הסיפורים מאחורי הקלעים של הסרט הזה יותר מעניינים מהסרטבלובלוב-27/08/2022 14:18
הסיפורים מאחורי הקלעים של הסרט הזה יותר מעניינים מהסרט
בלובלו
פורסם אוגוסט 27, 2022 ב 14:18
אוליביה ווילד טענה שהם פיטרו את שייה לאבוף מהסרט כי פלורנס פיו לא הרגישה בנוח לעבוד איתו, הוא התנהג בצורה מוזרה והם רצו ליצור אווירה בטוחה על הסט (נשמע אמין לאור ההיסטוריה שלו), אבל שייה טוען שהוא התפטר מהפקה כי לא הרגיש שהיה לשחקנים זמן לחזרות וגם שלח לאתר וראייטי מיילים וסרטון שמראה שאוליביה ויילד ניסתה לשכנע אותו להמשיך, וגם התייחסה למתיחות שלו עם פלורנס ואמרה בגדול שגברת פלו (ככה היא קראה לה בסרטון) תצטרך להיות מקצוענית ולהתחייב לפרוייקט באופן מלא והיא רוצה שהם יתפייסו.
בנוסף לזה פלורנס בקושי מדברת או מקדמת את הסרט
למרות שהוא יוצא בעוד חודש, ואתמול גם פרסמו שהיא לא תהיה חלק מקידום הסרט ורק תגיע להקרנת הבכורה וזהו.
על פי השמועות ההתנהגות הזו מגיעה בכלל סכסוך בינה לבין אוליביה במהלך העבודה על הסרט עקב התנהגות לא מקצועית של אוליביה על הסט ובעיקר ממערכת היחסים וההתנהגות שלה ושל הארי סטיילס בזמן שהיא עדיין הייתה נשואה לגייסון סודייקיס, אפילו רצו שמועות שפיו והצלם ביימו סצנות מסויימות כי אוליביה לא הייתה באיזור בזמן חלק מהצילומים אבל זה לא נשמע לי כמו שטויות אבל מי יודע אולי נגלה שגם זה נכון.
אדם סך הכל רוצה להיכנס למגזין קולנוע ולקרוא קצת על פסטיבל ונציה, במקום זה אני מקבל שצף הזוי של רכילויות על בגידות, יריקות ומה לא. לפעמים נראה שהצוות מעורר חלק מהשערוריות בכוונה (חוץ מפלורנס פיו, כפרה עליה נכס לעולם המשחק. הצליחה לצאת טוב אפילו מהקלאסטרפאק הזה).
והביקורות השליליות על הסרט לא מעודדות במיוחד. מבאס שיצא לי חשק מכל הסרט הזה כי בוקסמארט היה משב אוויר מרענן וכיפי ופניית הפרסה שווילד דפקה למחוזות גורדן פיל דווקא סקרנה אותי.
סרט שלא החליט ממי הוא גונב את הנרטיבמישיב-25/09/2022 06:46
סרט שלא החליט ממי הוא גונב את הנרטיב
מישי
פורסם ספטמבר 25, 2022 ב 6:46
אז התוצאה יפה, אבל כל כך משעממת שברגע השיא שלפתי טלפון מהתיק לבדוק כמה זמן נשאר (פחות מרבע שעה).
רנדל ציין שיש שם אוירת גורדן פיל, אז ראיתי רק את הטריילרים שלו (כי אני לא רואה אימה) ולא ידעתי כלום על הסרט הזה לפני הכניסה לאולם, ואני יכולה להבין מאיפה ההשוואה מגיעה.
אין בו שום דבר ממש מקורי, החל מהויזואליה היפייפה באופן מוגזם שנותנת להכל תחושה מאולצת מאוד, ועד העלילה שאין בה כלום מקורי. גם אם ממש לא ידעתי לחזות בדיוק לאן היא הולכת, לא היה בה שום חידוש. לא רוצה לספיילר אז רק אציין שבעולם סיקסטיזי יפייפה, אישה עם חיי נישואים מושלמים מתחילה לשים לב לסדקים קטנים במציאות הנפלאה שלה. מכיוון שלא ידעתי כלום על העלילה- בשלב הזה די בתחילת הסרט, פתאום תהיתי אם זה סרט על אובדן שפיות או סרט על התפכחות ממציאות אוטופית. לצערי הסרט לא מיטיב לשמר את המתח בשאלה הזו ועונה עליה די מהר.
ואולי הבעיה הכי גדולה שבעצם הכל מרגיש כמו דראפט מוקדם בתרגיל בבימוי, שבוצע טוב מידי בהתחשב בחומר הגלם. רוצה לומר שהסרט מתנהג כאילו יש לו משהו גדול להגיד, בתאכלס הוא לא אומר כלום. אבל נראה לי שכן היתה כוונה כי יש בתסריט כמה שורות שאמורות להוסיף נדבכים, הן פשוט לא פותחו ולכן לא מוסיפות כלום חוץ מהרמת גבה בבלבול. אני קוראת לזה תרגיל כי למשל ״העולם מושלם״ בא לידי ביטוי בויזואליה מאוד סימטרית, אבל משהו ״שבור״ ולכן הויזואליה מקבלת אינטנסיביות. זוהי אסופת קלישאות קולנועיות, ובמקום להעביר תחושה הן בעיקר גורמות לסרט להרגיש ארוך מכפי שהיה צריך להיות.
אני לא מופתעת שהוא נכתש בימדב ובעגבניות, חסכו לעצמכם שעתיים מהחיים, לא שווה צפיה.
בתור מישהו שמאוד אהב את "חורשות את הלילה" של אוליביה וויילד, בהחלט ציפיתי לסרטה החדש, "אל תדאגי יקירתי", שלטריילר שלו היה וייב "נשות סטפפורד"-י.
הסרט מתרחש בשכונה פרברית בשנות ה-50, כשהגברים יוצאים בכל יום לעבודה הסודית שלהם והנשים נשארות לנקות ולבשל ומאושרות בחלקן. ואז אחת מהן מתחילה לשים לב לסדקים במציאות ה"אידיאלית" הזאת. מעין מפגש בין האסתטיקה הפרברית של טים ברטון (אבל פחות מוזרה) לאווירת המתח של ג'ורדן פיל.
התסריט של קייטי סילברמן הוא אחת הבעיות העיקריות. החצי הראשון שלו מאוד רפטטיבי ולא מעניין, וכשנחשפים הקלפים שלו, זה לא רק מעורר גיחוך ברמה של סרט גרוע בנטפליקס, אלא גם מעלה *כל-כך* הרבה שאלות שהסרט לא טורח לענות עליהן.
הבעיה השנייה היא שמול פלורנס פיו הנהדרת -שבייסיקלי סוחבת את הסרט על גבה – ליהקו את הארי סטיילס במקום, נו, שחקן מקצועי. הוא עוד סביר בסצינות היותר שטחיות בהן הוא רק צריך להיות יפיוף (יתכן שאני קצת מקנא בשיער שלו), אבל ברגעים היותר אמוציונליים הוא מזכיר ילד בטנטרום. אני מקווה שלקווין פייגי אין תכניות גדולות מדי בשבילו במארוול.
כריס פיין גם פה, אבל לא נראה מאוד מושקע במה שהוא עושה, חצי קלאץ'. גם אוליביה וויילד לא בולטת, אבל התפקיד שלה יחסית קטן. מאחורי המצלמה היא מוציאה כמה רגעי בימוי מעניינים, אבל הרוב נעים בין סתמיים / לא מעודנים בעליל לבין להגביר את המדד ל-11 מלודרמטי ביותר.
אין לי בעיה עם סרטים שעוסקים בפטריארכיה וגברים רעילים ומנרנרים, אבל חבל שהסרט עצמו פשוט לא טוב. וויילד אמרה שהיא ביססה את הדמות של פיין על חביב האינסלים ג'ורדן פיטרסון, אבל חלקים מסוימים מרגישים שנכתבו ע"י פיטרסון עצמו. בקיצור, יש מה לדאוג.
כלומר אני צפיתי בסרט בלי שאני יודעת עליו כלום. לדעתי מתישהו ראיתי את הטריילר, אבל הרבה הרבה לפני שהסרט יצא ולא זכרתי גם אותו.
והעובדה שיש פה אמירה על פטריארכיה וגברים רעילים הפתיעה אותי בסוף הסרט. כלומר היה ברור שיש וייב ישן מאוד של עולם שבו נשים נמצאות בבית, מבשלות ועושות ילדים. אבל זה היה נראה יותר בקטע רטרו. אמנם יש בחלק הראשון של הסרט רגע שבו כל הנשים רוקדות בלט, ואמנם יש כמה אמירות על כך שגברים מקבלים את ההחלטות. אבל רק בשליש האחרון של הסרט הבנתי שלכאורה זו האמירה הגדולה של הסרט, משהו פטריארכיה, משהו משהו.
והאמירה עצמה, כלומר הפואנטה של הסרט- היא פשוט מתחבאת מאחורי תסריט לא טוב. רק בחלק הממש ממש אחרון של הסרט פתאום הפואנטה מתגלה, והיא לא טובה (או מקורית).
*ויילד
(ל"ת)
הסיפורים מאחורי הקלעים של הסרט הזה יותר מעניינים מהסרט
אוליביה ווילד טענה שהם פיטרו את שייה לאבוף מהסרט כי פלורנס פיו לא הרגישה בנוח לעבוד איתו, הוא התנהג בצורה מוזרה והם רצו ליצור אווירה בטוחה על הסט (נשמע אמין לאור ההיסטוריה שלו), אבל שייה טוען שהוא התפטר מהפקה כי לא הרגיש שהיה לשחקנים זמן לחזרות וגם שלח לאתר וראייטי מיילים וסרטון שמראה שאוליביה ויילד ניסתה לשכנע אותו להמשיך, וגם התייחסה למתיחות שלו עם פלורנס ואמרה בגדול שגברת פלו (ככה היא קראה לה בסרטון) תצטרך להיות מקצוענית ולהתחייב לפרוייקט באופן מלא והיא רוצה שהם יתפייסו.
בנוסף לזה פלורנס בקושי מדברת או מקדמת את הסרט
למרות שהוא יוצא בעוד חודש, ואתמול גם פרסמו שהיא לא תהיה חלק מקידום הסרט ורק תגיע להקרנת הבכורה וזהו.
על פי השמועות ההתנהגות הזו מגיעה בכלל סכסוך בינה לבין אוליביה במהלך העבודה על הסרט עקב התנהגות לא מקצועית של אוליביה על הסט ובעיקר ממערכת היחסים וההתנהגות שלה ושל הארי סטיילס בזמן שהיא עדיין הייתה נשואה לגייסון סודייקיס, אפילו רצו שמועות שפיו והצלם ביימו סצנות מסויימות כי אוליביה לא הייתה באיזור בזמן חלק מהצילומים אבל זה לא נשמע לי כמו שטויות אבל מי יודע אולי נגלה שגם זה נכון.
הסיפורים הצהובים סביב הסרט הזה לא מפסיקים להגיע וזה נהיה בלתי נסבל.
אדם סך הכל רוצה להיכנס למגזין קולנוע ולקרוא קצת על פסטיבל ונציה, במקום זה אני מקבל שצף הזוי של רכילויות על בגידות, יריקות ומה לא. לפעמים נראה שהצוות מעורר חלק מהשערוריות בכוונה (חוץ מפלורנס פיו, כפרה עליה נכס לעולם המשחק. הצליחה לצאת טוב אפילו מהקלאסטרפאק הזה).
והביקורות השליליות על הסרט לא מעודדות במיוחד. מבאס שיצא לי חשק מכל הסרט הזה כי בוקסמארט היה משב אוויר מרענן וכיפי ופניית הפרסה שווילד דפקה למחוזות גורדן פיל דווקא סקרנה אותי.
סרט שלא החליט ממי הוא גונב את הנרטיב
אז התוצאה יפה, אבל כל כך משעממת שברגע השיא שלפתי טלפון מהתיק לבדוק כמה זמן נשאר (פחות מרבע שעה).
רנדל ציין שיש שם אוירת גורדן פיל, אז ראיתי רק את הטריילרים שלו (כי אני לא רואה אימה) ולא ידעתי כלום על הסרט הזה לפני הכניסה לאולם, ואני יכולה להבין מאיפה ההשוואה מגיעה.
אין בו שום דבר ממש מקורי, החל מהויזואליה היפייפה באופן מוגזם שנותנת להכל תחושה מאולצת מאוד, ועד העלילה שאין בה כלום מקורי. גם אם ממש לא ידעתי לחזות בדיוק לאן היא הולכת, לא היה בה שום חידוש. לא רוצה לספיילר אז רק אציין שבעולם סיקסטיזי יפייפה, אישה עם חיי נישואים מושלמים מתחילה לשים לב לסדקים קטנים במציאות הנפלאה שלה. מכיוון שלא ידעתי כלום על העלילה- בשלב הזה די בתחילת הסרט, פתאום תהיתי אם זה סרט על אובדן שפיות או סרט על התפכחות ממציאות אוטופית. לצערי הסרט לא מיטיב לשמר את המתח בשאלה הזו ועונה עליה די מהר.
ואולי הבעיה הכי גדולה שבעצם הכל מרגיש כמו דראפט מוקדם בתרגיל בבימוי, שבוצע טוב מידי בהתחשב בחומר הגלם. רוצה לומר שהסרט מתנהג כאילו יש לו משהו גדול להגיד, בתאכלס הוא לא אומר כלום. אבל נראה לי שכן היתה כוונה כי יש בתסריט כמה שורות שאמורות להוסיף נדבכים, הן פשוט לא פותחו ולכן לא מוסיפות כלום חוץ מהרמת גבה בבלבול. אני קוראת לזה תרגיל כי למשל ״העולם מושלם״ בא לידי ביטוי בויזואליה מאוד סימטרית, אבל משהו ״שבור״ ולכן הויזואליה מקבלת אינטנסיביות. זוהי אסופת קלישאות קולנועיות, ובמקום להעביר תחושה הן בעיקר גורמות לסרט להרגיש ארוך מכפי שהיה צריך להיות.
אני לא מופתעת שהוא נכתש בימדב ובעגבניות, חסכו לעצמכם שעתיים מהחיים, לא שווה צפיה.
הארי סטיילס באמת גרוע בזה כמו שאומרים בביקורות ובטיקטוק?
(ל"ת)
כן, אבל זה לא כוחות
הסרט מאוד גרוע, הדבר היחיד שבאמת טוב בו זו פלורנס פיו
גם כריס פיין קיבל תפקיד די סתמי (אני מחבבת אותו, זה לא עובד בסרט)
לא טוב
בתור מישהו שמאוד אהב את "חורשות את הלילה" של אוליביה וויילד, בהחלט ציפיתי לסרטה החדש, "אל תדאגי יקירתי", שלטריילר שלו היה וייב "נשות סטפפורד"-י.
הסרט מתרחש בשכונה פרברית בשנות ה-50, כשהגברים יוצאים בכל יום לעבודה הסודית שלהם והנשים נשארות לנקות ולבשל ומאושרות בחלקן. ואז אחת מהן מתחילה לשים לב לסדקים במציאות ה"אידיאלית" הזאת. מעין מפגש בין האסתטיקה הפרברית של טים ברטון (אבל פחות מוזרה) לאווירת המתח של ג'ורדן פיל.
התסריט של קייטי סילברמן הוא אחת הבעיות העיקריות. החצי הראשון שלו מאוד רפטטיבי ולא מעניין, וכשנחשפים הקלפים שלו, זה לא רק מעורר גיחוך ברמה של סרט גרוע בנטפליקס, אלא גם מעלה *כל-כך* הרבה שאלות שהסרט לא טורח לענות עליהן.
הבעיה השנייה היא שמול פלורנס פיו הנהדרת -שבייסיקלי סוחבת את הסרט על גבה – ליהקו את הארי סטיילס במקום, נו, שחקן מקצועי. הוא עוד סביר בסצינות היותר שטחיות בהן הוא רק צריך להיות יפיוף (יתכן שאני קצת מקנא בשיער שלו), אבל ברגעים היותר אמוציונליים הוא מזכיר ילד בטנטרום. אני מקווה שלקווין פייגי אין תכניות גדולות מדי בשבילו במארוול.
כריס פיין גם פה, אבל לא נראה מאוד מושקע במה שהוא עושה, חצי קלאץ'. גם אוליביה וויילד לא בולטת, אבל התפקיד שלה יחסית קטן. מאחורי המצלמה היא מוציאה כמה רגעי בימוי מעניינים, אבל הרוב נעים בין סתמיים / לא מעודנים בעליל לבין להגביר את המדד ל-11 מלודרמטי ביותר.
אין לי בעיה עם סרטים שעוסקים בפטריארכיה וגברים רעילים ומנרנרים, אבל חבל שהסרט עצמו פשוט לא טוב. וויילד אמרה שהיא ביססה את הדמות של פיין על חביב האינסלים ג'ורדן פיטרסון, אבל חלקים מסוימים מרגישים שנכתבו ע"י פיטרסון עצמו. בקיצור, יש מה לדאוג.
אתה מבין, הלכת צעד אחד קדימה מידי
כלומר אני צפיתי בסרט בלי שאני יודעת עליו כלום. לדעתי מתישהו ראיתי את הטריילר, אבל הרבה הרבה לפני שהסרט יצא ולא זכרתי גם אותו.
והעובדה שיש פה אמירה על פטריארכיה וגברים רעילים הפתיעה אותי בסוף הסרט. כלומר היה ברור שיש וייב ישן מאוד של עולם שבו נשים נמצאות בבית, מבשלות ועושות ילדים. אבל זה היה נראה יותר בקטע רטרו. אמנם יש בחלק הראשון של הסרט רגע שבו כל הנשים רוקדות בלט, ואמנם יש כמה אמירות על כך שגברים מקבלים את ההחלטות. אבל רק בשליש האחרון של הסרט הבנתי שלכאורה זו האמירה הגדולה של הסרט, משהו פטריארכיה, משהו משהו.
והאמירה עצמה, כלומר הפואנטה של הסרט- היא פשוט מתחבאת מאחורי תסריט לא טוב. רק בחלק הממש ממש אחרון של הסרט פתאום הפואנטה מתגלה, והיא לא טובה (או מקורית).