אז היום מתחילים משחקי ההכרעה. שמינית גמר, ואחריה רבע גמר, וחצי גמר, וגמר. את טבלת המשחקים הצפויים אתם יכולים לראות כאן.
אנחנו מתחילים במשהו קשה. תתרגלו. סטיבן ספילברג הוא ללא עוררין במאי נפלא, מהגדולים אי פעם, שדורות שלמים גדלו על סרטיו – אלה המיועדים לילדים ("אי. טי.", "הוק"), וגם אלה המכוונים למבוגרים ("רשימת שינדלר", "להציל את טוראי ראיין"). איך שלא יהיה, תמיד כיף אצלו ("אינדיאנה ג'ונס", "פארק היורה"). הייאו מיאזאקי, לעומת זאת, הוא במאי נפלא ללא ספק, מהגדולים אי פעם, שדורות שלמים גדלו על סרטי הילדים שלו ("השכן הקסום שלי טוטורו", "פוניו"), ועל הסרטים שלו המיועדים למבוגרים ("הנסיכה מונונוקי", "הרוח העולה"). בכל מקרה, תמיד כיף אצלו ("המסע המופלא", "הטירה הנעה"). שניהם מחוברים מאוד לילד הפנימי שלהם. רק אחד יעלה לרבע הגמר.
 |
שמינית גמר 1
מס' מצביעים: 732  Loading ... |
 |
במשחק השני בשמינית הגמר, קרב יריות. בשלב הבתים, קלינט איסטווד הצליח לחסל כמה יריבים צעירים ממנו בהרבה. אולי זה בעצם לא מפתיע – מדובר הרי באיש ללא שם, השולף המהיר ביותר במערב. הוא יודע שכשצריך לירות, יורים, לא מדברים, ויש לו כמה כדורים חזקים ("בלתי נסלח", "מיסטיק ריבר", "מיליון דולר בייבי", "גראן טורינו"). אבל אין לזלזל גם ביריב שלו: קוונטין טרנטינו, המנוסה באקדח כמו גם בחרב סמוראים, וגם הוא מבקר במערב הפרוע מדי פעם ("ספרות זולה", "להרוג את ביל, "ממזרים חסרי כבוד", "ג'אנגו ללא מעצורים").
 |
שמינית גמר 2
מס' מצביעים: 727 Loading ... |
 |
טוב, פה בוודאות אהיה במיעוט.
מיאזאקי אהוב עליי הרבה יותר מספילברג ויצירותיו הן בעלות תוכן מגוון ומעניין יותר מאלו של ספילברג.
בין טרנטינו ואיסטווד היה לי הרבה יותר קשה לבחור, אבל לאיסטווד הייתה קריירה ארוכה ועבורי אף סרט של טרנטינו לא משתווה ל"בלתי נסלח"
בתור המעריץ הכי גדול של מיאזאקי...
…הצבעתי לספילברג.
זה עלה לי בבריאות אמנם, אבל דווקא בשלב הגמר החלטתי להצביע משיקולים היסטוריים רחבים יותר. כשאני בוחן את הקריירות של ספילברג ומיאזאקי, אין לי ספק שאחוז הסרטים הטובים בקריירה של האחרון גדול יותר מזה של הראשון, אבל האמת היא שבלי ספילברג פשוט לא היה מיאזאקי – או ליתר דיוק, מיאזאקי היה מאבד את אחד ממקורות ההשראה העיקריים שלו. מדי פעם מתייחסים למיאזאקי כאל "וולט דיסני של יפן" (השוואה שגויה בין אנימטור שהוא גם מנהל אולפן למנהל אולפן שנטש את עבודתו כאנימטור ברגע שהוא גייס אנשים מכשרים ממנו) או "אקירה קורוסוואה של האנימציה" (קורוסוואה, למרות הדימוי שלו בתור הבמאי הלאומי של יפן, מעולם לא הצליח להגיע אל הקהל היפני באותו קנה מידה של מיאזאקי). "סטיבן ספילברג של יפן" היא אולי האנלוגיה הכי קרובה – האיש שהצליח לקחת את הז'אנרים הכי מסורתיים והכי שמרניים בתעשייה שהוא עבד בה, ולא בהכרח להפוך אותם על הראש כמו לתת להם מגע מעודכן ומודרני, ובעיקר להתחבר דרכם לרגש של הצופים.
ובנקודה הזאת, מיאזאקי – שאנימטורים כמעט מכל האולפנים הגדולים למדו ממנו – למד דווקא מספילברג. אני לא יודע כמה זה מקרי שהתמונה פה בעמוד מציבה את "טוטורו" מול "אי.טי.", אבל כשמסתכלים על שני הסרטים האלה אי-אפשר שלא להבחין בהשפעה שהיתה לספילברג על מיאזאקי: מלבד סצנות כמעט זהות ומסגרת עלילתית דומה, מיאזאקי שאב מ-"אי.טי." גם את הסאבטקסט של הפחד מאבדן משפחה*. כשמסתכלים על Castle in the Sky – סרט שהוא במידה רבה מחווה אחת ענקית לכל מקורות ההשראה של מיאזאקי – אי אפשר שלא לשים לב גם להשפעה של סרטי אינדיאנה ג'ונס. אפילו סרט זניח לגמרי בפילמוגרפיה של ספילברג כמו Always השאיר עקבות ב-"פורקו רוסו".
כשאני חושב על זה, מיאזאקי הוא לא הספילברג של יפן – הוא הספילברג של עולם האנימציה בכלל. אבל זה עדיין אומר שספילברג בא קודם. לכן בקרב הזה אני נותן לו את קולי (והעובדה שספילברג אחראי ללא-מעט סרטים שגדלתי עליהם, ושלטעמי מאז תחילת המאה ה-20 הוא נמצא בתקופה המרתקת ביותר בקריירה שלו גם עוזרת).
* אגב, גם הסרט "ענק הברזל" שמייצג פה את בראד בירד הוא סרט עם השפעה ספילברגית מרחיקת-לכת.
מה?!?
סליחה, אני עדיין מנסה להתאושש מקריאת השורה הראשונה בתגובה שלך.
קרא את יתר התגובה. נימקתי.
(ל"ת)
מן הסתם. חזרתי לקרוא את כל השאר.
(ל"ת)
חוץ מזה, הרבה לפני שפרסמתי את ההודעה יכולת לדעת את זה
היות ואני משתמש רשום, וההצבעה נרשמה במערכת (האח הגדול עינו פקוחה וכו').
אני לא משגיח על כל הצבעה של כל אחד!
אני לא כזה סוג של אח גדול.
ניתוח מרתק. תודה!
(ל"ת)
המאה ה-21, מן הסתם.
(ל"ת)
איסטווד מבחינתי תמיד (חוץ מנגד נולאן. אבל עכשיו בטוח שהוא לא ישרוד עד אז)
אהבתי אל הסרטים בלתי נסלח ומיליון דולר בייבי מפורטת היטב בעמוד הסרט של הבלתי נסלח (שם אני יותם). באמת שהם סרטים שטלטלו אותי כמו שלא הרבה סרטים טלטלו.
כך שגם אם טרנטינו ניצב מולו, והאמת שזה קצת אירוני שזה דווקא הוא, כי מבחינתי הוא מסמל את ההפך המוחלט מכול מה שהסרטים הטובים של איסטווד מביעים (לא שזה רע). בקיצור, גם אם זה טרנטינו, אני עדיין אתו.
דרך הגב. זה היה ברור לי לגמרי שזה רק עניין של זמן עד שאיסטווד יצטרך להתמודד מול אחד הענקים וליפול. אבל זה היה נחמד לחיות באשליות. עכשיו כשהן מתנפצות זה קצת כואב.
קדימה בוא נפתח את קבוצת אלו שחושבים שקלינט צריך להגיע לגמר ולהפסיד לנולאן
או לפחות לחצי הגמר ולהפסיד לספילברג
בטח נהיה קבוצה קטנה
מיליון דולר בייבי הוא כזה סרט מטלטל שאני לא מצליח לראות אותו עוד פעם
ובשבילי הוא לא נופל מעולם מושלם. הוא באמת סרט מושלם. מדהים מה קלינט הצליח להוציא מקוסטנר. (מעתיק מפישלר) בקרב בין הבמאי שלא נכשל לשחקן שלא מצליח, קלינט ניצח.
יש קבוצה לאלה שרוצים את איסטווד בגמר במקום נולאן?
האמת, זה לא חייב להיות איסטווד. יש לא מעט במאים שאני מעדיפה לראות שם מאשר את נולאן.
מי שיקרא את התגובות קודם יחשוב שאיסטווד מנצח
כואב הלב שההפך הוא הנכון.
על אף שהקרב קשה קלינט קשישא לוקח בלב שלם.
טוב, לא אכפת לי שגם אני במיעוט
האיכות המהממת של הסרטים של מיאזאקי עולה בהרבה בעיני על הפנייה לקהל רחב של ספילברג, שבעיני בעיקר רוב ה-appeal שלו הוא לאלה שהוא מעורר בהם נוסטלגיה (אפילו שהסרטים שלו באמת טובים ואני נהנה מהם בלי נוסטלגיה).
משחק 1 :
האייאו מיאזאקי
אני מאוד אוהב את האייאו מיאזאקי, יש לו חזון מדהים ודמיון מעורר קנאה. העולמות שהוא יוצר מרהיבים, צבעוניים ומאוד מקוריים גם אם הוא כמעט תמיד עובד עם תסריטים בעייתיים ביותר.
ההישג הכי גדול של מיאזאקי מבחינתי הוא ג'ו היסאישי. המלחין האגדי שללא המוזיקה שלו אני לא חושב שמיאזאקי היה הופך למה שהוא היום.
ראיתי : 11 מתוך 11 סרטים שלו.
הכי אהבתי : "הרוח העולה" (הסרט הכי יפה, מרגש ומרשים מבחינת יכולת הבימוי של מיאזאקי).
הכי פחות אהבתי : "הנסיכה מעמק הרוחות" ('נאסוקה').
סטיבן ספילברג
רבים מחשיבים אותו לבמאי הכי חשוב וגדול שעודנו בחיים. אני לא חושב שאני מסכים, חלק מזה בטח נובע מכך שלא ראיתי את סרטיו הקלאסיים בזמן אמת, ומבחינתי הם לא ממש עוברים את מבחן הזמן. 'אי.טי' היה ילדותי, טיפשי ועם השחקנים-ילדים הכי מעצבנים אי פעם, 'אנדיאנה ג'ונס 5' היה מפגר ומשעמם ומ'טין טין' אני לא זוכר שום דבר (למרות שלא עבר הרבה זמן מאז שראיתי אותו) מלבד כך שלא אהבתי אותו. השלושה האלה הם לא סתם סרטים שלא אהבתי, הם מהסרטים השנואים עליי בכל הזמנים. וגם אם נסתכל על יצירותיו האהובות עליי הוא עדיין לא יצר שום דבר שהשאיר רושם חזק במיוחד.
עדיין, אני מודה שספילברג הוא במאי מצוין. ההשקעה בסרטיו ניכרת, הצילום אצלו תמיד מרשים, סצינות האקשן תמיד סוחפות וגם כל הצד הטכני תמיד עשוי כמו שצריך. הוא גם תמיד מנסה לחדש עם שוטים מסובכים וקשים לביצוע. הבעיה העיקרית בכל אותם סרטים שלו שלא אהבתי היא בעיקר תסריטים גרועים (ב-'אי.טי' מאוד התרשמתי מכל האספקטים של הסרט, למשל. אבל מה לעשות שהדמויות מתנהגות בטמטום רוב הזמן?).
ראיתי : 9 מתוך 30 סרטים (מה שאומר שעדיין לא ראיתי סרטים כמו "מלתעות", סרטי אינדי, "דו'ח מיוחד" ועוד).
הכי אהבתי : "מלחמת העולמות" (שראיתי לפני עשר שנים וזכור לי כסרט אימה מלחיץ ומאוד מרשים).
הכי פחות אהבתי : "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח".
הבחירה שלי : מאוד קשה לי לבחור. האמת שכבר הצבעתי לספילברג אבל ככל שאני חושב על כך יותר אני מתחרט על הבחירה. אבל ממילא להצבעה שלי אין השפעה אמתית על התוצאה.
משחק 2 :
קוונטין טרנטינו
היוצר הכי אהוב עליי. זה שיצר הכי הרבה מהסרטים הכי אהובים עליי. וכמו כל יוצר מוצלח לקוונטין יש חזון וסגנון מזוהה משלו, ואני לא מדבר על דיאלוגים גאוניים או על סיפורי נקמה כתובים נהדר אלא על השליטה המדהימה שיש לו במדיום הקולנועי. ההברקות הרבות בעריכה, השילוב המושלם של המוזיקה בסצינות, המעבר החד בין ז'אנרים שונים בתוך אותו סרט, סצינות המתח מורטות העצבים והכישרון הייחודי שלו בבימוי והדרכת שחקנים בדרך ליצירת כמה מהדמויות הכי טובות של הקולנוע.
ראיתי : 8 מתוך 8.
הכי אהבתי : "ממזרים חסרי כבוד" (אבל גם שני ה'קיל ביל'-ים לא נמצאים רחוק מאחוריו).
הכי פחות אהבתי : "חסין מוות" (גם כשהוא לא ממש משקיע בתסריט ועושה סרט רק בשביל הכיף יוצא לו משהו מבדר, שונה ומאוד מאוד כיפי ומהנה).
קלינט איסטווד :
האמת שכמעט ולא הצבעתי בסקר הזה מאחר וראיתי רק סרט אחד של קלינט. וזה אפילו לא אחד מסרטיו הגדולים אלא רק "גראן טורינו" (שממש אהבתי). אני בספק אם אני אתאהב בשאר סרטיו מספיק עד כדי כך שאחליט להצביע לו על פני קוונטין, אבל זה עדייו לא פייר מצדי.
ראיתי : 1 מתוך 33 (אני חייב לציין שקלינט אסטווד הוא הבמאי שהכי התחלתי להתעניין בפילמוגרפיה שלו בעקבות הסקר).
הכי אהבתי והכי פחות אהבתי : "גראן טורינו" (סרט מעולה. די ברמה של 'חסין מוות' אם כבר להשוות לטרנטינו).
הבחירה שלי : אם נבחן את טרנטינו רק על פי יכולת הבימוי שלו ונתעלם מהיותו תסריטאי גאון אז הוא עדיין איננו הבמאי הטוב ביותר שיש כיום ובהחלט ישנן עבודות בימוי מרשימות משלו (מעטות ככל שיהיו) אבל את קלינט איסטווד והסרט היחיד שלו שראיתי הוא מנצח בקלות.
gunai, אני חייב לציין -
גם אני חושב שאיסטווד עדיף על טרנטינו. החלטה מפרכת אבל זה מה יש.
ופתאום הצבעתי עם כולם
בתחילת המונדיאל הזה החלטתי להצטרף להתערבות ידידותית שמטרתה בעיקר שיהיה לי את מי לעודד. הנחתי הנחות טריוויאליות, וכפי שחבר אמר לי- מגיע לי להפסיד אם חשבתי שעל אדמת אמריקה לילידי אמריקה אין סיכוי. המונדיאל הזה הוא הפתעה לטובה. לא באמת אכפת לי מההתערבות, כל הזמן מעניין ושני המשחקים הראשונים בשמינית מוכיחים את זה- מעט גולים אבל כל כך הרבה הזדמנויות שפשוט תענוג לצפות.
וזה אולי החיסרון של הסימונדיאל, ההפתעות נגמרו בבתים. בשלב זה קל לצפות מי ינצח.
בבתים עוד הצבעתי לקומץ אנדרדוגים, למעשה בהצבעה הקודמת הרבעיה שהייתי מעלה היא הרביעיה שהתחרתה על מקומות 3 ו-4 בבתים. מקווה שעוד יהיו הפתעות, כי אם נולאן טרנטינו וספילברג מתחרים על המקום הראשון אז איפה האקשן?
ספילברג וטרנטינו לא יתחרו אחד נגד השני בגמר, זה כבר בטוח עכשיו
שניהם יתחרו אחד מול השני ברבע הגמר ורק אחד מהם יעלה לחצי הגמר.
לגבי האופציה שנולאן יתחרה מול ספילברג בגמר, זה עוד פתוח…
זאת היתה תגובה למישי
(ל"ת)
אוף לא פייר
יש לי במשחק הזה בסך הכל ארבע במאים אהובים ואז שמים אחד נגד השני ואין לי מושג מה לעשות, או מעבירים את היום שלהם מהר מעדי ואני לא מספיקה להצביע,
מישל גונדרי, טרנטינו, איסטווד, וספייק ג׳ונז. ובערך בסדר הזה. ברור שלא היה לי סיכוי לצאת מסופקת מהמשחק הזה אבל זה כל כך מתסכל :( גונדרי, תמיד תהיה לנו את סתם לא תהיה לנו שום דבר. ככה זה מרגיש כשהקבוצות שלך במונדיאל מפסידות? כי אם כן אז זה לא כיף ואני שמחה שאני לא מבינה את הפוסטר התלת מימדי שעל המסך במשך חודש פעם בארבע שנים.
פיס