אל "קורליין" הגעתי כשחיפשתי משהו לראות בנטפליקס ונתקלתי בו תחת הקטגוריה של "משפחה וילדים". 100 דקות מאוחר יותר חשבתי להגיש תביעה נגד אותו עובד בנטפליקס ששייך אותו לקטגוריה הזאת ולא ל"אימה קיומית".
"קורליין" הוא סרט של הנרי סליק ("הסיוט שלפני חג המולד") העוקב אחר ילדה שמרגישה שהעולם שלה משעמם ושההורים שלה לא מתייחסים אליה. היא מגלה דלת סתרים שמובילה אל עולם מקביל שבו הכל נראה טוב יותר. אבל כמו תמיד במקרים האלה, לא הכל שם קשתות וחדי-קרן, כולל אלמנט אחד כה מטריד (שאולי אתם יודעים מה הוא גם בלי שצפיתם כי זה בטריילר ובתמונות אבל לא אספיילר) שהוא עדיין רודף אותי בסיוטים לפעמים. בקיצור, נטפליקס, אני עדיין שוקל את התביעה הזאת, שתדעו.
צופים אמיצים מוזמנים לסינמטק ירושלים ביום רביעי הקרוב, 7.9, בשעה 20:30.
כרטיסים אפשר לקנות כאן, ואם תקישו בקוד קופון "2525" תקבלו הנחה.
תודה רבה! הזמנו כרטיסים :)
(ל"ת)
ומבוסס על ספר של ניל גיימן!
לא הסרט הכי טוב של דקוטה פנינג (יש דבר כזה בכלל?)
קורליין היא אמנם דמות שמעוררת הזדהות אבל גם מרגיזה ומתנשאת, ווייבי שלא הופיע בספר בכלל מיותר לגמרי, וכן חלק מהדמויות והסצנות באמת מפחידות מדי ו/או וולגריות מדי. בכל זאת הסרט הזה זכור לי מאוד לחיוב בזכות האנימציה הנהדרת והרעיון המקורי אז מי שיכול כדאי לו שיבוא. אני מן הסתם לא יכול לבוא כי ירושלים ואין לי רישיון, אבל אמנדה פאלמר בהחלט לא טעתה בבחירת בן הזוג שלה.
ברימבטון. תפקידים מצוינים של דקוטה פאנינג וגאי פירס.
ובכללי, הסרט הזה הוא מה היה קורה אם לארס פון טרייר היה מביים מערבון.
ומה הסרט הכי טוב של אביגייל ברסלין? (שואל ברצינות, לא צחוק.)
כי במיס סאנשיין הקטנה היא ממש לא עשתה לי את זה למרות הקשר לסמשינג פאמפקינס (אמרתי לכם) והאי של נים הוא אמנם הסרט שהוא הכי ״היא״, אבל כסרט הוא לא מהמשובחים; היא הייתה (אז, מקווה שגם היום) חברה טובה של פנינג אבל כרגע מסתמן ששתיהן שחקניות יפהפיות ומוכשרות שרק אחת מהן יודעת לבחור תפקידים.
אין לי מושג.
(ל"ת)
אגב, קורליין כרגע לא בנטפליקס בכלל, אז כנראה שבנטפליקס השתכנעו גם בלי תביעה.
או שמישהו אחר יזם אותה או שהורים התלוננו.
הורידו מהקטלוג של נטפליקס את כל סרטי לייקה
לפני שנה או יותר. חבל.
עצוב, אבל גם לא כל-כך.
קורליין הוא אמנם כבר קלאסיקה, אבל הקופסונים היה מבוכה שרובנו פשוט מעדיפים להדחיק.
הקופסונים הוא סרט מצויין
והוא הרבה יותר טוב מפארנורמן של לייקה שאני אפילו לא זוכר ממנו משהו למרות שראיתי אותו בשנים האחרונות.
בפאראנורמן יש דמויות יותר אהיבות.
וגם היה סביבו איזה מיני-קון לא רשמי של עין הדג לפני עשר שנים. בטרולי הקופסה לעומת זאת עיצוב הדמויות ממש גרוטסקי ולא כיפי לצפייה ובמיוחד הגיבור והשם המעצבן שלו.
זו דעתך בלבד
וזו ממש לא דעתי ואני בספק גדול אם דעת הרוב שלדבריך ״פשוט מעדיפים להדחיק״.
לא ראיתי פה סקר או משאל בנושא, לכן להגיד על הסרט שהוא ״מבוכה שרובנו פשוט מעדיפים להדחיק״, כשאתה מתבסס אך ורק על כך שאתה באופן אישי לא אהבת את הסרט, זה נראה לי מיותר לחלוטין.
רוצה לכתוב את דעתך נגד הסרט? סבבה.
אבל אל תדבר בשם הרוב כשאין לך מושג מה הרוב חושב.
רוצה לטעון שכך הרוב חושב? תביא ראייה לכך. איזה סקר או משהו.
כי מה שאתה כרגע עושה זה לכתוב את דעתך האישית במסווה של ״דעת הרוב״.
אני מגזימן ידוע.
אבל אלך איתך על דרך ההיפך – מתי ראית פה מישהו מזכיר את הקופסונים מאז סוף 2014? מתי מישהו פה דיבר על הסרט הזה מאז? מתי מישהו הזכיר אותו איפשהו באינטרנט בכמעט-עשור האחרון? על הקול בראש עדיין מדברים, אבל זאת לא חוכמה, פאק – על קורליין עדיין מדברים והוא יותר ישן ממנו. הקופסונים פשוט נשלח אל תהום הנשייה, ובצדק. גם דורון די חיבב אותו בזמן אמת ואחר כך לא הזכיר אותו יותר. אני אפילו לא בטוח שלסיכומי 2014 פה הוא נכנס.
הקופסונים הגיע למקום ה-28 בסקר סוף השנה
לא המקום הכי הכי, אבל עדיין בתוך הטופ 30.
וזה שאנשים לא מדברים על סרט ממש לא אומר שהם מרגישים שזאת מבוכה שהם מעדיפים להדחיק.
יש הרבה מאוד סרטים שלאחר זמן מה כבר מפסיקים לדבר עליהם אבל עדיין ממשיכים להעריך אותם ולאהוב אותם.
אני לא דיברתי פה באתר על הקופסונים למרות שאני בהחלט אוהב את הסרט.
כך שהמדד שלך פשוט לא נכון.
זה שאין יותר מדי מה לדון לאורך שנים על הסרט, לא אומר שהוא סרט רע ובוודאי לא שהוא מבוכה שמדחיקים.
אמנם לא מדברת עליו הרבה פה כי לא יוצא
אבל אני מדברת עליו (ועל יתר הסרטים של לייקה) כל הזמן ועם כל אחד, באינטרנט ואופליין. משערת שאני לא היחידה – ומאחר ושיטת פה לאוזן בהחלט גורמת לאנשים לצפות בסרטים, לא הייתי מגדירה אותו כמבוכה מודחקת :)
אגב, זה היה יכול להיראות הרבה יותר טוב
אם רק היית כותב: ״הקופסונים היה מבוכה שנראה לי שרובנו פשוט מעדיפים להדחיק״.
אהם.
https://www.fisheye.co.il/inside_out/#target-comment-927776
ממש לא
יש הבדל בין להגיד ״סרט x הוא סרט לא טוב״ לבין להגיד ״הרוב חושבים שסרט x הוא סרט לא טוב״.
למשפט הראשון אין שום צורך לצרף ״לדעתי״ כי זה מובן מאליו, שהרי אין דרך עובדתית לקבוע אם סרט הוא טוב או לא ועל כן ברור לכל מי שקורא שמדובר בדעה אישית ולא בעובדה.
לעומת זאת, המשפט השני לחלוטין נראה כעובדה ולא כדעה, שכן זה משפט שבהחלט יכול להיות עובדה מוחלטת (או לפחות קרוב לזה). יש בהחלט דרכים למדוד האם הרוב שונאים סרט. ומכיוון שכך, שימוש במה שעשוי להיראות כעובדה כשלמעשה זו הבעת דעה צריך להיות מלווה ב״לדעתי״ או משהו בסגנון.
זה פשוט לא נראה טוב שאתה לוקח את דעתך האישית והופך אותה לדעת הרוב, בלי איזושהי הסתייגות על כך שנראה לך שכך הרוב חושב.
אני מוכן להיות נחמד איתך ולחזור בי מהביטוי "מבוכה שמעדיפים להדחיק"
אבל גם להחליף אותו ב"סרט זניח, נשכח ולא רלוונטי". ברצינות, עד שאני הזכרתי אותו אתמול ולא לחיוב אף אחד לא דיבר עליו בשום מקום מאז שיצא. עכשיו איתגרת/סיקרנת אותי, אז הלכתי לבדוק את הקונצנזוס עליו ולא טעיתי מאוד. בעגבניות אומרים שזה רחוק מלהיות הסרט הכי טוב של לייקה למרות שהציון בסדר בסך הכול, 78%. במטאקריטיק 61%, שזה כבר פחות מרשים. בפוסטראק – גם 61%. לא קראתי לקופסונים "אחד הסרטים הגרועים אי פעם" או "מסרטי האנימציה האיומים שבכלל נוצרו", אמנם השתמשתי בסופרלטיבים שליליים אבל העיקרון מאוד ברור – זה סרט נשכח ולא מדובר, ואני מוכן להתערב (לא באמת, אני וכלכלה לא מסתדרים) שאם היו מארגנים כאן הקרנה מיוחדת של הקופסונים (השנה, לא ב-2014) ההיענות הייתה נמוכה בהרבה. שוב, האולם לא היה נשאר ריק מן הסתם – אבל רוב האנשים פשוט לא זוכרים את הסרט הזה לשום כיוון, ממש כמו שלא תשמע אף אחד מדבר היום על אגדה שמגדה.
נסכם שקופסונים זה לא קורלין ולא קובו
אלא סרט חמוד ברמה טובה אבל לא מאוד ?
אני יכול לחיות עם עמק השווה הזה.
(ל"ת)
אתה ברצינות השווית אותו ל״אגדה שמגדה״?
הייתי צריך לגגל את השם של הסרט, כי לא הייתי בטוח אם היה סרט כזה או שהמצאת אותו.
זה הסרט שאתה שם באותו סל עם הקופסונים?!
וכמו שכבר כתבתי קודם, חוסר דיבור על סרט לא מעיד שאנשים שכחו אותו או שזוכרים אותו לרעה, אלא מעיד שאין בו כל כך נושאים לדיון ברמה שכמעט עשור אחר כך עדיין ידונו עליו.
ודרך אגב, אני לא רואה בשנים האחרונות שום דיבור כאן בעין הדג על פארנורמן.
למעשה יש סרטים רבים וטובים שמדוברים בעיקר בתקופת יציאתם ולאחר מכן הדיבורים עליהם נחלשים. לא כל סרט טוב הוא חומר פורה לדיונים שיחרשו עליהם במשך שנים.
אני עצמי רואה לא מעט סרטים בצפיות חוזרות לאורך השנים (כולל הקופסונים), אבל אני לא מדבר עליהם בעין הדג כי אין לי על מה (וגם כי יש יותר עניין בדיונים על סרטים חדשים) ואני בטוח שאני ממש לא היחיד.
אגב, סתם שתדע: הקופסונים היה מועמד לאוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר, בשעה שסרט לגו נשאר בחוץ.
ולכן גם לא אמרתי שעל פאראנורמן מדברים בעין הדג לאורך השנים, אז מה אתה מנסה לומר?
לא סבלתי באגדה שמגדה. לא חשבתי שזה אחד מסרטי האנימציה הטובים אי פעם אבל גם לא סבלתי, ובשבילי ג׳ורג׳ קארלין הוא קודם כל מהסרט הזה, וכל מה שאמרתי עכשיו מתאר במדויק ולחלוטין את רגשותיי לגבי הקופסונים (חוץ מג׳ורג׳ קארלין.) לא, אני לא עושה הנחות לאולפן רק כי קוראים לו לייקה בדיוק כפי שאני ואחרים פה לא עושים הנחות לאולפן רק כי קוראים לו דיסני, פיקסאר או דרימוורקס, כי גם להם היו את הצ׳יקן ליטלים, הדינוזאורים הטובים והבתים שלהם. מכל מה שמסתמן כרגע נראה שלייקה פשוט רוכבים על קורליין, הלהיט הביקורתי הגדול היחיד שלהם, וכל שאר הסרטים שלהם הם סוג של שירי בונוס במהדורה המיוחדת של האלבום – בסדר אבל ממש לא חובה.
דווקא כן מדברים על פארנורמן, במיוחד לאחרונה.
שמו נזרק הרבה דיונים על נושא מאד חם, זהות מינית בסרטי אנימציה (סרטי פיקסאר האחרונים, מיטשל). כזכור בפאראנורמן נחשפה הנטייה המינית של דמות כלשהי בדרך לא נצלנית או סטאירוטיפית אלא טבעית ואנושית. הסרט זכןר עד היום על הצעד האמיץ, בטח בהתחשב בכך שהסרט יצא לפני עשור ולכן באקלים שונה לגמרי.
אני חייב לשאול, ולא רק בהקשר המגדרי:
האם כולם פה באמת רואים הבדל תהומי בין לפני עשר שנים להיום, חוץ מזה שלא הייתה אז קורונה? אנחנו בכל זאת מדברים על 2012 ולא על 1922.
וואו לחלוטין. השיח מאד התקדם בעשור האחרון.
(ל"ת)
לפעמים כשאני משוטט בעמודים ישנים של האתר אני קצת נדהם וחפעמים מזועזע
שיש לא מעט תגובות עם תוכן פוגעני. הכוונה היא לתוכן הומופובי, שובינסטי וגזעני שאין מצב מישהו היה מעלה על דעתו לכתוב היום, ואם כן הוא היה חוטף על כך כהוגן. לשם ההגינות, התגובות האלו יותר מוקדמות מ2012, אבל עדיין. אתה מרגיש שלא השתנה כלום? אפילו השיח בסרטים/ סדרןת מרגיש שונה. לא אומר שאנחנו חיים בעולם אוטופי והכל מושלם, לא צריך להיות חכם גדול כדי להזכיר את נושא ההפלות בארהב, אבל וואלה דברים השתנו. במיוחד הרבה יותר פתיחות סביב מיניות והיום קצת יותר קל להיות לא סטרייט מאשר ב2012.
הלוואי שהייתי שותפה לתחושה
כותבי התגובות הדוחות עדיין סביבנו, מחנכים ילדים.
תפיסות העולם הכי מסוכנות וגרועות מוטמעות עמוק בתרבות.
ברור, מסכים איתך לגמרי. אבל אני כן מרגיש שינוי בשיח. אולי אני תמים או אופטימי מדי
(ל"ת)
אני אציין בהקשר הזה שתי דוגמאות
הראשונה הייתה, למיטב ידיעתי, הפעם האחרונה שבה המילה "כוסית" נרשמה בביקורת – בדיוק 2012, על ג'ניפר לורנס והתגובות התחרפנו. עכשיו, זה היה דיון שרובו הגדול (אם לא כולו) נמחק אבל לדעתי הפעם האחרונה שהתייחסו בביקורת באופן כל כך מורחב לאיך שאישה נראית.
השני היה שנה אחר כך, 2013, ונוהל סביב "מי מפחד מהזאב הרע" ועל הקלישאות "אישה במקרר" שלו. אז, זה היה הרבה אנשים שהגנו על הסרט נגד קומץ שהתלונן על כך. היום אני לא חושב שאנשים היו קופצים על הסרט – אבל בטח שלא קופצים על התלונות גם כן.
המילה כוסית (ועוד שלל כינויים אחרים) היו נפוצים בלא מעט תגובות.
הכי דוחה שנתקלתי בו לאחרונה הוא משנת 2000 (כן זה לא ממש 2012) שמישהו התלונן בביקורת למשימה בלתי אפשרית 2 על כך שתאנדי ניוטון היא ״קופיפה עקומה״. כלומר הצליח להיות גזען ושוביניסט דוחה בביטוי אחד. במקום שאנשים יגנו אותו, הגיבו לו שתאנדי ניוטון ההיא למעשה לא ״קופיפה עקומה״, כלומר היא כן נראית טוב, כאילו הבעיה במה שכתב הוא השיפוט השגוי לגבי מראה השחקנית. אולי זה לא נכון לשפוט דברים שנכתבו לפני 22 שנים, שנכתבו בערך בשנת הלידה שלי, אבל עדיין זה מראה על כך שהשיח כן משתנה. לא צריך ללכת רחוק עד 1922
ואם אתה רוצה דוגמה יותר רלוונטית מבחינת זמנים, הנה תגובה מ2011
״ מילא אם היית מדבר על שחקניות עם פיגורות כמו ג'סיקה אלבה, ג'סיקה בייל, מייגן פוקס, אוליביה ווילד וכו', הייתי מבין. אבל נטלי פורטמן? נו באמת. לא שהיא מכוערת חלילה, אבל אין בה משהו מיוחד ששווה לציון״.
לצורך הקשר, נכתב בתגובה לכתבה על תחתונים דיגטליים שהדביקו על פורטמן בטריילר להוד מעלתך. כמובן שאף אחד לא גינה את המגיב או הסיר את התגובה שלו. תגיד לי בכנות, נראה לך זה היה עובר חלק היום באתר? גם הכתבה הזאת ובטח שהתגובה פשוט לא היו קורות.
ופניני חוכמה נוספים מהכתבה הזאת
מישהו הגיב ברהיטות:״היא בסדר היא״ ואחר ניתח ״הם צמודים הרבה יותר מדי בשביל להיות אמיתיים.״.
מגיב אחר הגדיל ראש והמליץ לאחרים:״למי שרוצה לראות עוד מהתחת של פורטמן. אני ממליץ שיראה את הוטל שבלייה.״. מה השלב הבא, המלצות על סרטים אהובים מפורן האב?
לסיכום, כן. אני חושב שכמה דברים השתנו בעולם וכתוצאה מכך גם בתרבות באתר.
לגבי האם כתבה הזאת הייתה כיום
צריך לזכור שב-2011 עריכה שכזאת הייתה חידוש. הערך בכתבה לא היה התחת של פורטמן, אלא עבודת האפקטים שמשנה את הכללים בנוגע לעירום (בכיוון דו צדדי).
בנוגע לתגובות, זה נושא אחר.
אני רואה איך ידיעה כזו יכולה להגיע לקצרצרים
אבל היית מפרסם אותה היום ככתבה נפרדת, כשתמונה של פורטמן בתחתונים מעטרת את העמוד הראשי? לא שאני חלק מאיזה משטר צניעות, נשים וגברים יכולים להצטלם בעירום וזה סבבה לגמרי, אבל ממה שזכור לי זה סרט מחפצן ולא ממש מעצים.
בכל מקרה הבעיה כאן היא בעיקר התגובות. הכתבה כשלעצמה פחות מפריעה לי אבל גם היא לא מרגישה שייכת לעידננו, בלי קשר לתוכן הטכנולוגי שהיא עוסקת בן.
והכוונה לא להשמיץ את העורכים של האתר באותם שנים אבל גם שם הסטנדרטים השתנו.
אני חושב שתגובות כאלו היו נמחקות או לפחות מגונות באיזשהו אופן כיום. מהאתר שאני מכיר כרגע אין הרבה סבלנות להתבטאויות כאלו.
דוגמה די אקראית
דף שהגעתי אליו במקרה ממש עכשיו.
“ זה באמת סרט לכוסיות. :P”
טוב מה עבר על המגיבים ב2011?
חשוב מאוד לציין שבעבר, גם נשים (בכירות באתר!) היו מתבטאות פה ככה.
למשל בביקורת על עד כאן עם ג'ניפר לופז שהתייחס לתחת שלה כאל שחקן בפני עצמו בסרט, או ההערה על כך שלסוזן מסדרת נרניה יש "שפתיים של מוצצת" (ואנחנו מדברים כאן על סרט ילדים, כן?)
למה חשוב מאד לציין את זה?
גם גברים וגם נשים לא צריכים להתבטא ככה.
כנראה שלא מספיק
יש סיבה שהדיון פה על שימוש במילים כאלו בעבר. נא לשקול מילים, גם אם זה בקטע אירוני (מתייחס לתגובה פה שנמחקה, לא קשור אליך)
אם זה מעודד פה מישהו/מישהי (וזה לא),
בעולם ביקורות המוזיקה המצב היה הרבה יותר גרוע.
אז עכשיו אתה גם נגד ״בית״?
תשמע, נראה שהטעם של שנינו שונה מאוד האחד מהשני.
ולאחר שטענת שקורליין הוא תכל׳ס הסרט הטוב היחיד של לייקה, אני חייב לציין שהטעם שלך רחוק מלייצג את הרוב.
מיילא מה שאתה טוען על הקופסונים, אבל לטעון שקובו הוא ״סוג של שיר בונוס במהדורה המיוחדת של קורליין״?!
על קובו יש קונצנזוס נרחב ביותר שמדובר ביצירת מופת חד פעמית.
הסרט הגיע למקום השמיני בסקר סרט השנה פה באתר ולמקום ה-43 בסקר העשור.
זכור לי שהרבה מאוד אנשים, פה ובמקומות אחרים, טענו שהסרט היה צריך לזכות בפרס האוסקר לסרט האנימציה ושהסיבה היחידה שזה לא קרה היא שלאוסקר יש העדפה ל-CGI / לסרטי דיסני ופיקסאר.
דרך אגב, אני חייב לציין שקורליין הוא הסרט היחיד של לייקה שעוד לא ראיתי ואיכשהו אני מתקשה למצוא את החשק לראות אותו.
הקונספט נשמע לי משעמם, הטריילר לא מי יודע מה מסקרן, וקטעים שראיתי ממנו נראים לא משהו בכלל.
באופן כללי, אני לא מי יודע מה מחזיק מהנרי סליק.
הסיוט שלפני חג המולד הוא סרט לא משהו (אם מחפשים סרט אנימציה מבית טים ברטון, אז חתונת הרפאים הרבה יותר טוב. גם פרנקנוויני) ולאחרונה גם ראיתי את ג׳יימס והאפרסק הענק וגם הוא לא מי יודע מה.
על קובו אני בפירוש לא אתווכח, כי את ההייפ עליו בעין הדג אי אפשר להכחיש ולשכוח.
אבל כן, בית גם הוא סרט זניח שבניגוד לקופסונים אפילו בזמן אמת לא דיברו עליו בשום מקום, לא נגיד הקרודים שהרוב פה אהבו ושהיה מאוד מהנה וגם זכה לסרט המשך. אפילו הסרט של מר פיבודי ושרמן עדיף פי עשרת מונים על השטות הזאת.
אני מאוד מאוד שמח שבית לא הצליח כמו הקרודים (שהוא סרט שאני פחות מחבב מבית)
כי ממש לא הייתי רוצה שגם את בית יחריבו בהמשכון זוועתי כמו שעשו עם הקרודים (לדעתי הקרודים 2 הוא הסרט הכי גרוע של דרימוורקס אי פעם ואחד מסרטי האנימציה האמריקאית המביכים והזוועתיים ביותר. ג׳אנקנימציה במלוא מובן המילה).
הרגע קראת לסרט של דרימוורקס ג'אנקנימציה?
עכשיו שמעתי הכול. גם הסרטים הפחות הטובים או אפילו הגרועים של האולפנים הגדולים כמו מכוניות והדינוזאור הטוב עדיין מונפשים בדרגת רינדור גבוהה בהרבה מג'לי טרזן.
אני לא חושב שהמונח ג׳אנקנימציה מתייחס בהכרח לרמת ההנפשה
זה מונח, שלפחות לפי מה שאני מבין, מתייחס לסרטי זבל באנימציה (שילוב של ג׳אנק ואנימציה).
סרט אנימציה יכול להיות עם הנפשה טובה ורינדור טוב ועדיין במכלול להיות סרט זבל לכל דבר ועניין.
ולא כל סרט ג׳אנקנימציה הוא ג׳לי טרזן, יש דרגות גם בג׳אנקנימציה.
ג׳לי טרזן נחשב לג׳אנקנימציה של הג׳אנקנימציה, כך שכשאני טוען שסרט מסויים הוא ג׳אנקנימציה אני ממש לא מתכוון בהכרח שהוא ברמה של הג׳אנקנימציה הכי זוועתית שיש, אלא שהוא יכול להיכנס למועדון סרטי הג׳אנקנימציה.
מכוניות והדינוזאור הטוב הן יצירות מופת בהשוואה לקרודים 2 (ומכוניות הוא גם בכללי סרט נחמד שגם היה מועמד לאוסקר לסרט האנימציה).
אין הרבה סרטי אנימציה אמריקאית שכל כך זוועתיים ברמה של הקרודים 2. היחידים שעולים לי כרגע לראש הם צ׳יקן ליטל והמיניונים.
המיניונים?
מסחרי ולא מזיק, ואמנם לא יצירת מופת כמו רטטוי והקול בראש אבל גם לא ג׳אנקנימציה.
טוב, לפחות אנחנו מסכימים שרטטוי והקול בראש הן יצירות מופת.
(ל"ת)
וגם נשמה, אבל צריך לתת לו זמן.
(ל"ת)
או שדווקא הזמן פועל לרעתו
בשבוע שעבר ראיתי שוב את הסרט, ואחרי אי אלו פעמים שראיתי את הסרט אני לא יכול שלא לשים לב לבעיות שחמקו מעיני בהתחלה.
לא חושב שאי פעם אחשוב שזה ממש סרט גרוע, אבל כן נראה לי שהתואר ״הסרט הכי פחות טוב של פיט דוקטר״ יכול להלום אותו.
אבל הי, פיט דוקטר הוא אחד מבמאי האנימציה הטובים ביותר כיום, כך שהסרט הכי חלש שלו יכל בקלות להיות הסרט הכי טוב של במאי אנימציה מדרג נמוך יותר. פשוט אצל דוקטר הרף מאוד גבוה.
אגב, אם כבר, אז הזמן דווקא גורם לי יותר ויותר לחבב דווקא את הסרט השני של פיקסאר מ-2020 – ״קדימה״. סרט מאוד חמוד ונוגע ללב שניכר שמבוסס על סיפור אישי מחייו של הבמאי (וזה למרות שמדובר בסרטו פנטזיה). וכשבמאי מכניס את חייו האישיים לסרט, הטיפול יוצא אמין יותר ונוגע ללב יותר.
הסרט הכי פחות טוב של דוקטר הוא למעלה.
וכן אני יודע שאני לגמרי בדעת מיעוט פה, אבל זה פשוט סרט מדכא שהיווה, ביחד עם וול-E, נפילה משמעותית אחרי פסגת המופת שנקראת רטטוי. למעשה למעלה תמיד הזכיר לי את הסרטים המצולמים האלה לילדים על חבורות של חיות מדברות שהלכו לאיבוד ומחפשות את דרכן הביתה, כלומר זה מרגש ונוגע ללב אבל המרגש והנוגע ללב של פיקסאר הוא בדרך כלל אחר.
אתה יוצא נגד למעלה ונגד וול אי באותה תגובה?
חבל, עד שסוף סוף התחלנו קצת להסכים אחד עם השני ;-)
בעיני, אגב, רטטוי וול אי ולמעלה הם כנראה הרצף הכי ארוך בפיקסאר של יצירות מופת אדירות שכל אחד מהם הוא לפנתאון (ואז הגיע צעצוע של סיפור 3 והרס הכל. כן, גם אני לא תמיד חלק מהקונצנזוס בכל הנוגע למה שנחשב לקלאסיקות של פיקסאר. אני בהחלט חושב שסדרת צעצוע של סיפור היא הדבר הכי אוברייטד של פיקסאר ואחת מסדרות סרטי האנימציה הכי אוברייטד אי פעם אם לא ה-).
אופס, שכחתי מהרצף של מפלצות בע״מ מוצאים את נמו ומשפחת סופר על
אז הם בתיקו איתם.
מה שמעניין, אגב, זה ששני הרצפים בוימו ע״י אותם שלושה במאים
כנראה שלושת הבמאים הטובים ביותר שהיו אי פעם בפיקסאר, ושלושתם כבר לא מביימים יותר סרטים בפיקסאר (פיט דוקטר אמר שהוא לא הולך לביים יותר מאחר ועכשיו הוא בעמדת הניהול, בראד בירד עבר לסקיידנס אנימציה ואנדרו סטנטון עבר לסדרות טלויזיה בלייב אקשן).
אני פשוט חושב שמי שאיננו חובב מסעדנות כמוני לא יכול להבין את גודל האכזבה שבמעבר מרטטוי לוול-E.
(ל"ת)
שאלה לעורכים
איכשהו, באופן מוזר למדי, ישנם לפעמים תגובות שחומקות מהרדאר של המתמשכים שלי.
התגובות האלה לא מסומנות לי כחדשות שעוד לא קראתי ולחלוטין מתפספסות. אני צריך לעבור על התגובות הישנות, שלכאורה כולם אמורות להיות כאלה שקראתי כבר, כדי למצוא את התגובות האלה.
לאחרונה זה קורה לי עם המון תגובות של האסתטיקה של החבובות, וספציפית גם עם התגובה אליה הגבתי (זה למה בחרתי להגיב כאן).
אשמח אם תוכלו לבדוק למה זה קורה ואיך ניתן לתקן את זה.
ואשמח גם לדעת אם יש פה עוד מישהו שנתקל בתופעה הזאת.
תודה מראש.
זה קורה לי בתזמונים מסויימים
אני שמתי לב לזה במקרים שאני מפרסמת תגובה – ואז התגובות שמתפספסות לי הן תגובות שמפורסמות בין מתי שפתחתי את הכתבה למי שפרסמתי.
כשמפרסמים את התגובה הוא מעלה את במקביל תגובות חדשות שעלו בינתיים, אבל אני הרבה פעמים מסיימת לכתוב ושולחת תגובה ואז עוברת לעמוד הבא וככה מתפספסות לי תגובות…
הסיבה היא שיש תגובות שנמצאות ב"השהיה"
אז כשאתם נכנסים לכתבה במועד X, לא רואים את התגובות הללו, אבל מנגנון המתמשכים כן מזהה כאילו קראתם אותן בכניסה הזו, ולא יציג אותן כחדשות בכניסה הבאה אחרי שהן אושרו וכבר מופיעות בכתבה.
אז יש משהו שאתם יכולים לעשות כדי לשנות את זה?
כי זה גורם לי הרבה פעמים לפספס תגובות שבחלק מהמקרים יועדו אלי.
ולמה זה קורה בעיקר עם תגובות של האסתטיקה של החבובות? את זה אני לא מצליח להבין.
אני שמתי לב לזה
בעיקר כשמופיע לי שיש תגובות חדשות בהפניה לכתבה מהדף הראשי, אבל כשאני נכנסת אין כלום.
לאיזה סדרות אנדרו עובר?
אני מודע לכך שביים כמה פרקים בדברים מוזירפ עונה 2 אבל לא שמעתי על משהו מעבר.
יש עוד כמה מעבר
ביניהם בימוי פרקים ל״עבור כל האנושות״ והשתתפות בכתיבת התסריט של פרקים ב״אובי וואן קנובי״.
מוזמן להסתכל בימד״ב ברשימה המלאה.
וואו, לא ידעתי שהןא ביים לכל כך הרבה סדרות שוות.
לפי ימדב מפתח סרט על סיפור בדיוני שקשור למערית אובססיבי והביטלס. מעניין. אין לי מושג כל כך מה הסטייל שלו בלייב אקשן אבל אני מודה שגון קרטר הוא סרט מאד פגום אבל פצצת כיף.
לא ראיתי אף פרק בבימויו
אבל מודה שקצת התאכזבתי מזה שלא הורגש במאומה הנוכחות שלו כתסריטאי במספר פרקים של אובי וואן קנובי (ואני רוצה להזכיר שמדובר בבנאדם שהיה מועמד 4 פעמים לתסריט הטוב ביותר באוסקר).
צפיתי בכל הסדרות שביים אבל אפילו לא יודע איזה פרקים ספיציפיים ביים.
קשה לזהות נגיעת יד ייחודית אצל במאי טלוויזיה שקופצים בין כמה סדרות.
לא יודע. מה המעורבות שלו באובי וואן. אני נגיד התאכזבתי קשות מהתסריט של לא יום למות שפיבי וולר ברידג׳. כביכול שיפצה. בסדרת טלוויזיה יש חדר כותבים, הגיוני שהקול שלו נבלע שם (אני לא יודע אם הוא באמת תסריטאי טוב. אני לא מחבב את צמד מוצאים את_).
הי, לא יפה להגיד ״צמד מוצאים את_״
זה כמו שתגיד ״צמד סרטי טרזן״ על הסרט טרזן של דיסני מ-99 וקלטת הוידאו טרזן 2.
אולי זה הגזמה, כי בכל זאת מוצאים את דורי מתעלה על רמת ״סרט וידאו של דיסני טון״, אבל עדיין לא נראה לי נכון לשים את שניהם בסל אחד.
מוצאים את דורי הוא סרט קטן וחביב ושום דבר מעבר.
מוצאים את נמו, לעומת זאת, הוא יצירת מופת.
עד עכשיו לא מצאתי אף אחד שאוהב / לא אוהב את שניהם במידה שווה. אתה הראשון שאני שומע שמתייחס לשני הסרטים האלה במידה שווה.
אני לא מחבב את שניהם במידות שונות. לא אמרתי שהם שווים. והכל יפה, זה בסדר אם מישהו יגיד שהם שווי ערך.
(ל"ת)
ברור שזה בסדר
הכותרת נכתבה בקריצה, מצטער אם זה היה נשמע תוקפני.
בכל מקרה, אני אישית לא נתקלתי עוד במישהו שרואה בשני הסרטים הללו שווי ערך ואני מתקשה לראות איך אפשר לראות את שני הסרטים הללו כשווי ערך.
אבל אם מישהו חושב כך, אשמח לשמוע את נימוקיו.
כי בעיני אפילו אנדרו סטנטון עצמו לא מחשיב את שני הסרטים כשווי ערך. מוצאים את נמו היה הפרוייקט הראשון שלו בו הוא השקיע את כל כולו, בעוד מוצאים את דורי היה מקום המפלט אליו הוא ברח לאחר הכישלון המסחרר של ג׳ון קארטר (הוא התכוון לעשות טרילוגיה מג׳ון קארטר, אבל אז הסרט נכשל באופן טוטאלי, מה שגרם לו ״ללכת על בטוח״ ולביים סרט המשך ללהיט הכי גדול שלו, רק כדי שמייד לאחריו הוא יוכל שוב לעזוב את האנימציה ולעבור לליב אקשן. זה לא מרגיש לי שהייתה לו איזושהי תשוקה בעשיית מוצאים את דורי).
המשפט שכתבתי לא מנוסח ברור.
התכוונתי שאני אומנם לא מחבב את שניהם, אבל היחס שלי אינו שווה. אני גם חושב שנמו סרט יותר טוב מדורי.
ועוד דבר
אני ממש לא אוהב את הניסוח ״אפילו הסרט של מר פיבודי ושרמן עדיף…״
מר פיבודי ושרמן הוא סרט נהדר ועם הרבה לב (והאנימטורים שהנפישו את שרמן עשו עבודה מדהימה בגילום של ילד, בצורה טובה יותר מרוב סרטי האנימציה שבהם מונפש ילד. אני כל פעם מחדש נדהם מכמה מדויקת הצורה שבה שרמן מונפש, ברמה שממש מזכירה ילד אמיתי).
על כמה עוד סרטי אנימציה שאני אוהב אתה הולך לכתוב לכתוב דברים שליליים? (הפעם זה היה בעקיפין, אבל עדיין).
כנראה באמת הטעם שלנו לא דומה בשום צורה…
דווקא על מר פיבודי ושרמן אנחנו מסכימים לגמרי.
(ל"ת)
וואו, משעמם זה התאור האחרון שהייתי נותנת לקורוליין
החומר שממנו עשויים סיוטים, מעורר חוסר נוחות, מוזר, אולי אפילו בוסרי בהשוואה לשאר סרטי לייקה.
אני לא יודעת מה להגיד לך משום שאם אתה לא אוהב את הנרי סליק, יש סיכוי סביר שלא תמות על קורוליין, אני יכולה לראות את הסליקיות שבו. אבל עלילתית הוא לא משעמם (והוא מבוסס על סיפור של גיימן שדי טוב ביצירת עלילות)
חחח, את מאייתת בשגיאות כתיב את שמה של ילדה שממש מתעצבנת מזה.
ובטוח שאחרות גם כי יש מישהי בשם קורליין בצוות שמאחורי קורליין. לא יודע בת כמה היא.
לא יודעת מי בצוות, העקשנות על האיות מגיעה מהסיפור
טעות שלי
אני לא בטוח אם קיים כזה דבר וייב הנרי סליק-י.
אומנם צפיתי רק בקרוליין והסיוט אבל להבנתי הם הסרטים הידועים שלו. וחוץ מהעובדה ששניהם בסטופ מושן, ולא כל כך מתאימים לילדים קטנים, אין לי שמץ מה הקו המנחה. הסיוט מרגיש לי מאד ברטוני וקרוליין מאד גיימני. לכן אני מסיק שהנרי יודע לזקק את המהות של היוצר האחר לסרט סטופ מושן, שזה דורש המון כישרון.
אחרי שאצפה בוונדל ופירס (ואולי אבדוק גם את האפרסק) אהיה חכם יותר לגביו.
אם לשפוט על פי הסיוט
זה לא ממש זיקוק של המהות של טים ברטון, אלא יותר גרסא חיוורת של טים ברטון.
כלומר, מבחינה עיצובית ומבחינת אווירה זה בהחלט טים ברטון, אבל זה עדיין מרגיש מאוד חיוור. אפילו האנימציה עצמה מרגישה מרושלת בהשוואה לחתונת הרפאים ופרנקנוויני שברטון ביים לאחר מכן.
חתונת הרפאים הוא סרט שצפיתי בו לא מעט פעמים. יש גם בו אי אלו בעיות, אבל הוא מתעלה בהרבה מעל הסיוט, ובגדול הוא סרט מאוד נחמד.
גם פרנקנוויני הוא סרט טוב, הגם שבו צפיתי פחות פעמים.
אבל הסיוט מרגיש לא אפוי, מלא בחורים בעלילה וחסר תוכן מעניין בעלילה (הוא מבוסס על שיר שכתב ברטון ולחלוטין מרגיש כמו סרט שמבוסס על שיר). אפילו השירים לא מי יודע מה (חוץ מ״מה זה?״ ואולי גם ״זהו האלווין״), וזאת בהחלט מגרעה לסרט שכמעט כולו זה שירים.
כך שהסיוט מציג לנו את הסטייל של ברטון אבל בצורה חיוורת שלא מציגה לנו באמת את מעלותיו ויתרונותיו של ברטון.
אתה באמת משווה סרט סטופ מושן מ-1993 לסרטים מ-2005 ו-2012?
שמע, ההשוואה לא הוגנת, ולא הגיונית.
אתה צודק, אבל רק מהבחינה של האנימציה
מבחינה עלילתית אני בהחלט יכול להשוות ולהגיד שחתונת הרפאים ופרנקנוויני (בעיקר חתונת הרפאים) הם בעלי עלילות מאוד מעניינות ואפילו מרגשות, בעוד והסיוט משעמם ועם תסריט שמרגיש לא אפוי כלל.
אני מסכים עם הסנטימנט.
חתונת הרפאים ופרנקנוויני נגעו בי יותר גם. אבל מבחינת הקונצנזוס ההסכמה מאד רחבה לגבי זה שחתונת הפראים ופרנקנוויני לא משחזרים את הקסם של הסיוט (שהוא עצמו סרט מעולה בעיני, אבל בהחלט לא עושה שליכטה בלב).
נכון, אבל הוא גם לא ממש מנסה לעשות שליכטה בלב
ואני לא חושב שזה המדד היחיד שלפיו קובעים אם סרט הוא טוב או לא. ובכן, אולי בתור מדד אישי. אני לא מחפש להרגיש קווץ בלב מכל סרט.
קל להבין למה הסיוט נתפס חזק על משבצת הקאלט. הוא סרט פופי וכיפי עם שירים אייקונים, דמויות מוזרות והומור שחור שלא נמאס בצפיות חוזרות. אני חושב שדווקא סרטים שלא מעבירים אותך מערבולות רגשיות חזקות במיוחד (נגיד ביג ליבובסקי) מצליחים להתברג יפה כסרטי קאלט עם הקרנות פעילות וכו.
אני מכיר את הקונצנזוס ואני ממש לא חלק ממנו
לדעתי זה סרט הסטופ מאוושן הכי אוברייטד ever ואחד מסרטי האנימציה הכי אוברייטד ever.
אין לי מושג מה אנשים מוצאים בו, כי אני לא מוצא בו הרבה (אני מוצא בו סרט קטן וחביב. לא זוועה, אבל לא משהו מיוחד. סתם סרט בלי יותר מדי תוכן ועם אי אלו פגמים, שניתן להעביר איתו את הזמן אבל לא הרבה מעבר)
אחלה. לא ממש עניין אותי אם הסרט הוא טוב או לא אלא העובדה שסליק יודע לתפוס טוב את "היוצרים האחרים" של הסרטים שלו (מעניין אם גם את רואלד דאל הצליח לתפוס)
מובן שיש אנשים שאוהבים ושונאים סרט מסוים, אין פה חידוש. בטח כשמדובר בסרט קאלט. זה לא סרט קאלט אם אין אנשים שיצעקו שהוא הכי אוברייטד אבר (אני חושב שצעקתי את זה על הנסיכה וטריינספוטינג, לא לכעוס). בכל מקרה מבחינתי עצם זה שאנשים נוטים לחשוב שברטון ביים את הסרט ושהוא בין השמות הראשונים שישלפו אסוציאטיבית בתגובה לשם טים ברטון,מספיק בשבילי להניח שהוא כן הצליח להעביר לא מעט מהרוח הברטונית לסרט. גם אם זה לא עובדות מוצדקות (לא עשיתי סקר סטטיסטי בנושא) זה כן מספיק לי להעריך מנק' מבט טיפה יותר מרוחקת, מעבר לדיון "אני אוהב את הסרט או לא?".
נראה שגוגל מסכים איתי שהסרט זיקק די יפה את ברטון.
אם אני מגגל את טים ברטון אז בסרגל הסרטים הסיוט מופיע ראשון (לא סתם אנשים כל הזמן משייכים את הסרט אליו). הבאים בתור הם המספריים, חתונת רפאים וביטלג׳וס. לא שגוגל הוא הפוסק בנושא אבל בכל זאת משעשע. אגב כשנכנסתי לעמוד של ברטון ברוטן טומטוס הסיוט מצוין כסרט המדורג הכי גבוה שלו. קצת מעליב שהסרט ״שנחשב״ הכי מוצלח שלך הוא לא ממש שלך.
למען ההגינות
הסיוט מבוסס על קונספא ארט של ברטון, אין ספק שיש לו קרדיט גדול.
מודע לכך שהוא לא סתם שם שהדביקו על הסרט כי ברטון זה מותג. בכל זאת,
קצת מבאס בשבילו שסרט שביים (ולא חסר כאלה), בניגוד לסרט שסיפק בו קונספט ארט וסיפור, הוא לא זה שקיבל את הציון הכי גבוה (כמובן שאין לזה יותר מדי משמעות).
והכי חבל זה שהורידו את קובו
כי כרגע אני לא מכיר שום מקום חוקי בו ניתן לצפות בקובו עם תרגום לעברית או עם דיבוב (קורליין זמין באייטונס עם תרגום / דיבוב, פארנורמן והקופסונים יש לי בבלו ריי עם תרגום / דיבוב, ומיסטר לינק זמין בשירותי הצפייה הישראליים כדוגמת סלקום טיוי בתרגום / דיבוב. כך שיש לי דרך חוקית לראות את כל סרטי לייקה חוץ מאת קובו).
והדבר הכי מבאס הוא שקובו זה הסרט האהוב עלי של לייקה.
בארה"ב הוא זמין למנויי פרימיום של הולו, אז אולי בדיסני פלוס?
(ל"ת)
נופ.
התפתח כבר כלל אצבע – אם יש משהו שנראה שהוא אמור להיות בדיסני פלוס והוא לא בבעלות של דיסני עצמם, הוא לא יהיה בדיסני פלוס בארץ.
נטפליקס קובעת את דירוג הגיל בעצמה
אם זו הייתה הסיבה, היא פשוט הייתה מעלה את הדירוג.
אוקיי.. בעיני לא רק זה זיקוק של ברטון אלא שהוא טוב מרוב סרטיו של ברטון.
קצת מוזר להתלונן על חורים בעלילה בסיוט, זה לא ממש סרט שעלילה הוא משהו קריטי בו. יש סיפור אבל הוא יותר פונקציונלי ופחות העיקר. קצת כמו להתלונן על חורים בעלילה במופע של רוקי.
פרנקוויני חמוד, מרגש וקצת קריפי אבל חתונת רפאים כל כך משעמם וחסר ברק.
התכוונתי לשרשר לאחד
(ל"ת)
אז נראה שנטפליקס קוראים את הכתבות פה
וכדי להמנע מעוד איום של מתן בתביעה, הם החליטו להיות מאוד ברורים בטריילר החדש של ונדל ווילד שיצא ממש עכשיו בנוגע לכך שמדובר בסרט אימה. (הסרט, אגב, גם קיבל סיווג של 13+ בנטפליקס, שזה גם אומר שזה לא לילדים. זה אותו סיווג ש״הבית״ קיבל).
ואני חייב להגיד שלמרות שאני לא כזה מעריץ של הנרי סליק, זה ממש נראה טוב!
נראה שביחד עם ״הבית״ ו״פינוקיו״ זו שנה טובה במיוחד לסטופ מאוושן. ומה שמעניין זה שכל השלושה הם של נטפליקס. נראה שנטפליקס הם התקווה לסרטי סטופ מאוושן, גם ארדמן עברו אליהם. השאלה היא רק מתי לייקה יצטרפו, כי לא נראה שהעתיד הקולנועי שלהם מזהיר, בלשון המעטה.
אז עכשיו אני מגלה שהסרט דורג PG-13
ואם אתם חושבים ש״מה כל כך מיוחד? כולה PG-13. זה לא שזה R״, אז אני רק רוצה להזכיר שאת קורליין הנרי סליק עשה בתוך מסגרת ה-PG.
אז כן, מי שטוען שקורליין הוא סרט מפחיד, שיצפה ליותר מזה.
לא בטוח
אם יש משהו שקורליין לימד אותנו זה שאימה אמיתית לאו דווקא תלויה בדירוג. אמנם הטריילר של ונדל וויילד נראה יחסית מבטיח בתחום, אבל לא בטוח שזה קשור לדירוג
מה בעצם דירוג PG-13 מאפשר ש-PG לא?
לא כל כך חוכמה, הדירוגים הם מאוד טכניים
ומבוססים על צ'ק ליסט- דם, קללות, עירום. קורליין הוא סרט אנימציה, אין בו עירום או שפה נמוכה והאימה שבו לא כוללת ביתור גופות. האימה שבו כל כך אפקטיבית משום שהיא פסיכולוגית, וכוללת ערעור של המציאות והיסודות של המציאות של קורליין, ואיזשהו דיון על האם שווה לוותר על משהו "קטן" כמו עיניים בשביל מציאות חלופית עדיפה, ומלכודות דבש. הסרט הזה בנוי כמו חלום בלהות שהייתי יכולה לחלום.
דירוגים לא בהכרח מבטיחים הפחדות. למשל דדפול שמדורג R הוא סרט מצחיק עם נגיעות של איכס, אני לא זוכרת רגעים מפחידים או אפילו קשים במיוחד לצפיה.
"אין בו עירום?"
מה היית אומרת על הקטע הבא?
אמנם לא מדובר בעירום פרונטלי מלא, אבל עדיין, אני מתקשה להאמין שיש סצנה כזו שילדים קטנים צופים בה…
זה בדיוק מה שהיא מתכוונת כשהיא אומרת טכני
כל מה שאמור להיות מוסתר, מוסתר. לא רואים פטמות, יש תחתונים – זה לא מוגדר עירום לפי אותם נהלים טכניים, וזה לא משנה עד כמה זה נראה לנו בוטה
האמת שפשוט שכחתי מהקטע הזה
אני משערת שהיה עובר דירוג גם בסרט חי, אבל אני גם חושבת שזו לא הסיבה שהסרט הזה לא לילדים. הוא פשוט מבעית (והוא מצויין בעיני, אבל מפחיד רצח)
שמעת על הסרט בייביז מ-2010?
הוא ממש מכיל עירום (ואני לא מדבר על עירום של תינוקות, אלא על עירום נשי) ועוד בלייב אקשן, אבל מכיוון שזה לא בקטע מיני, הסרט קיבל דירוג PG.
כך שעירום כשלעצמו יכול להישאר בגבולות ה-PG אם וועדת הדירוג רואה לנכון שזה לא בא בקטע מיני.
מי אמר שכל סרט R אמור להיות מפחיד או קשה לצפייה?
סרט יכול תיאורטית להיות הדבר הכי לא מפחיד בעולם ולקבל דירוג של NC-17 כי יש בו סצינות מין ברמה הכי בוטה.
זה שסרט הוא PG-13 לא מחייב שיהיה בהכרח מפחיד יותר מסרט אימה ב-PG, מכיוון שהדירוג יכול להיות על מלא דברים ולאו דווקא על קטעים מפחידים.
אבל במקרה הזה, כשמהטריילר ברור שזה הולך להיות סרט אימה, העובדה שזה מדורג PG-13 ולא PG יכולה לרמוז שהסרט הולך להיות יותר משוחרר באימה שלו.
יש המון סרטי אימה ב-PG-13, אבל כמה סרטי אימה אתם כבר מכירים ב-PG? כנראה שרק קורליין.
הסיבה לכך היא שסרט אימה ב-PG צריך לעמוד בהמון מגבלות וקורליין איכשהו הצליח לעקוף אותם, אבל ב-PG-13 כמות המגבלות על האימה והרגעים המטרידים היא נמוכה בהרבה, מה שמאפשר יותר מרחב פעולה לאימה, ולכן יש הרבה יותר סרטי אימה בדירוג הזה.
לא ראיתי את קורליין, לכן אין לי מושג עד כמה זה סרט אימה (ואני ממש לא נוטה בקלות להאמין כשאנשים אומרים על סרט שהוא ״אימה״. אנשים גם אומרים על דוקטור סטריינג׳ 2 שזה סרט אימה כשבעיני זה פשוט סרט מארוול רגיל), אבל בסך הכל טענתי שאם זה מה שהנרי סליק מצליח לעשות במגבלות ה-PG אז יש מצב שב-PG-13 הוא יהיה אפילו יותר משוחרר עם האימה כי הדירוג מאפשר.
(ואגב, הדירוג הוא ממש לא רק על דם קללות ועירום. יש משמעות בדירוג גם לרצפים מפחידים / מטרידים ואפילו ל״אלמנטים תמטיים״)
טכנית, "מפלצת של בית" ניסה להיות סרט אימה והוא היה מדורג PG
"חתונת רפאים" הוא בהחלט סרט אימה (בחלקו לפחות) ומדורג PG.
זה עדיין בקושי, בוודאי אם משווים לכמות סרטי האימה ב-PG-13
ואת חתונת הרפאים יותר הייתי מגדיר כ-״דרמה קומית עם אלמנטים של אימה״ ופחות כממש ״סרט אימה״.
אין דרך למדוד פחד. הסיבה שסרטי אימה הם לא PG נובעת כנראה משלל תכונות שיש להם שקשורות למאפיינים ז'אנרסטים בעלי מדידה (מוות, דם, אלימות בוטה) אבל אם יהיה סרט אימה שמצליח להפחיד בלי הדברים האלו גם אם הוא יהיה מאוד מפחיד הוא יהיה PG
אותי קורליין מאוד הפחיד
אני נתקלתי בכמה וכמה סרטים שבין סיבות הדירוג שלהם היה כתוב ״תמונות מפחידות״
אז כן, יש משמעות מבחינת הדירוג לרגעים מפחידים, גם אם אין בהם דם או אלימות.
קורליין, לפי מה שאני מבין מפה, הצליח להיות מאוד מפחיד ובכל זאת להישאר PG ואי אפשר להגיד שזה דבר קל.
צריך גם להוסיף שלפעמים ועדת הדירוג פועלת בצורה שנוייה במחלוקת בבחירות שלה, כמו הארי פוטר והנסיך חצוי הדם (שאגב, גם מכיל אימה. במיוחד בסצינה של החיז״לים) שבלי שום סיבה הגיונית דורג PG. בהחלט יכול להיות שקורליין הוא סיפור דומה.
אבל בכל מקרה, מדובר ביוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל.
אלמנטים מפחידים מאוד בסרטים אמורים בעיקרון להעלות את הדירוג לכל הפחות ל-PG-13 וזה אכן מה שקורה ברוב המקרים. זה שיש מקרים יוצאי דופן לא אומר שלוועדת הדירוג לא אכפת כלל מאלמנטים מפחידים, אלא שלפעמים הם עושים טעויות בשיקול הדעת.
אגב, גם אין דרך למדוד בצורה מדויקת אלמנטים תמטיים
ובכל זאת ועדת הדירוג מזכירה את זה כסיבה בלא מעט דירוגים.
מה הפואנטה להתווכח על ז'אנר של סרט שלא ראית, כי אתה מצהיר שאתה לא אוהב את הבמאי?
(ל"ת)
אני ממש לא מתווכח על איזה ז׳אנר זה קורליין
ואני לא לגמרי מצהיר שאני לא אוהב את הבמאי.
אבהיר את עצמי:
א. אין לי דעה של ממש לגבי הנרי סליק, מאחר וראיתי רק 2 סרטים שלו וזה לחלוטין לא הוגן לשפוט במאי על פי שני סרטים בלבד. כל הדעה שהבעתי עליו, היא נטו דעתי על 2 הסרטים שראיתי (״ג׳יימס והאפרסק הענק״ ו״הסיוט שלפני חג המולד״) ולא על הבמאי באופן כללי.
ב. הסיבה שלא ראיתי עדיין את קורליין ממש לא קשורה לזהות הבמאי.
רק לאחרונה ראיתי את ג׳יימס והאפרסק הענק.
אין לי באמת מושג למה עוד לא ראיתי את הסרט. כנראה עוד לא מצאתי את החשק המתאים.
אבל כן יש לי תכנון לראות את הסרט מתישהו.
ג. אני לא באתי להתווכח בשום צורה על הז׳אנר של קורליין.
אתם, שראיתם את הסרט, טוענים שזה סרט אימה, אז מבחינתי כרגע אני מתייחס אליו כאל סרט אימה עד שאצפה בו ואוכל לחוות את דעתי.
כן כתבתי שיש לי ספקנות מסויימת בנוגע למידת האימה שלו, עקב הדירוג הנמוך שלו ועקב מקרה אחר (דוקטור סטריינג׳ 2) בו כולם התייחסו לסרט כאל אימה בעוד ואני לא ראיתי אותו ככזה. אבל עדיין מדובר סתם בתהיה, אין לי באמת מושג לגבי הסרט ובוודאי שלא באתי להתווכח על כך. זאת בכלל הייתה הערה צדדית מאוד בתוך תגובה שלכל אורכה התייחסה לקורליין כאל סרט אימה (הרי כל הטיעון שלי על הסרט החדש הוא כי ״אם קורליין הוא אימה ב-PG, רק דמיינו איזה אימה תהיה כשהבמאי עובר ל-PG-13״. כך שבאופן מאוד ברור אני מתייחס לקורליין כסרט אימה).