אתה מת

מאת
אביעד שמיר
– פורסם ב 7 בספטמבר 2007Posted in: ביקורות

במקור: Dead Fish
תסריט ובימוי: צ'רלי סטאדלר
שחקנים: גארי אולדמן, רוברט קרלייל, אנדרו לי פוטס, בילי זיין, טרנס סטמפ, ג'ימי מיסטרי

"קוראים לי אייב קליין. היום יום הולדתי העשרים ואחד וזה היום הגרוע ביותר בחיי".

היום התחיל בתחנת הרכבת. אייב (אנדרו לי פוטס) בדיוק ננטש בידי חברתו ההרה מימי, ומנסה לשכנע אותה לתת לו צ'אנס אחרון להוכיח שביכולתו להתבגר ולשמש מפרנס ראוי. דקות לאחר מכן, מימי מחליפה בטעות את הטלפון הנייד של אייב עם זה של לינץ' (גארי אולדמן), רוצח שכיר שלמרות מראה ומבטא שרמנטיים, מתגלה כחסר בטחון בכל הנוגע לנשים. בעקבות הפגישה המקרית בתחנת הרכבת, לינץ' מתאהב במימי במבט ראשון, מפתח לגביה אובססיה ומחליט להשיג אותה בכל מחיר. עד כאן החלק הרומנטי.

אייב, מצדו, מקבל בטלפון את המשימה של לינץ', להתנקש במיליונר מסתורי בשם סמואל פיש – על אף שבניגוד למרבית הדמויות בסרט, הוא לא נלהב כל כך מהרעיון לירות באדם למוות. בינתיים, בגלל תגובתו התמוהה של לינץ' (שבעצם היה אייב) למשימת ההתנקשות בפיש, נשלח מחסל מזרח אירופאי בשם דראגאן (קארל רודן) להיפטר מהמתנקש בפיש. ואם זה לא מספיק, כל העולם, אחותו והעוזרת הפיליפינית מתחילים לרדוף אחרי אייב, כשביניהם בולטים שניים: דני דיביין (רוברט קארלייל) ולינץ' עצמו. דני דיביין הוא בעל מועדון מפוקפק החמוש במבטא אירי כבד ופאקינג פה מלוכלך, המאיים שלא יבחל באמצעים בכדי להשיג את הכסף שאייב חייב לו. לינץ', לעומתו, רק רוצה למצוא את מי שגנב את עבודתו, ולחסל אותו כדי שיוכל לגנוב את לבה של מימי.

'אתה מת' (במקור 'דג מת', או 'פיש מת') מבהיר לנו כבר בהתחלה שיש בעולם אנשים רעים. סוחרי סמים, גנבים, רוצחים, זונות ואירים עצבניים, וכולם מאכלסים את פינת כדור הארץ המכונה לונדון. הגיבור איתו אמורים להזדהות הוא משכפל מפתחות, מקצוע שאיכשהו נדמה כעבודת קודש ביחס לאחרים בסרט.

לפני כך וכך שנים, הוציא במאי בשם גאי ריצ'י שני סרטים, 'לוק סטוק ושני קנים מעשנים' ו'סנאץ". הסרטים הנ"ל התאפיינו בריבוי דמויות, עריכה קליפית ושימוש רב בשירי פופ ואלטרנטיב בפסקול. לא חלפו שנים רבות והעולם נמלא חיקויים בפאונד וחצי לאותן שתי יצירות קאלט אלימות, בעלות מגניבות משתפכת לכל עבר. 'לאייר קייק', 'להרוג את המזל' ו'כרוניקה של אקדח' הם רק כמה מהסרטים שניסו בכח להיות כמו סרטיו של ריצ'י, בהצלחה חלקית בלבד. 'אתה מת' נראה כבר מתחילתו כמו עוד נסיון כושל בשורת החיקויים. ואז גארי אולדמן מתחיל לשיר.

מה שמתחיל כמותחן פעולה אפל ורווי קללות מתברר לפתע כקומדיה שחורה שבה, אם הבדיחה על חשבונך, כנראה שהחשבון כולל גם הוצאות קבורה. מניין הגופות לא מפסיק לגדול, אבל כך גם הניגוד בין חייהן (ומותן) הקשים של הדמויות, לבין הקלילות של התסריט. דראגאן אמנם מוצג כאחד הרוצחים המסוכנים ביקום, אולם ברור שהעסק לא הולך כפי שתוכנן, כאשר אוסף של תקלות מלווה את ביקורו באנגליה תחת השגחתו של וירג'יל (בילי זיין) הממושקף והבריטי עד מאוד, ודראגאן מעביר את רוב הסצינות בהשתתפותו בתלונות על חוסר המקצועיות של וירג'יל. כך למשל, במקום לימוזינה, מוצאים עצמם השניים בקרון המחובר לאופניים נמוכים, בהם מדווש עוזרו הסיני של וירג'יל; לינץ', זמן קצר לאחר שירה בקור רוח באדם שראה יותר מדי סרטי ג'יימס בונד (ועיצב את אחוזתו באקזוטיות מגוחכת ברוח הסרטים), פוצח בשיר אהבה אצל מלכת סאדו-מאזו, ומתייעץ אילו פרחים לקנות למימי בעוד זו מצליפה בעכוזו.

העלילה של 'אתה מת' לא רק סבוכה, אלא פשוט בלתי אפשרית למעקב. ניתן להבין באופן כללי מי נגד מי, ומתי אייב צריך לחשוש לגורלו, אבל הסיפור חסר פרטים רבים שהיו מספקים הסבר למיניעיהן של הדמויות. עד עכשיו לא ברור לי מי שלח את וירג'יל ודראגאן, האם זה אותו אדם/ארגון ששלח את לינץ' ומה בכלל הסיפור מאחורי הפאקינג חוב של אייב לדני פאקינג דיביין. בנוסף, יש לפחות סצינת מוות אחת שלא ניתן לה שום הסבר הגיוני, והסוף הוא חור אחד גדול.

אלא שזה לא באמת משנה. אם אתם מייחסים חשיבות לדברים זניחים כמו עלילה ותחכום, הסרט יימאס עליכם הרבה לפני הסוף. אני, לעומת זאת, מצאתי אותו מהנה מאוד, ועל כן הצלחתי להתעלם מהחורים ופשוט לצחוק מההומור הביזארי. אם יש דבר אחד ש'אתה מת' מצליח לעשות טוב יותר מכל חיקויי הריצ'י סביבו, זה לשמור על טון קליל לכל אורכו ולהעביר סצינות אלימות עם מספיק מודעות עצמית בכדי לא לצאת סתם עוד סרט מתלהב. התחושה בתום הצפיה היתה שראיתי מישהו חוטף פנס בעין, ואז התברר לי שהוא קרץ תוך כדי.

תגיות: