"ילד 44" מתרחש ברוסיה הסובייטית. אבל הוא סרט אמריקאי. לכן, כמובן, כולם מדברים בו אנגלית, אבל במבטא רוסי. ככה זה בסרטים אמריקאיים, מה לעשות. ולא מדובר כאן באיזו הטיית-לשון קלה, רק כדי להזכיר שאנחנו כאילו בשפה אחרת: אנשים מדברים במבטא כבד. כבד מאוד. כבד כמו פיל. טום הארדי מדבר לאורך כל הסרט קשרו לו משקולת ללשון. מילא זה, אבל מה שלא ברור זה למה הוא מדבר לא נכון. מדי פעם הוא להשתמש לא נכון בפועל, או שהוא מנסחת משפט בצורה שגורמת לו להישמע כמו עולה חדש. למה? הרי, בעולם הבדיוני של הסרט, הוא רוסי שמדבר רוסית עם רוסים ברוסיה. אנחנו אמורים להבין שהוא מדבר את שפתו שלו לא נכון? או אולי – ההסבר היותר פשוט – אמריקאים מניחים ששפה מקולקלת היא פשוט חלק מהאופן שבו מדברים רוסיתגיאות באנגלית הן חלק מהמבטא?
ברוסיה סובייטית, בשנות החמישים, מתרחש רצח. גופתו של ילד מתגלה בקרבת פסי רכבת, ועליה סימני אלימות. הרשויות, בתגובה, משנסות מתניים ומתחילות מיד להכחיש את הרצח במרץ. לא ייתכן, הרי, שיתרחש רצח בגן העדן הקומוניסטי השיוויוני: רצח זו מחלה של קפיטליסטים. היחיד שמתעניין במציאת הרוצח הוא לאו דמידוב (טום הארדי), סוכן שבימים כתיקונם עוסק בחיפוש וענישה של סוכנים סמויים מערביים – כלומר, כל מי שהממשל לא מאוד אוהב. גם אילו היה פנוי לחקור את הרצח, לליאו לא היה המון זמן לזה, מכיוון שדברים אחרים טורדים אותו, כמו למשל, העובדה שאשתו מואשמת בריגול. ולמרות שהמדינה עושה כמיטב יכולתה כדי להעיף אותו מהדרך, הוא ממשיך להיתקל בילדים מתים. בגן העדן, מתברר לו, פועל לא סתם רוצח, אלא רוצח סדרתי.
הסרט מבוסס על רב המכר של טום רוב סמית (אם כי סוף הסיפור שונה לחלוטין). התיאור הכללי הוא אולי "רצח סדרתי ברוסיה הסובייטית", אבל המרדף אחרי הרוצח הוא כמעט עלילת משנה. רובו עוסק במרדף של מדינה, בירוקרטיה מושחתת שלמה, אחרי אדם אחד, וניסיון ההישרדות שלו. הרעיון נשמע מבטיח, וטום הארדי עושה כמיטב יכולתו – ובכל זאת, הסרט נתקל בכל כך הרבה מכשולים שלא נשאר מממנו הרבה. הבעיה הראשית היא שזה מדכא. נכון, מסרט שעוסק ברוצח ילדים סדרתי ובאנשים הלכודים תחת ממשל חונק אי אפשר היה לצפות לנאמברים מוזיקליים עם פרפרים ומטריות. ובכל זאת, אפשר היה להרפות קצת, לפעמים, עם המועקה. הסרט קודר ללא הפסקה וללא רחמים. כמעט כל דבר בסרט קורה בלילה, ואפילו אם מגיעים לאור יום, מדובר באור עייף ומעומעם שכאילו עושה טובה שהוא מאיר משהו. אנשים קודרים עושים דברים קודרים, ולא תמצאו רמז להומור גם אם תחפשו היטב. הסיפור מורכב, לפעמים מבלבל, אף פעם לא משמח. לסיפור המתח הזה אפילו אין הרבה מתח: אין פה שום דרייב שידרבן אתכם להימנע מלהחליף ערוץ.
התיאור של המדינה שרודפת אחרי אזרחיה ללא רחמים, כמו משהו מ-"1984", מעורר פלצות. אבל אם היה מסר מאחורי זה, הוא מתפספס בעקבות העובדה הפשוטה שזוהי רוסיה הסובייטית כפי שהיא נראית בסרט הוליוודי משנת 2015. להביע מחאה ממרחק של חמישים שנה וחצי עולם זו לא חכמה גדולה. נכון: הקומוניזם לא היה כיף. את זה אנחנו כבר יודעים. ובטח שאנחנו לא צריכים שיספרו לנו על זה באנגלית רוסית עילגת.
פורסם במקור בוואלה
ובכל זאת
איך הסרט? איך הבימוי? איך ההופעות של טום הארדי וגארי אולדמן חוץ מהמבטא?
"שפה מקולקלת היא פשוט חלק מהאופן שבו מדברים רוסיתגיאות באנגלית הן חלק מהמבטא"
בחיי שניסיתי להבין את המשפט הפסיכומטרי הזה בכל כוחי ולא הצלחתי.
"שפה מקולקלת היא פשוט חלק מהאופן שבו מדברים רוסית ושגיאות באנגלית הן חלק מהמבטא."
(ל"ת)
כן, תארתי לעצמי.
אבל לרגע חשבתי שהומצאה מילה חדשה, "רוסיתגיאות", שהיא רוסית במבטא מתגבר (כמו גאות).
נשמע בדיוק כמו הספר.
(ל"ת)
רק חייב לציין
לראות את גארי אולדמן כאן בתמונה במדים ישר החזיר אותי לפרק החתונה של צ'נדלר ומוניקה בחברים!
אחד הספרים האהובים עליי
אבל למרות השחקנים הטובים, הטריילר והביקורות הבינוניות לא עשו לי חשק לראות את הסרט. נראה לי שנחכה שזה יגיע לטלוויזיה
They already made this movie once
I recall it was pretty good
http://www.imdb.com/title/tt0112681/?ref_=nm_flmg_act_75
לא ממש
Citizen X הוא באמת על חקירת רצח. ילד 44 מספר על מה זה להיות קצין משטרה ברוסיה הסטליניסטית.
חוטא ומחטיא את הפואנטה שבספר
הסרט הוא עוד התנצחות טפשית בין הוליווד ומוסקווה. למרות סוללת השחקנים המעולה, התוצר מעליב, דמויות מימיות ורדודות, עלילה בסגנון תפסת מרובה לא תפסת ותוצאה ישירה של אי הבנת הנקרא כנראה, בשילוב הנאמר כאן במשפט הראשון פה. הפיקשוש הכי בומבסטי הוא סוף הסרט: הוליווד מנצחת.
עדיף לקרוא את הספר (שאגב נכתב ע"י סופר בריטי צעיר) ואם מוצא חן – להמשיך לכל הטרילוגיה.
מודה שלא קראתי את הספר.
רק קראתי את תקציר העלילה בויקי, ווידאתי עם אנשים שקראו אותו שזאת באמת העלילה.
האופן שבו הספר מסתיים הוא מופרך ברמות כל כך קשות, שאם הסרט היה שומר עליו הייתי מצהיר שהוא מטומטם ברמה של "מפוצלים". מהבחינה הזו, טוב ששינו אותו.
איזה באסה זה להיות רוצח סדרתי ברוסיה הסובייטית,סטלין גונב לך את כל הפוקוס
(ל"ת)
משהו רציני בעניין השפות בסרטים
אם פעם כשנתקלנו בתוכניות טלווזיה או סרטים בזמן שהיינו באירופה והתפלאנו איך כל סרט הם מדובבים לשפתם,והסתכלנו על התופעה הזאת כמוזרה או מצחיקה (וגם מעצבנת אי אפשר להבין כלום!),היום אפשר לראות שגם האמריקאים הם כאלה והם פשוט לא יכולים לראות סרט שלא בשפתם או שלפחות יש להם קושי גדול. ככה גם כל המזרח הרחוק ואצל הרוסים לא יצא לי עדיין לברר את העניין הזה. ישראל והישראלים מהבחינה הזאת נבדלים והם הרבה יותר פתוחים לראות דברים שלא בשפתם,אם זה ברירת המחדל אנגלית ואם זה גם שפות קצת יותר פיקנטיות כמו קוראנית או שבדית. מהבחינה הזאת אני חושב שלנו בתור חברת מהגרים הרבה יותר קל להסיר את החומות שמבדילות את החברה שלנו משאר האנשים בעולם וזה מעורר הערכה. אשמח לשמוע דעות או הסברים אחרים על הנושא הזה אם למישהו יש משהו :)
דיבוב לוקח יותר כסף והשקעה מאשר כתוביות?
(ל"ת)
הסבר אפשרי נוסף
היתה לי מרצה בקורס להיסטוריה של הקולנוע שסיפרה לנו על מחקר שהיא עשתה: היא שמה לב שכל פעם שהיא הקרינה לסטודנטים (ישראלים) סרט דובר עברית (עם כתוביות), ובמהלך ההקרנה היו תקלות סאונד, הסטודנטים כמעט ולא התלוננו, לעומת זאת, כשהיא הקרינה סרט דובר צרפתית או אנגלית והיו תקלות בסאונד, הסטודנטים העירו והתלוננו הרבה יותר. משם היא יצאה למחקר שבמהלכו היא הקרינה במכוון סרטים דוברי עברית וסרטים דוברי שפה זרה עם סאונד בעייתי (לפעמים תקלות מכוונות ולפעמים סתם סאונד חלש) לקבוצות מחקר של אנשים דוברי עברית. במחקר היא גילתה שאנשים כנראה לא אוהבים לשמוע עברית, כי בהקרנות של הסרטים דוברי העברית, אנשים כמעט ולא התלוננו שהם לא מצליחים לשמוע כלום לעומת הסרטים הזרים שבהם אנשים דרשו לראות את הסרט עם סאונד תקין גם אם הם לא הבינו את השפה של הסרט.
אני חושבת שזה יכול להיות מוסבר על ידי העובדה
שהרבה יותר קל "להשלים בראש" את מה שלא שומעים בשפה שלך מאשר בשפה זרה ולכן שם יבלוט הרבה יותר שהסאונד דפוק לא משנה איזו שפה זו.
לדעתי, להגיע מזה ל"אנשים לא אוהבים לשמוע עברית" זו קפיצה קצת רחוקה מדי……
אחת הטענות הראשונות של הסטודנטים אצלנו
היתה מה שאת אמרת, שיותר קל לדוברי עברית להשלים מילים בשפת האם שלהם ולכן הם מסתדרים יותר טוב עם סאונד בעייתי.
לצערי, אני לא זוכר את התשובה המדוייקת שהמרצה נתנה לנו, אני כן זוכר שהמחקר שלה היה קצת יותר מורכב ממה שאני כתבתי. הסרטים היו עם כתוביות (גם הישראליים וגם הזרים), אנשים שראו סרט בצרפתית או ביפנית, ולא הבינו את השפה, עדיין רצו לשמוע אותה כמו שצריך למרות שהיו להם כתוביות לעברית ולא היתה להם בעיה להבין את הסרט.
צריך לחזור על המחקר שלה
עם אנשים דוברי שפות אחרות, כדי לבדוק אם מדובר בעניין של עברית או של שפות אם. יכול להיות שיש משהו יותר מהנה בלשמוע שפות שהם לא שפות האם שלך, שאתה פחות מבין ומכיר ויותר שומע אותם כמו מוזיקת רקע.
אני לא יודע אם צריך אפילו ללכת כל כך רחוק. הייתי בודק קודם דוברי עברית שיודעים גם אנגלית ובודק את סרטים דוברי אנגלית עם כתוביות לאנגלית ולא לעברית, ורואה מה ההשפעה לזה. אני יכול לנחש שחלק מהסיבה לפחות זה שתרגום עברי לאנגלית מפספס הרבה דברים, כמו כל תרגום, ולכן אני מרגיש שאני "מפספס" משהו, לעומת עברית עם תרגום עברי שאני יודע בוודאות שזה מה שנאמר או אנגלית עם תרגום אנגלי.
לדעתי ההסבר הוא פשוט - בימיה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית לא היה תקציב לדיבוב סדרות זרות
והסתפקו בתרגום. והיום ההרגל כבר נטמע, ולצפות בסדרה מדובבת מרגיש מוזר. באירופה יש גם מדינות "לא מדבבות" (הסקנדינביות, למשל), או כאלו שאפשר לבחור בהם בין פסקול מקורי למדובב. אבל לפני שאתה מתייחס ל"פתיחות" הישראלית, שים לב שאולי לא מדבבים פה סדרות זרות, אבל שטלויזיה זרה מתורגמת נדחקה לחלוטין מחוץ לפריים-טיים הישראלי, ושסדרות אמריקאיות פופולאריות נעלמו מהערוצים המסחריים פחות או יותר יחד עם טלעד. כלומר, הישראלים אולי לא מדבבים תכנים זרים, אבל רובם מעדיפים באופן מובהק תכנים מקומיים.
עצם זה שהסדרות הזרות לא מופיעות בערוצים המסחריים
זה לא מעיד על כישלונן בקרב הצופים.. רק תבדוק כמה אנשים מסתכלים עליהן בשירותי הvod השונים, או כמה סדרות כמו הסמויה דקסטר משחקי הכס ושובר שורות נפוצים ומוכרים בשיח הציבורי בין האנשים
שלא לדבר על האנטומיה של גריי
אפשר לקחת לראיה את כמות הבאזז בימים האחרונים
הציבור הכללי בארץ עוד לא ממש אימץ את תרבות הטורנט, מפאת חוסר ידע בתחום (ולא משיקול של מוסר של הורדת סדרות חינם).
התוכניות המצליחות לא מופיעות בערצים המסחריים כי הן יקרות ו(לפחות הוט) קמצניות מדי בשביל לרכוש סדרות כאלה, ואם הן רוכשות זכויות שידור, הן משדרות הכל באיחור של שנה או יותר. {על יס אין לי מושג, כי עברתי יישר מהוט לחוסר טלוויזיה.}
אבל כמו שאמר Samooelsami, שירותי הוי-או-די מאוד מצליחים ומכניסים
לא ככה כבר שנים, אתה סתם משמיץ.
הוט באמת התנהלו ככה הרבה שנים, אבל הם הבינו שאם הם רוצים שמישהו ישאר אצלם הם חייבים לשנות גישה. ככה שהיום מד מן למשל משודרת פחות מיממה אחרי ארה"ב וסול ושיימלס שודרו יומיים שלושה אחרי שידורן המקורי.
דיבוב יקר יותר
דיבוב נח אבל יקר יותר, ולכן זקוקים לכמות מינימלית של דוברים (קרי: שומעים) כדי שהדיבוב יהיה משתלם. במדינות בהם יש יותר דוברי שפה (ספרד, צרפת, גרמניה,…) זה מקובל יותר; במדינות בהן יש מעט דוברי שפה (שבדיה, דנמרק, הולנד, ישראל) הולכים על הפתרון הזול – תרגום.
אגב, רק לציין שכמעט בכל המקומות מדובבים סרטים/סדרות לילדים – כאן הדיבוב משתלם כי ילדים קטנים מתקשים בקריאה, ואלמלא הדיבוב מספר הצופים היה נמוך יותר.
ברוסית מדבבים גם
לקריין את התסריט ברוסית מעל הפסקול בשפה המקורית מבלי למחוק אותו זה לא "לדבב".
(ל"ת)
נכון.
וזה שעד היום יש ערוצי טלוויזיה וסרטים פיראטיים שמשתמשים בתרגום סימולטני לרוסית ויש שמתייחסים אליו כאל אמנות היא עוד ראיה לכך שהיחס לתרגום הוא בעיקר עניין של הרגל. אולי אם בערוץ הראשון של שנות ה-70 היו משתמשים בתרגום סימולטני במקום בכתוביות אז גם הצברים היו מסתגלים לקריינות מונוטונית ברקע ומתלוננים כששמים להם כתוביות כי הם רוצים לראות את הסרט, לא לקרוא אותו.
פעם עשו את זה, עכשיו מדבבים
הכללה בוטה. דוברי האנגלית ברחבי העולם אולי לא נורא להוטים אחרי סרטים זרים, אבל אם הם כבר רואים אותם הם יראו עם כתוביות. מעבר לזה, העולם מתחלק לשניים – המדובבים והמתרגמים. גם בסקנדינביה, בקוריאה ובברזיל (ועוד מדינות, אני מתארת לעצמי) נוהגים להוסיף כתוביות. על בעלי המנהג הדוחה של דיבוב נמנים צרפתים, רוסים, גרמנים ומי יודע מי עוד, וצריך לעצור אותם לפני שהם יגרמו נזק לעצמם ולסביבה.
הונגרים. הרבה הרבה הונגרים.
(ל"ת)
וחלקם מציפים את רחובות בריטניה.
https://www.youtube.com/watch?v=G6D1YI-41ao
כל כך הונגרים שיש כאן פחות מסרט אחד באנגלית בשבוע :(
וזה בעיר השניה הכי גדולה בהונגריה
אני שואל ברצינות גמורה,
רד, בכוונה חיכית עד ה-1 במאי כדי לפרסם את הביקורת הזאת או שזה סתם במקרה?
מקרה.
(ל"ת)
ברוסיה סובייטית אין מקרים.
(ל"ת)
יש הגיון כלשהו מאחורי המבטאים?
למשל, אם יש דמות שאמורה להיות דוברת אנגלית, אפשר היה להבין את הצורך ליצור הבדל בין "מדברים באנגלית אבל זאת בעצם רוסית" לבין "מדברים באנגלית וזאת באמת אנגלית". אם לא, וכולם כל הזמן בעצם מדברים רוסית, אז זה מטומטם ברמה קיצונית.
(גם במקרה הזה אפשר להתמודד, ודוגמא יפה לכך היא "המרדף אחר אוקטובר האדום", אם כי למען ההגינות יש שם ממש מעט סצינות בהן דמויות דוברות אנגלית ודמויות דוברות רוסית נמצאות ביחד באותה הסצינה.)
ניטפוק
לא ראיתי את הסרט ואין לי מוושג איפה ברוסיה או באיזו עונה בשנה הוא אמור להתרחש, אבל מחוויות בשנים האחרונות לא נורא רחוק מהחוג הארקטי, בזמן החורף התיאור "כמעט כל דבר קורה בלילה, ואפילו אם מגיעים לאור יום, מדובר באור עייף ומעומעם שכאילו עושה טובה שהוא מאיר משהו. אנשים קודרים עושים דברים קודרים, ולא תמצאו רמז להומור גם אם תחפשו היטב" מתאים להפליא לכל קו הרוחב הזה.
למען האמת המבטא היה מצוין, ביקורת שטחית
מי שכתב את הביקורת הוא לא אדם דובר רוסית, ככל הנראה. בתור דובר רוסית, אני חייב להגיד שטום הארדי עשה עבודה מצוינת בכך שהצליח ללמוד באופן מוצלח למדי את הניואנסים של השפה. הקול שלו עלה וירד במקומות הנכונים, היו גמגומים מדויקים איפה שצריך היה, לא רק שהוא הצליח לבטא את הניואנסים של השפה, הוא גם הצליח להבין את האופי שלה. אני חושב שזה היה מצוין והתגבר בקלות על הדיסוננס שנוצר כתוצאה משימוש של השפה האנגלית במבטא רוסי. יש חשיבות לשפה, היא מעבירה תחושות, מציאות, דרך הסתכלות על דברים וכן הלאה. אני חושב שהתקיים במקרה הזה איזון מוצלח מאוד בין הימנעות מדיבור מלא בשפת העלילה (רוסית) לבין דיבור מלא באנגלית שהיה הופך את הסרט ללא אמין. כך נוצר מצב שבו השחקנים דוברים שפה שהיא מובנת לכולם, אך משמרים לחלוטין את התחושה שהייתה נוצרת אילו הסרט היה מצולם ברוסית. למען האמת זה הרגיש לי יותר כמו מישהו רוסי שמנסה לדבר באנגלית מאשר ההפך. עם זאת אני יכול להבין למה למישהו שאינו דובר רוסית יהיה קשה יותר להבין את זה. בכל מקרה זה היה הישג אומנותי שונה, אמיץ ומוצלח בעיני.
לגבי העגמומיות הכללית של הסרט והעובדה שהוא קודר, חשוך ומצולם לרוב בלילה – אני חושב שזה היה די ברור שזו הבחירה האמנותית של הבמאי שנועדה להציג את הלך הרוח של התקופה ההיא. יש פה טעות קטנה, זה לא ש"הקומוניזם לא היה כיף" וכו', בשנים של סטאלין הוא היה בלתי נסבל, תרתי משמע. הא הפך לאנושי הרבה יותר רק לאחר מותו. אני חושב שהבמאי הצליח להעביר בצורה מדויקת עד כמה בלתי נסבל המצב היה. יתרה מזאת, היו הרבה מאוד דיוקים שלא ציפיתי להם, מישהו עשה עבודת מחקר היסטורית טובה מאוד על התקופה המוצגת בסרט. אני מתנצל בפני כותב הביקורת כמובן, על כך שלא יאה לו שמציגים בפניו את האמת על התקופה ההיא, שהייתה כאמור די איומה. אולי אפשר יהיה להכניס איזה בדיחה או שתיים ולהגמיש מעט את הדיוק ההיסטורי כדי שלא יצטרך להרגיש לו בנוח.
לסיכום, אני מצטער להגיד שחוץ מזה שבפירוש לא הסכמתי איתה, הביקורת הייתה שטחית ולא עניינית בכלל.
אני ילידת בריה"מ, ואתה כל כך צודק
המבטא היה spot on. לא ברור לי למה בכל ביקורת על הסרט הזה המבקר חייב להתלונן כמה המבטא היה כבד. הייתם מעדיפים שהם ידברו במבטא אמריקאי?!
אני אישית התרשמתי מאוד מהמבטא של שלושת השחקנים הראשיים. במיוחד הארדי – אני אפילו זוכרת שכבר בתחילת הסרט אמרתי לבן זוגי (שאינו ממוצא רוסי) שהוא "ממש מדבר כמו רוסי". הטון והניואנסים היו בול, הרבה מעבר לסתם מבטא מדויק. כנראה שרק מי שגדל בבית דובר רוסית יקלוט את זה.
לגבי האווירה: אני בדרך כלל מאוד נהנית מהביקורות של רד, גם אם לא מסכימה איתן במאה אחוז. אבל כאן גם אני לא הבנתי על מה ההתקטננות. אגב גם בביקורות אחרות קראתי צקצוקים רמים על כך ששוב האמריקאים מוציאים רע את הרוסים המסכנים. ובכן, לא, רוסיה הקומוניסטית לא הייתה כיפית, היא הייתה הרבה יותר גרועה מזה, במיוחד בתקופת סטאלין. למה לישראלים כל כך קשה להבין את זה? האם אנחנו לא יכולים לקבל את העובדה שעוד מיליונים רבים מלבדנו סבלו תחת משטרים איומים? הרי אף מבקר לא היה מעלה על דעתו לכתוב תוך גלגול עיניים "כן, אנחנו יודעים שבגרמניה הנאצית לא היה כיף", נכון?
לי הסרט הסתדר בול עם מה ששמעתי מבני משפחתי על החיים שם. סבא רבא שלי נעלם ונרצח במהלך הטיהורים של סטאלין, כשסבא שלי היה ילד קטן. סבתא שלי הייתה מורה, כמו הדמות של ראיסה, אמנם אחרי סטאלין, כשהעניינים השתפרו קצת – אבל עדיין היה עליה להיזהר בדבריה. האימה התמידית הזאת, שמילה לא במקום לאדם הלא נכון (שכמובן אין אפשרות לדעת מיהו), והחיים שלך נגמרו. לחיות במצב שבו אפילו מחשבה אחת לא נכונה היא בגידה שאין עליה כפרה.
אין דרך להעביר את זה, אז בוודאי שאין צורך לזלזל בסרט שמנסה, ואפילו מצליח לא רע.
ילידת רוסיה וגם מורה להיסטוריה
נולדתי ברוסיה לאחר התקופה המתוארת בסרט, אבל עדיין יכולה להבין את התקופה,השקפות עולם ואידיאולוגיה של אותה תקופה.
הסרט גרוע! וזאת מכמה סיבות. ראשית המון אי-דיוקים: היסטוריים וגיאוגרפיים.
אך יותר חשוב- העלילה עצמה. זה נכון שעבירות רצח מהסוג הזה לא פורסמו בעיתונות וכלל באמצעי תקשורת, אך להסיק מכך שלא טיפלו בהם כלל?היו קיימות מחלקות פנימיות מיוחדות בשלטון הסובייטי שטיפלו בפשעים מסוג זה וחיסלו את הרוצחים. איתור הרוצח, הטיפול והחיסול נעשו מהר מאוד, במיוחד כשהיה מדובר על מקרי רצח או אונס כלפי הילדים.
הבימוי של הסרט גרוע מסיבה אחת: חוסר התמקדות בסוג הסרט: הסיפור של הרוצח הסדרתי וגם מניעיו לא ברורים עד הסוף וחלקם בסרט-שולי ביותר. רוב הסרט מתמקד בתקופה הסובייטית, שמאוד מעוותת בסרט.
אי דיוקים, אבל לא קשים.
דיסקליימר: קראתי את הספר. לא ראיתי את הסרט.
את יודעת שהסיפור מבוסס על סיפור אמיתי, נכון? אם גדלת ברוסיה, סביר להניח ששמעת את השם צ'יקטילו בחייך. האיש רצח במהלך חייו חמישים ושישה קורבנות. הוא נעצר אחרי הרצח הראשון, אבל שוחרר- עקב היותו חבר המפלגה. נכון, זו לא הכחשה שמעשי רצח יכולים להתבצע בגן העדן- אבל זו ועוד איך הכחשה שהם יכולים להתבצע על ידי המלאכים. כל הראיות היו נגדו, אבל הוא שוחרר פשוט כי לא יכול להיות שחבר המפלגה ירצח מישהו. משם הוא המשיך לרצוח חמישים וחמישה קורבנות נוספים, ונתפס רק לקראת נפילתה הסופית של ברית המועצות, הרבה אחרי שגורבצ'וב התחיל לצעוק גלאסנוסט. לולא העובדה הזו, מי יודע אם היה נתפס בכלל. המבצע הכלל ארצי שניסה לתפוס אותו *התחיל* רק בדצמבר 85. יכול להיות שמדובר רק בתיאום ולא בסיבתיות, אבל אני לא חושב כך.