“זה כמו שיר עם מילים ממש אפלות, אבל מלודיה כזו שמחה שאתה רוצה לרקוד בכל זאת"
-היישיאדה קיו, מסבירה את היצירה של עצמה
"ניסיתי לרקוד ל"דורוהדורו", אבל מסתבר שזה ממש קשה. אז התיישבתי לצפות בעונה הראשונה במקום"
-תום שפירא, מסביר את תהליך הביקורת
"דורוהדורו" (Dorohedoro) היא הרבה דברים. היא סדרת מנגה וסדרת אנימה. היא מקפיצה וקצבית ומלאה בדמויות צבעוניות ומעניינות שעושות אחת לשנייה דברים נוראיים. היא אלימה ואכזרית ואיכשהו מוצאת תמיד מקום לבדיחה או שתיים עשרה. היא לא מתביישת במיוחד בחיבה שלה לגוף הנשי (במיוחד כמדובר בסוג הגופים שנראים כמו מקרר שלקח סטרואידים) אבל גם מציגה דמויות נשיות עם אישיות מרתקת וקשת עלילתית שלמה. היא סדרת פנטזיה / מדע בדיוני / אימה / מסתורין / קומדיה שחורה וכל דבר אחר שבא ליוצרים שהיא תהיה בכל רגע נתון. מעל לכל, היא יותר מדי מכל דבר.
פרק הפתיחה מתחיל בקרב בין בלונדינית שרירית ובחור עם ראש של לטאה ובין שני חבר'ה עם מסכות מוזרות. הדבר השני שרואים זה את הבחור עם ראש הלטאה אוכל את הראש של אחד מבעלי המסכות. מיד לאחר מכן בעל המסכה מגלה שבתוך ראש הלטאה מסתתר ראש אחר, אנושי, שמודיע לו שהוא "לא האחד". ככה זה כאן, לא מבזבזים זמן על שטויות כמו הסברים או בניית עולם וקופצים מיד לעומק מחוזות הטירוף.
בעל ראש הלטאה, כך אנחנו מגלים, נקרא קיימן, ופעם לא היה לו ראש לטאה אלא ראש אנושי לגמרי שהוא רוצה בחזרה, ביחד עם הזיכרונות האבודים שלו אם אפשר. העולם שהוא חולק עם ניקיידו, הבלונדינית השרירית שהזכרתי קודם, נקרא "החור" וכשמו כן הוא – מין שילוב של כל הסיוטים הפוסט-אפוקליפטיים שאי פעם ראיתם בדפי קומיקס מצהיבים: קצת "מקס הזועם", טיפה "השופט דרד" וקמצוץ מ"בלייד ראנר". האוויר מלוכלך רק טיפה פחות מהמדרכות, מפלצות וזוועות אורבות בכל פינה, וקשה מאוד למצוא מקום שמגיש גיוזה איכותית.
הסיבה העיקרית לכך ש"החור" הוא, ובכן, חור, היא הקוסמים – אותם בחורים במסכה שפתחו את הפרק הראשון. הקוסמים של "דורוהדורו" הם גזע שונה מבני אדם וחיים בחברה משלהם ביקום מקביל. מדי פעם קופצים לעולמם של בני התמותה כדי לערוך ניסויים בתושבים חסרי האונים ומותירים מאחוריהם הרבה גופות חרוכות ומדי פעם מישהו עם איבר (נגיד, ראש) שנראה קצת מפלצתי.
אחרי שהבנו את הרעיון העיקרי של הסדרה, העונה הראשונה מתפצלת לשניים – מצד אחד קיימן וניקיידו בולשים ברחבי החור אחרי קוסמים בניסיון למצוא את מי שאחראי לראש הלטאה (והורגים על הדרך כל קוסם שלא עונה להם כמו שצריך), ומצד שני הקוסם הזוטר פוג'יטה נשבע לנקום בקיימן ומוצא עצמו מעורב במזימות של אן, הגנגסטר מספר אחת בעולם הקוסמים, איש שהחזות הנעימה שלו והכוחות המגוחכים לכאורה שלו מסתירים את רמת האיום האמיתית שלו – אם מדרגים נשק גרעיני בתור תשע מתוך עשר בסולם האיום, הרי שאן נמצע איפשהו בסביבות תשעת אלפים.
הדבר הראשון שאני אוהב ב"דורוהדורו" הוא שהסדרה לא עוצרת. בכל כך הרבה סדרות אנימה מסוגת האקשן אנשים מקשקשים את עצמם למוות בשעה שהם מסבירים טכניקות, טקטיקות, ואת חוקי הקסם או הצ'י או הנינג'טסו או מה-שזה-לא-יהיה. "דורוהדורו" מתחילה בהילוך שלישי ולא מאיטה. אני אוהב יצירות שנמצאות כל כך עמוק בתוך המומנטום של עצמן שאין להן מושג אפילו מה משמעות המילה "לעצור".
הדבר האחר שאני אוהב ב"דורוהדורו" הוא שזאת בבירור יצירה מבוססת איד – כל דבר שמופיע על המסך נמצא שם כי קיו איאשידה רוצה לצייר אותו. העיקרון המנחה שלה הוא "מה יהיה לי מגניב לראות" והתוצאה היא בליל עיצובי ששואב ממגוון רחב של השפעות ומזקק אותן למשהו שעומד בזכות עצמו. אתם כנראה תדעו אם אתם מתחברים לסדרה או לא עוד לפני שהפרק הראשון יגמר, ואם אתם לא מתחברים אז שום דבר לא יעזור. באופן אישי, התחברתי כבר מהשנייה הראשונה וכל שנייה שאחריה שכנעה אותי עוד יותר.
וכמו כמה מהסרטים האהובים עליי (למשל "מלחמת הכוכבים" ו"מקס הזועם"), גם כאן בניית העולם נותנת תחושה של מיתולוגיה עמוקה שהיוצר חשב עליה מראש ואנחנו זוכים לראות ממנה רק את קצה הקרחון. אנחנו לומדים בסופו של דבר על העולם והדמויות, אבל דרך פעולות והתקדמות עלילתית, לא דרך הסברים לשם ההסברים. אם בתחילת הפרק הראשון התגובה לכל דבר שמופיע על המסך היא "רגע, מה זה???" הרי שבסוף העונה הראשונה דמויות מדברות על "חנות עשן" ו"צלובי העיניים" וברור לנו לחלוטין למה הכוונה. יש היגיון פנימי בכל דבר שמתרחש על המסך, ואם הוא לא ניכר בהתחלה הוא יתגלה לקראת הסוף.
כאמור, אני לא מתכוון לנסות להגן על החיבה הברורה של היוצרים למפתחות שרירים בתירוץ שזה הפמיניזם במיטבו או שמדובר בדמויות נשיות חזקות (כאילו, מעבר לעובדה שפיזית הן באמת מאוד חזקות). אבל, באותה מידה, הסדרה גם לא מעמידה פנים שהיא עושה משהו אחר. זה לא "סאקר פאנץ'" שמעמיד פנים שהוא פמיניסטי בשעה שהוא מתענג על בלונדוניות בלבוש פֵטיש; זה שם כי זה מה שהיוצרים אוהבים לראות. באותה צורה, ולהבדיל אלפי הבדלות, לסצנות בישול יש מקום חשוב בעולם של הסדרה (שיר הפתיחה, המגניב לחלוטין, מלווה סצנות של ניקיידו מלהטטת בסכיניה במטבח), והן מוצגות באותה רמה של אינטנסיביות. גיוזה טובה, כך מסתבר, היא הדבר החשוב ביותר בעולם (אולי אפילו יותר מפתרון התעלומה של הראש הלטאה). יש אפילו עלילת משנה לקראת הקליימקס של העונה הראשונה שמבוססת על תחרות הכנת פאי, כאילו אנחנו לא עוסקים במסע שקשור לגורלם של שני עולמות.
והמסע הזה עובד כי הדמויות עובדות. חלק מזה מגיע מהעיצובים המקוריים, אבל זה בעיקר בזכות היוצרים שעושים מאמץ להפוך כל דמות למרכז הסיפור של עצמה. לא משנה אם מדובר בטובים או ברעים, כל דמות מקבלת מקום להתפתח ולגדול, ויש משהו לאהוב בכל אחת מהן. הן נראות מעניינות, הן זזות באופן ייחודי, והמדבבים נותנים לכל אחת מהן אופי משלה.
צריכים לתת קרדיט גם לעבודת האנימציה של אולפני Mappa שבאמת לא חסכו בהוצאות: האקשן קצבי ומדמם (הרחיקו את הילדים), התנועה של הדמויות חלקה וטבעית, ורואים שאמנים באמת עבדו קשה על הרקעים ועל שאר הדברים הקטנים שהופכים את העולם של הסדרה למעניין בפני עצמו. גל סדרות האנימה ששטף את נטפליקס התאפיין באיכויות CGI מעצבנות שאולי עוזרות לאולפנים להימנע ממחזור האנימציה שהיה האופנה בעבר, אבל מצד שני שודדות מהיצירות כל מידה של אישיות וחספוס (אני מסתכל עלייך, Ghost in the Shell: SAC_2045). זה לא המצב כאן – ל"דורוהדורו" חסרים הרבה דברים (כמו מעצורים, טעם טוב ושפיות) אבל אופי יש לה בשפע.
אם דברים כמו אלימות קיצונית, אימה גופנית ופטריות מכל הסוגים לא מטרידים אתכם אני ממליץ לכם בחום לחפש את סדרת האנימה הכי טובה שעוסקת בבחור עם ראש לטאה.
וכרגיל:
איפה אפשר לראות?
חשבתי שזה כתוב בצורה יותר ברורה, אבל טעיתי.
בנטפליקס הרחוק לביתכם.
יחסית לסדרת CGI
האנימציה באמת מעולה. אבל אני לא יכול להתגבר על כמה שאני שונא את הסגנון הזה. דברים במסך זזים מהר מידי או לאט מידי, עיצוב הדמויות תמיד די זוועתי (גם כאן, למרות שיש איזה שיפור והעיצוב פה די ייחודי כך שזה פלוס), ותמיד מרגיש כאילו חסר צבע (כל פעם צבע אחר)
שכחתי הכי גרוע
כשמחליפים בין הCGI לאנימציה ידנית בצורה כל כך תכופה שזה ממש שובר כל תחושה של immersion
נהדר.
גיוזה טובה היא באמת הדבר הכי חשוב בעולם.
לגופו של עניין
איזו סדרה אדירה. כמו שנאמר בביקורת, בניית עולם מבריקה ומינימליסטית להפליא יחסית לאנימה. כל הדמויות ממש מגניבות וכיפיות. מזכיר מאוד את kekai sensen שיצאה לפני כמה שנים (אנימציה טובה יותר, אבל את שאר הדברים דורהדורו עושה יותר טוב). מומלץ מאוד
יופי של ביקורת
מה זה אומר יופי –
קראתי,
קיבלתי חשק לצפות,
צפיתי,
עכשיו אני מבסוט (ומכור).
תודה רבה!!!
להתחיל לראות ולא להפסיק
(ל"ת)
ביקורת מדויקת
הביקורת שלך גרמה לי לצפות בעונה הראשונה. בהחלט ממיס מוח. הביקורת מדוייקת והייתי מוכן נפשית לאלימות, לסגנון הויז'ואלי, לבדיחות וגם לעלילה המופרכת.
היה לי חסר יותר רקע על העולם וגם סוף סגור לא היה מזיק. סה"כ הסידרה מדלוורת חוויה פסיכדלית כהלכה.
אנימה בנטפליקס
אילו עוד סדרות אנימה מומלצות יש כרגע בנטפליקס?
איש האגרוף הבודד
אני ממש לא מבין באנימה אבל אני באמצע העונה הראשונה ונהנה מאוד.
בקיצור, מדובר על גיבור על בלתי מנוצח (באמת, לא כמו סופרמן). זה היה יכול להיות משעמם, אם היה אכפת לו לנצח את הנבלים אבל יש לו עיסוקים צדדיים אחרים.
תלוי מה אתה מחפש
אם אתה חדש לאנימה ולא ראית הרבה סדרות אז הייתי ממליץ לך על code geas, או fullmetal alchemist, black lagoon, וגם mobile suit gundam unicorn, כולן מאוד שונות אחת מהשנייה אבל מכסות הרבה ז'אנרים באנימה. אם ראית את כל אלה\מעוניין במשהו יותר חדש אתה תמיד יכול לנסות את devilman crybaby זו סדרה שהיא קצת למיטיבי לכת אבל מומלצת. מעבר לזה אני תמיד בעד שאנשים יצפו בneon genesis evangelion אם אתה בעניין של אנימה.
לא חדש לאנימה אבל אני חדש לנטפליקס
ואני עד הודעה חדשה בארץ.
ואני בבידוד…
אז מה כבר יש לעשות?
תודה על המלצות ותודה לממליצים.
למקרה שפספסת, היה לנו פוסט המלצות
בתחילת תקופת הקורונה – https://www.fisheye.co.il/what_to_watch_march_20/
הנה איך שאני העברתי את הבידוד:
לאכול
לראות פרקים של פיקי בליינדרס
לאכול
לראות פרקים של דורוהדורו
לאכול
לקרוא ביקורות עם ספויילרים בעין הדג
לאכול
ללבוש מכנס קצר גופייה כדי שיחשבו שאני עושה ספורט, ואז להתיישב לאכול.
אה, ואמנם ראיתי אותה לפני הבידוד, אבל שיטס קריק זו אחת מהסדרות הטובות ביותר בנטפליקס היום. כל עונה טובה יותר מהקודמת.
(ל"ת)
לא בנטפליס הישראלי ד"א
אבל מסכימה עם ההמלצה (כרגע רק בחצי הסדרה אבל זה רק משתפר)
לגמרי מצטרפת להמלצה על שיטס קריק
אפילו שעוד לא צפיתי בעונה האחרונה שלה (היא לא קיימת בנטפליקס המקומי אז אני משלימה פרקים בכל ביקור באנגליה, וזה קצת לא קורה כרגע). סדרה שעם כל פרק וכל עונה, מתאהבים יותר ויותר בדמויות שלה.
אחת הקומדיות הבודדות שממש הצליחה לתפוס אותי בשנים האחרונות (השנייה היא קומיוניטי שגם גיליתי הרבה באיחור בזכות נטפליקס).
היא באמת מומלצת?
אם ראיתי שתי עונות והחיבה שלי לדמויות מזערית, עדיין כדאי להמשיך לשלישית?
אם אני זוכרת נכון
בעונה הראשונה לא ממש סימפטתי אף אחד שם ועד אמצע השנייה כבר התחלתי לפתח חיבה לחלק מהם. משם זה רק הלך והשתפר.
אם את לא נהנית ממנה אחרי שתי עונות אז אולי לא, אבל זו בהחלט סדרה שבה הדמויות מתפתחות עם הסדרה ונהיות יותר אמפטיות ואנושיות. היוצא מהכלל מבחינתי זה רולנד, שאני עדיין לא סובלת, אבל התפקיד שלו בסדרה מספיק משני, כך שזה לא הורס לי את ההנאה.
הייתי אומרת אולי תנסי לעשות בינג׳ של כמה פרקים ראשונים בעונה 3, תראי אם זורם לך או לא.
עונה 2 מהווה שיפור משמעותי מעונה 1.
עונה 4 ו-5 פשוט מושלמות, בלי אף פרק מיותר. הדמויות, כמו שגלופי אמרה, נהיות הרבה יותר אנושיות ואהודות, ומוירה פשוט מושלמת. ודייויד. ואלכסיס מוציאה ממני פרצי צחוק כל הזמן, גם בצפייה שלישית. בהחלט ממליץ להמשיך, גם כי מדובר בעונות קצרות. אבל אם לא התחברת בשתי עונות אולי היא באמת לא בשבילך.
נראה לי שאת סטיבי חיבבתי יותר מאת המשפחה.
לא נראה לי שאתחבר.
אמשיך לעונה 3 בכל זאת, כי המחסור בתוכן מוביל לצעדים נואשים כמו צפייה חוזרת בסדרות מהעבר וגילויים מפתיעים לגבי התפתחות הטעם שלי.
למרות שעדיין לא צפיתי בה, אני חושב שהעונה האחרונה נותנת לסטיבי תפקיד משמעותי ממש.
תראי, בכל מקרה זאת לא סדרה גרועה.
אני הולך לעשות מנוי נסיון ליוטיוב טיוי, ולראות את העונה האחרונה בשבוע הניסיון שהם מציעים. לא יודע אם זה קיים בארץ.
(ל"ת)
מופלא לגמרי
הייתי סקפטי כי אני לא ממש מחובבי ה-CGI באנימה, אבל ברגע שהתרגלתי לגמרי נשביתי. הזוי לגמרי, אלים מאוד, וממש ממש כיפי.
הסדרה הכי כיפית השנה! אבל...
באמת לא נהניתי הרבה זמן מסדרה כמו זאתי. מצחיקה, אלימה, מסתורית, ממש הכל.
אבל לא הבנתי אם יש עונה שנייה או לא?
אני לא ראיתי שום הכרזה והסוף מרגיש כמו סוף של עונה ראשונה, ולא של כל הסדרה
העונה הסתיימה עם יותר שאלות מתשובות
כמובן שהשאלה הגדולה של (לא ממש ספויילר אבל אולי יפריע למישהו) מיהו קיימן לא נפתרה אבל גם סתם שאלות קטנות כמו למה פוג׳יטה ואביסו במעגל הפנימי של אן? למה אסו עוזר לניקיידו? מיהם השדים בכלל?
אני בטוח שיש לכל זה תשובות במנגה אבל הייתי שמח לקבל לפחות קצת תשובות בסיום העונה.
נהדר. כיף גדול. עולם מופלא שיצר הבמאי ומוסבר בצורה לא רעה בכלל. ראיתי בנטפליקס ןשם קיימת רק העונה הראשונה ( יש כבר נוספות?).
כיף קצבי, אלים, ונשים נפלאות.