ביקורת מתגלגלת: קוקומלון, עונה 11

נא לסמן ספוילרים כמו שצריך. אתם אמורים להכיר מה קורה פה. 

פרק 1: בינגו ושלוש הטירות

בפעם האחרונה שעזבנו את "קוקומלון", נראה שהדברים חזרו לשגרה, אבל הרי ברור שהמתחים שנוצרו בין הדמויות יערערו על כל העסק, ושהארגון המסתורי לא באמת שחרר את קוקו וחבריו. 

ובכל זאת, הפרק הראשון של העונה ה-11 בא משום מקום – מילא שזה פרק חוף ים, דבר שאנחנו יודעים שבסדרה הזאת מסמל את חילופי המשמר הקרבים, אם תעצרו את הפרק בהתחלה, תראו שיש כאן הטעייה: לכאורה הפרק מתרחש על חוף ים אבל בעצם זה פרק שבו מסופר על שלושת החזירים. 

אז למה קוקו מלון רוצים לספר על שלושת החזירים והזאב הרע אבל אז מחליפים ברגע האחרון לחוף ים, כלב וטירות מחול? 

כי הם באים להנכיח שבעונה הזאת הכל על השולחן, ומי שמאמין לשנייה אחת שמתרחשת על המסך – זה עליו. מי שמאמין, נניח, ש: א. ילד בן 5 מצליח לבנות טירה מחלוקי נחל ו-ב. שהיא הטירה הכי יציבה מכל הטירות האחרות, טוב, זה בטח אותם אנשים שלא האמינו כשהתגלה הטוויסט מעונה 4 שהרצפה היא לא באמת לבה. 

כי בעצם, ההורים של קוקו משקרים לו. הם פותחים ספר על שלושה חזירים ואז ממציאים זכרונות מושתלים על חוף הים עם כלב וטירות ופיזיקה שבורה. והם צופים מהצד בעוד שהכלב הורס את כל הטירות בהנאה גלויה, מחכים לרגע שהחינוך שלהם יפעל באופן סופי ויוכלו להפעיל את השלב הבא של התוכנית שלהם. 

אבל יותר מזה – כמו אצל שלושת החזירים, לא כולם הולכים לשרוד את העונה הזאת, כך רומזים לנו. 

בסך הכל, אין מה להתלונן: אחלה פרק פתיחה מסדרה שתמיד צעד אחד לפני המעריצים. 

הערות אקראיות:

• בינגו מה נסגר תפסיק להרוס טירות של הילדים!
• כן יש סיבה למה לא מראים את בינגו הורס את הטירה של המקלות כי אין שום סיבה שהוא עשה את זה וסתם מפלילים אותו בקטע לא בסדר. 
• "לך תעמיד אבנים בטירה?" יא טמבל זה כלב אין לו אגודלים מה אתה רוצה ממנו?
• או שמא… הוא… לא באמת כלב?

פרק 2: הישאר לידי

האם אני צריך לחשוש מהכיוון שהסדרה הזאת לוקחת כשהשיר הרומנטי של בן אי. קינג מוקדש לילד ולכלב שלו?

לא, מה שאני צריך לחשוש ממנו הוא זוג ההורים שממש סבבה עם זה שהילד שלהם בחוץ בגשם בלי מעיל או מטריה או משהו והדבר היחיד שהם מציעים זה מגבת בשביל שהוא לא ילכלך להם את הבית אחרי שהגיר נהפך ל… עיסה? איך זה קרה? האם היוצרים של הסדרה הזאת שיחקו בגיר אי פעם?

לא שזה משנה – התיאוריות ברדיט כרגע נוטות כולן לכך שההורים מנסים לדחוף את קוקו לזרועות כלבו במטרה לשבט את השניים לכימרה כדי לפצות על אובדן ילדם הקודם. אני לא לחלוטיןןן משוכנע שזה יקרה – או שזה יקרה העונה, אבל אין ספק שכרגיל משהו דפוק קורה פה, וצריך לפקוח על זה עין. 

הערות אקראיות:

• למי שלא מספיק לו לשמוע איך הסדרה מתעללת בשירו של בן אי. קינג – אפשר גם לשמוע בדיבוב בעברית
• כל לוח הזמנים לא ברור לי פה בכלל, מתי הילד הזה בעצם ישן 

פרק 3: שיר קולות הטבע

די, כמה אפשר כבר עם פרקי קונספט? לא מאמין שפרק שלם אין את קוקו ואנחנו מתמקדים באחיין (?) שלו קודי שהולך לדוג "רק בשביל לשחרר" את הדגים, רמיזה ברורה למהלכים האפלים שהולכים בביתו של קוקו, בטח, אבל כזה יכולתם פשוט להראות כבר את הדברים האפלים במקום להתעסק בעוד פרק ש"מבסס את האווירה". 

מישהו ציין שהסדר של "קולות הטבע" כאן לא אקראי – הרוח הוא ההורים של קוקו, המים הם הגופות מהמרתף, בינגו הוא הצפרדע, הסוכן מהבולשת הוא הציפורים, וקוקו הוא כמובן הדג שנתפס בחכה. האם באמת ישחררו אותו כמו שנרמז פה? אפשר רק לקוות. 

הערות אקראיות:

• מים לא נשמעים כמו תוף מה זה השטויות האלה 
• מחובתי לציין לטובה את המתרגם של השירים לעברית פה שעושה עבודה הרבה יותר טובה ממי שכתב את השירים במקור ומתעקש לעשות חריזה ולהכניס מילים ולהפוך את כל העסק לכמעט משהו יפה. 
• לא, הורים, אל תעצמו עיניים שניכם בזמן שיש לכם ילד בסירה רעועה, זה רעיון ממש גרוע.
• "בוא נקח את הילד שלנו לדוג, ואז נלמד אותו לעשות הכל חוץ מלדוג עד שיגיע דג באקראי".

פרק 4: יום הבלט של סיסי

פרק 4 מחזיר את סיסי אל מרכז הבמה, וכמו תמיד עוסק בשקרים ובדרך של החברה לדכא את האינדיבידואל. מצד אחד סיסי מבטיחה ומובטח לה שהיא יכולה "לרקוד את הרגשות שלה" – אך בבירור זה לא המצב, ואף ילד לא מורשה לרקוד כעס, פחד או  תסכול. 

ההורים הנאספים מאששים תיאוריה שידענו מזמן: ה"גן" שלהם הוא חלק ממעבדת הניסוי. עד כה נמנעו מלהראות אותו בשלמותו אך כעת כאשר מוצג "ערב הופעה" של כל הילדים ויש – הפלא ופלא – רק את גיבורינו, נראה לי שזה לחלוטין מ.ש.ל.

שימו לב גם לעניין הפרחים הרוקדים – אחרי ניסיונות הזיווג של קוקו עם הכלב שלו והפרק הקודם, נהיה ברור הקו הכללי של המזימה להחזיר את הילדים למצב פראי וטבעי ומשולל אנושיות. והמצב לא נראה טוב.

הערות אקראיות:

• לעשות קצת עם הרגליים זה לא בלט
• למה בכלל ילדים בני… 4? רוקדים בלט. תלמדו אותם הורה.

פרק 5: זאת הדרך שבה אנחנו משחקים

יפה שאנחנו מרחיבים את חיי החברה של קודי, ואני מבין שבשלב הזה אין מה להתלונן שלא נגע בקו העלילה הראשי אלא בכל מיני דברים כמו האוגרת (?) ג'ליבין והעובדה שהאב של קודי בבירור מנסה להתעלל בו ובחבריו על ידי זה שהיא תנשך להם את האצבע אבל לצערו זה לא עובד. 

בכלליות, נחמד לראות פרק אחד שמסתיים באופן חיובי – אחרי כמה פרקים די קודרים, נראה שהחברים של קודי הצליחו לברוח ממה שאביו תכנן עבורם, אם כי כמובן שהכל יהיה תלוי בהורים שלהם אחר כך. 

ושוב, נותרת השאלה מי זאת בדיוק ג'ליבין, ולמה היא כל כך מפחדת. מה היא יודעת? ברדיט מנסים להגיד שהשם שלה, שמתחיל בג'יי, רומז לאחת מהדמויות של העונה השישית אבל בחיי שאני לא חושב שהגיוני לצפות שאני אזכור את כל השמות מהעונה המעפנה ההיא. 

הערות אקראיות:

• למה אתם שוטפים ידיים לפני שאתם משחקים עם האוגרת? אחרי, סבבה. מה אתם פוחדים, להעביר לה מחלות? מה קורה פה?
• לא חמק מעיניי שהשער של הכלוב שלה היה פתוח והיא לא ברחה – משל למצבם של הילדים שלכאורה יש להם אפשרות למנוע את גורלם והם נמנעים מזה שוב ושוב. 

פרק 6: שמיים כחולים

ושוב, מציגים כיצד קוקו שלנו מתאהב בחיות ובדברים שהוא לא אמור להתאהב בהם. תכלס קצת פרק פילר שחוזר יותר במודגש על דברים שהבנו: שהם בגן מבודד רק ארבעתם, שמנסים "לקרב" אותם לטבע, ושהשם ישמור יש לנו עוד דרך ארוכה לעונה הזאת, הא? 

עם זאת הרמזים להזנחה ההורית המכוונת דרך הציפור, שבונה את הקן שלה על הרצפה נבנו יפה ומאותתים לכולם שמשהו מאוד לא בסדר בתמונה הזאת. כמובן שזה לא כך, והבעיה היא כנראה הארגון המסתורי מאחורי כל זה, שרוצה לקחת את הטבע לידיים שלו בניסיון לטעון בפני הילדים "תראו! הציפור הזאת לא יודעת לעשות קן לכל הילדים שלה! האם אתם רוצים שנבחר אחד מכם למות!" אבל אני גם כן חושב שהסדרה פספסה את המסר האירוני פה וזה באמת סתם יוצא "ציפורים הן טמבליות שלא יודעת לעשות כלום ואנחנו צריכים לעזור להן בהכל". 

הערות אקראיות:

• לא, באמת, מה זה הציפורי זוועה מהסיוטים האלה ולמה הגוזלים ממשיכים לגור בקן אחרי שהם עפים כבר, מה אני מפספס פה. 

פרק 7: טום-טום ילד קט

אין לי מושג מה משמעות השם הזה. 

בכל מקרה, שוב מקריאים לקוקו סיפור שהוא אמור להבין ממנו ששינה זה נוראי ואסור – דבר שכבר ראינו שהוא הפנים בפרק השני עם בינגו (שנעדר באופן חשוד) אז כאילו די, כמה אפשר לצעוק על ילד ששינה זה לחלשים. 

אבל אני מודה שמכל הפרקים החידתיים עד כה, זה החידתי מכולם ואני פתוח לכל מיני פרשנויות כי עד כה לא השתכנעתי שלחלוטין הבנתי מה קרה פה. אני אפילו לא באמת בטוח מתי הוא קרה, כי ממתי הם בחווה בכלל? 

הערות אקראיות:

• למה האוכל של התרנגולות ורוד???
• ושוב תודה למתרגם שראה שהילד בבירור לא מתחת אלא מעל לערימת שחת ותיקן. 
• הכבשים: מגניבות, עושות דברים, הולכות. הפרות: אוכלות תירס, אוכלות תירס, ו… אה… אוכלות תירס. 

פרק 8: שיר ערש לבובה

קוקו ואחותו מרדימים בובה (שוב במקום לישון בעצמם – עדיין לא ראינו את קוקו ישן פעם אחת כל העונה) במה שמבקרים רבים הכריזו כפרק "הכי מבריק של העונה" אבל כזה, באמת? עושים לכם קצת מטא ואיזה ביקורת על איך הילדים עצמם מפנימים את החינוך ההרסני שלהם על בובות וקטנים מהם וכולם קופצים על זה כאיזה אמירה חתרנית על נפש האדם? 

כי כאילו, בחייאת, זה לא – הילדים האלה מעולם לא גדלו בבית נורמלי. ברור שהם דפוקים. ברור גם שאיך שהם יתייחסו לבובות יהיה דפוק. מה אתם מנסים להוכיח? ולמה תמיד מה שהאוהדים של הסדרה מנסים להוכיח זה כמה דפוקה האנושות? 

הערות אקראיות:

• השם ישמור הם אפילו לא מנסים לחרוז בשלב הזה, איזה חוסר השקעה.
• הילדים האלה טובים באופן חשוד למדי בבניית מובייל. מה זה הציפיות הלא סבירות האלה מהתינוקות האחרים בני השנתיים שיראו את הסדרה.

פרק 9: לאט, לאט, לאט נמשיך

הגילוי העיקרי פה הוא שהילד מהפרק על האוגר הוא עכשיו חלק רשמי מהתוכנית ונמצא בגן של קוקו. מסכן. כמו כן, החינוך האורווליאני ממשיך עם הניסיון להחליף "בנייה חכמה" עם "בנייה מהירה" והתעקשות על לעשות הכל "איטי" למרות שאין שום סיבה לעשות שום דבר ממה שקרה פה איטי, אלא פשוט חכם. אבל כאמור, בשלב הזה הסדרה מגיעה למחוזות "120 ימים של סדום" של התעללות חוזרת ונשנית בדמויות שבה.  

לא שאני מתלונן. 

טוב, אולי קצת. אני בעיקר תוהה מתי מר צב יגלה את עורו האמיתי ויגיד להם להתחיל להפוך לחיות. 

רגע, יש עוד דמות שנכנסה לגן? מודה שפספסתי אותה. 

הערות אקראיות:

• אני מבין שהסדרה הזאת פשוט חיה מ"לחן: עממי" במקום לשלם לאיזשהו מישהו שיכתוב מנגינות בשבילה. 

פרק 10: כוכב מאיר זוהר למעלה

טוב, בסדר, זה חמוד שקוקו מקריב את הרצונות שלו בשביל להציל משהו בשביל האחים שלו… או שזה היה חמוד, אם הוא לא היה בעצם דוחף אותם למזימות המרושעות והכימריות של הוריו להפוך גם את אחיו לחיות. אבל, טוב, ניקח את כל מידת החמידות הקטנה ביותר שיש לנו בסדרה כל כך חסרת תקווה כמו זו. 

אגב, אני מדבר על זה הרבה אבל נשאלת השאלה מה מערכת היחסים בין ההורים והארגון ומי משפיע על מי ומי נגד מי. האם ההורים מורדים בארגון ויצאו לדרך חדשה? 

הערות אקראיות:

• לכו לישון! לכו לישון!!!! מה נהיהההההה

פרק 11: א-לה נאניטה נאנא

שוב אנחנו חוזים בניסיונות האדם לשלוט בטבע לצרכיו (הפעם להרדים ילדים). ושוב הייתי חושב שהסדרה מנסה להגיד שזה רע כי זה מה שהנבלים עושים אבל האם בשלב הזה "קוקומלון" פשוט שכחה מי הטובים ומי הרעים ולחלוטין עשתה פניה של 180 מעלות ומסכימה עם מי שהיא אמורה לבקר? אולי זה קשור לפירורים שנזרקו לנו בנוגע לסוגית יחסי ההורים והארגון. 

עם זאת, השורה התחתונה היא שאני מאבד פה דמויות שאכפת לי מהן שיש סיכוי שינצלו או יצילו מישהו ואני כמעט בטוח שעד סוף העונה ישארו רק תמונות מראה מבעיתות של האנושות ברגעיה המכוערים ביותר. 

הערות אקראיות:

• לוקח חזרה את המחמאות שלי מהמתרגם שהחליט, פשוט בגלל שהוא יכול, לא לעשות את העבודה שלו ורק לתעתק את השיר בספרדית כי הביאו אותו לתרגם רק אנגלית.
• תקשיבו, אני פשוט זורק רעיון אבל אולייייי אל תרדימו את הילד שלכם במדורה באמצע חוף ים ובמקום זה תלכו הביתה?

פרק 12: שיר הרוח והגוף

אני חושב שזה האישור הראשון הרשמי שקיבלנו לכך שהילדים הפכו לחיות, אבל אם כך, למה הסדרה משתפנת ולא מראה לנו אותם בצורתם החייתית? אילוצי התקציב של הסדרה הזאת יצאו לי בערך מכל החורים אבל בחייאת – אתם נותנים דגש מיוחד על ההיברידיות האנושית-חייתית והתהליך ואיך זה דופק את השכל של הילדים ואז פשוט משתפנים וכזה "כן עכשיו כולם חיות זה מפחיד אמאלה תבהלו". 

והכי גרוע זה שהמעריצים פשוט בולעים את זה בלי ביקורת או התנגדות ורק מסבירים כמה זה בעצם חכם ואם בראדלי קופר יכול להיות איש הפיל בלי איפור למה "קוקומלון" צריך להשקיע בתקציב אבל די נו אפשר לדרוש מינימום של כבוד מהסדרות שאנחנו צורכים. 

כמו כן, אל תתפסו אותי במילה אבל לדעתי המדיטציה עלק של הפרק היא זרע למשהו נבזי בהרבה שהשתילו במוח של הילדים אבל אני מודה שקשה לי להגיד מה. 

הערות אקראיות: 

• זה מדהים שיש חיות מסוימות שפשוט ויתרו על להנפיש אותן באופן נורמלי בסדרה הזאת, ואיילים הם אכן חלק מהן.
• מה נסגר גברת מורה ליוגה למה את לוקחת ארבעה ילדים לאמצע היער לעשות יוגה עם איילים? הנה רעיון אחר אולי אל פאקינג תעשי את זה.

פרק 13: ירח מעל 

אוקיי רגע רגע רגע לראשונה דמויות נרדמות בעונה הזאת ואמאלההה מה זה האימה הזאת, זה זורק לחלוטין את כל מה שחשבתי שיהיה הכיוון של הסדרה – ההיברידיות של האדם עם החיה – לפח בעוד שבעצם העניין הוא עיוות מהלך השינה והגרוטסקה בו, ואוקיי, אולי זה היה אשמתי ששוב זלזלתי בסדרה שבאמת יודעת שוב ושוב להיות יותר חכמה מהצופים שלה. 

כי גם באתי להגיד שזה באמת הפרק הכי מיותר עד פה בעונה – ספק בסדרה – אבל הסיום שלו פשוט הופך את כל הקערה על פיה. לכאורה איזה פרק על ריקוד, לכאורה פרק על זה שקודי מעדיף דינוזאורים על להיות אח אבל בעצם מבהיר לנו לחלוטין כמה כל המשפחות פה תחת שליטת הארגון שבלחיצת כפתור כולם ישנים. אבל לא באמת ישנים, אני יודע איך שינה נראית: אלא שינה זומבית, טרודה, חסרת מנוח, שכמעט מחייבת שלכל העוסקים בדבר יהיו סיוטים. 

מה אני אגיד, נפלא. ובהתחשב בחלק של "בפרק הבא" עם בעיות השינה הצפויות, נראה לי שאנחנו לפני ה"פרק 9" של העונה, וזה כשאנחנו עוד די באמצע שלה. אמאלה, איזה התרגשות. 

הערות אקראיות:

• אה אוקיי אז ספציפית המתרגם שונא ספרדית, זה לא בקטע של זה שהוא אוהב רק אנגלית, הבנתי, מעניין, מעניין.
• מה את מפחדת מבובת דינזואור גרועה יא ילדה בת שנתיים? 

פרקים 14-15: ג'יי ג'יי מתקשה להירדם + דובי'לה דובי'לה לילה טוב

אז אחרי הפרק שביסס את אימת השינה, היה חשוב ל"קוקומלון" להבהיר שקוקו שלנו עדיין לא נגוע ושיש לו עוד סיכוי. וכן, ההטעייה עם שם הפרק כן חכמה, אבל בשלב הזה זה די צפוי מהסדרה שידועה ברמזים והטעיות שלה. זה שקוקו עוד לא באימת השינה זה רעיון מעניין, וקצת שונה מהשטאנץ הרגיל של הסדרה אם כי אני לא בטוח שכזה שמצדיק פרק כפול. 

כמובן, הסיבה העיקרית שעשו את זה בפרק כפול היא לעשות טוויסט על טוויסט ולהבהיר לנו: כן, קוקו עדיין לא בבעיות השינה… אבל אנחנו בעצם רואים שני צירי זמן שונים, וגם קודי עד לפני רגע עוד הצליח לישון כמו ילד סביר. האם מחלת השינה תעבור לקוקו? ולמה? הסדרה עדיין לא עונה. אבל עכשיו מצפים שכל פרק נחשוב באיזה ציר זמן אנחנו, ובאמת שקיוויתי שנפטרנו מזה בעונה 4. 

אבל בסדר, עכשיו רק צריך להבין בכל פרק האם זה לפני או אחרי שהם הפכו לחיות ולפני או אחרי ניסויי השינה ואני חושב שהרמז הוא מספר הילדים בגן, אבל ברדיט טוענים שזה קשור לסדר האותיות על הקיר וזה למה שאף אחד לא אוהב אתכם, רדיטורים. 

הערות אקראיות:

-למה כל הבובות של הילדים האלה הן מהגיהנום???

פרק 16: נצנץ, נצנץ, כוכב קטן

די כבר עם הסימבוליזם החדש, דייי. עד שכבר פיצחתי משהו בסדרה הזאת עכשיו אתם מכניסים את ארבעת הכוכבים האלה ואני צריך לנסות לחשוב על המשמעויות הגיאומטריות של כל העסק. די קוקומלון, זה לא עסק. בן אדם רוצה לכתוב על סדרה לא לקרוא עמודי ויקיפדיה על כל ההיסטוריה של הצורות הפשוטות והכוכבים. די, למה הכל זה סימבוליזם פה? למה אי אפשר שעונה שלמה תתמקדו רק בעלילה כפי שהיא מתפרשת, מה אני צריך לעשות בשביל שיהיה טיפה טקסט ולא רק סאבטקסט? די, זה לא מצחיק יותר, זה כמו הפרק ההוא שקוקו היה רוח רפאים אבל אז לא, אני לא נהנה מזה, אני יודע שזה ככה מהעונה הראשונה אבל חשבתי שזה מתישהו יפתר אבל איכשהו יש רק עוד שאלות. די כבר קוקומלון, די. למה המרובע הפך לעיגול? לא יודעעעע קוקומלון, לא יודעעעע. למה התרנגולת חצתה את הכביש? הא גם אני יכול לשאול שאלות חסרות פשר, די כבר עם זה!!! לפחות קיבלנו אשרור על עניין הגלקסיה האחרת שבגללה ציר הזמן של קוקומלון נקטע משלנו עם מערכת הכלב אבל זה לא עונה על שאלות!!!

בכל מקרה, פרק נהדר, אחד מהטובים של העונה, 10/10.

הערות אקראיות:

• אני יודע שאין לי למה לצפות ממישהו פה אבל הכוכב הקטן הוא לא ריבוע או עיגול או כלב אלא מערכת הכוכבים עצמה והקפיצה הזאת בין היחיד לרבים היא סתם טמטום ולמה שיהיה כוכבים בצורת כלב בכלל. 

פרק 17: תקרא לי סיפור?

אוקיי, אז נראה לי שבציר הזמן אנחנו ברגע קריטי לפני שקוקו סופית מאבד את זה. באופן קפריזי הוא מסתובב מחדר לחדר מנסה להיאחז בספרים, שהסדרה כאילו לועגת להם כמי שבעצם יהיו האובדן שלו מה ש: לא מגניב, סדרת טלוויזיה! מה זה הריב הטיפשי הזה נגד ספרים? יש מקום לכולם! 

בכל מקרה, קוקו כבר כמעט לא איתנו, או לפחות לא בגופו האנושי כי כפי שנרמז מאוד בכבדות – הוא כבר עבר לבינגו שלפתע מחקה את ההתנהגות של קוקו ומבקש שיקראו לו את אותו הסיפור, ומצליח לישון יפה. 

זה די בונה לקראת המהלך הסופי – השתלטות סופית על המוח של קוקו לטובת עשיית רצונו של הארגון המרושע… אבל נחמד מצידם להשאיר את העצמאות והחירות שלו אצל בינגו, אני מניח. יאללה לפינאלה הגדול.

הערות אקראיות:

• איזה ילד חרא אתה קוקו, כבר קראו לך את הסיפור הזה מה אתה הולך לאנשים אחרים? זה למה אף אחד לא אוהב אותך. כאילו זה, והבעיות שיער שלך כאילו אתה משחק אותה צ'ארלי בראון, אבל בעיקר החלק שאתה שמוק. 

פרקים 18 עד 20: שיר הערש של ג'יי-ג'יי וקודי + כולם הולכים לישון  + לילה טוב אהוב יקר 

ס… סוף טוב?

בצעד בלתי אופייני ל"קוקומלון", ואחרי בנייה הדרגתית להפיכתו של קוקו לעוד נדבק במחלת השינה של קודי, כולל "התארגנות תמימה" אצל חברו, משהו כשל בתוכנית של ההורים – ובעוד שהם מנסים להסביר לו שהדבר הזה שהם עושים הוא "טבעי" כי הנה החיות ישנות ככה, קוקו ואחיו הצליחו, ברגע האחרון, להינצל. 

ושלא תגידו ש"קוקומלון" הפכה לסדרה אופטימית: הציניות עדיין שם, ומה שהציל את קוקו ואחיו היה האהבה של ההורים, אותם יכלו הילדים לנצל לטובת בריחה מהניסוי הנוראי שתיכננו לעשות עליהם. האם כל הילדים בעולם יוכלו לבנות על רגעים של היסח דעת? כנראה שלא. אבל בעוד שקוקו איבד הרבה מהדעת שלו לטובת בינגו, וקודי הוא קאפוט – "קוקומלון" בחרה להזכיר לנו שיש תקווה, בסאגה של שלושה פרקים בלתי נשכחים. 

וזה למה, שוב ושוב, ואחרי שכבר קברנו והספדנו אותה, "קוקומלון" היא סדרת המתח הכי טובה בסביבה. ומדי פעם, מי ידע, אפילו גם אופטימית. כל הכבוד. 

הערות אקראיות:

• בסך הכל אירוניה יפה שעונה שמוקדשת כולה לשינה תהיה חומר לסיוטים. 
• אז פשוט לא מדברים על כוחות הקסם של סיסי שהושארו בגן???