שבוע הבא יוצא לאקרנים "ביטלג'וס, ביטלג'וס" – לא סרט ההמשך הראשון של טים ברטון, אבל כן הפעם הראשונה שהוא חוזר למשהו מקורי שיצא תחת ידו. ברטון הוא במאי שידע עליות ומורדות: מהבמאי החתרני וקולם של הדחויים והמוזרים בשנות התשעים הוא הצליח מדי, מיחזר את עצמו לדעת וללעג, עד שלפני שנתיים לפתע חזר לביקורות חיוביות והתלהבות דווקא מחוץ לקולנוע, עם "ונסדיי", ועכשיו גם סרטו החדש זוכה לביקורות טובות בפסטיבל ונציה.
האם "ביטלג'וס ביטלג'וס" יהיה דף חדש בהיסטוריה של הבמאי שיחזיר אותו למוטב, מאורע חד פעמי או תחילת עידן של "הבן של המספריים של אדוארד", "אד ווד 2: טומי וויסו", ו"סיפורי כרישים"? מוקדם להגיד.
מה שלא מוקדם זה להתחיל לריב על מה הדבר הכי טוב שברטון ביים עד כה, דבר שלא עשינו מאז 2001.
ולא, "הסיוט לפני חג המולד" זה לא שלו, תפסיקו עם זה.
אפשר להצביע לשלוש אפשרויות.
מה הדבר הטוב ביותר שברטון ביים?
- המספריים של אדוארד (19%, 117 קולות)
- ביטלג'וס (16%, 97 קולות)
- סיפורי דגים (11%, 68 קולות)
- באטמן (9%, 55 קולות)
- חתונת הרפאים (7%, 45 קולות)
- באטמן חוזר (7%, 44 קולות)
- הפלישה ממאדים (6%, 37 קולות)
- צ'ארלי בממלכת השוקולד (6%, 35 קולות)
- סוויני טוד (5%, 31 קולות)
- אד ווד (5%, 31 קולות)
- סליפי הולו (3%, 19 קולות)
- ונסדיי (3%, 16 קולות)
- אליס בארץ הפלאות (1%, 5 קולות)
- פרנקנוויני (1%, 5 קולות)
- כוכב הקופים (0%, 3 קולות)
- המעון של מיס פרגרין לילדים משונים (0%, 3 קולות)
- ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן (0%, 2 קולות)
- צללים אפלים (0%, 2 קולות)
- עיניים גדולות (0%, 2 קולות)
- פרנקוויני (קצר) (0%, 1 קולות)
- וינסנט (0%, 1 קולות)
- דמבו (0%, 0 קולות)
מס' מצביעים: 286
Loading ...
ביים או כתב
ביים תיקו בין צ'ארלי למספרים של אדוארד
כתב תיקו בין חתונת רפאים לסיפורי דגים
עבורי עדיין "המספריים של אדוארד"
וזה קצת מוזר שהאיש לא הצליח להתעלות על השיא הזה מאז 1990. היו לו סרטים טובים ואפילו טובים מאוד מאז, כולל בשנים שנחשבות לשנות הדמדומים שלו (אני חושב שהוא לא מקבל מספיק קרדיט עבור "עיניים גדולות") – אבל ב-"אדוארד" הוא הצליח להביא לאיזשהו מיצוי את היכולת והסגנון שלו בצורה שהוא פשוט לא הצליח לחזור עליה אחר כך.
וכשאני חושב על זה, היה יכול להיות מעניין לראות אותו כותב ומביים סדרה (מצולמת או מונפשת) עבור אחד מספקי הסטרימינג
אני קצת מתפלא שאף ספק כזה לא הציע לו את הרעיון – זה די בכיוון שנטפליקס/אפל/אמזון הולכים עליו.
ה 3 פרקים ראשונים בוונסדי לא נחשבים?
(ל"ת)
אויש, יצאתי טמבל
האמת, לא היה לי מושג שהוא מאחורי "ונסדי" (אולי הייתי נותן לה צ'אנס אם הייתי יודע).
סדרה שאינה "ונסדיי"?
(ל"ת)
כמו שכחתי ממנו
ממה רשמתי בתיקו הוא מקום שני או שלישי חתונת רפאים נמצא מעליו אבל לא בהרבה
המספריים זה פשוט ברטון מזוקק. זה כאילו הוא דחף את כל הרעיונות שלו לסרט האחד הזה וזהו
(ל"ת)
קדימה, "סיפורי דגים", אנחנו יכולים לנצח
לא ראיתי:
דמבו (כלומר, ראיתי חלקים במקוטע, אבל אף פעם לא הכל)
אליס בארץ הפלאות (יצא כשהייתי בצבא ושום דבר שנאמר על הסרט לא עורר סקרנות לגביו. אולי יום יבוא והצורך להשלים זוכי אוסקר יפיל אותי)
כוכב הקופים (מעולם לא הייתה סיבה)
המעון של מיס פרגרין לילדים משונים (קראתי את הספר ודעתי עליו הייתה לא נוחה, ולא הייתי בטוח מה יוסיף עיבוד קולנועי לא מבטיח)
וינסנט ופרנקוויני הקצרים – אולי כן ראיתי ואני לא זוכר? מי יודע.
ונסדיי – כאילו, ראיתי פרק אחד וויתרתי. לא נראה לי שנחשב.
ומשם, מהגרוע לטוב:
לא טוב
צארלי בממלכת השוקולד – לפספס את המקור זה דבר אחד, אבל למה היה צריך להפוך את וונקה למייקל ג'קסון? מה הדבר הזה הוסיף למישהו? עיצובי תפאורה צבעוניים?
סוויני טוד – האם הבעיה היא ברטון ששחט את המקור או המקור שפשוט לא מספיק מעניין? כנראה הראשון.
לא מספיק טוב
חתונת הרפאים – האם הציפיות מסרטי סטופ מושן אחרים הכניעו את הסרט הזה? האם הפסקול הלא מספיק טוב? האם המחסור בדמויות כיפיות חוץ מהכלה? לא יודע. לא באמת גרוע, אבל היה צריך להיות נהדר, ולא היה.
חמוד למדי
צללים אפלים – מנייריסטי, מיותר, ולא נחוץ? אולי, אבל גם לא מזיק בכלל ולחלקים חמוד.
עיניים גדולות – לא "ברטון"-י בשום צורה, סצנת בית המשפט נהדרת, בחיי שאני לא זוכר כלום חוץ מזה לטוב ולרע.
אחלה!
ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן – חמוד מאוד, ואפילו ברטונ-י לרגעים – אם כי דווקא האפשרות לא לפתוח ישר כיוצר אלא להתפתח דרך סרטים "של אחרים" לדעתי היא מה שהצליח (בשלב מסוים) להפוך את ברטון ליוצר מעניין יותר.
הפלישה ממאדים – סרט טיפה אכזרי מדי (כצעיר) וכנראה קצת CGI מדי (כאדם מבוגר), אבל משהו בטירוף האנרכיסטי והציני הזה לכל הפחות מצחיק. "אנחנו באים בשלום" זה מופת, לכל הפחות, וגם הפתרון לכל העסק.
פרנקנוויני – זכור לי כחמוד מאוד ומקסים, גם עם כל הטענות (המוצדקות) על מיחזור חומרים.
צריך לראות שוב:
אד ווד – הוא זכור לי כטוב אבל לא מלהיב, ואני תוהה האם היכרות יותר עמוקה עם כל הנפשות בימינו תעניק לי הנאה גדולה יותר מסרט שאולי ראיתי פשוט לפני הסדר הכרונולוגי הצפוי (אם כי גם אז נהניתי מלא מעט אלמנטים ממנו).
נהדרים:
באטמן, המספרים של אדוארד וסליפי הולו – 3 דרכים שונות להסתכל על גותיות, על האחר בחברה, כולם מעוצבים ביד אמן וכולם סוחפים.
וצריך לבחור 3 אז:
ביטלג'וס – הכי כיף שברטון היה או יהיה, ככל הנראה
באטמן חוזר – אבל בעצם אולי פה
וסיפורי דגים מעל כולם.
טוב אני ממש לא מסכים איתך בנוגע לצארלי וחתונת הרפאים אבל בנוגע לעיניים גדולות
למה הוא לא ברטוני? זה על אמנית שאהובת ליצור שככול שהסרט ממשיך האומנות שלה הופכת אפלה יותר ויותר בגלל החברה שמסביבה ו/או בעיות נפשיות (רוב הפעמים הן נובעות מהסיבה הראשונה) בסטייל צבעוני אבל קודר. חוץ מזה שעיניים גדולות הוא סרט דרמה ולא קומדיה זו לא הליבה של הסרטים שלו? (הוא לא נראה לך טיפה דומה לסוויני טוד או ביחוד המספריים של אדוארד רק שהפכו את גורם הסכנה?)
אני הצבעתי לסוויני טוד, ויכול להעיד שהמחזה הרבה יותר טוב
מלבד זה שרוב הליהוקים יותר טובים (בעיקר אנג'לה לאנסברי הנהדרת), השירים פשוט מבוצעים יותר טוב, הדמויות של אנתוני וג'ואנה יותר מעניינות ו… בעיקרון המחזה גם יותר מפחיד וגם יותר מצחיק. הסרט עדיין מקבל הצבעה בגלל שבלעדיו לא הייתי מכיר ומתעניין במחזמר המקורי בכלל.
ההצבעות האחרות שלי היו פרנקנוויני (קצר) ואד ווד.
ככל שהזמן עובר אני מעריך יותר את באטמן ופחות את באטמן חוזר.
הריסון של וורנר בסרט הראשון כנראה היה נחוץ, כי חוזר פשוט אקסטרה בכל דבר – בעיקר בקרינג׳ של בדיחות הסקס ותחושה כללית של בי מובי.
כשהייתי ילד דווקא חשבתי את ההפך.
איזה סקר, הסיכוי לבחור בתשובה יורד מעריכית ככל שהוא מתקדם.
(ל"ת)
הצבעתי לשלושת סרטי האנימציה שלו (וינסנט, חתונת הרפאים ופרנקנוויני), כי בעיני טים ברטון היה ונשאר יוצר אנימציה ורק שם הוא מצליח להביא את החזון האומנותי שלו לידי ביטוי באופן הטוב ביותר והשלם ביותר
טים ברטון הוא אדם עם חזון אומנותי יותר מהרבה מאוד במאי אנימציה שפעילים היום.
סרטי האנימציה שלו מלאים בחזון האומנותי הזה באופן שהופך אותם ליצירות אומנות של אומן עם סגנון ואמירה מאוד ספציפיים.
רק בסרטי האנימציה שלו טים ברטון חופשי לעצב את הכל, כולל הכל, כמו שהוא רוצה, בלי מוגבלויות שיש בלייב אקשן.
סרטי האנימציה שלו מראים לנו את התפיסה האומנותית שלו בצורה המדויקת ביותר.
ולכן כל כך חבל לי שיש כל כך מעט סרטי אנימציה בפילמוגרפיה שלו.
הבנאדם שהגיע במקור מתחום האנימציה, התאהב משום מה בלייב אקשן ודי זנח את האנימציה ועל כך חבל לי מאוד.
אולי זה הקושי שביצירת סרטי סטופ מושן, שממה ששמעתי זה קושי רציני ביותר, או אולי הוא רוצה שהסרטים שלו ירוויחו טוב (וכידוע סרטי סטופ מושן לא מרוויחים), תהה הסיבה אשר תהה – בתכל׳ס הוא ואנחנו מפסידים את ההזדמנות לראות עוד פעם את החזון האומנותי של האומן הזה בא לידי ביטוי בצורה מושלמת.
ואגב, הוא גם מפסיד מועמדויות לאוסקר. כי אני לא יודע עד כמה אנשים יודעים, אבל לבנאדם יש בסך הכל שתי מועמדויות לאוסקר ושתיהן לסרט האנימציה הטוב ביותר.
אם יעשה עוד סרטי אנימציה, סביר שיקבל עוד מועמדויות לאוסקר ומי יודע, אולי אפילו זכייה מתישהו.
רק למי שלא יודע: וינסנט זה סרטון ממש קצרצר, הדבר הראשון שברטון ביים, ולחיצה על השם שלו תביא אתכם לסרטון ביוטיוב (לא יודע עד כמה זה חוקי, אבל אוקיי) כך שבכמה דקות תוכלו לראות את הסרטון ואולי אף לתת לו את קולכם
אומר את זה מתוך שירות לציבור וממש לא משום שאני היחיד כרגע שהצביע לסרטון הזה ובא לי שיהיה עוד איזה מישהו שיתן את הקול שלו לסרטון המצוין הזה שמסמל את ראשית הדרך של ברטון כבמאי, מה פתאום.
הבמאי הכי מוערך שאני לא אוהבת
ראיתי כמה וכמה סרטים שלו. התרשמתי מכולם.
אפשר לראות את הויזואליות המהממת והייחודית, המסרים, ובכלל את החזון שלו כבמאי.
אבל אחרי כל זה, לא משנה כמה ניסיתי – אני לא נהנית מהסרטים שלו.
אני רואה אותם, מעריכה אותם, מבינה למה הם נחשבים טובים. אבל פשוט לא נהנית מהם.
בחרתי את חתונה רפאים, הסרט היחיד שלו שכן נהניתי ממנו.
האווירה של סליפי הולו,
הסיפור של סיפורי דגים, וההומור של הפלישה ממאדים.
שלישייה טובה
הסרט היחידי שהייתי שם במקום גבוהה יותר הוא אד ווד וגם אז הוא לא היה מגיע לשלישיה הראשונה
וואו, אני ממש מופתע לרעה ממיקומו הנמוך של 'אד ווד'
לדעתי הוא, 'ביטלג'וס' ו-'אדוארד ידי-מספריים' (בסדר הזה) הם בליגה אחרת מכל שאר הפילמוגרפיה של ברטון.
ביטלג׳וס ביטלג׳וס ביטלג׳וס
ביטלג׳וס – בעיני זה התמצית של ברטון- זה הטוב ביותר שהוא עשה.
ראיתי את הסרט לפני שנה שוב והפתיע אותי כמה שהוא כל כך פשוט וטוב.
ביטלג׳וס זה סרט אמיץ כי כל הסרט מתעסק במוות אבל בצורה קלילה וקומית + הדמות הראשית מופיעה אולי 15 דקות כל הסרט. גינה דיוויס ואלק בולדווין – מצוינים. ובכלל כל הקאסט נותן עבודה מדהימה. וכל הויזואלס והאפקטים מצויינים. אין שום סרט שדומה לו או שיכול להתחרות בו .
באטמן חוזר – בהרבה יותר טוב מהראשון. בעיקר בגלל שהוא פשוט יצר משהו באמת אפל וכיפי. עד עכשיו אף שחקנית לא הצליחה להתעלות על מישל פייפר בתור אשת החתול. זה היה פשוט מבריק .
+ באותם הזמנים ילדים עלו לשידור לספר כמה שהסרט הזה קילקל אותם – אין מצויין מזה בתור publicity לסרט .
יש לו עוד טובים אבל mars attack זה סרט דפוק , כיפי, עם כל כך הרבה שחקנים רציניים שהסכימו להתפלש בטימטום ולהנות .
הוא הפך לבמאי אתסטי ולא יותר מזה.
(ל"ת)
לא צמוד
1.המספריים של אדוארד
2.חתונת הרפאים