כמו כל סרט טוב, הסינמונדיאל לא הרפה אפילו ברגע האחרון. כשחשבת שהכל נגמר, ושאי אפשר למתוח את זה, ושהנה הנה הנה הולך לבוא מנצח: תיקו.
באטמן כיסח, וולטר הבהיר מה קורה כש..אהם, פוגשים זר באלפים, יו ג'קמן וכריסטיאן בייל השתגרו לקצה השני של המגרש, טים בלייק נלסון חשב שהם הפכו לקרפדה, באטמן כיסח, בראד פיט שאל אותו האם הוא מודאג מהביטחון של החרא שלו, גאי פירס קעקע את עצמו, ניקולס קייג' חטף את הכדור, כלומר, את התינוק ואז ביין בא וכיסח את באטמן למה שכמעט נחשב גול עצמי. אבל בסוף: תיקו. אפילו ההארכה (וכולנו יודעים שנולאן יודע להאריך גם ככה) לא הצליחה לשנות את התוצאה – אלא רק להעלות את זה מתיקו מוחלט ל"תיקו בהפרש של קול יחיד ובודד" (לאנשים שפעם אחרונה שראו את הסקר היה נראה שנולאן מוביל – זה היה לפני הסינון של הקולות הכפולים, המרובעים והכפול-עשרים ושתיים-ים).
אז הלכנו לפנדלים: חמישה יוצרים ומבקרים שהיו צריכים להחליט – נולאן או האחים כהן?
יעל שוב ("Timeout"): נולאן מבריק והסרטים שלו בנויים כמו קתדרלה לקולנוע אבל האחים כהן מגוונים יותר, מצחיקים יותר, צורבים יותר, יהודים יותר, ומדי פעם מבצבצת אצלם הנשמה.
אבי נשר ("הלהקה", "זעם ותהילה", "סוף העולם שמאלה" ועוד, ברצינות, הרבה מאוד סרטים): את כריסטופר נולאן אני מאוד מכבד. את האחים כהן אני מאוד אוהב – וכידוע, כשיש לך אהבה, היא תמיד מנצחת (אפילו בפנדלים). יש רגעים ב״ביג ליבובסקי״, ״פארגו״, ו״ברטון פינק״ ( בילי ויילדר, בשמיים, מהנהן ברגע זה) שכשאני נזכר בהם אני מבין שוב למה אני כל כך אוהב קולנוע.
יאיר רוה ("סינמסקופ"): בחירה יפה וקשה בין שתי נבחרות של יוצרים שחתומים גם על התסריט וגם על הבימוי של סרטיהם. שניהם מנסים להעביר רעיונות פילוסופיים מורכבים באמצעות ז'אנרים הוליוודיים קאנוניים. ולמרות שנולאן עושה פלאות בז'אנרים הקרובים לליבי (מדע בדיוני, גיבורי על ופנטזיה), ולמרות שיש לו מקבץ מרהיב של יצירות מופת, אני בוחר בלי היסוס באחים כהן כמנצחים. גם בזכות הכמות האבסולוטית של סרטים ויצירות מופת, אבל בעיקר בזכות העובדה שאני לא יכול לדמיין את חיי בלי "רציחות פשוטות", "ברטון פינק", "האיש שלא היה שם" ו"יהודי טוב". הם מצחיקים, הם אלימים, הם יוצרים דמויות נצחיות ובלתי נשכחות. ובכנות, אני חושב שהם פשוט גאונים.
אלון גור אריה ("המוסד הסגור", "מבצע ביצה"): האחים כהן. כי בסרטים רגילים השחקנים מקבלים כל ערב 'סיידים' ליום הצילומים הבא, טקסטים עם תיקונים של הרגע האחרון. היה שחקן (וואלה לא זוכר את השם. סיפרו לי את זה כשלמדתי קולנוע ולא הקשבתי כי אז זה עוד נחשב לימודים) שאמר להפקה ששכחו לשים לו בלוקר את הטקסט. התשובה היתה: אין דפים כאלה אצל האחים כהן, מה שנכתב יצולם.
אהרון קשלס ("כלבת", "מי מפחד מהזאב הרע"): וואו, הסינמונדיאל הזה יותר קשוח מהמונדיאל. זה דבר אחד לראות את בלגיה עפה מהמונדיאל, אבל לחזות במפלתו של מרטין סקורסזה? אז רק כדי להיות ברור, אם הייתי חייב לבחור את הפייבוריט שלי מבין הבמאים הפעילים, הייתי בוחר במרטין סקורסזה. כולם מזדקנים, אבל סקורסזה ממשיך להפתיע ולנפק קולנוע חצוף ובועט גם כשהוא חוגג 75.
אם לחזור למאבק שלשמו נתכנסנו, האחים כהן-כריסטופר נולאן, אני הולך עם השניים שעברו ברית מילה ואני הולך איתם בגלל שסך הכישורים שהם מביאים לעולם העשייה שלהם גדול – נכון לעכשיו- מזה של נולאן. האחים כהן מסוגלים לעבוד בכל ז’אנר, הם ניחנים בחוש הומור, הם משתמשים בחידה הקולנועית כדי לדון בחידה האנושית, והם מציגים שליטה מעוררת יראה בארגז הכלים האודיו-ויזואלי שלהם.
זו גם אחת הסיבות לכך שאין שני סרטים שלהם שנראים אותו דבר, למרות שרוב הזמן הם עובדים עם אותו צלם, רוג’ר דיקנס הנפלא. ואני באמת לא יכול לחשוב על שני סרטים יותר שונים מ”ארץ קשוחה” ו”יהודי טוב”. גם הפסקול בסרטים של האחים כהן הוא הוכחה לעליונות המחשבתית שלהם. נולאן מרבה להשתמש באורקסטרות האגרסיביות של זימר, ויחד איתו המציא את הפסקול האימתני והאפקטיבי להחריד של עשר השנים האחרונות. אבל אני מעדיף את המהלכים הערמומיים של האחים כהן: את השיתוף פעולה שלהם עם קרטר בורוול, את היכולת שלהם לשלב שירים כמו “הוטל קליפורניה” בביצוע של הג’יפסי קינגס ב”ביג ליבובסקי”, ומעל לכל, את האומץ שלהם לייצר סרט נטול מוזיקה כמו “ארץ קשוחה”. האחים כהן ממציאים שפה לכל סרט, לעיתים הם אפילו ממציאים מבטא, וכל אלה יוצרים עולם כל-כך עשיר, שבקלות אפשר לראות איך נואה האולי מצא ב”פארגו” באר אינסופית של רעיונות.
ולסיום, אחזור למימד האנושי. האחים כהן שמים את מבטחם בדמויות, בעוד נולאן שם את מבטחו במנגנון העלילתי. זו גם אולי הסיבה שנולאן יצר רק דמות מיתולוגית אחת (הג’וקר) אבל האחים כהן הצליחו ליצור למעלה מחמש דמויות מיתולוגיות רק ב”ביג ליבובסקי”, שלא לדבר על גלריית הדמויות שמקשטות את יתר יצירותיהם (ממארג’ גונדרסון ב”פארגו” ועד אנטון שיגור ב”ארץ קשוחה”).
נ.ב השותף שלי, נבות פפושדו, היה בטוח מצביע לכריסטופר נולאן.
והמנצחים – לאחר מרחק נגיעה מניצחון בסינמונדיאל הקודם, לאחר תיקו מוחלט (טוב, עם קול אחד שהיה לטובתם) ולאחר ניצחון מוחלט בפנדלים: האחים כהן
(הפוסטר המעולה הזה נעשה על ידי מתיו ברייזר, שניתן לראות את שאר עבודותיו כאן (כולל גרסה דומה אבל שונה לפוסטר למעלה))
במקום השני, בהפרש קטנטן: כריסטופר נולאן.
במקום שלישי: מרטין סקורסזה.
במקום רביעי: דייוויד פינצ'ר.
וזה אומר שב-2.8 (עדכון: לא בשני. שבועיים לאחר מכן. תצא בימים הקרובים פוסט מפורט בנוגע לעניין) נפגש לכהן-קון: מרתון סרטי האחים כהן. פרטים מדויקים: בקרוב.
זוהי הטבלה הסופית:
ולמי שרוצה להסתכל על ההיסטוריה של סינמונדיאל 2018, בקצרה:
הכירו את המתמודדים – חלק 1 ו-חלק 2
כתבת פתיחה (כולל טבלת הבתים)
שמינית גמר : ראשונה, שנייה, שלושה ורביעית.
רבע גמר: ראשון ושני.
חצי גמר: ראשון ושני.
המקום השלישי.
הגמר.
וזהו. היה ארוך, מתיש ופשוט נהדר. תודה לכל המשתתפים.
ניפגש ב-2022.
רגע פספסתי משהו?..
לפי הסקר יש לנולאן יותר הצבעות מהכהנים..
זה לפני הקולות הכפולים. מטפל בזה ברגעים אלה.
(ל"ת)
המלצה למונדאל הבא
שלום לכל הצוות, שאפו על ההפקה והביצוע, אחלה מונדיאל!
אבל אני כבר עם הפנים קדימה, ויש לי רעיון למונדיאל שיבוא עלינו לטובה.
מה דעתכם בפעם הבאה לעשות מונדיאל לצלמים או לתסריטאים? ככה נרענן את השורות
ויהיו התמודדויות מעניינות וחדשות.
רק הצעה, אשמח לדעתכם.
הצעה מעניינת. את חושבת שיש 32 צלמים ותסריטאים
שאנשים מכירים על בסיס שמי?
בטוח יש תסריטאים וצלמים ראויים
בטח שאפשר למצוא 32 תסריטאים או צלמים, הרי כל שנה מחלקים אוסקרים בקטגוריות האלה.
הצלם רוג'ר דיקינס עולה לי לראש, למשל.
לגבי ידועים בשם- כמעט בטוח שלא, אבל בוודאי ידועים בגוף היצירה שלהם. השאלה היא אם לקהל הרחב יש את הידע והיכולת להעריך את העבודה של הצלמים/תסריטאים ולדרג אותם.
בכל מקרה זה יכול להרחיב את הידע הקולנועי שלי כחובבת קולנוע ויכול להיות ניסוי מעניין.
אבל שוב- לשיקולכם בלבד.
ראויים ודאי שיש
אבל אני חושב שלעשות סקר במידה כזאת שיעניין את הקהל.. מדובר במספר מצומצם יותר.
מה שכן, בהחלט נעשה כמה אירועים בקרוב וברחוק שיהיו שונים מהסינמונדיאל.
אחלה רעיון
ולדעתי לא צריך להכיר 32 צלמים/תסריטאים אלא שיהיו 32 צלמים עם מאפיינים אוטריים שיאפשרו לנו ״לזהות״ בהם איכויות שונות. עם קצת יותר השקעה בהצגה של פילמוגרפיה מסודרת נוכל ללמוד להכיר אותם במהלך התחרות עצמה
תכלס? זה נשמע יותר כמו רעיון לכתבה (או סדרת כתבות)
מאשר משהו סינמונדיאל-י.
הכר את הצלם/תסריטאי?
נשמע מעולה.. בטח שבכל תחום יש בדרך כלל רק איזה אחד מוכר שלוקח את רוב הפוקוס (קאופמן ולובצקי אני מסתכל עליכם)
נשמע כמו רעיון נהדר לסדרת כתבות
הייתי מאוד שמח להכיר עוד צלמים, תסריטאים ובעלי מקצוע מתחום הקולנוע שמשפיעים באופן מרכזי על התוצאה הסופית אבל הקרדיט נעלם מהם.
לגבי הצעות לסינמונדיאל הבא, אפשר אולי לנסות עם שחקנים, אבל זה גם קצת יותר קשה להערכה וגם קצת יותר קשה לצמצם ל-32 בלבד.
אמנם הצבעתי להם
אבל אני מודה שאני מופתע שהם זכו. צפיתי קרב צמוד עם ניצחון לנולאן. אבל יאי!
יודעים אגב איך יוחלט אילו סרטים יוקרנו?
אנחנו שולחים את הסרטים לתחרות שירה ומשם המנצח יילך לבאטל-רויאל-אירוזיון
אממ, כלומר, סקר. יעלה בקרוב.
באסה רצח
(ל"ת)
דשא באסה רצח*
(ל"ת)
תשמעו, זה היה ממש כיף!
אז זו בטח ההרגשה כשאתה אוהב כדורגל ועוקב אחרי טורניר…![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
המנצחים ראויים ביותר למרות שהצבעתי לצד השני. ברכות למשתתפים ובעיקר למארגנים, היה חודש סבבה.
ההפסד של נולאן בגזרת המבקרים
הופך אותו לאנדרדוג קשוח מאוד.
הבחור נכנס לעניינים לפני בערך 20 שנה. זה די מעט ביחס לאחרים. ועם זאת…
תוצאה מעניינת ביותר.
תחרות נהדרת. עבודה יפה
מניח שכמו באוסקרים, נולאן יצטרך לחכות עוד כמה שנים עד שיקבל את הפרס הנכסף….
מודה שאני לא חובב של האחים כהן, אבל ערב הקרנה של סרטיהם נשמע לי כמו הזדמנות נוספת לנסות. מחכה :-)
היי, נולאן יכול להתנחם בכל הפרסי סרט השנה שלו, שם אין לו אף מתחרים
אלא אם פיטר ג'קסון מתכנן להוציא בשנים הקרובות כמה סרטים שממש יסחפו את כולם.
וואו, איזה נוקאאוט לטובת האחים כהן בגזרת המבקרים!
ציפיתי שהם יקבלו את מירב קולות המבקרים אבל לא ציפיתי שזה יהיה באופן מוחלט.
למרות שאני אוהבת את נולאן ומחכה לסרטים הבאים שלו, הצבעתי להם ואני שמחה שהם זכו.
מבאס שלא אהיה בארץ בזמן ההקרנה בסינמטק הרצליה כי זה נשמע כמו אירוע כיפי ביותר.
אולי יש מצב לעוד אירועי עין הדג בספטמבר?
היה אחלה סינמונדיאל, כל הכבוד על הארגון והביצוע.![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
עובדים על דברים. ספטמבר קצת מעבר לאופק.
(ל"ת)
ספטמבר הו כל כך מעבר לאופק.
(והקייטנות עדיין לא הסתיימו, mind you)
רק דבר קטן שהרגשתי צורך להדגיש אחרי טורניר שלם שמזכירים בו את האחים כהן ואת יצירות המופת הרבות שלהם. סרט אחד לא הזכירו והוא למצער הסרט שלהם שהכי נהניתי ממנו (למרות שבמפורש לא הכי טוב). הסרט הוא הקפיצה הגדולה. פנינה סוריאליסטית שמתובלת בדייקנות. דבר שאותו כל כך קשה לעשות.
נולאן בקולנוע, האחים כהן בבית
פנדלים! איזה רעיון מגניב! שאפו.
בסופו של דבר היתרון הגדול של האחים כהן הוא שהסרטים שלהם אפקטיביים כמעט באותה מידה בבית כמו בקולנוע. נולאן הוא יוצר שמשתמש במדיום הקולנועי עד הקצה ויוצר חוויות מטלטלות וייחודיות – מה שאומר שהן לא שורדות טוב את המעבר לסלון.
לטעמי שורדות היטב...
מן הסתם זה לא כמו לצפות במסך גדול, אבל הסרטים שלו מהנים אותי מאוד גם בצפייה ביתית (בחלקם זו הייתה לי הצפייה הראשונה, אגב). רכשתי כמה וכמה מסרטיו ולימים אף שדרגתי את חלקם מ-DVD לבלו-ריי (טלוויזיה רגילה וצנועה, לא מקרן או משהו מתוחכם) ואין הרבה סרטים בספרייה שלי שזכו לכבוד הזה.
תודה על ההשקעה לאורך התחרות.
(ל"ת)
על לא דבר. תודה על ההשתתפות.
(ל"ת)
בולשיט
מה זה הבולשיט הזה שפתאום ל5 מבקרים ויוצרים יש את הקול הקבוע וכל מה שהיה לפני לא נחשב? שחיתות
לא בטוח אם רציני או לא, אבל אענה בכל זאת:
הפנדלים, תכלס, נועדו כדי לתת לנולאן צ'אנס. לא לאחים. כי, הכהנים, על פי ספירת הקולות "הטהורה" – ניצחו. על קול אחד, ובכל זאת.
אוקיי
אז סבבה, אני הייתי מעדיף פשוט לתת לאחים אתה ניצחון הזה בלי כי בעיני זה קצת נוגד את העיקרון של התחרות לתת ל5 אנשים יותר משקל בקול אבל בסדר, אמשיך לחלום על האביר האפל על המסך הגדול עד שיום אחד זה יקרה
צריך להודות שפנדלים זה שובר שוויון מזעזע גם במקור. אז ברוח ההקבלה לדבר האמיתי, זה מאוד מתאים וראוי
ובכן לא בדיוק
פנדלים בכדורגל הם סיוכי של 50-50. זה קרוב מאוד להטלת מטבע. מצד שני- כאן, כשהביאו מבקרים שיחליטו, זה היה נראה כמו מגרש הבית של האחים כהן. זה כנראה לא מגרש הבית שלהם, אבל בכל זאת, 5-0 מהדהד. זה לא נראה לי מקביל לפנדלים המקוריים.
הטענה הייתה נכונה אילו מלכתחילה היו בוחרים שובר שוויון שיותאם לצרכיהם של האחים כהן מול נולאן. אבל אם השובר שוויון נבחר מראש באותה מידה היו יכולים לבחור שובר שוויון שיעדיף את נולאן (כמות שער בלונדיני על הראש, או כמות ההופעות של מייקל קיין בסרטים שלך) ואנחנו חוזרים להטלת מטבע
רק שהמנגנון כאן הפוך לחלוטין
לרוחם של הפנדלים.
חלק ממהותם של פנדלים זה שהם מנטרלים כמעט את כל האספקטים של 'איכות' הקבוצות המתמודדות – כושר גופני, טקטיקת משחק, שליטה בכדור, תנועה במגרש, לכידות קבוצתית, רוח לחימה, ביצועים ארוכי טווח והיסטוריים, יו ניים איט – ומשאירים את התוצאה רובה ביד המזל המקרי, עם קצת מקום לאינסטיקטים של שוער מול בועט מעמדה נייחת וקרובה יחסית לשער.
לשאול 'מומחים' או מקצוענים בתחום מי הקבוצה הטובה יותר – רוסיה או קרואטיה, ארגנטינה או בלגיה, זה לגמרי מלתת לשחקני הקבוצות הנ"ל להכריע את התחרות בפנדלים.
ולכן גם לא מפתיע שתוצאת המומחים כל כך חד צדדית – בדיוק כמו התוצאה השגויה שהיתה עולה מלשאול את כל פרשני הכדורגל לפני חודש מי ראוי להגיע לגמר, קרואטיה או ארגנטינה.
ולכן אותי מאד אכזב המהלך הזה, אחרי סינמונדיאל ארוך ומעניין.
עדיף היה אם כבר לבחור חמישה אנשים אקראיים ברחוב, או לבחור חמש סצינות ראש בראש של שני המתמודגים.
*לגמרי הפוך מלתת וגו'
(ל"ת)
אני מבין את האכזבה, אבל לא חושב שהאלטרנטיבות שאתה מציע בהכרח יותר טובות
לבחור את הסצנות נותן הרבה יותר מדי כוח בידי מי שמחליט (וגם אם לוקחים את זה ללבחור איזה סרט אתה מעדיף) וההקבלה שלך בין מומחי כדורגל למומחי קולנוע לא ממש תופסת. שתי ההצעות היו מזמנות אותן אמירות על חוסר הוגנות, חוסר התאמה לפנדלים בגרסת הכדורגל שלהם ועוד. ומן הסתם אני לא אטיל מטבע כדי לקבוע את הדבר.
עם זאת, אני בהחלט פתוח לשמוע עוד הצעות לפנדלים.
gעלתה בזמנו הצעה מעניינת
להפוך את זה לסרט מול סרט, לא מושלם אבל בהחלט עדיף על העניין עם המבקרים
לדעתי? לא עדיף בכלל.
בערך בגלל אותם טיעונים לגבי הסצנות.
שילוב
פנדלים זה פנדלים. יש משהו אינהרנטית לא הוגן בפנדלים.
אבל מאחר ובפנדלים הקבוצות לוקחות את חמשת השחקנים הכי טובים שיש על המגרש, זה רק הוגן שיקחו את חמשת הסרטים הכי טובים שיש לבמאים, ומאחר והכי טובים זה קריטריון סובייקטיבי, לוקחים איזה קריטריון אובייקטיבי שאפשר למדוד לפיו.
אש אפשר לבחור לכל במאי חמישה סרטים לפי איזה כלל טכני (נניח חמש המדורגים הראשונים ב IMDB?) לחלק רנדומלית – סרט מול סרט. אפשר בצורה מקבילה (הראשון מול הראשון, השני מול השני, וכו….) או הפוכה (ראשון מול חמישי, שני מול רביעי וכו…)
חמישה סקרים קטנים שבהם אפשר לזכות גם בהפרש קטן משמעותית (נניח 5 או 10 קולות, לא 10%). ומי לוקח יותר מחמישה.
יש כאן בעיה מסוימת* והיא במאים עם כמות סרטים קטנה
כלומר, במקרה של כהן ונולאן זה היה פחות רלוונטי, אבל נגיד, שאזל מול פינצ'ר – מה עושים במקרה כזה. אפשר להוריד את הכמות לשלושה סרטים, נניח – אבל אז שאזל מתחיל במינוס אחד אוטומטי (מכיוון שאף אחד לא ראה את "גאי ומדלין").
* – פרט לעובדה שזה ממש נשמע מתסכל לארגן דבר כזה, וזה תוקע את כל הרצף של הסינמונדיאל הרציף, למרות שאלה טענות שאפשר להגיד על כמעט כל גרסה של פנדלים.
בראייתי
זה הוגן שבמאים עם כמות סרטים קטנה נמצאים בחסרון במקרה הזה – כי הם ביימו פחות סרטים, אז הם הוכיחו את עצמם פחות ואני לא רואה סיבה שזה לא יתבטא בתוצאות. אם יש קבוצה שמתבססת על כוכב אחד או שניים וכל השאר הם ממוצעים מינוס – הם יהיו בחסרון בשיטת הפנדלים כי אחרי שני הכוכבים שלה הם ישארו עם אנשים שבקושי יודעים איך לבעוט לשער….
אפשר גם להחליט על חמשת הסרטים האחרונים שלהם שהופצו בארה"ב (ולא הטובים) – גם כדי להפוך את העדכניות של המונדיאל לרלוונטי, וגם כדי לצמצם יתרון לבמאים ותיקים עם כמה סרטי אגדה מאחוריהם שאין סיכוי לאף אחד לנצח… לא יודעת אם זה לא הוגן שבמאי עם שני סרטים וחצי יגיע בעמדת נחיתות. הוא ביים כולה שניים וחצי סרטים, והוא צריך להוכיח את עצמו יותר.
והכוונה שלי היתה את כל חמשת הסקרים בפוסט אחד. לא חמישה פוסטים שונים. זו תוספת של יום אחד, ובגלל זה הצעתי במקביל לצמצם את הגדרת התיקו עבור השמינית ואילך, כדי שיהיה פחות סיכוי שזה יקרה.
כן, אבל אני לא בטוח שהוא צריך לסחוב את החסרון הזה איתו לכל מקום
שוב, אני מבין את היתרונות של מה שאת אומרת – רק מצביע שיש להם גם כמה חסרונות (כמו זה שזה בהחלט מוריד את אלמנט העמימות מסביב לשאלה "על פי מה מצביעים בסינמונדיאל").
מבחינת טירחה – זה גם תוספת של יום אחד (כלומר, בעצם יומיים עד שיודעים את התוצאות מאז תחילת המשחק), זה גם עכשיו לעבור על חמישה סקרים שונים לראות שאין בהם רמאויות, וזה לעשות את כל זה בזמן שבמקביל צריך להריץ את הסקרים האחרים שהיו אמורים לעלות (או לא, אבל אז זה בהחלט דחייה של הכל). אני לא שולל את הרעיון על הסף, אבל אם אני אשתמש בו זאת בהחלט תהיה גרסה שלי (או של מי שינהל את הסינמונדיאל אז) עם מספיק זמן לעשות את כל זה.
עדיף בהרבה
כשאני חושב על זה זה אפילו מתבקש, הבעיה שלי היא שזה סקר פופולאריות דמוקרטי והוא פתאום הפך לעניין של איכות
איכות? בטח לא.
אף אחד מהאנשים לא נשאל "מי יותר איכותי" או שום שאלה מכווינה. נשאלה אותה שאלה שנשאל כל אחד אחר, בלי הקשר מעבר לזה – נולאן או כהן. כמו שהרבה אנשים פה באתר בעלי השכלה קולנועית רחבה מעדיפים את נולאן על כהן, אני בטוח שישנם גם מבקרים ויוצרים שמעדיפים את נולאן על כהן ואני בהחלט מאמין ששינוי הליינ-אפ (אבל עדיין היצמדות ליוצרים, יוצרות, מבקרים ומבקרות) היה מוביל לתוצאה אחרת, אבל אולי אני תמים.
לגבי הפיכת סקר דמוקרטי למשהו פחות דמוקרטי – שוב, אני חושב שזה עדיף על האלטרנטיבה, ובהחלט הדמוקרטיה עשתה את שלה (כלומר, הובילה אל התיקו). עם זאת, בהחלט היה אפשר להגביר את השקיפות, למרות שאולי במקרה הזה לא באמת היה אפשר, מסיבות כאלה ואחרות.
אצלי הבעיה באיך שה"פנדלים" נעשו כאן היא
שההכרעה נלקחה מהידיים של גולשי עין הדג, ועברה לגורמים חיצוניים. זה קצת מבאס, כי אחרי הכל, כך נראה לי, הסינמונדיאל הוא של עין הדג, ולכן לראות את הקרב הזה מוכרע בלי שאני יכול לעשות כלום היה די מבאס.
בגלל זה השיטה של סרט מול סרט מוצלחת יותר לדעתי.
הארכה.
אם בשלבי המוקדמות תיקו מוביל לחלוקת נקודות, בשלבי הנוקאאוט תיקו גורם להארכה – להוספת עוד יום הצבעה (זה לא כאילו שלוח הזמנים של הסינמונדיאל קבוע מראש ואי אפשר להאריך הצבעות). אם חצי גמר ווימבלדון היה יכול להיגמר במערכה של 26:24, אז נולאן-כהן יכול להיגמר אחרי שלושה ימי הצבעה. בכדורגל יש הארכה אחת ואז הולכים לפנדלים – בכדורסל יכולות להיות גם שתיים ושלוש הארכות עד שמישהו מנצח.
זאת הצעה מעניינת
שהדבר היחידי שאני יכול להגיד נגדה היא שיש לה כוח מוגבל (באיזשהו שלב, אני מניח, נגמר מאגר המצביעים) ושלרוב, קרבות של תיקו נוטים להיות תיקו לכל אורכם. אבל זה נשמע לי כמו כיוון מעניין.
אגב, גם ה"סינמונדיאל" בעצמו הוא מנגנון שלא נותן הרבה מקום להפתעות
די ברור מי הפייבוריטים, ובניגוד להתמודדות ספורטיבית, בסקרי דעת קהל אין ממש סיכוי למרבית המתמודדים (האם נבחרת בלגיה הייתה מדיחה את ברזיל או נבחרת קרואטיה את אנגליה בסקר פופולריות עולמי?). המתח מתחיל רק כשהסקרים מצטמצמים לבמאים הפופולריים ביותר – טרנטינו, נולאן או האחים כהן (שאני מאוד מרוצה שהם בטופ בסקרי דעת קהל של האתר, מה שלפחות מצביע על כך שטעם הקהל פה פחות הומוגני משנוטים לחשוב).
דשא באסה.
כמו שאמרתי בפוסט הקודם, אני אוהב חלק מסרטי האחים,אבל הייתי בעד נולאן. נו, טוב. עדיין מרשים שהם הצליחו להגיע עד לגמר שוב והפעם גם לזכות. נתראה בהקרנה. אל תאכזבו אותי בסקר!
כל הכבוד ליהונתן על ההשקעה והמאמץ. שמחתי לעזור ביצירת חלק מהפוסטים. נתראה באירוע הבא!
אתם חייבים להמשיך עם משאל המבקרים/יוצרים הזה
רק בשביל לראות מה יקרה קודם, מישהו שיעדיף את נולאן על פני האחים או סינמונדיאל 2022.
ניצחון, הפסד ואכזבות
תודה, היה כיף!
השופטים משוחדים! לשרוף את המועדון!
(ל"ת)
לקרוא ולשרוף* את המועדון
(ל"ת)
לא, לא. רק לשרוף את המועדון
אלא אם כן ימולאו הדרישות שלנו
נו מה
עכשיו יש גם דרישות? זה בלתי נגמר כל העסק. עזוב, פשוט תשרפו.
המממממ.... בנוגע לזה....
אנחנו צריכים מועדון חדש כי את הקודם שרפנו בסינמונדיאל הקודם, אז אם רק תוכלו לארגן מועדון כדי שנוכל לשרוף אותו אם לא יתמלאו הדרישות שלנו (שכוללות, בין השאר, עוד מועדון) זה יהיה נורא נחמד
שרפתם את מועדון ארוחת הבוקר?!
טוב, אבל אל תתלוננו אם מה שיישאר לכם עכשיו זה מועדון שנות ה-80.
זה בסדר, הסתדרנו
יש לנו את מועדון הספר הטוב, המועדון לספרות יפה של גברת ינקלובה ומועדון גרנזי לספרות ופאי קליפות תפודים.
איזה נאחס
בסוף ניצחו הכלומניקים.
אז מה הקטע הזה שגורם לאוהדי נולאן להציף סקרים
קודם הם מסמנים ביקורות גרועות לסנדק רק כדי להעלות את האביר האפל. עכשיו פה הם מצביעים בקולות כפולים ומשולשים.
מה נסגר עם הפנאטיות?
אבל אם תחשוב על זה לעומק
זה לא בהכרח משהו רק לבמאי או לאומן בכללי שהוא יוצר כזאת אכפתיות אצל הקהל שלו
זה בגלל שנולאן (בצורה מובנת לחלוטין) מאוד פופולארי אצל הליאונרד שלבים והסמי ג'נקינסים של העולם. אז הבעות משולשות הן דבר אותו אפשר לצפות.
אבל ברצינות, אני מאשים את אוהדי הקומיקס
אבל לא היו זיופים בהיקפים כאלה אצל האחים רוסו
(ל"ת)
מן הסתם
כי נולאן הוא יוצר פופולרי ומוערץ והם עדיין לא
האביר האפל היה בכל זאת אירוע מיוחד בתולדות סרטי גיבורי העל מבחינת החפיפה בין הציפיות של הקהל והאוהדים והיחס של המבקרים. אנשים התאכזבו שהוא לא היה מועמד לאוסקר (!). הפרוייקט גם נחשב כביטוי אומנתי אישי של נולאן יותר מאשר האחים רוסו, שבסופו של דבר הם קבלני ביצוע של פרוייקט שהוא רחב מהם. זה רלוונטי לפחות בכל מה שקשור ל"נאמנות" אישית של אוהדי הז'אנר
כל מה שאתה מדבר עליו לא מזיז לאוהדי קומיקס
אלו דברים שמשנים לאוהדי קולנוע. לאוהדי קומיקס חשובים דברים כמו נאמנות לייצוג הדמות ושמירה על רוח הקומיקס ש נולאן ממש לא עשה.
אז להאשים אוהדי קומיקס ברמאות כאשר אלו אוהדי הקולנוע שמעריצים את נולאן קצת מוזר.
זה היה טורניר מרתק
ביחוד משום שהתוצאות הפתיעו בערך, בפעם הקודמת הכהנים גם הגיעו לגמר.
תודה למנהלים על העבודה ועל סינון הכפולים וכו'.
עכשיו אפשר לחזור לדבר על האם בקולנוע יהיה שינוי שמצדיק לעשות סקר סינמונדיאל פעם ב-4 שנים? שאלה שעלתה מתישהו בשלב הבתים.
" rel="nofollow"> לבדוק פשוט ולחזור עם מסקנות.
התכוונתי להעלות את הפוסט כשאלה, אבל אז הבנתי שזה בזיון אמיתי לא
אני לא בטוחה שאני מוצאת הבדל גדול בין הסקר ההוא לסקר הזה, עיקר ההבדלים בשלב הבתים נבעו משינויים בהרכב הבמאים בתחרות, ובגמר נראה שההבדל נולד מההבדל בבתים/בהגרלות.
בפעם הקודמת סקורסזה פגש את האחים כהן ברבע הגמר, ולכן לא הגיע לחצי.
במבט על התחרות ההיא, לטרנטינו היה טורניר קל יותר מהסיבוב הזה (אני מתרשמת שלא עפים פה על ספילברג). יחד עם זאת, אני גם מניחה שקרנו של טרנטינו ירדה קצת. שמונת השנואים היה הסרט הראשון שהפידבקים עליו היו קצת חצויים, לא כי הוא היה רע, אלא כי הוא הרגיש הרבה יותר "עוד מאותו דבר" בהשוואה לכל הסרטים הקודמים שהיו מאוד טרנטינואים אבל עם חידוש. כל הטרחנת סביב הסרט והברוגזים וכן עושה ולא עושה, יותר מידי דם עלה לו שם למח. וגם, לפחות עבורי, היתה בחירה מודעת לא להצביע עבורו (גם לא הצבעתי נגדו, רק אם הייתי בעד המתחרה שלו- כתבתי באחד ממשחקי הבתים את משנתי על הצבעה הוגנת).
בכל מקרה, אמנם ההבדלים היו קטנים מאוד, ועדיין היה טורניר מעניין ומהנה. מקווה שהמסורת תשמר גם עוד 4 שנים.
את צודקת לדעתי
אבל, כמו שנרמז פה למעלה. קשה לחשוב על אלטרנטיבה. טורניר צלמים/תסריטאים יהיה יותר מדי לא מוכר לאף אחד. אני חשבתי על טורניר שחקנים האמת.
שחקנים יכול להיות טוב.
גם סרטים או סרטים מזאנר\ עשור מסוים
יש הרבה יותר מדי שחקנים
(ל"ת)
טורניר כלשהו של סרטים אכן יתקיים (ואולי אפילו קרוב משאני מצפה לו)
לגבי שחקנים – אני קצת יותר מהסס. יש הרבה יותר שחקנים מוכרים מ-32. רק ב-MCU יש כנראה משהו כמו לפחות 40 שחקנים ששיחקו ביקום (בין אם בתפקידים ראשיים או בתפקידי משנה). כמו כן, שחקנים נמצאים הרבה פחות בשליטה על ההופעה שלהם מאשר שבמאים בשליטה על הסרטים שלהם. אבל זה נושא אחר.
אבל בכל מקרה, אני לא בטוח אם יש סיבה "להחליף" את הסינמונדיאל כמו שהוא. אני מוכן לבדוק את השאלה ב-2021, אבל אני בהחלט חושב שחלק מהעניין (לפחות בשבילי) הוא לבדוק את כוחם של במאים, עלייתם, וירידתם.
הצעה לטווח ארוך (בערך)
מה לגבי, סקר "סרט העשור"? לא יודע איך דילגו על האפשרות לעשות את הסקר ב2010
אולי. אם אתה מדבר על משהו שהוא בפורמט "סרט השנה"
זה קצת מסובך ויהיה מאוד עמוס לאנשים (יהיה מדובר על רשימת של 2,000 סרטים). בפורמט אחר כלשהו – אפשרי.
אולי מעשיריה של כל שנה שתשאיר אותנו עם 100 סרטים
(ל"ת)
לא נראה לי שהסברתי טוב
מכל שנה אפשר לקחת את העשירייה שלה כך שמקבלים 100 סרטים, ואז עושים סקר שהוא כמו סקר סוף שנה (או פורמט אחר, אבל הסגנון סקרים הזה כבר עובד) רק שבמקום הסרטים שיצאו באותה שנה שמים את עשר הסרטים הכי טובים מכל שנה.
מעניין מה שאתה אומר.
(ל"ת)
לגבי שחקנים,
נראה לי שאפשר לסגור רשימה של 32. לא רואה מי מהותי בmcu חוץ מרדג וסקרלט ופראט.
לגבי להחליף, מניח שאנחנו חלוקים בעניין. קצת מוזר לי לחכות ארבע שנים בשביל לראות תכלס את אותם שחקנים בסדר טיפה שונה. לא חושב שבארבע שנים אפשר לראות תהליך של עלייה וירידה. אולי פעם ב8 (וואו אני ממש מאמין בחיי נצח לאתר הזה)
טוב, אני מוכן לשמוע על הנושא הזה לקראת 2022.
תחושת הבטן שלי היא שהסינמונדיאל יישאר כמו שהוא, ואם נעשה טורניר שחקנים הוא יהיה במתכונת אחרת, אבל אני מוכן לשמוע.
בנוגע ליקום מארבל – נסכים מאוד מאוד מאוד לא להסכים.
2020.
במקביל למונדיאל יש את תחרות הבימאים, במקביל ליורו יש את תחרות השחקנים. זה ידרוש קצת יותר עבודה מבחינת מוקדמות (כי יש הרבה יותר שחקנים לבחור מהם מאשר במאים – כתבת "תציעו שחקנים" + קריטריון (3 סרטים בארבע השנים האחרונות – ביי ביי דניאל דיי לואיס) + אפשרות לעורכים להוסיף שחקנים שנשמטו; סקר מקדים (בחרו 5 שחקנים מתוך הרשימה המאד נרחבת) – ו32 המקומות הראשונים מחולקים לבתים.
היה לי תכנון אחר ל-2020.
אבל, בהחלט אופציה.
למה לא פשוט לעשות את מה שעשית בתגובות ב-2016 במקביל למשחקי ריו?
"אולי פיאדת הסרטים" או איך שלא קראו לזה, עם כל המקצים בקטגרויות שונות. רק להרחיב את זה ולעשות את זה בצורת פוסטים.
יש לי כמה הסגות מלחזור על זה
(העיקרית מביניהם היא שבעוד שיש שינוי כלשהו במעמד במאים ב4 שנים, אני מתקשה להאמין שיהיה שינוי בסרטים) אבל לא שולל לחלוטין משהו כזה, או בסגנון.
אפשר תמיד להחליף קטגוריות
אם אני זוכר נכון, פעם שעברה היו מדב ומיוזיקל אבל נגיד אימה לא. אז הנה אחד.
בטוח שיש עוד.
אפשרות.
(ל"ת)
אם תישאר עורך האתר עד 2020,
שלטונו היציב של פישלר אשר נמשך כ16 שנים הסתיים וכעת התוודענו לאפשרות של תחלופת עורכי האתר.
אני לא בטוח איך לגשת לתגובה הזאת
זאת עובדה מאוד אקראית לציין, ואני, בכל אופן, לא מתכנן ללכת לשום מקום, אז אין לי מושג מה זה ה"תישאר" הזה. יש כאן רמז כלשהו שאני מפספס או שזה סתם תהיה בקול רם בנוגע לעתיד?
חלילה, חלילה
דבר נורא
בלתי רצוי זה לגמרי;
יונתן עתיד להיות העורך
שיכתוב ויוסיף ביקורות
לשנים שיהיו לכולם טובות וגם נוחות!
טוב, חמשירים עם מסרים מוצפנים זה לא איזור הנוחות שלי
אני יותר בנוח עם הייקו:
מה נראה לכם
יא פרחחים פלצנים
(יום שמש על הר)
יש שמועות מודיעיניות חזקות בשטח
שכבר התארגנה מאחורי הקלעים קבוצה של אנשים שמתכננת לעשות הפיכה בשלטון האתר. הקבוצה מכנה את עצמה ״דן ברזל 2.0״ והמניע העיקרי שלה הוא לאסור את הדיבור על סרטי גיבורי על באתר באופן גורף מאחר ומדובר במשהו ש״לא קשור לקולנוע (ולא לטלויזיה)״, כך על פי הצהרת חברי הקבוצה. אג׳נדה נוספת שלה היא לנסות לדחוף לגרון של הגולשים את אולריך זיידל בתור מחליפו של מיכאל האנקה. על פי אותם גורמי מודיעין עושה רושם שהקבוצה הרבה יותר רצינית מההפיכה הקיקיונית שהייתה פה בתחילת האלף.
ויי, אולריך זיידל הוא קטסטרופה.
מתי משדרגים לדן ברזל 3.0?
א. עדיין עורך האתר ב-2020, ביצ'ז
ב. אולמיפידה, לעומת זאת, נראה שלא יוצאת לפועל.
לא שזה אומר שאנחנו לא מתכננים טורניר אחר, אבל זה לא קשור לכלום.
מה שכן, בדיעבד
הדיבורים על "בהנחה שתשרוד את 2020" מקבלים גוון קצת נבואי, גם אם שגוי.
איך לא הזכרת את כריס המסוורת'?
הוא פשוט מדהים בתור ת'ור (סטגדיש?). הכי טוב בmcu לדעתי.
חשבתי עליו
תוהה אם הוא נכנס ב32, בעיקר כי שאר הפילמוגרפיה פחות מעניינת. ישמצ
וכריס אוונס
ודייב בטיסטה, וסקרלט ג'והנסון, וטום הידלסטון..
צריך כמובן לשאול האם אנחנו מדברים מבחינת הופעה ביקום
או מבחינת העובדה שהשחקן הזה שם כי כאילו – טילדה סווניטון, נטלי פורמן, אנתוני הופקינס, גלן קלוז, ג'ון סי. ריילי ו, נו, יש הרבה הרבה מאוד שחקנים איכותיים בהרבה מפראט (למשל) שמסתובבים ביקום הזה באפס מעש כי מארבל לא ממש השכילה לנצל אותם.
זה מעלה מבחינתי שאלה מה הקריטריון
בכלל להכללת שחקנים ברשימה (התיאורטית, כן?) מלכתחילה.
כי נוצרת רשימה שונה מאוד אם הולכים לפי איכויות משחק (מה שהוא די סובייקטיבי אבל אפשר נגיד לקחת אוסקרים כמדד) לעומת אם הולכים לפי פופולריות ועד כמה שחקן מסוים הוא Movie star.
לפי שלושת השחקנים ש-three כלל הייתי מנחשת שהוא הלך לפי המדד השני ולא הראשון.
איך החלטת מה המדד שלי?
האם זה כי לא הכללתי את נטלי פורטמן וטילדה וכו'? כי אין ספק שיש לשתי הנשים הנ"ל מקום, פשוט שכחתי מהם (כי הם לא מהמשמעותיות ביותר בMCU). לא יודע אם יש מקום גם לגלן קלוז וג'ון סי ריילי ואנתוני הופקינס, בעיקר משיקולי כושר, הם כבר לא זה. כמו שברור לי לא להכניס את רוברט דה נירו נניח. ולגבי השיטה שלי, ובכן נראה לי גם וגם. חלק מהסוג הזה וחלק מהסוג הזה.
ולתוהה, כריס אוונס ובטיסטה נראה לי קל שלא (באמת אתה חושב שהם מ32 הגדולים של דורנו?), טום מתנדנד בעיניי, את סקרלט הכנסתי.
ושוב אני אטען שלמרות שיש הרבה שמות, זה אפשרי. יש המון שחקנים מעולים בהוליווד, לייק דהה. האם יש יותר מ-32 מתחרים על תואר הטוב ביותר? האם המקום ה-33 התיאורטי יכול היה בכיף לזכות בתחרות הזאת? האם רשימת האיך שכחתם את תהיה מכובדת כמו 32 הגדולים? אני לא בטוח בכלל
לא יודע אם הם מהגדולים שבדורנו
השאלה היא מה הקריטריונים, זה די דומה להתלבטות שלי לגבי ההצבעה בסינמונדיאל: למה לתת יותר משקל, לגוף העבודות, לתפקידים האחרונים, לכמות הציפיה שלי לסרט הבא? תחת חלק מהקריטריונים הללו אין לי שום בעיה לכלול את אוונס כאחד מעשרות שחקנים, בפרט כשהוא אחד מדמויות הבסיס של הMCU, שהוא פרוייקט בעל השפעה מאסיבית.
פראט משחק פחות או יותר אותה דמות כמעט בכל סרט שאני זוכר ואם הוא היה מככב כהאן סולו ואינדיאנה ג'ונס (2 תפקידים לגיבהם הוא הוזכר) הוא לא היה צריך לשנות דבר מהארכיטיפ הסטנדרדי שלו. אין לי בעיה עם זה כי אני נהנה מכך מאוד, אבל זה לא מעיד בהכרח על גדולה כשחקן.
לבטיסטה יש תזמון קומי די מפתיע בהחלט. אאל"ט, "why is gammora" היה אלתור שלו.
כן טוב, ככמות האנשים כן כמות הדעות
אולי מוקדמות כמו ששלמקו הציע לעיל יהיה אכן פיתרון טוב.
אפשר אולי לקראת האולימפיאדה עוד שנתיים לעשות מעין שילוב
כלומר סקרים במספר קטגוריות שונות (צילום, עריכה, משחק, פסקול, אפקטים ואולי גם סרטים ספציפיים בחלוקה מסוימת) ואז לא צריך למצוא 32 צלמים/שחקנים/כל דבר אחר כפי שהוצע, אבל הסקאלה עדיין נשארת נחמדה ופשוט יהיו מיני טורנירים עם זוכה בכל אחד מהם
אולי במאים מכל הזמנים
הייתי רוצה לראות מאבקים בין פליני לברגמן, בנואל לקובריק, או בין קופולה לטריפו וכדומה. נשמע כמו טורניר משוגע לגמרי.
זה כבר משהו שאולי יקרה.
(ל"ת)
אני לא חושבת שצריך אלטרנטיבה
היו פה הרבה דיונים על איך להצביע- לפי חידוש, לפי אהבה, לפי ציפיות לעתיד. לא באמת היתה הסכמה על הדרך הנכונה אע"פ שזה משחק חסר משמעות. למעשה, המשמעות היחידה שלו הוא ההקרנות בסוף הדרך, אבל רוב האנשים לא הצביעו לפי הסרט שהם הכי רוצים לראות. אני חושבת שבסופו של דבר, מעט מאוד הצבעות משתנות עם הזמן, לא משנה מה הקריטריון.
גם אם מעכשיו ולעולם הכהנים ינצחו, כמשחק זה היה נחמד ומעניין. אני גם מאמינה שהם לא ינצחו שוב, אני מאמינה שבארבע שנים כן נראה שוב שינויים (קלים).
אני חושבת שיש 2 משפיעים עיקריים על תוצאות עתיד: זהות הבמאים, וכאן יש נקודה מעניינת משום שיש במאים יחסית בתחילת הדרך שעוד 4 שנים כבר יקבלו מספיק נוכחות וגוף עבודה, ומשום שיש בוגרים שמתחילים לזייף ולאבד קולות.
זהות המצביעים, לא חשבתי על זה אתמול, אבל תאכלס אני מניחה שאדם בן 20 לא רואה את הכהנים, טרנטינו, סקורסזה, פינצ'ר ונולאן (החמישיה שהרכיבה את הגמר ב2 הטורנירים) כפי שאני רואה וחווה אותם.
כל אחד מהם יושב על דור קצת אחר והתקדם בקריירה בצורה קצת אחרת. זה מאוד שונה להכיר אותם כרונולוגית או בדיעבד. זה נוגע גם לתפיסת זמן/חברה/תרבות כי חשיפה בתקופת התבגרות והתעצבות אישית משמעותית במובנים רבים, וגם לתפיסת הסרט. אני זוכרת דיונים בהם צעירים שאוהבים סרטי טרנטינו לא הבינו מה הביג דיל היחודי בכלבי אשמורת. אין דרך להסביר את זה למי שלא גדל לפני שהיה כלבי אשמורת, כמו שאין דרך להסביר את זה למי שלא גדל לפני המטריקס (וגם בעשור שאחריו).
ישששששש
מצטערת על התגובה השטחית, אין לי משהו עמוק יותר להגיד. איזה כיף שהאחים כהן ניצחו!
(למרות שלא הייתי מתנגדת לראות את אינספשן על מסך גדול בשנית…)
לא התוצאה שייחלתי לה, אבל ברכות לזוכים
ברכות חמות אף יותר מגיעות כמובן למארגנים ולכל מי שעמל על המלאכה המעניינת במיוחד של השבועות האחרונים. תודה רבה !
כולם שאלתם את עצמכם:
לאן ממשיכים אחרי זכייה בסינמונדיאל?
ובכן, מסתבר שהסדרה לנטפליקס שהאחים כהן עבדו עליה, היא עכשיו סרט, שבכורתו תהיה בפסטיבל ונציה.