בקרדיטים של הסרט. אז מה בדיוק עושה עשירית מפיק? לא ברור, אבל השם שלו נראה נהדר על הפוסטר.

עוד דבר שהיה חסר לי בסרט הזה, זה אלימות. א-לי-מות! תצ'מעו, אם אתם עושים סרט כזה, תראו לנו דם משפריץ! מעיים נשפכים! סעודות גורמה בבני אדם! צמחוני, הסרט הזה, לעומת יצירות קולינריות בסגנון חניבעל.

פרק רביעי (ובו כל אותם פרטי מידע קטנים שאין מקום הגיוני לציין אותם בו)

* אני מאמין שזה סרט ה"אימה" הראשון שראיתי, ללא חתול שקופץ מפח אשפה. כל הכבוד. בעצם, יתכן שלא היה אף חתול בסרט. יישר כח.

* הסרט לא מאוכלס בשחקנים ידועים. הפרצופים המוכרים יותר בו שייכים לג'וני לי מילר, הידוע בעיקר כאקס של אנג'לינה ג'ולי, כריסטופר פלאמר, שכיכב ב'צלילי המוסיקה' אי שם בערפילי ההסטוריה, ושבע-תשיעיות, הידועה גם בתור ג'רי ראיין, שאבדה בצד השני של הגלקסיה ב-'מסע בין כוכבים'. לא, אל תטעו בה. היא לא ממש יודעת לשחק. למזלה, אלוהים חונן אותה בנכסים אחרים.

* למה כל אשה הננשכת, והופכת למוצצת דם, מגלה לפתע את מיניותה השופעת? האם נשיכה אחת היא המחיר שעל נשים לשלם כדי לזכות בחיי נצח כחתולות מין מורעבות?
ולמה (כמעט) כולם הופכים להיות מרושעים ושונאי אדם? כמעט כולם, כאמור. היה גם אחד שהתנצל.

* ציטוט ראוי –
"כומר, אמור לי – האם יש סוד אפל שקשור אלי ואיני יודעת עליו?"
"לא, מרי. אמך לא מסרה לי שום סוד אפל הקשור לאביך שנעלם."

תגיות: