במקור: Cast Away
במאי: רוברט זמקיס
תסריט: וויליאם ברוילס
ג'וניור
שחקנים: טום הנקס, הלן
האנט, כדורעף ווילסון
לפני הכל, אפילו לפני התלונה השגרתית על תרגום שם הסרט, עלי לפצוח בוידוי נרגש. אמנם בדרך כלל אני לא נוהגת לשתף עוברי אורח תמימים בסודותי האפלים, אבל הפעם אין מנוס מכך. ידי רועדות על המקלדת רק מעצם המחשבה על חשיפת הסוד, ובכל זאת, אישה צריכה לעשות מה שאישה צריכה לעשות.
שלוש, ארבע ו –
אני אוהבת את טום הנקס!
* אנחת רווחה *
זהו, אמרתי את זה. שיחררתי את המעיק עלי לחלל העולם. כן, אני יודעת שזה נשמע סוטה לאהוב את אותו שחקן אמריקאי מיינסטרימי זולל האוסקרים, אבל מה לעשות. זו המציאות. יכול להיות שדווקא האנגלופיליות הרבה שלי גרמה לי לחבב את טום הלבן והטוב, אשר מייצג את כל היפה באמריקה – פטריוטיות לצד רומנטיקה, נאיביות לעומת רגשות אהבים ואומץ ללא גבולות.
הבעיה היא שכולם הבטיחו לי ש"להתחיל מחדש" (זה הזמן להתלונן על התרגום – להתחיל מחדש?! מה זה, ספיישל ורדה רזיאל ז'קונט?) יהיה שונה. טום הנקס החליט לחרוג מהתפקידים הרגילים שלו לטובת פרוייקט ניסיוני: סרט בו הוא השחקן היחיד, כאיש המנסה לשרוד על אי בודד. לא עוד מפקדים רומנטיים או מבוגרים אינפנטילים – זה המקום למונולוגים נוקבים ומשחק משובח, התמודדות האדם המתורבת מול הטבע הפראי.
למזלי הטוב, מסתבר ש"להתחיל מחדש", חרף עצי הקוקוס הרבים, אינו שונה מהותית מיתר סרטיו של טום הנקס.
הסרט מתחיל בתיאור עבודתו של צ'אק נולנד (Noland, כמה סימלי), שליח בחברת שליחויות – סליחה – בן למשפחת "פד-אקס". כחלק מהניסיוניות של הסרט, בדקו יוצריו מהי הפרסומת הסמויה הכי לא סמויה שאפשר לדחוף בסרט אחד. התוצאות אכן מרשימות. מספר הפעמים שהשם של אותה חברת שליחויות מופיע על המסך, מעורר בי רצון עז לשלוח אותה לכל הרוחות.
ובכן, מר ללא-ארץ מתרוצץ ברחבי העולם תוך כדי שהוא מטיף לילדים רוסים אומללים על חשיבותה של הדייקנות ועל עקרונתיה הנעלים של החברה. התקופה היא תקופת חג המולד, חג חוצה גבולות ומאחד לבבות. מתנות מתעופפות מיבשת ליבשת, ומעמיסות עבודה רבה על נולנד (טום הנקס, כאמור) רב התושיה.
בביתו מחכה לנולנד ארוסה בלונדינית ושמה הלן האנט, השם הגנרי של כל הארוסות הבלונדיניות. אותה ארוסה פוחדת להתחתן מחדש עקב כשלון נישואים קודמים, ובינתיים שוקדת על עבודת הדוקטורט שלה (שנות ה-90 וכאלה). בשלב הזה קל מאוד לאבד את הסבלנות ולייחל כבר לבוא המטוס העתיד להתרסק, אבל זאת רק משום שהתרגלנו לסרטים שמאכילים אותנו בכפית. לא עוד. "להתחיל מחדש", כאמור, הוא סרט ניסיוני וייחודי. האקספוזיציה הארוכה, והמיותרת כביכול, גדושה בסימבוליקה פתלתולה, שחשובה עד מאוד להבנת יתר הסרט. דוגמה נפלאה לכך היא הסצנה מלחלחת העיניים בה הלן מציידת את צ'אק בשעון עם תמונתה החיננית, בעוד הוא רץ אל המטוס בקריאות "אני כבר חוזר".
כצפוי, צ'אק נולנד אינו חוזר מיד. לא נורא.
מטוס ה"פד-אקס" המהולל מתרסק, בסצנה שתגרום לכל שונא טיסות כמוני לשקול ברצינות את פיתוח הטלפורטציה כאופציה חלופית. צ'אק האומלל מוצא את עצמו נסחף אל עבר אי בודד וקטן באוקיינוס השקט, עם עצי קוקוס, מערות, ים כחול וכל הפרוצדורה. כאן הוא מגלה שהעקרונות אשר האמין בהם אינם תקפים עוד: הזמן נזיל, תנאי ההישרדות קשים, כולנו בני תמותה. רגע השבירה מתרחש כאשר צ'אק עובר על חוקי המוסר הקדושים של משפחת "פד-אקס" ופותח את חבילות חג המולד שהיו במטוס. "בעל-זבוב", מאחוריך!
כאמור, רתיעתי הגדולה מהסרט, היתה הפחד להשתעמם בראותי צל חיוור של טום הנקס מתייסר לו על האי, אבל חששותי התבדו עוד מהרגע בו נחתה כף רגלו של טום על החול בצעקות "יש כאן מישהו"?
טום הנקס משחק כפי שהוא יודע לשחק: המפקד הקשוח אשר מתרה בלהבות אש, הנאיבי הפורסט גאמפי המתרוצץ לו אחר סרטנים חמקמקים, וכמובן הרומנטיקן המיוסר אשר מתגעגע אנושות לאהובתו בעוד הוא בוגד בה מאחורי גבה עם כדורעף חטוב. בקיצור – טומי כפי שאני אוהבת ומוקירה אותו.
עוברות השנים וטום מגדל לו תלתלים בלונדיניים, מרזה בצורה משמעותית, מחטב את גופו ולומד טריקים חדשים בנוסח מק'גייוור. הכל נפלא ומענג, בערך כמו כל אותם ספרי איים בודדים אשר חרשתי לי בילדותי. הבעיה מתחילה כאשר הוא מחליט סוף-סוף לצאת מהאי. הוא אמנם מוכיח תושיה כנגד כל הסיכויים, כפי שרק טום הנקס יודע לעשות, אבל הצופים נידונים לסבל מתמשך של קיטש ומלודרמה, כפי שרק הוליווד יודעת לעשות. "צריך להמשיך הלאה", "חבל לזרוק מזון", "החיים יפים", "להתחיל מחדש", הו!
כיאה לסרט ניסיוני, "להתחיל מחדש" מכיל הרבה מסרים מתוחכמים והיבטים מרתקים על מהות האדם, אבל המסר הכי חשוב של הסרט הוא פשוט ומובן לכל:
אף פעם אל תדחו את התור שלכם לרופא שיניים, אחרת תתקעו על אי בודד עם כאבים בשן.
- האתר הרשמי
- טום הנקס – אתר מעריצים
- וילסון
- פד-אקס
- קנה לך אי בודד
תיאורית קונספירציה
אני רוצה להציע רעיון מהפכני ומאתגר כאחד:
רוברט זמקיס הוא לא רק במאי מוכשר, הוא אחד הבמאים החכמים ביותר שפועלים בארה"ב כיום.
הבן-אדם פשוט גאון.
לא רק שהסרטים שלו יורדים על התרבות האמריקאית, הם עושים את זה בצורה מתוחכמת ואמריקאית להחריד (קיטש בסוף, כאמור), בעבודות בימוי, עריכה, צילום, אפקטים ותפאורה מבריקות (יותר ממבריקות – מדהימות), והבנאדם שולט בקהל כמו שג'ון קיוזק שולט בג'ון מלקוביץ: לחלוטין.
ואגב, כל במאי הוליוודי שמצליח להוציא סרט ש100- (!) הדקות הראשונות שלו אינן סובלות אפילו משניה אחת של מוזיקת-פסקול (והאפקט, אגב, קצת מלחיץ) זכאי לתואר רב-סמאח.
פסקול
עד כמה שזמקיס התדהר בכך שאין לסרט פסקול, לנגנים בינתיים נקרעו מיתרי הכינור מרוב הנעימות הקיטשיות ברקע.
פסקול
לא היה לי מושג על ההתהדרות של זמקיס, אבל לסרט אין פסקול בשעה וארבעים הראשונות. אחרי זה, כידוע, הוא הופך לזבלון מרמה ירודה למדי (למען האמת, הוא ממשיך להיות מוצלח בערך עוד 20 דקות אחרי שהפסקול מפציע ברקע).
תיאורית קונספירציה
והקטע היפה בכל העניין, הוא שהאמריקאים לא קולטים שזמקיס קוטל להם את הצורה.
לא ראיתי עדיין את להתחיל מחדש, אבל פורסט גאמפ הוא הדוגמה האולטימטיבית. סרט שלאורך כל דרכו מראה את כל הכיעור של אמריקה – גזענות, שחיתות, נצחונו של הטמטום, ועוד. והאמריקאים * לא קלטו *ץ. הם קנו לגמרי את הזווית של גאמפ, אבל שכחו שהוא (כמוהם, כנראה) מפגר.
גם רוג'ר ראביט נמצא באותה קטגוריה, רק שכאן מסווה זמקיס את הביקורת שלו על הוליווד של היום (שהיא תוצאה ישירה של מה שהיה קורה עם השופט היה מנצח), באמצעות גאגים, קטעים והצחקות, ולא עם קטעים "מרגשים".
והיופי הוא שהסרטים עובדים בכל הרמות.
טוב, חוץ מ"המוות הולם אותה", שלא עובד בשום רמה, אבל הוא נסיון לאותו דבר בדיוק.
רב-סמאח, ללא ספק.
לגמרי!
תשובה
לגרום לפד-אקס-מן לאהוב את הבעל החדש של כמעט אישתו מכיוון שהוא למד להעריץ רופאי שיניים בשהייתו על האי?
יש צורך כבר לשים ספויילרים?
תמיד יש צורך לשים ספויילר
מרוב התגובות המספויילרות והלא מסומנות כספויילר שהיו כאן, אני כבר יודעת כמעט את כל העלילה של הסרט.
ובאמת חבל, כי אני חושבת שאחד העקרונות החשובים של האתר זה השמירה על אנשים מפני הספוילר.
להתחיל מחדש - היבטים סטרוקטורלים
צ'אק הוא בחור דייקן. צ'אק שקוע כולו בעבודה בפדקס. והעבודה, היא דורשת דייקנות, מצויינות והשגיות. אם המשלוחים לא יגיעו במהירות המירבית, תהינה חברות אחרות שתעשנה את העבודה טוב יותר.
באחת הטיסות של החברה, המטוס מתרסק אל תוך הים. צ'אק הוא הניצול היחיד. הסירה המתנפחת משיאה אותו אל אי בודד, שם עליו להתמודד עם מציאות שונה לחלוטין. מציאות אותה הוא לא מכיר.
הזרות של צ'אק באי הבודד, מורגשת. הזרות היא אותה שונות שבין טבע ותרבות. ממציאות שבה הוא חי חיי תרבות מערביים, עם אוכל ושתיה זמינים, אור יום בהינף מתג, ומיטה מוצעת כהלכה, אל מציאות בה הוא צריך להילחם על כל טיפת מים ולעבוד קשה עבור כל גרם של חלבונים.
המאבק הוא, אם כן, המאבק בין הטבע לתרבות. הישרדותו של צ'אק תלויה אך ורק אם תודעת הטבע שלו תגבר על תודעת התרבות. כל עוד הוא מתעקש למיין את חבילות הפדקס שניצלו יחד איתו והתפזרו לכל עבר – לא יוכל לשרוד. עליו לפתוח את אותן חבילות, ובכך לעשות מעשה שלא יעשה מבחינה תרבותית משום שרק החבילות עשויות לעזור לו להתמודד עם הטבע.
גם מאמציו ליצור אש, בבחינת יש מאין, עלו בתוהו עד אשר התמזג עם הטבע ביוצרו טוטם. הטוטם הוא אותו מקשר בין החברה לבין מערכת של צמחים, בעלי חיים וגופים טבעיים אחרים, הממלאים תפקיד חשוב בחיים החברתיים. על הטוטם להיות קשור למוצא המשותף של אותם מאמינים. הכדור עף הוא המוצא המשותף, התרבות המערבית, תרבות ההשגיות והמצוינות שהספורט ההישגי הוא מייצג מובהק שלה. היה על צ'אק לשרטט דמות על גבי הכדור המוכתם בדם, להביט בכדור ולהאמין בסמל. רק אז יוכל צ'אק לזעוק בצהלה מרגשת – "יצרתי אש!!".
במהלך ארבע שנות שהותו על האי, לומד צ'אק להתמזג עם הטבע, כמו שאנו רואים בסצנה הראשונה. החץ נזרק בדייקנות אל הדג השוחה במים. ארבע שנים של טבע, ארבע שנים של בדידות. ובכל זאת, מה שיחזיר את צ'אק אל התרבות, חייב להיות כלי תרבותי. קיר פלסטיק (או אלומיניום) שהיווה את דלת השירותים במטוס שהתרסק.
ואחרי החזרה לתרבות, רק חפץ תרבותי יעזור להסתגלות החברתית-תרבותית המחודשת – אותה חבילה שצ'אק מעולם לא פתח. לא חשוב מה היה בתוכה, אלא הסמליות התרבותית שלה, שנשתמרה כל תקופת שהותו בטבע.
סרט הבא לספר לנו סיפור של מתיחת גבולות האנוש, חייב לעבור את מבחן המופרכות. מהבחינה הזו, סרטים המבוססים על מקרים אמיתיים פטורים ממבחן זה. קובה גודינג ג'ונייר יכול לחתוך את הרגל כי קארל בראשיר אכן חתך לעצמו את הרגל. להתחיל מחדש עובר בהצלחה את מבחן המופרכות. לא נשמעו קולות "עלק" באוויר אולם הקולנוע.
טום הנקס כרגיל עושה את העבודה. כשצריך ללהק שחקן לסרט המצריך הבעות פנים מרובות – הנקס הוא האיש. כך גם אנחנו יכולים להזדהות עם אהבתו המרובה אל הטוטם שאותו יצר. כן, כן, אני שמעתי כמה יבבות אי שם באולם הקולנוע, בסצינת הפרידה שלו מוילסון.
אם אתה שואלים אותי, הפרידה היתה די צפויה. מה שלטבע, לטבע, ומה שלתרבות, לתרבות.
אה... ספוילר?
טוטם. הערה סמנטית.
מה שמקשר בין חפצים לבין הקשרם התרבותי (או בשפה אוניברסיטאית: "בין שני עולמות תוכן שונים") הוא הסמל.
הטוטם הוא עמוד שמקשר לעולם שמעבר.
(נו מה חשבתם, אחרי שהוצאתי 97 בקורס 'פנומנולוגיה של סמל תרבותי', נראה לכם שאני אשתוק?).
מאחר וכבר רצתי אל הקלסר, הנה אני מצטטת קטע קצר מאוד בנושא (זהירות, יש העשויים להשתעמם מזה):
"דוגמה נוספת רווחת (בעניין אבחנה אנליטית בין סימנים לסמלים. למשל מילה בשפה, יכולה להיות סימן, בהיותה חלק ממערכת הסימנים של השפה, אבל גם סמל, כשהיא מציינת אובייקט פיזיקלי שמחוץ לשפה. ל.ג') היא הטוטם. זה אובייקט בדמות בעל חיים, ששבטים מסוימים נוהגים לראות בו את מייצג הזהות שלהם כיחידה חברתית תרבותית…
…הטוטם הוא סימן במובן זה שהוא חלק מעולם בעלי החיים, אך אם בוחנים את מה שהוא מייצג, כלומר מתבוננים בו בעיניה של היחידה החברתית שהוא חלק ממנה – הרי הוא סמל…
…חשיבות הדבר היא רבה כי הטוטם קובע למשל, יחסי נישואין בין שבטים שונים. מי שהטוטם שלהם מצוי בקבוצה מסוימת של בעלי חיים, יודעים שהם רשאים (או אינם רשאים) להתחתן עם בני אותה קבוצה…"
(מתוך: השיח האנתרופולוגי, ח. חזן, פרק ט' – שפת התרבות, עמ' 73).
טוטם. הערה סמנטית.
תהרגי אותי לונגי, אבל לא הבנתי אם התכוונת לתקן אותי.
או שסתם רצית להחכים אותי בהבדל שבין סימן לסמל (שכסטודנט לתואר שני באנתרופולוגיה היה ידוע לי).
:))))
כבר להרוג אותך?
אפילו בלי להתעלל בגופה קודם? (-:
אההממ.. בהתחלה התכוונתי לתקן אותך. אח"כ כבר מצאתי את הפיסקה הנ"ל מהספר (שאותה חיפשתי לפני כן) והיא לא היתה ממש מה שהתכוונתי, אבל באמת, שאני אשתוק? עד שכבר מצאתי?
וחוצמזה, אם לא הייתי כותבת את זה, עוד הייתי עלולה לעשות דברים הרבה יותר גרועים. כמו ללמוד למבחן באתיקה למשל…
טוטם. הערה סמנטית.
איכסה, שני פלצנים מגעילים. יש הבדל בין דיון שבו כל אחד מוסיף, לבין התנשאות מפגרת לשמה. דג, השגחה מיידית.
כן, נורא השטויות שאנשים כותבים
חייבים לצנזר את כ-ו-ל-ם
בייחוד אלה שמעירים הערות לעורך האתר כאילו הם מבינים משהו.
להתחיל מחדש - היבטים סטרוקטורלים
אסף שרעבי, כשיעשו סרט על המורה שלי לספרות..את יכול לגלם אותה
תשמעי, את פשוט גדולה!! את כותבת נפלא!!!
מסכים בהחלט - כתיבה מעולה
לביקורת מעולה לסרט שאני לא יודע אם הוא מעולה כי לא ראיתי אותו, אבל עכשיו משום מה פתאום מתחשק לי.
תודה וכאלה!
*חיוך אמיתי*
הביקורת
הפעם, בניגוד לרוב הביקורות שלי, הביקורת תיהיה קצרה, בגלל שיותר מדי זמן ביזבזתי על הסרט, אז על הביקורת שלו, אני לא מתכוון לבזבז יותר מדי זמן.
בקיצור, טום הנקס, אני מודה, נותן את אחת ההופעות הגדולות שלו, ובאמת באמת משכנע את הצופים וגורם להם להתאהב בו.
הבעיה היא עם זמקיס אשר מנסה כביכול לתת אוירה פסטורלית ללא לחץ הזמן ופשוט מנסה שהקהל יזרום עם הסרט, ולא יחפש נקודות שיא מיוחדות.
אבל בניגוד להנקס, זמקיס נחל כישלון עצוב. הסרט משעמם, חוזר על עצמו ופשוט לא מחזיק את עצמו שעתיים וחצי.
בשורה התחתונה- כדאי לוותר, אבל מי שפשוט מתעניין במשחק המשובח של הנקס- שיראה
בעיה אחת שנותרה לא פתורה
הקופסא האחרונה שטומי לא פתח..
לי ולחברי עלו כמה רעיונות לאחר הסרט..:
1)בובת גומי מתנפחת.
2)בובת גומי ג'רי ריאן מתנפחת.
3)ערכת הישרדות- אולר, מצת, דלק, ומכשיר איתור לוויני
אחלה סרט..באמת
סיבת המוות: אהבה לטום הנקס
לא ידעתי שזה כזה פשע לאהוב את טום הנקס…
אבל הרשו לי לנצל במה וירטואלית זו כדי לחלוק איתכם את שמחתי על כך שמזה הרבה זמן ראיתי סרט לא הרבה זמן אחרי שעלה לאקרנים. או לפחות בפרק זמן מתקבל על הדעת כדי לכתוב עליו ביקורת ואז, אולי, גם לקבל עליה תגובות. אני אשתדל לא להאריך יותר מדי ולא לטחון נושאים שכבר נטחנו רבות (כדוגמת הפרסומת הסמויה-וואנאבי לפד-אקס או עניין החבילה הנותרת). מצד שני, ההקדמה ארוכה כשלעצמה, לכן אני עכשיו אשתדל עוד יותר.
קודם כל הסרט הזה השאיר אותי עם השקפה מעורבת. מצד אחד הופתעתי ממנו לטובה ומצד שני הופתעתי לרעה.
הופתעתי לטובה משני השליש הראשונים של הסרט, כלומר באי. סצינת ההתרסקות באה בבום שלא מהעולם הזה והייתה חזקה מאוד, אם כי ראיתי שגם העניין הזה נתון לויכוח. לגיטימי. הלאה.
האי. טום הנקס מגיע לאי. טוב, אוקיי. עכשיו מגיע החלק שעליו כולם דיברו. מעניין אם זה באמת היה כזה מרשים. כאמור, מפתיע, אבל כן. מאוד. ולמה? או.
הצהרתי בעבר באתר זה (בין היתר) על כך שסטנלי קובריק הוא הבמאי האהוב עליי. לא, אני לא משווה את קובריק לזמקיס, אבל המוטיב שבעקבותיו למדתי להעריך בבימוי היא היכולת לעשות סרט ריקני לכאורה, ובכל זאת לא לשעמם (ע"ע אודיסאה בחלל). אכן, ברוב רובו של הסרט אין דיבורים, הקהל עוקב אחרי צ'אקי בהסתגלותו לחיים הריקניים באי, ואישית אני זרמתי עם זה, וזה מה שהפתיע אותי לטובה והרשים אותי. מה קורה בעצם? כלום. מה, לא משעמם? אז זהו, שלא. למה? וואלה, לא יודע.
כמובן שיש בעייתיות מסויימת בזה שהוחלט דווקא על ארבע שנים להיותו באי, יש הרבה דברים שלא ממש מסתדרים עם זה (השיער והזקן שלו אמורים להיות הרבהההההה יותר ארוכים אחרי 4 שנים, ואם אני לא טועה הוא גם אמור להיות יותר שזוף, ומוזר שדווקא אחרי 4 שנים הוא מחליט לנסות שוב להיחלץ), אפילו שנה בקושי הייתה מתקבלת על הדעת. הריאלסטיות הכל-כך מדוברת של הסרט לא מתקבלת על הדעת בעניין הזה. וכאן נכנסים לתמונה שאר הפאקים:
הפתיע אותי לרעה השליש האחרון של הסרט. נכון, אין אלא לצפות למעט בנאליות בהגיעו של נולנד בחזרה לחברתו, עם גילויים מפתיעים-עאלק עליה. אבל זה כבר עובר כל גבול. אין לי בעיה עם שמאלץ כל עוד לא מדובר בשמאלץ שאי-אפשר להקיא ממנו ושיש בו גם משהו מעבר לזה (מה שמביא אותנו לסיבה שאהבתי סרט שמאלצי מצויין – ג'רי מגווייר), אבל כשזה מגיע לכך שאני אומר לעצמי "יאללה, שייגמר כבר", זה נכשל אצלי במבחן השמאלץ הנסבל. החלק האחרון בסרט הוא היחיד שאיכזב אותי, וחבל. אני לא אוהב סרטים שאני נהנה מהם בהתחלה וסובל בהמשך.
ככה שבשורה התחתונה, הדעה שלי על הסרט מסתכמת ב: מתחיל טוב, ממשיך טוב, נגמר רע.
נ.ב. (כמעט שכחתי):
אבל זה אני…
כן, זה רק אתה.
"סרט ריקני לכאורה, ובכל זאת לא לשעמם (ע"ע אודיסאה בחלל)."
ואני חוזר:
"לא לשעמם … אודיסאה בחלל"
"לא לשעמם… אודיסאה בחלל"
"סרט ריקני לכאורה, ובכל זאת לא לשעמם"
"לא לשעמם"
"אודיסאה בחלל"
רק אני
ועוד מיליוני סוגדי קובריק ברחבי העולם.
אודיסאה בים - אהבתי :-)
וואלה? לא ידעתי ש"2001" הוא הסרט האהוב על טום הנקס.
לך תדע, אולי בכלל כל הרעיון של "להתחיל מחדש" הוא מחווה ל"אודיסאה".
אחלה בחירה.
מה 'תה מדבר?
2001 הוא, עם כל הכבוד לקובריק, אחד הסרטים המשעממים ביותר, ובוודאי הלא מובנים ביותר, שיש. רק שתבין- לידו, מסע בין כוכבים 1 נראה כמו סרט של שוורצנגר (בימים שהוא עשה סרטים מעניינים). הייתי צריך לקרוא את הספר (שגם היה איטי, אבל שם לפחות היה פירוט מה קורה) בשביל להבין מב לכל הרוחות אמורות להביע 10 הדקות האחרונות, וגם אז הייתי צריך להשוות את סדר הסצינות לספר!
וואו כמו סרט של שוונצנגר!!!
הסרטים של שוונצנגר לא אשקרה כזה אקשן טוב… סה"כ חמש דקות לכל אחד
חמש דקות לרעים
וחמש דקות לו…
היה לו סרט שבו במשך חמשת הדקות של הרעים ירו עליו ופגעו בו ביד, ואז במשך הזמן שלו חמש דקות לאחר מכן הוא נרפה באופן מדהים ונטלה עם היד מהליקופטר ענק… מדהים הבן אדם
באמת שלא הבנתי על מה אתה מדבר
שלמקו נתן את סרטי שוורצנגר בתור דוגמה לסרטים עם הרבה פעילות, בניגוד מוחלט ל"2001" למשל. הוא לא אמר שום דבר בנוגע לאיכות (או חוסר האיכות) של הסרטים האלה.
ובקשר ל-2001, אני מהגורסים שזהו:
א. סרט משובח. יצירת מופת בלי ספק.
ב. מאוד, מאוד, אבל מאוד, משעמם.
איך שני אלה מסתדרים אחד עם השני? וואלה לא יודע. אבל ביום שישי הבא אני עורך אצלי בבית סיאנס – בכוונתי להעלות את רוחו של קיובריק ולשאול אותו כמה שאלות נוקבות (בעיקר, "אתה לא באמת היית רציני בקשר ל'עיניים עצומות לרווחה', נכון?") נייר הרשמה תלוי ביציאה מהכיתה. אתם מוזמנים.
באמת שלא הבנתי על מה אתה מדבר
ואני אחד מהגורסים ש2001:אודיסאה בחלל הוא-
א.יצירת מופת
ב.סרט מרתק ולא משעמם לרגע(חוץ מה10 דקות האחרונות שלו)
שאלה: זה שהסוף משעמם זה ספוילר?
אז השוטים של ה-5 דקות
שמראים חללית מסתובבת היו מרתקים?
יפים, כן. מעניינים עקרונית, כן. אבל יכולת לצאת לשרותים ולחזור, ולא להפסיד שום דבר מה"עלילה".
(תשובה: לא).
ניטפיקריות שיער.
לידיעתך, לרוב האנשים יש מגבלת אורך שיער.
אחרי שהשיער מגיע לאורך מסוים הוא מפסיק לצמוח.
כיף חיים
סוף סוף ישנה הצדקה לאפקטים מוגזמים ולסרטים הוליוודים פלצניים."להתחיל מחדש" אישר לי שישנם סרטים שנועדו לצפייה אך ורק בקולנוע ,(מומלץ בשורה שנייה)באולם גדול עם ריח פופקורן מבחיל.הסרט מעביר את תחושת האסון עד כדי מועקה בגרון,במובן החיובי,משרה אווירה של חיפוש ולימוד והחשוב מכל כיף חיים אבל ממש….לצפות בסרט ,נהרו בהמוניכם ותרמו למכונה המשומנת של תעשיית הסרטים.ממש נהנתי.טוו טאמבס אפ
מפי אחת שלא ראתה את הסרט
מה הקשר בין המוסר ההשכל הכי משומש ביקום לבין הסרט?
מפי אחת שכן ראתה את הסרט
תראי את הסרט ותביני…
4שנים???
רק רגע!
איך זה יכול להיות 4 שנים??
לבד לשרוד? זה דבר לא הגיוני
איך שורדים באיי בודד בכלל??
.
4 שנים ללא דואר אלקטרוני?!
האם פיספסתי משהו?
טוב, אז ראיתי את הסרט ומאוד אהבתי את החלקים הראשון והשני (לאות הזדהות רכשתי לי וילסון משלי).
הבעיה היא שסוף הסרט הותיר אותי מבולבל קמעה, הקרדיטים של הסוף תפסו אותי בהפתעה, ולא יכולתי שלא להרגיש מעט טיפש. היתכן שלא הבנתי סרט הוליוודי בככובו של טום הנקס?
ובכן אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי מה לעזאזל קרה בחלק השלישי של הסרט. מה הסבירה הלן האנט (הפוסטמה) לטום על נסיבות התאונה? מה היה בחבילה? מה קשור כל זה לבובה התלויה באי? למה אריק שרון ניצח? ומה פשרה של סצנת הסיום של הסרט?
מקווה שתגאלו אותי מבלבולי.
האם פיספסתי משהו?
מסתבר שפספסת הרבה!
דבר ראשון- לא לקרוא להלן האנט פוסטמה! זה שהתסריט רע לא אומר שהיא שחקנית גרועה. וגם ראיתי את הסרט לפני מלא זמן אז שכחתי מה היא קישקשה שם.
דבר שני- לא ידוע מה היה בחבילה אבל היה עליה סמל של כנפיים שלדעתי מסמלות מלאך שומר כי בשלב מאוחר יותר של הסרט נסחף לחוף מין פלסטיק ענק שזכותו יכל טום הנקס להפליג מהאי הבודד. וכך הוא ניצל. בסוף הוא רצה לראות מי יצר את הדבר הזה שהציל אותו ומכיוון שהחבילה לא הגיעה ליעדה, הוא החזיר אותה לשולח (עד כמה שאני זוכרת).
טום הנקס יצר בובה מעצים במשקל שלו ותלה אותה כדי לראות אם החבל שיצר יחזיק אותה כי הוא רצה להתאבד ואז הוא ראה שהחבל לא חזק מספיק אז הוא ויתר על הרעיון.
ובסוף, הוא פשוט עזב את חייו הישנים ו"התחיל מחדש" את חייו במקום אחר.
מבקש את עזרת הציבור
מישהו זוכר אם לטום הנקס היה סרט של פחות משעתיים בעשר השנים האחרונות?
נעתר לבקשה
אני חושב ש"יש לך הודעה" היה פחות משעתיים.
האמנם…?
''יש לך הודעה'' - גרסת הבמאי
היתה לדעתי יותר מ-3 שעות. כדי להביא את הסרט לאורך סביר לצרכי דייטים, נאלצו לקצוץ ממנו שעה וחצי, שהיו אולי עושות את הסרט יותר הגיוני (מתי בדיוק מג הפסיקה לשנוא את טום והתחילה לאהוב אותו, ולמה?)
''יש לך הודעה'' - גרסת הבמאי
חברי היקרים
אני שמח שמישהו פה העלה את העניין של זמני הסרטים הארוכים של טום הנקס
העניין הוא שזה בכלל לא קשור רק לטום הנקס.
מאז ההצלחה העצומה של טיטאניק (הסרט הרווחי בכל הזמנים למי שעוד לא יודע) התחיל טרנד חדש בקולנוע והוא פשוט לייצר סרטים אשר זמנם לא יורד משעתיים וחצי לסרט!
בלי הרבה מחשבה הנה רשימה קטנה של סרטים ארוכים (רובם די מייגעים, שיצאו)
כגון "המקור", "יום ראשון הגדול", "סיפור פשוט", "ארמגדון", "היט" ועוד הרבה סרטים שלא יורדים משעתיים וחצי.
העניין הפך ליהיות מייגע, ואני מקווה שהמפיקים/במאים/ תסריטאים יקחו את זה לתשומת ליבם!
סרט ארוך הוא לאו דווקא סרט משובח!, תפנימו!
נקודה טובה, אבל
לא עדכנית.
זה נכון שסרטים בשנים האחרונות נהיו ארוכים יותר, וזה היה בולט במיוחד בסוף השנה שעברה, עם רצף של סרטי "איכות" באורך של מעל שעתיים וחצי או אפילו שלוש שעות (יום ראשון הגדול, מגנוליה, גרין מייל, הוריקן, המקור) אבל השנה (אה, הכוונה לשנת 2000) זה די נעלם. היו כמה סרטים ארוכים, אבל לא הרבה, ולא באופן חריג. "Cast Away" הוא בסך הכל שעתיים ועשרים, לא סיבה לקחת צידה ואוהל מהבית.
זה נכון שסרט ארוך הוא לא בהכרח סרט טוב, אבל אני מעדיף בהרבה סרטים ארוכים מאשר סרטים שנקצצו באכזריות כדי שלא לעייף את הקהל (ושהחומר החסר בהם מופיע בדרך כלל ב-DVD ממילא). ולמרות טיטניק, אני לא חושב ששעתיים וחצי יהפוך לאורך סטנדרטי לסרטים שמיועדים לקהל הרחב (והטיפש). אל תשכח שכמה שהסרט קצר יותר אפשר לדחוס יותר הקרנות ביום, וזה אומר – Opening Weekend יותר גדול. וזה הרי מה שחשוב.
וכשחושבים על זה
הייתם מאמינים ש"להתחיל מחדש" ו"מועדון קרב" הם באותו אורך?
אבל זה "מועדון קרב"…
וכשחושבים על זה
קשה להאמין שזמקיס והנקס הם האנשים שהביאו לנו את "פורסט גאמפ" הנפלא, ואחר כך את "להתחיל מחדש" הכושל, ועוד יש את החצופים שמעיזים לקרוא ל"להתחיל מחדש", ההמשך ל"פורסט גאמפ"
שוב, רואים כמה התסריט חשוב.
זמקיס והנקס גדולים באמת, אך התסריט של "פורסט גאמפ" נפלא ולא משעמם ומייגע כמו ב"המשכון" שלו…
מבקש את עזרת הציבור
לפי מה שאני זוכרת לטום הנקס לא היה סרט פחות משעתיים!! דרך אגב "יש לך הודעה" הוא שעתיים וחצי (בדקתי) למה יש לכם כל כך הרבה ביקורת רעה על טום הנקס? לדעתי הוא שיחק נהדר, ראו כמה הוא שחקן נהדר (למרות שלא היה לו שום טקסט לזכור -ואני בכלל חושבת שהם לא היו צריכים לשלם לטסריטאי כוון והוא לא היה צריך לעשות שום דבר…)טום הנקס הוא שחקן גדול!!!
יש לך תגובה
ארכו של "יש לך הודעה" הוא 119 דקות. למי תהיה סבלנות לקומדיה רומנטית של שעתיים וחצי!?
לתסריטאי של "להתחיל מחדש" היתה הרבה מאוד עבודה, והוא עשה אותה מצויין. תסריט זה לא רק דיאלוגים.
מצטרף באיחור
עכשיו, אחרי שגם אני ראיתי את הסרט: שני עניינים צדדיים.
אחד הוא העניין הישן עם הספוילרים. ב"Cast Away", או "להתחיל מחדש" אם אתם מתעקשים, אין שום טוויסט מפתיע בעלילה. סרט מתח זה לא. מצד שני, אין בו גם הרבה עלילה (וזה לאו דוקא דבר רע). מעט הביקורות שקראתי על הסרט, והטריילר הנורא שלו, לא השאירו פרט אחד בעלילה שלא ידעתי מראש (ולא, אני לא מאשים את עדיגי או כל מבקר אחר בספוילרים.) אם הייתי נשאר לצפות ב"מאחורי הקלעים" של הסרט שהוקרן בטלויזיה לפני שבוע, ולא פורש אחרי שתי דקות, אני חושב שהייתי רואה את כל הסצינות המשמעותיות בסרט. לא שלא נהניתי בסרט, אבל הייתי נהנה הרבה יותר בלי לדעת _בדיוק_ מה הולך לקרות כל רגע.
העניין השני הוא טכני: אולי זה רק אני, אבל נדמה לי שמשהו היה דפוק יסודית בהקרנה של הסרט שבה נכחתי. אני לא יודע אם זאת בעיה בהדפסה של הסרט, באולם הספציפי שבו הייתי, או במוחי המעוות, אבל אלה העובדות: באולם יש מערכת סראונד מהסוג היותר משובח. אין לי ספק שהסרט צולם והוקלט בסראונד כמו שצריך. אבל אני ראיתי אותו בקושי בסטראו. ומה שיותר חמור: הסרט כולו נראה "חיוור" מאוד. בכל פעם שחלק מהתמונה היה שרוי בצל (וזה קורה פעמים רבות מאוד בסרט) אותו חלק היה שחור לגמרי, בלי שום אפשרות להבין מה הולך שם. בכל פעם שפניו רבות ההבעה של הנקס לא היו חשופות לשמש, הן הפכו לכתם שחור. סצינת ההתרסקות, שכמה אנשים פה כה התלהבו ממנה, היתה משהו כל כך מעורפל, חשוך ולא ברור, שהיא נראתה כמו קטע מ"פרוייקט המכשפה מבלייר" עם הלוגו של פד-אקס תקוע באמצע.
ברור לי שמשהו היה לא בסדר בהקרנה או בסרט, אבל לגמרי לא ברור לי מה. את מי להאשים? את המקרין? את המפיצים? את טום הנקס? את אריק שרון? האם הסרט היה נראה יותר טוב אילו שמעון פרס היה רץ לראשות הממשלה?
לא, אבל לפחות היינו (השמאלנים)
מפסידים בכבוד.
וגם היה לנו את מי להאשים.
נו טוב, בעצם גם עכשיו אנחנו מאשימים אותו (על הראיון שבו הוא אמר שברק 'צריך להסיק מסקנות'. רק בגלל זה הפסדנו, לא שקוף?!)
מצטרף באיחור
אני עובדת כמקרינה בקולנוע קטן אי-שם בארץ. נראה לי שהייתה בעיה במנורת מסך של המקרן. עוד לא קרה לי שנשרפה מנורת מסך כי אני עובדת רק כמה חודשים ,אבל אני חושבת שהמנורה יכולה בהחלט להתנהג בצורה כזאת לקראת סוף החיים שלה, ובמקרה כזה למקרין/מקרינה לא היה מה לעשות, רק להמשיך עם ההקרנה כי רק טכנאי רשאי להחליף מנורות מסך. מקרינים מחליפים רק מנורות סאונד.
מצטרף באיחור עצבני
איפה יש מנורת סאונד, ולמה צריך אחת כזו?
והסיכום הטרי שלי את "להתחיל מחדש":
טום הנקס מבטיח להלן האנט שישוב מיד, טס לקיבינימט ומוצא כוסית חייכנית עם שיער מואדם וכלב גדול על משאית כחולה
מה זה, movieaminute?
זמקיס אני סולח לך!
זמקיס אני סולח לך על "האמת מתחת לפני השטח"
הבאת סרט פצצה הפעם