קרוסרודס

מאת
הילה, קרית ביאליק
– פורסם ב 21 במרץ 2002Posted in: ביקורות

במקור: Crossroads
תסריט: שונדה רימס
בימוי: תמרה דייויס
שחקנים: בריטני ספירס,
דן אקרויד, ג'סטין לונג,
קים קטרל, זואי סלדאנה,
טארין מאנינג

8 במרץ, 2002.
יומני היקר,
שיואו, אני לא מאמינה. החלום שלי הולך להתגשם! אני יראה את הזמרת שאני הכי מעריצה! היא לא באה לארץ בעצמה כי היא קטנה קצת, אבל יש לה סרט. רציתי לקנות היום כרטיסים אבל אורי לא הסכים להסיע אותי כי היה לו אימון כדורסל וגם אימא אמרה שאני יכולה לחכות עד יום לפני. אני ישר אמרתי לה אבל אמא, זו בריטני ספירס והיא כוכבת מה-זה גדולה, את לא רואה MTV?

14 במרץ, 2002.
היי יומן,
אני ממששת את הכרטיסים ולא מאמינה. מחר אני ממש יראה מול הפנים את בריטני. מחר! שיננתי בעל פה את כל השירים, ויחד עם מיכלי ושירן למדנו מהטלוויזיה את כל התנועות. יואב התקשר והציע להצטרף איתנו כדי לשמור עלינו, כי הילדים הגדולים אמרו לאחיו שהם יחכו ליד הקולנוע וירביצו לפוסטמות הקטנות שיבואו (אמא לא הסכימה להגיד לי מה זה פוסטמה), אבל אני חושבת שהוא ממציא הכל כי הוא בעצם אוהב את בריטני. מיכלי אמרה שזה לא נכון ושהוא אוהב אותי, אבל אני חושבת שהיא ממציאה. מה ילדה כמוה מבינה באהבה? ההורים שלה בכלל גרושים!

15 במרץ, הפסקה!
אז תשמע איזה יופי,
בריטני, שבסרט בכלל קוראים לה לוסי, היא באמת מושלמת! וזה לא יפה לצחוק עליה כי היא חכמה והיא הצליחה לסיים תיכון, ולא סתם – בהצטיינות אפילו! וזה מלמד אותנו, שכל מה שאומרים על בלונדיניות הוא לא נכון וממש שטויות כי עובדה שהיא חכמה וגם ב'לא רק בלונדינית' היתה בלונדינית חכמה. אז בריטני היא נחמדה כזותי (ויש לה יומן! בדיוק כמוך!), וקצת חנונית אבל לא ממש, והיא כמעט עושה את זה עם ידיד שלה מהמעבדה אבל בסוף היא לא, וזה טוב, כי אין לה מה לעשות עם חנונים והוא צריך גשר בשיניים (יואב ניסה לעשות עלינו רושם ואמר שהוא ראה אותו ב'ג'יפרס קריפרס'). ויש שם שתי בנות שפעם בגיל 10 היו חברות שלה והם חתמו על חוזה והבטיחו להיות חברות לנצח אבל לא הצליחו כול כך, ואחת מהן היא כושית נורא רזה שחושבת שהיא יפה (טוב היא באמת נורא יפה) וצוחקת על בריטני והיא גם אף פעם לא הולכת עם חזיה! אפילו שהיא צריכה! והשניה היא סתם בהיריון וזה לא נורמלי. וגם קוראים לה מימי שזה שם מוזר כזה והיא גם מדברת נורא מוזר כאילו יש לה משהו בשיניים.

אז עכשיו אחרי 8 שנים כל השלוש נהיות פתאום חברות שוב פעם, והן יוצאות יחד למסע – כל אחת רוצה משהו אחר. זאת בהריון רוצה ללכת לאודישן (מבחן כזה) גדול, ולהיות זמרת, למרות שכולם בעצם יודעים שהיא לא יותר מליווי לבריטני. אבל היא חברה של בריטני, אז בריטני מעמידה פנים שזאת בהריון שרה ולא היא.

הכושית הרזה רוצה לפגוש את החבר שלה, שהם מאוד אוהבים ורוצים להתחתן, וזה בכלל יפה כי הוא לבן והיא שחורה וזה ממש "ואהבת לרעך כמוך" בלי שום גזענות. אתה יודע, כמו "ריקוד צמוד", אבל הפוך.

ובריטני בכלל רוצה לפגוש את אמא שלה, ויוצאת לחפש אותה כמו שמרקו חיפש את אמא (והיא רק משאירה פתק לאבא, שלא ידאג). כשהיא מוצאת אותה, היא מגלה שהיא גם בלונדינית כמוה ושירן אומרת שהיא בטוחה שזאתי סמנתה מ" והעיר הגדולה". אמא שלי לא מרשה לי לראות " והעיר הגדולה".

והן נוסעות עם מישהו שאומרים עליו שהוא רוצח ויש לו טאטו אמיתי על הגב. נורא מפחיד. איזה אמיצות הן, לעלות ככה לאוטו שהנהג שלו הוא רוצח ידוע (אבל לא בריטני. היא לא ידעה את זה. היא יותר חכמה, והיא לא היתה עולה. לא עולים על טרמפ עם מישהו שלא מכירים).

הרוצח שנותן טרמפ הוא בכלל "כוסי" וחמוד. אם הייתי בריטני, הייתי בטח מתאהבת בו. אני לא יכולה לחכות שההפסקה תגמר, והסרט ימשיך. יואב אומר שלרוצח יש טעם במוזיקה כי הוא לא אוהב שירי פופ מתוקים באוטו. אבל מה ילד כמו יואב מבין במוסיקה? הבן של צביקה פיק עשה עליו פעם בייביסיטרים!
אבל לא יצא כאן שום דבר. הוא בכלל רוצח, והיא ילדה טובה. גם אם לא היו אומרים לי, הייתי יודעת שהוא רוצח, לפי זה שהוא לא מגולח. כמו שאול, המורה לחיבור, שכולם יודעים שפעם הוא הרג שני תלמידים שלא הכינו שיעורים.

15 במרץ, לפני השינה.
אמאל'ה,
אין לי מילים לתאר את הסרט. פשוט אין מילים. כשהוא נגמר ממש הייתי עם דמעות בעיניים. אני לא יכולה לכתוב ישר. היד רועדת לי ואני מפרכסת בכל הגוף. דבר כזה לא ראיתי בחיים. בריטני היתה ממש גדולה (חוץ מהתחתונים המוזרים האלה שהיא לבשה בהתחלה ועשו לה צורות מוזרות).

אני חושבת שהבנות האחרות היו רק מלוות משניות לבריטני ושאין להן מאפיינים ממש: על הכושית יודעים רק שהיא כמו ברבי – יפה (אבל יואב לא כ"כ אהב אותה) ואצילית, ועל הבחורה השניה: שהיא חושבת עצמאית (זה, כאילו, אומר שלא אכפת לה מה כולם אומרים. אני כבר הסברתי לכם לפני זה: זה בגלל שהיא בהריון). בריטני לעומתן היא הכל: גם חכמה מאוד, גם יפה (אבל לא מודעת לזה), מכבדת את אבא שלה ומקריבה את עצמה למענו כשצריך, והיא שרה יפה גם כשהיא עושה את זה בפעם הראשונה (אבל היא התאמנה בבית, אז זה לא נחשב ממש).

הסרט היה ממש טוב. אפילו יואב, שמעמיד פנים שהוא לא אוהב את בריטני ממש נהנה. הוא שיחק אותה מבקר קולנוע ואמר שבסרט לא היו כל כך הרבה קלישאות כמו שהוא ציפה (שזה טוב, הוא אמר) וגם לא היו כמעט חולצות בטן (שזה כבר לא טוב, כי הוא רצה "לשטוף את העיניים" או משהו), ושהיה ממש חביב ורואים שהשקיעו מחשבה בתסריט (כן, זה מה שהוא אמר!).

כנראה שהסרט לא נורא כמו שיש אנשים שמנסים להציג אותו. אני ממש רעדתי כשנגמר. כל כך עצוב היה, כל כך אופטימי ומלא אור, ומרגש ויפה ונהדר.

יפה מצידם להביא שחקן כמו דן אקרוייד בתור אבא של בריטני. דן, כל העולם כבר ראה אותו בסרטים אחרים ויותר גדולים ויותר תקציב – והנה הוא כאן. כנראה שגם הוא מאוד מאוד אוהב את השירים של בריטני, והסכים להופיע בהתנדבות. יתכן כמו שאמא אמרה, שעכשיו הרבה צעירים יראו אותו בסרט, וזה יתן דחיפה לסרטים הקודמים שעשה. הייתי רוצה שאבא שלי יהיה מבין כמוהו, שהוא נותן לה בסוף לעשות מה שהיא רוצה ולא מכריח אותה להיות ילדה טובה כמו שתמיד רצה שתהיה.

כשאני יהיה גדולה אני רוצה להיות כמו בריטני. אני רוצה לשיר כמוה (למרות שמיכלי אומרת שבשביל קול כמו של בריטני צריך לשתות ביצה חיה פעם ביום. איכס), ואני רוצה לדעת לתקן מכוניות. זה מאוד יפה שבריטני עושה דברים כאלה כמו לתקן מכוניות, והיא מראה לכולם שגם בנות יכולות ולא רק בנים, היא מאוד פנימיסטית ושוויונית וסמל ודוגמה לכולנו.

חבל לי שלא היו הרבה שירים של בריטני אלא שירים של כל מיני זמרות אחרות, אבל גם בהם בריטני מראה לנו שהיא יודעת לרקוד נהדר והיא הכי יפה. בכל זאת, אם היו יותר שירים שלה הייתי נהנית הרבה יותר (היו רק שניים).

בקיצור, הסרט ממש מרגש, וחכם, ועם הרבה השראה. יואב אומר שיש לי עכשיו כלים הרבה יותר טובים להתמודד עם החיים האמיתיים.

תגיות: