בשנים האחרונות הבטיחו לנו קומפלקסים ומגה-פלקסים חדשים תחת כל עץ רענן (זה פחות מרשים ממה שזה נשמע, כי אחרי החורף היבש הזה, עצים רעננים הם דבר די נדיר). ומילא הפרויקטים החדשים בחיפה, כפר סבא ובאר שבע, אבל הגיע הזמן שבירושלים יהיה איזה קולנוע נורמלי. שנים כבר מדברים על הסינמה סיטי החדש שאמור להיפתח בירושלים, גם המאבק על פתיחתו או אי-פתיחתו בשבת נמשך כבר שנים, ועדיין ירושלמים חובבי סרטים הוליוודיים צריכים לבחור בין רב-חן ישן וגרוע לבין גלובוס ישן וגרוע, או לנסוע למודיעין.
ובכן, כנראה סופית: "סינמה סיטי ירושלים" ייפתח רשמית לקהל ביום חמישי הבא, ה-27.2. יהיו בו 12 אולמות קולנוע רגילים, שני אולמות VIP, ותיבת נח. אני לא יודע למה יש שם תיבת נח. היא נועדה כנראה להחליף את הדינוזאורים בסינמה סיטי ראשל"צ, כי בירושלים אין אבולוציה, כידוע. יש בזה משהו מאוד משעשע.
סינמה סיטי היא לא רשת בתי הקולנוע המועדפת עלי, ועדיין, הקולנוע החדש אמור להיות ליגה שונה לגמרי מכל אפשרות אחרת שהיתה עד היום לירושלמים. ישנם עדיין הרבה סימני שאלה – כמו למשל, מה בנוגע לשבת, באמת (הסיכום הוא שזה לא יקרה, כן?) או מה זה בדיוק Dynamic, חוץ ממילה שסינמה סיטי מתעקשת לכתוב על קירות המתחמים שלהם.
צילום בראש הדף: שוקי. (באמת).
הו! סוף סוף!
הגיע הזמן, כבר מזמן בא הזמן, כפי שאמר ד"ר סוסנו.
(ועד עכשיו די הנחתי שהתיבה היא כי הם מתכננים לפתוח לקראת הסרט של ארונופסקי…)
אם כבר במתחמים עסקינן
האם בניית הקומה הנוספת בקניון איילון (
" rel="nofollow">בתמונה מעלה מימין) מסמנת הרחבה ליס פלאנט החדש?
ואני חושב שזה גם המקום לשאול מה מתקדם עם ההרחבה שדיברו עליה פעם מזמן למתחם קולנוע לב בדיזנגוף סנטר.
שוויצר.
ולשאלתך, אני חושב שלא. זאת ידיעה על ההרחבה בקניון איילון.
אם אני מבין נכון, לא מדובר על הרחבה ליס פלאנט, אבל כן מוזכר בידיעה: "כמו כן יוקם בקומה השנייה מתחם בילוי שיכלול בנוסף לקומפלקס בתי הקולנוע באגף החדש, גם מסעדות ומשחקייה בדיונית". לא יודע למה צריך להתאמץ כדי לבנות משחקיה בדיונית. אפשר להוסיף משחקיה בדיונית לקניון כבר עכשיו, וגם קומפלקס קולנוע בידיוני חדש וענק, מתחם החלקה על הקרח בידיוני ודיסנילנד בידיוני.
לדעתי מתחם ההחלקה הבדיוני יתנגש עם הדיסנילנד הבדיוני.
הייתי מחליף אותו במגרש קווידיץ', ואולי אפילו באחד אמיתי (למרות שזה נגד הטרנד בימינו)
סוף סוף.
רב חן רחוק, וגלובוס בכלל לא ראוי להיקרא קולנוע. סוף סוף יהיה משהו נורמלי.
באיזה יום זה ניפתח?
כמו שכתוב בכתבה
יום חמישי הבא. פחות משבוע.
(יש!)
Dynamic
אם אני לא טועה Dynamic היה אולם שהקרינו בו סרטי תלת מימד עם כיסאות זזים כשפתחו את סינמה סיטי גלילות.
זה לא החזיק יותר מדי זמן…
פתיחה בשבת
שלום,
האם מישהו יודע האם המתחם יהיה פתוח בשבת או לא?
אולי הגיע הזמן שבמידה והתשובה היא שלילית, אנחנו, אלה שיש להם זמן בעיקר לבלות בשבת ולא במהלך השבוע, נחליט, למרות שאין אלטרנטיבה טובה, לא ללכת לסינמה סיטי בהפגנתיות. שאת הרווחים שלהם הם יעשו רק מהחבר'ה שמפגינים נגד ובכלל לא הולכים להגיע לשם כי זה בטח יהיה יקר להם מידי.
הגיע הזמן שנעמוד על שלנו, גם לנו יש כח.
נושא הפתיחה בשבת מורכב.
למיטב הבנתי נכון להיום הוא לא פועל בשבתות, אבל יש דיונים משפטיים ומאבקים בנושא.
אני מחזיקה אצבעות. כמו כן אני מתכוונת להפגין מול המתחם ביום שלישי, 25.2.14, בשעה 20:00.
אנשים שרוצים לראות את הקולנוע הזה פעיל גם בשבת מוזמנים להצטרף.
"כי בירושלים אין אבולוציה"
אין לי מילים להגיד כמה שזה משעשע.
תיבה? מעניין..
אולי ניר ברקת קיבל וואטס-אפ מאלוהים על מבול שני. או שזו פרסומת מאוד מושקעת ל"המבול" (רק כדי לוודא, אתה מדבר על התיבה שמופיעה
" rel="nofollow">כאן בצד ימין?)
גם אני לא מת על סינמה סיטי. מילא אתם כבר עושים אולמות לפי נושאים (Horror, Kids וכו') לפחות תקרינו בהם סרטים בהתאמה. איך אני אמור לקחת ברצינות את "שש פעמים" אם אני יושב בכסא עם הדפס של הזברה מ"מדגסקר"? עכשיו כשאני חושב על זה, גם ראיתי את "קיק-אס" באולם הזה ("ילדים, בואו לראות דם"![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
)
איזה כיף להם, רק אני תקוע עדיין עם גלובוס המזעזע
שבוע שעבר הלכתי לסרט בגלובוס מקס נתניה וקיבלתי מושב שבור, שהולך יותר מדי לאחור. יצאתי מהאולם ואמרתי לאחראית משמרת, שתבדוק מה אפשר לעשות. בקיצור – היא לא הייתה מופתעת, לא הזיז לה בכלל והציעה לי לצאת מהסרט ולעבור לסרט באולם אחר. כששאלתי אותה אם נשמע לה הגיוני שאני אהרוס גם למי שבא איתי את הערב ואוציא אותו מהסרט או אעזוב אותם ואלך לבד לראות סרט אחר, היא ענתה לי ב"אתה לא מתכוון לראות את הסרט בכל זאת ולצפות שאפצה אותך אח"כ על זה נכון?? רוצה, לך תמלא טופס ותשלח". נכנסתי בחזרה לאולם לספר על כל מה שקרה ובדיוק נכנס גם המאבטח הזקן והנחמד של בית הקולנוע. הוא עמד בחוץ על ידי והאחראית ושמע את כל השיחה והחליט על דעת עצמו לנסות לעשות משהו. הוא ראה את הכיסא, יצא החוצה וחזר מאוד מהר עם שני גלילי נייר מאוד גדולים, סידר מאחורי המושב ושאל אותי אם זה יותר טוב. זה לא היה 100% אבל בהרבה יותר טוב מאיך שהיה. איך זה שלו כן היה אכפת, הוא כן הגדיל ראש ועשה את התפקיד שהיה אמור להיות שלה, לחשוב מה אפשר לעשות. היא לא ניסתה אפילו. חוויה מאוד מעצבנת ומזלזלת שהרסה את הערב לפני שהתחיל.
האולם היה מפוצץ?
(ל"ת)
כן
זו גם ממש חוצפה למכור כרטיסים כשהם יודעים שיש כיסאות שבורים ("כן, יש").
טוב, הסטנדרטים של גלובוס לפחות לא מאכזבים.
למרות שהגלובוס מקס בבאר שבע ממש טוב וגם זה באשדוד חביב. לעומת זאת הגלובוס הרגיל באשקלון זאת מאורת זבל שלא ברור לי ממה היא מתקיימת.
אבל תיבת נוח הייתה אחרי תקופת הדינוזאורים...
כלומר, בירושלים מתקדמים יותר מראשון לציון
סוף סוף :)
חיכיתי לו מאוד
שאלה
איפה זה בירושלים? ואיך אפשר להגיע לשם באוטובוס?
זה בחניון הלאום, מול בית המשפט העליון
זה מרחק הליכה מהתחנה המרכזית ומגבעת רם, ובקולנוע עצמו עוברים שלל אוטובוסים.
אני לא בטוחה במאה אחוז אילו אוטובוסים, בדיוק, היות ואתמול בורכנו בעוד פעימת תחבורה ציבורית (=שמים את כל קווי ומסלולי האוטובוסים בבלנדר ויוצרים לכולנו מערכת תחב"צ מאתגרת יותר, למיטב הבנתי), אבל נדמה לי שלכל הפחות 7, 14, 31, ואולי גם 6 עכשיו ששינו את המסלול שלו.
שלוש הערות לסדר הלילה:
א. מה יש בתיבה? כלומר, היא תהיה סגורה ואטומה ורק מרשימה מבחוץ? יהיו בה בובות של חיות? זה ירגיש די דבילי להכנס רק כדי לראות בובות של חיות. מילא דינוזאורים, אין כאלה חיים (עדיין), אבל לראות בובה של ג'ירפה? אמממ.
ב. אפרופו הדינוזאורים של סיס"י ראשל"צ – מילא כמה שנים של שמש קיצית קופחת, אבל אחרי השמש הקופחת של החורף הזה, הם ממש ישמחו לשכבת צבע חדשה, כדי להראות מגניבים ולא עלובים.
ג. אפרופו בתי קולנוע בארץ – השבוע נסעתי לראשונה בחיי לגלובוס במודיעין. אלוהים ישמור, איך הם מצפים שקהל יגיע אליהם? באתר שלהם מצוינת הכתובת הרשמית שהמפות הממוחשבות לא מזהות בכלל; באתר שלהם יש מפה שמצביעה על כך שהאולם ממוקם בלוד(!) (מדובר על גלובוס מודיעין, כן?); וכשמגיעים למקום, בניגוד לכל קולנוע אחר בארץ בו שם האולם בולט בפונט 470 למרחק קילומטרים באורות ניאון מסנוורים וגאים, במודיעין אין שום אינדיקציה לכך שיש גם גלובוס בין שלל המותגים האחרים במתחם. רק אחרי ששואלים עובר אורח ברחוב מגלים איפה הוא נמצא.
אה, כן. בסוף מצאתי את השלט. הוא נמצא בכניסה האחורית למתחם, שהיא הכניסה הראשית לקולנוע. הבעיה היא שרק מי שהזדמן במקרה ובטעות לצד האחורי, האפל, והנידח של המתחם יכול לראות אותו מלכתחילה. סוויט ג'יזס. הזוי לגמרי.
לפחות לא היה שלט על הדלת
שכתוב בו "Beware of the leopard"
אני מרגיש כמו נודניק,
אבל רק 14 אולמות? בעידן שבו כל קומפלס קולנוע חדש מתהדר ב20 אולמות פלוס 14 זה קצת..
אבל למה להיות קטנוניים? מזל טוב לנו הירושלמים.
ואני מניח שהדעה שלי לא פופלארית אבל בתור אדם דתי אני מתנגד לפתיחה של הסינמה בשבת.
זהו.
אתה כנראה מתכוון לומר שבתור אדם דתי לא תבוא לצפות בסרטים בשבת
ולכן לא מאד משנה לך מה יתרחש בקומפלקס הקולנוע החדש מבחינה זאת.
כך גם בני אמונות אחרות (ואף דתות אחרות) יוכלו לקיים את פולחני יום המנוחה שלהם בנחת, בדומה לך.
ממש לא.
אני מתכוון שאני רוצה שהמתחם ישאר סגור בשבת כדי שביום המנוחה של העם היהודי עיר הבירה של העם היהודי תהיה בעל אופי כזה.
עיר הבירה היא של מדינת ישראל
העם היהודי הוא גדול ורב ומפוזר על פני עולם ומלואו, ורובו כלל לא חי במדינה שזו היא בירתה.
והאם
עצם העובדה שאת נח בביתך (לעומת כל אל שעובדים קשה ואשכרה רואים סרט) אינה מספקת את האופי הרצוי? ומה עם כל הירושלמים שכן רוצים לראות סרטים בשבת, ולא ממש מעניינים אותם חוקי הדת?
מצטער אם אני תקיף מדי. הנושא מאוד מכעיס אותי.
היוש.
תראה, אני לא אתערב אם יחללו את השבת בכל עיר אחרת.
אני גם לא מתערב עם מחללים את השבת ותלפיות ורחוב עמק רפאים.
אבל פתיחת קומלקס ענק שכזה במרכז ירושלים כשלידו עוד מסעות ובתי קפה
זה הרס של שמירת השבת בירושלים.
"לעומת כל אל שעובדים קשה ואשכרה רואים סרט"
תוכל פרט? אני חושש שלא הבנתי.
ואל תכעס.
אנשים אוהבים אנחנו..
אנסה לפרש את דבריו של המפטי
הסיבה לבקשה שלא לפתוח את המתחם היא הלא כדי לא לבצע עבודה, האסורה בשבת ותגרום לחילולה.
לכך התכוון (למיטב הבנתי) המפטי – הוא לא רואה בצפייה בסרט "עבודה". אתה כן רואה (למיטב הבנתי) במכלול פתיחת הקומפלקס את הצורך במכירת כרטיסים, עבודת קופאים, מקרינים וסדרנים, והפעלת המקרן – כולם נופלים בקטגוריות של "מלאכות האסורות בשבת".
דווקא הצפייה בסרט עצמה לא כרוכה, להבנתי בחילול השבת.
בקיצור – מדובר על פרשנויות שונות למילה "עבודה" ולמשמעותה. מבחינת המפטי צפייה בסרט משמעותה דווקא מנוחה, ולכן מתאימה במיוחד לשבת.
התחרבשו לי קצת ההדגשות, אבל התוכן עבר...
(ל"ת)
אני די בטוח שקריית הלאום היא פחות מרכז העיר מעמק רפאים.
אני לא רוצה למוטט את הטיעון שלך על רקע גיאוגרפי, אבל המיקום של סינמה סיטי כבית קולנוע מחלל-שבת יהיה פחות בעייתי במקום בו הוא נמצא עכשיו מאשר בעמק רפאים או בתלפיות.
הרעיון של 'עמק רפאים' שזהו אזור חילוני שבו השבת אינה נשמרת כמר עשרות שנים.
פתיחת מרכז בילוי חדש באזור שבו השבת כן נשמרת זה נושא שראוי לדיון ושעליו אני אאבק.
לא מתמצא בגאוגרפיה ירושלמית ו"אזורי שמירה",
אבל לא מזמן ביקרתי בשבת במוזיאון המדע בירושלים, שנמצא במרחק של כ-500 מטר בקו אווירי מהסינמה סיטי החדש, והיה נחמד.
לא ידוע לי על ריכוז מגורים דתי או חרדי
בבית המשפט העליון, בגבעת רם או בגן הורדים.
הייתי מסכימה איתך אם המתחם היה מוקם, נגיד, ברמת אשכול, בבית וגן, בגאולה, או בכל שכונה בעלת צביון דתי. אבל כאן מדובר באזור שכלל אינו אזור מגורים.
וגם אם מקבלים את השיוך שלך של התחם ל"מרכז העיר" (דבר בעייתי לכשעצמו), במרכז העיר יש כב שנים רבות מסעדות ובתי קפה שפתוחים בשבת, כך שלא מדובר בחידוש.
אפור כצבע מדויק.
עמק רפאים איננו אזור חילוני יותר. שני בתי הבילוי היחידים שנותרו בו פתוחים הם קולנוע סמדר ובית הקפה שלו, והמקדונלד'ס. כל, ואני מתכוון כל, המסעדות ובתי הקפה האחרים בו סגורים כעת בשבת.
מתחם התחנה, שנמצא לא רחוק משם, פתוח חלקית בשבת, והוא מצליח מאוד – כי בירושלים כמעט ואין איזורי בילוי שפתוחים בשבת. אבל זה היופי במתחם התחנה: הוא לא ממש נמצא ליד בתים של אנשים, רק לא רחוק משם.
מה שמעביר אותנו ל'סינמה סיטי'.
המתחם נמצא בתוך קריית הלאום, מתחם שאמור לרכז רבים ממוסדות הממשלה (הכנסת, בית המשפט העליון, משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, הביטוח הלאומי וכדומה). לכך יש שלוש השלכות מרכזיות:
1. זהו אזור מרובה דרכי גישה ומקומות חניה.
2. אין בסביבה בתי מגורים.
3. בשבתות המקום נטוש, כי משרדי ממשלה לא עובדים בשבת.
אני חושב שזו טעות לנסות ולקבוע את הצביון של ירושלים. ברגע שאתה מדבר על צביון, זה נהיה קרב אידיאולוגי: אם אתה מתכופף, אתה מוותר על העקרונות שלך. החילונים דורשים שזו תהיה עיר שמדגימה את ההפרדה בין הדת למדינה; הדתיים דורשים שבירת המדינה היהודית תשמור על עקרון יהודי מרכזי. מילים כמו "סטטוס קוו" נזרקות לאוויר, וכל צד מתחפר בעמדותיו.
אף אחד לא ניסה לקבוע את הצביון של עמק רפאים. לאט לאט, בתי העסק באזור החליטו שלא משתלם להם להיות פתוחים בשבת. וגם לא צריך לנסות ולקבוע את הצביון של הסינמה סיטי. צריך לבדוק אם יש צורך, צריך לחשוב האם הגישה לשם פוגעת – מעשית, לא עקרונית – בתושבים בסביבה, צריך לחשוב האם יש בכך משום התגרות או דווקא משום פתרון.
לדעתי האישית, המיקום של הסינמה סיטי הוא פתרון נהדר לקולנוע בירושלים בשבת. כן, בכניסה לירושלים יש שכונות חרדיות, אבל אנשים נכנסים בשבת לירושלים בכל מקרה, וזה לא ממש ישנה: התנועה היא רק דרך צירי תנועה מרכזיים מאוד, לא דרך השכונות. ובמתחם עצמו אין בית מגורים ברדיוס של קילומטר. מה עוד אפשר לבקש?
אז כן, אפשר לבקש שלא יהיו בירושלים בתי קולנוע בכלל. אבל אם מסכימים שצריך אחד, וזאת נראית לי הסכמה מתבקשת אם לא רוצים שבירושלים יגורו רק דתיים, אז שם עדיף מאשר בכל מקום אחר. לא כי זה עניין אידיאולוגי, אלא כי זה פתרון פרקטי שבו כל הצדדים גם יכולים להתחשב האחד בשני.
לגמרי מחוץ לשאלת ה-"צביון" של העיר
אחת הבעיות עם פתיחה בשבת היא נושא הכשרות של מתחמי האוכל שמקיפים את הקולנוע – אם הם פתוחים בשבת, הם לא כשרים, וכך הציבור הדתי אינו יכול להנות מהם גם בימי חול.
לבעיה הזאת יש פתרון פשוט, שכבר אימצו אותו במקומות אחרים (אאל"ט לא במגה-פלקסים, אבל כן בבתי קולנוע בקניונים): חלק ממתחמי האוכל בקומפלקס כשרים (וסגורים בשבת) וחלק לא. אפשר, אם מתעקשים, להחליט שמקצים 50% ממתחמי האוכל במקום רק לעסקים כשרים (אבל אני לא מאמין שזה הכרחי – מתחמי אוכל כשרים יגיעו לקומפלקס מכח ההיגיון הכלכלי לבדו, הרי בירושלים חלק גדול מלקוחות הקומפלקס יאכלו רק בהם). אפשר גם – וזה פתרון קיצוני יותר, אבל גם הוא מיושם בקניונים שונים ברחבי הארץ (רחובות, למשל, בפעם האחרונה שהייתי שם) – לסגור את *כל* מתחמי האוכל בקומפלקס בשבתות, אבל להמשיך עם הקרנות הסרטים.
אף אחד לא יצא מרוצה לגמרי מהסדר כזה – הדתיים כי עדיין יהיה חילול שבת (אבל כזה שלא פוגע בכשרות), החילונים כי חלק או כל מאפשרויות הבילוי הנלוות יהיו סגורות בשבת (אבל סרטים עדיין אפשר יהיה לראות) – אבל זו פשרה שיכולה להחזיק מצוין בעיר כמו ירושלים.
מה שטל אמר
אני לא מחשיב צפייה בסרט לעבודה אסורה בשבת, אם הייתי עושה זאת כמעט ולא הייתי רואה סרטים.
אני בהחלט מוכן לקבל אדם שדתו חשובה לו, ואני מבין איך עבירה על חוקי הדת בבירת ישראל עשויה להפריע למישהו דתי. אבל למה שלא נעדכן את ההגדרה לשמירת השבת? הדלקת אש הייתה עבודה לפני כאלפיים שנה, הזמנים השתנו. אם השבת היא באמת יום למנוחה ולהנאה הרי שמתבקש (מבחינתי) לראות סרט, ולא לבהות בחלל כאשר כל פעילות אחרת הפכה לאסורה.
באשר לעובדי המתחם עצמו, נניח שכולם היו תושבי ערים אחרות, או שלחלופין כבר אין צורך בעובדים בשר ודם כדי לתפעל את המרכז (לא כל כך רחוק מאיתנו, לדעתי), האם אחת מהסיטואציות היא אידאלית לפתיחה גם בשבת?
ורק לציין, שהדיון פה מתנהל בצורה מאוד נעימה – שאפו לכולנו.
אמרה
טוב בשביל שנקבל עדכון לחוקי התורה
צריך שזה יהיה מפיו של אלהים, ובמעמד לא פחות מרשים מהר סיני, ושכמו אז אנחנו נראה אותו מדבר ולא שמישהו יאמר לנו שהוא אמר לו. הוגן, לא?
בכל אופן ההגדרה למלאכה האסורה בשבת אינה קשורה כלל לקושי אלא ליצירה של מציאות חדשה.
מותר בשבת לגרור שולחן כבד (על משטח מרוצף), אבל אסור להוציא עצם מהדג בצלחת באופן מסוים.
ואין כזה דבר סמכות דתית שיכולה לשלוט על ההלכה. זו טעות נפוצה. רב הוא בסך הכל מקור מידע אינפורמטיבי, הוא למד את כל החומר ומי שלא למד שואל אותו. השיקול דעת שהוא מפעיל הוא כדי להבין (להבין, לא להחליט) מה אומרת התורה במקרה כזה.
כן,
אבל הרב מחליט לבד איך להבין או לפרש את התורה. זהו טקסט חופשי שיכול להיות בעל אלפי פרשנויות בדיוק כמו יצירה ספרותית או אמנותית
(סליחה, אני לא באה להתערב למישהו בדעותיו או באמונותיו, זה פשוט התפרץ לי…)
לא.
יש 13 כללים שהיגיעו בהר סיני יחד עם התורה, כיצד לומדים ממנה מה ההלכה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%9F
זו טעות חילונית נפוצה: אין לשום רב שום יכולת לפסוק את ההלכה לפי נטיית לבו.
מי שעושה את זה מאבד את מעמדו וסמכותו כרב.
המחלוקות והפרשנויות הן אך ורק ממקום של נסיון להבין, ומכיוון שלפעמים הדברים מסובכים אז לפעמים כל אחד מבין אותם אחרת.
מזכיר לי משפט של אפרים קישון
״ההומוריסטן חושב, לא, הוא יודע, כי משה רבנו קידש את השבת כדי להכריח את הסביבון היהודי לנוח מעט בפקודה-של-מעלה, על כן מאבקם של החרדים דהיום להכריח את ניניו של אותו סביבון עצמו ללכת ברגל בשבתות במקום לנוח במושב האוטובוסים, כל זה אך מקומם את ההיגיון הפשוט, שהסאטיריקן מקולל בו למן היווסדו.״
ועם כמה שאני מחבבת את קישון, במקרה הזה הוא טעה. אחרי הכל, כדי שנוכל לנוח על מושבי האוטובוסים בשבתות, הנהגים יהיו חייבים לעבוד.
לחלקינו יש אינטרס לשמור על השבת במרחב הציבורי, גם אם אכפת לנו יותר מהמימד הסוציאלי מאשר המימד הדתי.
ואני בתור דתי
גאה ל..
התאפק ו..
טוב לפחות אני מקיים כאן את המצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
מי שבכל אופן אכפת לו לדעת מה ההסבר על פי התורה הקדושה ומה הקשר האמיתי בין הדינוזאורים למבול ולתיבת נח, ולמה שמירת השבת של יהודי אחד היא כן עניינו של יהודי אחר, אז יש תשובות מצוינות. חפשו באתרי היהדות.
באמת התלבטתי אם לכתוב את הדעה שלי או לא..
אבל אסור שאנשים במדינה יפחדו להגיד את הדעה שלהם על כל נושא שהוא.
אפשר להתווכח כל עוד מחייכים..
יפה שכתבת כאן את הדעה שלך
קצת החלפת דעות לא הרגה עוד אף אחד. וכשהטון מנומס זה אפילו מפליא, מה שגורם לך להעריך ולכבד את האדם שהשמיע את הדעה גם אם לא את הדעה עצמה. יפה שדיברת אני שונאת התחמקויות מנושאים רגישים.
בכול מקרה אני בעד הפתיחה בשבת, כי זה לא מפריע לדתיים לשמור שבת. ואני חושבת שלא צריכה להיות קיימת כפייה של הלכות דת, לאנשים שלא מאמינים או סתם לא רוצים לקיים אותן.
יש תשובות. מצוינות זו כבר שאלה אחרת.
יכול מאוד להיות שהאנשים שמתערבים לי בחיים חושבים שזו זכותם המלאה – מה זכותם, חובתם – להחליט בעבורי מה אני אעשה ולא אעשה בשבת, מה אני אלבש ובאיזה צד של הרחוב אני אלך. אבל לא משנה כמה תשובות הם חושבים שיש להם, אף לא אחת מהן היא מצוינת.
נולדתי וגדלתי בירושלים, אני גרה בעיר ומתכננת להישאר בה לשארית חיי – היא גם שלי. ואני רוצה לראות בה סרטים. אני אוהבת סרטים. והזמן שיש לי ללכת לקולנוע הוא, מה לעשות, בעיקר סוף השבוע.
ולא, להגיע לתלפיות בשביל זה, בלי רכב, כשאין תחבורה ציבורית, זה לא פיתרון.
זו עיר הבירה של העם היהודי ומדינת ישראל? ובכן, לגמרי במקרה אני בעד שיהיה לנו כאן, במדינה, חופש הדת וחופש מדת. תתכבד נא עיר הבירה ותשמש אות ומופת לעניין. הסינמה סיטי הוא התחלה טובה.
(ובהזדמנות הזו אציין שדווקא מאוד אכפת לי מזכויות סוציאליות, אבל אני לא חושבת שכפיית השבת על כלל האוכלוסיה היא הדרך. תמיד יהיו נהגים שעובדים בשבת – השאלה היא אם אלה יהיו נהגי המוניות, כך שכל מי שידו אינה משגת יהיה כלוא בבית, או נהגי האוטובוסים, כך שאנשים יוכלו להגיע ממקום למקום גם אם הם לא יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב. בהחלט צריך להבטיח שלכל העובדים בישראל יהיו ימי מנוחה ותנאים סוציאליים, אבל זה לא חייב להיות בשבת דווקא, מה שגורם נזק סוציאלי גדול בהרבה מהתועלת.)
אני לא מבין את טיעון ה"מתערבים לי בחיים".
הם לא מחליטים עבורך, הם מחליטים עבורם. מדובר במאבק על עיצוב המרחב הציבורי של כולנו.
פחות או יותר כל חברה שהיא "מתערבת" לחבריה בחיים כשהיא קובעת נורמות התנהגות במרחב הציבורי. יש להניח שהבעיה שלך היא לא עם עצם כפיית הנורמות במרחב הציבורי אלא עם הניסיון לקבע במרחב הציבורי נורמות שאינן לטעמך.
"חופש הדת וחופש מדת" זו סיסמה נהדרת. הבעיה היא שבדרך כלל "חופש הדת" מתנגש במידה זו או אחרת עם ה"חופש מדת" ולא ניתן לספק את שניהם בצורה אבסולוטית, כך שמישהו תמיד יצטרך להתקפל מעט.
יש הרבה מאוד מה לדון (כמו שנעשה פה בחלק מהתגובות) בשאלה איך יש לעצב את המרחב הציבורי בחברה מפולגת מבחינה דתית ותרבותית. ניתן לשאול מי צריך לקבל הכרעות כאלה; האם יש מקום להתחשבות ברצונותיו של מיעוט שמבקש להחיל את הנורמות שלו על הרוב, ואם כן באיזה היקף; האם לגיטימי שרוב יכפה את ערכיו על מיעוט שהוא ניכר ומשמעותי (וגם לתהות, במיוחד בהקשר של ירושלים, מי כאן הרוב ומי המיעוט ואיך זה צריך להשפיע על ההכרעה, אם בכלל); עד כמה הטענה המושמעת לעתים בדבר פגיעה ב"רגשות דתיים" כנה ועד כמה היא משמשת מסווה לניסיון להכתיב לכלל החברה נורמות התנהגות; באיזו מידה יש הצדקה להתחשב ב"רגשות דתיים" לעומת פגיעות אחרות; האם יש להבחין, למשל, בין קולנוע (ותרבות בכלל) ובין מסחר; ברמה המעשית יותר ניתן לדון בהשלכות העובדה שהקולנוע אינו ממוקם בסביבת מגורים, וכל שכן לא בסביבת מגורים חרדית, ועוד ועוד.
לעומת זאת, טיעון ה"אין לכם זכות להתערב לי בחיים" לא מבחין בין פתיחת קולנוע בשבת בקריית הלאום לבין פתיחת מועדון חשפנות ביום הכיפורים בלב מאה שערים. זה טיעון מצוין מול ניסיון להתערב במה שאת עושה כשאת בבית (לפחות כל עוד את לא גורמת נזק לאחרים), אבל הוא לא שווה הרבה כשמדובר במרחב הציבורי.
זו קצת היתממות, לא?
זה הרי לא שהבאתי דוגמאות מהאוויר או מדמיוני הקודח. זה לא שלא זרקו עלי דברים כי לא אהבו את איך שהתנהגתי ב"מרחב הציבורי", זה לא שאין בשכונות מסוימות בירושלים רחובות שבהם מסומן לנשים באיזה צד של המדרכה ללכת, או אוטובוסים שבהם עשויים לתקוף אותך כי ישבת במקום הלא נכון. זה לא שאין זריקת אבנים על מכוניות שנוסעות בכבישים שפתוחים בשבת, או הפגנות סוערות בין הזמנים לגבי… טוב, כל דבר שהוא, האמת. אבל בואו ישר נזרוק פנימה מועדון חשפנות במאה שערים ביום כיפור, כי החילונים, הם כאלה פרובוקטורים. הרי ברור שמה שיתחיל מפתיחת קולנוע בשבת ייגמר שם.
ובאמת בוא נדבר רגע על הקולנוע ספציפית, כדי להיות און-טופיק:
החילונים רוצים קולנוע בשבת, נראה לי שעל זה אין ויכוח.
לרוב הדתיים שאני מכירה לא מפריע שהקולנוע יהיה פתוח בשבת, גם אם הם אישית לא ילכו בזמן הזה לראות סרטים. הרבה מהם כבר באו איתי לסרטים בקולנועים שפתוחים בשבת, ופשוט רוצים קולנוע טוב בירושלים (ורוב הסיכויים שקולנוע טוב יהיה כלכלי יותר אם הוא יהיה פתוח בשבת, ויעלו סיכוייו לשרוד).
האוכלוסיה הלא-יהודית של ירושלים לא השמיעה הרבה קול לכאן או לכאן, או לפחות לא נתקלתי, אבל אני הולכת להניח שהם בעד-עד-נייטרלים בסוגיה (אנא, תקנו אותי אם אני טועה).
זה משאיר מיעוט בעיר, מיעוט שבאופן מוצהר רובו המוחלט לא יעשה שימוש בקולנוע הזה, ואף יטיל סנקציות חברתיות על אלה מבין חבריו שכן יעשו זאת – והמיעוט הזה מתנגד לפתיחתו בשבת.
לא כי הם רוצים לעשות בו שימוש וזה יפריע להם. כי הם לא מוכנים שאני אעשה את זה. בבקשה, ספר לי שוב כמה הם לא מחליטים עבורי, וזה בכלל לא ניסיון לכפות עלי שום דבר. כולי אוזן.
למה את מתכוונת?
את באמת חושבת שאת כל כך מעניינת את "ההם" ושמה שחשוב להם זה דווקא לנהל לך את החיים? הם הרבה יותר אנוכיים ממה שנדמה לך.
אוי, רגע. משהו פה לא מסתדר לי.
התגובה שלך היא לא רק כותרת, נכון? יש גם תוכן?![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
אנא קבלי את התנצלותי והתעלמי מתגובתי הקודמת, שנכתבה בלי שקראתי את תוכן תגובתך. אשתדל להגיב לגופו של עניין בהמשך.
מצטער, יש לי איזו בעיה מחשובית שמונעת ממני לראות את התוכן של התגובה שלך. הדפדפן שלי מציג רק את הכותרת, והתגובה הקודמת נכתבה בהתאם. קלטתי באיחור שמשהו שם נראה חתוך ולא טבעי.
אני שונא שזה קורה לי.
אני מנחש שהבעיה שלך היא אינטרנט רימון,
ושזה אירוני להפליא.
אכן.
ואכן.
אז אני לא היחידי שמטריד אותך בגלל האינטרנט הזה..
משום מה הוא החליט לחסום לי את הדף הזה! כך שכדי לקרוא את התגובות פה אני צריך לחפש WIFI ללא סינון של רימון..
הם רציניים?
אם הם מצנזרים אוטומטית תכנים "לא צנועים" – זה אף פעם לא עובד כמו שצריך, אבל הכוונה ברורה. אבל בדף הזה אין שום דבר לא צנוע. קשה שלא להגיע למסקנה שהדף הזה נחסם בדיוק משום שהוא כולל דיונים על פתיחת סינמה סיטי בשבת. לא תעמולה, לא הטפה, לא משהו חד צדדי – דיונים בנושא. אפשר לקרוא פה בין השאר, חו"ח, את הדעה הגורסת שעדיף שבית הקולנוע ייפתח מחדש, ולכן הדף הזה צונזר.
להסביר כמה שזה עלוב, מכעיס ומזלזל בקהל הלקוחות של אותו "אינטרנט"? או שלא צריך?
מה פתאום?
מה שצונזר (אוטומטית, מן הסתם) הוא ההתייחסות למועדוני חשפנות. אני מניח שבהתאם לרמת הסינון זה משתנה בין צנזור הדף כולו, לבין, כמו אצלי, צנזור תגובות או חלקי תגובות בהן נכלל אזכור המונח הפסול (כלומר, כן, אני לא יכול לקרוא חלקים מהתגובות של עצמי).
אני מבין. הגיוני יותר.
אם כי מקשה על הדיוון, כי איך אפשר להתלהם ככה?
לי יש רימון
וזה עובד בסדר גמור ,כנראה שהם על חסימה גבוהה יותר (אני על מוגן +),בכ"מ לא נראה לי שהם יעשו דבר זדוני שכזה ..
קודם כל, אני נחרד לשמוע שחווית דברים כאלה אישית.
אבל לגופו של עניין, לא ברור לי מה מוכיחות כל הדוגמאות הללו.
נכון, ישנם כאלה שמנסים לכפות בדרכים קיצוניות, אלימות ופסולות את השקפתם לגבי האופן בו צריך המרחב הציבורי להתנהל. אבל מה זה קשור? עדיין מדובר בכך שלהשקפתם, הפרהסיה – ולא את – צריכה להיראות כך ולא אחרת. המפגינים האלימים והתקיפים ביותר בתוך החברה החרדית, אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא למיניהם, אינם חשודים בכלל בניסיונות להחזיר בתשובה תינוקות שנשבו שכמוך. את באמת ובתמים לא מעניינת אותם. הם רואים בכל תופעה נגדה הם מוחים פגיעה בהם ובקדושתה של ירושלים.
[אגב, אם יש שכונות בהן מסומן לנשים באיזה צד של המדרכה ללכת הרי זה, למיטב ידיעתי, רק באזורים החרדיים ביותר (האם נתקלת בכאלה בעצמך? לדעתי אלה מקום שרגל זר לא צפויה לדרוך בהם אלא אם הוא מחפש לעשות דווקא, או עורך ביקור משפחתי נדיר אצל קרוביו החרדים). גם ביחס לאוטובוסים מדובר באלו שלפחות בעיני אלו שעלולים לתקוף אותך הם "אוטובוסים של חרדים" ואת בעיניהם אורחת שנדרשת לכבד את מנהגי המקום. אני משער שגם כשאת הותקפת זה היה במקום שבעיני התוקפים נתפס כ"טריטוריה חרדית" ואת נתפסת כמי שמפרה את כללי ההתנהגות של המקום.]
אשמח אם תצביעי עבורי על המקום בו טענתי שפתיחת קולנוע בשבת תוביל לפתיחת מועדון חשפנות במאה שערים ביום כיפור. אני נותן לך מספיק קרדיט כדי להניח שהבנת אותי היטב.
לגבי הקולנוע:
קודם כל, עשית קפיצה מעניינת מ"לרוב הדתיים שאני מכירה לא מפריע שהקולנוע יהיה פתוח בשבת" (וכן, בעיקרון את יכולה להוסיף גם אותי לרשימה. לא שזה לא יפריע לי – חילול השבת בהחלט יצער אותי, אבל אני לא בעד לסגור משום כך את הקולנוע בשבת) ל"זה משאיר מיעוט בעיר, מיעוט שבאופן מוצהר רובו המוחלט לא יעשה שימוש בקולנוע הזה, ואף יטיל סנקציות חברתיות על אלה מבין חבריו שכן יעשו זאת – והמיעוט הזה מתנגד לפתיחתו בשבת".
קודם כל, מדובר במיעוט די גדול בעיר ירושלים, וזאת בהנחה שעדיין מדובר במיעוט (הסתכלי, למשל, בתוצאות הבחירות האחרונות לעיריית ירושלים). שנית, אני משער שיש רבים שאת לא מכירה, שכן מעוניינים לעשות שימוש בקולנוע ומתנגדים לפתיחתו בשבת, או אפילו סבורים שעל פי ההלכה אם ייפתח בשבת יהיה עליהם להימנע מלעשות בו שימוש גם בימי חול (אמנם הם כנראה מיעוט בקרב המתנגדים).
אבל נניח את כל זה בצד. הנקודה העיקרית שלי, שוב, היא שאותם אלה שלא מתכוונים כלל ללכת לקולנוע ובכל זאת רוצים שלא יפעל בשבת לא מתעניינים בך ולא מבקשים להכתיב לך איך לנהוג. הם מתעניינים באופי הציבורי של אזור המגורים שלהם ושל העיר ירושלים בכלל. זה לא שהם רוצים שאת לא תלכי לקולנוע בשבת – הם רוצים שלא יהיה פה קולנוע שפתוח בשבת. ברור שזה משפיע גם עלייך באופן אישי, אבל זו תוצאה נלווית ולא המטרה.
לא באתי להצדיק עמדה כזו או אחרת אלא להצביע על כך שההפיכה של המאבק על הפרהסיה לשיח של זכויות בנוסח "תצאו לי מהווריד" ו"אין לכם זכות לנהל לי את החיים" מפספסת, לטעמי, את הנקודה ולא תורמת לפתרון.
אבל מה לעשות שאני כן חלק מהמשוואה
אני לא רואה הרבה הפגנות נגד עסקים פתוחים במזרח ירושלים, למשל. ואני מניחה שלו הקולנוע היה מיועד לנוצרים ומוסלמים בלבד, ומופעל על ידם, אז לא היתה איתו בעיה. זה שאני, ספציפית, בתור יהודיה, מתכוונת לעבוד בו או ללכת אליו – זו הבעיה.
לא מזמן נתקלתי בהפגנה של להב"ה, שצעקו על חבורת אנשים ש"בנות ישראל לעם ישראל" – זה היה רגע של צלילות שבו הבנתי, פתאום, שמבחינת אנשים מסוימים אני רכוש. אני שייכת לעם ישראל, בין אם אני רוצה בזה אם לא, וזכותו להכתיב לי את חיי מאלף ועד תיו, כולל עם מי להתחתן (ואיך, במקרה של ישראל, אבל זה כבר סיפור אחר לזמן אחר).
וזה בדיוק הפער – מה שצד אחד של המשוואה טוען שהוא דיון על אופייה של ירושלים והמרחב הציבורי שלה, למעשה נמצא אצלי עמוק, עמוק בווריד. אלה ההחלטות וההעדפות הפרטיות ביותר שלי – וזכותי להזדעק, להזדעזע, ולהילחם בשיניים ובציפורניים על זה שאלה ההחלטות *שלי*, והחיים שלי. אתה לא יכול לבקש ממני להוציא את עצמי מהדיון, כי בלעדי אין דיון: אני (ושכמותי) הבעיה, ואני (ושכמותי) מי שמנסים להדיר ולמשמע, בין אם להחביא אותנו או למנוע מאיתנו חיי תרבות או להיכנס לנו למיטה ולצלחת.
נסה לחשוב על זה כך: בוא נניח לרגע שמחוקקים בישראל את החוק האירופי ההוא האוסר ללכת עם כיפה. עכשיו בוא ננהל דיון על זה, אבל אתה לא יכול לדבר על איך זה משפיע עליך כאדם דתי, כי זה לא קשור אליך, זה דיון על המרחב הציבורי. אתה הרי מוזמן לשים כיפה בבית, אף אחד לא יגיד לך כלום כל עוד לא יראו אותך חלילה.
אני לא רואה הרבה מה להוסיף על מה שכבר כתבתי.
למקרה שבאמת לא הבנת אותי, רק אדגיש שבשום פנים ואופן לא אמרתי שאין לך זכות למחות ולהיאבק. רק שהדרך שהיא גם ראויה יותר וגם אפקטיבית יותר לעשות זאת, לדעתי, היא לא באמצעות שיח (די מתבכיין, אם תסלחי לי) של זכויות הפרט של הרוב המובס, אלא באמצעות מאבק על הדרך בה אנחנו חושבים שהמרחב הציבורי צריך להיראות.
מה?!
אתה יכול להסביר איך בדיוק מה שמאץ' עושה הוא לא מאבק על הדרך בה אנחנו חושבים שהמרחב הציבורי צריך להיראות?
מה שאני ראיתי זה לא דיון כיצד נעצב את המרחב הציבורי אלא שיח מתקרבן של פגיעה בזכויות.
אנסה להסביר שוב.
הקו שעולה מהתגובות של מאץ' הוא שסגירת הקולנוע בשבת לא מוצדקת, מעצם העובדה שהיא פוגעת בזכויות הפרט שלה, שכוללות את הזכות ללכת לקולנוע בשבת. זה בעצם מסיים את הדיון – אין לכם זכות למנוע ממני את הזכות לקולנוע בשבת.
הבעיה שאני רואה בכך היא קודם כל שכמו שהסברתי, אני לא חושב שיש לה זכות מוחלטת שכזו, שכל פגיעה בה איננה לגיטימית. החברה יכולה להגביל אותנו בכל הנוגע למעשינו במרחב הציבורי ואף עושה זאת בפועל בכל מיני תחומים. שנית, שאני לא מאמין שהיא באמת סבורה שיש לה זכות מוחלטת כזו.
אילו החילוניים היו מיעוט נרדף בישראל, והנורמה החברתית הייתה דתית, היה מקום לדבר רק על על המידה בה צריכה החברה הכללית להתחשב בזכויות הפרט שלהם. אני בכלל לא חושב שזה היה מביא לתוצאה של פתיחת מוסדות תרבות ציבוריים בשבת.
ככל שהקו שאתה רוצה להוביל הוא "זכותי לעשות מה שאני רוצה ולאף אחד אחר אסור להגיד לי מה לעשות", אז כן, זה מה שמאץ' עושה. לדעתי כאמור, זה לא נכון ולא מועיל. מישהו כאן סבור שהגיוני לדרוש שגם בעיר חרדית יפתחו מוסדות בילוי (בהנחה שישנם כאלה) בשבת בשל הזכות של בן למשפחה חרדית שחזר בשאלה לבלות כרצונו והעדר הזכות של החברה "להחליט בעבורו מה הוא יעשה ולא יעשה בשבת"?
אני יוצא מתוך הנחה שרובנו המוחלט, לרבות מאץ', לפחות אם יעצור לחשוב קצת ויתנתק מהתגובה הפבלובית של "כפייה דתית!", יסבור שבעיצוב המרחב הציבורי אין מקום לכך שצד אחד יכפה באופן מוחלט על הצד השני את השקפתו אלא יש לעצב הסדרים כלשהם שיתנו לכל צד מידה של השפעה. אפשר בהחלט לטעון שמה שקורה אצלנו הוא שמיעוט מסוים קיבל יכולת השפעה שחורגת בהרבה מהמידה הרצויה,
אבל הפתרון לזה – שוב, לדעתי – הוא לא בהתקרבנות בנוסח "פוגעים בזכויות הפרט שלי" (בכל זאת, נא לא לשכוח מי הרוב במדינה הזו) אלא בחשיבה על ההסדרים הרצויים (במסגרתם כמובן תשולב התביעה החילונית לחופש, אלא שככל הנראה היא תאוזן במידה זו או אחרת מול התביעות של הצד השני) ועל הדרך להוציא אותם לפועל. ההסדרים הללו יכולים להיות מגוונים, ועל טיבם צריך, לדעתי, להתנהל הויכוח.
ברגע שנסוגים לטענת הפגיעה בזכויות ומבקשים לבחון את ההכרעה בדבר עיצוב הפרהסיה לאור קיומה או העדר קיומה של פגיעה בזכויות הפרט, העמדה הזו שוללת כל הסדר – שכן כל הסדר יכלול פגיעה כזו ברמה זו או אחרת. אם הטענה היא ששאין מקום להתחשב בעמדת הציבור הדתי בכלל כשהתוצאה היא פגיעה כלשהי בחילוני, אז נא לטעון זאת במפורש (ורצוי גם להצדיק זאת בדרך כלשהי). אם אנחנו סבורים שזה קצת יותר מורכב, ולמעשה אנחנו מסכימים שיש מקום להגיע להסדרים שיכללו ברמה כלשהי פגיעה בחופש המוחלט של החילוני לבלות איך שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, אני לא רואה מה תורמת הטענה ש"מתערבים לי בחיים" לדיון על עיצוב המרחב הציבורי.
הבעיה היא שאתה קורא לכפייה
עיצוב מרחב ציבורי, ואז דורש להתחשב בכך.
עיצוב מרחב ציבורי לא אמור לפגוע באף אחד, ובאמת לא אמור להגיד לאף אחד מה לעשות או לא לעשות.
יצירת איזונים בין כל המשתמשיםב מרחב – הולכי רגל, מכוניות רוכבי אופניים ואופנועים.
שימוש במרחב לאירועי תרבות שלא פוגעים ברווחת התושבים.
יצירת אזורי בילוי נגישים שלא מרעישים וחוסמים את מי שגר בקרבתם.
מתן ביטוי לכל התרבויות השוכנות במקום באירועי חג ואבל קהילתיים/דתיים.
ועוד ועוד
זה עיצוב המרחב הציבורי, זה ציביון.
רעיון העוועים שעיצוב מרחב ציבורי וציביון זה איך הדתיים לא נותנים לחילונים לבלות בשבת ולאכול מה שהם רוצים, זה סתם הפגנת כח וכפייה דתית שצריכים לעבור מהעולם ויפה שעה אחת קודם.
אבל כמעט כל דבר ממה שאת מתארת כולל גם פגיעה באחרים ואמירה "מה לעשות או לא לעשות".
(ל"ת)
לא נכון
(ל"ת)
עיצוב מרחב ציבורי בהחלט אומר לאנשים מה לעשות.
הוא אומר להם איפה מותר להם ללכת ברגל ואיפה אסור, איפה מותר לעשן ואיפה אסור, איפה מותר לשחרר את הכלבים ואיפה אסור, איפה מותר להרעיש ואיפה אסור, ואפילו איפה מותר לדרוך (על המדרכה) ואיפה אסור (על הפרחים).
מרחב ציבורי הוא מרחב של פשרה: מטרתו לשרת את הציבור, וזה אומר, בהכרח, להגביל את הצורה שבה אנשים יכולים להתנהג כך שלאנשים אחרים יהיה נעים ובטוח. אין מרחב ציבורי בלי הגבלות והנחיות.
זו טעות להניח ש"פומבי" משמעו "אנרכי", זאת אומרת, פתוח לכל צורת התנהגות. "פומבי" משמעו "חשוף לעיני הציבור", ובמובן מסוים, זה הופך את המרחב הפומבי למרחב הכי מוגבל-התנהגות והכי מפוקח ומוסדר חברתית שיש.
השאלה היא לא אם צריך לפקח על המרחב הציבורי. אפילו אם את חושבת שלא צריך, כך מקובל בישראל. השאלה היא מה צריך להיות אופי הפיקוח הזה, ובאיזו צורה אפשר לשרת את רוב הציבור. במלים אחרות, השאלה היא איך המרחב הציבורי יכול לשרת בצורה בטוחה ונעימה חלק כמה שיותר גדול מהציבור.
ספציפית, בהתאם, לא נראה לי שמוקד הדיון צריך להיות "איך הסינמה סיטי פוגע ברגשות הציבור הדתי / מגביל את הציבור החילוני". מוקד הדיון הוא איך הסינמה סיטי יכול לשרת את הציבור החילוני בצורה המיטבית, תוך כדי שהוא גם משרת את הציבור הדתי בצורה המיטבית.
ספציפית עוד יותר, האם, למשל, פתיחתו של הסינמה סיטי בשבת הופכת את החלל שבו הוא נמצא ללא-נגיש לדתיים בשבת? לא, כי מה יש להם לעשות בשטח מסחרי בשבת, שגם לא נמצא במרחק הליכה משום מקום? והאם פתיחתו הופכת אותו ללא נגיש לדתיים במשך ימי השבוע? נדמה לי שלא, כי אין דבר כזה קולנוע עם תעודת כשרות.
לפיכך, אני חושב שההתנגדות של הדתיים לפתיחת הסינמה סיטי בשבת עובדת על פסים עקרוניים, לא פסים מעשיים – וזאת נראית לי טעות.
כדי להדגים את העניין, הנה דוגמה הפוכה: נגיד העירייה הייתה רוצה לקיים הפעלות לילדים בגן סאקר בשבתות, עם הגברה, מוכרי מזון וכדומה. זה היה מנטרל באופן אפקטיבי את היכולת של רוב הדתיים להגיע לגן סאקר בשבתות, ולפיכך, היה פוגע בהם בצורה ברורה. לזה הייתי מתנגד בעצמי, למרות שאישית, המשפחה שלי הייתה מרוויחה מכך. זו הגבלה על המרחב הציבורי שמצמצמת בצורה ניכרת את הציבור שיכול להנות ממנו.
אני חושבת שזה לא להגיד מה לעשות
אלא להגיד איך לעשות, כדי לענות על האינטרסים של *כולם*, לכן אין פה פשרה, אלא יש ייעול שהוא האינטרס של כל המשתמשים במרחב.
לדוגמא, שביל אופניים לכאורה אומר לאופניים לא לנסוע על המדרכה ולהולכי רגל לא ללכת בשביל האופניים, אבל בפועל (כשהוא בנוי נכון, ולא כמו נגיד בתל אביב), הוא נותן מענה לצרכים של כולם. רוכבי אופניים הרי לא רוצים ליסוע במרחב מלא מעקשים כמו הולכי רגל, תחנות אוטובוס וכו'. ואילו הולכי רגל לא רוצים להזהר מכלי רכב כשהם על המדרכה.
הבעיה היא כשמגיע ציבור שקיבל על עצמו הגבלות לא הגיוניות, ומשתמש בתירוץ של המרחב הציבורי כדי לכפות אותן על כל השאר. ואז במקום לחשוב על הסדר הציבורי כדרך לענות על האינטרסים של כולם, חושבים עליו כזירת התגוששות בין צרכים אקראיים מתנגשים.
וסתם מנקודת מבט דתית, הדת משתנה כל הזמן כדי לאפשר חיים נורמליים ולהתמודד עם המציאות (או להסתגר מהמציאות, תלוי באינטרסים של כל זרם דתי בזמן מסוים). סתם לדוגמא, פרוזבול, היתר עיסקא, שעון שבת, פיקוח נפש (=הסיבה שהדתיים יכולים להשתמש בכל ימות השנה בחשמל), אניסות(מה שלדוגמא היה מאפשר לדתיים לבלות בפארק עם מוזיקה בשבת) ועוד ועוד.
דברים שהציבור החילוני מתעקש עליהם, מקבלים פיתרונות הילכתיים כדי לאפשר לדתיים חיים נורמליים, כמו שתמיד קרה לאורך ההיסטוריה(כשהיה מדובר בגויים) וכמו שקורה היום כל הזמן.
כשהלחץ מופנה לחילנוים שישנו את אורח חייהם, ולא לרבנים שיספקו פיתרונות הילכתיים, מה שקורה הוא לא התחשבות באינטרסים של כל הציבורים, אלא ניסיון להפוך את ישראל למדינת הלכה איפה שאפשר, כמה שאפשר.
זה בהחלט להגיד מה לעשות.
אסור להשליך פסולת. חייבים לאסוף את הגללים של הכלב. אסור לעשן. אסור לשמוע מוזיקה רועשת. אסור להתפשט.
למה לעשן במרחב הציבורי היה הגיוני לפני עשרים שנה, ואיננו הגיוני היום? למה להתפשט במעיינות חמים בקליפורניה מותר, ובפארק הירקון אסור? המגבלות של הציבור הדתי הן המגבלות שלו. זה המצב בפועל. להיכנס לשאלה האם זה הגיוני יותר או פחות לא ממש מעניין אותי (האמת, מעניין אותי מאוד: על זה המחקר שלי, אבל זו סוגיה אחרת) – בגלל שזו שאלה שאי-אפשר לצאת ממנה.
כך הם חיים. בזה הם מאמינים. אני צריך לחיות לצדם בהתחשב במגבלות הללו. הם צריכים לחיות לצידי בהתחשב במגבלות שאורח החיים שלי מכתיב להם. לדוגמא, רבים מהחרדים לא ממש מאמינים במיחזור, אבל עדיין יכולים לחטוף קנס אם לא ישמרו על ההפרדה בפחים (באופן תאורטי, לפחות). לא כל הדתיים יאהבו את זה שהילדים שלי ישוחחו עם הילדים שלהם בגן השעשועים, ובוודאי לא יאהבו את איך שאשתי מתלבשת. אבל אם הם רוצים להשתמש בגן סאקר, הם יתפשרו. ובתמורה, זה יהיה לגיטימי לבקש מנשים לא להשתזף בביקיני בגן סאקר.
אני לא מתכוון להכתיב לדתיים איך להתייחס להלכה והאם לשנות אותה או לא. זה לא מענייני, וזו, אגב, כפייה מוחלטת – זה כמו שהם ינסו להכתיב לי האם להאמין בחופש הביטוי או לא. אבל איך לחיות, בפועל, במרחב ציבורי משותף? אני בהחלט מתכוון להכתיב הם, והם מתכוונים להכתיב לי: כי הדרך היחידה לקיים מרחב משותף היא על-ידי פשרות משותפות. מה שאנחנו מעצבים כאן הוא את המרחב, לא את אורח החיים האחד של השני. את ההתנהגות כל עוד אנחנו ביחד.
אבל המגבלות של הציבור הדתי
הן לא המגבלות שלו. הן מגבלות שנובעות מהעובדותבמציאות, והוא מתגמש ביחס אליהן. זה לא משהו שאפשר להגיד או לא להגיד לדתיים, זהו טבעה של ההלכה.
וכל הדוגמאות שננתת הם לא איסורים, אלא שינוי של ההתנהגות כך שאפשר להתקיים בנוחות.
מותר להשליך פסולת בפחים, מותר לעשן במקומות שמייעדים לכך. שום דבר הוא לא אסור, הכל מותר מתוך התחשבות ברווחת כולם.
בניגוד לחוקי הדת שדברים אסורים סתם, וכמתחשבים בהם לא באים לידי רווחת כולם.
אני רק אומר, שהניסיון שלך לומר לדתיים מה הם חושבים ולמה,
הוא בעצמו מתנשא ולא הגיוני.
הייתי דתיה
מכירה את זה מבפנים, וככה זה.
יפה לך, אבל זה לא.
העובדה ש*את* באופן אישי מחליטה שהכל הוא שרירותי ולא הגיוני ואינטרסים, בטח לא משליך על מה שכל הדתיים חושבים ומניעיהם. בוודאי שהפסקה האחרונה שלך חסרת כל קשר למציאות כשמדובר בציבור החרדי, וגם בציבור הדתי אין אמונה שה'רבנים' יכולים לשנות כל דבר – וככל שמדובר בדתיים שמרנים יותר, כך הם פחות מאמינים שרבנים מחזיקים את המפתחות לשינוי.
(וכמובן, את לא הראשונה שאומרת "אם תרצו אין זו הלכה").
(ל"ת)
זה לא קשור לאמונה
זה קשור לאיך ההלכה עובדת ועבדה לאורך ההיסטוריה. זה ידע שחשוב להחזיק כשמתנהלים מול ציבור הילכתי.
ואני חושב, במחילה, שהתיאור שלך הוא *לא* איך שההלכה 'עובדת ועבדה',
והוא מבלבל (בין היתר) בין מידה של גמישות לגמישות מוחלטת, בין גורמי חוץ לגורמי פנים, וכמובן – הוא מניח שההגיון נמצא רק במקום בו את עכשיו, ומה שיש לאחרים הוא סתם איסורים לא רציונליים ולא תפיסת עולם קוהרנטית (גם אם זרה לך היום).
כשיהיה לך משהו לא אד-הומינם..
(ל"ת)
זה מתייחס לגופו של טיעון ולדברים שאמרת. סליחה באמת.
(ל"ת)
לומר "הייתי דתי/ה ולכן אני מכיר/ה את זה מבפנים"
שקול לאמירה: "למדתי בחטיבה פיזיקה, אז אני מכיר/ה את התחום".
האם למדת דיינות? כתבת פסקי הלכה? יש לך הכשרה הלכתית מקצועית? האם חקרת לעומק לפחות את דרך פעולתם של הפוסקים המשפיעים של הדורות האחרונים? סליחה אם זה נשמע תקיף אך היום יש בלבול חריף בין היכרות שטחית עם תחום מסויים והבנה שלו לעומק (בעיקר בתחומי המדע והדת- הפכים, אירוניה שכזו), את סופגת מעט מהתסכול שלי..
אגב, היום "דתי/ה" הוא מושג גמיש מאוד ולא מוגדר כראוי. בנוסף, רוב מוסדות החינוך הדתיים לא מקנים הבנה טובה של מושגים והליכים חשובים מאוד, כגון זה.
לעניין, ניתן לשאול רבנים אם קיים היתר לפתוח את המתחם בשבת תחת תנאים מסויימים אך לא לדרוש מהם לספק היתר, כיוון שמהות היהדות היא האמונה שהתורה היא מסגרת חוקים שהוכתבה ע"י אל כל יכול שצפה את כל השינויים העתידיים ולכן רלוונטיות המסגרת נצחית. השינויים שציינת לעיל הם שינוי של המציאות כך שלא תיכלל תחת מה שמוגדר אסור- כלומר שימוש בכללים המובנים במסגרת, לא שבירה שלה. זכותך לא להאמין ביהדות או לבחור לא ללכת ע"פ הנחיותיה אך לא לדרוש לשנות אותה, כי אז את בעצם ממציאה דת חדשה.
ניתן לבדוק אם קיים פתרון יצירתי שכזה, זה כנראה יהיה קשה כי מן הסתם יש חשש שהיתר חד פעמי כזה "יפרוץ את הסכר" אך כבר היו פסקים קונטרוברסליים יותר. אם דמות חזקה מספיק תמצא דרך שכזו ותעמוד מאחוריה זה יתקבל, כמו שהותרו עגונות, התקבל גיור בצה"ל, הוכרה יהדותה של הקהילה האתיופית ועוד.
אם יימצא פתרון שכזה הוא יהיה העדיף ביותר, כי אז באמת כולם יהיו מרוצים. אם לא, הדיון חוזר לשאלת צביון העיר/ התנהלות במרחב ציבורי וכו' אך לדעתי יש עוד נק' שצריך לגעת בה- עד כמה זה חשוב לכל צד. אם זה מאוד עקרוני לציבור הלא דתי יש להבהיר זאת, כי להבנתי זה מאוד חשוב לציבור החרדי וחלק מהציבור הדתי בירושלים.
למדתי הלכה ברמה של תיכון, אמנם
וזה לא עסק מיסתורי כמו שעושים מזה. אני לא יודעת מספיק בשביל לפסוק הלכה, אבל יודעת מספיק כדי לדעת איך הלכה נפסקת.
אף רב (כמעט) לא ייתן פסק הלכה שמותר לפתוח בשבת. הנקודה שלי היא שמרגע שזאת תהיה עובדה נתונה, שעסקים בארץ פתוחים בשבת (חילונים הרי לא זקוקים לפסק הלכה כדי לפעול), רבנים יוציאו פסקי הלכה איך להתמודד עם זה מבחינה הילכתית, כי הם יודעים שאם יפסקו שלא ניתן לעבוד או להכנס לאף אחד מבתי העסק במדינה, זה יהיה משהו שהציבור שלהם ייתעלם ממנו כי זה בלתי אפשרי.
או, מה שיותר סביר שייקרה, תהיה התעלמות הלכתית שנותת לאנשים להתנהל כרגיל כל עוד הם *אישית* שומרים על ההלכה.
והכי סביר שייקרה זה שתשכח ההלכה הנוגעת לבתי עסק הפתוחים בשבת כליל, כמו שקרה להרבה הלכות שאינן מאפשרות לחיות חיים נורמליים בעידן המודרני (כמו למשל, שלגברים אסור להסתכל במראה).
הנקודה היא שההלכה מכילה בתוכה מנגנונים מובנים מסוגים שונים להתמודדות עם שינוי, וכל ניסוי לשנות את המציאות כך שתקל על מילוי הלכה מסוימת בתקופה נתונה, הוא לא הילכתי אלא פוליטי.
זה כמובן נכון גם לצד השני, הרבה הלכות משתנות לחומרה, לא רק לקולא או נשכחות או מתבטלות, אבל מהצד החילוני חשוב לדעת שההלכה היא לא מונוליטית וקבועה, ושהתעקשות לא להתחשב בהלכה ה*נוכחית* כלל לא תפגע בדתיים, בגלל המנגנונים המאשפרים להם לקיים הלכות בלי לפגוע באורח חיים מודרני נורמלי (כלומר, בלי אפשרות לצאת מהבית, להשתמש במגוון השירותים הציבוריים ובמרחב הציבורי וכו').
לא כל הלכה ניתן לשנות, יש להבדיל בין סייגים לכללים קבועים, בטח בהתחשב בעובדה ששבת נחשבת לסמל בקרב המחנה החרדי-דתי.
כיוון שגם אני חונכתי במוסדות דתיים ולאחר מכן, מתוך התעניינות ערכתי בירור בנושא, השכלה בנושא ברמת תיכון מספקת צוהר מינימלי, לא יותר. בטח שלא מספקת תמונה כוללת לגבי כיצד הלכה נפסקת.
גם האמירה שכל מציאת היתר היא פוליטת מטבעה פשוט אינה נכונה. נכון שיש מציאויות שלא ניתן להתעלם מהן אך לא תמיד ניתן למצוא היתר. ההסטוריה היהודית מלאת סיפורים על הקרבה יהודית והתרסה כלפי כפיית מציאות וכשזה מתחיל זה לא נגמר. למעשה, זה ערך עליון.
יש עסקים רבים הפתוחים בשבת ולמיטב ידיעתי, יש אוכלוסיות שנמנעות מכניסה אליהן. ההצעה לפתוח את כל העסקים בשבת כדי שלא תהיה לחרדים/דתיים ברירה היא בעצם כפיה לא פחותה מההחלטה שאף עסק לא יהיה פתוח בשבת. גישה כזו לא פותרת כלום, רק מתסיסה כל צד וגורמת לו להתחפר בעמדותיו. גרוע מכך, אם תיווצר תחושה שזה נעשה במכוון, אנשים יתחילו לתפוש את זה כמלחמת קודש ואז לא יהיה אף סיכוי לפשרה. כל צד יעשה את המקס' כדי לכפות את דרכו על השני, נצחונות בכל צד יגררו תגובות, אסקלציה מהירה וקרע במארג השברירי גם כך של החברה שלנו.
יש חוסר הבנה ברמה הבסיסית ביותר בין הצדדים, כאילו מדברים בשפות שונות. כיוון שאנו חיים במדינה יהודית דמוקרטית, שני ערכים שמתנגשים לעיתים, המציאות מורכבת. ע"פ היהדות השבת היא דגל- מצווה אייקונית. יש הטוענים שבמדינה יהודית המרחב הציבורי צריך לשקף זאת. נסיונות לשנות את היהדות או לכפות מה שנתפש ככניעה לא ישרתו את המטרה- שיח אמיתי כדי למצוא פתרון. שוב, אם לצד אחד זה חשוב הרבה יותר, הפתרון ייטה כנראה יותר לעברו, לכן חשוב להבהיר בדיוק מה המניעים והציפיות של כל צד ולנסות להציע פתרונות ריאליים ומתוך עולם מושגים משותף.
מצוות אייקוניות מאבדות מחשיבותן
ולהיפך לאורך השנים. (לדוגמא, כיסוי ראש זאת מצווה אייקונית לא פחות, אבל זה משהו בן שניים שלושה עשורים הערך)
מלחמת הקודש שתיווצר, אם תיווצר, תהיה פוליטית במהותה ולא הילכתית. אז להמנע ממנה מפחד הדתיים זה מובן לי, אך מדובר פה בפוליטיקה ובניסיון לכונן מדינת הלכה, לא באיזשהו ניסיון לשמור על ההלכה או בהתחשבות הדדית.
כיסוי ראש היא מצווה הרבה פחות אייקונית. גם העונש עליה אינו חמור כמו על חילול שבת מבחינת ההלכה. בנוסף, למיטב ידיעתי היא לא צויינה כדגל של היהדות כמו ברית מילה ושבת ואינה נתפשת כמצווה המשפיעה על צביון המדינה כגון כשרות.
אני ציינתי את האופ' של התפתחות "מלחמת קודש" כתגובה למהלך אגרסיבי של פתיחת כל העסקים בשבת כדי להכריח את האוכלוסייה החרדית לסגת. למה צריכה להיות מלחמה? אולי אני לא מבין אותך נכון, אך מה שאני שומע זה "היו תקדימים של הקלות לנוכח מציאות, אז בואו נכריח אותם לעשות זאת גם כאן", מתוך חוסר הבנה שלא על כל דבר ביהדות ניתן להתפשר וברגע שהאוכלוסיה הזו תרגיש שהכריזו מלחמה על דתה היא תהיה אגרסיבית יותר. את מבינה שכשחיים במדינה יהודית דמוקרטית, ליהדות יש משקל, נכון? בארה"ב יש הפרדה בין דת ומדינה ותראי מה הולך שם עם רצון לכלול תכנון תבוני בשיעורי מדע, רעש אם רוצים להציג מיצג של דת אחרת מול מיצגים של חג המולד וכו', אז במדינה המוכרת כיהודית ברור שזה יהיה קיים. השאלה היא עד כמה משקל ובאיזו דרך. בשום מקום אין התייחסות או רצון (ריאלי, מעבר לשאיפות למה שיקרה באחרית הימים) לכונן "מדינת הלכה"- יהיה משמעו של הביטוי הזה אשר יהיה, מצד אף אחד מלבד מיעוט שולי אך רעשני.
כל עוד לא תהיה הבנה שזה לא "אנחנו" ו"הם" וצריך לפתח שיח (לא הצהרות הדדיות, אלא שיח) כדי להבין היכן הקווים האדומים של כל אחד ולמצוא שפה משותפת שתאפשר הגעה לפתרון שום דבר לא ייפתר.
בראבו!
ותודה לך.
אני חושבת שאני רואה איפה אי-ההבנה.
אתה חושב שיש כאן מאבק על מראה המרחב הציבורי, ושהדיון צריך להתמקד בטיעונים לוגיים על איך המרחב הציבורי צריך להיראות*.
אני חושבת שיש כאן ניסיון חד-צדדי ומתמשך להעלים אותי ואת שכמותי (נשים, חילונים, נשים חילוניות, כל התשובות נכונות) מהמרחב הציבורי, ושקודם כל, לפני כל דבר אחר, צריך להבהיר שעצם הרעיון אינו לגיטימי, גם אם הוא של קבוצת מיעוט (בעלת, יש לציין, כוח פוליטי משמעותי וארגון גבוה).
ייתכן ואתה צודק. ייתכן ואני צודקת. אני מעדיפה ללכת עם התיאוריה שלי – כי אם אני טועה, אז לא נעים וזה. אבל אם אתה טועה, ובכן, יש לי מספיק קרובות משפחה שנאלצו להסתובב עם בורקה, אני יודעת לאן דברים כאלה עלולים להדרדר אם לא עוצרים אותם בזמן.
(* ואגב, אני מנצלת את ההזדמנות להפנות אותך לדיון מה-כל-קבוצה-רוצה-ואיך-רציונלי-בעיני-לשקול-את-האינטרסים שפתחתי על מנת להתגונן מהטענה שאני מתמקדת בהתבכיינות על זכותי לחיות כרצוני, בלי לדון גם באלמנטים של שילוב הקבוצות השונות במרחב הציבורי)
אני די משוכנע שהחרדים לא מרוצים *מקיום* סינמה סיטי, לא רק מפתיחתו בשבת.
ואני מתקשה לומר איך פתיחה של מתחם בילוי חדש וענק בירושלים – שלמיטב הבנתי איננו מרכז בילוי חרדי חדש – הוא ניסיון להעלים חילונים מהמרחב הציבורי בירושלים, גם אם הוא לא פתוח בשבת.
אני בטח צריך, אבל לא מצליח, להתאפק ולא לציין,
שהלוגיקה שמובילה אותך להעדיף את התיאוריה שלך מזכירה מאוד את הלוגיקה הבעייתית של ההימור של פסקל.
בכל זאת, מדובר באחד הטיעונים הכי משכנעים לאמונה שנתקלתי בהם.
(ל"ת)
אז צריך לדייק
אם אתם טועים – אני אצטרך ללכת עם בורקה בלי סיבה טובה, ויהיה לי חם ומגרד. אם אני טועה – אני אמנע גאולה מעולם/אביא להשחטת נשמותיהם של מאות ואשלול את חלקם בעולם הבא/אביא לשיבוש סדרי הבריאה ועוד כהנה טיעונים בסדר גודל קוסמי. אז מול כל אלה – מה זה כבר קצת זעה בקיץ?
זה כבר צודקים וטועים בדיון אחר.
אני ומרווין מתווכחים על אופי הדיון לגבי הסינמה סיטי, זה הרבה יותר מטא.
לאמונה בישו, במוחמד או בשיווה?
כי על השאלה במה בדיוק להאמין פסקל לא אומר הרבה.
תנסה ג'אווה במקום.
:-)
(ל"ת)
(הכנס בדיחת 'אמונה עם באגים' פה)
(ל"ת)
(הכנס בדיחת 'אמונה מוכוונת עצמים')
(ועבור להפשטה – 'אמונה מוכוונת עצמים וירטואליים')
מישהו כבר עשה את ההקבלות
פה
נחמד!
אם כי הם פיספסו את ההקבלה שלי דווקא.
ולפי המאמר הזה אני יהודי והומניסט – לא רע בכלל ;-)
מה שאני אף פעם לא מצליח להבין
זה למה הרצון (הלגיטימי לגמרי) לכך ש"ביום המנוחה של העם היהודי עיר הבירה של העם היהודי תהיה בעל אופי כזה" גורר את הרצון שהמתחם ישאר סגור בשבת (כלומר, להכריח אנשים להתנהג כמו שאתה רוצה) ולא, נאמר, את הרצון שאנשים לא יבואו למתחם בשבת מתוך בחירה אישית שלהם לא ללכת (כלומר, לקוות שאנשים יתנהגו כמו שאתה רוצה ואולי גם לנסות לשכנע אותם לעשות זאת).
זה דווקא די קל: מאותה סיבה שהרצון בשכר הוגן,
מוביל אנשים מסויימים (ויש מתנגדים אידיאולוגיים נחרצים לזה) לחקיקת חוק שכר מינימום, ולא, נאמר, לקוות שמעסיקים ישלמו גם ככה משכורת מתאימה ואולי גם לנסות לשכנע אותם לעשות את זה.
ובקיצור: בכל תחום שהוא, אנשים רבים חושבים שכדי לקדם את מטרותיהם החוק הוא כלי ולא רק השכנוע. האם זה נכון או לא, צודק או לא, רצוי או לא, מועיל או לא – שאלה אחרת.
כמובן, אבל יש הבדל מהותי בין המקרים
כשמדובר על שכר מינימום, המטרה היא לאפשר לאנשים עובדים קיום בתנאים סבירים. כשמדובר על שמירת צביון יהודי, זה סיפור שונה שקשה להצביע על אנשים שבלעדיו תנאי החיים שלהם לא יהיו סבירים. וזה מה שאני "לא מצליח להבין" בכל פעם מחדש (כלומר, אני כן מבין, פשוט קשה לי לקבל את זה).
זה עניין של זווית הראיה, כמדומני.
(ל"ת)
אני דווקא לא חושב שהוא מתכוון לומר את זה.
(ל"ת)
טל היקרה
אני אדם חרדי ובהתחלה כששמעתי שיש מלחמות שזה לא ייפתח או כן ייפתח בשבת אמרתי לעצמי: מה אכפת להם לחרדים שעסק מסויים פתוח בשבת בשביל ציבור שרוצה ללכת אליו בשבת (וזה לא באיזור חרדי שמפריע לתושבים כמובן)???
אבל אז חשבתי יותר לעומק, ופה אנסה להסביר לך למה זה אמור להפריע גם לך ולכל השאר,
ברגע שמתחם כה גדול עם הרבה חנויות ומקומות בילוי פתוח יום נוסף מעבר למתחרים שגם ככה עומדים ליפול, המתחרים יירצו גם לפתוח בשבת, מה שיביא לפיטורי הרבה עובדים שכבר עובדים שנים ואינם רוצים לעבוד בשבת.
ועוד סיבה שלפי דעתי יותר רווחית לבעלי העסקים זה ההכשר, הרי ידוע הוא שבירושלים מסעדה או בית קפה בלי הכשר (שאינו מיועד לקהל מסויים כמו רוסים או ערבים) לא שורד הרבה זמן,
ובשביל לקבל הכשר חובה על בעל העסק לסגור בשבת, לכן הסינמה סיטי שרוצים להגיע לכל הקהלים בירושלים ורוצים הכשר עשו 1 ועוד 1 והגיעו למסקנה שעדיף להם לסגור בשבת ולקבל הכשר ולא להישאר מתחם קולנוע ללא מסעדות ובתי קפה.
ממש לא נכון
יפה שחשבת על הטיעון הכלכלי הזה לבד, אבל אין לו שום אחיזה במציאות. בתור התחלה, בית עסק שאינו פתוח בשבת גם לא צריך לתפעל אותו בשבת כך שההוצאות שלו פחותות. זה נכון שיכול להיות שמתחרה שיפתח שבעה ימים בשבוע כן ישיג כך יתרון יחסי אבל לא בהכרח (לפעמים זה אף פחות רווחי). במקרה זה אני מסכים שיהיה רווחי מאד לפתוח בשבת, בשל הביקוש הרב לכך, ולכן יושג כך יתרון, אלא שזה בעיקר טיעון בעיקר הפתיחה – מתוך התחשבות באינטרס של ציבור הלקוחות כמובן, שהינו גדול בהרבה (כמותית) מהמעסיקים שתיאורטית ייפגעו.
הדבר השני זה שלא בהכרח בשוק מקומות הבילוי והמסעדות מדובר במשחק סכום אפס שבו הצלחת עסק אחד תבוא על חשבון הצלחת עסק אחר – יכול להיות שהם מראש משרתים אנשים שונים מסביבות מגורים שונות ואולי גם יש להם אופי שונה. יותר מכך, בית עסק שכיום לא פותח בשבת כשיש לו פחות תחרות, ומאד סביר שאם יפתח בשבת יהיה רווחי מאד, לא יתומרץ מהעובדה שבשבת יש לו מתחרים ואם כבר ישקול לפתוח בשבת אפילו פחות.
וזה מוביל אותי לדבר הכי חשוב – גם אם הכל נכון, פתיחת עסק בשבת תביא להכנסות גבוהות אצלו באופן כזה שהוא יחסל את המתחרה שלו שלא פתוח בשבת (מה שמעיד על ביקוש לאותו שירות בשבת), תמיד אתה, שמעוניין לתמוך גם בעסקים הסגורים בשבת, יכול להשתדל לקנות אצלו על מנת שיהיו גם עסקים כאלה. המצב כיום הוא הפוך – בירושלים יש מעט מאד בתי קפה שפתוחים בשבת (ובשנים האחרונות עוד מהם נסגרו), ככה שמי שמעוניין שאלה ימשיכו להתקיים ואף שייפתחו עוד כמה, כדאי לו שיתמוך באותם עסקים גם באמצע השבוע, כי אחרת הוא יישאר ללא כלום בסופ"ש. במילים פשוטות – לפחות לגבי ה"בעיה" שהצגת, פשוט יש לתת לשוק לעשות את שלו.
אה, וגם – הסינמה סיטי לא הגיעו למסקנה שעדיף להם לסגור בשבת והם גם לא מעוניינים לעשות את זה. נכון להיום הם מחויבים לכך בגלל דרישה של העירייה.
התשובה!
אני עובד בסינימה סיטי, הסיבה היא שהקומפלקס נבנה בצורה מאוד מורכבת. כל הבניין נבנה על גג של חניון הלאום מה שהופך את כל הקונסטרוקצייה לעוד יותר מסובכת. אתם צריכים לראות את תעלות התשית שבנו שם זה מטורף כאילו לקחו קופסא ואותה שמו בעוד קופסא ואותה שמו בתוך עוד קופסא והעבירו כבלי תשתית רשת חשמל ומים ומה לא דרך כל אחת מתתי תשתיות של הקודמת.
בקיצור תגידו תודה שהאחים אדרי עשו טובה לירושלים…
סוף סוף
מישהו יודע אם יהיה מקום לכוס במשענת של הכסא, או שגם פה לא חשבו על זה ונצטרך לשים ת'כוס מתחת לכסא(נמאס לי כל הזמן לפחד שמישהו יפיל לי את הכוס).
שמור על הכוס שלך!
(ל"ת)
יהיה גם יהיה
(ל"ת)
מה לגבי בית הקולנוע בכרמיאל
שהבטיחו שייפתח "תוך כמה חודשים" שבוע לפני בחירות ראש עיר האחרונות?
ואותי ההודעה מעציבה
כלומר, אל תבינו לא נכון. זה ממש משמח שסופסוף יהיה קולנוע ראוי לשמו בירושלים. גרתי בירושלים שנתיים והקולנועים שם הם סיוט. כמובן שהכול בעירבון מוגבל, כי גם לסינמה סיטי יש נפילות מכאיבות ברמת ההקרנה במולטיפלקסים, אבל זה בטח יהיה עדיף מגלובוס, רב חן ולב סמדר (שהוא רומנטי ומקסים, אך מספק חוויה קולנועית גרועה). מצחיק שדווקא הסינמטק בירושלים היה הקולנוע הכי טוב במשך זמן רב.
אבל אני עצוב בכל זאת, כי הבניין הזה, שבתוכו נמצא הסינמה-סיטי, הוא פשע תכנוני. הוא מגמד את מבני השלטון שלידו, שהייתה כל-כך הרבה סמליות בצורה שבה הם עוצבו זה מול זה. הוא חולש על ביהמ"ש העליון. הוא פוצע את האזור ואת קו הרקיע. לכל הרוחות, זה מתחם השלטון שלנו. טיפה כבוד.
קודם שהשלטון ייתן לנו כבוד
ואז כולם ידעו טוב מאוד, למי למי למי יש יותר כבוד.
רק לגבי התכנון - עם כל הכבוד לסמליות, היא לא עבדה לרגע.
התכנון רצה 'כיכר עיר' במקום שבו הסינמה נמצא, אבל זה לא קרה כי הוא התעלם מכך שכיכרות נמצאות במקומות שאנשים מגיעים אליהם בדרך-כלל, ולא באיזה מתחם מלאכותי למהדרין ותקוע למדי. למעשה, התכנון ניסה לכפות על ירושלים – מכל המקומות, ירושלים – איזה מרכז-חדש-מלאכותי שאף אחד לא באמת התכוון להגיע אליו. כמו-כן, לגבי פציעת האזור וקו הרקיע יש לי רק שתי מילים לומר:
קראון פלאזה.
ועכשיו גם התמונות - נראה... מזעזע
http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3104952,00.html
זה יפייפה!!
וואו עכשיו אני חייבת לבקר שם. תמיד חשבתי שעל היוקרה של ראשל"צ אי אפשר להתעלות, אחריו הגיע יס פלנט ועכשיו זה.. איזה הכיף!!!
למה?
למה לדרדס הסקוטי יש חור במצנפת? למה רואים שם כחול? המצנפת מלאה ב"ראש"? היא לא סתם יושבת על הראש שלהם?!
למה הבובות חייבות להיות כ"כ מכוערות? הרי יש להם ניסיון משני המתחמים הקיימים ומהבובות המכוערות שקיימות שם. אם אי אפשר לעשות (מסיבות של זכויות או ממגבלות אחרות) משהו שבאמת דומה לשוורצנגר, או לקוף מכוכב הקופים, אז למה לעשות משהו רק-דומה ומכוער? תעשו דברים אחרים.
למה הכל חייב להיות כ"כ צעקני וצבעוני ומרוח? לא חשבתי שאפשר לקבל התקף אפילפסיה מתמונות סטילס, אבל זה כמעט קרה.
בלעחס.
אפשר עוד קצת ניטפיקינג דרדסים?
1. אז ככה. מגיגול קל מתברר שלדרדסקוטי יש פונפון כחול בקצה המצנפת:
http://smurfs.wikia.com/wiki/Gutsy_Smurf
לשמחתי לא צפיתי בסרט האחרון, אז לא ידעתי את זה. בכל מקרה, בתמונה הזו זה נראה כמו חור במצנפת (שמסתירה מבנה מעניין מאוד של דרדסגולגולת, מסתבר) ולא כמו פונפון.
2. במורד הכתבה רווית התמונות יש תמונה קטנה מגג הבניין, שם רואים את בר-מוח, אותו בר-מוח מהתמונה עם הדרדסקוטי. רק שהפעם יש לידו את דרדסבא. העניין הוא שלדרדסבא יש מצנפת לבנה. כן, כן.
3. רגע, אם ליד בר-מוח נמצא דרדסבא, איפה הדרדסקוטי מהתמונה הפותחת? אפשר לראות ברקע שיש עוד בר-מוח ולידו כנראה הדרדסקוטי. שני בר-מוח-אים על אותו גג, משום מה.
4. למה יש בובות על הגג?
זהו.
בטח הבר-מוח-אים היו במבצע.
(ל"ת)
אם אנחנו כבר מנטפקים...
דרדסאבא.
בגילי מותר לטעות.
לכל הדרדוסים, לנו לא היה אינטרנט כדי לדעת איך הרוב חושב שצריך לכתוב את זה.
במקרה ויוחלט לפתוח את המתחם בשבת,
האם משה רבנו יחזיק לוח ובו כל תשעת הדברות?
האמת שגם הקטע של לא לעשות פסל או תמונה
לא יושב לי בול על המקום.
גם "לא תגנוב" לא מאד מסתדר לי עם דוכן הפופקורן הסמוך.
בתכל'ס, בכלל אלה הדיברות הלא נכונות. למרבה המזל יש לי חילופיות:
1. אנוכי אשר עיצבתי את המתחם בפסטל מזעזע:
2. ל.א. יהיה לך מקום בילוי על פני: (רש"י: רצה ללמד, שאם לא יהא שם, ייסע למודיעין).
3. לא תמקד לך סרט וכל תמונה אשר יהיה על המסכים ההם: (רש"י: וי"ל דבגלובוס עסקינן).
4. לא תיסע אל מרכז העיר לשוא כי לא תימצא חניה שם ממילא:
5. זכור את יום השבת לקדשו אלא אם בג"ץ יחליט שזה לא בסמכות העיריה:
6. כבה את פלאפונך למען יאריכון ימיך על האדמה:
7. לא תרצח סופו של סרט למי שלא ראה:
8. לא תנעץ מבטים במי שאינה הדייט שלך:
9. לא תגנוב יותר מדי פופקורן משותפך לצפיה:
10. לא תחמוד מקומות לא מסומנים ומזון שלא מהמתחם וכל אשר מרגיז סדרנים:
ה5 הראשונים גם צריכים להיות חיוביים.
אבל אהבתי את הפרשנות המחודשת של בין אדם למקום.
אם ג. יפית הייתה כותבת אותן, כולן היו חיוביות והיית מקבלת עוד 10 במחיר שאסור לפרסם!
(ל"ת)
אהבתי את הpan ב4.
(ל"ת)
אני בטוח שללכת לסרט בשבת
היום זאת מנוחה רבה יותר ועבודה הרבה פחות קשה מלבלות באוהל במדבר ולדאוג לעצמך לאוכל, חימום בלילה, מחסה וצעצועים לילדים דאז – וודאי בימי משה והלוחות הנ"ל (גרסה 2.0 כמדומני).
אז לפחות אני מרגיש (לא שאני שומר מסורת, אבל ברמה העקרונית), שללכת לסרט בשבת לגמרי עוקב אחר רוח הציווי 'לא תעשה לך כל מלאכה', ולא מצדיק שום קיצוץ מהסוג שהזכרת.
אם במקרה אתה שואל ברצינות יש תשובה רצינית,
והיא ש'מלאכה' מעולם לא הייתה קשורה לרמת הקושי*, אלא אם כבר ליצירה ושינוי (חוץ ממלאכה אחת, שהיא כנראה מאפשרת). אתה יכול להתאמץ ולהזיע כל שבת ולא תעשה מלאכה, ולעשות פעולה קטנה פשוטה – וכן.
*נעזוב כרגע את הפעלת המתחם.
לא יודע לגבי המעולם. אבל זאת בוודאי המשמעות המקובלת היום.
לא יודע מה איתך,
אני ממש לא מחשיב ראיית סרט כמשהו יצירתי ומחולל שינוי מצידי. להיפך, קשה למצוא פאסיביות גדולה מזו.
קל מאוד למצוא פאסיביות גדולה מזו.
העובדה שאתה לא זז או מייצר משהו נראה לעין בזמן ראיית סרט לא הופכת את הצפייה בו, אפילו בזמן אמת, למשהו פאסיבי – ובטח שלא לאחריו. סרט טוב מפעיל גם את הרגש וגם את השכל, ובאופן כללי יותר, שואב אותך לתוכו בצורה שהיא מאוד אקטיבית.
צפייה בסרט זה דבר נהדר,
שלא תבין אותי לא נכון, ואחד החביבים עלי. אבל להגדיר את הצפייה כאקט של יצירה מצידי נשמע לי מאד מאד מוגזם. גם קריאת ספר יכולה ליצור אפקטים דומים מאד (ויש טוענים יותר), ודומני שאפילו המחמירים לא פוסלים אותה בשבת.
(ואגב – זה שהוא שואב אותך אקטיבית לא הופך אותך לאקטיבי. תדמיין טכנאי וכונס אויר של מנוע סילון למשל…).
אם הצפייה בסרט עצמו היא אולי משהו שאפשר להתווכח עליו
הרי שמכירת הכרטיסים, הפעלת המכונות, והעבודה של הקופאים/סדרנים/מקרינים הם ללא ספק עבודה על פי ההלכה.
והדעה שלי (כחילוני) היא שאין סיבה להתחשב ב"קולקטיב" או ב"ציביון/קדושה של עיר" – הדבר היחיד שקיים הוא יחידים (שגם בהם צריך להתחשב, דתיים או חילוניים). כיוון שהמתחם נמצא על כביש שלא סגור בשבת, הרי שעיקר "חילול השבת" שמתווסף, נמצא בתוך מתחם סגור שדתיים לא נמצאים בו בשבת. לכן הקבלות שנעשו פה לכל מה שקורה בתוך שכונת מגורים דתית לא קבילות לדוגמא של הסינמה סיטי. כשחילול השבת מתבצע במתחם סגור ואף דתי לא מושפע ממנו ישירות, אין משמעות לשאלה האם המתחם הסגור הזה נמצא בתל אביב, ירושלים, או בנקוק.
גם סגירת מעגל חשמלי זו יצירה, גם הדלקת אש, גם החלפת מיתר בגיטרה.
זה רק אומר שההגדרה שלך ל"יצירה" היא "יצירה אמנותית", אבל לא הגדרה של 'שינוי מצב'.
(כמובן, אני גם מניח שהסינמה פועל מעצמו לצורך העניין).
בכלל לא התכוונתי ליצירה אמנותית.
אף אחד מהדברים שציינת לא מבוצע על ידי כשאני רואה סרט. מעבר לתפעול הקולנוע וזה שאני צריך כנראה ליסוע אליו – מה ההבדל בין ראיית סרט לקריאת ספר?
הפעולות שנחשבות מלאכה שנדרשות לקריאת ספר: 0
הפעולות שנחשבות מלאכה שנדרשות לראיית סרט:
הרבה דברים שכרוכים בהפעלת חשמל, מערכות תקשורת (עוד חשמל), ומערכות הבניין (חלק מזה עשוי להיות גם הדלקת אש ישירות, ועוד חצי תריסר מל"ט מלאכות שבת. כמובן, לזה תוסיף עובדים, פלוס כרטיסים, פלוס נסיעות, פלוס מערכות מכניות שונות).
תיאורטית תוכל לעשות קולנוע על שעוני שבת, כרטיסים שנקנו מראש, ותשלום גלובלי לעובדים ולא על עבודה בשבת, וזה יהיה עדיין בעייתי מבחינה הלכתית (יש לכל האיסורים האלה מטרות, בין השאר, ואחת הבולטות בהן היא ליצור הבדלה ברורה בין שבת לחול, בין היתר על ידי שיבוש האפשרויות של עסקים כרגיל, וזו גם הסיבה שהמונח 'עובדין דחול' קיים בהלכה) אבל פחות. כל זמן שזה לא המצב בכלל, אזי בצפיה בקולנוע אתה (גם אם מישהו במקרה הצניח אותך בטלפורטציה פנימה) נהנה ישירות מ- ושותף ישירות לחילול שבת מסיבי למדי.
אז אני מבין שאתה נוטש את
ההנחה המקילה מתגובה קודמת שלך. לפיה "נעזוב כרגע את הפעלת המתחם". מה שאומר שכנראה הנקודה שלי הובהרה לא רע.
לא. אני לא נוטש. גם קודם לא התייחסתי לעובדים האחרים,
אבל מה שאתה מנסה לעשות פה הוא מעבר לזה: להעמיד פנים כאילו הפעולות שנדרשות בשבת *להקרנת* סרט דומות לפעולות הנדרשות *לקריאת* ספר (הקבלה יותר מדוייקת הייתה אם מישהו היה מדפיס בשבילך ספר בשבת, ואתה היית אומר 'היי, אני לא עושה כלום'). הנקודה היא שבקריאת ספר *לא נעשית שום פעולה על ידי אף אחד* שאסורה בשבת. בצפיה בסרט, אוהו נעשית פעולה כזו. עכשיו, "הפעלת המתחם" שהתייחסתי אליה הייתה כל השאר. ההקרנה בעצמה, *גם בלי הפעלת המתחם*, כרוכה בחילול שבת. וכדי שאתה תהיה פסיבי (שוב, לצורך העניין הנחתי שכרטיסים יש לך מראש ולא עשית כלום חוץ מלהיכנס ולצפות בסרט) נדרש חילול שבת אקטיבי רציני. שלא כמו קריאת ספר.
והאמת, שנראה לי שהנקודה הזו הובהרה לא רע עוד לפני תחילת הדיון הזה.
ובקיצור, אתה עושה מהקרנת סרט דאוס-אקס-מאכינה,
שמתנהלת מעצמה מן השמיים, ואז אתה אומר, "איזו מלאכה יש בזה שאני יושב בכיסא ולראות סרט", כשמבחינה הלכתית השאלה היא "איזו מלאכה מתבצעת בשבת כדי שתוכל לשבת בכיסא ולראות סרט". וכמובן, שבספר התשובה היא כלום, ובסרט התשובה היא הרבה מאוד.
שאלתי לא ממזמן חבר דתי מהעבודה
אם לשים לפני כניסת השבת פלייליסט של סרטים שמנוגן מהמחשב בלופ בלי הפרעה כל השבת ולצפות בהם זה חילול שבת או לא. אני מניח שזה נפסל על נושא של מראית עין או משהו כזה…
התשובה הנכונה תהיה כנראה שזה לא חילול שבת ולא לעשות את זה,
אבל אם חבר חילוני מהעבודה שואל אותך, תאמר לו – שזה עדיף בהרבה על האלטרנטיבה.
אני מבינה שאתה קורא ספרים בחושך
זה לא טוב לעיניים…
לא זכור לי שאני מדליק אור בשבת,
וגם לא זכור לי שאיזה בית קולנוע עובד עם שעון שבת.
נקסט!
אני מניחה שאתה מדליק את האור לפני כניסת השבת
או משתמש בשעון שבת, ומתעלם מכך ש"תורני שבת" נדרשים לעבוד בחברת החשמל כדי לוודא שלא תהיינה תקלות, ושלא מעט מכשירים משוכללים אכן מייצרים את החשמל הזה יש מאין במהלך השבת – קצת כמו בקולנוע.
(כן, אני יודעת, החשמל לא מיוצר עבורנו אלא עבור בתי החולים, וזה כבר פיקוח נפש, ואנחנו משתמשים רק ב"שאריות", וזה הותר ע"י רבנים וכו', אבל לדעתי, לפחות, זו היתממות. היתממות מקובלת, אבל היתממות).
האם (תיאורטית) הפעלת הקולנוע בעזרת שעון שבת תפתור את הבעיה בעיניך ותתיר את פתיחתו?
בעיני זו לא היתממות,
אבל לאור הטון הזה, אני מתחיל בספירה לקראת הופעת האבן המפורסמת שאפשר לברוא ולא להרים ולהיפך.
כבר יש לזה פיתרון
צ'אק נוריס ירים את האבן הזו ואלוהים ירים אותו
לא ניסיתי (בדיון זה) לערער את יסודות האמונה
ולא נכנסתי לפינה הזו כלל (או במילים אחרות – אל תכניס אבנים כבדות במיוחד לפי). ניסיתי להצביע על ההקלות המובנות שמאמינים (ורבניהם ומפרשיהם) עושים מבלי (או עם) דעת.
ברצותם יקלו, וברצותם יטענו כי זה ערעור סדרי בראשית, שינוי האופי והצביון המקומיים, שינוי הסטטוס קוו ועוד ועוד טיעונים שעלו בדיון זה.
ההלכה עוברת התאמות למציאות המודרנית עם השנים, ואולי בעוד אי אילו שנים ימצא פתרון גם לסוגיות אלה (אם עדיין יהיה קולנוע), שיעמיד את כל הדיון הזה באור מגוחך.
תסלחי לי, גם ללגלג וגם לטעון 'לא לגלגתי'?
לא רציני. חוץ מזה, זה שבעינייך זו היתממות ושני הדברים שונים, אומר רק את זוית הראיה שלי. לדעתך הכל תלוי ברצון ומניפולציות, לדעתי יש קצת מעבר לזה. אפשר לפזר סיסמאות ולהניח שאם יש גמישות אז הגמישות מוחלטת, ואם יש היתר במקרים מסויימים אז תמיד יש (שני כשלים לוגיים צמודים).
אבל כשם ש'אולי' יימצא 'פתרון', אולי לא. אפשר לדון ולהתווכח על הפרטים והעקרונות, רק שטון הכתיבה שלך לא באמת גורם לי חשק לעשות את זה.
זוית הראיה *שלך*.
(ל"ת)
אין כאן כל לגלוג, וסליחה אם דברי התפרשו כך
אולי מעט ציניות (לא משהו יוצא דופן באתר הזה, אני חושבת). כנראה שמדובר על היעדר האינטונציה בפירוש של מסרים כתובים.
יש כאן בעיקר תגובה רצינית לטיעון שהעלית:
"הפעולות שנחשבות מלאכה שנדרשות לקריאת ספר: 0".
אבל עזוב, הדיון הזה לא יפתור את המחלוקת בדבר (אי) פתיחתו של הקולנוע בשבת, ואם הוא לא נעים למי מהצדדים, כנראה שזה הזמן לעצור.
עכשיו אני תוהה
האם ניתן בתיאוריה כן להעסיק עובדים שיעשו דברים בשבת, כל עוד הדברים הללו לא נופלים בתוך ל"ט המלאכות?
כן ולא.
ז"א, גם לקבל שכר שבת אסור. יש פתרונות במצבים מסויימים, וכך למשל מלונות כשרים מארחים בשבת (אני במכשיר נייד ולכן מקצר)
למה אסור לקבל שכר שבת?
כלומר, מה המקור של האיסור הזה? אני מניח שזה לא אחד מהל"ט.
תשובה באדיבות ויקיפדיה
מלבד הל"ט, יש כמה עקרונות.
הציווי הבסיסי בקשר לשבת הוא צירוף של שני פסוקים: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך", ו"ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר". בקיצור, לא רק אתה צריך לא לעבוד, אלא שגם כל מי שקשור אליך: לא אפשרי שאתה תנוח ומישהו אחר יעבוד בשבילך.
זה כמובן בל"ט מלאכות, אבל העקרון משליך הלאה מזה.
לכאן מצטרפים עוד שני עקרונות:
1. מראית העין, המוכר יותר והפחות חשוב במקרה הזה, כמדומני. העיקרון אומר, שאם אתה עושה משהו שיכול להיות מותר, אבל יגרום לאחרים לחשוב שעשית משהו אסור\שמשהו אסור הוא בעצם מותר – אל תעשה את זה.* במקרה של עבודה, בהחלט יכולים לבוא ולומר 'היי, הוא עובד בשבת', ולך תסביר שלא עשית שום מלאכה.
2. העיקרון החשוב יותר הוא מה שנקרא 'עובדין דחול' (ועקרון האב שלו, 'שבות' – הצורך לשבות) כלומר התנהגות-של-יום-חול. בתפיסה הדתית, שבת היא יום משבש. ל"ט אבות מלאכות נועדו בצורה די ברורה לא דווקא לגרום מנוחה, אלא למנוע משבת להפוך ליום 'רגיל' (ולכן, למשל, יש את כל דיני רשות הרבים והיחיד וטלטול והעדר קניין בשבת, שמעולם לא היו כרוכים במאמץ דווקא. אבל מסחר, למשל, תמיד יצריך מעבר רשויות ומעבר חפצים מרשות אדם אחד לשני). בישעיהו כתוב "אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קודשי, וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וכיבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר". זה בסיס לתפיסה ששבת היא יום שבו לא מנהלים עסקים כרגיל, גם אם הם לא מלאכה ('ודבר דבר' זה דיבורי מסחר, אם כי יש שסוברים שגם בענייני חול 'סתם' לא ראוי לדבר בשבת).
ולכן הכביכול-אבסורד לפיו אתה יכול בתנאים מסויימים להזיע בתוך הבית כל היום, וזו לא מלאכה, אבל להוציא מטבע מהבית וזו כן – איננו אבסורד, כי מה שקובע פה איננו המאמץ דווקא. עם זאת, גם להתאמץ 'סתם' בשבת אסור, ולכן לא תמצא אותי מתאמן בשבת למרתון ירושלים, למשל. כי המטרה היא להכריח אותך לשבור את השבוע, לא ללמוד למבחנים, לא להשלים עבודה, לא לעשות שום אילוץ שהוא מימי השבוע הרגילים, וכמובן לא לעבוד.
בקיצור, יוצא ששכר שבת הוא, בהנחה כמובן שאיננו משולם עבור חילול שבת, הפרה של עיקרון 'שבות' ו'עובדין דחול': הוא הופך את שבת ליום עבודה נוסף. כמו שאמרתי, בתנאים מסויימים יש לזה מעקפים (למשל, לתת שכר על שבוע עבודה ולא על יום), אבל מלכתחילה משתדלים שזה יהיה מוגבל, כי עצם מעשה העבודה-שאינה-מלאכה בשבת הוא מעשה לא רצוי.
*דוגמה מניסיון אישי: ב-2001 הייתי בעיירה בשם פידנצה (Fidenza) באיטליה, לרגל אירוע מיוחד של ג'טרו טאל, הלהקה החביבה עלי בכל העולם. ביחד עם כמניין אחרים, קיבלתי הזמנה לארוחת ערב עם הלהקה באיזו מסעדה קטנה (ובלתי כשרה, כמובן) בליל שבת. האם יש מראית עין בזה? שאלה טובה. מצד שני, הייתי עם כובע ולא היו שם הרבה יהודים, ומי שהיה הכיר אותי וידע שאני לא אוכל שם שום דבר. מצד שני, יש גם מחלוקת לגבי ההיתר לעשות דברים שנאסרו משום מראית עין כשלכאורה אין חשש – האם האיסור הוא פרטני, או כיוון שנאסר נאסר.
בסוף, אגב, עזבתי ממש ממש בהתחלה, כי היה שם גם נגן קלידים שהנעים את הארוחה. הצירוף של מקום לא כשר ומוזיקה חיה בשבת היה יותר מדי בשבילי, למרות שזו הייתה הזמנה שלא-תחזור.
תודה על הפירוט
(ל"ת)
לעניות דעתי רק על ההקרבה
הבודדת הזו מגיעה לך הנחה של חצי מחיר על כרטיס לגן עדן.
הו, אקוולאנג…
אוי.
זה נראה כמו התקף אפילפסיה שמחכה לקרות. מי בדיוק חשב שזה רעיון טוב? האם תהליך התכנון של סינמה סיטי כולל במקרה האבסת ארכיטקסט באסיד?
ההסבר בכתבה:
וההסבר ללמה מישהו חשב שהסבר כזה מצדיק משהו:
"ממשרדו של רני רהב".
שינוי אחד קטן בידיעה היה יכול להפוך אותה להגיונית יותר.
הבנתי! זו מלחמת הסיינטולוגיה נגד האילומינטי.
כידוע לכולם, כל מה שקורה בעולם הוא מלחמה בין האילומינטי לסיינטולוגיה.
כידוע עוד לכולם, בית המשפט העליון איננו אלא מקדש של האילומינטי והבונים החופשיים.
(מה, לא שמעתם?!
https://www.youtube.com/watch?v=khSe5b_C_wE).
כידוע עוד לכולם, ללא מעט כוכבי סרטים יש קשר לסיינטולוגיה. על העיצוב המקושקש אני אפילו לא מדבר.
המסקנה ברורה: סינמה סיטי הוא מקדש סיינטולוגי שנועד להאפיל על מקדשם של הבונים החופשיים, או האילומינטי, או משהו.
אלמנטרי, ווטסון.
מקדשם של הבונים החופשיים בירושלים הוא בכלל במערת צדקיהו.
באמת, טווידלדי, כשאתה לא טורח לבצע תחקיר בסיסי זה נשמע כאילו תיאוריות הקונספירציה שלך לא קשורות למציאות.
כשהייתי נער צעיר ושמעתי לראשונה על "הבונים החופשיי" כל ששמעתי הוא השם בלי שהדובר יטרח לבאר.
ביליתי שנים מהנות ביותר בהן תהיתי לגבי הפעילות של אגודת ביברים אנרכיסטים סופר-אינטלגנטיים שמסתובבים בארץ ובעולם ומחבלים במוסדות המדינה. נפשי נשברה כשגיליתי את האמת*
* ראה ערך – הידיעה שדוקטור סוס הוא גם לא חיית רכיבה ארבע רגלית וגם לא בעל תואר דוקטורט.
במחילה, כל ילדותי גדלתי בירושלים,
ואף אחד אפילו לא רמז לי שהדרקון במערת צדקיהו שייך לבונים החופשיים!
במערה, לא במחילה.
דרקונים לא גרים במחילות. הוביטים, לעומת זאת… ;-)
נו, באמת.
*אני* גדלתי במחילה, הדרקון – במערה. מה לא ברור כאן?
התכוונת מן הסתם ל-
אילומינטרי, ווטסון. (אלא שכמובן הסווית את זה תחת הנוסח המקובל).
מקור נוסף
שלום וברכה
אשמח אם תיתנו לי מקור נוסף שזה נפתח ביום חמישי כי בשום מקום לא כתוב שזה נפתח ביום חמישי והאם הכוונה היא שביום חמישי יקרינו שם כבר סרטים או שזה יהיה רק פתוח ללא הקרנת סרטים.
שלום
לפי המידע שקיבלתי מסינמה סיטי עצמם, המתחם אמור לפעול (כלומר: להתחיל להקרין סרטים) ביום חמישי הקרוב. אני באמת לא רואה ידיעות נוספות על כך במקומות אחרים. לדעתי ביומיים הקרובים יצאו הודעות לתקשורת (או לחלופין, תצא הודעה על כך שבסופו של דבר פתיחת המתחם נדחתה שוב).
הם כבר עלו עם מודעות ב"
" rel="nofollow">7 לילות" ו"גלריה" בשישיש.
היו מודעות עם אותו התאריך במקומוני ירושלים בסוף השבוע.
(ל"ת)
אני חושב שזה המקום היחיד באינטרנט עם דיון חילוני דתי כ״כ מכובד.
אני למשל, דתי, והתכוננתי להזדעק מהתגובה שתעלה את הסעיף – אבל לשווא.
הדיון מעניין, מכובד ומכבד, ונהניתי מאוד להחכים מהדעות השונות.
לא נראה לי שיש עוד אתר כלשהו בו אפשר לראות דברים כאלה.
נ.ב. עוד לא גיבשת דעה סופית על הפתיחה בשבת כן או לא.
אני מאמין בחופש ככל הניתן בלי לפגוע בכלל, אבל כדתי לא אוכל לקנות אוכל במקום שפותח בשבת וגם אני מעדיף לעודד (גישת הגזר) מקומות שסוגרים בשבת.
טמקא מדווחים שהמתחם יהיה סגור בשבת
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4492157,00.html
לגבי הקרנות בשבת
יש משהו שאני בכנות לא מבין, ואשמח אם מישהו (עדיף אדם דתי) יוכל להסביר לי: אני מבין תיאורטית למה הקרנת סרטים בשבת יכולה להפריע לציבור הדתי (אני לא חושב שזה נכון שכל הציבור יתנהל לפיכך, אבל זה לא העיניין), אבל למה דווקא עכשיו קמים כולם ומתלוננים על הקרנת הסרטים בשבת? הרי בכל בתי הקולנוע שהיתי בירושלים מקרינים בשבת ואני מניח שכך כבר זמן רב ( לפי ואללה סרטים, בסינמטק יש הקרנה אחת השבוע, של סרט אחד, וזה בשבת. אירוני).
מה שאני מתכיוון לומר זה שסרטים מוקרנים בשבת כבר בירושלים עוד לפני הסינמה סיטי, וכנראה ימשיכו להקרין ללא קשר להחלטה הזו. האם יש באמת יותר תוקף הלכתי לאיסור הקרנות בבית הקולנוע הגדול ביותר, כשיש הקרנות שבת בכל שאר ביתי הקולנוע בעיר, וכנראה שזה לא היפריע עד עכשיו?
חשוב לי להבהיר שאין בכוונתי להפגוע באף אדם באמירה הזו, ואם מישהו יוכל באמת לתת לי הסבר הגיוני לעיניין, אשמח כמובן לשמוע, אבל כרגע, כל העיניין נראה לי פשוט מגוחך
התשובה הפשוטה היא שינוי הסטטוס-קוו.
אמנם, יש להודות על האמת שהסטטוס-קוו הוא מזמן כמעט אות מתה, שהחרדים מגייסים כשזה נוח להם, והחילונים מגייסים כשזה נוח להם, וכל אחד מוכן ומזומן לצפצף על הסטטוס-קוו בכל רגע נתון אם הוא מרוויח מזה, ואז לצעוק ככרוכיה אם הצד השני משנה בו ולו פסיק.
אבל בתכל'ס, מלבד העובדה שלא *כל* בתי הקולנוע בירושלים פעלו בשבת (גלובוס, לא, למשל; בנייני האומה עליו השלום גם לא, ועוד כמה ז"לים כן או לא), הרי שפה מדובר על:
1. מתחם בילוי ענק, שיש בו יותר בתי קולנוע וחנויות מאשר בכל ירושלים גם יחד כיום,
2. שלא נמצא בשכונה צדדית* אלא די קרוב לכניסה לעיר, על רשת כבישים ראשית שבתור בונוס צדדי די קרובה לשכונה חרדית (המרחק לשערי חסד לא כזה גדול, וגם בנחלאות יש ייצוג חרדי מסויים בעיקר מימין לבצלאל), וגם בנתיב ההליכה בין שערי חסד לגבעת שאול.
נתיבי ההליכה הם צדדיים לסיפור, המיקום לא. הוא אמנם לא בתוך שכונה חרדית, אבל הוא מיקום מרכזי, ואתה מדבר על ייצור הרבה תעבורה בשבת, על הרבה הקרנות ועל יצירת מסה שלא קיימת של בילויי שבת.
*זה* העניין, וזה מה שעומד, תכל'ס, מאחורי ההתנגדות (או מאחורי זה שכנראה הם לא היו מקבלים אישור בניה בלי לסגור בשבת).
העובדה שיש חילולי שבת במקומות אחרים לא כל כך רלוונטית (באותה מידה תוכל לטעון, 'מה אכפת אם לא פותחים בשבת? יש סינמטק ולב סמדר'), כשם שהעובדה שיש אנשים שנוסעים בשבת לא רלוונטית להתנגדות החרדית לפתיחת חניון קרתא.
לעומת זאת, ההשפעה של הסינמה סיטי על ירושלים רלוונטית מאוד. וזו הסיבה, בתכל'ס, להתנגדות.
*לב הוא מספיק קטן ומספיק רחוק מכל ריכוז חרדי כדי להתאים ל'אנחנו לא רואים, זה לא קיים'.
ופה אפנה גם לניתוח שלי בדיון אחר לגבי התפיסה החרדית את עצמם כמתגוננים בלבד:
http://www.fisheye.co.il/drugs_yes_women_no/#target-comment-487370
זה לא שהדתיים נזכרו עכשיו להתלונן - אלה לא הדתיים שמוחים.
אלה החילונים (+ כמה דתיים פלורליסטים) שמוחים על ההחלטה להתנות את פתיחת הקולנוע בכך שיהיה סגור בשבת.
כל בתי הקולנוע הירושלמיים שפועלים בשבת הם פרטיים, ובעיקרון זו ההחלטה שלהם האם לפתוח בשבת או לא (אכן דילמה קשה עבור כל בעל בית קולנוע שפוי בדעתו). זה אמור להיות המצב גם במרכז שרובר שעתיד להיפתח בשכונת אבו תור.
לעומת זאת הסינימה סיטי הוקם על קרקע ציבורית, שנועדה במקור לשימושים אחרים והוחלט להסב אותה להקמת הקולנוע. עד כמה שהבנתי, אחד התנאים שמשרד האוצר התנה כאשר נערכה ההתקשרות עם הסינימה סיטי הוא שלא יפתחו בשבת, ולכן קמה עכשיו המחאה.
אל תשאלו אותי למה האוצר אסר על הפתיחה בשבת. לא יודע. אולי זו מדיניות כללית (או הייתה המדיניות במועד הרלוונטי) ואולי כאן המקום להכניס את השיקולים שמנה טווידלדי.
משרד האוצר שינה את החלטתו.
מאותה הסיבה שהוא קיבל אותה במקור: התחלף השר, ויחד איתו, התחלפו השיקולים הפוליטיים. לא מזמן שר האוצר, וגם סגנו, הבהירו שלאוצר אין שום התנגדות שהמקום יהיה פתוח בשבת, ואפילו להיפך.
מי שכרגע מתנגד לפתיחה היא העירייה. הדיון בבג"צ בתחילת מרץ איננו, אם הבנתי נכון, בשאלה האם המקום צריך להיות פתוח בשבת או לא – אלא האם לעירייה יש בכלל סמכות להחליט בנושא. אם לא, ההחלטה עוברת לאחים אדרי.
או, ובמצב כזה מעניין מה האחים אדרי יחליטו...
אם כך, אולי אתה יודע מה מה הנימוקים הרשמיים של העירייה להחלטה שלא לאפשר פתיחה בשבת?
ראיתי שברקת מקפיד לטעון שאין לו עמדה בנושא והוא יכבד כל הכרעה של בג"ץ. האם אפשר להבין מזה שלשיטת העירייה קיים איזשהו כלל שלא משאיר להם שיקול דעת אלא מחייב אותם להורות על סגירה?
אני לא בדיוק יודע, אבל נראה לי שזה דורש את אישור המליאה.
אם אני מבין נכון, המצב החוקי כרגע – או לפחות המצב שנתפס כמצב הבירוקרטי-חוקי הנדרש – הוא:
1. קודם כל נדרש אישור של בעל הקרקע, משרד האוצר. בעבר: לא היה אישור. כרגע: יש אישור.
2. אחר-כך, נדרש אישור של העירייה. העירייה עדיין לא הייתה צריכה לדון בזה, כי 1.
3. האחים אדרי צריכים להחליט לפתוח. לא הגענו לזה, כי 1+2.
הבעיה של ברקת היא שברגע שתנאי 1 נגוז, תפוח האדמה הלוהט הזה נופל לחיקו. בעיריית ירושלים יש קואליציה פסיכית לגמרי (או מרשימה לחלוטין) של שמאל וימין, דתיים וחילונים, מר"צ יחד עם אריה קינג והחרדים. אין שום מצב שדיון בהחלטה הזו במליאה עושה טוב לאף אחד, ובטח שלא לברקת עצמו. אם הבנתי נכון, בהרכב המליאה הנוכחי כנראה שזה לא יעבור, והמתחם ישאר סגור בשבת – אבל זה יכול לאלץ את מר"צ לעזוב את הקואליציה, וברקת לא יוצא מזה טוב במיוחד בעיניי קהל התומכים המרכזי שלו.
בג"צ יכול להשאיר את המצב כרגע בעינו, ואז הופ, זה עובר לברקת. אבל אם הוא יחליט להעביר את הסוגיה לאדרי, ברקת ישמח מאוד. מי שלא ישמח, אני מניח, זה בג"צ, ששוב ייתפס כשונא דתיים.
מדינה מעניינת יש לנו, הא?
כלומר, אם הבנתי נכון, בינתיים מה שמעכב הוא ההסכמה ההיסטורית עם האוצר,
למרות שהאוצר כבר הצהיר שאין לו כוונה לעמוד על ההסכמה הזו?
העירייה למעשה עדיין לא קיבלה החלטה כלשהי, כי היא נתלית בהתחייבות של סינמה סיטי כלפי האוצר שלא לפתוח בשבת, שפורמלית טרם בוטלה?
והטענה של העותרים לבג"ץ היא ששלב 2 לא קיים, ואם האוצר לא עומד על התנאי של סגירה בשבת אזי האחים אדרי חופשייים להחליט כרצונם?
כל אלו שאלות מצוינות.
לא רק ידעתי את התשובות.
סקרנות ארורה.
טוב, אז לא בדיוק. מסתבר שבזמנו, מועצת העירייה אישרה את פתיחת המתחם בתנאים הידועים אז, זאת אומרת, שהוא יהיה סגור בשבת. בעצם, אם בג"צ לא יגיד אחרת, הנושא יעלה לדיון במועצה לא בפעם הראשונה – אלא בפעם הראשונה בהרכב המועצה הנוכחי.
כך הבנתי מהדיון שהיה בנושא כשהוגשה העתירה לפני כמה חודשים:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4428387,00.html
היה יכול להיות מעניין לקרוא את תגובת העירייה לבג"צ (ולזכור שהתגובה הוגשה בזמן מסע הבחירות של ברקת).
להבנתי מרצ לא בקואליציה הנוכחית של ברקת (בגלל אריה קינג), בניגוד לקודמת.
ואללה, צודק.
הסתכלתי בדף לא מעודכן.
תיהיה הקרנה של סרטים החל מחמישי הזה?
(ל"ת)
כן
הינה רשימת ההקרנות – http://www.mouse.co.il/CM.movies_item_place,765,201,6409,.aspx
משום מה האתר של סינמה סיטי לא הוסיפו עדיין את הקולנוע בירושלים.
אריה תודה..הקישור לא עובד...
(ל"ת)
זה בגלל שהלחצן לא כולל את כל הקישור.
תעתיק את הכל כולל ה (aspx.,) שבצד ימין של הקישור ואז זה יעבוד.
הפאדיחה האמיתית
היא שהאתר של סינמה סיטי לא כולל עדיין את סינמה סיטי ירושלים.
זאת לא הפדיחה היחידה.
עמוד ה"אודות" שלהם תקוע בתקופה בה היה רק סינמה סיטי אחד, למשל:
http://www.cinema-city.co.il/about
גם זו לא הפדיחה היחידה
http://www.cinema-city.co.il/viewer_discretion
הם בטוחים שקיים דירוג PG-17 ושאין אצלנו דירוג של 12+
דה פאק?
הם המציאו, ואפילו זייפו פוטושופית באופן גרוע, את הדירוג הדמיוני PG-17? למה?
"סרטים מוגבלים אשר נדרש ליווי הורים מתחת גיל 17"
הם כנראה מתכוונים לגיל של ההורים.
כנראה זו קטגוריה שמתאימה לסרטים שנקראים "ג'ונו" בלבד.
אולי הכוונה ל NC-17?
(ל"ת)
הPG-17 אמור להיות R. והR צריך להיות שם NC-17
יש להם מה לתקן שם..
עכשיו כבר הוסיפו את ירושלים.
וואו, נראה שזה באמת הולך לקרות. ממחר הסינמה סיטי פועל.
מי היה מאמין שיום אחד נזכה לקולנוע נורמלי בירושלים?
[עכשיו נשאר לי רק למצוא פנאי ללכת, מה שכנראה לא יקרה בקרוב.]
לי, לעומת זאת, יש תירוץ מצויין: עכשיו אני יכול שוב ללכת עם אבא שלי לסרטים. הידד.
(ל"ת)
הוסיפו, אבל עם קצת תקלות.
מצחיק לחשוב שהם משקיעים מאות מיליונים במתחם, ואז רק בשנייה האחרונה, בלי בדיקה מספיקה, מוסיפים מידע לגביו באתר שלהם.
לא הוסיפו. ב"בחר קולנוע" (הזמנה אונליין) אין את ירושלים.
(ל"ת)
אצלי יש.
(ל"ת)
אני מנחש שהבעיה שלך היא אינטרנט רימון.
(ל"ת)
תודה רבה!
תודה לכל מי שהתיחס לשאלותי
הבאתם לי מידע חסר משמעותי על הנושא. השכלתי. תודה רבה.
הייתי שם היום, והמקום נראה אחלה.
למעשה זה יותר מיני קניון, יש שם הרבה חנויות. כמעט אפשר לשכוח שיש שמה גם אולמות קולנוע (עד שיורדים לקומה למטה).
המקום מרהיב ומעוצב לגמרי לא רע.
נשמע בדיוק כמו סיס"י ראשל"צ, רק הפוך.
ראשל"צ – למעשה זה יותר מיני קניון, יש שם הרבה חנויות. כמעט אפשר לשכוח שיש שמה גם אולמות קולנוע (עד שעולים לקומה למעלה).
..ומגלים שהקופות בקומה למטה.
(ל"ת)
בירושלים זה הפוך.
צריכים לרדת קומה לקולנוע, ואז לעלות בשביל לקנות כרטיסים.
זהירות, ירידה במקום הלא נכון עלולה להוביל אותך לחניון! (ואז נאלצים לעלות שוב….. מבאס..)
בדיוק מה שקורה לאנשים בפעם הראשונה שלהם.
גאוני.
בתור ירושלמית אני מתרגשת
אם אני ילך השבוע יהיה מפוצץ!?
חוו"ד ראשונית:
הקולנוע עצמו נהדר: שיפוע נפלא, מושבים גדולים ונוחים, שפע מקום לרגליים והכל.
הדרך לקולנוע, לעומת זאת, היא מתקפה בלתי-פוסקת עד כדי בלתי-נסבלת של אורות מהבהבים.
מסקנה: אחזור שוב, אבל בפעם הבאה אגיע חמושה במשקפי שמש.
ועכשיו גם ביהמ"ש נגד התועבה.
חסמו את הגשר שמוביל מביהמ"ש העליון למתחם הססגוני-צבעוני-צווחני.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4494100,00.html
זה הכל בגלל הדרדסים האלה על הגג.
"לא ברור מתוקף איזו סמכות הורה השופט גרוניס להורות על חסימת שטח ציבורי לכל דבר"
למה, למי תעתור?
מישהו יודע במקרה
אם זו התיבה של התנכי, או שהיא חדשה?
חדשה לגמרי.
לא צריך לגנוב לגן החיות התנכי את הסמל שלו.
עכשיו יש לנו 2 תיבות נח בירושלים, למקרה שירד שוב מבול.
לא, זה בשביל ההפרדה בין נשים לגברים.
הקטע הזה של זוגות-זוגות, זה פאסה, החבר'ה היום הרבה יותר אדוקים.
זה היה או זה, או להושיב את הנשים בחלק האחורי של כל תיבה. אלא שאז (הכנס משהו על נקודת כובד בזמן סערה וכו').
תודה
איזה פריט אידיוטי לעצב פעמיים
ביקור ראשון - מקדש של קיטש, יופי של קולנוע.
הלכתי עם אבא שלי ל"12 שנים של עבדות".
החניון – גרוע.
הכניסה – כמויות קיטש ונצנצים וצבעי פסטל שיכולות לגרום הרעלת סכרת לדובי אכפת-לי.
הקולנוע (אולם 9) – מצויין. כיסאות נוחים, שיפוע טוב מאוד. במקרה ישבנו בשורה שבה שמורים מקומות לנכים (שורה 4), והפתעה – באמת יש שם רווח ומספיק מקום כדי להכניס כסא גלגלים בין שורה 4 לשורה 3 (צל"ש!).
הסאונד טוב מאוד, וההקרנה הייתה חדה ובלי בעיות.
מהסרט נהנית? והאם נכונות השמועות שבגירסא שמוקרנת בירושלים הוא עובד רק 6 ימים בשבוע?
(ל"ת)
הסרט די אפקטיבי, ובניגוד לגיבוריו,
המקרינים בסינמה סיטי כרגע לא עובדים שבעה ימים בשבוע.
אני סומך על סינמה סיטי בכל הנוגע לאיכות האולמות
המתחם בראשון לציון הוא ערסיאדה אחת גדולה, אבל הקולנוע הוא מהמשובחים שהייתי בהם. כמה שהם לא מתוחכמים כלפי חוץ, הם משתדלים לתת פייט הוגן לאולמות האיכותיים של יס פלאנט.
זה תלוי אם אתה כולל ב"איכות האולמות" גם איכות הקרנה.
(ל"ת)
גם אני הייתי באולם 9
ואני מסכים עם כל מילה שלך.
הקהל, לעומת זאת, דרוש שיפור. אחותי (שישבה במרחק של כמה כיסאות) סיפרה שהאנשים מאחוריה שמו מוזיקה בטלפון בזמן הסרט שזה פשוט לא משהו בכלל. אחותי וכל הקבוצה שבאה איתי הזדעזעה כל כך שהם החליטו פשוט לא לבוא לשם עוד פעם.
אני עדיין קרוע, כי המקום באמת מושקע והאולמות מעולים, וכרגע אני מוכן לתת למקום עוד הזדמנות אבל אם המצב הזה יחזור על עצמו אני מניח שלא אגיע אליו, וחבל כי באמת ניכרת ההשקעה.
לא באמת אוף טופיק
אבל גם לא לגמרי און טופיק.
אם היה מדובר בעיר מגוריי הייתי רוצה שמישהו ישתף אותי בלינק הזה