פסטיבל קאן, הנחשב לפסטיבל הסרטים שאני הכי לא נמצא בו בעולם, נערך, עבר ונגמר. וכרגיל, מכיוון שמערכת עין הדג לא השכילה לשלוח אותי לקאן כדי שאוכל לדווח על סרטים שאני ראיתי ואתם לא, כולנו נאלצים לחלוק בשמועות מהפסטיבל.
טקס חלוקת הפרסים, על פי בחירת צוות השופטים ובראשם סטיבן ספילברג, נערך הערב. הזוכים בפרסים הראשונים לא היו מפתיעים, וזה כנראה דבר חיובי. בשנים עברו היו מקרים שבהם ההכרזה על הזוכים גרמה לעיקומי אף, הרמות גבה ומלמול "מה בדיוק השופטים האלה עישנו" ו"טוב נו ממילא הפרסים האלה לא אומרים שום דבר". אבל השנה, כמו בשנה שעברה, הסרטים הזוכים הם אלה שסומנו כבר במהלך הפסטיבל כאלה שקיבלו הכי הרבה אהדה, הכי הרבה התלהבות ואת הביקורות הכי טובות.
הראשון מבין הסרטים האלה הוא "כחול הוא הצבע החם ביותר". (השם הצרפתי המקורי הוא "חיי אדל", מה שנשמע כמו סרט ביוגרפי על הזמרת זוכת האוסקר. לא יודע אם זה היה טוב או רע לסיכויים המסחריים שלו). זה נשמע כמו כל הקלישאות על סרט-פסטיבלים בעיסקת חבילה אחת: סרט באורך של שלוש שעות, שמתעד סיפור אהבה בין שתי נשים, כולל סצינות סקס מפורשות ובוים על ידי עבדלאטיף קשיש. אבל קלישאת פסטיבלים או לא, הסרט קיבל תשואות ושבחים עד להודעה חדשה, מה שמסמן כבר את הדרך שלו לקולנוע לב ולתחרות על אוסקר הסרט הזר. ותרצו או לא תרצו, העובדה שהוא יסווג כ"הסרט עם הסקס הלסבי" בוודאי מאוד תעזור לו קופתית. כחול הוא באמת, מה לעשות, צבע די חם.
במקום השני בפסטיבל, גם לפי טבלת המבקרים וגם לפי דעת השופטים, נמצא "בתוך לואין דייויס", הסרט המוזיקלי של האחים כהן. שוב, לא הפתעה גדולה. לאהוב את הסרט החדש של האחים כהן זו לא דעה חתרנית. אבל לדעת שצפוי לנו בעוד כמה חודשים סרט כהני שנחשב למענג? מה רע. יש בשביל מה לחיות.
מה שנחשב לאכזבה של הפסטיבל, שלא להזכיר טרגדיה בקנה מידה גלובלי, היה "רק אלוהים סולח", שיתוף הפעולה החדש של ניקולס ווינדינג רפן וריאן גוסלינג. הסרט הקודם שלהם היה "דרייב". הסרט הנוכחי שלהם היה, על פי מבקרים רבים, רע. קריאת הביקורות על הסרט הזה תהיה חוויה שוברת לב לכל מי שאהב את "דרייב". הציון של הסרט ב"עגבניות רקובות", כרגע, הוא 15%. ואחת משתי הביקורות ה"חיוביות" קוראת לו "אסון יפהפה".
יש תאריכי יציאה לחדש של האחים כהן?
(ל"ת)
6 בדצמבר בארה"ב
(ל"ת)
תרמנו עשרות אלפי שקלים ואתה לא בקאן?!
איפה הכסף?![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
המקום הראשון בהחלט נשמע מעניין. "חיי אדל" זה גם שם קצת מפחיד, אנשים עלולים לחשוב שקרה לה משהו. "הסרט עם הסקס הלסבי" בהחלט נשמע כמו משהו שעוזר. שישאלו את "ברבור שחור" (רק ששם השחקניות היו….מה המילה? אה כן, מוכרות. אבל היי, סקס לסבי זה סקס לסבי).
הסרט של האחים כהן לא נראה לי *כזה* מעניין, אבל אשקר אם אגיד שאני לא מצפה לו קצת (בכל זאת, זה האחים כהן. וגם יש בו אחלה קאסט, שבאופן משעשע שניים מהם היו ב"דרייב". אולי בגלל שהכהנים גנבו אותם, החדש של רפן לא הצליח).
אפרופו, אכן קראתי לא מעט ביקורות ש"רק אלוהים סולח" מאוד "דרייב"-י. לא סבלתי ב"דרייב", אבל השבחים שהרעיפו עליו היו מוגזמים. נראה לי שהפעם אחכה לצפייה ביתית. אלוהים יסלח לי.
ולסיום, שיר לכבוד המקום הראשון (;
לא נראה לי שרד היה מעוניין בזה
שהיינו פותחים בעוד קמפיין וממנים לו כרטיס טיסה לצרפת לצפות בסרט עם סקס לסבי, נשמעת כמו עבודת פרך. אני בטוח שרד שמח שזה לא קרה.
איכשהו מבין שני הסרטים
דווקא "בתוך לואין דייויס" נשמע לי כמו סרט לסבי לוהט.
לא מתעלה על In Diana Jones
(ל"ת)
יש לי דז'ה וו
http://www.fisheye.co.il/dictator_trailer/?comNum=451299#li-comment-451299
"הגרגר והדג" היה אחד משני סרטי השנה שלי ב-2008
כשמתארים את העלילה של החדש שלו ככה, אני לא בטוח איך אפשר להגיד שזה הסרט שהכי יסקרן אותי בעונת הפרסים מבלי להישמע תרח זקן וחרמן.
יחסית לקלישאת פסטיבלים הוא מצליח להיות שני דברים שלא אפיינו את הזוכים בפרס הראשי בקאן הרבה שנים אחורה: גם מבוסס על נובלה גרפית וגם שם שתי דמויות נשיות במרכז.
"רק אלוהים סולח"
כמו דרייב, גם זה נועד לקהל המיינסטרים-אבל-כאילו-היפסטרי או בקיצור pleb, של דור הטאמבלר. בזה רפן וגוסלינג, כל אחד בדרכו, הצטרפו לפתא ולינץ' באותה רשימה שנויה במחלוקת. אינני אומר שכל אחד שאוהב את לינץ' אוהב את שאר האנשים ברשימה, או שבחור שלא אוהב אחד מאלה לא יאהב אף אחד מאלה, ממש לא; אני גם לא שולל את איכותים של יוצרים אלה, אני מאוד מחבב את לינץ'.
באשר לנושא, זו רק עוד הוכחה לכך שצבעים יפים וזוויות צילום משונות לא מספיקים כדי לייצר רושם כנה. לא צפיתי ב'רק אלוהים סולח', אבל ניכר מכמה סצינות שעלו לרשת וגם בטריילר, שלא מדובר בסרט חכם. ואולי כמה ממכם יגידו 'איך אתה יכול לדעת מה בסרט בלי לצפות בו?', אבל תחסכו.
השם כל כך בנאלי ומשעמם, שגם אלמלא הדגש המוגזם שלי על אסתטיקה זה היה חורה לי.
בקשר לפסקה הראשונה שלך:
אז מה, בעצם, אתה כן אומר על שלושת הבמאים הללו? כי לא הבנתי כלום.
אה, זה פשוט. מה שהוא אומר הוא
שהירגזי המקושט מצקצק ברגלו ואומר 'אינסטלטור'.
בתור אזוב קיר, הנה לינק לארזים:
http://www.fisheye.co.il/mulholland_drive/
הוא אומר שהם מכוונים לאותו קהל יעד,
אפילו שהם שונים זה מזה.
איך אפשר להגיד שדיוויד לינץ' ו"דרייב" מכוונים לאותו קהל יעד?
דרייב כל אחד יכול לראות, בעוד שכדי לראות את לינץ' צריך סבלנות מעל לממוצע. הרבה, הרבה מעבר.
וכל החלוקה של כאילו-היפסטרים (כן? אנשים מנסים להיות כאילו היפסטרים? שיהיו בריאים, אבל זה בהחלט לא הרבה אנשים, גם אם נראה לך ככה כי הם מעמיסים על הטמבלר) זה לא באמת.
אני יכולה להגיד לך שראיתי דרייב וגם מלהולנד דרייב (איזה צירוף מקרים נחמד) ונהניתי משניהם (מכל אחד בדרך שונה. מלינץ' פחות, זה היה יותר מאזוכיסטי ודרייב סתם מהנה), ואני לא היפסטרית. בן זוגי וחבריי ראו דרייב ונהנו, והם לא היפסטרים. אז בבקשה, ההכללות של היפסטרים לא במקומן: דרייב מכוון לצופה הממוצע, בעוד שלינץ' מכוון לצופה עם סבלנות רבה, אבל בהחלט גם צופה ממוצע יכול להתעניין ולראות! אין צורך בחלוקות סטריאוטיפיות שלא יוצאות מבועת הטמבלר…
איכשהו
הביקורות הרעות על Only God Forgives גורמות לי לרצות לצפות בו יותר ויותר. יאללה מה הם מבינים שם בקאן.
צודק
מי הוא בכלל, ספילברג הזה?
על שוביניזם ומיזוגניה בפסטיבל קאן:
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/.premium-1.2030368
סליחה מראש עבור מי שלא יכול לקרוא את הכתבה בגלל המדיניות של "הארץ". בקצרה, סקירה של התבטאויות שונאות נשים בפסטיבל קאן, כמו הבמאי פרנסואה אוזון שסרט החדש עוסק בזנות וטען שזנות היא חלק מרכזי במיניות הנשית, ושכל אישה רוצה להיות זונה ולהיות אובייקט פסיבי שישתמשו בו, או הבמאי רומן פולנסקי שאמר שהניסיון לחתור לשיוויון בין המינים הוא אידיוטי, ושהיום בגלל גלולות נגד הריון הרומנטיקה מתה ואי אפשר להביא יותר פרחים לבחורה (להזכריכם, פולנסקי אנס ילדה בת 13). בנוסף, יש רק במאית אחת בפסטיבל ולאורך כל ההיסטוריה שלו רק במאית אחת זכתה בפרס דקל הזהב.
מה שמתסכל זה שב-2011 הדברים האנטישמיים של פון-טרייר (שבכלל לא אנטשמי בעצמו, וברור היה שהוא לא ניסה להעביר מסר אנטישמי) עוררו סערה והוא נבעט מהפסטיבל, ולעומת זאת דברים כאלה, מבמאים שהם בבירור מיזוגנים או שוביניסטיים, חולפים בלי שלאף אחד יהיה אכפת.
אני חושבת ששנה שעברה מישהו העיר
שפסטיבל קאן הוא מקום שבו מקדמים בברכה אנסי ילדים, אבל זורקים מכל המדרגות מישהו שמספר בדיחה סרת טעם על נאצים.
אני הערתי על זה (לא זוכר אם בקשר לפסטיבל קאן)
אבל גם בלי לדעת שום דבר על עברו של פולנסקי – ההתבטאות שלו אמורה להפתיע מישהו שראה יותר משני סרטים שהאיש ביים?
לא זכורים לא רגעים מיזגוניים יותר מדי
ב"סופר הצללים", "אלוהי הקטל", "צ'יינהטאון" או "הפסנתרן".
כלומר, הן לא הילולה של המין הנשי ועצמאותו, אבל בשניים הראשונים יש בהחלט דמויות נשיות חזקות.
זה שפולנסקי מתקבל בברכה בפסטיבלים זו חרפה בשבילם
גם אם הוא לא פותח את הפה.
אויש, מה אתם עושים רעש. מה הוא כבר עשה – רק אנס ילדה קטנה.
http://www.thenation.com/article/what-whoopi-goldberg-not-rape-rape-harvey-weinstein-so-called-crime-et-al-are-saying-their-o
… מישהו צריך להלחין את הדבר הזה.
למי שלא מצליח לקרוא את הכתבה בשל חומת התשלום, להלן סדק:
http://www.haaretz.co.il/mobile/.premium-1.2030368
אגב, נראה לי שנדרש מאמץ לא קטן כדי לראות בדבריו של ג'רי לואיס (ובמיוחד אם נאמרו בתשובה לשאלה ישירה) "הצהרות ברוח דומה" לאמירות של אוזון בנוסח 'נשים רבות מפנטזות על עיסוק בזנות' ו'הרצון שמישהו ישלם לך עבור סקס הוא חלק מרכזי מהמיניות הנשית'.
"אז אתה אומר שנשים קומיקאיות לא מצחיקות אותך, אה? אז הן טובות רק בשביל להיות זונות, זה מה שאתה אומר?"
רוח דומה של שוביניזם,
רוח דומה שאנשים מרשים לעצמם להיות כמה מיזוגניים או שוביניסטיים שהם רוצים כי הם יודעים שלאף אחד לא אכפת וכי גם ככה הפסטיבל הוא מרחק של אישה אחת מלהיות only boys club.
בבירור הכותבת לא התכוונה להגיד שג'רי לואיס מדבר על זנות, ונראה לי צריך לעבוד ממש קשה בשביל להגיע למסקנה הזאת. המשפט האחרון שלך סתם מגחיך טענה מאד הגיונית שהכותבת מעלה על האווירה בקאן, וחבל.
עמדתי להגיד שאולי למקרה של לואיס
יש פחות חשיבות כי מדובר באדם בן 87 שהקריירה שלו מזמן שבקה חיים. אבל רומן פולנסקי צעיר מלואיס רק בשבע שנים, ועל אף שהוא פעיל יותר, בהחלט אפשר לטעון שהכבוד ששניהם מקבלים רומז על אווירה מסוימת בפסטיבל.
(פרנסואז אוזון, לעומת זאת, בן 46, אז מה התירוץ שלו אין לי מושג.)
המשפט האחרון מקצין ומגחיך את הטענה, אין ספק.
ברור שהכותבת לא התכוונה לומר שלואיס מדבר על זנות. אבל היא בהחלטה משווה בין חומרת האמירות, ומי שבוחר להציג אמירות כל כך רחוקות זו מזו כאמירות "ברוח דומה" בוחר לעוות את המציאות כדי לשרת את התזה, שיתכן מאוד שהיא נכונה כשלעצמה.
מה שלואיס אמר איננו על אותה סקאלה.
ארחיק ואומר, שמותר למישהו לטעון שאין קומיקאית שמצחיקה אותו, וזה לגיטימי. אין שום דמיון בין האמירה שמיוחסת בכתבה ללואיס לבין מה שמיוחס לשני האחרים, וגם אם לואיס הוא שוביניסט, מה שהוא אמר לא מדגים בהכרח תפיסת עולם שוביניסטית. גב' אלכסנדר אומרת שהוא 'ידוע* בהתבטאויותיו נגד נשים', אבל האמירה הזו איננה בהכרח אחת ההתבטאויות האלה: אם *זה* כל מה שהוא אמר, זו לא דווקא תפיסת עולם ולא שום דבר מיוחד – בניגוד לאמירות של פולנסקי ובטח של אוזון.
*איאלץ להודות שאני לא יודע כמעט שום דבר על השקפותיו של ג'רי לי לואיס.
אני חושבת שאם אדם חי 87 שנים
ובילה רבות מהן בליבה של היצירה הקומית העולמית, ולא מצא אפילו אשה אחת שמצחיקה אותו (נזכיר, זו רשימה שכוללת את לוסיל בול, קרול ברנט, לילי טומלין, טינה פיי, איימי פולר, ועוד רבות וטובות), ניתן להסיק שהבעיה היא בו ולא בקומיקאיות. זה אולי לא גרוע באותה המידה כמו האמירות של פולנסקי ואוזון, אבל כפי שאקליפס אומרת, זה מעיד על הלך רוח בפסטיבל.
שוב: אולי זה מעיד עליו, אבל זה קודם כל לגיטימי.
הוא אמר שאין קומיקאיות אהובות *עליו* בתשובה לשאלה מפורשת. ומה לעשות, זה לגיטימי כמו התשובה הדומה שלי לגבי הקומיקאים הישראלים האהובים עלי (יש לא מעט מצחיקים, הרבה פחות אהובים). אם הוא היה קובע שנשים לא יכולות להיות מצחיקות, סיפור שונה לגמרי. אבל לא זו הייתה התשובה שלו, לפי המצוטט.
2. להכניס את התשובה הזו לאותה מסגרת של אוזון – זה לא מעיד על דבר למעט חוסר פרופורציה.
זה כבר מגוחך
אם אדם מעיר הערות שובניסטיות זה משהו אחד. אבל אם הוא אומר שהוא לא אוהב אף קומיקאית אז הבעיה בו?! אז הוא שובניסט? סליחה, אבל להגיד משהו כזה זה מופרך. כמו שתגידי שבן אדם שלא אוהב שחקנים יהודים הוא אנטישמי. לכל אחד יש טעם משלו וזכותו לאהוב או לא לאהוב את מי שמתחשק לו.
שנייה, בן אדם שאומר שהוא לא אוהב שחקנים יהודים
הוא לא אנטישמי? איזה עוד הסבר יכול להיות לשלילה גורפת של קבוצה כל כך גדולה ומגוונת?
אותו הדבר לגבי נשים. אם מכל הקומיקאיות שאי פעם עלו על במה – ושוב, ללואיס מן הסתם היתה הזדמנות לראות הרבה יותר קומיקאיות מאשר בן אדם מן השורה – הוא לא מצליח לחשוב על אפילו אחת שמצחיקה, זה כנראה מעיד על על בעיה אצלו, על חוסר יכולת לראות נשים כמשהו מעבר לאוביקט מין, או על דעה קדומה שמאפילה על היכולת שלו להעריך את היכולות שלהן.
(וגם, אני חושבת שאתה יכול להרגע. לא צריך להתחיל עם מלים כמו "מגוחך" ומופרך".)
לא בהכרח
יש הבדל בין לא לאהוב שחקנים יהודים ובין להיות אנטישמי. מי שלא אוהב קומיקאם שחורים הוא גזען? לא. נכון שיש מגוון קומיקאים שחורים, אבל יכול להיות שאלה שראית לא מצאו חן בעינייך. אבל מכאן ועד להגיד שאת גזענית יש דרך ארוכה.
כמובן שבן אדם שיוצא בהצהרות או מעשים מפלים ראוי לכל גנאי. אבל להגיד שיש למישהו בעיה בגלל הטעם שלו זו שטות.
יש מידע שחסר בדיון הזה
כי הציטוטים של ג'רי לואיס שמוצטטים כאן ושצוטטו במקומות אחרים שונים, וכאן הוא בהחלט יוצא "יותר טוב".
אני מצטער שאני מתעצל למצוא את הציטוטים המדויקים אבל בגדול הרעיון של ג'רי לואיס הוא פחות " עד היום לא ראיתי אישה שהצחיקה אותי" ויותר " הרעיון שאישה מנסה להצחיק , מפריע לי, כי אישה לא אמורה לעשות את זה".
עד כאן, מר אינפורמציה להיום.
תיקון:
הוא לא אומר שלנשים אסור לעסוק בקומדיה, או שהן גרועות בזה או קורא לחרם על נשים קומיקאיות. הוא אומר שלו זה מפריע. אבל שזה מפריע לו בגלל שזאת אישה שמנסה להצחיק.
גיגלתי, ויש ציטוט ישן ועוד יותר מטריד
אפשר לקרוא כאן
http://www.people.com/people/article/0,,617336,00.html
אני שמחה שלפחות שם אנשים קמו ועזבו (אם כי להגנתם של באי קאן, הציטוט הישן הרבה יותר חריף ממה שהם שמעו).
אכן חסר, כי יש הבדל תהומי בין שני הציטוטים.
(ל"ת)
אני לא רואה את ההבדל שאתה מתאר
ונדמה לי שאתה קצת נצמד פה לתפיסה של דעה קדומה כמשהו מודע ורשעי, ולא כמשהו שקיים אצל כולנו ברמה זו או אחרת. לא נראה לי סביר לטעון שהטעם שלנו הוא משהו טהור לגמרי, שאינו מושפע מדיעותינו הקדומות.
לעניין הדוגמה שנתת, אם בן אדם ראה שחקן שחור אחד בחיים שלו ולא אהב אותו, זה עניין אחד (גם אז אפשרי שחוסר האהבה נובע מדעה קדומה, אבל יש פחות סיבות להניח כך). אבל אם בן אדם שראה אפילו חלק קטן ממאות, אולי אלפי, השחקנים היהודים שקיימים בעולם כיום לא מוצא אפילו אחד שראוי לשבח, יש כאן טעם לפגם. ג'רי לואיס, כפי שכבר אמרתי, חי שנים רבות ובילה את רובן בלב ליבו של עולם הקומדיה. אם הוא באמת מעולם לא נתקל אפילו בקומיקאית אחת שהצחיקה אותו, זה כנראה אומר משהו על הדעות הקדומות שלו.
Fair enough
דעות קדומות יכולות להיות לכל אחד. בסופו של דבר השאלה היא באיזו רמה הוא מבטא אותם.
את בעצם אומרת "ג'רי לואיס לא אוהב קומיקאיות, מכאן נובע שהוא שובניסט". אם זה אכן המקרה, זה אומר שהוא גם לא אוהב אף אישה, גם אם היא לא קומיקאית. אבל במקצוע שלו אני מניח שיצא לו לעבוד עם לא מעט אנשים, וכמו כן הוא היה נשוי פעמיים (תודה, ויקיפדיה). קשה לי להאמין שבן אדם שמתעב את המין הנשי ינשא לשתי נשים או יחיה כל כך הרבה זמן בלי איזה סקנדל כזה או אחר (לא עשיתי מחקר כזה מעמיק, אבל לא מצאתי משהו חריג.). יכול להיות שיש לו משהו נגד נשים, אבל לא נראה שהוא מבטא את זה איך שהוא, ובטח שלא צריך להחרים אותו מקאן על זה שאמר שלדעתו נשים לא מצחיקות. זכותו.
לעומת זאת, האמרה של השני על זה שכל אישה רוצה להיות אובייקט מיני שישלמו לה על סקס בהחלט מרתיחה ולא במקום בכלל, ואני מסכים שלאנשים כאלה אין מקום בפסטיבלי קולנוע מכובדים.
יש לא מעט שוביניסטים שנשואים לנשים, זו לא הדרך לשפוט.
שוביניזם הוא לא בהכרח שנאת נשים מוצהרת ופעילה: לא לכל השוביניסטים יש קרניים והם מסתובבים ומכים נשים כשאלה נכנסות במקרה לקו הראייה שלהם. לא חסרים בעולמנו (לצערנו) גברים שהשוביניזם שלהם הוא מזן "נשים הן יהלום יקר וצריך לגונן עליהן בכך שננעל אותן בבית ולא ניתן להן לצאת", למשל. דיכוי יכול להגיע בשלל דרכים – ולטעון שנשים לא צריכות לנסות להצחיק זו דוגמא מצוינת לדיכוי.
טוב, די
לא משהו אישי נגדכן, אבל אני מרגיש כאילו אני נאבק פה בהידרה. וגם די סטינו קצת מהדרך.
בקצרה – אני לא חושב שבן-אדם שאומר "נשים לא מצחיקות אותי" הוא שובניסט. אפשר לא להסכים איתו, אבל זו דעתו וזכותו לדגול בה, ולהגיד שמשהו לא בסדר *איתו* כי הוא חושב ככה זה פסול בעיני.
לעומת זאת, להגיד דברים כמו "אישה היא רק אובייקט מיני למטרות סקס" או "לנשים אין מקום בקומדיה" זה אכן לא לעניין לבכלל.
ורק כדי להבהיר, אם זה לא מובן – לי אישית אין שום בעיה עם נשים, ואני בעד שוויון והכל. ואני מבין מאיפה אתן באות, באמת. פשוט עצבן אותי שאמרו על לואיס שהוא לא בסדר בגלל המשפט הנ"ל. אם הוא אמר דברים אחרים, פוגעניים יותר, זה כבר משהו אחר.
הבאתי כמה תגובות למעלה
ציטוט מ 98 בו הוא אמר משהו בסגנון של "מפריע לי כשאני רואה אישה עושה קומדיה, כי אני חושב עליה כעל מכונה (!) לעשיית תינוקות". כמו כן, כשבן אדם מנסה לרדת על גברים (קרי גרנט וברט ריינולדס) באמצעות השוואתן לנשים, כמו שהוא עשה עכשיו בקאן, זה בהחלט מראה מה הוא חושב עליהן.
ממש, ממש לא אותו דבר
מישהו שלא אוהב שחקנים יהודים- כאילו, וואט דה פאק, למה לא? אין ליהודים שום סממן שאמור להפריע ליכולות המשחק שלהם.
מישהו שנשים לא ממש מצחיקות אותו- לגיטימי מאוד בהתחשב בזה ששפת הגוף והדיבור של נשים שונה מזאת של הגברים באופן משמעותי. אני אעיד על עצמי באופן אישי שאמנם יש נשים שמצחיקות אותי, אבל באופן כללי גברים מצחיקים אותי יותר (מרגיש לי – לי אישית סובייקטיבית – כאילו זה בא להם יותר טבעי). ושוב, זה לא אותו דבר כמו להגיד "נשים לא צריכות להצחיק/לא מסוגלות להצחיק".
שפת הגוף והדיבור של נשים?
יש 3.5 מיליארד נשים בעולם. אתה באמת חושב שכולן מדברות אותו דבר?
ממש לא , מתי אמרתי את זה?
אמרתי רק שיש הבדל בין איך שנשים מדברות לאיך שגברים מדברים. זה כמו להגיד שיש הבדל בין איך שנשים לראות לאיך שגברים נראים, מה הבעיה בזה? לאיזה רמה של פוליטיקלי קורקט צריך להגיע?
כדי להקדים תרופה למכה
אני אגיד עוד כמה דברים:
1. יש נשים שמצחיקות אותי, נשים יכולות להיות קומיקאיות, ומבחינה אובייקטיבית אין סיבה שהן לא יהיו מוצלחות לפחות כמו גברים.
2. זה שיש 3.5 מיליארד נשים בעולם וכל הנשים שונות מגברים (בדיבור/מראה/וכו'), לא אומר שכולן זהות אחת לשנייה.
אם יש הבדל בין איך שנשים וגברים מדברים
סימן שיש תכונה משותפת לאיך שגברים מדברים, ותכונה משותפת לאיך שנשים מדברות, ושוני בין התכונות הללו. וזה פשוט לא אפשרי בהתחשב בגודל הקבוצה (אלא אם כן ההבדל הוא "נשים מדברות בהיותן נשים, וגברים מדברים בהיותם גברים).
והאמת, מכיוון שאתה זה שמעלה את הטענה הזו, בוא נשמע ממך: מהו ההבדל בין איך שגברים ונשים מדברים?
זה בהחלט אפשרי
קודם כל בחרת להתעכב על הדיבור, וזה לא בהכרח מה ששמתי עליו את הדגש, אבל בסדר. (הכוונה היא יותר להתנהגות הקומית- איך בן אדם מתנהג כשהוא מנסה להצחיק).
יש המון שירי פופ בעולם, והמון שירי רוק. האם זה בלתי אפשרי להגיד שיש הבדל בין שיר רוק לשיר פופ, רק בגלל שזה לא אפשרי בהתחשב בגודל הקבוצה?
יש המון נשים בעולם והמון גברים בעולם, האם זה בלתי אפשרי להגיד שיש הבדל בין איך שאישה נראית לאיך שגבר נראה, רק בגלל שזה לא אפשרי בהתחשב בגודל הקבוצה?
אז למה איכשהו עם "סגנון דיבור" זה פתאום לא הגיוני?
השאלה היא לא האם זה אפשרי
אתה העלת את הטענה שיש משהו בשפת הגוף וסגנון הדיבור של נשים שהופך אותן לקומיקאיות פחות אטרקטיביות. נראה לי סביר שתסביר מה זה, במיוחד אם אתה מרחיב את הטענה ל"איך בן אדם מתנהג כשהוא מנסה להצחיק". נתתי במעלה הפתיל שמות של חמש קומיקאיות – אתה יכול להסביר לי מה משותף באיך שהן מנסות להצחיק ששונה באופן מהותי מאיך שקומיקאים גברים מאותה התקופה ואותו הסגנון היו מנסים להצחיק, חוץ מזה שהקומיקאיות האלו ניסו להצחיק בהיותן נשים?
ההבדל בין פופ לרוק הוא לא השוואה טובה. הבעיה פה היא לא שאתה מצביע על שני דברים שונים – גברים ונשים, פופ ורוק – ואומר שהם שונים. הבעיה היא שאתה טוען שיש תכונה בלתי תלויה כמו סגנון דיבור שמבדילה בין שני הדברים השונים הללו, ואז מסרב להוכיח את הטענה הזו, או אפילו את הטענה המתבקשת שאפיון מסוים של התכונה הזו משותף לכל חברי הקבוצה. זה כמו להגיד שפופ ורוק הם שונים בגלל שהזמרים בכל סגנון מתלבשים אחרת.
אי אפשר לתאר סגנון דיבור
או, לפחות, אני לא מסוגל לדבר סגנון דיבור. אבל אני כן אתן דוגמה מייצגת למשהו שאני אולי כן יכול להסביר:
בסרט "דייט לילי" יש באופן די מובהק שני קומיקאים כשחקנים ראשיים ששניהם נחשבים מצחיקים בערך באותה מידה, טינה פיי וסטיב קארל. בסרט אני צחקתי הרבה יותר מסטיב קארל. למה? כשהוא סיפר בדיחות ההרגשה שקיבלתי ממנו היא שהקומדיה טבועה בו, הוא לא מנסה להשתנות בשביל להצחיק אלא מוציא את מה שיש בו, וזה מצחיק באופן טבעי (גם אם זאת רק ההרגשה שקיבלתי, וזה לא באמת ככה). אצל טינה פיי, הכול תקתק כמו שעון, היא מסרה את הפאנצ'ים כמו שצריך והתזמון הקומי שלה היה מעולה, אבל הרגשתי שהיא עושה הצגה, כאילו היא מראה איך "עכשיו אני הולכת להצחיק אותם!".
וזה תקף לגבי הרבה מאוד נשים קומיקאיות בסגנון טינה פיי, או נשים קומיקאיות בכללי. אבל זאת *דעה אישית*, *סובייקטיבית*, ואגב זה בערך הדבר היחיד שבו אני שם לב להבדל, במוזיקה למשל או באיכות משחק אני הרבה פעמים נהנה מנשים יותר מגברים שמנסים לעשות את אותו דבר. (לשיר, לשחק וכו').
אם זו דעה אישית
אז אולי היא קשורה יותר בך מאשר לתכונה מסוימת של קומיקאים וקומיקאיות?
תלוי
אם את מתכוונת שאיפשהו עמוק בפנים יש בי צד שובניסטי שלא מרשה לעצמו לצחוק מבנות, אז לא, זה לא קשור בי. אם את מתכוונת שאני קולט ניואנסים שונים מקומיקאים וקומיקאיות למרות שהמציאות האובייקטיבית היא שאין באמת הבדל מהותי ביניהם, אז כן, זה מה שאני מנסה להגיד.
בכל אופן, לא רציתי להיכנס לזה כי זה לא נחמד לראות תגובות שמסבירות למה נשים פחות מצחיקות בן אדם מסויים, אז אני מתנצל ומראש לא הייתי צריך לכתוב את זה כי זה לא היה קשור ישירות לנושא הדיון.
ייתכן. אבל במקרה כזה, אם לצטט את נטע אלכסנדר והסכמתך,
אזי העובדה שרד פיש לא מוחק את התגובה שלו מיד מעידה על הלך הרוח ב'עין הדג'.
אני באמת מתעניין
איזו תגובה כתבתי שהיה כתוב בה משהו כל כך נורא שראוי למחוק אותו? כל הוויכוח הזה הוא על דבר מאוד סובייקטיבי, לא ניסיתי לקבוע שום דבר לגבי העולם שבחוץ.
לדעתי לא כתבת שום דבר נורא,
אבל לא כתבתי לדעתי, אלא לפי הטיעון ש*אם* פולנסקי ענה לשאלה על הקומיקאיות שהוא אוהב באמירה שאין כאלה, זה גם לא לגיטימי וגם מעיד על הלך הרוח בפסטיבל.
ואגב, מה שדי מצחיק אותי הוא,
שאנחנו ממשיכים להתווכח על האפשרות התיאורטית לגבי מה שמסתבר שג'רי לואיס לא אמר; מה שהוא באמת אמר הוא בהחלט שוביניסטי בצורה חד-משמעית.
אין לזה שום קשר לפוליטיקלי קורקט
זה פשוט עניין עובדתי: להוציא אולי הבדלים פיזיים , למעשה אין שום תכונה מהותית שאפשר לטעון שקיימת אצל "נשים" או אצל "גברים". ג'נדר זו המצאה מלאכותית.
ועדת פרס נובל מוסרת ברכות לרגל ההכרעה הסופית בויכוח
Nurture vs. Nature.
סגנון דיבור זה לא דבר פיזי?
בסגנון אני מתכוון בעיקר לסאונד ולטון שבו הדברים נאמרים, להגיד שלא הגיוני שקיים הבדל בין מה ששומעים כששומעים נשים מדברות לבין מה ששומעים כששומעים גברים מדברים? אני מתקשה להבין את המתקפה.
טון דיבור הוא דבר פיזי
והשוני בין המינים נובע מכך שלנשים מיתרי קול קצרים מלגברים ולכן טון הדיבור, או תדירות הדיבור שלהן גבוהה יותר.
שאר מאפיינים של סגנון דיבור – מהירות, עוצמה, אינטונציה וכו' – לרוב מאפיינים אינדיבידואלים שקשורים לאדם וסביבתו, לא לאנטומיה שלו.
אני מניחה שמישהו שמתחבר יותר לקומיקאי מסוים על פני אחר לא עושה זאת נטו בגלל שהוא מתחבר יותר לתדירות הדיבור שלו
(:
יש המון הבדלים שהמדע מצא בין נשים לגברים מעבר לפיזיים, שנובעים בעיקר מהבדלים במבנה המוח, והם מתבטאים בהתנהגות, ברגשות, במחשבות.
למשל, נשים מפגינות יותר אמפטיה. אף כילדות נשים נוטות לשחק משחקים שונים ושיתופיים יותר. לגברים יש התעניינות במקצועות יותר מדעיים ופחות חברתיים. אח של סשה ברון כהן היה חלוץ המחקר הנ"ל. כל זה כמובן נובע מאינטרקציה בין גנטיקה לסביבה, אך הפואנטה היא שלהגיד שרק הבדלים פיזיים קיימים זה מאד חוטא לאמת, והרבה מחקרים מדעיים יראו שההבדלים רבים ומגוונים ושלגנטיקה תפקיד חשוב במשחק.
חוצמזה, מה רע בכך שיש הבדלים?
אין שום דבר רע בהבדלים
זה יוצר מגוון ועניין כל עוד מודעים לפן החיובי בשונות, וגם מודעים לכך שלכל כלל יש הרבה יוצאים מן הכלל.
גם ה'כללים' כל הזמן משתנים – מחקרים שבודקים הבדלים בין המגדרים כל הזמן מתרחשים ומביאים תוצאות חדשות ומעניינות. לא מזמן ראיתי פוסט בו מישהי קישרה למחקרים עדכניים יחסית שמראים, למשל, שבילדות דווקא בנים יותר נכונים להביע רגשות מאשר בנות, שלבנים אין יתרון במתמטיקה על פני בנות ושיותר ויותר נשים בעשורים האחרונים נכנסות לתחומים מדעיים בעיקר בגלל שינויים בתפיסה חברתית, שגברים יותר מושפעים רגשית מבעיות במערכות יחסים מאשר בנות, שגברים לא יותר גרועים בקריאת רגשות מנשים, שתחת מעטה אנונימיות נשים מפגינות יותר אגרסיביות מגברים, ועוד ועוד.
הראו גם למשל שאנשים מתייחסים באופן שונה לתינוקות ממין שונה, ואפילו מתארים בצורה שונה את בעיטות העובר(!!!) לפי מינו, כך שבאמת קשה להפריד בין גנטיקה לסביבה.
שורה תחתונה – כמובן שיש הבדלים שאינם רק פיזיים בין המינים, וההבנה שלנו בנוגע להבדלים ולסיבות להם כל הזמן משתנה ומתפתחת. הדבר הכי חשוב הוא לשמור על ראש פתוח, ולהיות מודעים לכך שכולנו באים עם מטען מסוים של דיעות קדומות שלא תמיד תואם למציאות סביבנו.
הבדלים בין גברים לנשים: מדע
קישור רלוונטי מבלוג מאוד מעניין:
http://greengross.wordpress.com/category/%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D/
"כל זה כמובן נובע מאינטרקציה בין גנטיקה לסביבה"
זה בדיוק מה שאמרתי: אין תכונה מהותית ל"גברים" או "נשים".
תלוי מה זה "תכונה מהותית"
אבל העובדה שמקורה של תכונה אינו רק גנטי לא הופכת אותה לפחות תכונתית.
בכלל, כל הדיכוטומיה הזו בין תכונה גנטית וסביבתית קיימת יותר אצלנו בראש מאשר במציאות. בפועל שני הדברים מעורבבים זה בזה בצורה שקשה מאוד להצביע על תכונה שהיא רק כזו או רק אחרת. הכל משולב.
אמת.
לכל אחד יש פוטנציאל גנטי, והסביבה היא זו שמפעילה אותו, או לא מפעילה אותו, ואפילו השאלה עד כמה הסביבה יכולה להשפיע מסובכת ופרטנית, למשל כי הראו שיש גנים של מושפעות חברתית כך שהכמות של ההשפעה החברתית משתנה מאחד לאחד! (טוב, אותי זה הדהים שיש גן כזה).
אני חושבת שהדיכוטומיה הזו נוצרת מאיזור של פוליטיקלי קורקט ומכך שכמה שלא חוקרים את הנושא עדיין רב הנסתר על הגלוי, וגם כי זה חדש ולא מספיק נחשפו לזה, ועדיין יש כאלה שמושפעים מתפיסות שאומרות שהכל "בא מהבית". רק חבל ששוכחים שכנראה בית הוא גם גנטיקה. ואולי זה לא פמיניסטי להגיד שיש הבדלים בין גברים לנשים – אז יש, ותלוי מה הסביבה והאדם עצמו עושים עם זה.
אפשר רפרנס למחקרים?
בפרט מעניינת הטענה על מבנה המוח, בהתחשב בכך שצריך להפריד את המרכיב הזה מהמרכיב החברתי.
לא כל המחקרים והספרים פתוחים לקהל הרחב בחינם, לכן קשה לי לתת לך לינקים מתאימים. אפשר להשאיר לי אימייל ואני אשלח לך חומר בנושא…
יש פה מספיק אנשים שיש להם גישה למאגרי מידע מתאימים.
ובגלל שטענת טענות די רדיקליות – שיש הבדלים מגדריים גנטים שבאים לידי ביטוי גם בהתנהגות – זה גם יהיה נחמד אם תתן כאן כמה הפניות מלאות.
זה לא רדיקלי
ואם זה רדיקלי לדעתך, אתה מוזמן להביא הפניות בעצמך. אני את שלי אתן לבחור למטה, למרות שהוא הוציא לי את החשק.
בזמנו הוזכרו באתר הספרים של משפ' פינקר,
הן של סטיבן והן של אחותו סוזן ('פרדוקס המינים' שלה מאוד רלוונטי לוויכוח הזה), ושם יש רשימה לא מבוטלת של מחקרים שונים על הבדלים מולדים וחברתיים וגם וגם.
לא כך נותנים רפרנסים
אם יש לינקים פתוחים לכל, מה טוב; אם לא, גם לינקים שזמינים לבעלי גישה למאגרי מידע זה לא רע; אם לא, גם שמות של מאמרים (והמחברים, וכתבי העת שבהם הם פורסמו) זה סביר.
לרגע חשבתי שרצית ללמוד משהו; עכשיו הבנתי שכל מה שבא לך זה רק לראות שיש תימוכין לטענותיי.
שיהיה לך בכיף. סה"כ באתי אליך בגישה טובה ואתה מחזיר לי בגישה לימודית. "לא כך נותנים רפרנסים"? לא התנהגתי כלפיך כך. בחיי שלא בא לי לתת לך שום רפרנס אבל אעשה זאת בכל מקרה, ואתן לך את המינימום. לפעמים באתר הזה הגישה יכולה לגרום להרגשה רעה.
Carlson, N. R. Physiology of Behavior, 10th Edition, Allyn & Bacon, 2010.
http://www.text.org.il/index.php?book=0605111
הדבר הכי חשוב
הוא אכן לראות שהטענות שלך מתבססות על משהו.
אחר כך אפשר גם ללמוד משהו. לי אישית כנראה תהיה גישה למאמר. ייתכן שלאחרים לא, אבל זה לא סיבה להימנע מפרסום רפרנס באופן פומבי.
עכשיו אני רואה שרפרנסת ספרים, לא מאמרים
רפרונס של ספרים הוא אחלה, כמובן, אבל כדאי למקד בפרק/עמודים ספציפיים שמכילים את הביסוס הרלוונטי. אחרת אתה שולח את מי שנתת לו את הרפרנס לחיפוש שלפעמים (מנסיון) מרגיש כמו חיפוש של מחט בערימת שחת.
אם אתה אכן מגיע לספר, אני אביא לך את הפרק. לא בא לי שיריצו אותי סתם. אני התנדבתי להשקיע מזמני ולשלוח לך דברים, כי זה קל בעבורי יותר מאשר להעתיק כל אפא, ואולי גם רציתי לטרוח יותר ולחפש לך מאמרים ספציפיים של מחברים שעוסקים בנושא, אבל אודה ואתוודה שהתגובה שלך גרמה לי לחשוב שזה יהיה בזבוז, הן מבחינת הגישה המחנכת והן מבחינת זה שיש לי תחושה שלא באמת אכפת לך מה כתוב שם, העיקר שיש הפנייה. אם ככה, אני לא אטרח.
לילה טוב וחלומות פז.
השגתי את הספר
הצצה מהירה בו מראה שהוא אמנם נראה מעניין מאוד אבל לפחות בשמות הפרקים אני לא מצליח למצוא פרק שעוסק בהבדלים בין גברים ונשים.
ואני באמת ובתמים לא מבין ממה אתה נעלב כל כך. זה דבר סטנדרטי לחלוטין בדיונים שבהם מישהו טוען טענות מדעיות שנויות במחלוקת שהוא גם יגבה אותן בעובדות – והסיבה לכך, כמובן, היא שרבים עד מאוד הדיונים שבהם מישהו טוען טענות "מדעיות" חסרות ביסוס ואז לך תתווכח איתו (אני לא טוען, חלילה, שאתה כזה, אלא שיש לתרבות הדיון הזו הצדקה טובה מאוד ואין צורך להיעלב ממנה).
גם אני, אם בדיון מתמטיקה היו מטילים ספק במה שאני טוען (לגיטימי) הייתי מביא רפרנס.
'פרדוקס המינים' של סוזן פינקר מוקדש *כולו* לנושא
שמתווכחים עליו פה.
אל תתבלבל.
לא נעלבתי מבקשת הרפרנס, אלא מזה שאני מדברת איתך ברוח טובה, כחלק מדיון שמעניין אותי, וזוכה ליחס מזלזל, דידקטי. אני לא חייבת לך דבר, קודם כל. אנחנו בפורום על קולנוע, אל תשכח, לא באמצע הגשת עבודה, ואין שום סיבה לחנך אותי, אני לא סטודנטית שלך. ואם אפשר להיות דידקטית, אפשר לבקש יפה פעם שנייה גם אם לא קיבלת בדיוק מה שרצית.
בכל מקרה: Ch. 10 – Reproductive Behavior
מסבירים שם בעיקר דרך התפתחויות חריגות כיצד שינויים במוח, שגם יכולים להיות מושפעים מגורמים חיצוניים, ההתנהגות של האדם יכולה להיות מוטה לכיוון הגברי/הנשי, אף אם זה לא המין שלו. וכן זה גם מסביר הומוסקסואליות ככורח המציאות ולא מבחירה, שזה מרתק.
לא נראה לי שלמינג ניסה לזלזל.
אני חושבת שהרעיון הוא שיש הרבה משתתפים וקוראים בדיון. הרבה מאיתנו רוצים לדעת במה מדובר, אז שליחת מאמר לאדם אחד במייל "מוציאה" את כולנו מהדיון…
אני לא רוצה לחזור שוב ושוב למה התגובה שלו הפריעה לי, זה היה בניסוח שלה, שלא הבנתי ממנו את מה שאת/ה אומר/ת, אלא הבנתי שכאילו ננזפתי על התנהלותי כשבעצם כוונותי טובות. פשוט, יש לי יותר חומר על המחשב זמין מאשר להתחיל לחפש רפרנטים, דבר שלי אישית כן לוקח זמן מה, ויש לי עוד דברים לעשות מאשר להביא אסמכתאות, שלרוב לא מופיעות באותיות קידוש לבנה, אם בכלל, וצריך לחפשן היטב, לעתים אף רק ברשת.
עם זאת, למשל, התגובה שלך מנוסחת באופן מכובד ונעים. לא התכוונתי לנדות איש. ובכל מקרה צירפתי כמה רפרנטים.
אני מתנצל על הניסוח
הוא אכן היה פוגעני, למרות שלא התכוונתי לכך.
עזוב, אני מצטערת, הייתי רגישה מדי… הייתי צריכה לשקול בקור רוח יותר את תגובתי, לא לקחת ללב.
הכל עובר ואני מקווה שהרפרנט שימושי לך.
חפרתי עוד קצת ומצאתי עוד.
לינק שהביאו לנו – מאד מעניין. על ברון כהן והמחקר שלו.
http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1894317
אם אתה רוצה עוד על הקשר בין גנטיקה לסביבה באופן כללי, תגיב, כי אני מכירה ספר שסוקר זאת באחד מפרקיו.
עובדתית את/ה טועה
החברה גורמת לכך שיהיו הבדלי אופי דיי מהותיים בין גברים לנשים.
כריסטופר היצ'נס מסביר למה נשים לא מצחיקות.
הוא לא בדיוק טוען מה שג'רי לואיס טוען, ואני לא בטוח בכלל שהראיון הזה אמיתי לגמרי, אבל חשבתי שיהיה מעניין.
http://www.youtube.com/watch?v=I7izJggqCoA
גם אם ה… דבר (ראיון? מצגת? וידאו ערוך?) לא מספק את כל הפרטים הרי שזה משהו שיהטצ'נס כבר טען פעם (הטיעון הופיע, אם זכרוני אינו מטעני ב Hitch 22 הביוגרפיה שלו).
נו, שויין, זה מצטרף לשורה ארוכה של שטויות-בטוחות-בעצמן שהאיש טען. האמת היא שככל שאני קורא יותר מהאיש, וקראתי די הרבה, אני מחבב אותו פחות ופחות.
"יש קומיקאיות. אבל הן לסביות, גבריות או יהודיות."
כשהטענה היא – נשים לא מצחיקות כי הן לא צריכות, מבחינה אבולוציונית, להיות מצחיקות. הבנתי נכון?
מסקנה: יהודיות מתרבות שלא על פי כללי האבולוציה.
…הא?
הטענה שהיהודים כעם גלותי
פתחו לאורך הדורות תכונות שאופייניות לקהילה שלהם, מופיעה גם במקומות אחרים, למשל כאנשים מנסים להסביר למה אחוז כל כך גבוה של זוכי פרס נובל הם יהודים. אני לא מביא את זה כעדות מדעית לשום דבר, אבל נראה לי שזה קצת ממתן את המופרכות של המסקנה אליה הגעת (או בעצם שם בסימן שאלה את המסקנה עצמה).
האמת שלא ראיתי את הריאיון עצמו, אבל אני חייב לומר -
טקס גלובוס הזהב, בהנחיית איימי פולר וטינה פיי, היה הרבה, הרבה יותר מצחיק מהאוסקר בהנחיית מקפרלן (בין אם מתייחסים לשיר הציצים או לא), והן, מבחינתי, הרבה יותר מצחיקות מהמון קומיקאים זכרים שאני מכיר.
אוקיי, זה בדיוק מה שהיצ'ינס מדבר עליו.
הוא לא טוען שאין נשים מצחיקות, אלא שנשים כקבוצה לא פיתחו יכולת אבולוציונית מיוחדת להיות מצחיקות. הוא כתה על זה מאמר שלם, שאותו לא קראתי, ואני לא חושב שאני אף מסכים עם הטענה. פשוט נתקלתי בזה במהלך שיטוטיי בפינות הנידחות של יוטיוב וחשתי להביא את זה לדיון.
זה, אגב, המאמר המקורי למי שמעוניין:
http://www.vanityfair.com/culture/features/2007/01/hitchens200701
(מסתבר שאכן קראתי אותו בעבר ופשוט שכחתי)
הוא, בו זמנית, יותר טוב ויותר גרוע ממה שחשבתי.
הרע:
1. הוא לוקח הההממממוווןןן דברים כ"מובנים מאליהם"- גברים מצחיקים יותר, יש יותר גברים מצחיקים סה"כ, גברים משמתמשים בצחוק בעיקר כדי להרשים נשים
2. הניסוי שאליו הוא מתייחס הוא בעל מדגם סטטיסטי זניח לחלוטין (עשרה גברים ועשרה נשים) – זה לא כמות מספיקה כדי לגלות לנו כלום.
3. הכללות ללא בסיס – "כל אב יודע שהשליה עשויה מתאי מוח שנודדים דרומה בזמן ההריון… היש דבר מה חסר חוש הומור יותר מאם טריה?" (בניגוד לאבות טריים)
4. הוא אכן מכיל את המשפט (המעליב, המטומטם, הדוחה) על איך נשים מצחיקות הן לרוב "יהודיות לסביות או בוצ'יות"
הטוב:
לא ראיתי שום שגיאות כתיב.
אפשר להגיע לכתבה דרך גוגל
(לגגל את הכותרת או משפט מתוכה או משהו) ולהגיע לינק קריא. זה בד"כ עובד.
מה עם הקונגרס של פולמן ?
(ל"ת)
לפי מה שהבנתי מהתגובות הוא היה בסדר כזה
לא מצויין ולא גרוע
ולמה סימנת ספוילר ?
(ל"ת)
בטעות לחצתי ואני לא ממש יודע איך מבטלים, כמו כן האתר לא ממש מתאים לאייפון(באמת רד פיש בשביל זה תרמנו 60000 שקלים חדשים מאוד?)
לא יודעת לגביך
אני לא תרמתי 60 אלף ש"ח אלא רק 750; והם היו תשלום עבור עשור ויותר של עבודה, לא מקדמה על כל גחמה שתעלה לי בראש. אם אתה לא מרוצה, אני ממליצה שלא תתרום בשנה הבאה. אם ממש רע לך אתה לא חייב לקרוא כאן.
אני די בטוח שזה נכתב בצחוק.
(ל"ת)
יכול להיות
ואם כן אני מתנצלת, אבל קצת נמאס לי מאנשים שמנכסים לעצמם את כל התרומות כאילו יצאו מכיסם הפרטי כבסיס לדרישת כל דבר שהוא.
חחח אכן זה היה בצחוק, עשיתי את זה בעקבות הדיבור של מאד הוא לפני כמה זמן
בלי קשר לכסף שנתרם לאתר, 'עין הדג' באמת לא מתאים
לאייפון. יש כמה בעיות שהחמורה מבינהן היא שהתצוגה המקדימה של ההודעות לא נראית על כל המסך, אבל לפעמים יש סתם בעיות כמו שולי המסך שלא נראים כשיש פתילים ארוכים, או כל מיני באגים בתצוגה. בלי קשר לכסף שנתרם לאתר – שלא נועד לזה – פשוט ליידע אותכם (חוץ ממני, המון אנשים גולשים כיום דרך הסמרטפון שלהם ככה שאולי שווה לנסות לכם לנסות לפתור את זה).
אני לא יודע אם זה רק אצלי,
אבל פעם, גם אני הייתי בטוח שאין תצוגה מקדימה להודעות כשגולשים דרך סמארטפון, אבל אז גיליתי שדווקא כן יש, פשוט משום מה היא נמצאת לגמרי בתחתית הדף, ככה שצריך "לגלול" למטה המון כדי לראות אותה. אני לא מבטיח שזה אותו דבר אצל כולם, אבל שווה לנסות.
אני רואה רק חצי מהתצוגה המקדימה.
ההודעה של התצוגה המקדימה, עם ההודעה שכתבתי והכפתורים "אישור" ו"ביטול" מופיעה בצורה חלקית. חצי מהחלון תצוגה מקדימה גלוי, וחצי אחר נמצא "מחוץ למסך", ואין שום דרך (לפחות שהצלחתי לחשוב) בה יראו אותה, גם לא כשאני מטה את האייפון ב90 מעלות והתצוגה נהיית אורייזנית ורחבה יותר, ולא ורטיקלית. !:/! אני לפעמים אומר לעצמי "אתה לא צריך תצוגה מקדימה", תלחץ "אישור" ותגמור עניין. ולפעמים אני גם עושה את זה, ואז מגלה 100 ומשהו טעויות הגהה שלא שמתי לב אליהן. אגב, אני משתמש בספארי של האייפון 4S שלי (אם לך יש אנדרואיד אז אולי זה נראה אחרת).
אוף טופיק
בהקשר לדבריך על בחירת הסרטים, לפני שנתיים היה בקאן הסרט האוב ביותר שיצא משם שנקרא מלכולניה של לארס ״הנאצי״ החביב שלנו, והוא לא נבחר מישום מה כזוכה של הפסטיבל
טריילר לזוכה הגדול של הפסטיבל :
http://www.youtube.com/watch?v=Qb8mVka_3yU
נראה מצוין. אין תאריך יציאה בארץ עדיין?