טרנטינו התחיל את סבב הבתים, וזוכה לכבוד להתחיל גם את שמינית הגמר.
הוא מגיע לאחר שכבש את הבית שלו – הישג לא פשוט אם מתחשבים בעובדה שהוא היה מול האחים כהן – והוא מגיע לאחר שבעשור האחרון הוא עשה את "ג'אנגו ללא מעצורים" (עליו זכה באוסקר על התסריט), "שמונת השנואים" (עליו אניו מוריקונה זכה באוסקר), ו"היו זמנים בהוליווד" (עליו בראד פיט זכה באוסקר). חוץ משלושת אלה הוא ביים איזה "להרוג את ביל" (או שניים, תלוי איך סופרים), "חסין מוות", "ג'קי בראון", "כלבי אשמורת" ואיזה סרט אחד, "ספרות זולה".
אלפונסו קוארון מגיע מעמדת נחיתות קלה (הוא לא ניצח את הבית שלו) אבל מגיע חמוש בהרבה יותר אוסקרים מטרנטינו – 4 (שניים על בימוי, אחד על עריכה, ואחד על צילום) וגם בכך ש"כח משיכה" קטף את פרס סרט השנה כאן באתר לכשיצא (אם כי טרנטינו יכול להתגאות בכך שהוא זכה בסרט העשור של שנות התשעים). חוץ מ"כוח משיכה" הוא הוציא ב-2018 את "רומא", וחוץ משני אלה הוא הוציא את "הילדים של מחר", "הארי פוטר והאסיר מאזקאבן", "נסיכה קטנה", "תקוות גדולות" ואת "ואת אמא שלך גם".
אז למי יש תקוות גדולות יותר, אצל מי הספרות יותר זולה ועוד משחקי מילים עם שמות הסרטים שלהם? תכריעו אתם.
שמינית גמר 1
מס' מצביעים: 234 Loading ...
|
בעשור האחרון מרטין סקורסזה עבר בין שלושה מצבים מאוד שונים: מהמסיבה הבלתי פוסקת של "הזאב מוול סטריט", לתהיות התיאולוגיות של "שתיקה", ועד להרהור סביב התוחלת של כל העסק הזה וכל המורשת שלו ב"אירי". זה רק הסרטים העלילתיים בתקופה הזאת, כן? וזה בלי להתחשב בכל הקריירה הבלתי פוסקת ובלתי נגמרת שלו של סרטים עלילתיים ותיעודיים שביים, או כל הסרטים שהפיק עבור אחרים. בקיצור, נו, זה מרטין סקורסזה.
לעומת סקורסזה שאיתנו כבר כמה וכמה עשורים, פיל איתנו – לפחות מבחינת קריירת הבימוי שלו – רק מאז 2017. עוד בניגוד לסקורסזה, פיל די ממוקד במה שהוא עושה: סרטי אימה-מתח-הרפתקה סביב החוויה השחורה בארצות הברית בדרכים מפתיעות. בין אם זאת האימה הישירה ב"תברח", האימה הכללית יותר ב"אנחנו" או ההרפתקה עם טעמי אימה ב"אין מצב".
אין ספק שלפיל יהיה קשה מאוד להתמודד מול טיטאן כמו סקורסזה, אבל היי – בהתחשב בכך שבפעם הראשונה שהוא היה יכול הוא כבר הגיע לשלב הנוקאאוט, נראה שיש לו קריירה מבטיחה לפניו.
מחר: האחים כהן נגד דני וילנב, פול תומאס אנדרסון נגד אדגר רייט.
טרנטינו ופיל
בשלבים המתקדמים אני אשתדל להחליט עד כמה שאפשר על פי התוצרים האחרונים של הבמאים.
שמינית 1 – טרנטינו.
אני מהזן שחושב ש'היו זמנים בהוליווד' סרט מצוין. לא רק זה, אני חושב שאם חס וחלילה טרנטינו יתפגר בזה הרגע 'היו זמנים…' זה סרט מושלם לחתימת הקריירה של הבמאי.
שמינית 2 – פיל.
אם מחשבים את הקריירה השלמה של הבמאים בהתמודדות הזאת אז זה לא כוחות באופן קיצוני אז כאמור אני בוחר רק על פי הסרטים האחרונים של הבמאים. 'האירי' סרט מוצלח, אבל 'אין מצב' העיף לי איזה סכך.
למי הצבעתי:
שמינית 1: לא הצבעתי מאמין שטרנטינו יעלה –
לא אוהב אף אחד מהם בעשור האחרון אך לעומת קוארון שאני אהבתי כמה סרטים שלו את טרנטינו מעולם לא אהבתי, לא היה סרט שלו שבאמת אהבתי.
שמינית 2: הצבעתי למרטין ואני מאמין שהוא ינצח פה.
פיל- לא אהבתי אף סרט שלו , אנחנו היה נוראי לדעתי , תברח היה סביר אבל ממש לא נפלתי ממנו.
מרטין- אחד הסרטים אהובים עלי מעשור האחרון זה הזאב מוול סטריט , האירי היה מצוין לדעתי , את שתיקה לא אהבתי כל כך אבל עדיין יהיה קשה לנצח אותו מבחנתי.