למי שהגיע בדיוק עכשיו ורוצה בזריזות להתעדכן – כתבת הסבר וטבלת שלב הטורניר.
אתמול היה אומנם צמוד, במידה כזאת שהיה אפשר שיבוא מהפך בכל רגע, אבל בסופו של דבר, מהרגע הראשון היה ברור מי שולט במשחק ביד רמה – הכהנים. למשך כל היום הם הובילו, ובסוף סקורסזה הובס, והכהנים הם אלה שעולים לגמר.
זאת הפעם השנייה שלהם ברצף בגמר, כאשר בפעם הקודמת הם הפסידו לטרנטינו – אבל הפעם, הולך לעמוד למולם יריב חדש לחלוטין. אם זה יהיה נולאן, זה יהיה שחזור של חצי הגמר מפעם הקודמת (בה הם ניצחו את נולאן). אם זה יהיה פינצ'ר, האם הם יצליחו להביס אותו? אבל לפני שנתעסק עם הגמר, בוא נראה מי מבין השניים עולה בכלל:
לשני הבמאים יש עשרה סרטים שביימו עד כה, אפס אוסקרים, הרבה הערכה, ומלא קלאסיקות בשרוול. אחד יצר את הסרט השלישי בסדרת "הנוסע השמיני", והשני יצר שלושה סרטים על באטמן. אחד אוהב לשתף פעולה עם מייקל קיין, והשני עם בראד פיט. אחד סידר אוסקר להית' לדג'ר והשני אוסקר לארון סורקין. אחד הביס בדרך לכאן את סטיבן פאקינג ספילברג, את האחים רוסו וניצח בביתו את גיירמו דל טורו, רוברט זמקיס ומיכאל האנקה. השני הביס בדרך לכאן את אדגר רייט, דמיאן שאזל, ובבית שלו ניצח את רידלי סקוט, ג'יי ג'יי אבראמס וקתרין ביגלו.
אז: כריסטופר נולאן ("ממנטו", "יוקרה", "דנקרק") או דייוויד פינצ'ר ("מועדון קרב", "הרשת החברתית", "נעלמת")?
 |
חצי גמר 2
מס' מצביעים: 404  Loading ... |
 |
מחר: הקרב על מקום שלישי.
נולאן
(ל"ת)
ואוו כמה שזה קשה
חייב להודות שכדי להכריע במי לבחור התחלתי להכין טבלאות באקסל עם דירוג של כל סרט שראיתי של פינצ'ר ונולאן ומי שיצא עם ממוצע גבוה יותר יצא המנצח. נולאן עם 8.33 ופינצ'ר עם 8.14.
ועדיין היה לי ממש קשה לא להצביע לפינצ'ר שאני כל כך אוהב…
נולאן
אבל בחיי שזה היה קשה. ראיתי את כל הסרטים של שניהם (חוץ מAlien 3 וFollowingשל נולאן) ואהבתי את כולם ללא יוצא מן הכלל (גם את הפחות נחשבים כמו Panic Room של פינצ'ר או אינסומניה של נולאן)
ועדיין אם יש במאי שבאמת גורם לי לרצות לעשות קולנוע, על כל המשתמע מכך, זה נולאן. היצירתיות, הויזואליה, הפסקול, הרעיונות. החוויה הקולנועית במלוא מובן המילה שלה.
נולאן
ןמצטערת שרק עכשו גיליתי
אבל כל עוד האחים כהן במשחק אז הכל בסדר
אוף איתכם
כל כך פינצ'ר! אבל כל כך פינצ'ר!
תחרות הפופולריות תנצח פה
וחבל.
נולאן, גאון קולנועי ו-וויזואלי שמצליח להמציא עולמות חדשים ומעניינים שאף סרט בעבר לא הציג, נופל מבחינתי באופן שיטתי בבחירת התסריט.
את ההבדל בין נולאן ופינצ'ר ניתן להמחיש בהבדל בין פינצ'ר לדני בויל.
האחד לקח תסריט מילולי מאוד של סורקין והצליח להבליט את הייחודיות שלו כבמאי עם שפה קולנועית בלתי מילולית, ויצר סרט שהוא לגמרי שלו, שמבחינתי לא נופל במניירות מ"נערה עם קעקוע דרקון" או Se7en.
בויל לעומתו לקח תסריט קיים ותרגם אותו מילה במילה למחזה קולנועי- בערך ההגדרה המדויקת ביותר לתסריט של סורקין.
איפה שפינצ'ר מתעלה, נולאן נופל- התסריטים שלו מייגעים, מפוצצי אקספוזיציה (כמה דקות הוקדשו לtell, dont show ב"יוקרה" וב"בין כוכבים"?) ולא מתעלים לחיבור רגשי לדמויות בהשוואה לסרטים של פינצ'ר, שבונה ומפרק את הגיבורים שלו בצורה מדהימה כל פעם מחדש. הסרטים היחידים שבהם אולי אפשר להגיד שזה לא קורה בהם אצל נולאן הם טרילוגיית האביר האפל, אבל גם שם הטיפול בגיבור נעשה בצורה מאוד טכנית ודי שטחית, בהחלט לא בצורה סאבטקסטית כפי שרואים אצל פינצ'ר.
הצביעו פינצ'ר, למען העתיד.
מה? לא, אתה טועה. טועה בהכל, בערך.
קודם כל, הפופולאריות של פינצ'ר מאוד מתקרבת לפופולאריות של נולאן, אז זה לא נראה לי משחק פה פקטור. דבר שני, נולאן לא בוחר תסריטים, הוא כותב אותם (טכנית הוא כן בוחר לביים אותם, אבל זה שונה מאוד מאיך שפינצ'ר בוחר תסריטים).
עד כאן דברים טכניים.
ועכשיו לדברים הפחות טכניים:
אתה כותב שלדייויד פינצ'ר יש בחירת תסריטים יותר טובה משל נולאן, ואז אתה נותן דוגמה לאיך שפינצ'ר לקח תסריט דומה לזה שלקח דני בויל, שהוא, בפעם האחרונה שבדקתי, לא כריסטופר נולאן, ומראה איך פינצ'ר התעלה בתרגום התסריט הזה לסרט והצליח לתת לסרט תחושה שהוא שלו ולא של הכותב. כל הכבוד לפינצ'ר, יש לו נקודת על דני בויל. רגע מה? אבל… יודע מה? אני אבדוק עוד פעם, כדי להיות בטוח *הולך לבדוק* לא, דני בויל עדיין לא כריסטופר נולאן. אז, מה אתה מנסה לומר פה?
וגם אם בויל היה נולאן, נתת דוגמה לשני במאים שבחרו כל אחד תסריט שדומה לתסריט שהשני בחר. איך זה דוגמה לזה שנולאן (שלצורך העניין, הוא בויל לעכשיו) נופל מפינצ'ר בבחירת תסריטים? אם כבר, באיך שהם נותנים לתסריט מעצמם, ומפתחים אותו וגורמים לו להיות שלהם, אבל בעייה בבחירת התסריטים?
וגם כאן, זה לא כל כך נכון, כי גם כשנולאן מביים תסריט והופך אותו לסרט, הוא יוצר סרט שהוא לגמרי שלו. זה כי הוא גם כותב את התסריט.
איזה טיפול בגיבור פינצ'ר עושה יותר משנולאן עושה?
כן, נולאן אולי לא עושה איזה "טיפול בגיבור" שידהים אנשים, אבל גם פינצ'ר לא. פינצ'ר אולי עשה את זה קצת ב"רשת החברתית" אבל חוץ מזה, איפה? עיקר הסרטים שפינצ'ר עושה לא "מטפלים בגיבור" בצורה מדהימה וכדו, זה לא הצטרה של הסרטים. המטרה של הסרטים הם להעביר את הרעיון של פינצ'ר, לפתח דמויות ולספר סיפור ובגדול, לייצר חווית קולנוע אולטימטיבית מהכלים שיש לפינצ'ר. זה מה שהוא עושה. אם על הדרך הוא יצטרך לטפל בגיבור ולעשות עליו בייביסיטר ולקבל 26 שקל לשעה, פינצ'ר יראה את זה מבורך. כנראה שהוא עדיין לא הצטרך לעשות את זה, ולכן אין בסרטים שלו (תוריד מזה את המשחק, את החדר ואת נערה עם קעקוע דרקון, שלא ראיתי) את זה.
כן, גם נולאן לא עושה את זה, אבל שוב, זה לא מה שהסרטים שלו אמורים לעשות. העיקר בסרטים של נולאן הוא לספר סיפור. בדנקרק פחות, ובבין- כוכבים הוא הוסיף קצת רעיונות פילסופיים פה ושם, אבל בכל השאר, העיקר של הסרט הוא הסיפור. בדרך כלל יתלווה אל הסרט, כנספח לסיפור, גם אמירה על קולנוע ועל עשייה, וקצת פטריוטיות. אבל בסופו של דבר נולאן הוא מספר סיפורים. מספר סיפורים מצויין, שזה מספיק, אבל הוא לא ממש מעבר למספר סיפורים.
והאמת שאני מאוד אוהב את פינצ'ר ומעריך מאוד את העבודה שלו כמו שאולי יכל להשתמע ההפך מזה לאור מה שרשמתי למעלה. ברשימת הבמאים המועדפים עלי, הוא מגיע למקום רביעי ואולי אפילו שלישי, אבל, פשוט בקרב הזה, מבחינתי, נולאן מנצח. מה שהפריע לי זה שאין ממש היגיון שעומד מאחורי מה שכתבת, והטון של התגובה היה מכוון אליך ולא אל עבודתו של דוד.
הצביעו למי שבא לכם, אבל לפחות שיהיה הגיון מאחורי ההצבעה הזאת.
אם אתה לא רוצה תוצאה של תחרות פופולריות,
למה אתה משתתף באחת?
הדוגמה עם בויל ופינצ'ר
היא דוגמה מעולה לאיך במאי מעבד תסריט והופך אותו לחזון שלו.
תסריטים שכתב אותם אותו בנאדם, עם נושא דומה מאוד, ובכל זאת 2 התוצרים הסופיים שונים לחלוטין. למרות שבשניהם הסורקין מורגש מאוד, הfeel והדגשים בסרטים הנ"ל שונים לחלוטין, ויוצרים דמויות שונות לחלוטין לגיבוריהן.
(אני לא סגור אמנם מה הקשר לנושא הדיון כי אין פה השוואה עם נולאן, אבל אם כבר פתחנו אז למה לא).
כל-כך פינצ'ר.
נולאן חד-גווני ונדמה כי אינו מסוגל ליצור סרט שאינו בומבסטי וראוותני, שבסופו של יום למרות כל הפומפוזיות לא אומר יותר (לפחות לי) יותר מדי.
פינצ'ר יכול ליצור בסוגת שונות ולהזניק את התסריט שהוא מביים לכדי סרט מצוין שוב ושוב. הנפילה היחידה שלו שזכורה לי היא בנג'מין באטן, וגם זה היה לפני עשור.
אחד מהם מצביע בהתלהבות על כמה שהוא מתוחכם ועל השימוש שלו באפקטים. השני פשוט מקצוען ומשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו על-מנת ליצור סרטים אמינים. במאי קליפים שאיכשהו בשקט הצליח לביים מספר סרטים על הטבע האנושי, מבלי לצעוק בקול שזה מה שהם עוסקים בו. מבחינתי הוא הכי טוב שפועל כבר תקופה (מאז שקובריק נפח את נשמתו) ואת ההצבעה שלי הוא היה מקבל מול כל אחד. האמת? לא כזה חבל לי שזה מול נולאן.
אבל אולי זה העניין
נולאן מנגיש את הסרטים שלו יותר לקהל הרחב, למרות שפינצ'ר הוא בבירור במאי יותר טוב (וגם הצבעתי לו). ולבסוף כמו שדנטה אמר למעלה הפופולריות תנצח… אולי התחרות הזו היא לא מדד טוב באמת. אבל אני חושב שלנולאן יש פוטנציאל ואהבתי מאוד את דנקרק.
הסכמתי עם יום רביעי ולא איתך
למרות איזכור של סרטים שאני פחות אוהבת מ2 הבמאים, בעיקר משום שאני לא חושבת שנולאן לא טוב. הוא אחלה במאי וחוץ מאינסומניה, הסרטים שלו מאוד עומדים בהבטחה שלהם- הם תמיד מעניינים, הם תמיד מרגישים אינטיליגנטיים יותר מתרבות הפופ הממוצעת, יש בהם השקעה גם בנראות, גם במשחק, גם בסיפור.
פינצ'ר לדעתי גם במאי קצת בומבסטי בדרכו, דרכו פשוט מעניינת ומרשימה אותי קצת יותר מנולאן. אני לא חושבת שהתחרות עכשיו היא בין במאי ממש טוב לבמאי ממש לא טוב, אלא בין שני במאים טובים מאוד. לא מבינה את הצורך "להקטין" את נולאן כדי להדגיש מה טוב בפינצ'ר.
חלילה מקטין, אלא מביא דעה כנה. את נולאן אני אוהב *הרבה* פחות מרוב האנשים.
(ל"ת)
טוב, זה באמת היה קשה
אבל הצבעתי לפינצ'ר. נולאן מצויין בתחומו- אינספשן הוא מהסרטים האהובים עליי, לאינטרסטלר שמור מקום של כבוד נטו על שני השלישים הראשונים שלו, וגם דנקרק היה מצויין לדעתי. אבל פינצ'ר הוא פשוט במאי של שלמות. פיסה בסרט מתוכננת, הכל מדוקדק ועשוי בצורה מושלמת לחלוטין. איך אמרו ב- Every Frame a Painting:
David Fincher- And The Other Way is Wrong.
לי זה דווקא קל מאוד
פינצ'ר. אין שאלה בכלל. גם חצי הגמר הקודם היה לי קל מאוד, כי הכהן'ס הם הבמאים האהובים עלי שעדיין פעילים (פרנסיס פורד לא באמת נחשב).
במאי עם חזון וטביעת יד ייחודית, גם אם הסגנון שלו לא מובהק ו"פארודיאי" (יעני קל לעשות עליו פרודיות).
נולאן הוא אחלה והסרטים שלו תמיד שווים צפייה גם כשהם פחות מוצלחים, וכשהם טובים אז הם ממש טובים. ובכל זאת לא הייתה לי כאן התלבטות.