במקור: Die Another Day
במאי: לי טמאהורי
תסריט: ניל פרוויס, רוברט
ווייד
שחקנים: פירס ברוסנן, האלי
ברי, טובי סטפנס, ג'ודי דנץ',
רוזאמונד פייק, ג'ון קליז,
מייקל מדסן
משהו עובר על ג'יימס בונד.
הסוכן שייסד את הקלישאות של סרטי המרגלים, זה שכולם מחקים אותו, מאס בנוסחה שלו עצמו, או לפחות, החליט להתקדם עם הזמן ולשנות בהדרגה את כל מה שנחשב היה למקודש בסרטי הבונד.
סצינת הפתיחה מדהימה כתמיד, אולם בסיומה מוצא את עצמו הסוכן הבריטי השאנן בשבי, לא מגולח, עובר עינויים קשים, וגרוע מכך – בלי חליפה יוקרתית ונקייה. בונד אינו מקגייור, ולכן אין ביכולתו להשתחרר מהכלא בכוחות עצמו. הוא ננטש, אבוד, וממתין להתפתחות, על רקע שיר הנושא הכל כך לא בונדי של הסרט.
משהו עובר על ג'יימס בונד.
תואר ה-00, שהבטיח אספקת גאדג'טים מגניבים, נשלל ממנו, ובכלל, נדמה שהוא הדרדר לקלישאת מרגלים אחרת – פתאום הוא בקטע של נקמה אישית, ואינו רוצה להיות כפוף למחויבות להגן על הממלכה המאוחדת של הוד מלכותה M (דיים ג'ודי דנץ'), ראש השירות החשאי.
M, כך נראה, דווקא מחבבת את בונד. כשעסקי הנקמה שלו עולים בקנה אחד עם מטרותיה – מעקב אחר מיליונר ראוותני בשם גוסטב גרייבס, שייתכן כי הוא קשור לעסקים מלוכלכים בקוריאה – היא מאפשרת לבונד לחזור לעסקי הריגול, ומה שיותר חשוב – מסדרת לו פגישה עם ג'ון קליז, שקודם לתפקיד Q.
סיר Q כמעט-בלי-ראש לא מתרשם מפרא האדם בעל הנימוסין הלא-בריטיים-בעליל שמולו (ובאמת, אתם יכולים לדמיין את ג'יימס בונד מסב לתה של אחר הצהריים ודן באריכות בענייני מזג האוויר?) ומצייד אותו בשני גאדג'טים בלבד: טבעת אחת לשלוט בכולם, או לפחות בזכוכיות חסינות כדורים, ומכונית עתירת כלי נשק. אה, כן. זו מכונית בלתי נראית.
גאדג'ט נוסף שמצטייד בו הו-ג'יימס, הוא נערת בונד התורנית, האליברי. אבל ברי היא לא סתם עוד נערת בונד לקישוט – היא הגרסה הנשית של בונד: הסוכנת האמריקאית ג'ינקס, מרגלת בזכות עצמה. היא חתיכה חומה, חצופה, חכמה, ושלל תארים נוספים בח', והיא באה קודם כל כדי לעבוד, כי הרי ממילא מערכות היחסים שלה לא מחזיקות מעמד. הבוס שלה (מייקל מדסן, מר בלונד מ'כלבי אשמורת') מפעיל לחץ על M לעשות הכל בדרכו שלו, שנסובה בכלליות על העקרון "להכנס בהם (מי שהם לא יהיו) עם כל מה שיש לנו", גם כשברור שזה לא יעזור.
משהו עובר על ג'יימס בונד.
נכון, הוא כבר מזמן הפך למוסד – בסרט ה-20 בסדרה (או ה-21, אם מחשיבים גם את 'לעולם אל תאמר לא') אנחנו כבר יודעים עליו כל מה שאפשר היה לדעת, ויוצרי הסרט כבר לא צריכים לחזור על כל אחד ואחד מהסמלים שלו. אם בונד רוצה לשתות מרטיני, למשל, הוא לא צריך להגיד איך הוא אוהב אותו. הצופים יכולים לדקלם את זה בשבילו.
אבל דווקא בגלל שהוא הפך למוסד ותיק, עלו טענות כאילו ג'יימס בונד משעמם, וממחזר שטיקים ישנים. ולכן ב'למות ביום אחר' השתדלו יוצרי הסרט לצחוק קצת על השטיקים של עצמם, כולל עניין המרטיני, והחורבן שבונד זורע בכל אשר ילך. אחרי הכל, בונד הוא בראש ובראשונה סרט אקשן, ואמנם שינויים קטנים בנוסחה הקבועה זה נחמד, אבל לא צריך להגזים עד כדי התאמתו לז'אנר חדש. אקשן זה היה, ונשאר. האקשן, כדרכו של בונד, מהוקצע ומרשים – כזה שמסכי קולנוע גדולים הומצאו במיוחד בשבילו. אמנם ישנן מספר תקריות מביכות בהן המסך הכחול נראה כחול וממוחשב יותר מאי פעם, אך מרבית הזמן מרדפי המכוניות (ובמיוחד סצינת ה"למי יש טיל גדול יותר") משמחים לבב אנוש.
הגישה הלא פוליטיקלי-קורקט של בונד תורמת לתחושת השמחה הנ"ל. בכל מקום אחר הרמיזות שלו וכפלי המשמעות בהם הוא משתמש היו נחשבים להטרדה מינית, אבל הרי הוא בונד, ג'יימס בונד, כך שכולן מוותרות לו (או סתם נמסות בזרועותיו).
אבל משהו בעסק הזה לא דופק כמו שצריך. מתישהו הסרט מתחיל להימרח טיפה יותר מדי, לקרוס לתוך עצמו קצת יותר מדי – עוד בריחה ועוד מרדף, עוד זינוק ועוד הצלה נועזת, עוד מחווה לאחד מסרטי בונד הקודמים ועוד קריצה, וכל זה מלווה בעוד כמה פיצוצים ועוד כמה "בומים" מסביב. פתאום מצאתי את עצמי בוהה במסך, שואלת את עצמי עוד כמה זמן נשאר עד לכתוביות הסיום, אז ייפרדו דרכיהם של בונד הרופס וג'ינקס הנאווה.
'למות ביום אחר' הוא סרט טוב יותר, או לפחות, מתוחכם יותר מסרטי בונד הקודמים. בפני עצמו הוא סרט טוב למדי, אבל משהו בו לא מתחבר כמו שצריך, כך שהוא לא טוב מספיק בהשוואה לסרטים אחרים בז'אנר, וההנאה ממנו אינו שלמה. אם להמחיש זאת במושגים מעולמו של בונד – 'למות ביום אחר' הוא סרט מנוער היטב, אבל לא מעורבב.
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- קיס קיס באנג באנג – פורטל בונד
- MI6
- פירס ברוסנן
- האלי ברי
- מייקל מדסן
- בונד, סמנתה בונד
- בונד הספרותי
- המדריך למשקאות בונדיים
- מלון הקרח
- אסטון-מרטין
- נערות בונד קלאסיות
- לאו?
אחלה ביקורת
תגובה לביקורת
הסרט החדש "למות ביום אחר"
הוא אחד הסרטים המשעממים,
והחלשים ביותר בסידרת ה-007.
דוגמאות:
1) בונד הגיבור (נכון לסרט זה)
ניזרק לכלא כבר בתחילת הסרט
ומיתענה (יחד עם הקהל- בשיר של מדונה).
2) מכונית בילתי ניראת? נו- באמת-
טוב שלא הפכו את בונד עצמו
לדנידין.
3)מה לכל-הרוחות היתה המשימה
של בונד?
האם הבמאי יודע מה הוא רוצה
מעצמו?
לסיכום:
זה אחד הסרטים החלשים בסידרה,
ואם אתם רוצים ללכת ליראות אותו, עדיף שתחכו שהסרט יגיע
לטלוויזיה!!!
השחקנים שהדמות השתלבה בהם הכי טוב
תראה נכון שהסרט "למות ביום אחר" הוא הסרט החלש מסדרות ג'ימס בונד אבל הסיבה שהוא חלש היא בגלל שהוא לא נכנס לדמות כמו שאומרים אני בתור אחד שיש לו את רוב סרטי ג'ימס בונד הכי אבתי ועדין אוהב לראות רק את הסרטים שבהם בתפקיד בונד ככבו שון קונרי ורוג'ר מור כי הם לקחו את התפקיד ברצינות הם ממש נכנסו לראש של גיבור הסרט כאילו הם באמת ה"הסוכן החשאי ג'ימס בונד"
וואו, איזה כיף זה לחזור
מג'יימס בונד, להיכנס לעין הדג ולמצוא שם ביקורת על אותו הסרט ממש.
הביקורת משקפת היטב את מה שאני (ועוד כמה, לפי עדויות שנגבו באכזריות) חושב – אפקטים קודמים לכל.
טוב, אפקטים והאליברי.
תודה, לונג ג'ון, על כך שבמקום שאני אכתוב את דעתי בצורה עילגת, באת וכתבת אותה בחינניות ועל רקע כחלחל.
אוה, משהו אחרון לסיום – בסרט אמורות להיות (כך לפי הביקורת) מחוות לסרטים קודמים. אני ספרתי שתיים. יש מישהו ששם לב ליותר? אשמח לשמוע מהם, תחת חומת ספוילרים אימתנית (לא שיש כל-כך מה להרוס בסרט, אבל מילא).
בלי לראות את הסרט,
שמעתי על שניים:
1. האלי ברי (אם זה ממש מעניין אותך חפש את הכתבה במגזין "טיים", יש שתי תמונות גדולות) עולה מן בחוף בביקיני וחגורה דומים מאוד לאלו של איזה נערת בונד עתיקה.
2. הוא אומר בונד, ג'יימס בונד. DUH.
כשאמרתי ''מחוות''
נשלל ממנו הרישיון והוא צריך לפעול לבד… הרי זו כמעט כל העלילה של רשיון להרוג!!!
ושל רוב סרטי האקשן על סוכן חשאי / בלש
לא את כולן זיהיתי לבד
אבל בימד"ב יש את הרשימה המלאה (אם כי חלק מן המחוות הנ"ל נשמעות לי מפוקפקות משהו – כאילו אנסו את הסצינות הנ"ל להיות מחוות): http://us.imdb.com/Trivia?0246460
אוי. בדיוק בשביל זה יש תנ''ך.
אני חושב שאעבור שוב על ה-FAQ.
וואו, איזה כיף זה לחזור
לכאן ולגלות שגם מישהו אחר כתב ש"וואו, איזה…" וכו'.
אחלה סרט. כששמעתי שהסרט מתמקד באקשן אפקטים והעלילה זה לא הצד החזק שלו, ידעתי שזה הסרט בשבילי… מאז מלחמת הכוכבים השני לא ראיתי כאלה דברים, ועם כל הכבוד, היום נהניתי יותר. מעל שעתיים של כיף. והפתיח מדהים לדעתי. את החסר באיכות תוכנית אני חושב שאני אשלים באיזה סרט צרפתי או איראני…
וגם הרבה הומור. מהסוג המצחיק!
אגב, שמעתי שבחדר ההמצאות של Q יש כמה דברים שהופיעו בסרטים ישנים (כמו הנעל עם השפיץ או התנין שיש ברקע על הקיר).
למה ''לעולם אל תגיד לעולם
לא" עלול לא להחשב לסרט ג'יימס בונד?…
*מבט מופתע*
הוא סרט ג'יימס בונד,
אבל הוא לא חלק מהסדרה הרשמית, אלא אח חורג. איזה בלגן משפטי עם הזכויות על בונד איפשר להפיק סרט מחוץ לסדרה, שהוא למעשה רימייק של 'כדור הרעם' (אבל מה זה משנה – ממילא העלילה של כל הסרטים היא אותו דבר). באופן רשמי, הסרט לא שייך לסדרה. למשל, הוא לא כלול באוסף הדוידים של כל סרטי בונד (רק 160 פאונד, וזה בא ביופי של מזוודה)
http://www.amazon.co.uk/exec/obidos/ASIN/B00005Q61R/qid=1038787022/sr=2-1/ref=sr_2_3_1/202-8981705-4375054
העובדה היא שאף פעם לא ראיתי את גיימס בונד בקולנוע. וגם לא ממש רציתי.
אני משערת שהספר היה טוב מדי בשביל להפוך לסרט שהוא אקשן טהור, וכמה שאני לא אנסה להפריד ביניהם כל פעם שאני אסתכל על החיוך השרמנטי של בונד, ג'ימס בונד אני אחשוב עד כמה השרמנטיות הזאת פוגעת ברמה השכלית שלו.
אז אני אחכה לוידיאו או לדיוידי…
דגם? הדגם, פרט ונמק, בבקשה.
נו, בדיוק להפך.
כבר כל כך התרגלת שהאפקטים נעשים באופן ממוחשב, שכאשר משתמשים בדגם (שתיאורטית, אמור ליפול בצורה טובה יותר, מכיוון שפועלת עליו גרביטציה אמיתית), אתה מתחלחל?
דגם? איזה דגם?
בדבר אחד אנחנו מסכימים – הסצינה הזאת היתה נוראית. אבל אני לא שמתי לב לשום דגם, הייתי עסוק מדי בלהזדעזע מהממוחשבות של כל הסצינה, כולל הגלים, הקרח והבונד עצמו.
לא שזה לא יפה. לא שזה לא נראה "כמעט אמיתי". אבל כמעט זה לא לגמרי, ובסרט מצולם אין מקום לשום דבר שלא נראה כאילו הוא באמת קורה. בסצינה הקצרה הזאת הסרט הופך פתאום לממוחשב לגמרי באופן ברור, מה שהורס אותה לגמרי. פעלולים ממוחשבים זה דבר נהדר, אבל צריך לדעת מתי להשתמש בהם, ויותר חשוב, מתי לא להשתמש בהם.
''בונד אינו מקגייוור''
מוטו שמומלץ לאמץ, כתשובה לכל שאלה:
"למה לא הכנת שיעורים?"
"בונד אינו מקגייוור".
"חייל, למה אתה לא מגולח?"
"בונד אינו מקגייוור".
"למה אתה חושב שמגיעה לך העלאה במשכורת?"
"בונד אינו מקגייוור".
"אדוני רה"מ, 700 הרוגים ו-300,000 מובטלים- מה יש לך להגיד להגנתך?"
"בונד אינו מקגייוור".
אני ממש לא יודע למה
אבל נראה לי שהיו צריכים לתרגם את שם הסרט ל"למות עוד יום", או משהו כזה.
לפי דעתי ה- ANOTHER מתכוונת לעוד, או שוב ולא לאחר! חוץ מזה זה גם יותר יפה.
לפי השיר של מדונה
היא עושה כל מיני דברים אחרים ובגלל זה היא אומרת שכנראה היא תמות כבר ביום אחר.
אני חושב שזאת הכוונה.
לא שאני אוהבת את השיר הזה
אבל גם משמיעה פסיבית של גלגל"צ למשך כמה שעות קשה שלא לשים לב למילות השיר של מדונה:
"I think I'll die another day, it's not my time to go" וכו'.
מכך אני מסיקה שהדובר/ת רוצה למות ביום אחר, ולא "למות עוד יום". למה שמישהו ירצה למות עוד יום? אם הוא כבר מת הוא כבר מת.
שם הסרט
בכלל, נראה כאילו שם הסרט נבחר בדיעבד. שולבו בסרט משפטים אין ספור שמתאימים ככותרת, ונאמרו שכזאת ("מוות לארוחת בוקר", למשל) – ורק אחר כך ישבו אנשי השיווק לבחור שם.
לחילופין, האפשרות היותר סבירה היא שהתסריט לוקה בקלישאתיות יתר. מפתיע מישהו?
ובשביל זה xXx הצליח קצת
כשבנו את הדמות של קסנדר נראה כאילו חשבו על בונד, אבל בהפוכה.
בריטי -> אמריקני
סוכן -> פושע
ג'נטלמן -> עארס
BMW/אוסטין-מרטין -> PimpMobile
חליפות מעצבים -> פרווה מעל גופיה
רגע. בשביל מה?
שאלה לי אליך, ובעצם לכל מי שמתלונן על פריכותו של הסרט.
למה למען השם ציפיתם?
ציפיתי שיהיה פריך אבל לא מופרך
ובמלים אחרות, אני מצפה מבונד להיות גרנדיוזי וגדול מהחיים? כן. אבל שלא יתעלם לחלוטין מהקומון סנס.
החוק הכי חשוב בסרטי בונד
אף אחד, מלבד בונד עצמו, לא ראה מעולם אף סרט בסדרה ואף אינו מודע לקיומם של סרטים אלה. זו הסיבה שבונד הוא היחיד שבאמת מודע לבדיחות פנימיות ולחוסר ההגיון השורר בסרטים (כמובן שהוא מתעלם ממנו ועושה דברים שאין סיכוי שמישהו אחר היה עושה).
פריך זה טעים, אבל...
לא אכפת לי מהחורים בעלילה. לא אכפת לי שבונג יעשה דברים בלתי אפשריים בעליל, אבל דבר אחד בסרט הזה באמת מתח את גבולות הסיספונד אל מעבר לגבול הטעם הטוב.
מכונית בלתי נראית? מכונית בלתי נראית?! בסרט למבוגרים? ב-א-מ-ת. ואפילו יותר מזה: Yeah, Right. ואוסיף ואומר: פחחחחח.
דווקא זה?
דווקא עובדים על טכנולוגיות כאלו, שעובדות בדיוק איך שQ אמר. הסספונד היחידי שיכול להיות הוא שזה באמת עובד ותפעולי.
שטויות.
אתה קונה את הטכנובאבל של Q כל כך בקלות? לא קיימת טכנולוגיה כזאת, לא עובדים עליה ולא יעבדו עליה, לא עכשיו ולא אף פעם. המכונית "מצלמת בצד אחד ומקרינה בצד השני"? מצלמת עם מה? מקרינה על מה? איך בדיוק היא מתחשבת בזווית הראייה של מי שמסתכל עליה? תן לי לנחש: ערעור המבנה הקוואנטי. נכון?
מצלמת עם מצלמה ומקרינה על פולימר.
ומתחשבת בזווית הראייה בכך שהיא בכלל לא מתייחסת אליה, אלא מקרינה על כל צד את הצד הנגדי בחפיפות מתואמות.
עכשיו תחשוב שוב על מה שאמרת,
ותסביר בעצמך למה זה לא הגיוני.
מצטער, לא רואה את הבעיה.
(ולייזרים שרואים אותם, זה הגיוני יותר ממכונית שלא רואים אותה?)
אההההה. אני צריך להסביר.
קח קיר. צבע חצי ממנו בצהוב, וחצי בסגול. שים את המכונית כמה מטרים לפני הקיר. תתרחק עוד כמה מטרים לאחור ותסתכל ביצירת האמנות הקונספטואלית שיצרת. בדיוק חצי מהמכונית נצבע בסגול, וחצי בצהוב, ככה שלגמרי אי אפשר לראות אותה, נכון? אוקיי. עכשיו לך ארבעה צעדים ימינה. מזווית הראייה שלך עכשיו, המכונית נמצאת על רקע סגול לגמרי. האם היא עדיין צבועה בחציה בצהוב? הרי המכונית לא זזה, רק אתה זזת. עכשיו תמשיך לעמוד באותו מקום, אבל תזמין חבר שיעמוד קצת משמאלך, כך שמזווית הראייה שלו, המכונית נמצאת על רקע הקטע הצהוב של הקיר. באיזה צבע המכונית *עכשיו*?
לא, אתה לא צריך להסביר
בדיוק כמו שאני לא הייתי צריך להניח שמשחקי מילים יעבדו טוב בשעות האלו של הלילה.
עכשיו תניח שיש מצלמה מול הקיר, שמקרינה על המכונית סגול וצהוב. תניח שיש מצלמה קצת שמאלה, שתקרין סגול מלא לאיזור שנמצא ארבעה צעדים מימין לאיזור ההקרנה של המצלמה האחרת, ואותו דבר בכיוון השני. עכשיו תקטין לאט לאט את האזורים שכל מצלמה מכסה.
לא אמרתי שזה קל, עובדה שזה עדיין לא קיים (למיטב ידיעתנו). מצד שני, גם הסילון האישי שבונד נתקל בו הוא לא בדיוק דבר פרקטי.
מצלמה מקרינה?
מצלמה לא יכולה "לכסות" שום אזור. וגם אין לה על מה "להקרין" – לכל נקודה בשטח הפנים של המכונית יכול להיות רק צבע אחד ויחיד. קיימות אינסוף זוויות שבהן אפשר להסתכל עליה, ותצטרך אינסוף מצלמות כדי "לכסות" כל נקודה אפשרית אליו המכונית "מסתכלת". מצטער, בלתי-נראות היא בלתי אפשרית, אלא אם כן אתה הארי פוטר.
או עונד הטבעת.
או דנידין
או קווין בייקון.
או דן ברזל.
למה הזכרת לי...
ממש לא נכון
הרעיון עובד באותה רמה של שקיפות אמיתית. הבעיה היא רק הרזולוציה, וזה רק עניין של טכנולוגיה.
אני לא יודע איך זה עבד בסרט של בונד, אבל אם אתה יוצר המשך של כל קרן אור שאמורה לפגוע במכונית אזי אתה יוצר שקיפות. כמובן שהדבר קשה ביותר ועובד כמעט רק בתאוריה אבל מפה לבלתי אפשרי הדרך ארוכה.
איך?
לא, ברצינות. מסתכלים על המכונית מכמה זוויות, ומכל כיוון היא בלתי נראית. כלומר, כל נקודה במכונית צריכה להיראות בצבע שונה לגבי אנשים שמסתכלים עליה מזוויות שונות. איך בדיוק עושים את זה? ומה הקשר לרזולוציה?
אמממ...
מכיר את ההולגורמות האלו, המדבקות הכסופות-זוהרות שהתמונה הנראית בהם היא תלת ממדית?
תמונות אלו ממתאפשרות על ידי שיטת הדפסה המאפשרת הקרנת תמונה שונה מכל זווית ראיה (כך שכל עיין רואה תמונה שונה, התלויה בזווית שבין העניים. (כידוע, ראיה תלת ממדית מושגת על ידי כך שכל עיין רואה תמונה מוסטת מעט מהתמונה שהעין השניה רואה)
ככל שהתמונה איכותית יותר, היא מאפשרת מגוון רחב יותר. כבר ראיתי תמונה שניתנת לצפייה על טווח זוויות של 180 מעלות, תוך הקרנת תמונה שונה מכל זווית…
לאחרונה עובדים על יישום דיגטלי של המערכת – כלומר, מערכת המאפשרת הקרנה תלת ממדית דינמית. קראתי על זה כתבה לפני כחודש בסלשדוט.. אבל זה היה בימי השפל של האינטרנט שלי, ימים ספורים לפני החיבור בכבלים, כך שלא התעמקתי באתר החברה (אבל דיברו שם הרבה על פרפרים).
ובאשר לרזולוציה וכו' – לא יעזור הרבה..
ממש לא
אני בטוח שכל חבורת חנונים שראתה את הסרט הייתה כבר בדיון הזה אבל בכל זאת:
בוא נחשוב רגע על כדור בלתי נראה ולא על מכונית כדי שיהיה יותר קל. אנחנו מכסים את הכדור בקולטי אור כיווניים (זאת אומרת שקולטים אור בכיוון מסוים) בצורה מספיק צפופה וכן בפולטי אור כיווניים. על כל העסק מפקח מחשב סופר חזק וסופר מהיר. בכל רגע המחשב מקבל קריאות מכל הקולטים, עכשיו יש לו רשימה של "קרניים" שפגעו בכדור ברגע מסוים, במקום מסוים ובכיוון מסוים הוא מבצע חישוב תוך התחשבות בצורת הכדור: אם קרן בעוצמה כזו וכזו פגעה בנקודה זו וזו בכיוון כזה וכזה אז היא תצא מנקודה כך וכך בזמן כך וכך בכיוון כך וכך ובעוצמה כך וכך (די לשמות הסתמיים!). בצורה הזו המחשב בעצם "מעמיד פנים" עבור הצופים שהכדור שקוף. כמובן שאין לי מושג האם זה ישים טכנולוגית.
עכשיו בוא נבחן את המקרה הסגול/צהוב שלך: אנחנו שמים את הכדור על לפני משטח שחציו סגול וחציו צהוב. אור מאיר את המשטח ומוחזר ממנו דרך הכדור (וכך אנחנו רואים את הצבע). הקרניים הצהובות יפגעו בכדור ינותחו ויחוקו באותה זוית שהיתה אמורה להיות להם לו לא היה כדור בתווך וכנ"ל קרניים צהובות ולכן מי שהיה אמור לראות רק סגול עדיין יקבל רק את הקרניים הסגולות ומי שהיה אמור לראות את שני הצבעים יראה את שניהם.
זה עובד רק
במקרה של כדור שקוף שמקיף נקודה אחת בודדת. מכונית היא לא נקודה, והיא לא מוקפת בכדור שקוף. אני חוזר שוב לנקודה הקודמת: לכל נקודה במכונית יכול להיות רק צבע אחד (יודע מה? בוא נגיד שעם טכנולוגיות הולוגרמה היא יכולה להקרין שני צבעים לשתי זויות. או שלוש. או עשר. היא לא יכולה להקרין אינסוף צבעים, ויש אינסוף זויות שמהן אפשר להביט בה).
למה אתם עושים לי את זה? למה?
ניסיתי כמה וכמה פעמים להבין משהו מההסבר הרציונלי על המכונית הנעלמת, קיללתי את עצמי על שלא הייתי מספיק מרוכז בשיעורי פיזיקה/כימיה/מתמטיקה בביה"ס ואני מרגיש נחות אינטלקטואלית.
בואו נגיד ש-Q נפגש בעבר עם און שריג שעבד על רכב בלתי נראה ל"דנידין" שבינתיים החליט לפרוש ולהיעלם (די בקלות מן הסתם), ועכשיו הוא מצא איכשהו את הרשימות ופיתח את הפרוייקט בעזרת סופר-מדענים בריטיים. למה רק לה"פ מותר להפוך לבלתי נראה בעזרת גלימה? ולפרודו בעזרת הטבעת?
ואל תגידו ש"בונד" זה לא פנטזיה, תראו את המחשופים של האלי ברי ואת חזהו המסוקס של ברוסנן, אם זה לא פנטזיה אז מה כן???
חצי מליון דולר והרבה שעות במכון כושר.
פנטזיה? אולי שלך.
נו, אז מה?
מקרן קולנוע יודע להקרין רק 3 צבעים למספר די מוגבל של נקודות על המסך והוא עושה את זה רק 24 פעמים בשניה ובכל זאת נדמה לך שאתה "רואה" כל מיני "אנשים" על המסך והם אפילו "זזים".
"בלתי אפשרי" זו קביעה מפוצצת (ואולי נכונה במקרה זה) אבל לרוב "בערך אפשרי" זה מספיק טוב לצרכים מעשיים.
מה שמזכיר לי את הבדיחה (האוף טופיקית) על המתמטיקאי והמהנדס שהציגו להם בעיה זהה: אתה נמצא במרחק 100 מטר מאהובתך (או מד"ר כריסטמס ג'ונס אם רוצים בכל זאת להפוך את זה לטופיק) ולרשותך מכונה שעם כל לחיצת כפתור מצמצמת את המרחק ביניכם בחצי. אחרי כמה לחיצות תגיע לאהובתך? המתמטיקאי עונה שכמובן הוא לעולם לא יגיע מכיוון שהמרחק כל הזמן מתקצר בחצי ולכן לעולם לא יגיע לאפס. המהנדס עונה שאמנם לעולם לא יגיע אל הבחורה אבל לאחר כ- 20 לחיצות הוא יהיה מספיק קרוב "עבור כל מטרה מעשית".
מה הקשר?
מה עניין מקרן הקולנוע (שיכול להקרין כל צבע שקיים על הפילם, אגב) לכאן? במה זה דומה?
יודע מה – נגיד ש"בלתי אפשרי" היא באמת קביעה מוחלטת מדי. עדיין, הטכנולוגיה כפי שהיא קיימת היום לא מתקרבת אפילו
לאזור שייתן לי לסספנד את המכונית הזאת כמשהו שעשוי להיות אפשרי בייקום ובזמן דומים לשלנו. זה בלתי אפשרי לכל מטרה מעשית.
אפשרי, לגמרי אפשרי
צובעים את המכונית בוורוד ושמים עליה מחולל בעיה-של-מישהו-אחר.
אף אחד כבר לא שם לב למכונית מעתה ועד עולם.
נו, אז מה?
זה לא מציאותי, למתמטיקאי אין אהובה.
זה הפריע, והפריע,
והפריע, עד שזה נכנס למגירה של "מעבר לכל סיספונד" ופשוט התעלמתי ממנו.
אתם יודעים מה הבעיה שלכם?
שאתם מאמינים לכל מה שאומרים לכם.
אז הם טעו. או שיקרו. לא ככה עובד הטיפול.
אל תאמינו אוטומטית לכל מה שדמות אומרת או חושבת.
"הוא משקר" – אמצעי הסיספונד הטוב מכולם.
בשביל לא להאמין
צריך שקודם כל יהיה אכפת.
זה אמצעי סספונד עם אמינות בעייתית...
ממבט שני על דף הציטוטים
סביר להניח שאני צודק והם טועים. הם כותבים שם
כשהמשפט האמיתי היה יותר בנוסח
ואני די בטוח שבונד מעולם, אבל מעולם, לא סיים משפט ב"?eh".
זה הולך להיות שמו של הסרט הבא בסדרה, כמובן
"לעולם אל תאמר ?eh"
זה הולך להיות שמו של הסרט הבא בסדרה, כמובן
מה שוורצנגר ילוהק לתפקיד הרשע ? (המילה EH תפורה עליו).
האמת, חשבתי יותר בכיוון של סטאלון
זכור לי במעומעם אחד מסרטי "רמבו" שראיתי בילדותי (התאוששתי מאז, תודה ששאלתם) ובו המלה הברורה היחידה אותה אמר סטאלון במשך משהו כמו… ארבעים וחמש דקות, כמדומני… היתה:
(סליחה מראש על סימני הקריאה, דג, זה ציטוט ישיר).
כך שכל מה שהוא נדרש לעשות כאן זה להחליף הברה אחת ולקצר. אפילו בשבילו זו לא עבודה קשה (מדי).
או לחלופין,
סרט בונד בשם "That's what it all aboot, ey?", שבו בונד נלחם באויב הקנדי האכזר.
מה, רק לכם מותר להפגין ידע בשפות זרות?
מה האבסורד?
ולמה לא? זה עובד!
גם סיטרואן דה-שבו היתה עושה את העבודה
במקום האסטון-מרטין הבלתי נראית, אבל זה לא אומר שהם ישתמשו בה בסרט. זאת באמת בעיה ליצור איזה עט לייזר קטן שיחתוך את הגדר במהירות? או שמא הבמאי רוצה להראות לנו, באופן אירוני, שגם הסוכן המתוחכם ביותר בעולם עושה עבודה שחורה באופן הידני ביותר שיש ?
על הסרט
זה אמנם לא סרט בונד טיפוסי, אך בתור ילד מפונק שגדל על סרטי אקשן הוליווד, זה אקשן, איך אומרים, משו-משו!
באמת, הרבה זמן לא ראיתי כזה אקשן משובח, לפחות לא לאורך שעתיים (ואכן, אלה היו שעתיים של אקשן בלתי פוסק).
אני חושב שלמרות שהסרט יוצא מתבנית בונד מסורתית, עדיין בזכות האלגנטיות הבונדית, לא נוכל למצוא עוד סרט כזה בשוק. חישבו על שוורצנגר במקום ברוסנן, עושה בדיוק אותן פעולות עם גופייה ובוקסר סטייל אה-לה-אבא שלי בשבת בבוקר.
על הסרט
ממש לא אהבתי
משעמם, גאדג'טים משומשים (מכונית שיכולה לירות טילים, כמה חדשני!), אפקטים לא משכנעים (סצינת גלישת הגלים עם ה"מסך הכחול", גרפיקת מחשב שרואים שהיא מצוירת) וסצינות אקשן המעוררות געגועים כמוסים לזאנדר קייג' או לפחות לסצינת הטנק ברחובות העיר של "מחר לנצח" (עוד מישהו שם לב ש- Die Another Day נשמע די דומה ל- Tomorrow Never Dies?). חוץ מזה, גם הבחורות הפעם לא משהו (איה ד"ר כריסטמס ג'ונס? מדענית הגרעין החביבה עלינו?).
בונד החדש נופל מ- xXx כמעט בכל הפרמטרים (עכשיו כשאני חושב על זה, גם הפסקול ירוד ולא מכניס את הצופה לאוירה כמו ב- xXx). אולי הנוסחה התיישנה ואולי פשוט הבמאי לא שיחק בכלים שעמדו לרשותו כמו שצריך.
צפיתי בסרט אתמול בהצגת חצות ב"סינימה סיטי" ודומני שהסקירה של קיפוד היתה אוהדת יתר על המידה. המתחם עצמו לא כל כך חדשני ומדהים כפי שהוצג אך האולם עצמו (אולם 1 – הגדול) בהחלט איכותי מאוד: החל מהכורסאות והשורות המרווחות ("אה, תראו, אני קם והמושב לא מתקפל למעלה!") וכלה במסך ובמערכת השמע (שכאמור היתה מביאה יותר תועלת ב- xXx או ב"מטריקס"). נחכה ל- Imax כדי לחרוץ דין חד משמעי.
מדענית הגרעין החביבה עליך, אולי...
אני לא סבלתי אותה.
פרט לעובדה שהיא שחקנית מעצבנת (עם אף מנותח וסולד מדי, כשל חזרזיר – תראו אותה באחת הסצינות מתחילת "גברים בחלל" ותבינו על מה אני מדברת), לא אהבתי את כל הקטע של "אני אמנם נראית דוגמנית, אבל למעשה אני ד"ר לפיסיקה גרעינית! אבל זה לא אומר שאני לא יכולה ללבוש גופיה ומכנסונים מינימליסטיים כדי להדגיש את חיטובי גופי בפני כל שאר המדענים!"
כן, אני יודעת שזה סרט של ג'יימס בונד. אבל אפילו בסרט כזה, יש קטעים בהם מערכת הסיספונד שלי (מאד יציבה בדר"כ, לא מתוצרת מייקרוסופט) פשוט קורסת. לטעמי זו היתה דמות מאד מיותרת.
מדענית הגרעין החביבה עליך, אולי...
את טוענת שמישהי הנראית כמו דוגמנית אינה יכולה להיות ד"ר לפיזיקה גרעינית, שבטוחה במיניות שלה ואינה מהססת להחצינה?
בתיאוריה לא, במציאות...
בוא נאמר שרוב האנשים שיכולים להפיק כסף, *הרבה* כסף, רק מהנתונים הטבעיים שלהם (פחות או יותר) בלי צורך בהכשרה של שנים… נוטים לבחור באופציה הזו.
זה מזכיר לי שאחרי שראינו את הסרט הזה, שאלתי חברה שלי שלומדת פיסיקה (כרגע תואר שני) כמה בנות בפקולטה שלה נראות כך… אולי השאלה צריכה להיות כמה *בנות* יש בפקולטה לפיסיקה (יש, אבל לא הרבה, בפרט לא בתארים מתקדמים)… בכל מקרה, היא ענתה "מה זאת אומרת? כל הד"ר לפיסיקה שאני מכירה נראות ומתלבשות בדיוק כך!"
ובשורה התחתונה: זה שהיא יפה, או יותר נכון – נחשבת ליפה (כי לטעמי היא כאמור לא, אני שונאת את השחקנית) זה לא מה שהפריע לי – אחרי הכל, זה עדיין ג'יימס בונד. רק ל-M מותר להיות לא יפה (כנראה) כי היא צריכה לשדר רצינות ואמינות יחסית בתפקיד (וגם כי בחרו את השחקנית ע"ס כישורי המשחק שלה ולא לפי התמונה). מה שהציק לי היה הלבוש המאד המינימליסטי שלה, שנראה פשוט מגוחך… כשהיא אומרת "אני ד"ר לפיסיקה גרעינית" בו בזמן שהיא פושטת את חליפת המגן לטובת גופיה ומכנסונים, הסיספונד שלי קורס.
בתיאוריה לא, במציאות...
וכמה בנות מהפקולטה לספרות נראות ככה? יש פקולטה בה רבות מהבנות נראות כך? בכלל, יש פקולטה בה מישהי, בודדת, נראית כך?
פשוט, אם כן – אני נרשם.
נכון, אנשים הם לעיתים עצלנים מטבעם. אבל, נדמה לי לפחות, הנטיה לראות בהשכלה ואתגרים אינטלטואלים אמצעים להגשמה עצמית – היא הדוחפת אנשים להשקעה כזו, ולא חסרונן של אופציות אחרות, קלות יותר, לפרנסה.
נכון, זה ג'יימס בונד וכל הנקבות הלבושות חשוף הן חלק אניטגרלי בסדרת הסרטים (אותו חלק שמעצב מודל נשי לא ריאלי אצל בנות עשרה אומללות, המפתחות בעקבות כך נטיות להרס עצמי. או משהו), אבל זו לא יכולה להיות הנקודה, אחרי הכל…גם ג'יימס עצמו נראה, בד"כ, לא רע במיוחד.
כלומר, נניח את המקרה הפוך. מדענית הגרעין השווה הייתה הופכת להיות פיזיקאי הורס וחובב גופיות. זה עדיין היה מטריד אותך באותה מידה?
היי, לכלכת! M יפהפיה!
שתלך ללמוד פילוסופיה שנה חמישית
לא, מה פתאום?
היא תלך למכון וויצמן.
בתור מחזיק מבחנות.
עכשיו ברצינות: יש הרבה בחורות יפות (וגברים יפים, באותה הזדמנות) באוניברסיטה. למעשה, בהתחשב בעובדה שבמציאות אחוז האנשים היפים הרבה יותר נמוך מאשר בסרטים, ההשכלה הגבוהה די מתאימה לשאר העולם. זה לא אומר שכל דוקטורנטית נראית כמו ד"ר כריסטמס. זה גם לא אומר שכל דוגמנית משלימה תואר ראשון בהנדסת מכונות. אבל בהחלט עברו הימים שבחורה הייתה הולכת להוציא תואר גבוה רק אם היא לא הייתה מצליחה להשיג בעל עשיר.
בדיחה דלוחה ביותר ונמוכה למדי
האליברי
בעקבות שפע השבחים והההילולים למשחקה של האליברי בסרט, והפירסומים על סדרת סרטים פרטית משלה, ציפיתי לראות דמות ומשחק הרבה יותר מרשימים. לא רק שלא התרשמתי ממנה, לדעתי היא אחת מנערות ג'יימס בונד הגרועות שנראו על מסכינו.
יכולות הלחימה שלה שיכנעו אותי שאם תקבל סדרת סרטים משלה, היא תמות כבר בסרט הראשון, ללא בונד שיציל אותה. אם כבר סדרת סרטים על סוכנת חשאית, מישל יאו מתאימה הרבה יותר.
אשר למדד הראשי לנערות ג'יימס בונד, היופי, גם כאן היא לא בעשירות העליון. תוחזר ברברה באך לאלתר!
______________________________
גונזו מתחבא מתחת לקו לקראת התנפלות המונית של גברים מלאי טסטוסטרון.
האליברי לדרמה
זינה (לוסי לולס אאל"ט) בתור סוכנת חשאית תהיה אחלה סדרת סרטים
או יותר טוב
לוסי לולס בתור נסיכה לוחמת ביוון העתיקה. אני חושב שעליתי על משהו.
רק חסרה
נערת לוסי לולס, רצוי בלונדינית, ויש כאן להיט בטוח.
!סכיא!
אני אישית, לא נהנתי במיוחד מהסרט, ולא בגלל שהייתי בקולנוע נוראי.
נראה לי נורא שהם רוצים שאני אהנה מהאקשן שהם נתנו לי במקרה הזה… מה הם חושבים שאני? מונגולואיד?
חוץ מסצנת אקשן אחת שאני זוכר לטובה (הרחפות בהתחלה) שלא הייתה טובה במיוחד, אך מהיותר מעניינות, כל הסצנות אקשן היו דיי… איך לנסח את זה? מביישות את סרטי האקשן שיצא לי לראות… דע כדי כך שלאחר לילה מלא שינה (10 שעות) הצליח בונד להרדים אותי למרות שלא הייתי עייף כלל וכלל.
יכול להיות שטעמי באקשן השתפר בזכות XXX או כל סדרות האנים שהספקתי לטחון מאז הבונד האחרון, אבל עדיין, בונד זה נראה לי כמו בושה וחרפה לקודמים.
על הסרט כבר כתבו
אבל אני רוצה להציע לכם משהו די מהנה:
כשאני וידידתי יצאנו מהסרט החלטנו לדבר כאילו אנחנו בסרט של ג'יימס בונד. לדוגמה:
– האוטו שלי נמצא בחניון.
– אתה בטוח שהוא גדול מספיק לשנינו?
– אני לא יודע, אף פעם לא נשארתי במכונית הזו מספיק זמן.
אפשר לדבר ככה על כל נושא בעולם וזה די משעשע.
טוב, אני אנסה
-אני רוצה ארוחת מק רויאל בבקשה.
-אתה רוצה גם להגדיל?
-רק אם יש קטשופ.
-ומיונז?
-רק אם הוא אדום ועשוי מעגבניות.
הממ…
למות בסינמקס אחר
לפי המודעות של הסינמה סיטי, "למות ביום אחר" מוקרן בחמישי-שישי-שבת גם באולם ה"סינמקס". אכן דאבל-או. סבן.
ואתה מאמין לו?
הלווין בכלל מתמקד על רטט בחומר הגלם האתרי שמרכיב את היקום, שנגרם מתזוזת הרכב.
אחרי הפעם השלישית שהמהנדס ניסה להסביר את הקונספט לבד-גאי התורן, הוא פשוט עבר למצב פעולה של גננת – "יודע מה, תחשוב שזה כאילו מתמקד על חום הגוף שלו".
אני יכול להזדהות.
ומה שהוא באמת אמר לו
זה את המשפט הבא:
"הגוף שלו לא יתחיל להבין מה קורה לו אחרי שהבייבי הזה ינעל על חום גופו"
נו באמת, בונד.
צריך להחתים אנשים על חוזה בכניסה לסרט: "מרגע כניסתך אתה מתחייב לסספנד כל חומר המוקרן הקשור בחוקי הפיזיקה\כימיה\ביולוגיה\סוציולוגיה\חינוך מיני\איכות השירה של מדונה עד הופעת כתוביות הסיום".
אם מתחילים לנטפק את בונד לא מסיימים.
אגב איכות השירה של מדונה
היא מועמדת לגלובוס הזהב על השיר למות ביום אחר.
ול-Jaguar, גם אמינם מועמד.
אגב איכות השירה של מדונה
לי נראה שאם צריך להעמיד מישהו לגלובוס הזהב (או לפני כיתת יורים, תלוי באזה צד אתה) אז זה את המחשב שעשה את המיקס
לאנשים ''קטנים''
בתור אחד שעד לפני כמה שנים היה מתלהב מכל סרט מטומטם שמביא איתו מבחר מדהים של אפקטים, הסרט ה-20 בסדרת גיימס בונד הוא בדיוק הסרט שיצליח בקופות
בגלל כל "המפגרים" שמתלהבים מאפקטים ויילכו לראות אותו,
אבל למי שקצת מבין בסרטים יבין שזה סתם סרט מלא אפקטים בלי
משחק טוב, בלי דרמה,
בלי חוכמה והכי חשוב בלי מסר ומטרה חוץ מהמטרה להביא את כל ה"דבילים" שרוצים לראות אפקטים
לקולנוע ולהכניס להם כסף והרבה כסף.
תודה ששמת מרכאות.
עכשיו אין לי ברירה אלה לדמיין את ההודעה הזאת מוקראת בקול של Dr. Evil… (בוא נירה באנשים ה"קטנים" עם ה"לייזר")
יופי של תגובה
בניגוד לגיימס בונד החרא
אוסטין פאוורס הוא סרט פשוט מצויין ואין מה להגיד מילה מעבר לזה
הייתי מבקש שתפרט
אבל אם אין מה להגיד מילה מעבר לזה, יש לי הרגשה שזה לטובה. שלא תבין אותי לא נכון, אני בטוח שיש לך טיעונים עמוקים ומעניינים על המצויינות של אוסטין פאוורס והצואתיות של בונד. זה פשוט שאני מפחד לפתח אלרגיה למרכאות.
וואו
יצאת מגדרך כדי להשמיץ אנשים סרטי אפקטים. מה קרה הם התנכלו אליך כשהיית קטן?
אז כן, הלכתי לסרט דווקא בגלל האפקטים (אני לא אלך לסרט בונד בגלל העלילה ופיתוח הדמויות, מצטער). זה אומר, לדעתך, שאני לא מסוגל לראות, להבין ולאהוב סרטים "איכותיים" יותר? שטויות.
ואגב, היו אמורים להכניס לי הרבה כסף כשבאתי לבית קולנוע? לאן, ולמה לא שמתי לב לזה?
בטח שהיו אמורים להכניס לך הרבה כסף
מייד עם הגעתך לקולנוע. אנחנו בתקופת בחירות, לא שמת לב?
_____
כן, אני יודעת מה תענה לי. אל תבלבל אותי (או את המשחדים) עם עובדות.
אני לא בא לבקר את טעמך בסרטים, אני בא רק לציין את דעתי הנחרצת שסרט מסוגו של גיימס בונד הוא סרט שבשבילו לא שווה להוציא הרבה כסף על כרטיס קולנוע או לראותו בכלל.
אבל אם בכל זאת אתה מעריץ של גיימס בונד או של אפקטים פשוט חכה שהסרט ייצא לוידאו, או אפילו יותר מומלץ תחכה עוד קצת עד שזה יגיע לטלויזיה, ואז תראה אותו אם אתה עדיין מתעקש.
לראות סרט אפקטים על מסך קטן?
המממ, לא. (במיוחד כשהאלטרנטיבות הן מסך 17' וDVD או מסך 21' של טלוויזיה מלפני עשור ווידאו).
ומשום מה, דעתך הנחרצת על הסרט כוללת דעה די מכלילה על אנשים שאוהבים אפקטים בקולנוע. נראה לי ביקורתי למדי…
אבל הרעיון הוא לראות אפקטים על מסך *גדול*
רצוי עם סראונד מפוצץ אזניים. כשרואים סרט אפקטים על מסך קטן בבית, נעלמת האשליה שזה סרט שווה צפייה.
הערה: הודעה זו אינה חלה על המאטריקס אותו אני ממליץ לראות על כל מסך שאפשר.
אז זה לא שצפית בסרט.
מה אתה יודע – אולי בבונד האחרון פתאום יתברר לך שכן היה משחק משובח ופרט לאפקטים, כן היתה דרמה נוקבת עם מוסר השכל?
ואם כן ראית את הסרט, למרות שאתה נגד סרטי אפקטים – למה לך ללכת מראש למשהו שאתה יודע שלא תאהב? בגלל האפקטים? (כן, כמו שאמרו לפני – כל הקטע זה לראות את האפקטים על מסך גדול, ועם סאונד מרעיד רצפה).
אחלה סרט
ראיתי את הסרט וזה ללא ספק הסרט הטוב ביותר בסדרה הכול מתחיל במרדף רחפות מגניב בין דרום וצפון קוריאה לאחר שזהותו של בונד נחשפת ובסוף נכנס בונד לשבי לאחר שמשחררים אותו הור יוצא למסע נקמה בקובה הכוללים קטעים מצחיקים עים אקשן וכול מה שמצופה לאחר מכן שהוא כבר חוזר לתפקיד הוא מגיעה לאיסלנד שם בכלל אין מה לדבר העלליה מפוצצת באקשן אפקטים מרהיבים , לכן למות ביום אחר הוא הסרט המעניין ועים הכי הרבה אשן שיש כיום בקולנוע מומלץ לראות אותו וכול מי שיגיד לכם אחרת חסר טעם בסרטים לחלוטין
שווה!
בסדר.
יש משהו שאתה רוצה לומר שהוא *לא* תמצות העלילה?