עוד לפני שמגיעים לעיסוק בסרט עצמו, שאלה אחת עיקרית מעיבה על "קרואלה", הפריקוול שמבקש לחקור כיצד קרואלה דה ויל נהייתה קרואלה דה ויל: למי נועד כל העסק הזה? מי, בעצם, ביקש וביקש פריקוול על נבלית שהמאפיין הידוע שלה הוא "כלבים = מעילים"?
כלומר, הנה עלילת הסרט: אסטלה (אמה סטון) היא ילדה קטנה ומרדנית שעושה צרות, ואז אמא שלה מתה, ואז היא הופכת לגנבת ביחד עם ג'ספר (ג'ואל פריי) והוראס (פול וולטר האוזר) אבל החלום שלה הוא להיות מעצבת אופנה, ואז היא מתקבלת לעבודה אצל מעצבת האופנה "הברונית" (אמה תומפסון) אבל אז דברים מסתבכים ומפה לשם סצנות שוד, שריפות, כלבים, ומלא מלא מלא שירים משנות השישים או קאברים משנות השישים.
תנו לי לומר לכם, זה לא נועד לילדים – אמנם אין בסרט אלימות ברוטלית (או אפילו, ולמען השם, זה אחד מהמאפיינים העיקריים של הדמות, עשן סיגריות), אבל גם אין בו אף נקודת אחיזה עבור ילדים. זה סרט על אנשים מבוגרים שעושים דברים לא נעימים למבוגרים אחרים. יש בו אמנם כמה כלבים, אבל זה ממש לא "סרט כלבים" סטנדרטי, או בכלל (ובנקודה זו, בקשה: דיסני, די עם כלבי ה-CGI. בבקשה בבקשה בבקשה). אני גם לא חושב שהוא נועד למבוגרים: זה סרט קצת (מאוד) אידיוטי, וצפייה בו מחייבת כיבוי כל מנגנוני ה"רגע, מה?" שיש במוח האנושי. אולי הוא נועד לבני נוער, ספציפית "ילדי הסנטר" של כל מדינה ומדינה? אולי, אבל אני מודה שאף פעם לא ראיתי דיבור חזק מדי על קרואלה דה ויל בקהל הנוער. אבל אולי זה יתחיל מעכשיו.
כל זה בשביל לומר שמלכתחילה עצם קיומו של הסרט הוא קצת מוזר: משהו שמאולפן אחר הייתי אומר שהוא ניסיון אומנותי להתרחב ולהתנסות, אבל מדיסני מרגיש לי יותר כמו ניסיון לסחוט כל טיפת זיכיון אפשרית שאפשר להדביק על פוסטרים, לא משנה מה תוכן הסרט עצמו. בדמיוני, בכיר בדיסני צועק על העוזרים שלו לשלוח את הפיץ' "משהו משהו סיפור אוריג'ין לקרואלה דה ויל אנא ערף" לבמאי הוליווד ומאז הוא מעולם לא שמע על הסרט הזה. כהימור כלכלי, יש להגיד – זה נכשל. הסרט הרוויח בסופ"ש הראשון 20 מיליון דולר על תקציב משוער של 200 מיליון דולר. כל המנויים פרימיום בדיסני פלוס וההכרזה המוקדמת על סרט המשך לא יעזרו לכסות את הפדיחה. כאמור, אני די בטוח שכל אחד היה יכול להגיד את זה מראש אם היו משקיעים שם קצת יותר בשאלה "האם כדאי" מאשר "האם אפשר".
אם צריך לתאר את הסרט, כמה תיאורים קופצים לראש: תיאורים כמו "סרט שוד, שפוגש סרט פשע, שפוגש אופרת סבון – אבל כזה שאף אחד לא יכול לשכב אחד עם השני, לקלל, או לנקוט באלימות חזקה מדי". או, אולי בנוסח קצר יותר – "אני, טוניה – אבל דיסני". אם אתם אומרים, "טוב, זה לא חוכמה להגיד "אני, טוניה", רק כי זה אותו במאי שעושה סרט על אישה שמסתבכת בעולם הפשע למרות שהחלום שלה הוא בכלל בתחום אומנותי יותר אבל החברה לא מקבלת אותה כי היא מופרעת מדי ובינתיים היא מתחברת לשני פושעים שאחד מהם מגולם על ידי פול וולטר האוזר, והיא מקריינת את כל הסרט בקריינות עוקצנית ששוברת את הקיר הרביעי ויש לה מערכת יחסים סבוכה עם האמא שלה, ויודע מה, אוקיי, אולי יש בזה משהו" אז, טוב, כן.
מה שלא עובד כתיאור לסרט הזה הוא "פריקוול ל"על כלבים וגנבים"" וזה, בעצם, אולי דווקא דבר טוב. "קרואלה" הוא לא פריקוול כי הוא פשוט משנה יותר מדי את הדמויות שבתוכו והנקודה שבה הוא עוצר פשוט לא מתחברת לנקודה שבה "על כלבים וגנבים" ממשיך (לא הסרט מצויר ולא הלייב אקשן). זה מתחיל בכך שהסרט מתרחש עשור אחרי הסרט המצויר ומשם רק ממשיך. שוב, זאת לא תלונה – פריקוולים מבית דיסני נוטים להיות "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" ואני לא צריך עוד כאלה בחיים שלי. במקום זה, קרואלה הוא מעין קוקטייל שמורכב משלל דברים שמישהו שראה לפני עשר שנים את הסרט המצויר זוכר ושירבט לתסריט – כל הדמויות פה, יש אפילו איזה רפרנס או שניים לדיאלוגים ספציפיים מהסרט ההוא, ויש אפילו כמה דלמטיים – אבל כאן זה נגמר. פחות מ"פריקוול", מדובר יותר בפאנפיק.
כל זה, יש לציין, לא אומר שום דבר רע על הסרט עצמו. אין לו סיבה להתקיים, אבל סברה ניהיליסטית טוענת שלרבים מאיתנו אין סיבה להתקיים ועדיין רבים מאיתנו מוצלחים בסך הכל. "קרואלה" הוא לא מוצלח, אבל בגל העיבודים/פריקוולים לייב אקשן הוא לא נופל לבור של "רימייק אחד לאחד" והוא בכלליות מביא משהו חדש לשולחן, שזאת כבר התחלה טובה – למרות שדווקא ההתחלה של הסרט עצמו היא די חלשה.
כי אם יש חטא עיקרי אחד לסרט, זה האורך שלו: אם להמשיך עם התיאוריה שלי, נראה שאף אחד לא טרח לבדוק מה קרייג גילספי עושה ואיכשהו יצא לו סרט שהוא באורך 134 דקות. זה, תסלחו לי, מוגזם ביותר. כאמור, ההתחלה היא החלק החלש ביותר: הסרט מרגיש צורך ללוות את קרואלה מלידה ועד אמה סטון, אבל תכלס כל הפתיחה לא נחוצה והיה אפשר לקצר אותה ואפילו, ככל הנראה, להיפטר. לטובתו של הסרט, מהנקודה הזאת די נגמרים הדברים המיותרים, מה שאומר שעד סופו קל לשכוח מכל הבעיות ולהיכנס לקצב שלו (למרות כמה דמויות משנה שלא מוסיפות כלום). לרעתו, מה לעזאזל, גילספי, תערוך את הסרטים הארורים שלך.
אחרי שעוברים את כל המהמורות האלה, ואם אתם עדיין איתנו, יש בהחלט ממה ליהנות בסרט הזה: אמה סטון מוכיחה פה שוב למה היא כוכבת הקולנוע הגדולה של העשור האחרון ועושה תפקיד שאמנם לא ייזכר כאחד מהגדולים שלה באופן אישי, אבל על רגל אחת אני די בטוח שהוא התפקיד הראשי הטוב ביותר שהיה עד כה בכל סרטי הלייב אקשן. אולי זאת לא כזאת חכמה, אבל זה בכל זאת מזכיר שגם כשרואים מוצר גנרי, נוכחות של כוכב קולנוע אמיתי יכולה להרים אותו מדרגה אחת מעל השאר. וסטון היא אפילו לא השחקנית הטובה ביותר בקאסט – התואר הזה שייך לפול וולטר האוזר בתפקיד הוראס. ובכלל, נראה לי שהגיע הזמן לאיזה הערכה כללית לוולטר האוזר שפרץ ב-2018 ומאז מופיע מסרט לסרט ובאופן עקבי מנפיק הופעות משנה נהדרות. ראוי לזרוק גם מילה טובה לאמה תומפסון שאמנם לא מתברגת ברשימת "הנבלים הכי טובים" אבל בהחלט יוצרת נבלית מרשימה וכיפית למדי אחרי שנראה שדיסני די זנחו את התחום בשנים האחרונות לטובת "הנבלים האמיתיים זו הידידות שנרקמה בינינו" או משהו.
עוד עניין שבו הסרט מצדיק את עצמו הוא השמלות שלו – בסרט הזה קרואלה חולמת להיות מעצבת אופנה כל חייה, ונראה שמעצבת התלבושות של הסרט (ג'ני ביוון, מעצבת התלבושות הזאת שאתם מכירים על כך שכשהיא זכתה באוסקר עבור התלבושות של "מקס הזועם: כביש הזעם", עלתה במעיל עור אדיר לקבל את הפרס) קיבלה חופש להתחרפן והיא אכן עשתה זאת – אם הסרט הזה לא מקבל השנה את האוסקר בפרס הזה, זה.. יהיה בסדר תכלס כי ביוון כבר זכתה פעמיים ואפשר לגוון. אבל אין ספק שאם שופטים על פי ההישג האישי – זאת העבודה הכי טובה שתעשה השנה בתחום וממש קשה לדמיין משהו שמתעלה עליה.
לסיכום – לא, אתם לא צריכים לראות את "קרואלה" בקולנוע אבל גם ממש לא צריך לברוח מפניו. הוא כיפי לרגעים ויש לו את היתרונות שלו, אבל הוא כולל חלקים מיותרים שלא מוסיפים כלום ובעיקר אף פעם לא ממש מצליח לענות על השאלה "למה הסרט הזה קיים". אני מניח שתשובה חלקית היא לספק תלבושות פורים לעשרות שנים, אבל אני לא בטוח שזה מצדיק סרט שלם. בכל מקרה, יש דברים גרועים יותר לעשות בשעתיים ורבע, אבל בטח שיש גם טובים יותר.
מה שאני תוהה, מבלי שראיתי או אראה את הסרט הזה
זה למה, לעזאזל, דיסני החליטו לעשות את אותו סרט פעם נוספת. לא, אני לא מדבר על הטרנד המאוס של רימייקים/פריקוולים/גרסאות-מנקודת-מבטו-של-הנבל עם שחקנים מצולמים לקלאסיקות מצוירות. אני מדבר על זה שכבר בגרסה המצולמת מהניינטיז, הדמות של קרואלה דה-ויל היתה במרכז הסרט.
אוקי, אני מרמה, גם את התועבה* ההיא לא ראיתי, אבל אני זוכר את מסע הפרסום שלו. גלן קלוז היתה שם האטרקציה, יותר מהכלבים, בטח שיותר מהבעלים שלהם. אלא אם כן היה מדובר במקרה חמור של הטעיית הציבור, אני לא מבין למה בדיסני החליטו שעוד סרט קרואלה זה מה שאנחנו צריכים עכשיו.
* מלבד היותו אביו הקדמון של גל הרימייקים המצולמים הנוכחי, הסרט הזה גם דחק את ההוצאה המחודשת של סרטי "מלחמת הכוכבים" לאולמות עם המסכים הקטנים יותר (זה היה הרבה לפני תקופת המגה-פלקסים בישראל) וכך נדונו חובבי "מלחמת הכוכבים" שחשבו שהנה ההזדמנות שלהם לראות את הסרטים על מסך גדול לאולמות מחורבנים עם מסכים מיניאטוריים. כן, אני יודע, גרידו יורה ראשון ו-CGI מחונטרש וכאלה. המפיצים בישראל עדיין ראויים למכות רצח על הצעד הנ"ל.
כן יש הבדל מסוים ב"סרט עם דגש על הנבל" ו"סרט שמספר את סיפורו של הנבל"
וכאמור, הסרט הזה כל כך רחוק מ"קרואלה" של על כלבים וגנבים (המצויר, לכל הפחות) שהוא באמת בקושי יכול להיחשב כקשור בקשר רציני אליו חוץ מכמה שמות ותימת "שחור לבן" ו"אה כן מתישהו יש איזה כלב דרמטי".
אני אשלם בלי היסוס על כרטיס
לסרט שנקרא '101 כלבים דרמטיים'
לא יודע, לי זה נשמע כמו ג'אנקאנימציה על… תיכון של כלבים או משהו.
אותו סרט, אבל עם האסקים.
בכניסה לאולם מחלקים אטמי אוזניים.
IP (and NOT Rock n' Roll!!) is King
(ל"ת)
לי זה מרגיש
שהסרט המצויר נעשה ע"י הטובים שחושבים שכלבים יותר חשובים מאופנה, ואילו הסרט הזה נעשה ע"י הרעים שחושבים שאופנה זה הכי חשוב (ר' ערך קרואלה), וזה שהמעצבת עלתה לקבל את הפרס (על חלקה בסידרת 101 דלמטים!!!!!) לבושה במעיל עור רק מחזק את התחושה הזאת. אני לא הולכת לראות את הסרט הזה.
מעיל עור טבעוני, שכחתי לציין
(ל"ת)
הפרס הוא על "מקס הזועם"
(ל"ת)
קראתי פעם איפשהו (אולי באיזה ערך ויקיפדיה, אבל אני לא זוכר באיזה ערך) שמאז 2007 דיסני הפסיקו להראות עישון בסרטים שלהם כחלק מהמלחמה בעישון
וכנראה שזה באמת נכון.
שמתם לב, לדוגמא, שאין בכלל שום עישון בסרטי היקום הקולנועי של מארוול? (העישון היחיד מופיע בסרטים הראשונים של היקום לפני שדיסני רכשו את מארוול)
וב״להציל את מיסטר בנקס״ שעוסק בוולט דיסני שהיה ידוע כמעשן כבד, לא ניתן לראות אותו לרגע אחד מעשן.
כך שזו כנראה הסיבה לחוסר עישון בסרט למרות האיפיון המרכזי של קרואלה ואין לזה קשר לניסיון התאמה לילדים.
לא ראיתי את הסרט אבל לא התרשמתי במיוחד מהלוקים של אמה סטון
כקרואלה דה ויל, החל מהתלבושות ויותר השיער והאיפור. וגם הפרצוף של השחקנית עצמה עם עיני השקד הגדולות מתוק מדי בשביל למכור לי את קרואלה. גלן קלוז הייתה מושלמת בתפקיד, כמובן שמבחינת המשחק אבל גם האיפור, השיער והתלבושות האייקוניות שנראות בול. ואין מה לעשות, תווי הפנים החדים של קלוז הרבה יותר מתאימים לקרואלה מאלו של סטון.
סרט די תמוה
כאילו מישהו ניסה להלחים סרט של טים ברטון עם סרט של סקורסזה, בלי להבין מה הופך את הסרטים הטובים שלהם למוצלחים.
מה שכן, אני ממש מקווה שישפרו את ה CGI לפני הסיקוול. אני לא אעמוד בעוד 101 מפלצות קריטיות כמו הדלמטים בסרט הזה.
אתה יודע, על 98 אחוז מהסרטים
אפשר לומר שאף אחד לא היה צריך שהם ייעשו. בעיניי, בכל מקרה, אחלה סרט, והאורך אפי במידה נאותה
כן, אבל
(חוץ מהעובדה שאני אומר בדיוק אותו דבר), 98% מהסרטים (או, נו, קצת פחות אבל אחוז גבוה ביותר) נראו כאילו הם נעשו מתוך רצון כן של מישהו ליצור את מה שהוא יוצר: תשוקה לספר סיפור כלשהו אצל יוצרים, או תשוקה להביא מוצר טוב למעריצים אצל אולפנים. במקרים הכי טובים התשוקות האלה מתנגשות ונוצר סרט שגם עונה על צורך של קהל וגם בא ממקום כן של היוצר, במקרים הרעים נוצרים סרטים שהם או בלתי תקשורתיים או ציניים וחפים מלב. המקרה של קרואלה מוזר כי לא נראה שיש את זה או את זה – לא גילספי ולא סטון יצליחו (או יותר נכון, הצליחו) לשכנע אותי שזה בער בעצמותיהם, וכאמור – למי היה דחוף לשמוע על מעללי קרואלה פרה-"101 דלמטים"?
ובכל זאת, כאמור, יצא סרט נחמד בסך הכל.
אני אנצל את הבמה בשביל להמליץ על הספר המקורי
101 דלמטיים של דודי סמית. ספר חכם ומאוד משעשע שפשוט תענוג לקרוא אותו (לי יש אותו בבית בתרגומה של גילי בר הלל שעשתה עבודה יוצאת מן הכלל בתרגום)
אז ככה הרגשתם ב"טנט"
לא הבנתי שום דבר ממה שקורה בסרט. כל הדמויות פועלות, מתנהגות ואומרות דברים שהם על גבול הרנדומליים לגמרי. גם ברמת המניעים הכלליים של הדמויות, גם ברמת סצנות בודדות או טקסטים, גם ברמת בימוי. באמת שלא הבנתי שום דבר ממה שקרה על המסך. ההרגשה שלי היא שזה סרט שהוזמן על ידי דיסני (מישהו חושב שלבמאי או אמה סטון היה חשוב להעביר את הסיפור של קרואלה מזווית אחרת והוא רצה את זה, כמו טוד פיליפס ב"ג'וקר"?), אז הדביקו מלא קווי עלילה ושטויות בלי השקעה.
דוגמאות עם ספוילרים:
הכי קל – המניעים של קרואלה. קרואלה לא ילדה רעה, היא מחזירה לבריונים שמציקים לה. לא חושב שיש מישהו שלא בעדה בגיל הזה. גם עם הקריינות שמנסה להוציא אותה רעה, היא לא. כשהיא מגיעה ללונדון היא מתחילה לגנוב כי אין לה כלום, צעד שלא הכי ברור כי מקודם הרביצה רק למי שהציק לה, אבל אפשר להבין כי ענייה. אחרי כמה שנים שהיא גנבת מגניבה ג'ק ספארו, היא מגיעה לחנות ושם היא מנקה רצפות כמו ילדה טובה סינדרלה. היא משתכרת ויוצא לא הילדה רעה לרגע. היא מגיעה לברונית וחוזרת להיות סינדרלה, רק בשביל להפוך לרעה לגמרי בגילוי הצפוי שהברונית הרגה לה את אמא. כשהיא מגלה שהברונית היא אמא שלה, היא מגיעה למזרקה (למה בכלל זה המקום שבו היא מדברת עם אמא שלה?), עושה נאום שהיא עומדת להפוך לרעה לגמרי, והופכת להיות יותר נחמדה. הקרואלה של האמצע יותר דומה לקרואלה של הסרט המצויר, ולא חושב שיש פה מישהו שלא אוהב את קרואלה של הסוף – היא השיגה יחסית ביושר את מה שהגיע לה בירושה ורוצה להקים עסק אופנה, לא ממש שטן.
מישהו יכול להסביר מה קורה עם הדמות הזאת? באיזה מצב היא בכל סצנה בסרט? יש רגעים שהיא בפיצול אישיות, ויש רגעים שהיא שתי הדמויות ביחד. יש רגעים שהיא רעה בלי הסבר, ואז רגעים שהיא טובה. יש רגעים שהיא מנסה להיות רעה ובעצם טובה. למה היא עושה דברים?
זה נכון גם לעוד דמויות – החברים שלה קולטים שהיא מגעילה, אומרים שרוצים לעזוב, ואז נשארים בלי הסבר (אין אפילו איזו סצנת נטישה ואז חזרה). הדמות של מארק סטרונג 100% עם הברונית, ואז פתאום לא כי בעצם התעצבן עליה לפני שנים. מה המניע של האנשים פה?
זה גם תופס ברמת סצנות בודדות: יש סצנה שלמה שהברונית מקריאה ביקורת, וכמעט רוצחת מישהו שהשתעל והפריע לה. כשבנשף מגיעה הכתבת, היא אומרת לה שאף אחד לא טורח לקרוא את מה שהיא אומרת. בסצנה שקרואלה "הורסת" את חלון הראווה של החנות היא בהתחלה מפילה אגרטל ורואים שנלחצת מזה, רגע אחרי היא הורסת שם הכל בלי לדאוג. יש מונטאז' של מאבטחים מפילים באלימות נשים לפני הנשף הראשון, ואז מול קרואלה הם בקושי מלטפים. כל הקהל של הברונית בעד הברונית, עד שהם מקבלים שמלה מקרואלה והם לא. הכלבים הדלמטיים רגע אחד מופרעים, רגע אחר מקשיבים לקרואלה. למה קורה מה שקורה בסרט הזה?
ברמת הבימוי, שוב המון החלטות שאני לא מבין. יש שוט ארוך ויפה שעובר בין המסדרונות של החנות שקרואלה מתקבלת אליה בהתחלה. אנחנו נמצאים בחנות הזאת בערך 10 דקות, ולא חוזרים למסדרונות אלא נמצאים רק בלובי. למה היה חשוב שנכיר איך המקום הזה בנוי? לעומת זאת לדירה של קרואלה או הטירה של הברונית לא קיבלו שוט כזה, וכל פעם כשאנשים עוברים בו ממקום למקום לא הבנתי מה קורה, כשגם בנשף האחרון צצו חדרים חדשים. יש משהו כמו 10 שוטים שהם hand-held בסרט, בכולם הדמויות יחסית רגועות ואין הרבה תנועה. בכל שאר הסרט, כולל כשהדמות מתערערת – השוט יציב. למה דברים מצולמים כמו שהם מצולמים בסרט הזה? מה רציתם להעביר?
והפסקול, אולי הדבר היחיד שאני יכול להבין בסרט, ודווקא אותו הכי לא אהבתי. מה, אתם ילד בן 16 שעורך סרט במגמת קולנוע? הדמות מרגישה טוב – Feeling Good. יש תחרות בין שתי דמויות – one way or another I'm gonna get you. מגלים שקוראים לה דה-ויל – Sympathy for the devil. מה עם קצת השקעה, גיוון, חשיבה מאחורי השיר שאתם בוחרים? זה בדיוק מה שעשו ב"יחידת המתאבדים", וזה מחורבן.
ושלא אתחיל בכלל על ה-CGI כלבים או הפרפרים.
לגבי המזרקה
אאל"ט יש בהתחלה קטע שהיא ואמא שלה בדרך ללונדון והן עושות תכנית לבקר במזרקה הזאת.
וגם לי הפסקול עשה וייבים של יחידת המתאבדים.
אם כל הפעולות והמניעים של הדמויות בסרט הזה נראים לך אקראיים לגמרי
אל תטרח אפילו לנסות להבין את בחזרה למחר.
כן אבל עבר הרבה זמן
ואתה התאהבת בכלבים ולא רוצה לתת אותם פתאום.
אולי קרה משהו בינה לבין קרואלה
אולי רוג’ר הסיט אותה
יש דברים שעוברים על אדם במשך כל כך הרבה שנים
וכמובן זה יכול להיות טעות שניסו לקשר בצורה לא רצינית כל כך
אני אלך איתך כי אני לא הכי זוכר את תגובתם לקרואלה חוץ מיזה שהם סירבו בתוקף
אבל מאיפה הם יודעים שקרואלה גרמה להם להיפגש?
בסרט המקורי הם נפגשים במקרה
טוב הסוגריים זו בעיה לגמרי אחרת
מבחינת הפגישה אתה עושה קצת קישור מעבר לבני אדם.
כאילו אנחנו מבינים שבזכות קרואלה הם נפגשו. זה לא אומר שהם בהכרח מקשרים את זה או מייחסים לזה חשיבות.
בלי להיכנס לפוליטיקה אבל הכוונה שלי הייתה
שלהבדיל אלפי הבדלות
ביבי בהחלט הביא את החיסונים לישראל ויצאנו מהקורונה בזכות זה וכו
אבל כמה ביטולים היו לזה ( ״האא זה בזכות קופות החולים ״ וכדומה), או ״סבבה זה הוא הצליח אבל זה לא משנה שהוא גרוע״.
וההקשר שאני עושה זה ״אוקי שיש מצב שבזכותה נפגשנו אבל היא נוראית וממש אני לא מביא לה את הכלב״.
או ״נפגשנו בזכותה? אולי אבל היינו נפגשים בכל מקרה זה שהיא הביאה לנו את הכלבים לא אומר שהיא הגורם היחיד או העיקרי״.
זו הכוונה שלי בחוסר קישור. כי עם כל הכבוד לדבר הזה שעשית בשבילנו אנחנו זה לא אומר שאני רץ להביא לך את הגור המתוק שלי לטובת פרווה.
*** אני מבקש ממש לא להיכנס לפוליטיקה זה היה רק לצורך הדוגמא, האם טובה? לא יודע אבל זה מה שעלה לי
אז אתה אומר שקרואלה היא...
https://www.youtube.com/watch?v=cpGfyp6MxkM ?
מצטער, אני לא מכיר את המונח הזה
כלומר, אני די בטוח שדברים כאלה קורים
אם משאירים כלבים ללא השגחה. אני חושב שהסכנה של מחלות גנטיות כתוצאה מגילוי עריות תקף גם לחיות, אבל מומחים ממני מוזמנים לתקן אותי.
זה.. בהחלט מוזר, בכל מקרה.
מה זאת אומרת, "סכנה"?
כלבים גזעיים ידועים בכך שהם סובלים ממחלות גנטיות מכיוון שכולם צאצאי בני דודים.
כן, אבל השאלה היא ברזולוציה קרובה יותר
כלומר, כיום רוב הכלבים הגזעיים מתרבים בכל זאת מחוץ למשפחה הקרובה מאוד שלהם, ואני מניח שזה מרצון להפחית את כמות המחלות הנ"ל, למרות שהיא כבר קיימת ברקע בכל זאת.
לא בדיוק, אצל רוב הגזעים יש בעיות משמעותיות מאוד
אצל דלמטים יש סיכויים גבוהים מאוד לחירשות, חיפוש זריז בגוגל מצא את הנתון 12% (מהלידה) אע"פ שאני זכרתי מספר גבוה יותר.
רטריברים (גולדנים ולברדורים) סובלים מאוד מבעיות אגן, גם רוע"ג ועוד כמה גזעים. אלו בעיות תורשתיות אך לא מנדליות, הקשר לא לגמרי מיידי. אגן בדירוג מאוד נמוך פוסל תעודה (והרבעה) אבל כל זמן שמשאירים במערכת צאצאים של אגניסטים דפוקים, הבעיה לא תעלם. (סיפור דומה עם אשך טמיר)
אם קוראים בגדול על הגזעים השונים, לרבים מהם הסטורית הרבעה מאוד בעייתית. כל מיני גזעים כמו old english ship dog (הגנרל הזקן בכלבים וגנבים) או רטריבר שחור (חלק שיער קוראים להם?) ואני די משוכנעת שזה גם הסיפור עם קולים ועוד כמה גזעים היו תוקפניים מאוד כך שבשלב כלשהו הוכנס משטר הרבעות אגרסיבי כדי להוריד את התכונות האלו, שזה אומר שנוצר צוואר בקבוק צר מאוד של הרבעות בין קרובי משפחה. כלומר כולם כל כך בני דודים כמה דורות אחורה שזה לא כזה עקרוני כמה הם קרובים עכשיו.
בגדול הרבה מהבעיות של גזעים הן גנטיות אך לא מנדליות, כלומר כוללות את הצורך בברירה החוצה אבל זה דורש תעדוף כלבים שיפגע במגדלים מבחינת ציוני נראות לבית הגידול. בסוף מגדלים בשביל הכסף או הכבוד של התערוכות, כלומר מנסים "לטפח" כלבים שעומדים בסטנדרט נראות מסויים. מגדל אחראי אולי לא ירביע כלבים שהם אח ואחות, אבל כן ירביע יחסית קרוב כדי לשמור על נראות ותכונות שנותנים יתרון בתערוכה.
אני רק הערה (והארה)
הנקבה של נָבָל היא נְבָלָה, כמו רָשָׁע–רְשָׁעָה, שָׁפָל–שְׁפָלָה, קָצָר–קְצָרָה, חָכָם–חֲכָמָה (לא שומעים, בגלל החטף) ולא כמו טַבָּח–טַבָּחִית; את ההבדל בדגש שומעים, והקמץ (הראשון) נחטף בכל הנטיות, גם בריבוי – נְבָלִים לעומת טַבָּחִים (פתח לא נחטף). הריבוי בנקבה הוא נְבָלוֹת; אילו הנקבה הייתה "נבלית" הריבוי היה "נבליות" (כמו חללית–חלליות, כלנית–כלניות, ישראלית–ישראליות, קטנית–קטניות וכיו"ב). עוד מאותו משקל (אבל בלי מין ביולוגי) אָדָם–אֲדָמָה, דָּבָר–דְּבָרִים, בָּרָק–בְּרָקִים.
אגב, כשראיתי את התמונה בעמוד הראשי חשבתי שזו מרגו רובי.
כבדים אתם... אני נהניתי מכל רגע
בעיני אין בסרט אפילו שניה מיותרת.
וההתחלה (כשהיא ילדה) נהדרת.
כאילו – רוב מה שכתבת כן יכול להיות שנכון, רק שהייתי מוסיף "אז מה?"
נראה לי שראית כל כך הרב סרטים בחיים שהתקהו לך החושים ואיבדת את היכולת להנות מסתם קולנוע טוב, צילום נהדר, הופעה טורפת מסך של שחקנית כמו אמה סטון והשני איך קוראים לו, צילום ותפאורה וכו', גם אם העלילה לא הכי הגיונית או שזה לא "מצדיק את קיומו כפריקוול" (מה זה בכלל משנה??) או מה שזה לא יהיה שכתבת.
כבר בא לי לראות את הסרט הזה עוד פעם.
רק שאלה קטנה על השיר בסוף: מי הזמרת?
תשובה:
לזמרת קוראים "תלמד להיות קצת יותר מנומס לפני שאתה שואל שאלות" סמית'. הוציאה אלבום מצוין לאחרונה.
לא יודע, אהבתי יותר את החומרים שלה כשעוד הייתה אינדי
ממש מרגישים את הפקת היתר באלבום החדש שלה, למרות שאני מודה שאני לא מצליח להפסיק לזמזם את הסינגל הראשון מתוכו, אז כנראה היא עושה משהו כמו שצריך.
כרטיס אדום ביותר
בוא נפשט את הנושא: אתה בא, עולב (בצורה מתונה וחביבה יחסית, אבל עולב) באנשים שכל חטאם הוא שיש להם טעם אחר משלך ומוסיף איזה ניתוח פסיכולוגי בגרוש (שהוא לא נכון, אגב), ואז מבקש את עזרת אותם אנשים. לא להיט, אבל סביר. כלומר, מאוד לא להיט, אבל בסדר, עובר איכשהו.
כשאדם מצביע לך על הפער בהתנהגות הנ"ל, התגובה שלך היא… לעלוב בו בצורה יותר גלויה?
לא, תודה, ממש לא. התגובה נמחקה. אדם לא ענה לך כי הוא "לא יודע", אלא כי הוא רצה לרמוז בצורה עדינה שיש דרכים נעימות יותר להתבטא בפורום הזה, וכדאי לנצל אותן. זאת לחלוטין בחירה שלך אם תבחר להתבטא בהן או לא, אבל קח בחשבון שלא נספוג כל דרך התבטאות.
יום טוב.