מה לעזאזל קרה פה הרגע.
2015 היא שנה ענקית ללהיטי סופר-ענק. "הנוקמים 2" היה סרט של מיליארד דולר עוד לפני שהוא יצא. גם "מלחמת הכוכבים" החדש אמור להיות כזה, ויש גם את הסיום של "משחקי הרעב" וג'יימס בונד חדש בהמשך השנה. בנוסף לכל זה, התברר פתאום ש"מהיר ועצבני 7" הוא אחד מארבעת הסרטים המכניסים של כל הזמנים. וואלה. חוץ מזה יצאו הקיץ עוד כמה סרטי המשך לפרנצ'ייזים גדולים, כאלה שבוודאי יעשו כסף, כי למה לא, אבל הם לא מתחרים בסרטים הגדולים באמת. סרטים כמו "עולם היורה" – סרט המשך שלישי לסדרה שהסרט הקודם בה יצא לפני 14 שנים והיה הסרט השמיני-הכי-מצליח של אותה שנה. אנשים עדיין אוהבים דינוזאורים, אז גם הסרט החדש בטח לא ייכשל, אבל כמה הוא כבר יכול לעשות?
ובכן: "עולם היורה" כנראה הביא הרגע את הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם. כן, יותר מ"הנוקמים".
וואט.
אף אחד בעולם לא ראה את זה בא. ההערכות האופטימיות ביותר לגבי הפתיחה של "עולם היורה" דיברו על האפשרות שהוא יגיע ל-100 מיליון. אולי. אם הייתם מספרים לי – או לכל אחד אחר – שיהיה הקיץ הזה סרט שיציב תחרות לשיא של "הנוקמים", הייתי אומר שכן, ברור, "הנוקמים 2". אבל פארק היורה? וואלה?!
צריך לציין שאנחנו עדיין לא יודעים את המספר המדויק. תמיד, ובעיקר כשמדובר במספרים ענקיים במיוחד, המספרים המדווחים הם לא יותר מהערכה, שהולכת והופכת מדויקת יותר לאורך סוף השבוע. אחרי שביום שישי "עולם היורה" הפתיע עם הכנסות של 83 מיליון דולר ליום בודד (מקום שלישי של כל הזמנים, מאחורי "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק שני" ו"הנוקמים: עידן אולטרון"), העריכו שהסרט יכניס בסוף השבוע 180 מיליון דולר. לאורך כל סוף השבוע ההערכות האלה התעדכנו כלפי מעלה. בטבלאות ההערכה הרשמיות בסוף השבוע המספר הוא 204 מיליון דולר: מקום שני של כל הזמנים בהפרש קטן, ואחד משני סרטים בלבד שהכניסו יותר מ-200 מיליון דולר בסוף שבוע בודד. אבל זה לא המספר הסופי. התוצאות הסופיות יגיעו רק הערב, וכרגע ב-Deadline מעריכים שהן יהיו בין 208 ל-210 מיליון דולר – כלומר, "עולם היורה" ניצח את "הנוקמים" הראשון והשיג את הפתיחה הגדולה של כל הזמנים.
הענקיות של הדינוזאורים היא לא תופעה אמריקאית בלבד. סרטים בסגנון הזה, של מפלצות גדולות מאוד ודיאלוגים לא מאוד חשובים, נוטים להצליח ברמה הבינלאומית, וזה בהחלט נכון גם לגבי עולם היורה. ההכנסות שלו בחלק-של-העולם-שאינו-ארה"ב בארבעת הימים האחרונים עמדו על כ-307 מיליון דולר: כלומר, בתוך סוף שבוע אחד הסרט הכניס ברחבי העולם יותר מחצי מיליארד דולר. זאת הפעם הראשונה שזה קורה.
זו לא הפעם הראשונה שבה "פארק היורה" שובר שיאים קופתיים, כמובן. "פארק היורה" המקורי, שיצא בשנת 1993, החזיק אז בשיא הפתיחה הגדולה של כל הזמנים (45 מיליון דולר הספיקו אז לשיא הזה), וגם היה לזמן מה הסרט המכניס ביותר אי פעם מבחינת הכנסות בכל העולם. "פארק היורה: העולם האבוד", סרט ההמשך שיצא ב-1997, שבר את שיא הפתיחה הגדולה ביותר שוב, עם 72 מיליון דולר. ב-2001, כשיצא הסרט השלישי בסדרה, הוא לא נכשל – הוא עשה כסף באופן סביר בהחלט – אבל לא שבר שום שיא, ונדמה היה שהפארק דועך והציבור מאבד בו עניין בהדרגה. כולה דינוזאורים, בכל מקום יש כאלה. ועכשיו, 22 שנה אחרי המקור, פארק היורה חוזר לצמרת. זה יגרום לכמה אנליסטים קופתיים לבחון מחדש את כל ההשקפות לגבי מה שמביא את הקהל לאולמות. אז אולי לא חייבים סופר-גרופ של גיבורי על. אפשר פשוט להביא דינוזאורים.
אז מה שהדרדסים עשו לקופות בישראל בזמנו,
הדינוזאורים עושים בכל העולם.
זה אפילו יוצא פרופורציונלי.
מדהים.
וזה לא שהטריילרים נראו מבטיחים או משהו
אי אפשר להסביר שיאים בסדרי גודל כאלה על בסיס "במקרה לא היו בקולנוע באותו סופ"ש אלטרנטיבות אחרות לסרט נורמלי", נכון?
ממש אי אפשר להסביר את זה ככה
היו אלפי אולמות סולד-אאוט מהבוקר עד הערב לכל אורך שלושת ימי הוויקאנד בארה"ב. אנשים עמדו שם שעות בתור בשביל לראות אותו, או נסעו שעות לקולנוע מרוחק כשאמרו להם שהוא סולד אאוט. איכשהו הסרט הזה נכנס לזייטגייסט בלי שאף אחד שם לב לזה.
לדעתי הולכות להיכתב עוד הרבה כתבות ניתוח על מה תרם להצלחה המטורפת והלא צפויה הזו, אבל לדעתי זה שילוב של נוסטלגיה למותג אהוב ומוכר, שיווק מאסיבי ומוצלח מאוד בארה"ב, וכן, צריך גם לתת קצת קרדיט לכריס פראט, שבארץ הוא אולי שם ממש חדש אבל בארה"ב הוא מתבסס מהר מאוד בתור America's sweetheart סטייל ג'ניפר לורנס.
ובנוסף
למרות שזה מוזר לומר זאת על סרט רביעי בסדרה, הסרט מגיש משהו שונה שלא קיים בהיצע הקולנועי הנוכחי. בין סרט גיבורי על לסרט אסונות לעוד סרט גיבורי על, הנה מגיע משהו שמספיק מוּכּר לקהל אבל מספיק שונה מההיצע הקיים כדי לא להיראות כעוד מוצר קופי-פייסט (גם אם הוא בפועל יוּצר ככזה).
וגם
הפרנצ'ייז הוחזר לתודעה עם אחרי ההקרנות של הראשון בתלת מימד ב-2013.
אני באופן אישי חיכיתי לו מלא זמן. לא ראיתי את הסיקוולים האחרים ופארק היורה הוא סרט אגדי עם טעם של עוד. אני חושבת שהתרגשתי מעולם היורה כי הם הבטיחו שזה יהיה ברמה מדהימה של אפקטים חדשניים וכו וגם היה דיי הייפ לגביו. מהמעט שראיתי מהטריילר והאתר המושקע ומדף הפייסבוק זה היה נראה מגניב למדי. בכוונה לא ראיתי את כל הטריילר כדי לא להרוס. בקיצור היתה המון ציפייה לסרט ובל נשכח את נוכחותו של סטאר לורד בסרט. בקיצור אני רצתי בשניה שזה יצא אז אני לא מופתעת שהוא שבר שיאים. לגבי הסרט עצמו..היו לו כמה וכמה בעיות ביניהן סקסיזם לייט,קצב איטי מידי,דמויות שטוחות, ילדים מעצבנים,עלילה משעממת,לא מספיק אקשן ודרמה ושאלות פילוסופית מענינות שהצליחו להעלות אבל לא זרמו לשומקום. מלבד זה,הדינוזאורים היו פאקינג אפיים. שכחתי בשניה שיצאתי מהקולנוע אבל היתי צופה שוב.
נשמה כמו התיאור לפארק היורה הראשון
והסרט לא משהו
מה שהכי חבל זה שהסרט די גרוע. העלילה קלישאתית ונוסחתית עד כדי בחילה ועצבים בשלבים מסוימים, אבל מילא, זה סרט דינוזאורים כך שאפשר לסלוח.
מה שבאמת איכזב זה הדינוזאורים עצמם והקרבות ביניהם. לדינוזאור ה"חדש" יש כל מיני יכולות כביכול שמוצגות פעם אחת וזהו, ונשארות בלתי מנוצלות לחלוטין. כך גם לגבי ה"יכולות" של הזנים האחרים המוכרים. כך גם החולשות של הזן החדש מוצגות פעם אחת ולא מנוצלות כל שאר הסרט.
היה המון פוטנציאל לתחכום ולחידוש עם הקרבות השונים, ובמקום קיבלנו קרב כלבים נוסחתי של נשיכות ושריטות. קצת מאכזב.
ובנוסף זה סרט חביב למדי...
לא יצירת מופת אבל מדובר בסרט אפקטיבי, מעוצב יפה וכריס פראט מותק, ודינוזאורים גדולים וגדולים יותר מוצגים לקהל.
מה שהפריע לי הוא שקיבינימט, עם כל הטכנולוגיה של היום – איך הטי רקס של פעם נשאר יותר מפחיד?
איך הטירקס הישן עובד יותר טוב? זה פשוט.
כי בפארק היורה המקורי, סטיבן שפילברג השקיע את הנשמה שלו כדי שהסרט יצא מושלם, וזה מורגש בכל פרט.
היוצרים של הסרט החדש לעומתו, התבססו על המשוואה הפשוטה:
אפקטים של CGI+ כוכב קולנוע צעיר ומדליק+ עוד אפקטים של CGI= כסף, כסף, כסף.
והמשוואה הזאת עבדה להם מצויין. זאת משוואה בלי נשמה אמיתית, ולכן הדינוזאורים לא יפחידו באופן באמיתי.
איזה דיכאון
כמה מצחיק ועצוב לחשוב על זה שהשנה עומדים להיות כמה וכמה מליארדים בקולנוע, אולי יותר מכל שנה אחרת, וכולם המשכונים.
המקוריות נגמרת בהוליווד, העולם אוהב את זה, ונראה שכמות הפרנצ'ייזים המתמשכים כאורך הגלות רק תגדל עם השנים.
אפילו ג'יימס קמרון שהוכיח שאפשר לעשות סרטים מקוריים שיהיו הסרטים המרוויחים ביותר אי פעם, אפילו הוא התייאש ועובד עכשיו על סדרת סרטי המשך לאווטאר.
עצוב.
חוץ מזה, כמה חזק נוסטלגיה משפיע על אנשים?
עכשיו נותר לחשוש רק מכמה ירוויח הסרט החדש של מלחמת הכוכבים.
אם להגיד את האמת
עם כל הכבוד לחדשנות, וגם אני לא רוצה לחיות בעולם שבו סרטים גדולים הם רק reboot או המשכונים, סרט מקורי לא מבטיח איכות בפני עצמו. עולם המחר היה סרט זוועתי, וכך גם האחרון של הווצ'אובסקיז. שניהם סרטים מקוריים בתקציב ענק, ושניהם איכזבו בגדול לא בגלל שהם מקוריים, אלא בגלל שהם פשוט לא משהו.
עולם היורה, בעוד שהוא לא מקורי ולא חכם במיוחד, הוא חוויה קולנועית כיפית ומספקת (בעיני, לא כולם יאהבו וזה בסדר). אני בכלל לא מופתעת שהוא מצליח, אני רק מופתעת מכמה שהוא מצליח. בשביל שסרטים מקוריים יצליחו במידה שתשכנע את האולפנים להשקיע בגדול, הם צריכים קודם כל להיות בעלי אפיל לקהל הרחב, ואז גם להיות משווקים בחכמה. לא היה לנו כזה השנה.
זה סגור, השיא שלו
אני עוקבת אחרי ההתפתחות עם הסרט הזה מחמישי בערב, וזה פשוט דבר מדהים. אף אחד לא צפה את זה, באף הערכה הכי אופטימית לא דיברו על יותר מ-125 מיליון. הוא יעבור את זה בכמעט 100 מיליון, זה מטורף לגמרי.
ולמרות שעוד לא יצאה הודעה רשמית מהאולפנים, הוא אכן יכבוש את הפסגה. באחד הפורומים יש אינסיידר עם גישה לנתוני אמת והוא ווידא כבר לפני כמה שעות שעולם היורה עקף את הנוקמים.
מטורף.
ומתי האולפנים יוציאו הודעה שבה הם המכריזים על יקום סינמטי לעולם היורה?
זה הטרנד החדש, לא?
משהו בסגנון: "קפטן טי-רקס נגד סטגסאורוס מן"?
(ל"ת)
triceracop
(ל"ת)
יש בי חששות
שיגיע היום שבמאים איכותיים יגידו לעצמם – למה לי? למה לי לשבור את הראש, עם עלילות מורכבות ותסריט מתוחכם שאני יכול פשוט להקרין דינוזאורים על המסך? עכשיו זה לא תמיד לא כיף, עם העולם של מארוול זה עובד מצוין, ולעיתים רחוקות הם גם הולכים ביחד (האביר האפל היא דוגמה טובה). אבל אם אני אסתכל על השנה הזו, וגם על השנה שעברה אני לא אצליח לחשוב על סרט איכותי בשלוף, אולי אני אפילו אצטרך לבקש את עזרתו של IMDB, וזה צורם קצת …
ובנימה פאסימית זו – מתי יוצא אנטמן?!
אל חשש!
קולנוע, כמו מוזיקה, ספרות ואומנות פלסטית, הוא אומנות. בכל תחום של אומנות יש את החלק שפונה להמונים, שהמטרה שלו היא להרוויח כסף/ מטרה אחרת (התאם לסוג האומנות), ואת החלק העמוק, הרגשי, שנוצר מנפש האמן. לצורך האנלוגיה, התסריט העמוק, המתוחכם, יהיה משול למוזיקה המזרחית של ימינו (שיסלחו לי אוהביה). היא עושה טוב על הלב (לחלק מהמאזינים), זה נכון, אבל עומק, רבדים או טוויסטים על הז'אנר- אין בה הרבה (אני בטוח שיש אמנים שיוצאים מן הכלל, אני פשוט לא בקיא בז'אנר).
ולמרות זאת, עדיין יש בישראל ובעולם בכלל מוזיקה איכותית, למרות שגם האמנים הגדולים ביותר יכולים לומר לעצמם- למה לי? למה לי לשבור את הראש עם מילים מורכבות ולחן מקורי וחדשני כשאני יכול פשוט לשיר על אהבה בלי פואנטה ולשים ביט ברקע?
מקווה שהנקודה הובהרה ולא הסתבכתי יותר מידי באנלוגיה :)
אממ
נראה לי שהתכוונת שהתסריט הרדוד והלא מתוחכם משול למוזיקה מזרחית, כן? על פי מה שכתבת.
וזה סרט מעולה ויחסית מקורי בעידן של מעל עשור בו אין סרט דינוזאורים אחד. אז עשו כאלה בעבר, החוק שהמצאתי אומר שאם יש הפרש של עשר שנים בין קלישאה לקלישאה אז היא מתקבלת באהבה.
אם תהיה דינוזאורופלציה מתישהו זה יימאס לקהל
ונחזור לקצב של סרט דינוזאורים פעם ב-. כמו כל אופנה, זה בא בגלים.
נמנענו מהתרסקות מוחצת במכסחי הקופות
(ל"ת)
בתור אחת שהייתה ונהנתה
אני יכולה להגיד שכריס פראט עושה עבודה מצוינת, האקשן כייפי וכמובן – דינוזאורים זה תמיד מעורר בי נוסטלגיה נהדרת
מה שאני לא כל כך מבין הוא איך סרט יכול להרויח כפול מהציפיות האופטימיות
כלומר, שיבוץ האולמות לסופ"ש נעשה מן הסתם מראש בהתאם לציפיות המוקדמות. אם הסרט היה מכניס, כצפוי, 100 מליון דולר, האם הוא היה עושה את זה מול אולמות חצי ריקים ומטה? האם הוסיפו עוד ועוד הקרנות במהלך הסופ"ש?
לא נשמע לי מופרך
זה אחר היתרונות של המעבר להקרנה דיגיטאלית, ואולי מסביר חלק משבירת השיאים של השנים האחרנות.
מה שהוא אמר.
פעם זה היה בלתי אפשרי: היה מספר מוגבל של עותקים לכל סרט, ואם כל האולמות שמקרינים אותו היו מתמלאים, אז הם היו מלאים, וזהו. הצופים האחרים היו יכולים לחזור בשבוע הבא. היום רוב בתי הקולנוע הם מולטיפלקסים עם הרבה אולמות, והעותקים הם דיגיטליים – אז אם אולם אחד מתמלא עד תום בית הקולנוע תמיד יכול לפתוח עוד אולם או שניים או עשרה שיקרינו את אותו הסרט במקביל. בארץ ראינו את זה עובד חזק עם "מהיר ועצבני 7" (כפי שנאמר כאן – ברגע מסוים 22 מבין 24 האולמות של יס פלאנט ראשל"צ הקרינו את אותו הסרט).
אני מבין שעם עותקים דיגיטליים אפשר לעשות הרבה יותר התאמות
אבל הסרט הרויח הרבה יותר מהצפוי כבר ביום הראשון – כלומר או שפתחו עוד אולמות בזמן אמת כבר ביום הראשון, או שיצאו מתוך נקודת הנחה שההקרנות עשויות להיות חצי ריקות או (הכי סביר להניח) – מישהו כן חזה שיכול להיות כאן להיט בסדר הגודל הזה ושמר עבורו מקומות…
מה לא הגיוני ב-
"פתחו עוד אולמות בזמן אמת כבר ביום הראשון"?
לא יודע איך זה עובד בארה"ב, במולטיפלקסים בישראל קשה לי לראות איך זה יכול לקרות
הרי בסופי השבוע כל האולמות פועלים כמעט כל הזמן, ואי אפשר לפנות אולם שנרכשו עבורו כרטיסים (אפילו אם הוא כמעט ריק) בשביל לפנות מקום בשביל הקרנה של סרט אחר שיש לו יותר ביקוש באותו הרגע. אפשר אולי לפתוח הקרנות חצות מיוחדות (וגם אז, צריך למצוא עוד סדרנים ומקרינים ולדאוג לשאר הסידורים הטכניים). בנוגע לדוגמא שנתת לגבי "מהיר ועצבני" – הסרט הקודם בסדרה היה להיט כל כך גדול בארץ, שאני לא מופתע שכל כך הרבה אולמות נשמרו עבורו. כמובן שעותקים דיגיטליים מאפשרים הרבה יותר גמישות במספר ההקרנות של סרט מסויים, אבל הגמישות הזאת עדיין לא מוחלטת.
אני לא יודע איך בדיוק זה עובד, שאלה טובה.
אבל אני בטוח שאפשר לפתוח עוד אולמות גם "בזמן אמת". אני מניח שהקרנות שלא נרכשו להם כרטיסים בכלל – מבוטלות, והקרנות שנרכשו להן כרטיסים מעטים – אפשר להעביר לאולם קטן יותר. אולי במקרים מסוימים בית הקולנוע אפילו מבטל הקרנות שכבר נרכשו להן כרטיסים בודדים? אני לא יודע האם זה באמת קורה – לא שמעתי על מישהו שסיפר שהוא קנה כרטיסים והקולנוע ביטל אותם – אבל מובן מאליו שמבחינת הקולנוע משתלם לבטל את הקרנת "רפסודיה בולגרית" ולפצות, אפילו בנדיבות, את שני הצופים שרכשו עבורה כרטיסים, כשבאותו אולם הם יכולים להקרין את "מהיר ועצבני 7" מול 150 צופים.
כשעבדתי בסינמה סיטי גלילות
היו המון התאמות בזמן אמת, במיוחד בסופ"שים, בין אם זה לפתוח הקרנות לילה נוספות (העובדים כבר שם, גם אם בכח אדם מצומצם יותר, ולא כולם צריכים להישאר עד סוף ההקרנה מן הסתם) ובין אם להקצות ברגע האחרון עוד אולם או שניים ללהיט שמילא אולמות על חשבון סרט שכמעט לא הוזמנו אליו כרטיסים, או במחיר של הזזת מועד תחילת הסרט בכמה דקות לפה או לשם.
היה לנו (ואני מניח שעדיין קיים) קשר ישיר עם הקופות שאיפשר את הגמישות הזאת ואת האצבע על הדופק, ואכן היו לא מעט מקרים של לקוחות שהגיעו לסרט שבוטל ברגע האחרון בשם הגמישות הזאת, אשר פוצו בנדיבות או שהוצע להם סרט חלופי.
מה שאני לא מבין
איך יש אנשים שאומרים שהסרט ממש סבבה אפילו שהוא לא כזה משהו, ויש כאלה שעבורם בלתי נסלח כמה שהוא גרוע… עוד לא ראיתי אותו אבל הסוג השני של האנשים גורם לי לא לרצות לראות אותו בקולנוע וסביר להניח שאחרי הצפייה אני אצטרף אליהם כי מבחינתי דינוזאורים לא מספיקים כדי לממן כרטיס קולנוע. אני רוצה לעבור חוויה רגשית ורוחנית
אני לא יודע על איזה אנשים אתה מדבר
אבל לפחות בסביבתי התגובות היו מאד נלהבות (גם אם חלקן מסוייגות לגבי החלק הראשון של הסרט שמקרטע קצת אבל חלקו השני מפצה על כך עם ריבית). בעיני זה סרט מעולה למסך הגדול של הקולנוע, זה ספקטקל מרהיב שצפייה במסך קטן מאיימקס תעשה לו עוול, וזה מאדם שצפה בסרט ונהנה ממנו אבל לא חושב שהוא יותר מסרט פופקורן עשוי כהלכה.
סרט משעמם שבאמת לא מחדש כלום. רובוטריקים למתקדמים.
אם לא ראיתם את אף אחד מהסרטים הקודמים, יש סיכוי שתהנו. אם כן ראיתם, אז עולם היורה לא מחדש כלום. סרט נבוב אם דמויות שגרתיות ואפילו הכריזמה של כריס פראט לא עוזרת. האפקטים מככבים פה יותר מהדמויות והדינוזאורים מעניינים יותר מהאנשים. זה לא הרבה יותר שונה מכל סרטיי הרובוטריקים המשמימים. רוצים אקשן אמיתי לכו לראות את מקס הזועם שלא שוכח לתת לדמויות שלו להרגיש וליצור הזדהות אצל הצופה גם בתוך כל הבלגן. כמה חבל שזבלונים כמו רובוטריקים ופארק היורה מצליחים הרבה יותר. מה זה אומר על קהל הצופים?
וואט
"רוצים אקשן אמיתי לכו לראות את מקס הזועם שלא שוכח לתת לדמויות שלו להרגיש וליצור הזדהות אצל הצופה גם בתוך כל הבלגן. "
כן, כי ממש אפשר להזדהות עם סיפורי נשים אבודות בגן ירוק או סיפורי נוודים בודדים שלא רוצים לעזור לאף אדם. אפילו מעריצי הסרט של מקס הזועם אומרים שהוא אקשן נטו בלי דמויות, והייתי אומר ש"היי מה ההבדל בין מקס הזועם לעולם היורה, למה אותו משבחים ועליו יורדים", אבל אני יודע את התשובה – האקשן במקס הזועם הוא מטורף ומוטורי וחסר תקדים בעוד האקשן של עולם היורה הוא יותר מיינסטרימי.
אגב אני שמרן מידי. עולם היורה בעיני היה טוב יותר. אבל אם נלך על הזדהות, אז אין ספק שאין כזו בעיני רוב הצופים ב"מקס הזועם", וזה די צבוע להגיד את זה במקביל לעולם היורה כיוון שבו יש דמויות רהוטות יותר, עלילה בנויה יותר וכל מי שהיה "מזדהה" עם "דמויות" בסרט כמו מקס הזועם היה מזדהה בקלות עם דמויות בעולם היורה.
זה כי הוא לא הגיבור
הדמות הראשית של הסרט היא די בבירור קלייר (אפילו הבמאי אישר את זה).
או, תודה!
סופסוף מישהו אומר את זה. קלייר היא לחלוטין הפרוטגוניסטית של הסרט. גם רואים אותה ראשונה והיא גם דמות קצת (חבל שרק קצת) יותר מורכבת מאוון-פראט.
כמו שאמרו בדף הסרט:
זה פשוט כמו מקס הזועם, סרט שמלהק ומכתיב עוד לפני היציאתו גבר בתור הגיבור הראשי בזמן שהדמות הראשית בסרט היא בכלל אשה. אשה שמזכירה באופן מפחיד את ג'סיקה צ'סטיין.
https://www.youtube.com/watch?v=ipObSiFHpyY
זוכרים את הסרט הקלאסי הזה
שממש אהבתם כי הוא היה מושלם כמו שהוא? זה שאף מפיק עד היום לא היה יהיר מספיק כדי לעשות לו סרט המשך? מהיום זה יהיה הרבה יותר קשה.
מה, "פארק היורה 3"?
(ל"ת)
נראה לך שהמסקנה שמפיקי הוליווד יסיקו
היא "מה שהולך עכשיו זה סרטי המשך רביעיים של סדרות קלנועיות שעצרו לפני יותר מעשור" או "אנשים הולכים לשמות שהם כבר מכירים"? כי יש לי תחושה מציקה שממש ברגעים אלה מישהו כבר מברר מה קורה עם הזכויות של "אי.טי".
מה, אינדיאנה ג'ונס 4?
(ל"ת)
אינדיאנה ג'ונס כמה?
לא חושב שיצא אי פעם סרט כזה.
רגע, אני אבדוק.
הממ….
לא, לא יצא. אין יותר משלושה.
נכון?
נכון?!
נכון?!?!?!!11?!
מטריקס יש רק אחד
(ל"ת)
מתקפת המשובטים
קודם כל אני רוצה שוב לקשר פה לסרטון של ג'רמי מ Cinema Sins, פשוט כי הוא נהיה יותר חשוב ורלוונטי כל שבוע בערך, בטח במקרה כזה. וגם לצטט (הוא מדבר על ההכרזה על גרסת לייב-אקשן של פו הדוב) – "וזה שובר לי את הלב שאף אחד בדיסני לא עצר ושאל 'אבל האם זה רעיון טוב מבחינה אמנותית?' אף אחד! כולם עם סימנים של דולרים בעיניים."
אז כן, החדשות האלה ממש מבאסות. דבר ראשון, כי לדעתי לא מגיע לסרט הזה להרוויח כל-כך הרבה. הדמויות קלישאתיות, האקשן לא משהו, ואין פה שום דבר חדש או מקורי. אולי כרונולוגית הסרט נחשב סיקוול, אבל הוא פריטי מאץ' רימייק של המקורי מהרבה בחינות. נראה לי שהוא נוצר מטעמי נוסטלגיה בלבד. שזה לא דבר רע, אבל לעזאזל, אם יש לך שעתיים של סרט, שיהיה לו איזה שהוא ערך מוסף! משהו שיגרום לי לזכור אותו 10 דקות אחרי שאני יוצא מהקולנוע. ואני עדיין נדהם מהצניחה החופשית שעשו הקסם והכריזמה של כריס פראט מ"שומרי הגלקסיה" לסרט הזה. היה אפשר באותה מידה להביא בובת קרטון שלו ולדבב אותה בעריכה.
עוד דבר, כמו שנאמר פה, זה שהפתיחה הזאת הוכיחה להוליווד מעל כל ספק שנוסטלגיה = כסף. זה אומר שאם יש סרט או פרנצ'ייז מהעשורים האחרונים שלדעתכם הוא מושלם ונהדר ואתם בטוחים שכל דבר שיוסיפו רק יפגע בו – זה יקרה. יעברו עכשיו מגירה מגירה בארכיון וישלפו את הסרטים האהובים עליכם והשנואים עליכם ויחזירו אותם עם סיקוול / פריקוול / ריבוט / וואטבר. "בחזרה לעתיד", "אינדיאנה ג'ונס", "פריס ביולר". רימייק ל"נסיכה הקוסמה"! עם כריס פראט! זה דבר שמאוד יכול לקרות בקרוב. וזה נוראי. שום דבר לא קדוש, כי יש רק גורם אחד שמשפיע – $_$.
אני לא אומר שצריכים להתעלם לגמרי מההיבט הכלכלי. הם רוצים להרוויח כסף, כמו כולם, וזה לגיטימי. אבל כסף לא צריך להיות גורם ההשפעה היחיד על החלטות! יש כתבה עכשיו שדיסני עומדים להפסיד הרבה כסף על "בחזרה למחר". אבל אני אישית שמח שהוא נעשה. כן, יש לו בעיות, אבל יש בו גם דברים טובים! והוא מקורי! והוא סרט טוב יותר מעולם הפאקינג יורה.
והדבר הכי נורא, כמו שאומרים בסרטון ופה, זה שאנשים עם רעיונות מקוריים וחדשים יראו את זה ויחשבו שאין טעם להשקיע ברעיונות האלה ובמקום זה כדאי לחשוב על תסריט ל"הסנדק 4", כי ככה יש יותר סיכוי לקבל תמיכה. בקיצור, אוף.
ד"ר מלקולם מסכם את הפוסט שלך:
http://img.pandawhale.com/158286-Jurassic-Park-Jeff-Goldblum-yo-QeFC.jpeg
אח, איזה דמות מיתולוגית.
(ל"ת)
נכון, אבל לא נכון, ולגמריי נכון
צודק לגמריי.
אבל אין מה לעשות, סרטים עולים הרבה כסף ולכן צריך שיכניסו הרבה כסף בחזרה. אי אפשר להתעלם מהמשוואה הזאת, אחרת הוליווד תעבור להפיק סרטיי ריאליטי.
אין לי בעיה שיעשו המשכים, כל עוד עושים אותם טובים, עמוקים, שונים, ובעלי ערך מוסף (עיין ערך סדרת האביר האפל). שוב אני אציין שמזל שבשנת ההמשכים שנפלה עלינו, מקס הזועם הכל-כך מקורי מצליח יחסית בקופות בשעה שהוא גם מביא 98% ברוטן טומאטוס. הוא עוד נותן תקווה שהוליווד לא תוותר לגמרי על מקוריות.
אין ספק שהבעייה בעולם היורה היא בתסריט שממחזר את המקור ובימוי הכל-כך ג"נרי. כריס פראט וברייס הווארד דאלאס הם שחקנים הרבה הרבה יותר טובים ממה שעולם היורה נותן להם להיות. והאמת זה ממש לא משנה אם הם או כל שחקן אחר בהוליווד היה משחק פה. וינסנט דונאפריו עוד היחיד שמביא פה הופעה רבע מעיינת. כלומר עד שקורה לו מה שקורה לאנשים תאבי בצע בסרטיי דינוזאורים.
אין לי בעיה עקרונית עם רימייקים/ סיקוולים,
כל עוד משקיעים בהם לפחות את אותה רמה של מקוריות/ מחשבה ותשומת לב שהושקעו במקור. אם ההשקעה לא נוכחת, כלל לא משנה אם זה סרט "מקורי" או לא. קשה מאוד למצוא תבנית חדשה לסרט, לפעמים אפילו זווית חדשה לתבנית מוכרת, אז ניתן לקבל סרט "מקורי" שמרגיש כאילו צפינו בו 987654654 פעמים ולא מקבלים שום ערך מוסף.
אני כן מבין את החשש מהקפיצה למסקנה שאפקטים ושמות מוכרים יכולים להחליף בקלות אספקטים כמו תסריט מהודק, כתיבה טובה ובניית דמויות עמוקות- אבל זה נכון גם לגבי סרטים שאינם חלק מפרנצ'ייז מוכר. להיפך, אני אעדיף סרט נוסחאתי שעשוי היטב ע"פ סרט מקורי שלא מספק את הסחורה כי עבורי סרט נמדד ע"פ החוויה הכוללת- אני בא כדי להנות ו/או לחשוב.
ואני לא מבין את הטענה לפיה סרט חדש גרוע מוריד מהערך של הסרט הטוב הקודם. מי שלא מעוניין ברימייק לא יצפה בו, לא מחליפים רטרואקטיבית את כל העותקים. אינדיאנה ג'ונס האחרון לא גורע מקודמיו, כי הוא לא חלק מסדרה קוהרנטית.
אפרופו, אני אישית אשמח לקבל רימייק מודרני לסנדק, כל עוד הרמה תהיה זהה או אפילו קרובה. צפיתי בו לראשונה עם חברים בגיל 15 וחשבתי לעצמי שהוא איטי ברמה מורטת עצבים- אני יכול רק לדמיין מה יחשבו עליו נערים כיום.
יותר מזה, אולי אפילו רימייק לשוט לשוט של הנסיכה הקסומה עם אפקטים משודרגים יכול להיות אדיר, אם יבוצע נכון.
יש סייכוול לאינדאינה ג'ונס צקנו אותי אם אני טועה אבל הוא נקראה אינדאינה גונס וגולגולת הקריסטל
אני יודע, אליו התייחסתי.
כן, אבל...
יש מן משוואה כזו, שכולנו פשוט מניחים שהיא נכונה, שאומאת שסרט מקורי > סרט שמבוסס על חומר קדום (ובכלל זה המשכים וריבוטים וכאלה), ואנחנו צריכים לזכור שזה לאו דווקא נכון.
אם לתת סתם דוגמא, הייתי מעדיף 20 סרטים בשנה שהם ברמה של ״שומרי הגלקסיה״, מאשר סרטים כמו ״עלייתה של יופטיר״ או איך שלא קראו לשטות המקורית הזאת של הוושאבסקיז.
אנחנו צריכים לזכור שהאוייב פה הוא לא רימייקים וריבוטים, אלא סרטים גרועים, ונכון, יש מקרים לא מוסברים כמו ״רובוטריקים״ או ״מהיר ועצבני 7״ שמרוויחים מלא כסף למרות שהם גרועים, אבל זה די ברור שרוב הסרטים המצליחים ביותר הם אלה שבנוסף לזה שהם מבוססים על דברים אחרים, גם עושים עם זה משהו מיוחד, או סתם עושים את זה טוב.
ולהגיד דברים כמו ״זה מסכן את אומנות הקולנוע״ זה ממש ממש מטופש, כי גם אחרי כל הדברים האלה צריך לזכור שמדובר פה בסוג מאד מסוים של קולנוע. אני לא חושב שטראנס מאליק יחליט שלא שווה לו לעשת עוד סרטים כי יבוא איזה ״עולם היורה״ וירויח 200 מיליון דולר ב3 ימים, אז למה לו? (אפשר גם דוגמא פחות קיצונית אם בא לכם)
בדיוק!
יש נטייה נורא נוחה ורווחת לשייך את איכות הסרט להיותו מקורי / לא מקורי.
מקס הזועם הוא לא סרט מקורי.
עלייתה של ג'ופיטר הוא סרט מקורי.
איזה מהם עדיף?
היו לנו השנה הרבה דוגמאות לסרטים מקוריים לא מוצלחים, ואפילו סרטים מקוריים לא מוצלחים בתקציב מאוד גבוה. הסרטים האלו נכשלו בקופות, וזה לא אסון ולא סימן לקטסטרופה – הם נכשלו כי הם היו גרועים. מקס הזועם הוא לא סרט מקורי והוא הצליח מעל הציפיות כי הוא מעולה. אני בוחרת מה לראות לפי איכות הסרט, ולא איכפת לי בכלל אם זה המשכון או ריבוט או משהו מקורי.
הדוגמה שלך לא נכונה.
"מקס הזועם" הוא סרט כושל, או לפחות סרט לא ממש מצליח. הרווחים שלו ככל הנראה נמוכים מההוצאות עליו.
אני מסכים שברשימת הסרטים המצליחים של כל שנה, רוב המובילים הם סרטים טובים. ועדיין-סרטים לא נכשלים רק כי הם גרועים, ולא מצליחים רק כי הם טובים. ויעידו סרטי רובוטריקים ו-דוגמה הפוכה-"קצה המחר".
לפי מה קבעת שהוא מפסיד?
ממה שרשום בboxofficemojo, ההכנסות שלו כרגע מסתכמות ביותר מפי 2 מהתקציב. נכון שאת הנתונים על התקציב תמיד צריך לקחת בערבון מוגבל, והם לא כוללים הוצאות פרסום ויח"צ, אבל עדיין – יותר מפי 2.
בנוסף, צריך להסתכל מעבר להכנסות הסרט בלבד – לא פחות חשובה ההצלחה הביקורתית, שסוללת את הדרך לסרט המשך.
וסרט ההמשך אכן כבר אושר
מה שאומר שמבחינת האולפן הסרט הזה הוא הצלחה.
כתבתי את זה כבר בביקורת על הסרט,
אז בקצרה:
היוצרים של הסרט מקבלים בדר"כ בין שליש לחצי מהכנסות הסרט. השאר הולך לאולמות (ובטח לעוד אנשים בדרך). בהתחשב בזה שהתקציב (150 מליון) לא כולל תקציב פרסום, על פניו נראה שהסרט הפסיד.
כמובן שאם האולפן אומר אחרת, קטונתי. אפשר לינק?
כן, אבל זכור לי שקראתי פה באתר לגבי תופעה ידועה למדי של ניפוח הצהרה על הוצאות כדי להימנע ממיסים ומתשלום תמלוגים המחושבים ע"י רווחים.
השאלה היא מה דרסטי יותר.
כמו שאמרתי, קטונתי.
(ל"ת)
מקס מזכיר את פאסיפיק רים
סרט שפתח בארה"ב בצורה פושרת אבל בזכות תגובות חיוביות מהקהל והביקורות הצליח בסופו של דבר לגרוף סכום נאה, ובתוספת הצלחה יפה בשאר העולם נחשב להצלחה. ולראייה – סרט ההמשך בדרך.
kung fury
ננצל את הפוסט לספר שהיום נתקלתי במקרה ביוטיוב בסרט הקצר הזה ונזכרתי שדורון כתב עליו פוסט משתפך עוד בשלב בו הוא היה רק מיזם בקיקסטארט.
http://www.youtube.com/watch?v=bS5P_LAqiVg
וכן, הסרט הזה הוא בדיוק הטראש המצחיק שהובטח. לאוהדי סרטי האקשן של שנות ה- 80 ההנאה מובטחת
(אני מתנצל אם זה כבר פורסם כאן, אני בכל אופן לא ראיתי שדיברו על זה).
wtf
אני מרגיש מבואס… חשבתי שהנוקמים 2 לוקחים את כולם בכיס הקטן ופתאום מהיר ועצבני עוקף אותם, עולם היורה וכל סטאר וורס והאלה
אני מפחד שפתאום יהפכו את כולם לדינוזאורים רובוטים עם לייטסייבר שמתחרים על מרוצי מכוניות
כולם מחכים ליום הזה
שיגיע בעוד 5-6 שנים, בו קווין פייגי יודיע על Phase 5 בעולם הסינמטי של מארוול, ואז יקרא לג'יי ג'יי אברהמס וביחד יכריזו על היקום המשותף של מלחמת הכוכבים ומארוול. ואז כל החנונוים יבכו דמעות של אש, השמש תחליף צבע ומלאכים ישירו על רקע גלקסיות גוססות.
אני מקווה שלעולם לא יגיע היום שייצא Phase 5
ביקום של מארוול, כבר בקושי נשאר לי מספיק כוח רצון כדי לצפות ב-Phase 3.
ודווקא לנוקמים 2 הגיע
הוא היה פצצת אנרגיה ופאן מדהים – איך אפשר להשוות אותו לדינוזאורים האלה
נהניתי מעולם היורה יותר מהנוקמים 2
אולי זה נחשב חילול הקודש להגיד את זה כאן, אבל ברצינות, הנוקמים 2 לא היה כזה מוצלח בעיני. הוא הצליח בקופות פחות ממה שציפו, בין היתר בגלל שהתחושה הכללית שעלתה מהביקורות ומהקהל הייתה שהוא איכזב לעומת הציפיות ממנו. לכל אחד יש גישה שונה וטעם שונה, אבל לדעתי לנוקמים 2 לא הגיע שום שיא. לא יודעת אם לעולם היורה מגיע, אבל הוא קיבל בכל מקרה.
מדהים איך המצב בטלוויזיה (האמריקאית לפחות) כמעט הפוך לחלוטין
יחי המסך הקטן!!1
22 שנה עברו מאז פארק היורה
הדור כמעט והתחלף ולילדים ולנוער שראו אותו ביחד עם "אלאדין" באותה שנה הם התקבעו כסוג של שנה קסומה בקולנוע. אני חושב שבהצלחה הזאת יש הרבה מהנוסטלגיה, מכריס פראט, ומסתם רצון לראות דינוזאורים מרהיבים. כמובן שאין פה שום מקוריות, הספר של מייקל קרייטון היה מקורי, הסרט של שפילברג היה מקורי ופורץ דרך. בסרט הזה אין שום מקוריות, ואת זה אני אומר עוד לפני שאני רואה אותו (ואני מקווה שאני טועה באשר לניחוש המושכל הזה). מי יודע ,אולי אני אהנה ממנו.
השיא אכן נשבר
מדווח כי הסכום הסופי של 'עולם היורה' הוא 208.8 מיליון דולר. לא הרבה יותר מהנוקמים אבל זה מספיק כדי לשבור את השיא. בעולם הוא הרוויח 524.1 מיליון דולר, גם זה שבירת שיא.
http://www.comingsoon.net/movies/news/450445-jurassic-world-sets-new-domestic-and-international-opening-records
הולי שיט. כשראיתי את הסרט ביום שהוא יצא האולם היה מלא אבל לא עד אפס מקום. לא ידעתי שיש ביקוש עד כדי כך מטורף לסרט עד שראיתי את התוצאות של יום שישי בארה"ב, כנראה שלדינוזאורים יש ביקוש מטורף בימינו. לפחות למארוול יש תחרות הקיץ הזה.
חבל שספילברג לא ביים את הסרט הזה
גם היה יוצא מוצר יותר מוצלח וגם הוא היה מקבל את ההצלחה.
בכל זאת, סרט עם גיבורה ראשית נשית (גם אם היא לא הסיבה שהסרט הצליח) זה עדיין דבר שכיף לראות.
הגיבורה הראשית היא לא יותר ראשית מהדינוזאורים בסרט
(ל"ת)
שזה... בדיוק מה שאמרתי.
היא הדמות הראשית אבל הדינוזאורים הם הסיבה שאנשים באו לראות את הסרט (ואולי גם כריס פראט, למרות שהוא לא כוכב כזה גדול עדיין אז אני לא יודע כמה באו באמת בשבילו).
אם כבר בשיאים עסקינן
הנתונים המפחידים האלו אומרים כמעט בוודאות ש-2015 תהיה השנה שבה יהיו הכי הרבה סרטים שחצו את קו המיליארד. ב-2012 זכינו לארבעה כאלו (הנוקמים, סקייפול, ההוביט, ו-TDKR ).
השנה כבר יש את עידן אולטרון, מהיר ועצבני עם מיליארד בבנק. זה נראה שפארק היורה גם בדרך לשם – למרות שבתכל'ס הוא פתח בכל המקומות באותו זמן, מלבד יפן, דבר שמסביר את שבירת השיא הבינלאומי. מה עוד יש בדרך ? את המיניונים, ספקטר, הסרט האחרון של משחקי הרעב, סטאר וורס, "הקול בראש" (שמדברים עליו כאחד הסרטים הטובים ביותר של פיקסאר ), ומשימה בלתי אפשרית.
אפילו אם התחזיות יהיו חלשות מהצפוי, מספיק "רק" שניים…..
מתי תהיה באתר ביקורת על הסרט?
(ל"ת)
חצי
- מי רוצה לכסח איתי קופות פה בתגובות?
דווקא עכשיו בא לי לנסות לחזור להרגל המגונה של לנחש כל שבוע את סכומי שבוע הבא.
למישהו עוד בא? אז יאללה, בואו בתגובות. נתחיל עם השבוע.
3 המקומות הראשונים ולמי שבא להרחיב שיילך על זה. GO. אני אצטרף אחר כך או משהו.
אף פעם לא הייתי טוב בהימורים, אבל ננסה
(אני הולך לפי מספרים של ארה"ב / קנדה, קרי domestic )
1. "עולם היורה" – 73 מיליון. כל מי שנותר בבית, וחיכה לביקורת – יקפוץ לאולם הקרוב, כדי לתהות על קנקנו של הסרט שניפץ את השיא הבלתי נתפש של האוונג'רס הראשון.
2. "הקול בראש" – 45 מיליון. כוחו של סרט אנימציה למשפחות. אין לו הרבה מתחרים שפותחים מולו, אבל מאבק קשה ואכזרי מול דינוזאור ענק שנמצא עדיין בזירת הפשע. הוא אולי יפסיד את הסופ"ש הראשון, אבל לטעמי יהיו לו יותר רגליים, גם בגלל כוח הקיץ והמשפחות, וגם בגלל פריסה יותר חכמה של פתיחות בעולם.
3.dope – תשעה עשר מיליון (19), הביקורות טובות בסה"כ, הטריילר קצת קלישאתי, אבל עושה את העבודה. זו גם תקופה סוערת בארה"ב בעניין של שחורים ולבנים, אז חצי מהשיווק, המציאות כבר עשתה.
נראה לי שאתה ממעיט מאוד.
עולם היורה יעשה בטוח מעל 100 מיליון דולר. אני מהמר על 110-115 מיליון. 'הקול בראש' יפתח בטוח מעל 60 מיליון. מהמר על 71 מיליון.
DOPE יעשה אולי 15 מיליון, אבל אני מהמר על 9.
אז ההימורים:
עולם היורה – 110 מיליון
הקול בראש – 71 מיליון
DOPE – 9 מיליון.
כמעט אף אחד מהסרטים של פיקסאר לא עשה מעל 60 מיליון
מה גורם לך לחשוב שדווקא "הקול בראש" יכניס סכום כזה?
לפי מה שאני רואה בסביבה ההתלהבות סביבו לא כזו ענקית, אני יותר מהמר על משהו בין 40 ל-50 מיליון אם לא פחות.
כמו שאמרו למטה, כל הסרטים של פיקסאר בקיץ פותחים עם מעל 60 מיליון.
עם כמות הפרומואים, הביקורות המהללות, והמחסור בסרטי אנימציה בשבועות הקודמים, אני מאמין ש'הקול בראש' יעשה יצליח להתעלות על שאר הסרטים של פיקסאר.
יאללה
עולם היורה – 65 מיליון דולר. פשוט כי כולם כבר ראו אותו
הקול בראש – 55 מיליון דולר. כי כל מי שראה את עולם היורה שבוע שעבר מחפש משהו חדש לראות.
Dope – משהו באזור 11 מיליון דולר. לא משנה כמה יגידו שהם השתנו, אנשים לבנים לא רואים סרטים בכיכובו של אדם שחור שלא קוראים לו וויל סמית'
אוקיי...
1. עולם היורה – 110 מיליון.
2. הקול בראש – 40 מיליון.
3. Dope – 15 מיליון.
רק 40 מיליון ל"הקול בראש"??
כמה אתה מוריד אותם?
הסרטים היחידים שנתנו בפיקסאר פתיחות של 40 מיליון ומטה הם "צעצוע של סיפור ו"באג לייף".
הכי קרוב ל40 מיליון חץ מהם הוא "רטטוי" עם פתיחה של 47 מיליון.
ובאופן כללי, הפתיחה החלשה ביותר שלהם מאז רטטוי ועד היום הייתה עם וואל-אי. וגם הוא פתח עם סכום מכובד של 63 מיליון.
פיקסאר פותחים עכשיו בזמן ריק מסרטי ילדים, ובהתחשב בביקורות המהללות את הסרט ובתוספת הכסף ל3D, אני מאמין שהוא יפתח לפחות עם 65 מיליון. שזה פחות או יותר גם הסכומים האחרונים שפיקסאר פתחו עם סרטים מקוריים ("אמיצה" עם 66, ו"למעלה" עם 68)
וואו, הזיכרון שלי ממש השתבש
אז אולי אני באמת אעלה מעט את ההימור – 60 מיליון.
יאללה
1. עולם היורה – 88
2. הקול בראש – 73
3. דופ – 10
שלושת המקומות הראשונים:
עולם היורה – 97
הקול בראש – 59
מרגלת – 12
"מגניב" – 3, וזה אם אני נדיב. מה בדיוק הקהל של סרט-אינדי-שחורי-היפסטרי?
אתם יודעים שאירוני קצת להתלונן בסרט כזה על הנוסחה של אפקט מלאכותיים ועוד דינוזאורים /כוכבים גדולים שווה כסף בהתחשב בכך שהסרט הראשון המציא את הנוסחה הזאת איך חשבתם שייצרו את הדינוזאורים בסטוף מוושן זה היה הסרט הראשון אם CGI שכיכב בו אז די על ההתבכיינות.
למעשה, חלק מהדינוזאורים היו בובות ממונעות.
https://www.youtube.com/watch?v=4SK1qTnhHzI
היו גם בובות לא ממונעות לסצנות מסויימות.
לפני כעשר שנים יצא לי לבקר באחוזה מסויימת אי-שם בארה"ב, ולתדהמתי היה שם מודל בגובה כמה מטרים של דינוזאור אוכל עשב.
הבעלים קנו אותו מהאולפן.
אבל למעשה הרוב היו אנימציות מחשב
כמו האוכל עשב מההתחלה והעדרים שרצו ברקע וזה רק חלק מהדוגמאות
דבר ראשון - אילו שמות מוכרים? ג'ף גולדבלום ולורה דרן?
דבר שני – יש הבדל בין סרט שמצליח בצורה פנומנלית כי הוא ממציא נוסחה, לסרט שמצליח בצורה פנומנלית כי הוא עוקב אחרי אותה הנוסחה.
אחת הכותבות האהובות עליי ברשת נותנת את דעתה על מארוול וההצלחה של "עולם היורה"
https://www.youtube.com/watch?v=TL2i-4ZwBSU
אני מסכים עם כל מילה שלה, למי שחושב שמארוול הם הפיקסאר הבאים או משהו כזה, הם ממש לא.
לא יודע, יש פה המון השערות… לגבי בחירות ליהוק ובימוי, הרבה הרימו גבות לגבי בחירות ובמבט לאחור אמרו "אה, זה בעצם הגיוני".
בקשר לקופות: צריך לזכור שבניגוד לעולם היורה, מארוול מוציאים 2 סרטים בשנה כמה שנים ברצף, לעומת סרט אחד של עולם היורה בשנים האחרונות, אם לא מחשיבים את ההפצה המחודשת של המקורי.
אולי הנוקמים 2 יגיעו למקום שלישי או רביעי מבחינת הכנסות השנה, אבל עם מעל מליארד דולר והרבה הזדמנויות מרצ'נדייז, אני לא חושב שיפריעו מאוד לאוטונומיה של פייגי, בטח כשברקע מתבשל סיפור הקומיקס האפי של הinfinity gauntlet.
ועכשיו שחור על גבי מוג'ו:
$208,806,270
מקום ראשון של כל הזמנים.
טוב, אפשר כבר להתחיל לשער שהשיא הזה יישבר פעם נוספת השנה
עם יציאת מלחמת הכוכבים, נכון?
אני בספק
'הנוקמים' ו'עולם היורה' יצאו בקיץ שזו עונה ידידותית יותר לשבירת שיאים (במיוחד 'עולם היורה' שמגיע רגע לפני שקהל היעד שלו יוצא לחופש הגדול) בעוד 'מלחמת הכוכבים' יוצא בדצמבר, כשיורד שלג/גשם בחוץ (מה שבוודאי מוריד את החשק לצאת לסרט) ואנשים עסוקים בהכנות לחג המולד. הסיכוי לשבור את השיא נמוך מאוד, אבל הסיכוי להיות אחד הסרטים הכי מצליחים אי פעם גבוה בגלל חופשת חג המולד.
יש שלג במדינות מסוימות
אבל חופשת כריסמס יש בכל המדינות.
Never underestimate the power of the fans!
גם אני חושב שמלחמת הכוכבים הבא יכול להגיע לשיאים – אם לא כאלה, אז לפחות קרובים. הוא מסתמן כתקווה האמיתית הבאה להצלת הפרנצ'ייז, ויש לי תחושה שלפרנצ'ייז הזה בכל זאת יש fanbase גדול ונלהב יותר מלפארק היורה בימינו.
למרות כל התירוצים וההסברים שנאמרו פה
אני חושב שאני לעולם לא יבין מה קרה, ואיך זה הגיע לאן שהוא הגיע, הזוי בכל קנה מידה אפשרי.
אסור לזלזל בדינוזאורים
נבר. אבר.
עוד משהו שחשבתי עליו
בקיץ 2012 כולם ציפו מ'עלייתו של האביר האפל' לשבור שיאי קופה אבל בסופו של דבר מי שסיפק לנו שבירות שיאים זה 'הנוקמים', סרט שההתלהבות סביבו לא הייתה יותר גבוהה מ'עלייתו'. לפני הקיץ הנוכחי כולם ציפו מ'הנוקמים' השני לשבור שיאי קופה אבל בסופו של דבר זה 'עולם היורה', סרט שההתלהבות סביבו הייתה בסגנון 'אה, עוד סרט קיץ', שמספק לנו שיאי קופה.
מה שאומר שבקיץ 2018 כולנו נצפה מ'עולם היורה' לשבור שיאי קופה אבל בסוף סרט בלתי צפוי הוא זה שיישבור אותם.
*מההמשך של 'עולם היורה'
(ל"ת)
וכבר שנו חכמים
שקשה לחזות, ובעיקר את העתיד.
אם אנשים כל כך אוהבים דינוזאורים (עולם היורה), רובוטים (רובוטריקים) ונשים קשוחות עם חץ וקשת (משחקי הרעב)
אולי הדבר הבא שהוליווד צריכה לעבד הוא את המשחק הזה…
https://www.youtube.com/watch?v=Fkg5UVTsKCE
אישה קשוחה נלחמת בחץ וקשת מול דינוזאורים רובוטים!
פאק, איך לא חשבו על זה קודם?!
הזכרת לי סקר עין הדג עתיק "כל סרט הופך אוטומטית למגניב יותר אם יש בו..."
וספציפית את התגובה שלי שם:
וואו, כ"כ וואו.
יש כאן שילוב בין שני רעיונות שעליהם מבוססים לפחות פרנצ'ייז סרטי מד"ב מוכר וידוע מאד אחד, וכמה סרטי וספרי מד"ב אחרים. אז אולי זה לא רעיון מקורי לחלוטין, אבל זו דוגמה מדהימה לכך ששילוב בין שני רעיונות קיימים שונים (או יותר), יכול להביא למשהו חדש ולהעלות עוד כמה שאלות פילוסופיות מעניינות. יש כ"כ הרבה פוטנציאל סיפורי כאן, מקווה שלא יפספסו אותו.
כמו כן, זה ללא ספק ה-E3 הכי מדהים שיצא לי לראות, עם ריכוז הכרזות המשחקים המרגשות והמעניינות יותר מזה הרבה זמן.
קרקר כפול אתה מתכנן להעלות פה את סקר חצי השנה של 2015 בקרוב?
למרות שהיה חצי שנה מאד חלש עדיין מסקרן מה יהיו הבחירות. בינתיים לי יש רק סרט אחד שהוא בטוח בחמישייה.
בקרוב...
בעתיד שבו אנשים מגיבים באינטרנט את דעתם על סרטים..
יגיע הסקר..
שבו חלק מאותם האנשים יבחרו את הסרט האהוב עליהם בתקופת זמן אקראית…
כריס פראט
ריס וויתרספון
סקר חצי השנה של 2015
בקרוב בעין הדג הקרוב לביתכם.
(כן. התכנון היה להעלות אותו בסביבות חמישי הבא.)
איבדת אותי עם ריס ווית'רספון...
(ל"ת)
אוקיי, משהו ששעשע אותי יותר מדי מכדי שאני לא אשתף אותו.
ב-2016 אמור לצאת איזה סרט מכוון אוסקרים אחד, כנראה, שיעסוק בעבדים שחורים מורדים באדוניהם בתקופת העבדות בארה"ב.
לא נשמע מעניין במיוחד.
אבל ה-WTF בכל הסיפור הוא השם של הסרט:
Birth of a Nation
אם זה מכוון, אז זה מבריק ומטומטם בו זמנית. אם זה לא מכוון, זה סתם מטומטם.
אני מאוד מאוד מאוד אופתע אם זה לא מכוון
(ל"ת)
והפעם גם באנגלית :
https://www.youtube.com/watch?v=10r9ozshGVE
והכי מפתיע בסרטון הזה, זה דווקא "קריין הטריילרים" – חשבתי שזו תופעה שלא נחזה בה יותר.
נעזוב את זה שהם השתמשו במנגינה של מדגסקר בהתחלה
וואו. איזה קאסט נהדר.
טוב, אז שוב
למה האנימציה נראית שונה?
למה היא נראית כמו cell shading?
הסרט הזה הוא שיתוף פעולה בין דרימוורקס לאולפן אנימציה משנחאיי, מהשכול להסביר את המראה השונה,
אם כי אני מודה שלא הבחנתי בשינוי כזה גדול.
שותף מעניין נוסף להפקה של הסרט הזה, אגב, הוא גיירמו דל-טורו.
עכשיו מוכרחים לשים בכל סרט BACK IN BLACK?
(ל"ת)
קריינות הטריילרים
עודה חיה וקיימת ולא הלכה לשום מקום – בסרטי ילדים.
אולפני יוניברסל הפתיעו
פשוט מגניב.
אם היו שואלים מישהו איזה אולפן יפציץ השנה, אף אחד לא היה חושב עליהם. לדיסני-מארוול יש את האוונג'רס, לפרמאונט את שליחות קטלנית 5 ומשימה בלתי אפשרית 5, וורנר הביאו סרט אקשן גדול מהחיים (מקס הזועם), קולומביה ומג"מ מביאים את ג'יימס בונד לקראת סוף השנה – אבל יוניברסל גנבו את ההצגה עם סרט אחד שכמעט עקף את הנוקמים (הראשון), ועם סרט נוסף שוודאי יעבור את המיליון ורק נותר לתהות אם הוא יגיע גם למיליון השני ויאיים גם על טיטניק.
איך כתבת, דורון? "אף אחד לא ראה את זה מגיע".
יכול להיות שיוניברסל הם מכסחי הקופות החדשים, ומחליפים את מארוול?
מה שמוביל אותי להתעניין – מישהו יודע אלו סרטים נוספים שלהם אמורים להגיע השנה? שאני אדע למה לחכות.
יש להם גם את המיניונים ואת טד 2
(ל"ת)
אם ככה
אני מחכה קצת פחות.
אף פעם לא אהבתי את סת' מקפרלן, ואת טד הראשון בכלל לא.
והמיניונים? סרט אנימציה, אבל אולי הוא גם יפתיע.
הסרט הקודם עשה כמעט מיליארד דולר בכל העולם
(ל"ת)
אה, והתגובה המתבקשת לטאגליין בראש האתר
ברוסיה סובייטית, דינוזאורים זורקים פה אותך!
כריסטופר לי נפטר
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/700/973.html
שוב?
(ל"ת)
כן גם עמוס שוב
(ל"ת)
בקצב הזה
כריסטופר לי ימות יותר פעמים מטום קרוז.
לפחות הוא לא יצטרך לסבול שוב ושוב כמו שון בין
(ל"ת)
או רורי :(
(ל"ת)
מסתבר שנפתח סינמה סיטי בכפר סבא
איך הוא? מישהו היה שם להתרשמות? לא מצאתי אף ידיעה עדכנית על הקולנוע.
הייתי שם באירוע לעיתונאים.
התרשמויות:
זה יותר טוב מגלובוס ערים כפר סבא.
זאת לא חכמה גדולה, אבל כרגע אם אתם נמצאים בכפר סבא ורוצים לראות סרט, זה השיקול המרכזי.
בהשוואה לקומפלקסי הענק שנפתחים לאחרונה, זה מקום קטן יחסית: 12 אולמות (שניים מבינהם VIP), בקומה עליונה מעל שופרסל. האולמות לא מאוד גדולים. הם בנויים כמובן בסטנדרט מודרני – שורות רחבות ותלולות וכו' – אבל המסכים לא ענקיים. דווקא באולם הגדול ביותר (מספר 1, 350 מקומות), המסך הוא זעיר יחסית – כלומר הוא בסדר גמור כל עוד יושבים בשורות הקדמיות ובאמצע, אבל בשורות האחוריות זה כמו לראות סרט בסלולרי. מבחינת ההקפדה על תנאי הצפיה וההקפדה על כך שכל כיסא יהיה כיסא טוב, יס פלאנט הם עדיין הרשת המובילה.
חידוש שעוד לא ראיתי בשום מקום אחר הוא מושבי D-Box. הרעיון הוא כיסאות זזים, עולים ויורדים על פי הסרט, כמו ה-4DX ביס פלאנט, אבל יש כמה הבדלים; להבדיל מ-4DX, שהוא אולם נפרד, כאן יש כמה אולמות שבהן השורות הראשונות הן מושבים זזים, ובכל שאר השורות – המושבים רגילים. הכיסאות זזים כל אחד בנפרד (להבדיל מ-4DX, שם כל ארבעה נמצאים על משטח אחד), וזה לא כולל את האפקטים (המיותרים להפליא) של העשן, הריחות וכו' שיש ב-4DX. השילוב שלהם באולם רגיל מאפשר להפעיל אותם או שלא, לפי הצורך – כלומר, אם מוקרן באולם סרט שלא מצריך אפקט כזה, המושבים האלה יימכרו ככסאות רגילים ובמחיר רגיל. אני מבין שהם עדיין לא פעילים, וגם אין להם עדיין תמחור סופי. לכן גם לא יצא לי להתנסות בהם בעצמי. נאמר לי שמושבים כאלה מותקנים בימים אלה גם בכמה אולמות בקומפלקסים האחרים של סינמה סיטי.
ממש מעבר לכביש נבנה עכשיו קומפלקס של גלובוס, שנראה לפחות מבחוץ הרבה יותר גדול ומרשים. יהיה מעניין לראות מה יקרה כששניהם יפעלו.
אה, ושכחתי לציין את הדבר הכי חשוב
כמו כל הסינמה-סיטיז המקום מלא בפסלים של כל מיני דמויות. וממש בכניסה עומד C3PO עם אקדח ומשקפי שמש. הדעות חלוקות בשאלה האם הוא מחופש לג'יימס בונד, או שמישהו ברצינות התבלבל בין תריפיו והטרמינייטור.
אז כשהמושבים יפעלו בסרט מסוים
כל יושבי השורות האחוריות יצפו בריכוז בכוריאוגרפית המושבים שבשורות הקדמיות במקום בסרט עצמו?
גאוני.
אם בא להם.
לי אישית הסרט נראה יותר מעניין.
אלא אם כן מדובר ב"צילי", כמובן.
(ל"ת)
נראה לי שזה לא כ"כ בשליטה.
אם המושב שלי יזוז עם כל האחרים, מהר מאוד אתרכז רק במסך. אם זה קורה רק לאחרים, נראה לי שהריכוז שלי בסרט ייפגע.
אבל אולי זה רק אני.
Dude
אנחנו לא מדברים על אולם שטוח נוסח שנות השישים. מדובר פה במושבים שנמצאים כמה שורות מתחתיך. צריך להתאמץ כדי לראות אותם בכלל.
באתר שלהם כתוב שייפתח בסוף 2015
שזה בעברית: פסח 2016
לפי האתר אגב יהיו שם 15 אולמות
http://oshira.com/?page_id=862
"וכמובן שפע של חניות אופנה",
כמובן, כי הקשר בין סרטי קולנוע ואופנה ידוע לכל…
ו-"אושילנד"? באמת?
האמת שיש קשר כזה או אחר
אולי בעבר היה יותר חזק (שמלה של שחקנית כזו או אחרת, אי-לבישת הגופיה של קלארק גייבל וכד') אבל ישנו עדיין קשר.
אגב אם תציץ בלינק ב"גלריה" תגלה מפות ושרטוטים סכמטיים של המבנה ושם תראה ש"שפע מקומות חניה" הם 285 מקומות… (לפחות באותה קומת מרתף).
ואין לי מה לומר לגבי השם.
התכוונתי מבחינת תרבות הצריכה.
אין קשר ישיר שמחייב או מצדיק שפע של חנויות אופנה במתחם של בתי קולנוע. מלבד הרצון למכור לנו עוד דברים, כמובן.
אז, התוצאות בינתיים...
הקול בראש – 91 מיליון דולר, הפתיחה הכי גבוהה לסרט מקורי שהוא לא המשך של פיקסאר.
עולם היורה – 102 מיליון דולר (קצת פחות מהשבוע השני של "הנוקמים" אבל חשוב לזכור שאלו לא תוצאות האמת ולסרט יש סיכוי לא רע לעבור את השיא של הנוקמים, וגם אם הוא באמת הרוויח "רק" 102 מיליון דולר הוא עדיין עובר את הנוקמים בהכנסות כלליות).
איפה אוספים את הפרס?
(ל"ת)
היי היי
כרגע ה97 שלי יותר קרוב מה110 שלך P:
שלא לדבר על המקום השלישי שהלך למרגלת ולא לDOPE. (למרות שבמספרים אנחנו תיקו, כל אחד מכיוונו)
לאאאאאא....
האמת לא חשבתי שאנחנו צריכים לנחש רק את המקום השלישי, אלא רק את הסרטים החדשים שיוצאים.
אז 8 מיליון סטייה לעולם היורה, 20 מיליון להקול בראש, ו-3 מיליון למגניב.
לך סטייה של 5 מיליון לעולם היורה, 32 מיליון להקול בראש, ו-1.5 למרגלת.
איך מחשבים מי המנצח!?!?
אבנ'ייר ומספריים?
ממה שהבנתי
השיא של השבוע השני כמעט בכיס שלו. יוניברסל העריכו את ההכנסות של יום ראשון כנמוכות משמעותית ממה שהרוב חוזים שהן יהיו. כנראה שצופים השפעה חיובית מאוד ליום האב שחל בארה"ב היום.
הוא הולך להגיע ל-400 מיליון בארה"ב תוך 10 ימים (שיא), ולעבור הכנסות של ביליון בעולם ביום שני (עוד שיא).
הקול בראש עבר את ההערכות בצורה משמעותית, כך שנראה ששני הסרטים הצליחו מאוד ולא גנבו אחד לשני צופים באופן חמור מדי.
אגב האם זה כבר קרה אי פעם?
ששני הסרט במקום הראשון בשבוע אחד הרוויחו מעל 90 מיליון דולר?!
בדרך כלל אחד גונב לשני את הרוב אבל פה נראה שהם הרוויחו כמעט באופן שווה נתון מאוד גבוה.
לא, גם זה שיא חדש!
הסרט האחרון שהחזיק בשיא של "פתיחה הכי גבוהה שלא במקום 1" היה "היום שאחרי מחר", והוא עשה "רק" 68.7 מיליון.
הקול בראש עבר אותו בענק, ויש מצב שהשיא הזה יחזיק הרבה יותר זמן משיאים אחרים.
מעניין
זה אומר ש"עולם היורה" הוא מאוד יציב אם הוא הצליח לרדת רק ב-51% בעוד סרט אחר שיצא באותו שבוע הצליח כל כך. עם הוא יצליח להחזיק מעמד ולצבור הרבה בסין אולי יש מצב שהוא יצליח אפילו לאיים על טיטאניק, אני לא באמת רואה לו תחרות כזו קשה בכמה שבועות הקודמים, אולי רק "שליחות קטלנית" החדש אבל אני לא בטוח אם הוא באמת איום, יש לי הרגשה שהוא יהיה פלופ*.
*מצד שני הייתי אומר את אותו הדבר על "עולם היורה" – סרט חדש בפרנצ'ייז שהיה נדמה שלא מעניין יותר והסיקוול האחרון שלו שיצא לא הרוויח הרבה וקיבל ביקורות גרועות, והנה אחרי כמה שנים בלי המשך כשיצא סרט חדש בסדרה פתאום הוא סנסציה ענקית, אולי אותו הדבר יהיה עם "שליחות קטלנית"?! זו בכלל השנה של חזרת הנוסטלגיה עם "פארק היורה" חדש, "שליחות קטלנית" חדש ו"מלחמת הכוכבים" חדש.
דניאל, אני מתפלא עלייך
אני זה שצריך לבוא ולשאול האם זה הפעם הראשונה שבה שלושת הסרטים הכי מכניסים בטבלה הם סרטים בכיכובן של נשים? (עולם היורה [לטענתך, לא ראיתי],הקול בראש ומרגלת)
אתה מתרשל.
אגב, התשובה היא שזה קרה לפני איזה חודש. טוב, לא באמת,
אבל במאי שעבר החמישייה הפותחת הורכבה, בשלב מסוים, מ"פיץ' פרפקט 2", "מקס הזועם", "מרדף לוהט", "מהיר ועצבני 7" ו"הנוקמים: עידן אלתרמן". את אלתרמן לא ראיתי, ככה שאני לא יודע כמה אפשר לסווג את התפקיד של ג'והנסון כראשי, ואם למישל רודריגז יש תפקיד בולט מספיק ב-F7, אבל מתוך חמישה, שלושה בוודאות עונים על הקריטריון (ובשלושתם התפקיד הראשי הוא של מועמדת/זוכת אוסקר, שזה סתם מגניב).
השניים האחרונים שציינת הם לא סרטים "בכיכובם" של נשים
רודריגז וג'והנסון משתתפות, אבל הן ממש לא ראשיות.
מה שכן מצחיק זה שגל גדות קיבלה מיקום מכובד בתחילת הקרדיטים בהתחלה של F&F 7 אבל לא משתתפת בו, אלא רק נראית בקטעים מסרטים קודמים ואיזו תמונה.
השיא הבאמת מעניין ש"הקול בראש" הגיע אליו
זה שהוא עכשיו הסרט המקורי שהרוויח הכי הרבה בסוף-השבוע הראשון שלו אי פעם. "אווטאר" מתחתיו עם 77 מיליון.
איך מקורי, אם מבוסס על "בראש של הרמן"?
(ל"ת)
מקורי הכוונה שהוא לא המשך/פריווקול/ריימיק
אף אחד לא הגיע ל"הקול בראש" בגלל "בראש של הרמן", בשונה מ"פארק היורה" ו"מקס הזועם" שיש להם קהל למותג.
מישהו יודע אם היה עוד מקרה של סרט שהחלק השביעי שלו שבר קופות בצורה כזאת?
הכונה כמובן לא לסרטים על פי ספרים כמו הארי פוטר…
איזה קטע!
עובדים על סרט המשך ל"נמר, דרקון".
ויותר מזה, הוא איכשהו אמור לצאת עוד השנה.
יחי האנשים המרחפים!!
מקור: http://www.imdb.com/title/tt2652118/?ref_=ttmd_md_nm
עזבו אתכם עם המשכונים לקלסיקות כמו "פרק היורה" או "מלחמת הכוכבים".
לנו בישראל יש דברים אפילו יותר טובים.
יתכן שבעוד מספר שנים נזכה לראות בבתי הקולנוע את הסרט "חגיגה בסנוקר 2"!
אחרי 40 שנה, סרט הפולחן עומד לקבל כנראה הסיקוול משלו.
והפתיחה שלו בסוף שבוע הראשון תעלה על רווחי "עולם היורה" בסיעת הדישמיא.
מקור:
http://glz.co.il/1140-64631-HE/Galatz.aspx
זה לא אחד הדברים שתמיד מדברים עליהם
והם תמיד באוויר, כמו "גבעת חלפון 2"?
כן, רק שעכשיו זה קרוב יותר לקרקע.
לפי הריאיון שלהם הסרט כבר קיבל תקציב להפקה. מה שאומר שזה בשלב קצת יותר מתקדם מ"באוויר"?
קלישאה אחת גדולה
(לא ראיתי את הסרטים הקודמים אז אני לא יודעת אם זה אמור להיות ככה), בכל מקרה הדינוזאורים היו החלק הכי טוב.
השבוע השני הכי גדול בהיסטוריה!
106 מיליון דולר!
מקור.... ?
לפי המוג'ו הוא מוערך ב-102 מיליון דולר. מיליון אחד זעום פחות מהנוקמים החדש :
http://www.boxofficemojo.com/movies/?page=weekend&id=jurassicpark4.htm
גם כאן זה מספר דומה
http://www.boxofficemojo.com/news/?id=4072&p=.htm
כאן
http://www.comicbookmovie.com/fansites/KingPatel/news/?a=121974
תודה על הקישור
עכשיו השאלה היא מה הסרט הבא שישבור את השיאים האלו. נכון ששיאים נועדו להישבר, אבל פיזית כמה עוד אפשר לדחוק את המספרים הללו ? גם במהיר ועצבני וגם כאן, אני משער שכל האולמות היו מפוצצים, עם הקרנות מקבילות. מבחינה הגיונית, אמור להיות מתישהו שלב של תקרה מסוימת – יש כמות מוגבלת של אולמות בסופו של דבר…..זה נתונים פשוט פסיכיים.
תלוי גם בעליית מחירי הכרטיסים
(ל"ת)
בדיקה בדיקה
שלום לכולם,
אני קורא פה כבר לא מעט זמן אבל אף פעם לא הגבתי. כזה אני, פאסיבי, בצללים. מה שכן, זה אחד המקומות האהובים עלי באינטרנט. בתגובה הראשונה שלי (ואולי לא האחרונה![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
) הייתי שמח לדעת שני דברים:
1. רד פיש, האם מתוכננות בקרוב הקרנות של עין הדג או קון כל שהוא? אני מודע לכך שיש את כל ההקרות בסינמטקים שמתפרסמות פה וההרצאות שלך, שהן מבורכות, אבל אני מדבר על אירוע ספציפית לגולשים פה, כמו שהיה פעם עם הגרלות כאלה או משהו. או איזה קון של צפייה בסרט כיפי. נראה לי מתאים עכשיו כשקיץ וכולם די בחופש. מה אתה אומר?
2. זאת שאלה לגולשים פה, חדשים וותיקים. רציתי לדעת מי המגיבים האהובים עליכם באתר. כמו שאמרתי, אני קורא פה לא מעט זמן, וחוץ מהפוסטים המשעשעים של רד פיש, יש פה כמה גולשים שתענוג לקרוא את התגובות שלהם. למשל שנאוצר או העט המרקד. אני לא מכיר אתכם ולא תמיד מסכים איתכם, אבל תמיד נהנה לקרוא את התגובות שלכם![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אז רציתי רק לדעת אילו מגיבים המגיבים פה אוהבים.
זהו לבינתיים.
גם אני תמיד אהבתי את שנאוצר, איזה קטע.
וברצינות תודה :)
נפוטיזם!
(ל"ת)
יש נתונים בנוגע לביצועי 'עולם היורה' בארץ?
אנחנו שותפים להצלחה המטורפת בעולם או שאנחנו לא מאוד מטורפים על דינוזאורים?
אומנם אין לי נתונים
אבל ההקרנות לסרט ביס פלאנט איילון ובסינמה סיטי גלילות עדיין מתחסלות די מהר והאולמות מלאים – שבועיים אחרי יציאת הסרט. אז הייתי אומר שלפחות על פי זה הוא די מצליח.
470 אלף דולר בסופ"ש הראשון בארץ
לפי אינסיידר שנותן נתונים בפורום אחר.
אבל אין לי מושג אם זה טוב, רע או בינוני ביחס אלינו.
כרטיס קולנוע בארץ עולה באזור של 10 דולר (היום קצת יותר).
אז בדרך כלל אפשר להוריד מהמספרים האלה אפס ולמצוא פחות או יותר את מספר הצופים בארץ. 470 אלף דולר הם כנראה משהו כמו 40 אלף צופים. זה לא רע, אבל זה לא יוצא דופן ובוודאי שלא היסטריה.
לדעתי צריך להוסיף למספר הזה 20-25% לפחות כדי לשקלל את מבצעי ה-1+1
אבל זה עדיין לא נשמע כמו להיט היסטרי.
נתוני קופות מישראל
סופ"ש שני מוצלח יותר מהפתיחה:
http://www.the-numbers.com/movie/Jurassic-World/Israel#tab=box-office
היתה לי הרגשה
בסופ"ש הראשון לא ראיתי נהירה או התמלאות של האולמות, אבל דווקא עכשיו בשבוע השני פתאום כן יש נהירה והאולמות מתמלאים והכרטיסים לסרט נמכרים כמו לחמניות חמות.
אני מניח שזה בגלל החדשות מחו"ל בנוגע לשיאים של הסרט, בהתחלה אנשים מישראל לא התלהבו מהסרט אבל אחרי החדשות מחו"ל על זה שהוא שובר את כל השיאים בטח הרבה אנשים התחילו לחשוב "היי, בעצם אולי כן יש בסרט הזה משהו וכדאי ללכת לראות".
ואולי זה קשור לעובדה
שבשבוע הראשון לא היה חופש גדול, ובשבוע השני כן היה חופש גדול
ואולי
זה גם וגם.
בהקרנה שאני הייתי בה לפני שבוע היה אולם חצי ריק
אבל מחאו כפיים בסוף![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אשדוד וסרטי קומיקס
שלום לכולם.
בחודש הבא, הולך להיות אירוע קומיקס קטן באשדוד בשם הפסטיקומיקס דרום. בו (בין השאר) הקניון ישכיר את אחד האולמות של קולנוע הגלובוס שנמצע בקניון כדי להקרין סרט או סרטים מסחריים מבוססי קומיקס. רציתי לדעת האם יש סרט שהקהל האשדודי (או בסביבת אשדוד) של עין הדג ירצו לבוא לראות על המסך הגדול ולא מדובר רק בסרטי גיבורי-על, זה יכול להיות כל סרט מבוסס קומיקס (רכבת הקרח, סקוט פילגרים, סביונים, אנני וכו…) אז אם יש לכם הצעות לסרטים שתרצו להגיע לראות זה יהיה מעולה אם תכתבו אותם כאן. ככה גם יהיה אפשר לראות לאיזה סרטים יש עדיפות והאם יש הענות מהקהל.
ועכשיו לידיעה באמת משמחת
דווין ג'ונסון הולך לגלם את הדמות הראשית בסרט על בסיס משחק המחשב האדיררררר rampage :
http://deadline.com/2015/06/dwayne-johnson-rampage-new-line-san-andreas-midway-arcade-game-beau-flynn-1201452141/
עולם היורה עבר את המיליארד ב13 ימים. כלומר עוד שיא.
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.2667116
סליחה אם פורסם כבר, חיפשתי בין התגובות ולא ראיתי.
אולפני יוניברסל חוגגים עוד הישג
מהיר ועצבני 7 העפיל למקום השלישי בטבלת ההכנסות של כל הזמנים :
http://www.boxofficemojo.com/alltime/world/
דה פאק.
וזה, כמובן, זמני. "עולם היורה" יעקוף אותו תוך שבועיים.
אני לא יודע את מי יוניברסל הקריבו לשטן בתחילת השנה, אבל זה השתלם.
את סוני, כמובן.
(ל"ת)
לול, יוניברסל שאין להם שום יקום קולנועי
ובמשך שנים נחשבו לאולפן הכושל של הוליווד, פתאום השנה עשו מהפך ועכשיו הם בטופ, הולכים להיות להם כרגע את שני הסרטים המצליחים בהיסטוריה שהם לא של ג'יימס קמרון (ובמקרה של "עולם היורה", מי יודע, אולי הוא יצליח להתעלות על "טיטאניק" והיד עוד נטויה).
ועם כל הכבוד ל"עולם היורה" המקרה של "מהיר ועצבני 7" אפילו יותר מרשים אותי כי הוא הצליח להתעלות על "הנוקמים" בלי תלת-מימד ובלי יקום קולנועי עצום מאחוריו כגיבוי.
ואל תשכח את המיניונים.
לגמרי יש מצב שליוניברסל יהיו שלושה סרטים עם הכנסות מעל מיליארד דולר בתוך ארבעה חודשים.
אגב, מסתבר שיוניברסל כן מתכננים יקום קולנועי משותף
פשוט לא של גיבורי על אלא של מפלצות.
רימייק ל"מומיה", גירסאות חדשות של "המפלצת של פרנקשטיין" ו"איש הזאב" ויכול להיות שגם "דרקולה ההתחלה" שכבר יצא יחשבו כולם כחלק מהיקום הזה ויתחברו ברימייק ל-Monster Squad, עכשיו רק צריך לחכות ולראות איך זה יצא, אבל עם ההצלחה האדירה שלהם בינתיים אני כבר פחות מפקפק ביכולת של יוניברסל ליצור להיטים.
ובדיוק אתמול הוכרזה הוצאת הבלו ריי של הסרט
שתכלול גרסה מורחבת של הסרט.
http://www.comingsoon.net/dvd/trailers/452905-furious-7-extended-edition-coming-on-september-15#/slide/1
זו הייתה טעות והיא תוקנה
מהיר ועצבני 7 עדיין רביעי מאחורי הנוקמים, וכנראה גם יישאר כך (אפילו שההפרש הוא "רק" 9 מיליון.
אבל אולי עולם היורה יוריד את שניהם מקום אחד אם הוא ימשיך בקצב הנוכחי שלו.
הוא עדיין יכול לעקוף את "הנוקמים"
זה אולי יקח לו כמה שבועות אבל הוא עדיין לא ירד מהמסכים והוא ממשיך לצבור בקצב בטוח מיליון או שתיים כל שבוע.
כמעט-מכסחי-הקופות: שבוע שני
אז התוצאות של השבוע הראשון נכנסו, ספרתי את כל הקולות שלכם והגעתי למסקנה שבלי חוקים ברורים זה לא עובד. טוב לדעת.
הפעם לא נחשיב את זה, כי היו חסרים לי כללים בשביל להכריז על המנצח האמיתי, אבל אני חושב ש-Jaguar הוא המהמר המוצלח ביותר של השבוע.
למרות שכולם חוץ מקרקר כפול הימרו ש-Dope יתפוס את המקום השלישי (בסופו של דבר הגיע למקום 5), החלטתי לא להתחשב בסידור המקומות אלא רק בניחושים לגבי כל סרט. יגואר הצליח להגיע למספרים מאוד קרובים לתוצאות המקוריות בסרטים "עולם היורה" ו-Dope. היחיד שהצליח להגיע להימור טוב יותר על "הקול בראש" היה דין.
טוב, אז השבוע ננסה לחזור למקורות ואולי יהיה יותר קל לקבוע זוכה ככה: מנחשים על 3 סרטים קבועים ושאלת בונוס.
שאלה ראשונה: כמה "טד 2" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
שאלה שנייה: כמה "הקול בראש" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
שאלה שלישית: כמה "עולם היורה" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
שאלת בונוס: מה יהיה הסרט שיגיע למקום ה-7 בטבלה הסופית?
יאי!
בוא נראה אם המזל ישחק לי פעמיים.
טד 2- 47 מיליון
הקול בראש- 59 מיליון
עולם היורה- 57 מיליון
Dope במקום השביעי.
איך אפילו.
(ל"ת)
המזל שיחק לי שוב פעם, רק בזכות טד 2.
היה לי ברור שהוא יהיה פחות מוצלח מהקודם, ובהתחלה ההימור שלי עמד על פחות מ-40 מיליון. אבל משום מה החלטתי להעלות את ההימור, כי חששתי מעוד הפתעה.
פיקסאר ציפו לירידה משמעותית, בעוד אני חשבתי שהסרט יראה ירידה דומה לזו של 'למעלה' (35%) מה שהיה שם אותו על 60 מיליון. טעיתי, לא בהרבה, אבל יובל המפוקס היה הרבה יותר קרוב. וגם בעולם היורה ממש קרוב.
אני שוקל ברצינות להתחיל להחליף באופן קבוע את ההימורים שלי ל"מה שהוא אמר".
טד 2 – 52
הקול בראש – 60
עולם היורה – 47
מקום 7 – פיץ' פרפקט 2
והצעה: אם רוצים לעשות את זה באופן קבוע, לדעתי יהיה נוח יותר לפתוח קבוצת מכסחי הקופות בפייסבוק.
טד 2 – 55
עולם היורה – 59
הקול בראש – 64
מקום שביעי: Dope.. למרות שאני חושב שאולי יש סיכוי גם לinsidous 3.
קליל
טד- 56
הקול בראש- 53
עולם היורה- 51
שאלת בונוס?
ככל הנראה טעות בשאלת בונוס לא תוריד נקודות.
כמאמר הגשש - אני אהיה גבר ואשפיל את עצמי
(שוב![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
)
שאלה א – 81 מיליון
שאלה ב – 47 מיליון
שאלה ג – 52 מיליון
שאלה ד – סאן אנדראס
תשובות סופיות לשאלות:
כמה 'טד 2' ירוויח בסופ"ש הקרוב?
34 מיליון דולר.
כמה 'הקול בראש' ירוויח בסופ"ש הקרוב?
52 מיליון דולר.
כמה 'עולם היורה' ירוויח בסופ"ש הקרוב?
55 מיליון דולר.
מה הסרט שיגיע למקום השביעי?
'מגניב'.
סקר חצי שנה 2015: עליית אנשי הזאב
בפעם הרביעית אנו מתאספים על מנת לבחור את הסרט וההופעה הכי טובים של חצי שנה החולפת.
החוקים, הפעם, אפילו יותר פשוטים מבדרך כלל: פשוט נכנסים לכאן , מכניסים את הכינוי שלכם באתר ובוחרים את חמשת הסרטים שהכי אהבתם מתוך הרשימה של הסרטים שיצאו מהשנה, ואז את שלושת ההופעות שהכי אהבתם.
היי! הסרט הזה שממש אהבתי לא פה! מה נסגר? הסקר מכליל סרטים שיצאו מהסופ"ש האחרון של דצמבר עד אלה שיצאו בסופש לפני האחרון של יוני. בנוסף, אין בסקר סרטים שלא יצאו בארץ אבל יכול להיות שראיתם כמו 'ידוע מראש' או 'אקס מאכינה'.
היי! הסרט X וY לא מופיע שם ואני בטוח שהוא יצא בארץ! מה נסגר?! אני, בכל זאת, רק אנושי. תעירו על הטעות ואמהר לתקן אותה.
אופס! שלחתי את הטופס אבל לחצתי בטעות על סרט שלא אהבתי/ לא בחרתי 5 סרטים/לא בחרתי 3 הופעות. מה לעשות? זה בסדר. הטופס פתוח לשינויים עד שהסקר נסגר (מתי הוא נגמר? תסתכלו למטה) עד אז, אפשר לתקן טעויות.
רגע, זה אומר שלא צריך לפרסם תגובה עם הבחירות שלי כמו בעבר? זה בהחלט לא חובה, אבל מומלץ מאוד. אנשים נהנים לקרוא את הבחירות של אנשים אחרים, בייחוד כשהן מנומקות.
אני לא מבין את כל הטכנולוגיה הזאת של גוגל!/אני לא רוצה שגוגל יידעו את ההעדפות הקולנועיות שלי! אי אפשר פשוט לרשום תגובה עם הסרטים וההופעות כמו פעם? בהחלט. כמו בסקרים שעברו אפשר להצביע על ידי תגובה, המסמך גוגל בא בשביל להקל ולא להקשות.
בא לי לרמות ולשלוח מלא פעמים טפסים עם הסרט שלי או סתם להטריל! בבקשה לא. אני נורא אתבאס אם אני אצטרך לבטל את הסקר בגלל שטויות שכאלה. הצבעה הוגנת זה מגניב.
אני רוצה להצביע אבל אני מתכנן להספיק עוד כמה סרטים השבוע.. מתי הסקר נגמר? מומלץ בכל זאת לשלוח את הטופס למקרה שתשכח, אך הסקר נגמר ביום שישי בחצות, כלומר בלילה בין חמישי לשישי
אם יש עוד שאלות, אשמח לענות.
מי ייתן ובחירותכם יתקבלו בוולהאלה.
" rel="nofollow">מייקל קיטון?
משהו להוסיף,
אכן.
טוב אז ראיתי רק 4 סרטים בחצי השנה הזאת (ואני כאמור לא מחשיב סרטי אוסקר 2014)
אבל למזלי כולם היו ברמת חמישייה. ככה זה כשיש בגרויות אז אתה צריך לסנן טוב על איזה סרטים אתה מוכן לבזבז את הזמן שלך.
מקס הזועם: איזה יום נפלא – פסיכי, כיף לא נורמלי ובניגוד לרוב המוחלט של הז'אנר גם חכם וכתוב בצורה מרשימה.
הקולות – ריאן ריינולדס בהופעה מדהימה, בסרט הזוי, מטריד ובכל זאת אחד הנוגעים ללב שראיתי בשנים האחרונות. ממש עשה לי פולקע מהלב. כמו כן: סצינת הסיום הטובה ביותר… ובכן, מאז הרבה זמן.
הקול בראש – בערך מה שרד אמר בביקורת הדג שלו.
ולמרות שהוא לא בסקר אני אתנהג כאילו הוא כן:
משהו עוקב אחריי – הדבר הכי מורט עצבים ומלחיץ שתראו השנה, אבל כמו מקס הזועם הוא חכם מאוד, כתוב נהדר בחלקו הגדול ועשוי מצויין מכל בחינה – מהצילום והפסקול ועד המשחק.
אה, ואיך שכחתי את הקומדיה הטובה ביותר של השנה בינתיים: "סרט אפס".
ואני מתכוון לזה ברצינות גמורה.
למקרה שלא היה ברור
הסקר לא נגמר היום בערב, אלא בעוד שבוע בלילה בין החמישי ה2/6 לשישי ה3/6.
כלומר, יש שבוע להצביע.
רק אם ראית 'ידוע מראש'
אולי
ראיתי 24 סרטים (מתוך הרשימה)
לעומת 40 שנה שעברה…זה כנראה המחיר של להתחיל לימודים אקדמאים אי שם בדרום.
טוב, אז מתוך הרשימה, החמישייה שלי היא:
את לי לילה – סרט קטן אבל ממש חזק, עם בימוי נהדר ויופי של משחק, במיוחד מצד דאנה איבגי האדירה.
בירדמן – הצגה קולנועית מבדרת ומעוררת מחשבה עם קאסט נפלא (במיוחד נורטון). ויש פה אחת מעבודות העריכה הטובות שנראו בקולנוע![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
מקס הזועם – עשרות פיצוצים, שני צבעים ושרליז ת'רון אחת. סרט אקשן שבהחלט מספק את הסחורה, ובאופן מפתיע גם אחד הסרטים הכי פמניסטיים של השנים האחרונות. לעזאזל, רק על הגיטרת להביור מגיע לו מקום בחמישייה.
הנוקמים: עידן אולטרון – פחות טוב מקודמו ולא חף מבעיות, אבל הוא בכל זאת סרט פופקורן מבדר וכיפי.
קינגסמן – כיף, כיף, כיף! גם בו יש דברים בעיתיים ונופל פה ושם לקלישאות, אבל יש בו הרבה דברים שמפצים על כך. אילולוא "מקס", זה לגמרי היה סרט האקשן של החצי-שנה שלי.
אזכורים של כבוד לסרטים שלא נמצאים ברשימה:
Predestination – מסע בזמן, שני שחקנים ראשיים נהדרים וחתיכת סוף. מה עוד צריך?
It Follows – אחד הסרטים המלחיצים של השנים האחרונות, עם צילום מעולה ופסקול מצמרר (בקטע טוב). ואם כבר סופים, יש פה את הסוף הכי טוב וגם הכי מכעיס שראיתי בחצי-שנה הזאת.
הקולות – הוא כן ברשימה, אבל רציתי לתת לו אזכור של כבוד כי אולי לא ממש התחברתי אליו, אבל למרות כל עבודות הצילום הנהדרות בסרטים הנ"ל, פה השתמשו בטכניקה כל-כך פשוטה אבל גם כל-כך מעולה כדי להעביר משהו (מי שראה כנראה יודע למה אני מתכוון)
הסרט הכי גרוע שראיתי בחצי-שנה הזאת: חטופה 3. אלוהים, איזה סרט מטומטם.
תודה רבה, קרקר, על ארגון הסקר. נתראה בסוף השנה :)
למה הכי מכעיס?
(ל"ת)
האובר מינימליזם שלו.
לפחות בשבילי.
חצי שנה
חמישייה:
בירדמן- המשחק, הבימוי, העריכה, המוזיקה, העומק. יצירת מופת.
את לי לילה- מטלטל לכל אורכו עם סצנת סיום מרסקת. יצאתי מופעם וככל שעובר הזמן אני רק מופעם יותר. פנינה קולנועית.
הקול בראש-עדיין באופוריה. סרט האנימציה הכי טוב שראיתי מלא יודע כמה זמן. (ורק בחצי שנה האחרונה ראיתי בין היתר את פפריקה ושיר הים שנשארו עם האבק.) ובלי קשר לאנימציה, הלוואי שכל סרט רק יזכיר את האיכויות של הקול בראש.
סיפורים פרועים-טירוף מוחלט. שלוש וחצי סיפורים יוצאים מן הכלל. ועוד 2 רק נהדרים.
מקס הזועם-טירוף מוחלט. האקשן הכי טוב שראיתי, כנראה. עריכה ועריכת סאונד אדירים. +שלאנגרררר.
כמעט כמעט נכנסו:
רק האוהבים נשארים בחיים-טילדה, טילדה.
מידות רעות-פול תומאס אנדרסון עדיין לא קוהרנטי ועדיין מדהים.
שנה קשוחה מאוד- עדיין לא ברור לי למה אבל מאוד אהבתי אותו.
(קשה להכליל את אוסקר 2014 אבל חוקים זה חוקים)
הסרט הכי טוב שלא ברשימה: אקס מאכינה.
הופעות:
דאנה איבגי מעל כולם.
טילדה סווינטון(רק האוהבים) וולריה ברוני טדסקי (הון אנושי) אוספת את השאריות.
אין כאן טעות, שלוש נשים. אם כי ג'ייסון אייזק (שנה קשוחה וכו'), ראיין ריינדולס (הקולות) וג'ייסון סטיית'ם (כן כן, הוא. הרג אותי ב'מרגלת') לא היו רחוקים גם הם.
אשריך קרקר.
ראיתי 9 סרטים ומתוכם רק ארבעה נכנסו לרשימה
אלה שלא נכנסו: משחק החיקוי, עלייתה של ג'ופיטר, קינגסמן: השירות החשאי, עולם היורה והנוקמים: עידן אולטרון.
הרביעייה:
בירדמן- סרט חכם, מאתגר ושאפתני שלא מפסיק למתוח ולשבור את החוקים הקולנועיים.
הולכת רחוק- סרט המתאר את אחד התהליכים הרגשיים הכנים והאותנטיים ביותר שעובר על דמות שראיתי לאחרונה.
הקולות- סרט ביזארי שמצליח להצחיק, לזעזע ולרגש בו זמנית ומציג באופן מתוחכם את תפיסת העולם של אדם נורא לא שגרתי.
מקס הזועם- סרט שמרגיש כאילו הוא על מנת אקסטזי וסמי הזיה ובכל זאת יוצר עלילה קוהרנטית ועומק שבדרך כלל נעדר מסרטים שמכילים משאיות מתהפכות ויורקות אש שמתרסקות אחת על השנייה.
הופעות השנה:
שרליז ת'רון במקס הזועם
מייקל קיטון בבירדמן
ריס וויתרספון בהולכת רחוק
החמישייה שלי
מקס הזועם: כביש הזעם– סרט האקשן שהיינו זקוקים לו. פשוט יצירת מופת. כול סצנת פעולה בסרט הזה אוכלת את המהרים והעצבניים ואת סרטי מארוול למיניהם באבק ועם בונוס: תסריט עם עלילה מעניינת ודמויות כתובות היטב (!!!!).
הקול בראש– אחרי חצי עשור חלש, פיקסאר חוזרים בענק עם סרט מצחיק, מרהיב, מלא בדמיון ובהמצאות משובבות נפש ועם כמה רגעים שאי אפשר להישאר אדיש אליהם. יש קצת קלישאות אבל הסרט מספיק טוב כדי שאוכל לסלוח לו על זה.
בירדמן– סוף סוף זוכה אוסקר מוצדק. סרט שאומר דברים מעניינים על הרצון שלנו להישאר רלוונטיים בעידן הפייסבוק הנוכחי, פלוס הופעות מדהימות (כולם מתלהבים ובצדק ממייקל קיטון, אבל זאת ששיחקה את מבקרת התרבות הייתה לא פחות טובה ממנו) וצילום מדהים.
בובספוג הסרט החדש– אתם יכולים לצחוק עליי, זה בסדר. אני מת על בובספוג והסרט הזה לא איכזב אותי. קורע מצחוק לכול אורכו והזוי בטירוף. בנוסף, הצליח להעביר לי זמן איכות עם אחי הקטן וזה הישג שמעט סרטים יכולים להתהדר בו.
סיפורים פרועים– מרושע, מבריק וכיפי ביותר. לא כול הסיפורים שומרים על רמה אחידה אבל הקטעים הטובים של הסרט הם מופת של הומור שחור. צריך יותר סרטים כאלה בעולם.
וול...
קודם כל, ח"ח על ההתמדה.
שנית, מתוך הרשימה יש רק סרט אחד שרציתי לראות ולא הספקתי, "רק האוהבים שורדים" (תודה רבה יונייטד).
והבחירות (הרחבות אולי בהמשך):
הסרט הגרוע של המחצית: דייט בהפתעה
הסרט הגרוע-ברמות-אחרות-ע"ש-מבצע-חמניה של המחצית: חרדת הבמאי
החמישייה בסדר עולה (מתוכם שניים לא הופצו ולא מופיעים ברשימה):
5. יקירי
4. מתויגת
3. פרזנו
2. מלחמה ממבט ראשון. הגרסה הצרפתית, המשודרגת והריאליסטית ל"ההווה הנהדר".
1. את לי לילה
יש לי שלישייה שהיא 2 קילומטר מעל כל היתר, וזה כולל את שנה שעברה
1. הקול בראש- פיקסאר שלי הו פיקסאר, סרט שהוא גם קורע מצחוק, וגם עצוב, לפעמים בהפרשים של שניות, איך אתם עושים את זה?
2. קינגסמן- משוגע, מופרך, חולני. אבל כל כך כיף!!! לא נהניתי ככה בקולנוע המון זמן, והמופרכות שלו היא מה שעושה אותו כל כך גדול.
3. סיפורים פרועים- אחד הסרטים הכי מגניבים ומיוחדים שראיתי, אולי אי פעם. ככה מספרים סיפורים.
4. בירדמן- סרט אוסקר-איכותי-פלצני כזה שבאמת מאוד נהניתי ממנו.
5. משחק החיקוי- די בנאלי אבל עשוי טוב סה'כ.
באת לי בזמן
מסתבר שלא ראיתי כמעט כלום בחצי שנה האחרונה (סך הכל ארבעה סרטים. מתוכם רק שניים טובים- מקס ובירדמן), ועכשיו מצאתי מה לעשות בשבוע הקרוב…
תמיד כיף לקרוא פה על המלצות של אנשים בעלי טעם שונה משלי.
חצי שנה שבה הקול בסדר.
אז הסרטים האהובים עלי מחצי השנה הזו הם (באותו הסדר שבו הם מופיעים ברשימה):
מקס הזועם: כביש הזעם – סרט חזק במלוא מובן המילה, פי 90000 כל מה שקשור לויזואליה ואקשן. הגדולה שלו היא שהוא יודע מתי להימנע מאלמנטים תסריטאים כמו סיפור ודיאלוגים בשביל לתת מקום לאקשן גדול מהחיים.
סיפורים פרועים – סרט נפלא שגורם לי טוב על הלב למרות שהוא מדבר על הרוע של האדם. בניגוד למקס, הוא נותן דגש על הסיפור כל כך הרבה עד שיש לו 6 סיפורים שונים. חלקם עובדים יותר טוב, חלקם פחות, אבל כולם ביחד מעבירים בדיוק את הרעיון שהסרט רוצה להציג.
הקול בראש – מעולה, מעולה, מעולה. מעולם לא היה לי ספק שהוא יגיע לחמישיה שלי, וככל הנראה גם יגיע לחמישית סוף השנה.
הקולות – ההפתעה של העונה. תיארתי לעצמי שאני אוהב את הסרט, אבל לא ידעתי שאני אתאהב לחלוטין בדבר המופלא הזה. הסרט שהצליח לדבר אלי ברמה הכי אישית בשנה האחרונה, למרות הנושא הקיצוני שלו.
קינגסמן: השירות החשאי – אני מודה, הוא כאן רק בשביל לתפוס מקום. אהבתי אותו מאוד, כן, אבל אני לא מרגיש שזה "אהבה" לחמישית הכי טובים. ראיתי שאני לא מוצא משהו יותר טוב לשים, אז הנה הוא פה. אבל בכל מקרה, אממ, הוא כיף מאוד מאוד.
סיכום חצי שנה- חלק א' : הכי טובים
בסיכום החצי שנה הזאת, יש שני סרטים שמרימים את הראש גבוה מעל שאר הסרטים.
'מקס הזועם' הוא הסרט היותר מקובל, במצב שלא מאוד שכיח בשבילי שבו אני נמצא בצד מקהלת המהללים ולא במיעוט המקטרג. חגיגה קולנועית שמציגה עולם מרהיב שפוטנציאל הקאלט שלו מתפוצץ.
'סיפורים פרועים' לעומת זאת, הצליח פחות – בין אם זה ארץ המקור או העובדה שהוא אנתלוגיה, הקהל לא רץ לחבק אותו בידיים פתוחות, וחבל. האם כל הסיפורים הקצרים באותה רמה בדיוק? לא. אבל כשכל אחד מהם עבר את סקאלת ה'מעולה' – זה לא משנה בכלל. סרט שמשאיר אותך ללא אוויר לנשימה וגורם לתקווה שעוד יוצרים ינסו את פורמט האנתלוגיה. יש יותר מדי סרטים ארוכים מסתובבים שלהיות סרט קצר היה עושה להם טוב, וסיפורים פרועים מראה שאין מה לפחד מהצעד הזה.
האחרים ברשימה הם סרטים נהדרים שאני לא מצליח בוודאות להחליט מי יותר טוב ממי, אלא רק שהם לא משתווים לשניים העליונים.
מידות רעות הייתה חזרה נהדרת למוטב של פת"א שהשכיל להבין שמחסור בקוהרנטיות עלילתית יושב יותר על בלש סטלן מאשר על סיינטלוג עצבני ועל קומדיה יותר מאשר על דרמה. הופעות נהדרות של ברולין ופיניקס. הבלגן הכי כיף שישבתי בו השנה.
סלמה הסרט שזכה להכי הרבה לעג על היותו "הסרט ששם כי האקדמיה חייבת לרצות את השחורים" היה גם סרט שקיבל כל מועמדות בצדק. במקום עוד דרמה ביוגרפית נוסחתית ומשעממת שמתפזרת על חיים שלמים או מנסה ליצור קדוש מהנושא שלה, 'סלמה' הביא סרט מרתק שכל במאי שרץ לעשות ביופיקים צריך ללמוד ממנו. וזה עוזר שהוא מסתיים באחד השירים היותר טובים שזכו באוסקר לאחרונה.
הולכת רחוק גם הוא קיבל התעלמות מרובה מהאוסקרים השנה במסגרת שנת " אנחנו מתעלמים מכל דבר שאינו גברים לבנים" וגם פה יש צער רב. העובדה שברדק קלישאתי כמו "מועדון הלקוחות בדאלאס" מצליח כל כך בעוד שסרט כנה ומרתק עם הופעה שמזכירה את נפלאות וויתרספון נדחק זה עצוב מאוד, אבל מעודד לדעת שהבמאי שלו יכול להצליח כשהוא רוצה.
ובמקום השישי והמכובד ביותר ואולי ביום אחר היה דוחק מתמודד אחר: הדב פדינגטון עוד מזה. עוד הרבה מזה. כן, בהקול בראש יש אמנות אבסטרקטית וכאנה אבל הדב פדינגטון היה סרט הילדים הכי טוב שיצא החצי שנה הזאת והסרט שאני מחכה כבר לראות עם הילדים העתידיים שלי. קורע מצחוק, מצולם יפהפה ולא נהיה אף פעם יותר מדי קלישאתי. עוד מזה.
שלוש הופעות ל(חצי) שנה:
ריס וויתרספון בהולכת רחוק – ולו רק בגלל הסצנה שהיא צריכה להרים את התיק שלה.
ג'וש ברולין במידות רעות – ולו רק בגלל הפנקייקים.
דיוויד אויולו בסלמה – ולו רק בגלל שגם בשנה קשוחה מאוד הוא עושה עבודה לא רעה בכלל.
סיכום חצי שנה- חלק ב': כל השאר
הצילום הכי יפהפה אי פעם OMG OMG OMG (גם הסרט לא נוראי): אידה
הסרט הכי גבר גברי גבר גבר גברררררררר: צלף אמריקאי
הפרס ל'תחליט מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול': קינגסמן
ה"אתם לא רציניים, אקדמיה אם הייתם טורחים לראות את הסרט הייתם בקלות מגיעים למסקנה שהמועמדות הזאת הייתה צריך ללכת לאמילי בלאנט מה נסגר איתכם": אל תוך היער
"בסדר, הבנו, היו כמה רגעים ממש מגניבים אבל אפשר עכשיו שהצילום יהיה נורמלי כי הגימיק הזה מתחיל ממש לעייף?": תיקו בין מאמי לבירדמן
פרס ה'כנראה שצריך להיות רוסים בשביל ממש לאהוב את זה': לוויתן
פרס ה'כנראה שצריך להיות סקנדינבים בשביל ממש לאהוב את זה': כח עליון
פרס לשורה הכי נוראית בסרט כלשהו שהייתה גורמת לי לרצות לחנוק את התסריטאי של הסרט בדרך כלל אבל השם ישמור ראיתם את הילדון הזה הוא כל כך חמוד: "Sometimes it's the very people who no one imagines anything of who do the things no one can imagine.", משחק החיקוי
ההפתעה הנעימה של החצי שנה: התיאוריה של הכל
האכזבה של החצי שנה: בובספוג מכנסמרובע: הסרט
הסרט הישראלי הטוב ביותר שראיתי אבל ראיתי רק שניים אז לא חוכמה: עלים אדומים
סרט האנימציה הטוב ביותר שראיתי אבל ראיתי רק שניים אז לא חוכמה: הקול בראש
הופעת הדיבוב הטובה ביותר של החצי שנה: ראיין ריינולדס, הקולות.
פרס לרצח האופי של הדמויות הכי מרשים של חצי שנה האחרונה: הנוקמים, עידן אולטרון
פרס ה"אני לא יכול לשנוא סרט שהביא לג'וליאן מור אוסקר אבל בוא נגיד שהוא יכל להיות יותר טוב": עדיין אליס
הסרט שהכי הצליח לגרום לכמעט סיפור אהבה בין אדם מבוגר בן יותר מ50 וילדה קטנה לא להיות קריפי לחלוטין ווואו זה אשכרה מרשים: בחזרה למחר
השורה של החצי שנה: "this.. was very disrespectful" , שנה קשוחה מאוד ( בשביל אופטימציה צריך לאפר סיגריה ולהיות ג'סיקה צ'סטיין)
הסרט שהתקציר שלו מתאר את הסרט בצורה הטובה ביותר/הסיום הטוב ביותר: "סרט ערפדים של ג'ים ג'רמוש", רק האוהבים שורדים.
פרס ה"טוב, ניסית": טים ברטון, עיניים גדולות
הסרט הגרוע ביותר של החצי שנה אחרונה: הקפות.
סיכום חצי שנה- חלק ג': והסרטים שלא יצאו
ההופעה הראשית שכנראה הייתה מנצחת את הסקר לו הסרט היה מוקרן: אוסקר אייזק,אקס_מאכינה
העדכון הכי נאמן למקור של סרטי נואר משנות ה40, לטובה ולרעה: הרוג אותי שלוש פעמים
הסרט שהכי אסור להשוות: 71'
הסרט שהיה צריך להיות סרט קצר: ידוע מראש
הצל"ש הגדול ביותר על אי-הריגת הכלב: המסירה (The Drop)
הסרט עם הפורמט התסריטאי המגניב ביותר: סדר ההיעלמות, בסדר ההיעלמות
הסרט שבו וולד פריי משחק את הדוקטור וזהו בערך לצערנו: הרפתקה בזמן ובחלל
סרט האנימציה הכי טוב של חצי השנה האחרונה רק חבל על הסוף המקושקש: הנסיכה קאיוגה
הדוקומנטרי הטוב ביותר למרות שזה לא חוכמה כי ראיתי רק שניים: למצוא את ויויאן מאייר
הדוקומנטרי שנראה הכי לפלף מאז שג'ון אוליבר ראיין את סנודן: אזרחארבע
הסרט עם הכי הרבה בולבולים שירו בהם בנוסף לחווית WTF של החצי שנה: הרימייק שלנו לרובוקופ:
'לא רציתי להרוג את עצמי בסוף הסרט כמו שציפיתי שארצה': סרט אפס
הסרט הטוב ביותר שלא הבנתי פיסת דיאלוג אחת ממנו: השבט
הציטוט הטוב ביותר לגבי קולנוע של השנה:"Yo! I *love* Robert Altman! Motherfucker goes *in*!", אנשים לבנים יקרים
סצינת המין הכואבת ביותר: חמשת הטובים ביותר (Top Five)
הבזבוז הכי גדול של אנה קנדריק: החיים אחרי בת'
בסך הכל, חצי שנה לא רעה בכלל.
בחירותיי:
״אידה״ – זוכה הסרט הזר באוסקר האחרון מציג סיפור קטן, אינטימי בדואט מופלא של שחקניות ומרגש כל כך. אבל בעיקר כל כך, כל כך יפה לעיניים. וואו, איזה צילום.
״מלח הארץ״ – מועמד הסרט הדוקומנטרי באוסקר האחרון. אני די בטוח שהוא גם היה צריך לזכות, גם בלי לראות את שאר המועמדים. נפלא, מינימליסטי ומלא רוח אנושית מרוממת נפש.
״מקס הזועם״ – אמנם לא התלהבתי עד הגג כמו רוב המבקרים בעולם, אבל בהחלט הצלחתי לזהות פה אלמנטים מהפכניים בז׳אנר האקשן ההוליוודי. מעכשיו אימרו – סרטי אקשן עד מקס הזועם (4), וסרטי אקשן מאז מקס הזועם (4)!
״הגננת״ – נדב לפיד ממשיך בנסיקתו הבטוחה שלו עד לדקל הזהב בפסטיבל קאן עוד כמה שנים, טפו טפו. נפלא, ׳הגננת׳ שלו היא פשוט אמנות. וכזו שלא מעוררת גועל יתר או ניכור מיותר.
״הקול בראש״ – כבר נאמר על הסרט הזה הכל. פיקסאר is back.
הופעות:
– דאנה איבגי על ״את לי לילה״. הופעה ברמה שקשה להבין איך אפשר לעשות בכזו טבעיות.
– אדי רדמיין על ״התאוריה של הכל״. גם כן שיטת משחק דומה של דמות קשת יום, וגם הוא מציג משחק משובח ומעורר השתאות, יחד עם כל האופי הקיטשי של הסרט הוא עדיין מצליח להישאר האור הנפלא שבמרכז הסרט.
– רותם זיסמן כהן על ״המילים הטובות״. מה אני אגיד, שנה נפלאה של שחקניות ישראליות בסרטים ישראלים. אולי זה נראה כאילו אני משוחד בגלל מוצאי, אבל באמת שלא יכולתי להחסיר מהרשימה את ההופעה הנהדרת הזו של דמות שמצד אחד אי אפשר שלא לכעוס עליה קצת בגלל האופי חמור-הסבר שלה ומצד שני אי אפשר שלא לרצות לחבק אותה חזק חזק. בכל סצנה וסצנה, בו בעת. ולא רק בגלל הסיפור המעציב של הדמות, אלא בעיקר בגלל עבודתה המדהימה של רותם.
שעות אחרונות להצביע
וכל קול משפיע ויש הרבה סרטים והופעות שעומדים על הסף בין כניסה ללא כניסה..
ההצבעה נסגרת היום בחצות.
אז... אני מבין שלא תהיה ביקורת על "עולם היורה" באתר?
לפחות תגיד לנו מה חשבת עליו, רד!![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
שהוא עושה את העבודה
הוא זרק שם איזה חצי משפט בכתבה על השחקן של ספיידרמן – בקטע עם הבמאים.
חדש! ג'אנקאנימציה מינוס הקטע של האנימציה!
הטריילר (המדובב!) ל"השדון הראשון שלי".
https://www.youtube.com/watch?v=xqgqCAV9Aro
קרדיט לקסם.
The 5th Wave
אז, מסתבר שיוצא סרט לאחד מספרי ה-YA האהובים עליי ובכלל לא ידעתי מזה!
אבל מה, הוא יוצא בינואר! לא נראה שלסוני יש אמון בו שיהיה "משחקי הרעב" הבא או אפילו סרט טוב, וזה מאוד מאכזב אותי, הספר מאוד מעניין, מפתיע וחכם.
אני מאוד מקווה שלמרות התאריך לא יהיה מדובר בסרט רע כי יש לו את המרכיבים לסרט מוצלח, השחקנים גם נשמעים מבטיחים, קלואי גרייס מורץ בתפקיד הראשי וליב שרייבר כנבל!
התסריטאית כתבה את Ever After המעולה ואת ארין ברקוביץ' הלא רע.
אבל מה שבעיקר נותן לי תקווה הוא הבמאי של הסרט, שביים לפני זה את "איפה אליס?" המדהים עם ג'מה ארטטרון!
אבל שוב, מה הסיכוי שסרט שיצא בינואר אשכרה יהיה שווה משהו?
והסרט הבא של פארק צ'אן ווק הוא...
דרמה תקופתית לסבית?
השם של הסרט ("Fingersmith") ממש לא משהו אבל לפחות הוא חוזר לקוריאה בשביל הסרט הזה (אמר האדם שלא ראה את סטוקר).
נתראה ב2016.
סרט אנימציה חדש שמאיים לפוצץ לי את המוח
הולי פאק! מדהים באיזו מהירות אדם יכול לעבור מ"אין-לי-מושג-מה-זה" ל"אני-רוצה-את-זה-עכשיו!"
אולפן האנימציה היפני 4C (ספריגאן, אנימטריקס, פלאשפויינט פאראדוקס) שחרר טעימה ראשונה משיתוף הפעולה העתידי שלו עם אמן הקומיקס הצרפתי גולייאם ראנאר – Mutafukaz.
הסרט, עפ"י סדרת הקאלט הצרפתית, הוא קומדיית אקשן מוגזמת ומטורפת על שליח פיצה אלים וחמוש היטב בעתיד פוסט אפוקליפטי.
הסרט יצא רק ב-2017 (בוזזזז), אבל לאלו שלא יכולים לחכות ההוצאה הבריטית Titan רכשה את הזכויות לתרגום הקומיקסים (יאייי), שצפויים לצאת עוד השנה.
ועכשיו….. אקשן!
https://www.youtube.com/watch?v=WngjMUpBalQ
השנה הזו הופכת לשנה מאוד מעניינת קופתית
סרט בלי תלת-מימד הצליח להפוך לסרט הרביעי הכי מצליח אי פעם, סרט אנימציה עם דמות נשית ראשית (הקול בראש) ניצח את "אווטאר" ושבר את שיא הפתיחה הכי גדולה לסרט מקורי, ו"עולם היורה", סרט עם דמות נשית ראשית ושאיש לא ציפה ממנו להכנסות מיוחדות שבר את כל שיאי הפתיחה אי פעם.
אבל מה שהכי מעניין הוא מה שכנראה יקרה בסופה של השנה או יותר נכון בתחילת השנה הבאה כשנביט בטבלת עשרת שוברי הקופות של 2015, כי ממה שנראה זו הולכת להיות השנה הראשונה שבה רוב הטבלה תהיה מורכבת מסרטים בכיכובן של נשים!
"מלחמת הכוכבים" החדש ו"עולם היורה" מן הסתם יתחרו ביניהם על המקום הראשון ובשניהם הגיבורה הנשית היא אישה, "משחקי הרעב" האחרון ו"הקול בראש" בבירור יהיו חלק מהטבלה וקשה להאמין ש"חמישים גוונים של אפור" ו"סינדרלה" יפלו ממנה כי חוץ מ"המיניונים" לא נראה שעוד סרט יעשה סכום מספיק גדול להפיל אותם. "אנט-מן", "שליחות קטלנית" ו"הדינוזאור הטוב" לא נראים כמו סרטים שיעשו מעבר ל-500 מיליון דולר מקסימום, במקרה הטוב.
כלומר יהיו לנו חמישה או שישה סרטים בכיכובן של נשים מתוך עשרה, ובהתחשב בזה שב"הנוקמים 2" אין דמות ראשית הוא לא נחשב. כלומר מתוך 10 רק שלושה או ארבעה סרטים בכיכובם של גברים יהיו בטבלה, נתון מדהים ודי בטוח הראשון מזה הרבה שנים אם לא אי פעם.
אחי, חשבת פעם לאסוף בולים למשל?
(ל"ת)
בולים בכיכובם של נשים
(ל"ת)
אלוהים, תתבגר כבר.
http://www.fisheye.co.il/selma/#target-comment-903555
היי, בניגוד לפעם ההיא לא עשיתי את זה תוך כדי דיון רציני.
(ל"ת)
וואו, הביקורת שלי עברה לך מעל הראש, אז אני אנסה שוב,
בצורה הכי ברורה שיש לי – הבעיה היא לא האם הדיון רציני או לא (לא שזה נתון להחלטתך), ואפילו לא אפילו האם אתה חושב שזה שנמאס לך מדיונים כלשהם זו דעה נורא מעניינת שממש ממש שווה להשמיע. הבעיה היא שיש דרך לכתוב גם ביקורת, וההודעות שלך הן כל כך מזלזלות שזה אשכרה מדהים.
אחי, תלמד להתנסח בכבוד מינימלי לבן אדם שאתה מגיב לו, אחרת אני עוד עלולה לחשוב שאתה לא באמת מנסה להגיב לדניאל, או ליגואר, או לכל אחד אחר, אלא סתם לרדת עליהם כי אתה כזה מצחיק.
אני לא מבין את הקטע הזה של להשליך על בנאדם ניתוחים על האופי שלו על סמך... 2 תגובות.
(ל"ת)
אישית אני חושב שבהתחשב בשיטת פיטום האווזים שדניאל משתמש בה לקידום האג'נדה שלו (ולא רק הוא),
שלעיתים גובלת בספאם, שנאוצר היה יותר ממאופק.
קידום *האג'נדה* שלי?!
וואי, אתה כל כך צודק. באמת כדאי שאני אפסיק, מי יודע מה הייתי מנסה לקדם הלאה, אולי את האג'נדה ההומוסקסואלית? אלוהים יודע שיש לנו יותר מדי גם מזה!
אתה מתבלבל.
אני לא מתלונן על האג'נדה שלך. אני מתלונן עליך.
טוב, כי עדיין באמת בא לי לשמוע תשובה.
יש לך או למישהו אחר דוגמה לעוד מקרים שבהם עשיתי את זה, מלבד האחד מול דניאל והאחד הזה מול יגואר לפני חודשיים? עוד אז ביקשתי שיסבירו לי באיזה עוד מקרים התנהגתי בזלזול, אבל מאחר שלא קיבלתי תשובה הנחתי שאני באמת לא עושה את זה באופן סדרתי כמו שתיארו אז ושזה נאמר כדי להעצים את גודל העלבון שהפגנתי אז.
אבל עכשיו את באה וטוענת שוב שאני עושה את זה על בסיס קבוע, ובלי ציניות, אני כנראה לא מצליח לקלוט כשאני עושה את זה. אז באמת, בלי ציניות, תסבירי לי מתי עוד התנהגתי באתר הזה בחוסר כבוד מינימלי וניסיתי לרדת על אדם (בלי שהוא עשה את זה קודם) מלבד שני המקרים האלה. בלי ציניות (פעם שלישית) אני אוכל את הכובע ואודה בטעות אם רק אראה הוכחות. אני תמיד שואף לשפר את דרכיי כשאני רואה שהמצב באמת רע, זה פשוט ששני מקרים שמתפרשים על גבי חודשיים לא נחשב בספר שלי למצב באמת רע.
רק כי אף אחד לא תומך בך (ואין לי חיים):
חוסר כבוד מינימאלי זה מה שהיא הפגינה כלפיך. אתה עקצת. ממש בקטנה. מי שלא מסוגל להתמודד עם ירידות-פרווה של זרים באינטרנט הוא זה שיש לו בעיה, במיוחד אם הוא (היא) קופץ "להגן" על מישהו אחר (כמוני. יש לי בעיה).
מי שמדברת על גסות רוח.
(אל תצביעו עלי. מי שזוכר. אני לא מכחיש שאני חלאה.)
אישית, "אלוהים, תתבגר כבר" הוא משפט שאני יכול להגיב עליו רק ב"לכי קיבינימט", ואני די בטוח שרוב האנשים הלא אנטיפטים גם לא הולכים להטות אוזן לביקורת שמנוסחת ככה. יש דרך להעביר ביקורת אפילו אם את חושבת שזה שנמאס לך מדיונים כלשהם זו דעה נורא מעניינת שממש ממש שווה להשמיע. הבעיה היא שיש דרך לכתוב גם ביקורת, וההודעות שלך הן כל כך מזלזלות שזה אשכרה מדהים.
מה גם שכולו עקץ אותו בתגובה באינטרנט. אפילו לא קרא לו סמולני קוקסינל מתרומם. צ'ילאקס. (שוב, אני יודע שאני חלאה.)
אני תוהה למה אני נדחף לשיחה באיחור של יומיים. אין לי חיים.
בעולם היורה יש אולי דמות נשית בתפקיד ראשי
אבל מבחינה שיווקית הסרט שווק על הטיקט של כריס פראט ודינואורים, באופן די מוחלט.
קצת קשה לראות בו נצחון לסרטי העצמה נשית בהתחשב בזה שהרבה מהביקורת כלפיו נוגעת לייצוג הנשי שלו (לדעתי לא ממש בצדק, אבל ווטאבר), ולזה שהוא הצליח להסתיר באופן די אפקטיבי את המרכזיות של הדמות הזו.
באופן אישי, מעניין לי לעקוב אחרי הבוקס אופיס בלי קשר לייצוגי הנשיות בסרטים, אבל כל אחד והקאפ אוף טי שלו.
זה שהסרט משווק על גבי פראט זה לא ממש משנה
גם "עולם המחר" משווק על גבי קלוני ו"אליס בארץ הפלאות" שווק על גבי דפ, אבל האם מישהו באמת יגיד לך שהם הדמויות הראשיות של הסרטים האלה?
לא…
העניין פה הוא על מי הדמות הראשית בסרט עצמו, השיווק לא משנה במקרה הזה.
כשמנתחים סיבות להצלחתו של סרט, השיווק לא משנה?
אני מתקשה להאמין שאתה באמת חושב שמדובר בפסוק אמת. קודוס, שאפו וח"ח לתסריטאים של "עולם המחר" ו"מקס הזועם" שישבו וכתבו סרט עם דמות ראשית עם פות, אבל כשהצופה מן השורה ישב בבית ותהה איזה סרט לראות היום בערב, הוא ראה שיש לג'ורג' קלוני סרט חדש ושיצא עכשיו סרט על גבר עצבני בשם מקס. הוא לא תהה אם הסרט יעבור את בכדל.
על מה אתה מדבר?
אני לא אומר שהסרטים האלה הצליחו בגלל הדמות הנשית הראשית שלהן, גם "מלחמת הכוכבים" לא יצליח בגלל זה. העניין פה הוא לא סיבת ההצלחה של הסרט אלא ההצלחה של הסרט, שהגיבור הראשי בו הוא במקרה אישה. הוליווד לא חושבת בצורה הכי הגיונית, וככל שיותר סרטים כאלה יצליחו ככה הם יסכימו לייצר יותר כאלה מאשר להמשיך ולהתמקד רק בגיבורים גברים לבנים. מבחינתי זה הישג.
אני ממש לא בטוחה לגביי המסקנה שלך
במקרה הספציפי של עולם היורה, ממה שראיתי עד כה, ההשלכות העיקריות היו שכולם מדברים על סיקוול, ושמיד טרחו לוודא שפראט ישתתף בו. עד עכשיו אף אחד לא טרח לבדוק לגביי ברייס דאלאס האוורד. חוץ מזה אולפני סוני מיהרו לאשר סרט בהשתתפותו שהיה תקוע בקנה עקב בעיות תקציב, והדיבורים עליו בתור אינדיאנה ג'ונס הבא תפסו הילוך גבוה.
אני בטוחה שגם ברייס תראה פריחה בקריירה שלה, אבל הנטייה הדי טבעית היא להשליך הצלחה על האדם שעל גבו היא שווקה. במקרה הזה גבר לבן, מה לעשות.
אני חושבת שהמצב אולי קצת שונה במקרה של מקס הזועם, אבל הייתי אומרת שבאופן כללי הוליווד חושבת די בפשטנות, ומסתכלת על הגורמים הברורים – מה תרם להצלחה של הסרט? מה ששווק לקהל, מה שקיבל הרבה תשומת לב, מה שנכנס למרכז השיח ועורר פידבק חיובי. צריך יותר מדמות נשית מרכזית בשביל לגרום להוליווד לראות בנשיות מקדם מכירות מוצלח.
אני יכול להתערב שדאלאס האוורד אפילו לא תקבל טלפון בחזרה
וחבל, אבל זה מתבקש. הדמות שלה מלכתחילה נכתבה כדמות שאמורה להיות מעצבנת – קפוצת תחת (בתודה למ.רגב), אליטיסטית, חסרת חוש הומור, אנאלית, לא מינית וג'ינג'ית. טוקבקיי השנאה כלפי ב.ד.ה (שאף פעם לא נחשבה לשחקנית סקסית למרות שמבחינתי היא מהממת) שאני קורא ברחבי הרשת רק מדגימים את זה שהקהל שבוי בידי מה שמאכילים אותו באופן קבוע – אישה בסרטים חייבת להיות או אימהית או סופר סקסית. אם את לא אף אחד משניהם – הלך עלייך. גבר לבן יכול להיות ילדותי כל עוד הוא נראה טוב ומשעשע מספיק וגמרנו.
נ.ב. מיותר לציין שהתוצר הכי מרכזי
של ההצלחה של עולם היורה, יותר מהשלכה על הקריירה של מי מהשחקנים, הוא שהוליווד השתכנעה סופית שנוסטלגיה מוכרת ושכדאי לעשות ריבוט וסיקוול לכל פרנצ'ייז קיים.
הגיבורה הנשית היא לא תמיד אישה?
כלומר, זה לא הקטע של *נשית*?
הייתי מחכה לפני שאני רותם את העגלה לפני הסוסים
בוא לא נמהר להספיד את פיקסאר ומארבל ושלל סרטים אחרים שיכולים להפתיע ונחכה בסבלנות לסוף השנה כדי לראות את התוצאות שלה ואז ננתח אותה למוות.
זו תחזית מוקדמת כמובן
אבל הגיונית.
כן, אבל להגיון אין מקום במשחק הזה
אחרת לא היינו נמצאים בדוחק"ו שמתאר שבלי שום סיבה ממשית עולם היורה הוא עכשיו הסרט עם הפתיחה הכי גדולה.
אני בהחלט חושב שהשנה יהיה יותר ייצוג לגיבורות נשיות בתפקידים ראשיים בטבלה, אני פשוט עדיין לא חושב שזה חצי וגם חושב שאתה קצת מרמה עם החישוב שלך. אני לא חושב שזה הוגן "לפסול" את הנוקמים רק כי אין בו גיבור לבן ראשי אחד אלא קבוצה גדולה שלהם, למשל.
כן אפשר להגיד שכרגע, במחצית השנה באמריקה- יש 4 סרטים עם גיבורה נשית מובהקת (סינדרלה, הקול בראש, פיץ' פרפקט 2 וחמישים גוונים של אפור ) אחד שלמיטב הבנתי הוא חצי-חצי (בית) ו2 שהדעות חלוקות לגביו אז בוא נגיד שזה חצי-חצי (עולם היורה, מקס הזועם).
בעולם המצב פחות מרנין עם 3 סרטי החצי-חצי ורק 2 סרטים עם גיבורה נשית מובהקת (למרות שזה באמת כנראה ישתנה כי קשה לי להאמין שהקול בראש לא יגמור בעשירייה הזאת בקרוב).
כך שלנקודה שאתה מנסה לחתור אליה – כן, הסרטים בטבלה בהחלט מתאזנים לטובת הנשים. בוא נראה מה יהיה עם זה.
וגם, מרגלת
(ל"ת)
כרגע במקום 19 ו17 (בעולם ובאמריקה, בהתאמה)
ואת רוב הכסף שלו הוא כבר עשה. אז לעשירייה אני לא חושב שהוא ייכנס, למרות שהוא בהחלט נמצא במקום בטוח ב20 הטובים ביותר (למרות שאם מרחיבים את ההסתכלות שלנו ל20 אז הטבלה נהיית בהרבה פחות שווינית)
ובפינתנו "אף פעם לא מאוחר מדי"
בעקבות אירועי הטבח בצ'רלסטון, מבקר הקולנוע של ה-"ניו יורק פוסט" קורא להפסיק להקרין את הסרט "חלף עם הרוח" בבתי הקולנוע. ואני אומר: באמת הגיע הזמן.
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.2670721
נו, וזה עבד בדיוק כמו שזה היה צפוי לעבוד.
הנה הכתבה עצמה. בהתחשב בזה שרובה עוסק בהתדלדות העניין של התעשייה והציבור בסרט ושבתור מבקר קולנוע הוא אמור להיות מודע ליחס הציבור כלפי נסיונות הדרת סרטים מבתי הקולנוע בעבקות אירועי השנה שעברה, קשה לי להאמין שזה לא טריק "הפוך על הפוך". להראות לדור הצעיר שמה שהם חושבים למאובן עתיק הוא בעצם יצירה נועזת שמעצבנת שמאלנים היא בדיוק הרוח החדשה שהסרט הזה היה זקוק לו. וזה עוד היה תרגיל חסר סיכון כי הקהל הטרי של הסרט מורכב בדיוק מהאנשים שלא הולכים לקולנוע בשביל לצפות בסרטים ישנים.
ואם זה לא הפוך על הפוך, אז ברברה סטרייסנד מוסרת ד"ש.
אני גם קורא לא להקרין את 'אולימפיה' בבתי קולנוע בארץ.
וכמו כן, בדקתי מתוך סקרנות באמזון, וכיוון שאולי כבר אי אפשר לקנות דגלי קונפדרציה אבל אפשר לקנות חולצות עם צלב קרס (הנאצי, לא ההודי ההפוך בכיוונו) וממורביליה של התקופה הנאצית והקומוניסטית, נראה לי שמישהו יצא מפרופורציה.
הגיוני
בחלק ממדינות אירופה המצב בדיוק הפוך: סמלים נאציים אסורים, נאו-נאצים משתמשים בדגל הקונפדרציה במקומם.
המלצה
סרט שכנראה לא יותר מדי ראו השנה:
Slow West
כל שנה יש את הסרטים האלה, השקטים, שעוברים מתחת לראדר בעולם (בטח בארץ), כמעט אף אחד לא רואה אותם ובפועל הם טובים מרוב מה שמקבל פוקוס. כזה הוא גם 'מערב איטי'.
נער צעיר בין 16 במסע חוצה גבולות מסקוטלנד לאמריקה בחיפושים אחר אהובתו. נשמע קיטש.
ממש לא.
התקופה היא לקראת סוף המאה ה19. הנופים הם נופי אמריקה המערבית. אל הנער מצטרף איש מסתורי בעל מניעים סודיים, סיילס שמו, המציע את עצמו כמלווה למסע, תמורת חופן דולרים. מסיבה לא ברורה, השניים מוצאים עוברי דרך רבים במהלך המסע.
חייבים להתחיל בצילום. הצילום מרהיב. (אמנם בתפאורה ובאיפור לפעמים לא כ"כ השקיעו) אבל המצלמה עובדת בצורה נפלאה לכל אורך הסרט. אטית, כבידה, נמצאת תמיד במקום הנכון.
אין יותר מדיי מילים בסרט, אבל הדמויות, שאף אחת מהן לא מקבלת יותר מדי זמן מסך (בכל זאת 84 דקות סרט בלבד) מועברות בצורה מצוינת. לפעמים נראה שכל דמות כתב אדם אחר מרוב השוני הקיצוני בדרך שהן מדברות.
ולמרות זאת, הסרט מצליח למצוא מכנה משותף בכולם.
'מערב איטי', כשמו כן הוא- סרט מאוד איטי. כל ההתרחשויות על המסך נעשות בצורה כבידה, איטית, ללא רגשות. תסמינים שמסמנים כמעט כל אדם בסיפור. נכון, יש כאן קרבי יריות, אינדיאנים, שוטרים, מעילי פרווה ולא מעט אקדחים. אבל אל תצפו לאקשן בלתי פוסק. גם הוא נראה סתמי וחסר כל רגש.
אנשים מחפשים משמעות בעולם של חוסר משמעות כשכל אחד שם מבטחו בדבר אחר או באותו הדבר בדיוק ולכן התוצאות, תמיד זהות. כמעט תמיד.
אנחנו רגילים ל'מערב הפרוע'. והוא פרוע, בזה אין ספק. רק בצורה אטית, שקטה, מטרידה ומהרהרת. כמו שמערבון צריך להיות. (מאוד מזכיר בבנייה את אומץ אמיתי של האחים כהן)
ויש גם סצנה אחת שלחלוטין שווה את כל הצפייה. לפחות בשבילי.
מי שמחפש פרצופים מוכרים, מייקל פסבנדר בתפקיד סיילס עושה כרגיל עבודה נהדרת.
לא מדובר ביצירת מופת מדהימה והסרט לא חף מבעיות, בעיקר מבחינת הבימוי, שלעיתים נראה כאילו למישהו לא היה כוח להשקיע יותר. למרות זאת, לעומת לא מעט סרטים שיוצאים בקולנוע, בהחלט כדאי. כדאי מאוד.
מחזק את ההמלצה
סרט נהדר וכיף לצפייה. לא בדיוק איטי כמו שלא ממהר עם דיאלוגים באיזור האחים כהן וויזואליה שפוזלת לכיוון ווס אנדרסון (לא בצורה מתחייבת. כמה שוטים פה ושם).
ואם אתם עדיין חוששים אז לא נורא, הסרט רק 84 דקות אז לא ששרפתם יותר מדי זמן עליו.
מומלץ ביותר.
בגזרת הקומיקס
וורנר החליטו שכל דבר שהוא לא "סופר גיבורים מרביצים לסופר גיבורים אחרים" נהיה מסובך מדי בשבילהם והעבירו את רוב הזיכיונות המעניינים שלהם (כלומר, כל מה ששייך לורטיגו) לניו ליין – פריצ'ר, קונסטנטין, סנדמן וכו'. הם כן שומרים את "ליגת הצדק האפלה" שבו פוטנציאלית יש חלק מהגיבורים האלה, אבל נראה שהם בעיקר החליטו להקדיש את כל זמנם בלהפוך כל דמות קומיקס של DC לאפל יותר בוגר יותר. (באותו נושא: יחידת המתאבדים מתחיל להריח מפלצנות עם הזמנה של פסיכיאטר לסט כי הסרט פשוט,שיואו, כל-כך אפל וזה שג'רד לטו שולח עכברים מתים לחברים שלו בקאסט כי הוא כל כך אפל שיואו כמה הסרט הזה אפל. )
ובינתיים במארבל, קווין פייגי אמר ש,כזה, אולי תהיה להם דמות להט"בית בעשור הקרוב. או משהו. צריך קודם למצוא דמות להט"בית מהקומיקסים. ו..אה.. כן.
מה שאומר שאולי כדאי להוריד ציפיות ש"מלחמת אזרחים" ייגמר בנשיקה של טוני וסטיב.
יח"צ תמיד היו קלים כל כך?
(ל"ת)
אויש, איזה שטויות (הפסקה השנייה).
בדיוק קראתי על זה גם ב"מרי סו".
עד 2019 יש למארוול תשעה סרטים מתוכננים. תשעה. מתוכם בואו נגיד שחמישה כבר כתובים – בשלב כזה או אחר – וזה במקרה הטוב. איזו בעיה בדיוק יש להם לעשות דמות להט"בית באחד הסרטים האלה? אפילו לא אחת מהדמויות הראשיות בסרטים האלה – למרות שגם זה לא אמור להיות בעייתי – נראה לי שאנשים יסתפקו גם בסייד-קיקס או דמויות משנה.
אני לא ממש זוכר כל דמות מכל סרט ב MCU, אבל כל חברי האוונג'רס הם סטרייטים, ממה שראינו (ועל אלה שלא, לא ראינו / נאמר אחרת). בעקבות ההדלפה של סוני על ההסכם הבולשיטי הזה כנראה שגם ספיידרמן חייב להיות סטרייט. חוץ מ"דרדוויל" לא ראיתי אף סדרת טלוויזיה של ה MCU, אבל אם לא הזכירו אותן אני מניח שגם שם אין ייצוג. ועכשיו פייגי אומר ש"אולי זה יקרה בעשור הקרוב"? למה לא עוד שני סרטים? או שלושה? בכתבה כתוב שכמו השאלה אז על סרט עם דמות ראשית נשית, פייגי תירץ ב"זמן ולו'ז". בלי קשר שזה תירוץ אידיוטי גם במקרה ההוא, פה הוא בכלל לא עובד. זה לא שצריך להוסיף עוד סרט שלם או לשכתב תסריט מאפס. פשוט ליצור / לשנות כמה סצינות. זה הכל.
לדעתי הסיבה האמיתי שמארוול ופייגי לא עושים דברים עד שאנשים שואלים אותם עליהם זה שהם ממש מפחדים לסטות מהקומיקס ולעצבן את הקהל. "אנשים רוצים לראות את טוני וקאפ בכסאח, כמו בקומיקס! נשים ולהט"בים? Ain't nobody got time for that!".
אחת הסיבות ש"ארבעת המופלאים" החדש הוא סרט הקומיקס שהכי מסקרן אותי השנה זה כי ליהקו שחקן שחור (ומוכשר) לתפקיד ג'וני סטורם. אני לא כזה בקיא, אבל עד כמה שידוע לי, ג'וני סטורם תמיד היה לבן בקומיקס. אז כמובן שהמוני גיקים ולא-גיקים אטומים התחילו לצעוק כל מיני דברים גזעניים ושזה חילול הקודש ויאדה יאדה יאדה. אבל משהו אומר לי שהיקום לא יקרוס אל תוך עצמו כשהסרט יצא. גם הפיילוט של סופרגירל – בנאלי וקלישאתי ככל שיהיה – סטה קצת מהקומיקס והציג ג'ימי אולסן שחור. והעולם המשיך להסתובב. פייגי ושות' צריכים ללמוד להרפות קצת מהקומיקס, וזה שגיבורי העל האלה הומצאו במאה הקודמת לא אומר שהסרטים צריכים להישאר ככה.
בקיצור, הגיע הזמן שמארוול יתקדמו קצת עם הזמנים ויתחילו לחשוב על דברים כאלה בעצמם ולא רק שאנשים מתחילים לשאול.
יש בעיה קשה ומאוד מעצבנת עם הצגת דמויות להט''בתיות בסרטים גדולים
הוליווד היא הרי עסק בסופו של דבר, ומן הסתם עד עכשיו הוליווד בעיקר פחדה להציג דמות להט"בית בסרט גדול כי היא פחדה שהקהל האמריקאי לא יאהב את זה וזה יפגע בהכנסות, בגלל זה הומואים ולסביות וטרנסים כמעט ולא קיימים בסרטי אקשן גדולים בהוליווד.
ודווקא עכשיו שיש יותר קידום בחברה בעניין הזה וקבלה באמריקה, דווקא עכשיו קרה משהו נורא יותר – הוליווד גילתה שאמריקה היא לא העיקר. הכנסות מחוץ לארה"ב נהיו עניין מאוד משמעותי בשבילם בשנים האחרונות וזה הופך את העניין לגרוע יותר כי אחת המדינות העיקריות שהיא בונה על ההכנסות שלה, סין, מאוד ידועה בהשקפות האנטי-הומוסקסואליות שלה (למרות שטכנית זה לא מחוץ לחוק שם) והיא לא היחידה.
ככל שהמצב הזה נמשך ככה הוליווד פחות ופחות תרצה להציג דמויות להט"בתיות בסרטים שלהם. לצערי לא נראה שיש התמקדות בממשלות במדינות האלה לשנות את המצב עצמו מתוך המדינה, ודווקא פה לדעתי הוליווד יכולה לעזור! החברה שלנו הרי מושפעת מהמדיה, ואם הוליווד תתחיל לייצג הרבה דמויות להט"בתיות בסרטים שלהם בסופו של דבר הסרטים האלה גם יגיעו למדינות האלה וזה יוכל להשפיע על החברה שלהם ומשם על הממשלות שלהם (בעצם, מזה בדיוק סין חוששת) וכך יהיה שינוי.
אה..
כרגיל, בסופו של דבר, כסף זו הבעיה. ובאמת, זו ההשקפה של סין? לא ידעתי את זה. היית מצפה שעם צפיפות האוכלוסין שם הם דווקא יעודדו הומוסקסואליות![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
בכל מקרה, לדעתי גם אם זה המצב, הם עדיין צריכים לנסות את זה בהוליווד, כי אם הם לא יעשו כלום המצב בטוח לא ישתנה. שוב, לא אמרתי להפוך עכשיו כל דמות ראשית בסרט מארוול עתידי ללהט"בית. אפשר להתחיל עם דמויות משנה, סייד-קיקס וכו'. אבל משהו.
ואם אנחנו כבר בנושא, עוד בקשה שיש לי מהוליווד לגבי סרטים בכלל, לא רק בלוקבאסטרים ומארוול – בבקשה די עם הקטע הזה שהומוסקסואליות זה פאנץ' ליין. אני לא אצא בהצהרות ואגיד "רוב" כי אני לא יודע, אבל בהרבה סרטים (וסדרות) יש את הקטע הזה שלמשל פתאום דמות אחת מנשקת דמות אחרת מאותו מין, ודמות אחרת מסתכלת עליה בפרצוף המום כזה של "היא לסבית?!". אם אתם כותבים דמויות להט"ביות, זה לא חייב להיות אישיו. הם פשוט יכולות להיות להט"ביות כי….יש אנשים כאלה.
זה מעגל מעצבן שכזה
אם הוליווד תתפוס ביצים ותתחיל להציג דמויות מרכזיות להט"בתיות זה יכול להשפיע על אותן מדינות ולשנות את העולם, אבל בגלל שאותן מדינות הן נגד הומוסקסואליות הוליווד מלכתחילה לא תרצה לנסות לעשות שינויים וימשיכו ללכת על בטוח ולהיצמד לגיבורים סטרייטים וכך זה ימשיך הלאה וכלום לא ישתנה. צריך רק לקוות שמישהו ירים את הכפפה.
וחוץ מזה, כן, לגמרי. מתחיל להימאס. וזה לא רק הפאנצ'ליינים, למשל בהוליווד בשנים האחרונות יש הרבה מיקוד על ברומאנסים ו"אהבה גברית" אבל באותו זמן גם שם יש משהו מאוד הומופובי כי בכל פעם שיש רמיזה למשהו מעבר לחברות זה נעשה בשביל בדיחות ונגמר בדרך כלל בהם אומרים "אוי, אנחנו אוהבים אחד את השני אבל לא בצורה הומוסקסואלית – איכס!" כי כמובן הם שניהם תמיד יהיו סטרייטים גמורים והיו להם מושאי אהבה נשיים.
הוליווד גם צריכה לגורם לאנשים להפנים שצריך להפסיק להשתמש במילה gay על כל דבר כקללה (Oh that's so gay!), לטעמי זה קביל ללהגיד ניגר על כל דבר, הייתם חושבים שהשחורים בארה"ב היו אוהבים את זה? זה גזעני ומגעיל והמנהג הזה צריך להיפסק אבל הוליווד לא באמת עושה מאמץ.
הנה, התחלת עם האג'נדה ההומואית שלך!
אני חושב שהtrope הזה דווקא משקף את המציאות
לגלות שמישהו הוא גיי זה מפתיע, כי זה בכל זאת מיעוט. כל עוד לא מציגים את זה כגילוי מאכזב או משהו כזה, אני לא רואה סיבה להפסיק. ההצגה של המעודד הגיי במעודדות צמודות, נגיד, לא עוררה בי הרגשה שמסמנים אותו לרעה.
חוץ מזה, נחשפתי לתגובות דומות מאנשים שאינם הומופובים בשום צורה (כמה מחבריהם הטובים וכו…).
אוקיי...
1. בניגוד נגיד לשחורים אי אפשר באמת להגיד שהומואים הם מיעוט, אפשר להגיד שמבין האנשים שמגדירים את עצמם כלהט"בתים באופן גלוי הם מיעוט. מיניות היא דבר נזיל מהרבה בחינות ולכן לדעתי אם אנשים היו יותר כנים ופתוחים עם המיניות שלהם והיינו חיים בעולם חופשי יותר המדד היה יותר לכיוון שמעבר ל-50%, משהו דומה למדד קינסי.
2. בנוגע לשיקוף המציאות, בוא נגיד שזה נכון, לדעתי זה לא באמת משנה. הוליווד לא אמורה לשקף את הסטטוס קוו העכשווי אלא להמציא אותו מחדש. למה לא בעצם להציג מאזן שווה של סטרייטים ולהט"בתים? או אפילו רוב? למה לא להציג את זה בסרטים כדבר נורמלי וטבעי לחלוטין שלאף אחד בסרטים עצמם לא באמת אכפת ממנו?
לטעמי זה מה שאמור לקרות אבל מה שמפריע הוא כמובן הגורם העסקי, אז כמו שאמרתי, צריך שאיזו חברה גדולה שהסרטים שלהם מצליחים בכל העולם וכולם רואים אותם ויהיה קשה למדינות להתעלם מהן ולא להקרין אותם, ישימו בסרטים שלהם דמויות להט"בתיות מרכזיות (ולטעמי אין יותר מושלמים לתפקיד הזה יותר מ-DC או מארוול).
שכחתי להוסיף...
בדיוק בגלל זה התגובה של פייגי נורא מבאסת אותי, "בעשור הקרוב"?! נשמעת כמו תגובה מתחמקת, ולמה עשור? כמה שיותר מוקדם עדיף.
1. מלבד העובדה שקינסי דיבר על 10%, וגם זה לא נכון,
ההנחה שלך לפיה כל המחקרים והסקרים שמדברים על הרבה פחות מזה הם רק שקרים של העונים לעצמם, סבירה הרבה פחות מההנחה לפיה אתה משקר לעצמך.
2. הוליווד אמורה להרוויח כסף. אם יום אחד היא תחשוב שהתיאוריה שלך תרוויח כסף, היא תלך על זה. אבל משום מה אתה מתייחס אליה בתור משרד התעמולה *הגדול בעולם* שעושה כסף בטעות.
1. אם אני לא טועה קינסי טען שאם מחשיבים אנשים שנמשכו לפחות באיזשהו שלב
במהלך חייהם למישהו מאותו המין המדד מגיע ל-90%, אני טועה?
לזה אני מתכוון, מבחינת מיניות נזילה, לא בהכרח הומואים או לסביות המדד הוא הרבה יותר גבוה.
אבל גם במקרה של הומואים ולסביות, לדעתי האחוז הוא נמוך מן האמת.
2. מן הסתם, זו בדיוק הבעיה. דרוש שמישהו ירים את הכפפה ויחשוב מעבר לרווח אבל מי יודע מתי זה יקרה (אני בטוח שמתישהו השאלה היא מתי).
קינסי טען הרבה דברים שלא נכונים.
בין השאר, המדגם שאיפשר לו להגיע ל-10% היה מוטה מאוד, כנראה במכוון. וכיוון שדעתך מרוחקת בסדר גודל שלם מכל תוצאה עדכנית באשר היא שם, אני חושב שאיאלץ להישאר לא משוכנע.
2. בקיצור, אתה מצפה שאיזו *חברה גדולה* תחליט שהיא עמותה לקידום זכויות הלהט"ב על ידי השקעת המוני מליונים בפרוייקט שאולי יהיה רווחי ואולי לא. לא פשוט יותר להקים עמותה שתביים את סרט התעמולה שאתה חפץ בו, ולא לשכנע אולפן *מסחרי*?
תעמולה?!
אני אומר שצריך לשלב את זה באופן טבעי באיזה סרט גדול, וכשאנשים יראו את זה בצורה הזו כך גם הם יקבלו את זה, אני לא רואה בזה תעמולה.
אלא אם אתה חושב שהצגה של כל מגזר מיעוטים (או לא של מיעוטים) כלשהו הוא בפני עצמו כבר ניסיון תעמולה רודנית או אג'נדה וכל הסרטים צריכים להישאר אך ורק עם גיבורים סטרייטים לבנים.
אם זה מיעוט, ואם אין לזה הצדקה עלילתית, זה לא טבעי
אחרת זה נופל למשבצת שדיברתי עליה.
גברים לבנים הם מיעוט
אין הצדקה עלילתית לכך שהם יוצגו כרוב, וזה אכן לא טיבעי אלא חברתי.
אבל דיברתי על להט"בים, אז זה לא רלוונטי.
כמו כן, עייפתי מהדיון. שאו ברכה.
טוב, זה די ברור שאתה מצפה מהאולפן לשבת עם דף מסרים ולבנות מסביבו סרט.,
בכל מקרה, אם כבר להכתיב, לי יש כרגע העדפה דחופה יותר: לגרום לסרטים ישראליים לכלול 20% סרטים על דתיים, 20% סרטים על חרדים ו-30% סרטים על ערבים (ולא על יחסי ערבים-יהודים). כמו כן 3% סרטים על אתיופים. אלא אם אתה חושב שמשום מה הסרטים צריכים להישאר סרטים שנעשים בידי ועל חילונים. על חלוקה פוליטית אני לא מדבר בכלל.
איש מנסה להציל את בתו שנחטפה
תוך כדי מלחמה בנאצים בחלל.
הוא מזכיר את בעלו המסכן שיושב בבית ודואג להם.
זהו, זה כל מה שצריך לעשות. להחליף "she" ב"he" בתסריט. אף אחד לא דרש איזה קו עלילה מטורף סביב ההומססואליות של הפרוטגוניסט
ברכות. חזון יש לך. עכשיו גייס שמונים-מאה מליון דולר לפרוייקט, ומעט אולפנים יאמרו לך לא.
(ל"ת)
השאלה שלי היא, למה זה טוב?
(ל"ת)
ומה גורם לך לחשוב שאני לא רוצה לראות גם את זה?!
כמו שאמרתי מילולית בהודעה לפנייך, אני תומך בייצוג של כל המגזרים באשר הם.
אבל אני כן מבין מה *ניסית* להגיד, שאני לא יכול לבוא ולהתלונן על חוסר ייצוג של מגזר אחד או שניים בעוד ישנם הרבה אחרים שדורשים לא פחות ייצוגיות, או לפחות נדמה לי שזה מה שניסית להגיד.
אבל כעיקרון יש פה הבדל מסוים, במקרה של הומוסקסואליות אפילו לא חייבים להביא בחשבון את קהילת הלט"בתים ולהתייחס לזה כאל מגזר, יש פה משהו אוניברסילי יותר – אהבה!
למה הוליווד ממשיכה להתעקש ולהציג לנו אהבה אך ורק בין גבר ואישה בעוד היא מתעלמת לחלוטין מכל סוג אחר של אהבה?! (כן, אני יודע את התשובה, אל תענה לי) לדעתי זה יותר מחוסר ייצוג של קהילה מסוימת (שאגב הרבה אנשים שנמשכים לבני מינם אפילו לא רואים את עצמם כחלק מקהילה כלשהי או רוצים בכך) זה כאילו שאומרים לך, תאהב את זה, אם אתה אוהב משהו אחר, אפילו טיפה, אפילו לרגע, אתה פריק, זה או זה או שאתה ווירדו שצריך להפנים את הרגשות שלו.
זה מה שהכי מפריע לי וזה מה שהכי חייב להיפסק. במובן הזה ובגלל זה לטעמי זה בין הדברים החשובים ביותר שמצריכים ייצוגיות בימינו.
וכן, זה ועוד איך יכול להיעשות בצורה שתרגיש טבעית, ראה ערך סדרת הזומבים הבריטית המצוינת "בבשר החי" או סדרת האנימה "No. 6" או סדרת המד"ב הקנדית "Lost Girl" (ברובן אומנם כן יש הצדקה עלילתית או אלגורית להומוסקסואליות אבל זה לא המיקוד העיקרי בהן והיחסים עצמם נעשים בצורה טבעית). יש לא מעט כאלה בטלוויזיה אבל זה יותר בפרניג', וזה צריך לבוא לפרונט. הדוגמה ש-Grey הביאה מצוינת לטעמי, אפשר אפילו להכניס את זה בצורה רגועה שלא תהיה תקועה לך בפנים. לא חייבים נשיקות, לא חייבים אפילו לעשות מזה ביג דיל, רק צריך אישור כלשהו שהדמות הזו אוהבת מישהו מאותו המגדר שלה, וזהו.
אני חושב שאתה לגמרי מתעלם מהתקדים של סדרת האסטרו-לוגיסטיקה הקזאחית "ארצ'בו".
ובמילים פשוטות, החמצת בערך את *כל* מה שניסיתי להגיד. ולהביא דוגמאות מכל מיני סדרות לא מיינסטרים שרוב עם ישראל ואחותו האמריקאית לא שמעו עליהן וגם לא ישמעו (למען השם, איך שכחת את 'חלל עמוק 76'?) כדי לטעון לטובת הנחת דף המסרים שמישהו אחר יממן, לא באמת עוזר. זה כל כך תת-תרבות-ספציפית, שלהניח מזה איזו הנחה על המיינסטרים מרוחק בערך כמו המרחק בין האחוז שייחסת לקינסי, למה שהוא כתב, למה שה-CDC מעריך.
אגב, אמנם איכשהו הצלחת להחמיץ את זה, אבל מ'פילדלפיה' ועד 'כתום זה השחור החדש', בהוליווד ובנותיה הטלוויזיוניות מופיעים פה ושם זוגות לא הטרוסקסואליים, גם אם לא במסגרת סרטי מד"ב עתירי תקציב שאתה מעוניין לספק להם את דף המסרים.
אני מדבר על סדרות ז'אנריות
וכאלה שהן לא בהכרח ל"מבוגרים בלבד". וכן יש כאלה אבל לא הרבה.
בעניין קינסי, זה לא העניין פה וזה לא באמת משנה משהו ממה שאמרתי (או נוגד את מה שאמרתי, שאי אפשר לדעת באמת את מספר האחוזים באוכלוסיה שהם להט"בתים, ככל שתרצה להאמין שכן).
חוץ מזה, אני לא מבין איזו הנחה על המיינסטרים אתה בדיוק חושב שהסקתי פה? אני לגמרי מודע למה המיינסטריים לא רוצים להציג יחסים חד-מיניים, האם זה אומר שאני לא צריך לקוות שזה בכל זאת יקרה?
האמת, אני אפילו לא באמת בטוח מה הפואנטה שלך.
שלי היתה שאני רוצה לראות ייצוג של עוד סוגי אהבה מלבד אהבה הטרוסקסואלית בסרטים גדולים לכל המשפחה ועיצבן אותי שפייגי התחמק מלספק משהו כזה ואני מקווה שמישהו בהוליווד ירים מתישהו את הכפפה כי זה יכול להביא לשינוי – כל אלו הם נקודות הגיוניות לגמרי. מה בעצם אתה טוען? שזה לא יקרה? שזה לא צריך לקרות כי לדעתך משום מה הצגה של יחסים הומוסקסואלים הם לא יותר מתעמולה רודנית זולה?
הפואנטה שלי היא שאתה משוכנע שאתה צריך ויכול להציב להוליווד דף מסרים,
ושהיא תייצר לך סרטים בהתאם לרשימת המסרים שלך. והנקודה הזו שלך היא בעיקר דמיונית, ומתעלמת הן מהעובדה שבהוליווד נותנים אוסקרים כבר די הרבה זמן לסרטים שכוללים לא-הטרוסקסואלים, והן מכך שהוליווד היא תעשיה שמיועדת להרוויח, ולכן לבוא אליה מנקודת מבט של גיק חובב סדרות אזוטריות ולהסביר בביטחון עצמי למה היא צריכה לעשות בלוקבאסטרים לא לפי מה שהיא חושבת שמשתלם לה אלא לפי מה שאתה חושב שהיא צריכה לעשות, זה להתעלם מכך שהיא בעיקר עסק כלכלי שרוצה להרוויח, וכמה שיותר.
ושוב אחזור: גייס שמונים-מאה מליון דולר לפרוייקט, ומעט אולפנים יאמרו לך לא.
(ל"ת)
אוקיי...
זה שהיא נותנת אוסקרים לסרטים שכוללים דמויות לא הטרוסקסואליות זה לא בדיוק משנה משהו, כי זה עדיין נכלל במין סוג של סטיגמה שהומוסקסואליות זה משהו ששייך רק לסרטי הארט האוס למבוגרים כשילדים ונוער לא ממש נחשפים לזה, ולדעתי זה צריך להיכנס למיינסטרים לכל המשפחה.
ואני לא מתעלם מזה שהוליווד היא קודם כל עסק, אמרתי את זה שוב ושוב בהודעות הקודמות שלי (אם לא שמת לב). אני לא יודע למה אתה חושב שאני דורש את זה כאילו מישהו מהוליווד באמת ישמע אותי.
זה מה שהייתי רוצה שיקרה לא מה שהולך לקרות בזמן הקרוב. לטעמי זה גם מה ש*צריך* לקרות כדי להביא שינוי לסטטוס קוו בעולם בנוגע ליחסים להומוסקסואלים.
נגיד, בניגוד לפמיניזם, שהוליווד דווקא כן עושה התקדמות בכיוון של שינוי בהצגה של יותר דמויות נשיות חזקות, בעוד בעניין הצגה של קהילת הלהט"בתים הוליווד המיינסטרית עושה צעדים קטנים מאוד, אם לא קיימים בכלל.
הנקודה שלי היא דמיונית? לא בהכרח, כל מה שצריך זה שמישהו אחד ירים את הכפפה, כל מה שצריך הוא שמארוול או DC ירימו את הכפפה, זה לא כזה מסובך, אפילו עם דמויות קטנות מבחינתי, זו כבר התקדמות.
"ארט האוס למבוגרים"? אף אחד לא מדבר כאן על גיא מאדין או בלה טאר או עוד שמות איזוטרים. מדברים כאן על טום הנקס וג'ונתן דמי שנתיים אחרי שתיקת הכבשים. (או אנג לי חמש שנים אחרי נמר דרקון ושנתיים אחרי הענק הירוק. או בנדיקט קאמברבץ' עכשיו. או מתיו מקונוהי בשיא הקאמבק שלו). זה אולי לא מהיר ועצבני 8 אבל זה רחוק שנות אור מארט האוס איזוטרי שאף אחד לא רואה.
אתה עדיין מדבר על סרטים שמיועדים בעיקר למבוגרים
לא חשיפה רחבת יריעה כלל עולמית שסרטי המיינסטרים זוכים לה.
...ושכל המשפחה רואה.
משום מה קשה לי להאמין שהרבה ילדים ונערים ראו את "מועדון הלקוחות של דאלאס" או "הר ברוקבק".
זה סרטי דרמה ואתה ממעיט מכוחם וההשפעה שלהם.
ילדים כבר מגיל 14 מתחילים להיחשף לסרטי דרמה דרך בתי ספר, ערוצים או אפילו "היי הסרט החדש של בנדיקט קאמברבץ'".
סרט דרמה עשוי טוב על עבדות תמיד יהיה יותר משפיע מסרט שבו במקום גיבור לבן שמרביץ לנבל ומשיג את הבחורה זה גיבור שחור. סרטים שעשויים טוב ועוסקים בנושא לעומק נזכרים לעד ונחרטים בזכרון.
והמצב העגום הוא שבעוד הוליווד ממשיכה להוציא סרט אחר סרט כל שנה וגורפת עשרות מיליוני דולרים – רובם נעלמים מהזיכרון הקולקטיבי שנייה אחרי שהם יצאו.
קהל הבלוקבאסטרים הוא קהל קשוח לב שלא זוכר אותך ולא יזכור אותך, בעוד שקהל הדרמות ינצור אותך בליבו גם אחרי עשרות שנים.
אז אולי "חמים וטעים" לא היה להיט בגודל "רובוטריקים", אבל ההשפעה שלו הייתה הרבה יותר גדולה.
בסדר, אבל
זה שזה כן זוכה להתייחסות בסרטי דרמה למבוגרים לא אומר שצריך להמשיך להתעלם מזה בבלוקבסטרים לכל המשפחה. תחשוב איזה מסר זה מעביר? זה כן משאיר את הסטיגמה שהומוסקסואליות זה למבוגרים בלבד, וזו סטיגמה מאוד בעייתית.
השאלה "האם לחשוף ילדים בני 5 ו6 לשאלות של מגדר ומשיכה מינית" היא שאלה שלא כולם עונים עליה "כן".
אתה מתייחס לזה בצורה הלא נכונה
זה לא עניין של לגרום להם לשאול שאלות כאלה, זה להציג דמויות מסוימות בסרטים וסדרות שמיועדות לילדים ונוער שבמקרה אוהבות אנשים מאותו המגדר כמוהם.
זה לא בא לשאול אותם שאלות מורכבות אלא פשוט להגיד להם חד וחלק "הנה, קבלו עוד סוג של אהבה שהיא לא רק בין גבר ואישה וזה לגמרי נורמלי, אז אם יש לכם בעתיד משיכה למישהו מאותו המין אל תחשבו שמשהו אצלכם לא בסדר כי זה דבר שהוא לגמרי טבעי".
לא הדיון שלי (מכיוון שאני חושב שאני נוטה להסכים עם רוב הטענות שלך ואין סיבה להתחיל להתקטנן על הרזולוציה המדויקת), אני פשוט רציתי להתעכב שנייה על הזלזול המופגן בסרטי דרמה למבוגרים שחצבו את הדרך לרעיון שאולי מתישהו יהיה גם איזה דמות להט"בית בסרט בלוקבאסטר. בלי אספקה זורמת של "מועדון לקוחות" ו"הר ברוקבק" לא הולך להיות שום "הם חטפו את הבת המאומצת שלי כי אני הומוסקסואל 4".
(אבל אם זה היה הדיון שלי, הייתי מציין ש"זה לא בא לשאול אותם שאלות מורכבות אלא פשוט להגיד להם חד וחלק " נשמע כמו משפט שמישהו שעושה תעמולה יגיד. לא שזה משנה לדעתי משהו בכלל.)
אם להציג גבר שאוהב גבר אחר או אישה שאוהבת אישה אחרת
ולהתייחס אל זה כאל משהו טבעי זו תעמולה אז ככה גם כל דבר אחר שמציגים בצורה טבעית, הצגה של גיבורים יהודים בהרבה סרטים היא תעמולה בעד יהודים! הצגה של זוג הטרוסקסואלי ב-99% מהסרטים זו תעמולה בעד יחסים הטרוסקסואלים! וכן הלאה.
אמרה עינבל פרלמוטר, "זה לא המה אלא האיך",
וה"איך" שעולה מ""זה לא בא לשאול אותם שאלות מורכבות אלא פשוט להגיד להם חד וחלק" הוא תעמולתי למהדרין. נראה שפשוט, בין שאר הדברים, אתה מגדיר תעמולה כ"תעמולה לדעה שלא מוצאת חן בעיני".
אתה יודע איך מציאות משתנה?
כשמספיק אנשים רוצים שהיא תשתנה. הוליווד כבר עכשיו פתוחה הרבה יותר ליצוג להט"ב משהיה לפני עשור, ובלי קריאה ברורה לזה מהקהל די ברור שזה לא היה קורה (כי כסף). הדברים האלה קורים לאט, אבל המגמה ברורה.
נדמה לי שיצוג מהצורה שדניאל מתאר נמצאת באמת לפתחנו. תראה למשל באיזה נונשלאנטיות שהנושא הזה נכנס בפאראנורמן למשל, וזה עוד סרט ילדים. זה לגמרי מעיד בעיני שהקהל בשל לזה. אני מוכן לחתום שמתישהו בעשור הקרוב נראה איזה באדי קאפ מובי על זוג שוטרים שהם גם בני זוג או סרט אקשן עם גיבורה לסבית או משהו. ואם מספיק אנשים יקראו לזה זה בטח יקרה יותר מהר (כי זה הדרך להשפיע על מקבלי ההחלטות וגם על דעת הקהל).
אז גם אני מצטרף לשאלה – מה פה מפריע לך? שהוא אמר להוליווד "היי, נמאס לי מהייצוג המוטה! תפסיקי עם זה!" בלי לסייג ב"רק אם זה לא יפגע ברווחיך חלילה"? או שאתה רואה כל סוג של ביקורת כלפי אופני יצוג בהוליווד כנסיון להקים ממשלת צללים שתבטיח שיוויון ביצוג?
הסברתי כמה פעמים מה מפריע לי. אם לא הבנת או שאתה בוחר לשאול שאלה אחרת, תיהנה.
ונחזור לתחילת ההודעה:
"הוליווד אמורה להרוויח כסף. אם יום אחד היא תחשוב שהתיאוריה שלך תרוויח כסף, היא תלך על זה. אבל משום מה אתה מתייחס אליה בתור משרד התעמולה *הגדול בעולם* שעושה כסף בטעות."
זה היה מספיק ברור בפעם הראשונה.
רק שהתיאוריה של דניאל היא לא
"אם הוליווד יעשו כזה סרט הוא ירוויח כסף" אלא "אני הייתי רוצה לראות כזה סרט ונמאס לי מיצוגים מסויימים בקולנוע הנוכחי" ומכאן חוסר ההבנה בינכם. חוצמזה, להשתמש בתירוץ "זה עושה כסף" כהצדקה ליצוגים פוגעניים נראה לי מטופש. ברור שזה עושה כסף, ברור שזה המניע להטיה של הוליווד, ולא איזו קונספירציה מרושעת (אם כי היא כמובן לגופים כמו ה- MPAA יש יכולת השפעה לא קטנה על הרווחיות של יצוגים מסויימים). אבל למה זה אמור להגן עליה מפני ביקורת? הוליווד היא תוצר של חברה שמרנית שעלולה לעשות סערה מנשיקה בין שני הגיבורים הראשיים בסרט מד"ב. אבל דברים שעושים כסף וגם דברים שעושים סערה הם לא קבוצות סגורות. אם מספיק אנשים ידרשו לממש את חזון דניאל אין סיבה שיהיה לא רווחי לממש אותו (ואז אני מניח שכדאי שנזהר מהחיה עם ארבעת הראשים או משהו).
אני לא הנחתי שלהוליווד יש "תפקיד". הוא כן כתב ש" הוליווד לא אמורה לשקף את הסטטוס קוו העכשווי אלא להמציא אותו מחדש".
*אמורה*, כן? מתוקף תפקידה כמחנכת המוסמכת על-ידי דניאל, בהכשר המשרד לענייני אידיאולוגיות נכונות, כנראה. זה קצת שונה מ"הייתי רוצה לראות כזה סרט".
כן, כביקורת אישית שלו על הוליווד.
בתור מה שהוא מחפש בקולנוע או שופט כאמנות "ראויה" וכקריאה לאנשים נוספים להדהד את הקריאה שלו. הטענה שהוא מקווה להשתלט על משרד התרבות האמריקאי ולפטר את ראשי האולפנים היא פרשנות שלך.
עדיין לא מבין למה זה בעיתי בעינך לטעון שיש למייצרי תרבות תפקיד או שהם נושאים באחריות חברתית. המוצרים שהוליווד מיצרת מוצעים לקהל הרחב ובתור שכך חשופים לביקורת. אם המגמות האחרונות בבלוקבאסטרים מטרידות אותי ובעיני ראוי שהוליווד תרפה קצת עם גיבורי העל ותתמקד יותר בסיפורים מקוריים ובמד"ב אינטליגנטי זו לא ביקורת שמותר לי להביע? האם זה שגיבורי על הם עכשיו הדבר הכי רווחי שקיים הופך את הדרישה שלי ללא עניינית או אומר שאני רוצה להקים גופי צנזורה? לא. זה אומר שאני מציג ערך שהייתי רוצה לראות בקולנוע האמריקאי וקורא למי שמסכים איתי לפעול כמוני בתקווה שזה ישנה במשהו את הלך הרוח הנוכחי.
זו לא ביקורת שאתה "אמור" לומר, כמובן.
כי אם "אני חושב משהו" פירושו "מישהו אמור לעשות משהו", אז אני מצהיר שאתה לא אמור לכתוב תגובות כאלה. כי אני חושב אחרת ממך.
אתה כל הזמן נפגע בשם הוליווד
כשמישהו אומר לך מה הוא חושב שהיא אמורה לעשות זה אומר בדיוק את זה: שזה מה שהוא חושב. רוצה לדבר אסטרטגית – מציע לך להתחיל בלשאול את דניאל "איך לדעתך צריך להשיג את המטרה הזו?" במקום להניח שכל ביקורת היא חורבן חופש הביטוי. אולי תופתע מהתשובה.
אני לא נפגע. נוח לך להתעלם מהטיעון הרציונלי,
אבל מי שבא פה עם טיעון לא רציונלי ומבוסס רגשות וסטטיסטיקה מדומיינת, זה לא אני.
אתה יכול להשתמש במילים נוסח הזחל המעשן של עליסה בארץ הפלאות, כך שכשמישהו מניח שהוליווד א. חושבת כמוהו בכל עניין, ב. היא גוף בעל תפקיד חינוכי, המסקנה שלך היא ג. הוא רק אמר שהוא היה רוצה לראות סרטים כאלה. אתה לא אמור לעשות את זה ואתה מועל בתפקידך כמגיב בעל אחריות כלפי הקוראים, אבל היי, מדינה חופשית.
אבל אם, נניח, מישהו היה בא ואומר שלאמנות הישראלית יש תפקיד לחנך לציונות (כי הרי אף אחד לא אומר את זה), כי בערך 90% היו רוצים שהסרטים הישראליים יהיו יותר ציוניים (ומי שאומר שלא, משקר לעצמו), שלא לדבר על מקדמים ערכי משפחה מסורתיים, אני בספק אם היית מפרש את דבריו באותה גישה פרשנית.
(ולשאול את דניאל איך הוא מתכוון להשיג את המטרה שלו? אתה מתכוון, חוץ ממאות ההודעות שבהן הוא הסביר בדיוק את זה?)
וואו, אז באמת לגמרי לא הבנת אותי
קודם כל, לא אמרתי להוליווד מה לעשות וגם לא טענתי אפילו לרגע אחד שהם חושבים כמוני (להפך), אבל יותר מזה, כשאמרתי שהוליווד לא אמורה לשקף את הסטטוס קוו אלא להמציא אותו מחדש לא טענתי שהיא גוף שכל מטרתו הוא לחנך את החברה, ממש לא.
מה שאמרתי הוא שלהוליווד *יש את הכוח*, אם הם רוצים, לשנות את הסטטוס קוו.
ובמקרה הספציפי הזה יותר עניתי לאחת התגובות האחרות שטענה שבזה שהוליווד בעיקר צוחקת על הומואים ומראה מעט מאוד מהם הם רק משקפים את המציאות. והתשובה שלי היתה, גם אם זה משקף את המציאות זה לא אומר שהוליווד צריכה להציג את הדברים ככה, זה לא אומר שככה היא צריכה להציג אנשים שהם להט"בתים. כל מה שאמרתי הוא שדרך הייצוג שלהם בהוליווד צריכה להשתנות, וזה עוד בפעמים ש*כן* מציגים איזשהו ייצוג שלהם, ברוב מהמקרים בכלל לא מכירים בזה שהם קיימים. תאר לעצמך שהיו עושים את אותו הדבר ליהודים או לשחורים?
אז בקיצור, לא אמרתי שצריך בהכרח ל"חנך" ולתקוע מסרים של שלום ואחווה בגרון של הקהל בכל פעם שצץ מישהו שהוא להט"בתי בסרט אפקטים גדול, כל מה שאמרתי הוא שהייתי רוצה לראות את הוליווד מתחילה להכיר יותר בקיום של אנשים כאלה, וכשהיא סוף סוף עושה את זה, שלא תציג אותם בצורה נלעגת וכבדיחה, ובאמת, זה לא הרבה לבקש.
אם מישהו היה אומר לי שראוי
שהאמנות תקדם יותר את ערכי המשפחה (כמובן לא תיאורטי וקורה כל הזמן) נדמה לי שהוויכוח שלי איתו היה יותר לכיוון "ראה כיצד רוב התרבות דוקא מקדמת את ערכי המשפחה", "מה בעייתי באמנות שברובה מטיפה לערכי המשפחה" ו"כיצד ערכי המשפחה המסורתיים מפעילים דיכוי על כל מי שאינו גבר הטרוסקסואל" ופחות "מה-נראה-לך-חופש-הביטוייי!!". כלומר, אם הייתי רוצה להתיחס לאמירותיו ולקיים דיון במקום מטא-דיון.
אם אותו מישהו היה טוען שהמדינה צריכה לדאוג שרק אמנות כזו תתקיים כמובן שהייתי תופס מיד את שריון חירות הפרט שלי, אבל לא ראיתי שדניאל עשה משהו שדומה לזה.
אם מישהו היה אומר ש*התפקיד* של הוליווד הוא לקדם ערכים נוצריים אוונגליסטיים. נא לדייק.
זה שאם מישהו היה אומר לך משהו שנוגד את דעותיך היית מוצא כצפוי הזדמנות להסביר לו את דעותיך, ואפילו היית משוכנע שאתה צודק, לא משנה את העניין הזה של התפקיד כהוא זה (בנתיים דניאל הבהיר שהוא לא התכוון לניסוח של ההודעה, ושכשהוא אמר "אמור" הוא התכוון "יכול", וכשהוא אמר "זה לא בא לשאול אותם שאלות מורכבות אלא פשוט להגיד להם חד וחלק" הוא לא התכוון "צריך בהכרח ל"חנך" ולתקוע מסרים של שלום ואחווה בגרון של הקהל". אני שמח). גם להגדיר 'דעה שמישהו מחזיק בה' ו'תעמולה' כזהים-למעשה, לא משנה את זה. כמו שנאמר, "זה לא 'המה' אלא 'האיך'.
להוליווד אין *תפקיד*. וכמו שאמרתי בהתחלה (ושוב, ושוב, ושוב), אם היא תחשוב שמשהו ישתלם לה, היא תעשה את זה. לא כי היא חושבת ש*מתפקידה* לעשות משהו (תכל'ס, כאילו ש'הוליווד' זה גוף מונוליטי), אלא כי זה ישתלם לה (או, קצת פחות סביר בפרוייקטים של עשרות מליונים, כי ליוצר היה חזון שהוא התכוון בכל מחיר ללכת עליו והצליח לשכנע את האולפנים להסתכן בהפסד גדול להערכתם. קורה, אבל חברות כלכליות בד"כ עובדות קצת אחרת).
נו, כאן אתה לגמרי מוציא מהקשר
ה"להגיד להם חד וחלק" (שיש הומואים בעולם) הוא מה שהוא מצפה שיהיה המסר של הקולנוע ההוליוודי, לא מה שהוא היה רוצה לעשות לקולנוע ההוליוודי. וקצת מוזר שאנחנו ממשיכים להתווכח על זה אחרי שהוא הבהיר במפורש. וזה שאתה ממשיך לדבר בשם הוליווד במקום בשם עצמך לא עוזר. ברור שהמניעים שלה כלכליים, ואף אחד לא טען אחרת. זה עדיין לא אומר שאין לה תפקיד ואחריות בראיה חברתית, או שאנחנו לא זכאים לבקר את הערכים שהיא מחנכת אליהם כרגע ולדרוש ממנה לבטא ערכים אחרים שנראים לנו ראויים יותר.
איש בכל השרשור הזה לא אמר שאסור לך לבקר. או לאשקש.
(ל"ת)
בהמשך לפינתנו "ניטפוקים לא בגלל שאני לא מסכים איתך אלא כי אני לא שולט בעצמי"
"תראה למשל באיזה נונשלאנטיות שהנושא הזה נכנס בפאראנורמן למשל, וזה עוד סרט ילדים. זה לגמרי מעיד בעיני שהקהל בשל לזה. "
זאת אומרת, אם מישהו היה טורח לראות את פאראנורמן.
הסרט (כמו רוב הסרטים של לייקה) עשה שיהוק בקופות ביחס לסרט ילדים (פחות מ60 מיליון באמריקה, בכל הריצה שלו). זה כמובן, הרבה יותר קשור לסגנון האנימציה ושהוא לא מאולפני האנימציה הגדולים מאשר בגלל אזכור ההומוסקסואליות.
מה שאני רוצה לחתור אליו הוא שפארנורמן פשוט לא מוכיח את הרבה. כי על פי המדדים שאנחנו הצבנו לבלוקבאסטר (קרי- מישהו טרח לראות אותו והוא לא "ארט האוס למבוגרים" כמו הר ברוקבק שהרוויח 30 מיליון יותר ממנו), הוא פשוט לא עומד בסטנדרט הזה.
אם כבר אז דמבלדור
אבל גם זאת דוגמא בעייתית מלא מעט בחינות, הבולטת ביותר שזה לחלוטין לא עבר בנונשלאנטיות.
דמבלדור זו דוגמה בעייתית.
הדרך שבה רולינג טיפלה בעניין הזה ממש בזויה בעיניי. בטקסט עצמו אין הודאה מפורשת או ראיות חזקות לנטייה המינית של דמבלדור, רק רמיזות מעורפלות. ככה רולינג נמנעת משערורייה או מאיבוד קהל קצת יותר שמרני. אבל אז בתוך צרורות המידע הנוסף שהיא יורה מאז שהסדרה נגמרה [שלא ברור לי למה הוא מעניין מישהו – אלו סתם פרטי טריוויה אקראיים בלי שום הסבר או רקע] היא טוענת גם שדמבלדור הוא הומו והופ, עכשיו היא אבירת זכויות האדם. לא. תקפצי לי. אם את באמת עומדת מאחורי זה תכניסי את זה לספר, אם לא זה כנראה לא משמעותי מספיק בשבילך.
ולכן
"דוגמא בעייתית מלא מעט בחינות"
וחוץ מזה
אם מישהו בספר הזה גיי, זה לגמרי רמוס וסיריוס.
תראה,
זה סרט מושקע לכל המשפחה, למרות שהוא לא בדיוק ברמה של "פיקסאר" אני מניח שכן אפשר לסמן אותו כבלוקבסטר, וגם אם לא הוא עדיין עונה על ההגדרה של מה שציינתי שהייתי רוצה לראות בו יותר ייצוג ללהט"בתים.
חוץ מזה שאם מחשיבים גם את ההכנסות שהוא עשה ב-DVD אני מנחש שזה יראה תמונה שונה לגמרי.
"פראנורמן" הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון אבל מצד שני זו רק דוגמה אחת.
לא דיברתי על דוגמא ל"סרט שיש בו דמות הומוסקסואלית וילדים יכולים לצפות בו"
דיברתי על דוגמא ל"סרט לכל המשפחה שהייתה בו דמות הומוסקסואלית וזה עבר בשקט והיה הצלחה"
הניטפוק היה ל"תראה למשל באיזה נונשלאנטיות שהנושא הזה נכנס בפאראנורמן למשל, וזה עוד סרט ילדים. זה לגמרי מעיד בעיני שהקהל בשל לזה."
אז זה לא, כי אף אחד (יחסית) לא ראה את זה. זה לא כמו להכניס אותו דבר בסרט של פיקסאר/דרימוורקס (שדרימוורקס אגב גם הכניסו, אבל בצורה מרומזת מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ב"דרקון השני שלי" [ודיסני ב"לשבור את הקרח" באותה צורה עמומה ביותר])
אם להיות ניטפיקר, אז דמבלדור של הסרט הוא חסר זהות.
ו'הארי פוטר' הוא באופן כללי יצירה עם ערכים שמרניים מאוד. רולינג הצהירה על הזהות המינית שלו *בראיון*, וראיונות הם לא דווקא חלק מהקאנון; בסרט אין שום רמז.
ולכן
"דוגמא בעייתית מלא מעט בחינות"
מצד שני בהרבה מאוד ספרי נוער שקראתי בזמן האחרון(אני יכול לתת לך רשימה ) הסופר הכניס דמות להט"בית וזה תמיד הרגיש לי מודחס בכוח כדי שכולנו נגיד כמה שהוא הומניטרי…
———————————–
ההודעה כתובה בלשון זכר אך מיועדת לבנים ובנות כאחד…
אה, והתשובה לשאלה "ומה גורם לך לחשוב שאני לא רוצה לראות גם את זה?!"
היא די פשוטה: אני מתקשה לזכור הודעה שפתחת מיוזמתך בנושא זה*, שלא לדבר על חזרה עליה, להבדיל ממספר תלת-ספרתי לפחות וחזרה אחרי חזרה בנושאים החביבים עליך.
אז אולי אתה "רוצה", אבל ברמה אחרת לגמרי ובסדר גודל נמוך בהרבה.
*אולי יש מעט. לא מתיימר לזכור *כל* הודעה באתר הזה.
שכחת כמה
Glee, Modern Family, Grey's Anatomy, Game of Thrones ו Girls בן כולן סדרות מיינסטרים עדכניות בתפוצה רחבה שיצא לי לראות וכוללות לפחות דמות להט"בית אחת. לרוב יותר. חלקן מתאימות גם לבני העשרה.
אז כאמור, התהליך מהיר משאתה מציג אותו.
בערך,
למרות שברוב הסדרות האלה הדמויות הלהט"בתיות הן משניות ולא מרכזיות בעוד בכל הסדרות שאני הצגתי הדמויות *הראשיות* הן להט"בתים, לא דמויות משנה.
אבל כן, פרה פרה, זה גם משהו, למרות שהדיון העיקרי פה הוא על הייצוג של הלהט"בתים בסרטים גדולים ולא בסדרות טלוויזיה.
בשלושת הראשונות הן ראשיות
ככל שדמויות בסדרות מרובות משתתפים יכולות להיות ראשיות. אם משתמשים בהגדרה הליברלית שלך ללהט"ב, הרי שgot גם נכנסת לרשימה.
ב-GoT יש רק דמות מרכזית להט''בית אחת שעוד בחיים שאני יכול לחשוב עליה
והיא ממש לא ראשית. אותו דבר לגבי "האנטומיה של גריי" ו"Girls", "משפחה מודרנית" ו"Glee" דווקא נכון, אבל אחת מהן כבר הסתיימה.
לא זוכר את השם
אבל באנטומיה יש סוג לסביות שהם ראשיות לכך דבר ועניין.
עבור Got, הזכרתי את ההגדרה הליברלית שלך. יש שם המון דמויות שהשתעשעו עם בני/בנות מינן איזה פעם פעמיים. חיות או לא זה לא רלוונטי.
אני דווקא לא מסכימה בכלל
יש ייצוג מאוד נרחב ללהט"ב בטלוויזיה היום- והכוונה לטלוויזיה האמריקאית, גם בכבלים וגם בברודקאסט. כמעט בכל סדרה שאני יכולה לחשוב עליה יש דמות להט"בית באיזושהי צורה.
נכון, רמת "הראשיות" של הדמות משתנה. כמו גם רמת העיסוק ב"גאות" של הדמות משתנה- לפעמים הסדרה מתעסקת בעניין היציאה מהארון וכל המאבקים הנלווים שהדמות צריכה לעבור, לפעמים זה פשוט עוד פרט שולי שאנחנו יודעים על הדמות, המשיכה שלה לבני מינה, זה פשוט עוד פרט שאנחנו יודעים עליה ואין עיסוק מסביב לעניין.
וזה מצויין. בגלל שיש ייצוג כ"כ רחב, אפשר לנוע הרבה באופן שבו בוחרים לשלב את הנושא הלהט"בי בלי שזה מרגיש חסר ייצוג. כי אם הייתה דמות אחת/שתיים- תמיד היה אפשר להרגיש לא בנוח שהם לא נוגעים מספיק במאבקים של הדמות כדמות גאה או הפוך- שהם הופכים את הדמות לסמל של המאבק הגאה ולא נותנים לו שום מאפיינים אחרים.
בגלל שיש כ"כ הרבה ייצוגים יש מקום לסדרות כמו גלי ששמה בקדמתה את המאבק הגאה עם הדמויות שלה, ויש סדרות שבהם זה פשוט עוד מאפיין של הדמות. ובגלל שיש כ"כ הרבה יצוגים זה יוצא בסדר (כמו שזה מעצבן כשיש מעט מאוד ייצוגים לנשים ואז כבר שיש דמות אישה, כל קו העלילה שלה סובב סביב גבר נניח, אבל כשיש המון יצוגים לנשים, זה בכלל לא נורא אם חלקן יהיו רק בקו עלילה שקשור לגבר. כי יש כ"כ הרבה אחרות).
רשימה חלקית של דמויות גאות בסדרות (באופן חלקי מהזיכרון שלי- ורק אמריקאיות וכולל סדרות ברודקאסט, שאי אפשר להגיד שאלו סדרות שוליים בריטיות):
בכבלים (כולל נטפליקס ואמאזון):
– הסמויה- עומאר וקימה
– אוז
– משחקי הכס (נכון הם לא הראשיות, אבל זו סדרת אנסמבל שאף דמות היא לא ממש ראשית והיא נתנה לך 3 דמויות גאות, כולל גבר ביסקסואל, משהו שכמעט אף סדרה אמריקאית לא עשתה)
– חסרי בושה
– כתום זה השחור החדש
– עמוק באדמה
– סיפור אימה אמריקאי- שמשלבת כמעט בכל עונה דמויות גאות ועוסק בקוויריות בשלל דרכים ומטפורות
– טרנספרנט
– לוקינג- שהיא סדרה שהנושא העיקרי שלה הוא הקהילה ההומוסקסואלית – ואותה כמובן הקדימה "הכי גאים שיש" עשור בערך לפניה.
ואם זה גורם לך להגיד- טוב זה הכבלים, שם אפשר להיות יותר נועזים- הנה רשימה חלקית של סדרות ברודקאסט שמשלבות/שילבו דמויות גאות ברמה זו או אחרת, רובן ראשיות וחלק קבוע מהקאסט:
– המדריך לרוצח (How to Get Away with Murder)
-סקנדל
– הפוסטרים (שאגב, קבעו תקדים לנשיקה הגאה הצעירה ביותר שהוצגה בטלוויזיה- כאשר שני בני נוער בני 13 התנשקו)
– שקרניות קטנות
– האישה הטובה
– אימפריה
– משפחה מודרנית
– האוס
-עקרות בית נואשות
– גלי- שזה עוד יותר חשוב כי זו סדרה שמיועדת לנוער. נכון שאפשר למצוא הרבה בעיות בייצוג של הדמויות הגאות, ועדיין עם כל זה- לראות סדרה שמיועדת לנוער עם כ"כ הרבה דמויות להט"ביות זה לא דבר של מה בכך.
-האנטומיה של גרי
-Happy Endings
-באפי
זה עוד בלי לציין סדרות לא אמריקאיות אבל עדיין דיי פופולריות כמו אורפן בלאק, Please like me, טורצ'ווד, מלפפון ובננה הבריטיות ו -in the flesh שאתה בעצמך ציינת.
וזה באמת הסדרות שיש בה לפחות דמות אחת מהקאסט שהיא גאה. אם אני מחשיבה כל מיני סדרות שהיו בהם גם דמויות יחסית שוליות גאות אני יכולה להוסיף גם את
-המשרד
-האחות ג'קי
– זאב צעיר (אם כבר סדרה שאמורה לפנות לנוער)
-הקילינג
– אפילו אם תיקח את החץ, יש רגע נחמד שבו אנחנו מגלים ששרה, דמות ראשית בעונה השניה ניהלה רומן עם אישה והגילוי הזה מתגלה באופן כ"כ נונשלנטי ונונ-אישיו- ואנחנו מדברים על סדרת גיבורי על שסיכוי סביר שבני נוער רואים
אז כן, לא כל הייצוגים מושלמים. יש סדרות שבהן יש דמויות להט"ב אבל רגעי האינטימיות שלהם (נשיקות, סצנות סקס) הן צנועות בצורה מקוממות וצבוע לעומת רגעי האינטימיות הסטרייטים. אפשר גם לדון בכמה היצוגים האלה מחמיאים ויש בעניין גם הרבה גישות שונות. האם דווקא צריך להפוך את השוני שלהם לאישיו, או דווקא להפוך אותו ליותר שקוף. האם הדמויות האלה הן סטראוטיפיות מדי, או לא סטראוטיפיות מספיק? זה בהחלט נושאים מורכבים שאפשר לדון עליהם, וכן כמובן שיש עוד סדרות מעצבנות שיש בהן בדיחות סטרייטיות של "אנחנו רק חברים טובים, אנחנו לא גייז, "not that there's anything wrong with it"![!איכס!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif" alt="" width="" height="" />)
. אבל אי אפשר לא לראות שיש גידול עצום בכמות הדמויות הלהט"ביות בטלוויזיה. תיקח את זה ואת מה שהיה נניח, לפני 20 שנה. ההבדל הוא פשוט עצום.
כל זה אגב, לא לגרוע מהטענה המאוד נכונה שלה לגבי השמרנות בשילוב דמויות להט"ב בסרטי בלוקבאסטר אמריקאיים (במיוחד סרטי ילדים) שבאמת גורמים לעניין להרגיש כאילו אנחנו בשנות ב-60. (הבקלאש על פרוזן בנושא הימם אותי בייאוש). וכן, אני לא חושבת שלהגיד שאם יש התקדמות בייצוג הלהט"בי בסרטי אוסקרים (מה גם שהוא לא כזה כזה גדול ומשמעותי לטעמי כמו ההתקדמות שחלה בטלוויזיה), היא נחמה על הגישה לעניין בבלוקבאסטרים.
אבל אני כן חושבת שהטלוויזיה התקדמה בהרבה וכן יש מקום להעריך את זה.
שכחת את "הפלאש", סדרת גיבורי על מצליחה
מפקד המשטרה הוא גאה ויש קו עלילה קטן לאורך העונה על תכנון החתונה שלו. לרוב זה ייצוג מהסוג הנונשלנטי, שמחליפים "הוא" ב"היא", למרות שגם הראו את בן הזוג מדי פעם.
והיה גם villain גאה בפלאש
בשני פרקים (שזה לקוח מהקומיקס עצמו). והעניין גם כאן הוצג בנונשלנטיות, ודווקא כדבר שיכול [אולי] לגייס קצת סימפטיה כלפיו – כי המשפחה העשירה שלו נישלה אותו אחרי שיצא מהארון (אבל לא נרמז, נראה לי, שבגלל זה הוא נהיה "נבל". הוא פשוט היה אדם עם אופי חרא, שזה גם קורה).
הדוגמא האהובה עלי מהשנים האחרונות היא ברוקלין 9-9
שבה מפקד המשטרה הוא לחלוטין הקלישאה של מפקד משטרה שחור, חסר הומור וקשוח – רק שהוא גם גיי מוצהר לחלוטין. אבל בפרקים שבהם שהעובדה הזאת לא מוזכרת (וזה קורה הרבה), לא תוכלו למצוא לזה שום סממן מלבד דגלי הגאווה הקטנים שמונחים לו על השולחן. יותר חשוב – אין בסדרה שום רגעי הומור מהסוג של "אם אני לידו, יחשבו שאני גם גיי", או "נכנסתי בטעות לבר הומואים, אוי ואבוי!" או "איך בכלל כל הקטע הזה עם הומואים עובד, מי הגבר ומי האישה?" שמאפיין קומדיות עם דמויות ראשיות/משניות של גייז (אני מסתכל עלייך, משפחה מודרנית). ברוב המקרים, ההומור היחיד שמתייחס לנטיה המינית של הקפטן הוא בפלאשבקים ואיזכורים לשנות ה-70, בהן הוא היה מוקצה (הוא נזכר לדוגמה, בערגה, בשותף הראשון שלו שהיה "חכם, נאמן, הומופוב אבל לא גזען – די טוב לתקופה ההיא"). ברוב הפרקים, הנטיה המינית שלו כשלעצמה היא פשוט לא מקור לבדיחות (האופי שלו ושל הבן זוג שלו הם דווקא כן).
"אין שום רגעי הומור מהסוג של 'אם אני לידו, יחשבו שאני גם גיי' "
מצחיק, ממש לפני שבוע יצא מערכון של קי ופיל האדירים שדי קשור למה שאמרת![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
לא כ"כ הבנתי את המערכון
אבל אם כבר זה דיי אדיר
את יודעת, אני מסכים איתך לגמרי!
אבל זה דווקא מציב סיטואציה מעצבנת יותר שבה אנשים, אם הם יסתכלו בטלוויזיה שלהם רוב הסיכויים שהם יראו דמות להט"בתית כלשהי באחת הסדרות שהם צופים בה, אבל כשהם ילכו לקולנוע לסרט אפקטים גדול שם זה כאילו לא קיים או משמש רק כבדיחה כל הזמן. זה מראה תמונה עגומה על ההבדל בין התפתחות הטלוויזיה לקולנוע.
אולי אם ניזכר
ששמונים אחוז מסרטי האפקטים הגדולים מבוססים על חוברות קומיקס בנות שישים שנה, זה יעזור להשלים עם זה.
סדרת הטלוויזיה של "צעקה"
אחת משתי הדמויות הראשיות היא לסבית\\דו-מינית (לא לגמרי ברור), חוץ מזה שיש רמיזות למשהו עתידי בינה לבין הדמות הראשית השנייה, שהיא כביכול סטרייטית אבל בכל זאת.
למה לא גם וגם?
10% חרדים סטרייטים, 10% חרדים הומוסקסואלים, 15% ערבים סטרייטים, 15% ערבים הומוסקסואלים וכו'.
אתה מתכוון,
18% חרדים סטרייטים, 2% חרדים הומוסקסואלים, 27% ערבים סטרייטים, 3% ערבים הומוסקסואלים, ו0.3% אתיופים הומוסקסואלים.
והנה למשל התוצאות של סקר 2013 של המרכז הלאומי האמריקאי לסטטיסטיקות בריאות.
http://www.cdc.gov/nchs/data/nhsr/nhsr077.pdf
ויקיפדיה טוענת שהמספר בסן פרנסיסקו הוא בערך 15%
לא חושב שיש מקום בעולם שיותר סובלני ומתקדם בעניין זכויות LGBT, ובהתאם הפך ממש לאבן שואבת עבור אוכלוסיה כזאת, כך שאני חושב שהשימוש במספר הזה הוא מאוד הוגן עבורך. בכל מה שקשור לפתוחים וכנים עם המיניות שלהם, זה יכול לעבוד לשני הכיוונים. אדם שעבר התנסות חד (דו\תלת…) פעמית עם בני המין השני יכול עדיין להיות הטרוסקסואל.
עד כאן מספרים.
ברמת האולפן, אני מסכים עם טוודילדי. הכי הרבה שאפשר לצפות מהוליווד הוא לא ללחוץ על האמנים שלה בכיוון כזה או אחר, ולתת להם חופש יצירתי.
בקשר לאמנים – הגיוני בעיני שאדם כותב יכתוב על העולם כמו שהוא מכיר אותו. העניין הזה עם סן-פרנסיסקו צריך לתת לך איזה מושג סביר למה שרוב האנשים חווים. כמובן שהוא יכול לכתוב גם דברים בדיוניים לגמרי אם בא לו (כוכב עם 50% הומואים כרישי לייזר) או שפשוט לספר סיפור מסוים שבו שיעור הגאים גבוה יותר (ההכנות למצעד הגאווה או משהו), אבל אם אין הצדקה עלילתית כזאת, אני חושב שלגמרי סביר לצפות שהאחוז ישאר ברמת ברירת המחדל.
ונכון, אנחנו רחוקים מ15%, אבל גם המציאות. ואני עדיין חושב שזה work in progress, אז הכל בסדר (בערך)
ובכל זאת
מיניות בניגוד לגזע הוא לא משהו שנגלה החוצה ולכן אי אפשר באמת לדעת נתון מדויק של כמה אחוזים מהאוכלוסיה מדובר אלא רק באחוז של האנשים שפתוחים לגבי זהותם המינית, אבל בכל מקרה זה לא העניין פה.
העניין פה מבחינתי הוא ייצוג בסרטים ואני אומר שגם אם 10% באמת היה הנתון המדויק והנכון והאמיתי ביותר עדיין זה לא אומר שלא צריך לייצג אותם באופן שיוויוני לדמויות הסטרייטיות, כנ"ל שחורים, כנ"ל אסייתים, כנ"ל נשים (שבמקרה שלהם למרבה האירוניה לא מדובר במיעוט).
ובקשר לנקודה השנייה שלך, מה שהוליווד עושה בינתיים הוא ללחוץ לכיוון השני, של חוסר ייצוגיות, והמצב באמת יפתר כשהם יורידו קצת את האחיזה ויתחילו לקחת יותר סיכונים.
"להוריד את האחיזה" ו-"לקחת יותר סיכונים" הם הפכים במקרה הזה
אני חושב שהם צריכים להיות יותר פתוחים לאפשר לאנשים לתאר את המציאות כמו שהם רואים אותה. אפליה מתקנת, אם צריכה לבוא, לא צריכה לתפוס צורה של שלב בהפקה שבו תופסים מכחול וצובעים דמויות אקראיות בכל מני צבעים ונטיות.
חופש יצירתי לאמנים יאזן את המצב יותר,.ואני חושב שזה מאוד בולט בטלוויזיה, הוליווד פרופר? זה יבוא.
בקומיקס טוני סטארק ביסקסואל
כפלייבוי הוא מסיים את הלילה לפעמים עם נשים ולפעמים עם גברים, כשנכנסים ל"חדר התשוקה" במוח שלו (סיפור ארוך) יש שם גם נשים וגם גברים (עירומים ועל הברכיים, די סוגדים לו. אגומניאק).
אז לקחת דמות ראשית להט"בית מהקומיקס זה דווקא די קל…
מתאים לו
(ל"ת)
וואלה?!
לא זכור לי משהו כזה.
בכל מקרה בינתיים אין שום סימן לזה בסרטים.
שמארבל יעשו כבר סדרת נטפליקס ליאנג אוונג'רס.
זה יפתור להם את כל הבעיות – ייצוג ללהט"בים, נשים, שחורים, נשים בהריון ונוסעים בזמן. נכון יש את הבעיה הקלה שלוקי, אנט מן וסקרלט וויץ' לא בדיוק מתאימים לתפקיד שלהם, אבל אני מוכנה להבליג על זה.
קדימה קדימה מארבל, סדרת נטפליקס ליאנג אוונג'רס. אני מחכה.
לא נראה לי שזה אפשרי, זה יהיה יקר מדי לטלוויזיה.
כנ"ל לעשות סדרת טלוויזיה ל-Runaways, שהם אגב טובים מהיאנג אוונג'רס לדעתי עם רוב נשי בקבוצה, מנהיגה אסייתית, עוד מנהיג שהוא שחור, שתי לסביות ונערה שמנמנה עם משקפיים (שזה לא משהו שרואים הרבה בקומיקס או בקולנוע בתפקידים מרכזיים, ואני מקווה שלא ילהקו בשבילה איזו כוסית).
עדיף שיעשו סרטים לשתי הקבוצות, למעשה זה יהיה אפילו טוב יותר כי את הסרטים יראו לדעתי יותר אנשים.
טריילר ראשון מבטיח ל-creed
ספין -אופ לרוקי : מייקל בי ג'ורדן מגלם את בנו של אפולו קריד.
https://www.youtube.com/watch?v=Uv554B7YHk4
אמור לצאת לאקרנים בארה"ב ב-25.11
עד שאיבון ברקסדייל ו-וואלאס מפציעים על המסך הגדול באותו סרט
זה באיזה רימייק/ריבוט/סיקוול/וואטאבר למרצ'נדייז עייף? אין צדק. טוב נו, לפחות יש פה גם את החמודה ההיא מ"Dear White People" ואת ריאן קוגלר ("Fruitvale Station ") על כסא הבמאי, כך שיש סיבה לפתח תקווה. חוץ מזה, בפעמיים האחרונות ש-HBO העבירו סדרות מדוברות אל המסך הגדול זה נגמר לא טוב. ממש לא טוב.
כמעט-מכסחי-הקופות: שבוע שלישי
Jaguar ניצח. שוב. ביי.
אבל טוב, האמת שזה מעניין, הניחושים שלו לא היו מדהימים או משהו. למעשה, בלי השאלה על "טד 2" יגואר היה אזרח רגיל כמו כולם, וזה לא שהניחוש שלו על טד היה מדהים, זה פשוט שהניחושים של כולכם היו על הפנים.
גם שאלת הבונוס לא הפילה אותו. תשובה שגויה בשאלה לא מורידה נקודות קיימות, אבל במקרה של תשובה נכונה הנקודות עולות, מה שהעלה את היגואר לפער נכבד משאר המשתתפים. למרות שגם אם כולם היו טועים בבונוס, הוא עדיין היה מנצח, אבל בהפרש קטן יותר.
גם קרקר כפול ענה נכונה על הבונוס, מה שהעלה אותו למספר נקודות זהה לזה של יובל המפוקס, וכרגע שניהם מחזיקים את המקום השני ביחד. ליובל היו תשובות טובות יותר על "עולם היורה" ו"הקול בראש" מיגואר, אבל ההפרש בין תשובתו על "טד 2" לתוצאת האמת היה גדול מדי. אם הוא היה עונה על הבונוס, ונכון, הוא היה מגיע למקום השני לבדו.
במקום הרביעי (או שלישי, אם בא לכם) נמצא דין. ובמקום האחרון, וזה ממש חבל, נמצא אנדי דופריין, שהצליח לחרב לחלוטין ניחושים מעולים על "עולם היורה" ו"הקול בראש" עם ניחוש מה-זה מוגזם ל"טד 2". ניחוש כל כך גרוע שההפרש בינו לתוצאת האמת היה גדול יותר מהסכום שהסרט הרוויח במציאות.
מקווה שכולנו למדנו מזה לפעם הבאה. מעכשיו כולם מחכים שיגואר יפרסם את ניחושיו ראשון ורק אז עונים, ברור?
השאלות של השבוע:
שאלה ראשונה: כמה "שליחות קטלנית: ג'נסיס" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
שאלה שנייה: כמה "מג'יק מייק 2" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
שאלה שלישית: כמה "טד 2" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
שאלת בונוס: מי יגיע למקום גבוה יותר – "הקול בראש" או "עולם היורה"?
הלקח שלי הוא הפוך
בפעמיים הקודמות פרסמתי את הניחושים אחרי יגואר. הפעם אפרסם לפניו, ואולי ככה אשיג אותו בניחושים.
שליחות קטלנית: 33
מג'יק מייק: 38
טד 2: 17
מי גבוה יותר: הקול בראש
אגב, אנחנו מנחשים לסופ"ש סטנדטי, כלומר שישי-ראשון? כי מג'יק מייק וטרמינייטור פתחו כבר היום
אנסה גם
שליחות קטלנית: 30
מג'יק מייק: 30
טד: 15
הקול בראש
אפשר גם לנסות?
שליחות קטלנית:40
מג'יק מייק:26
טד 2: 16
ירוויח יותר- הקול בראש
אפשר גם לנסות?
שליחות קטלנית:40
מג'יק מייק:26
טד 2: 16
ירוויח יותר- הקול בראש
היי...תמיד אמרתי שיש לי כשרון
עכשיו אני יודע למה…..
ולעניינו –
1. 27 מיליון
2. 38 מיליון
3. 11 מיליון
בונוס – "הקול בראש"
טוב נו, ננסה.
יש להניח שאני אהיה מחורבן בזה, אבל מה הנזק?
ג'נסיס: 42
מג'יק מייק: 35
טד 2: 18
בונוס: כמו כולם, הקול בראש.
יאי 2!
לפי דעתי כולכם ממעיטים במה שג'נסיס הולך לעשות הסופ"ש בקופות. המומחים חוזים שהוא הולך לעשות בין 40-50 מיליון, אני חושב שהוא הולך להפתיע לטובה. אולי אפילו פתיחה גדולה מ-80 מיליון. ועדיין, אני לא הולך להמר על זה.
ניחושים:
ג'נסיס: 68 מיליון
מג'יק מייק: 32 מיליון
טד 2: 14 מיליון
בונוס: הקול בראש.
אוף. אני מאוד רחוק.
(ל"ת)
אני לא בטוח אם אתה רציני או שאתה מוותר לנו קצת
(ל"ת)
אני מאוד רציני.
אבל אולי אני טועה?
כן ההימור הראשוני שלי הוא עדיין בחזקת "מה שיגואר אמר"
אבל זה פשוט יהיה משעמם מדי אז אני מהמר בידיעה שאני הולך להפסיד
I think I made a huge mistake.
(ל"ת)
יאללה
ג'נסיס – 59
מג'יק – 30
טד 2 – 19
הקול בראש
יאללה נסיון
1. שליחות קטלנית: 75 מליון – פסימי לגבי הסרט, אופטימי לגבי הקופות.
2. מג'יק מייק – 27 מליון.
3. טד 2 – 13 מליון.
4. הקול בראש – לסרטי ילדים יש חיים ארוכים בקופות.
ג'נסיס: 55
מייק: 50
טד 2 : 10
הקול בראש.
אוקיי, השבוע גם אני אנסה
בהנחה שאנחנו מדברים רק על השלושה ימי וויקאנד (ולא על החמישה מהפתיחה ברביעי)…
שאלה ראשונה: כמה "שליחות קטלנית: ג'נסיס" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
26 מיליון. אולי פחות. זה הולך להיות פלופ.
שאלה שנייה: כמה "מג'יק מייק 2" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
20 מיליון.
שאלה שלישית: כמה "טד 2" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
13 מיליון.
שאלת בונוס: מי יגיע למקום גבוה יותר – "הקול בראש" או "עולם היורה"?
לדעתי הקול בראש… אבל רק כדי להיות שונה מאחרים אני אגיד עולם היורה.
והסרט הבא של פול תומס אנדרסון הוא..
דרמה עם חואקין פיניקס על משבר הבנקאות ה.. אה,רגע, לא הוא כותב את העיבוד הבא של פינוקיו בכיכובו של רוברט דאוני ג'וניור.
הא?
מקור
רגע, זה עדיין הפינוקיו בבימויו של בן סטילר?
(ל"ת)
או הפינוקיו שגיירמו דל טורו מתכנן כבר שנים לביים?
(ל"ת)
#LoveWins
אז נתחיל מההתחלה – "האנטומיה של גריי" זכתה בשני פרסי אמי "חשובים" לאורך כל עונותיה. האחד הוא פרס לשחקנית אורחת (לורטה דיווין, ששיחקה את אשתו של מנהל בית החולים. היא הייתה מגניבה, בדרכה הטיילר-פרי-ית והסטריאוטיפית, גם אם יש חבר'ה יותר ראויים מהסדרה לפרס), והשני, ואחד המוצדקים בתולדות הפרס (שוב, סופרלטיב מוגזם מאוד אבל כזה שאני אעמוד מאחוריו בגאון) לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת דרמה. הזוכה הייתה קת'רין הייגל, בתפקיד איזי סטיבנס, מעין מג ריאן פסיכוטית (כלומר, מג ריאן). איזי הייתה אולי הדמות הכי נהדרת בסדרה הזאת – בתוך ים הייצוגים של נשיות מודרנית ומתקדמת בשלל צבעים וגוונים, עם דמויות מסוימות שנאבקות בשאלות של נטייה מינית, של אמהות, בעד או נגד (בשעה שדמות אחת מנסה להיכנס להיריון בשלל דרכים, אחרת עברה בסביבות ה-15 הפלות פר עונה), שילובי משפחה וקריירה, הגדרה עצמית למול בן-זוגך, גזענות וכהנה וכהנה, איזי הייתה דמות מקומדיה רומנטית של שנות התשעים, שעוברת תשעה מדורי גיהינום כשהיא מתעקשת להישאר אחת כזאת. קת'רין הייגל הייתה ה-סיבה שלי לצפות בסדרה, וכשהיא עזבה, איבדתי עניין ופשוט המשכתי לצפות כי צחוקים.
עכשיו, הייגל עוזבת את הסדרה, רק כדי לגלות שכשאת מתבססת על דמות שעומדת על כתפיה של נורה אפרון את מצפה לקריירה משמימה להחריד של קומדיות רומנטיות מיושנות ודי מזוויעות. "הדייט שתקע אותי" היה אולי אחד הסרטים היותר מעניינים בז'אנר בשנים האחרונות, אבל אחריו הגיע "27 שמלות" ועוד הרבה יותר מדי סרטים שנראו אותו הדבר. ועכשיו – הייגל מככבת בסרט חדש: "Jenny's Wedding". ובמקום שהוא יהיה עוד סרט חתונות רגיל כמו "27 שמלות", הוא סרט חתונות שעונה לצייטגייסט בצורה יותר אידיאלית משיוצריו יכלו לחשוב עליה בזמן – החתונה מהכותרת היא חתונה של שתי נשים! אוקי, זה נשמע נלהב יתר על המידה (הכותרת "איזי משחקת בסרט קווירי" נראה לי מלהיבה רק אותי ועוד משהו כמו 0.5 אחוז מהאוכלוסייה. לא כל הגייז אוהבים את "האנטומיה של גריי", גם אם טעם טוב אף פעם לא באמת היה מנת חלקה של הקהילה), וזה באמת מלהיב אותי ספציפית, כי הייגל מתחתנת, בסרט, עם אלקסיס בלדל.
כלומר, איזי סטיבנס מתחתנת עם רורי גילמור.
שוב, זה סוג החדשות שהן ביג דיל רק בראש שלי, אבל אני חושב שתרחיש ה"סרט על חתונה בכיכובן של איזי ורורי" הוא הדבר הכי טוב שיצא מכל חינגת הנישוגייז הזה.![!בלונים!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_balloons.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_balloons.gif" alt="" width="" height="" />)
!
חבל רק שזה נראה כמו סרט ממש גרוע?
בראש שלי
איזי סטיבנס בת 35 ורורי גילמור בת 18… אפילו בתור המאהבת של פיט היא נראה לי ילדה שמשחקת בלהיות גדולה.
אז כן פאנגירל מתלהבת אבל גם קצת מנסה להתרגל.
תמונות חדשות מ"באטמן נגד סופרמן"!
מהמגזין EW
http://www.comicbookmovie.com/fansites/markcassidycbm/news/?a=122351
בין היתר אפשר לראות את לקס לות'ר במשרד שלו עם שיער (לפני שאיבד אותו מן הסתם) ואת בן אפלק עם גל גדות.
אבל הכי מעניין, הקאבר של המגזין מציג את באטמן, סופרמן ו-וונדר וומן אבל משום מה, למרות שלסרט קוראים באטמן נגד סופרמן זו דווקא גדות שנמצאת בפרונט.
אני לא הייתי מתחיל להתעניין
נראה לי שזה מקרה קלאסי של "בוא נשים בחורה במחסור בבגדים על השער כדי למכור מגזינים" ולא יותר מזה.
מה קרה לצוואר של גל גדות?!
(ל"ת)
EW גם פרסמו תמונה ראשונה מדדפול.
http://www.ew.com/article/2015/07/02/deadpool-ryan-reynolds-comic-con
טוב, זו לא תמונה מצחיק. מה הקטע?
התכוונתי תמונה מצחיקה...
(ל"ת)
רק בעיניי באטמן נראה גדול ומפותח יותר מסופרמן על הקאבר? טכנית, אין סיבה שזה לא יהיה כך, אבל זה נראה לי מוזר.
סקר חצי שנה 2015: הגמר
10 הסרטים הטובים ביותר בחצי השנה החולפת (לפי כל מי שהצביע בסקר חצי השנה, ותודה לכל אחת ואחד מכם):
את לי לילה
בירדמן
הולכת רחוק
משחק החיקוי
מקס הזועם: כביש הזעם
הנוקמים: עידן אולטרון
סיפורים פרועים
הקול בראש
הקולות
קינגסמן: השירות החשאי
ו8 ההופעות הטובות ביותר:
דנה איבגי, את לי לילה
ריס וויתרספון, הולכת רחוק
אדוארד נורטון, בירדמן
טילדה סווינדטון, רק האוהבים שורדים
אדי רדמיין, התיאוריה של הכל
רייאן ריינולדס, הקולות
מייקל קיטון, בירדמן
שרליז ת'רון, מקס הזועם
אז איך מצביעים? אה, זה פשוט מאוד. נכנסים לפה, מצביעים. סוף סיפור.
ההצבעה תהיה פתוח עד חצות בין מוצ"ש ה10/07 לראשון ה11/07
הערות והארות:
-לראשונה בתולדות הסקר: 10 סרטים מתמודדים ולא 11 ולא 9. מסורת של 8 הופעות נשמרת בינתיים.
-32 סרטים ו31 הופעות קיבלו לפחות קול אחד. קצת פחות מ100 סרטים לא קיבלו התייחסות אחת באף אחת מהקטגוריות.
-הנוקמים הוא הסרט עם הכי הופעות שונות שקיבלו קולות. לצערו, כל אחת מההופעות קיבלה בדיוק קול אחד.
– למרות שמשחק החיקוי עוקף את התיאוריה של הכל בחודו של קול, רדמיין השאיר אבק לקאמברבאץ'. אז אני מניח שאפשר להגיד שהגאונים כרגע בתיקו.
-התמה הבולטת מהרשימה היא "קולות בתוך הראש שלך". בירדמן, הקול בראש והקולות ואם אנחנו מגמישים את ההגדרה אז גם מקס הזועם מבהירים שאם אתה לא מדבר עם עצמך, אתה לא קיים. לעומת זאת, הבחירה הפונטית המשתלמת ביותר היא סוגריים בשמך, ויעידו הנוקמים,מקס הזועם וקינגסמן.
-לראשונה יש שיוויון מוחלט בהופעות אחרי שנתיים של 5-3 לטובת הגברים.
-טילדה סווינטון שחוזרת בפעם השנייה לסקר (ובכך משתווה לג'ניפר לורנס וליאונרדו דיקפריו)
-לראשונה* יש בסקר סרט ישראלי וסרט שפה זרה. הידד לשניהם.
– בהמשך המסורת בשנתיים האחרונות, גם הפעם יש לפחות סרט אחד שמתוכו שתי הופעות הגיעו לסקר.
– אנשים בהחלט אוהבים בלוקבאסטרים – מקס הזועם והנוקמים נכנסו לרשימה ומהיר ועצבני גם הזדנב מאחוריה אבל אתם יודעים מי נעלם לחלוטין? עולם היורה. "הסרט שהייתה לו את הפתיחה הכי גדולה" לא הצליח לשכנע אפילו מישהו אחד להצביע לו.
-מספר הסרטים שהיו מועמדים לסרט הטוב ביותר באוסקר ושמופעים בסקר מצטמצם: אחרי 2013 עם 6 ו2014 עם 3 (ועוד אחד שהיה מועמד רק בסוף השנה) השנה הצטמטמנו ל2.
*כלומר, אני לא מצליח למצוא את הסקר הראשון מ2012. אני הולך להניח בחשש כלשהו בנושא הזה.
אם יש בעיות, שאלות, טענות ומענות – אל תהססו להגיב
אז אחרי כל זה, תצביעו לסרט הטוב ביותר ותהנו!
"את לי לילה"
מבין כל העשרה הוא הסרט שהכי גורם לי לרצות לראות מה יעשה הלאה הבמאי שמאחורי הדבר הזה. אם מדרמה מינימליסטית דלילה בעלילה הוא הצליח לנפק פצצת רגש אפקטיבית בכל כך הרבה מובנים ורמות, מעניין מה הוא יעשה בסרט עם תקציב יותר גדול שיקנה מרחב יצירתי. זאת אומרת, אחרי שהוא יסיים לבזבז את הזמן עם הרפתקאת "גאליס 2" (ברצינות?).
המקום השני הולך ל"בירדמן" ול"הולכת רחוק", משם באה גם הופעת השנה שלי, שלגמרי מפצה על חרפת "מרדף לוהט".
"סיפורים פרועים" היה משובח אבל…
"משחק החיקוי" היה די חביב למרות קלישאיותו.
"הקול בראש" הציג קונספט אדיר אבל לא ממש עשה עם זה משהו מעניין ולא שמר על אחידות תסריטאית או על הגיון פנימי רציף. פספוס.
"הקולות" הוא עוד החמצה שההתפתחות שלו היא לא יותר מסימפטום של כניעה לתכתיבים מלמעלה. ואפשר היה להבין את זה עוד בשלב הטריילר שם שיווקו לנו שאנה קנדריק היא מושא התשוקה של ריינולד למרות שהיא לא והתפקיד שלה קטן בהרבה לעומת זה של ארטרטון.
"עידן אלתרמן" היה קקפוניה מוחלטת לעומת "מקס הזועם" שבתורו הוכיח שלפעמים יש יותר מדי אקשן משובח (שבא על חשבון תוכן) והשאיר אותי עייף במערכה האחרונה. כנ"ל "קינגסמ"ן.
_____
בסקר של 2012 היה לנו את "פרידה".
בנוגע למה יעשה הלאה הבמאי של את לי לילה
התשובה היא את גאליס 2
http://cinemascope.mako.co.il/archives/21229
אני די בטוח שכותב ההודעה מודע לזה.
, שם.
ווואעאע כמעט כל הבחירות שלי בגמר!!
(חוץ מעלים אדומים, אבל לא באמת ציפיתי)
בסקר סוף השנה הרשמי אף פעם לא זכיתי להצביע להופעה שבחרתי במוקדמות. כיף שכאן זה שונה.
הסרט הולך ללא ספק למקס הזועם (יש לי חשד קטן שאם הייתי רואה את "את לי לילה" הקול שלי היה הולך עליו, אבל את הסרט הזה לא הספקתי להשלים השבוע…)
בד"כ אני לא נהנה מאקשן אבל מקס הזועם היה חתיכת "וואו פאקינג וואו מה קרה כאן??? ראיתם את זה? וועוארורו" אחד גדול, מתובל בעלילה טובה יחסית (המינימליזם היה בדיוק בתמהיל הנכון) ששמרה על הקשר הרגשי לדמויות, והבימוי מטורף. ככה צריך לעשות אקשן!
לגבי הופעת השנה היתה לי התלבטות אמיתית בין ת'רון-ריינולדס-נורטון, ויכול להיות שזה סתם בגלל שראיתי את 'הקולות' רק השבוע ואח"כ אתחרט על הבחירה, אבל נפרגן לריינולדס על משחק מעולה ומגוון. הדמות הזאת יכלה ליפול בקלות לקלישאות ומשחק מוגזם אבל הוא שמר עליה מדויקת ואנושית. וזה חלק ממה שעשה את הסרט הכביכול מופרע הזה למשהו אמיתי שמשאיר בך רשמים ותובנות.
מגניב
בקטגוריית הסרט ראיתי את כולם מלבד 'הקולות' (ייתוקן בקרוב). 'את לי לילה' הוא אחד הסרטים הכי מחרידים שראיתי. הטלטלה הנפשית שהוא העביר אותי הייתה ברמה של 'משחקי שעשוע' של האנקה (אישית אפילו יותר). כמישהו שחווה מקרוב את הנושא של הסרט, היה לי נורא קשה לראות אותו. 'בירדמן' היה נהדר. 'הולכת רחוק' הפתיע אותי לטובה. הופתעתי לגלות שזה מהבמאי של 'מועדון הלקוחות של דאלאס' המשמים. מ-'משחק החיקוי' ו'עידן אולטרון' נהנתי למרות שהם לא סרטים טובים בכלל. 'סיפורים פרועים' היה כיף, 'הקול בראש' היה מופתי (יש לי אקשן פיגר של סדנס!) ו'קינגסמן' היה כיפי גם כן.
אבל מעל כולם מתבלט 'מקס הזועם: כביש הזעם'. חששתי מאוד מהסרט וציפיתי לאכזבה אבל בסוף קיבלתי את סרט האקשן הטוב ביותר של השנים האחרונות. כול סצנה בסרט הזה מבויימת למופת. זה סרט פעולה שמבויים כמו אופרה, כמו מופע מלא בפעלולנים ופירוטכניקה. יצירת מופת והבחירה שלי לחצי שנה זאת.
בגזרת ההופעות בחרתי במייקל קיטון. הופעה נהדרת ואמינה לחלוטין. גו גו קיטון.
ריצ'ארד גיר מפרגן לבמאים ישראלים
וקורא ל-"אופנהיימר" של יוסף סידר "אחד מעשרת הסרטים הכי טובים שעשיתי בחיי".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4676349,00.html
דווקא זה שריצ'ארד גיר לוהק לסרט היה מה שהפריע לי
גיר הוא שחקן חביב והכל אבל בחירת הסרטים שלו בשנים האחרונות (או יותר נכון, הסרטים שהוצעו לו, הוא הרי כבר לא הכוכב שהיה בעבר) היו זוועתיים כולם ואנשים בקושי ראו אותם.
אז אני לא יודע כמה אפשר לסמוך על המילה שלו.
אז מסתבר שיש סרט חדש לדרדסים
http://www.slashfilm.com/get-smurfy-first-look/
הפעם לגמרי באנימציה (כבר נשמע יותר טוב מהסרטים האחרים!) ובדומה ל"דרדסים 2" גם הפעם דרדסית שתדובב הפעם על ידי דמי לבאטו, תהיה הדמות הראשית. כלומר בשניים מתוך שלושת סרטי הדרדסים דרדסית – הדרדסית האישה היחידה מבין מאה דרדסים – היא הדמות הראשית! יש פה איזשהו צדק אבל מצד שני די בטוח שהיא תהיה גם הדמות הנשית היחידה בסרט, מה שמביא אותי לשאלה, האם סרט יכול להיחשב כפמיניסטי אם הדמות הראשית שלו היא אישה אבל מצד שני היא הדמות הנשית היחידה בכל הסרט או היחידה שיש לה תפקיד מרכזי מבין קאסט שרובו או כולו גברי?!
יש יום דרדסים בינלאומי? הייתה הצבעה באו"ם על זה ושיט?
Get Smurfy זה שם נוראי.
לגבי השאלה שלך: זה תלוי בסרט,באישה, בדמות ובעיקר – בבן אדם שמחליט איך להגדיר דברים . אני בהחלט יכול לדמיין סרט שאני הייתי קורא לו פמניסטי וזה המצב שבו, אבל אני גם חושב שיהיו הרבה אנשים שהיו קוראים לו לא פמניסטי או מדגישים שלמרות שהוא עושה כמה צעדים למקום הנכון הדברים האלה מפריעים ממנו מלהיות ממש פמניסטי.
אולי. אבל את בכדל הסרט לא יעבור...
אלא אם אחד הדרדסים יעשה טרנסג'נדר
ואז ידבר עם דרדסית.
טוב... תמיד חשדנו בגנדרני
(ל"ת)
יש שם לקטע הזה
שיש אישה יחידה בין דמויות גבריות.. אפקט דרדסית
https://www.youtube.com/watch?v=opM3T2__lZA
כן, אני מודע לזה. אבל מה קורה כשהופכים את דרדסים לדמות הראשית?
שזו אירוניה, אפלייה מתקנת וצדק באותו זמן אבל מצד שני היא עדיין נותרת הדרדסית היחידה וכנראה הדמות הנשית הראשית היחידה מהקאסט.
חייבים להודות שהמקרה הזה קורה הרבה בשנים האחרונות על פני לא מעט מדיומים (מלבד אולי בטלוויזיה, שם קשה למצוא קאסט שאין בו הרבה דמויות נשיות ראשיות). "פרוזן" למשל, אנה ואלסה הן הדמויות הראשיות אבל הן גם הדמויות הנשיות הראשיות היחידות מבין קאסט של גברים.
כנ"ל "אמיצה", בו רק האם והבת הן הנשים הראשיות מהקאסט למרות שהן הן הדמויות הראשיות.
זה מעניין, ומוזר. זה מרגיש שסרטים מתייחסים אל נשים כאילו הן קבוצת מיעוטים, בעוד הן למעשה הרוב בעולם, ואפילו אם איכשהו רוצים להשתמש בתירוץ כמו "אבל בסרטי אקשן זה דווקא לגמרי הגיוני שיהיו מעט נשים!" מה שהוא לחלוטין בולשיט, במקרים של סרטים כמו פרוזן ואמיצה באמת שאין שום תירוץ לזה שרוב הקאסט הם גברים.
הדרדסים מבוסס על דמויות
שהן 'החכם' 'החוצפן' 'הסבא' 'השטוטניק' 'הפחדן' ו'האישה'. כמה שיוויוני זה כבר יכול להיות?
כולם ראו את גוגל היום?
https://www.google.co.il
הסרט החדש של צבי פישמן
(שכתב את הסרט "Law and Disorder")
אז מה אתם אומרים?
פטסיבל ירושלים - המלצות
אז למקרה שלא ידעתם, פסטיבל ירושלים קורה גם השנה, ומכיוון שאני לא רואה פוסט שנפתח עליו החלטתי לרכז פה המלצות (ואולי גם התרשמויות בדיעבד). את התוכנייה המלאה של הפסטיבל אפשר למצוא באתר שלהם, ולסריטה וסינמסקופ יש המלצות מפי אנשים שאשכרה ראו חלק מהסרטים ולא רק מפנטזים ומשארים.
אז למי שהתלבט אם לבוא או לא (לסטודנטים כדאי ביותר – 4 סרטים ב100 שקל זה עסקה די שווה), כמה המלצות לסרטים המגניבים שיהיו שם:
חדר מנוחה – השתפכתי רבות באתר על 'נקמה כחולה' , סרטו הקודם של הבמאי ולא הצקתי מספיק לגבי סרטו הראשון 'מסיבת רצח' אבל סולנייה מציב את עצמו כבמאי מרתק, מצחיק עם סגנון ששווה לעקוב אחריו. אה, ובסרט יש את פטריק סטוארט כתור מנהיג חבורת ניאו-נאצים. מה רע?
הלובסטר – לעומת זאת, 'שן כלב' שיעמם אותי נורא אבל החלטתי לתת לבמאי הזדמנות נוספת בעקבות הקאסט המרשים (ג'ון סי ריילי, בן ווישאו, רייצ'ל וויז וקולין פארל בתפקיד ראשי) ובעיקר בזכות הקונספט: בעתיד, רווקים ורווקות נשלחים למלון בו יש להם 45 יום למצוא בן זוג אחרת הופכים אותה לחיה לפי בחירתם ומשחררים אותם לטבע.
הנביא – סרט האנימציה שכבר דובר באתר, של הבמאי של מלך האריות שהביא איתו בערך כל במאי אנימציה אינדי אי פעם.
נערה הולכת לבדה בלילה – סרט ערפדים אירני שהוא לא ממש זה ולא ממש זה (צולם בארה"ב, ולטעמי היה אפשר להוציא את הערפדים ממנו והסרט היה נשאר אותו דבר) אבל עדיין סרט נהדר ומעניין מאוד גם אם נוטה לכיוון הארט-האוס [יש סצנה באמצע הסרט שבחור בשמלה רוקד עם בלון והיא לא מתקשרת לשום דבר שבא לפניה או אחריה.]
קומדיות אינדי: אסון מהלך – שכבר יצא לאנשים באתר לראות ולא ממש להתלהב ממנו (לפי מה שהבנתי), סבתא – סרט שמחזיר את לילי טומלין לחיינו בקומדיה על נכדה שיוצאת למסע עם סבתה בעקבות ההריון שלה (של הנכדה. לא הסבתא) ועוד כמה עם שמות פחות מוכרים ("לפני שאני נעלם").
ג'רוזלם – מילא שמישהו בפטסיבל ירושלים שם סרט אימה פאונד-פוטג' בפסטיבל, אבל עוד אחד ישראלי? הטריילר מעלה חששות אבל עדיין שווה לבדוק. (עוד סרט ישראלי שנשמע ז'אנרי אבל אין כמעט אפילו תמונה ממנו: הראש בקיר)
כשמארני הייתה שם – הסרט האחרון של גילבי שהטריילרים אליו נראים מאוד יפים אבל דלים מאוד בעלילה.
אהבה וחסד – ביופיק שנראה גנרי אבל גם מגניב על בריאן וילסון שמשוחק על ידי פול דאני וג'ון קיוזאק בשתי תקופות שונות בחייו.
ועוד שלל סרטים מעניינים יותר ופחות (קומדיה גרמנית בשם "הייל" על חבורת ניאו-נאצים שחוטפים ושוטפים את המוח לבחור שחור, סרט דוקומנטרי על מרתפים של אוסטרים, ו'ויקטוריה' שראה את הוואן שוט של בירדמן ואמר שהוא יעשה את זה בלי טריקים ויותר ארוך וגם הוא גרמני)
ואם אתם מעוניינים בקולנוע יותר פסטיבלי : יש סרטים חדשים של נני מורטי (שפותח את הפסטיבל), מחמלבף, הו שו-שיין, טרנס מאליק (שמוקרן רק ב10 בבוקר, משומה) , אפיצ'אפונג ,האל הארטלי, רוי אנדרסון.
ואני בטוח ששכחתי עוד סרטים מעניינים (לא הזכרתי אפילו את כל תחרות הקולנוע הישראלי העלילתי/דוקומנטרי) . בקיצור, אחלה של פסטיבל וגם הזדמנות טובה לראות את ירושלים מחוץ להקשרים דתיים או פוליטיים (אם אפשר בכלל).
אה ויש גם שון כבשון -הסרט כי כמובן.
ל"האיש שבקיר", כמו להרבה סרטים אחרים שמציגים בפסטיבל, מצורף טריילר בדף הסרט של אתר הפסטיבל. מבין סרטי התחרות הישראלית הרשים אותי במיוחד הטריילר ל"התיקון" של אבישי סיוון. אמנם לא מדובר סרט ז'אנרי אבל הוא די אפקטיבי לסוגו והוא בעיקר יפה לעין.
עוד סרט שצד את עיני במיוחד בתכניה ולא הוזכר למעלה הוא "לילה טוב אמא", הפקה של אלריך זיידל שהוא עבודת הביכורים של זוגתו. על סמך הטריילר בלבד זה נראה שהיא משייטת באזורים הלא נוחים של הקולנוע בצורה הרבה יותר זורמת, מטרידה ופחות יבשושית מהסרטים של זיידל. בכלל, כל רצועת סרטי הלילה נראית מבטיחה.
פסטיבל ירושלים - הייל (Heil)
אני לא יודע אם אכתוב על כל סרט שאני רואה (כמו שנאמר, סריטה צמודים הרבה יותר) אבל הפעם יצא לי לדבר עם במאי הסרט ( דיטריך בורגמן) אחר כך והוא ביקש שאם נהניתי להפיץ את הבשורה ובאמת נהניתי. אז, הייל.
הייל הוא סיפורו של סופר גרמני שחור שנחטף על ידי חבורת ניאו נאצים ובעקבות מכה חמורה בראש נהיה כלי קל לשטיפת מוח… לא, בעצם
הייל הוא סיפורו של מנהיג ניאו נאצי שרק רוצה להרשים את הניאו נאצית שלא יורקת לכיוונו ולכן הוא חוטף סופר גרמני שחור… לא, רגע.
הייל הוא סיפורו של שוטר שמנסה להילחם בניאו נאצים בעיירה הקטנה שלו, ולאחר שהם חוטפים את הסופר הגרמני השחור הוא פורץ לביתם ומגלה את מאורת הניאו-נאציזם שלהם ובעקבות כך מורד בדרגה (כי הוא הביא יחצ"נות רעה לעיירה) ולאחר מכן מתפטר כאשר ניאו נאצים אחרים שורפים את המכונית שלו ו.. לא, אולי:
הייל הוא סיפורה של יוצרת ריחות שחברה (סופר גרמני שחור) נחטף על ידי מנהיג ניאו נאצי אשר חוברת לשוטר שהתפטר מעבודתו אחרי שניאו נאצים שרפו את האוטו שלו ורק מנסה לברר מה קרה לחבר שלה.
או שזה בכלל כולם ביחד. בנוסף לנאצים-היפסטרים (ניפטרים), שמאלנים קיצוניים שלא מסוגלים להחליט על שום דבר, ברברת תקשורתית אין סופית, כתב שנדחה שוב ושוב על ידי ערוץ החדשות בגלל שהחומרים שלו לא מספיק "זוהרים" [ושלום לחיית הלילה] , ניאו נאצי שדואג להעדפה המינית של הכלב שלו, ראש עיירה שרק רוצים שיירדו ממנו, סוכנים שתולים , חיילים שעסוקים בעיקר בלשחק משחקי וידאו ועוד ועוד.
וכל זה בלי לדבר על העולם המסתורי הזה אשר בו אתה מקבל מכה בראש וחוזר למצב ילדותי בלתי מוסבר.
הייל הוא קומדיה שנדיר לראות. משהו בסרט מרגיש כמעט מיושן בגישה שלו לקומדיה.
הוא לא מתחייב לריאליזם נוסח קומדיות אפאטו וחבריו אבל הוא גם לא פארודי ופרוע כמו רחוב ג'אמפ – איזה מקום קסום בין העולם שלנו כדי שיוכל לצחוק עליו ובין עולם דמיוני כדי שהעלילה תוכל להמשיך להתקדם למקומות המטורפים שלה. וכשמוסיפים לכל זה מימד סאטירי, אפשר בהחלט להגדיר את הייל כמשהו כציפור נדירה בשוק הקומדיות היום. למרות שקשה בדיוק להגדיר את המצב של הקומדיה בימינו (בטח בצורה חד משמעית) הייל מרגיש כמו קומדיה ישנה, כזאת עם קאסט גדול של דמויות שנפגש אחד בשני בזמן התקדמות העלילה ללא דמות ראשית מוגדרת שצועד לעבר כאוס מוחלט שנבנה ונבנה בעקבות כניסה של כל דמות עד שהוא מגיע לקרשנדו קסום של כאוס קומי.
והוא מצחיק. כלומר, בתוך אולם לא מלא בכלל אני הייתי בין הבודדים שצחק (רבות, אם מותר לי להוסיף) לכל אורכו של הסרט. אבל צחקתי, ואני לא גרמני אז הסרט בהחלט עובד גם כקומדיה ישנה ומטורפת ורוב הסאטירה מובנת ופשוטה, אפילו מכאן. חלק מהדברים אפילו ממש ניתנים להזדהות (בעיקר תוכניות האירוח).
אני מאוד מקווה שהסרט יימצא דרך להגיע לארץ (אני מניח שלא במסכים, כי בכל זאת – אבל אם הלווין או HOT ייתנו לו הפצה כלשהי זה יהיה מגניב) כדי שעוד אנשים יוכלו לראות אותו [הסרט הוקרן רק פעם אחת, כך שאי אפשר גם לחזור לראות אותו בפסטיבל] אבל אם אתם מצליחים להיתקל בו – אני ממליץ ביותר.
פסטיבל ירושלים-הנביא
גם אני לא אכתוב על כל הסרטים שראיתי, רק על מה שתפס אותי וכנראה לא יגיע לארץ בהמשך.
אז- הנביא.
הסרט מבוסס על ספרו של המשורר ג'ובראן חליל ג'ובראן. (וכנראה מדובר באחת מהיצירות הספרותיות היפות והמפורסמות ביותר אי פעם).
אלמיטרה, ילדה קטנה ושובבה שכנראה ראתה הרבה פעמים את הסרט 'אלאדין', מסתובבת בשוק האיכרים. היא גונבת מזון, בורחת מהמוכרים ומטפסת על הגגות. אך במקום להאכיל את אבו בשלל שהשיגה, היא מצאה תחליף בשחף חברותי ונחמד. אמנם אין לו כובע חמוד כמו שלקופיף המפורסם יש, אך אל דאגה, לא רחוק היום בו הוא ישיג אחד כזה לעצמו.
קמילה, אימה של אלמיטרה מתנצלת לכל עבר. על הגנבות ועל הבלאגן הכללי השורר בשוק בגלל הילדה.
מסתבר שהילדה לא ככל הילדים. מאז שאביה נפטר בגיל צעיר, היא לא מצליחה להוציא מילה מהפה. היחיד שמצליחה לתקשר אתו בקולות מוזרים זה אותו שחף. ולכן כל הסובבים אותה נעים בין לצחוק לבין לכעוס עליה.
באותו יום, מחליטה אלמיטרה לברוח מבית הספר ולעקוב אחרי אימה לעבודה. אימה עובדת בביתן רחוק בו 'כלוא' משורר מפורסם, מוסטפה שמו. למה 'כלוא'? בגלל שכך אומרים לנו, אך מה למקום הזה ולכלא? לא ברור בכלל.
מוסטפה, בקולו הנפלא של ליאם ניסן (שבאמת צריך להפסיק להופיע בסרטים הרגילים שלו ופשוט לדובב לעד), הוא משורר מזדקן (נראה לי), שכלוא בביתן לא מעט זמן. כל הביתן מלא בציורים וכתבים פריו ידיו. כאשר הוא יפגוש באלמיטרה, בלי לשים לב, שניהם יצאו למסע. כל אחד בנפרד ושניהם ביחד.
זאת העלילה הראשית והדלה של הסרט. אל תצפו כאן לעלילה עמוקה, דמויות עמוקות ותשובות להרבה שאלות שיצוצו בלי הפסקה. אין זה העיקר כלל.
קו העלילה הראשי נפסק בערך כל חמש דקות ועובר למעין דיאלוג או שיר של מוסטפה, שהם בעצם שיעורים פילוסופיים קצרים העוסקים בלא מעט נושאים כמו ילדות, עבודה, אהבה, נישואים וחירות. (ואלו הם בעצם הכתבים המפורסמים של ג'ובראן).
ותקשיבו, הסצנות האלו פשוט מהממות בטירוף.
על כל קטע אחראי במאי אנימציה מפורסם אחר, (מהשמות המוכרים יותר: רוג'ר אלרס, מלך האריות. טום מור, שיר הים.) בעל חזון אמונתי אחר לגמרי וביחד הם יוצרים כאן מעין טריפ חלומי שהוא פשוט חגיגה לעיניים. החיים מוצגים בשלל דימויים יוצאים מן הכלל, מחיצים דרך ריקודים ועד ספינות. כל אחד מהעוסקים במלאכה הולך עד הסוף עם הקו האישי שלו וביחד הם יוצרים כאן חוויה קולנועית יפהפייה. ואם זה לא מספיק, דמייאן רייס שר כאן. פאקינג דמייאן רייס.
אולי זה נשמע קצת משעמם, גם בגלל דלות העלילה וגם בגלל שהקונספט יכול להימאס מהר מאוד. אבל זה ממש לא מה שקורה כאן. נכון, לפעמים רציתי שהעלילה תמשיך כבר ולא היה לי כוח לעוד דיאלוג או עוד שיר, אבל היופי של כל אחד מהן פשוט השכיח הכל.
גם המילים, ומוסטפה מדבר לא מעט על נושאים די חשובים וברמת אופטימיות די גבוהה, קצת נמאסות בשלב מסוים. אז פשוט הפסקתי לנסות להבין על מה הוא מדבר ופשוט נהניתי מהיופי והשירה עצמה.
בנוגע לכך שהסרט מוקרן כסרט ילדים. ישבתי בהקרנה בין אישה מבוגרת לבין ילדה בת חמש. שתיהן התמוגגו מהסרט בערך כמוני. (היה משעשע ומעניין מאוד לראות את התגובות של השתיים במהלך ההקרנה, כמעט זהות לחלוטין)
לא מדובר בעוד יצירת מופת נוסח 'הקול בראש', הסרט אולי מנסה להיות עמוק ולעתים קרובות מדי לא בדיוק מצליח (שהוא מצליח זה נפלא ומעורר מחשבה). יש כאן לא מעט בעיות והרבה יותר מדי אופטימיות והתייפייפות. אך מעל הכל הסרט הזה הוא שיר הלל למילים, לתמונות, לצלילים. והוא מעביר אותם ברמה הכי גבוהה שאפשר. קולנוע במיטבו.
אז- קחו את הילדים, אבל בעיקר קחו את עצמכם. אם אני לא טועה הסרט מוקרן לפחות עוד פעם אחת בפסטיבל וחבל לפספס אותו, כי מי יודע אם יגיע בהמשך.
ובכללי, רק בשביל עשר הדקות של טום מור, זה שווה.
חוץ מזה
ששיא היום היה, שאשכרה עברתי ליד ג'ון טורטורו ומרוב התרגשות אמרתי לחבר די בקול בלי לשים לב- 'ציזיס, דונט פאק וויט דה ציזיס'. (במבטא ישראלי מחורבן) ואיזה חיוך הוא נתן.
הסרט יוקרן גם בפסטיבל הקומיקס והאנימציה בת"א
(תכניה אמורה לעלות בשבוע הקרוב)
ועכשיו, אחרי שראיתי
אני חייב לציין שההנפשה של השירים של ג'ובראן מדהימה, מקסימה ומרגשת (הקטע שהנפיש טום מור – אני די בטוח – על מהות האהבה לקוח את כל הקופה, אבל גם לקטעים האחרים לא חסר הרבה. "ילדיכם אינם ילדיכם" העלה חיוך גדול על הפנים שלי כשנזכרתי שלמדתי אותו בשיעורי אנגלית בתיכון).
כל הסיפור שמסביב, לעומת זאת, די בנאלי, ולפרקים מפוהק. העסק מזכיר קצת את "אלאדין" של דיסני בלי ההומור.
לילה טוב, הנשיא
"לילה טוב אימא" –
טמטום בלתי נגמר ללא שום עניין שמצליח להינצל מדרגת קטסטרופה רק בזכות יכולות קולנועיות של עריכה וצילום יפים.
סרט טוויסט עם טוויסט שהצלחתי לזהות חמש דקות לתוך הסרט שלא מוסיף כלום לסרט ולא נותן לו עומק נוסף, עם דמויות שמתנהגות בצורה כל כך מנותקת ומפגרת שקשה להגדיר אותן כ"אנושיות" או כ"ניתנות להזדהות" עם החלטות שאפילו בחורים שמציעים להתפצל לראות מאיפה מגיע הרעש היה צועק "מה את עושה?" על המסך.
מה שיכל להציל את הסרט הוא שהצילום שלו והעריכה והמוזיקה הכל נורא יפים. השפה הקולנועית נורא נחמדה ומעניינת ומשרתת אבל הסיפור כל כך מטומטם שזה לא קרוב להציל אותו.
אבל הדבר הכי נוראי הוא שפשוט מתחת לכל הסיפור הזה אין כלום. סרטים, אפילו השטחיים ביותר, אפילו "החדר" מציגים בתוכם איזשהו מסר או סיפור שאפשר להזדהות אליו. מעבר למימד המטאפורי שמעלה לרוב את סרטי האימה (ותשאלו את הבאבאדוק וזה עוקב) יש גם משהו בסיסי שמעיק על הצופה וגורם להזדהות. אבל "היי, אולי אימא שלי היא לא באמת אימא שלי כי היא לפתע מתנהגת בצורה מוזרה שלא מסבירים בשום שלב למה בסרט ובאמצע היא מפסיקה להתנהג ככה אבל גם את זה לא מסבירים למה" זה לא.. לא בדיוק משהו שאפשר להתחבר אליו כמו "דיכאון", "פארנויה" או כל דבר שהוא.
בקיצור כלום שעטוף ביופי שמצופה בטמטום.
"הנשיא" –
בצהריים אחדים, הדיקטטורה חסרת השם נופלת מסביב לנשיא שלה. כמעט מיידית אחרי שהוא הצליח להבריח את אשתו ובנותיו הוא ונכדו המפונק נשארים נטושים והנשיא שבמהרה מבין את חומרת המצב מנסה להציל את עורם פעם אחר פעם בעוד שהנכד התמים מסתגל בקושי למה שקורה מסביבו.
מה שיכל להתפתח בקלות לקומדיית ההמשך של "הדיקטטור" (והסצינה הסופית בהחלט נראית כמו משהו שיצא ממונטי פייטון, במובן החיובי ביותר), הופך לסרט יותר דרמטי אבל אף פעם לא משעמם או מעצבן. הסרט, שמצליח להציב את הדמות הראשית באור מורכב ביותר בין דיקטטור מטורף לדמות רגשית שניתן להזדהות עימה. דמות שאתה רואה אותה מנסה לשרוד ובשיא השפל אבל שומע מסביב על כל הזוועות שקרו בגללו. אבל עיקר הסרט הוא רחב יותר ומסתכל על המדינה עצמה שמתגלה לעיני הנשיא ולשאלות מרתקות בנוגע למהפכות ולתקווה האנושית ומאזן את הכל עם אחת מהופעות הילדים הטובות של השנים האחרונות שאף פעם לא נהיית חמודה מדי אבל תמיד מספקת חיוך עם המבט הנאיבי והמפונק שלו על העולם. ובכלל, שני השחקנים הראשיים נפלאים ברמה בלתי נתפסת כמעט.
והסוף. אחח, הסוף.
ארץ שפע, jauja
זה מתחיל עם כתוביות המספרות לצופים על מקום קסום, פיסת גן עדן מסתורית אי שם, ששמה jauja. רבים ניסו למצוא את המקום, שהשמועות עליו הלכו וטפחו בהגזמה קיצונית עם השנים, אך מעולם לא מצאו. כל מי שחיפש, הלך לאיבוד במהלך המסע.
מיד לאחר מכן, הסרט נפתח באמת. אב ובתו יושבים עם הגב לצופים ומדברים. הילדה רוצה כלב. האב יודע שהוא נמצא במקום בו כלבי מחמד לא עומדים על הפרק אך מבטיח שיקנה לה אחד כשהם יחזרו הביתה, לדנמרק. הילדה מבהירה שהיא לא מעוניינת ב'סתם' כלב, אלא אחד כזה שיעקוב אחריה לכל מקום. האב טוען שלא יהיה קל למצוא אחד כזה, אך הוא מבטיח לעשות ככל יכולתו, בכל דרך.
"כיבוש המדבר" הוא מבצע צבאי גדול שנערך ב1882 בפטגוניה, אמריקה הדרומית. מטרתו הייתה לפנות את כל התושבים הקדומים באזור למען יישוב מחדש. גנרל דינסן נשלח ביחד עם אנשיו למשימה מיוחדת בזמן המבצע. משימתו היא למצוא גנרל זולואגה, אחד הגנרלים החשובים בלחימה. זולואגה נעלם, כנראה ערק. בעוד שמפעם לפעם מוצאים את חפציו האישיים, האדם עצמו הפך למעין רוח רפאים וכל מה ששומעים עליו הוא בגדר שמועה. (ממוביל כנופיה ששמה 'ראשי הקוקוסים' עד לבוש בגדי נשים)
גנרל דינסן לא יוצא למשימה לבדו, מעבר לאנשיו, הוא לוקח עמו לתוך הפרא, לתוך המדבר, את ביתו היחידה אינגבורג (אינגה) בת ה15. בעוד כל אנשי הצבא לבושים במדיהם הצבאיים, אינגה שומרת על מראה עם שמלה כחולה מפוארת שלא מתאימה כלל למדבר הסובב אותה. אך אינגה אוהבת את המדבר, 'את הדרך בו הוא ממלא אותה'.
כבת יחידה במקום שכולם גברים, הילדה מעוררת יצרים מיניים כמעט בכל מי שבא עמה במגע, אביה נואש לשמור עליה מכל משמר ומייעץ לה להתרחק מהגברים האחרים במחנה.
אך אינגה לא רק שלא נזהרת, אלא מחליטה לילה אחד לברוח עם אחד החיילים הצעירים במחנה. לברוח ממי? ממה? לאן? בשביל מי? לא בדיוק ברור. שאביה יגלה על דבר בריחתה, הוא מיד יעזוב את משימתו וייצא למסע להשיבה אליו.
המסע של דינסן טומן בחובו הרבה יותר מקשיים פיזיים, לאט-לאט הגנרל מתחיל לאבד את שפיות דעתו והשאלות, שלפני רגע שאלנו על ביתו, צצות גם אצלו ומשימותיו מתחילות להתערבב זו בזו. הסרט אולי מתאר בעיקר הליכות ארוכות בשוטים איטיים ויפהפים, אך בלי לשים לב מצליח לגעת בכ"כ הרבה נקודות מהרהרות וחשובות כהתבגרות ומשפחה, בשמועות והשפעתם, חיי מצפון בשממה מדברית. מטרה ומשמעות. השפעות מלחמה. טבע וחיות (בעיקר כלבים שגונבים כאן את ההצגה) והשוואתם לבני אדם.
ככל שעובר הזמן, המסע הופך הזוי יותר וקשה להבדיל בין מציאות להזיה. הרגשתי שכמו גיבורי הסרט, גם אני טובע באותה שממה מדברית בחיפושים אחר אותה פיסת גן העדן שאף אחד עוד לא הצליח למצוא.
וביחד עם הסוף, שבעייני הוא הברקה, (אני לא בטוח שהבנתי אותו לגמרי, אבל הוא הזוי ומעניין וסה"כ נהדר.) הסרט הופך למעין מסע עמוק (מאוד) אל תהומות הנפש.
זה לא תמיד עובד, הסרט מאוד, מאוד איטי. כארבעים דקות רצופות באמצעו אין בכלל דיבורים וגם מה שמתרחש לא מעניין יותר מדי. קל מאוד להירדם בסרט הזה. וגם החידתיות של הסרט עלולה לתסכל לא מעט והטביעה היא עמוקה מדיי. אבל בחיי, כמה שהוא יפה.
הצבא אומנם יצא לכבוש את המדבר, אך בפועל לא מדובר במדבר כתום, יבש וחם. אלא בשממה ירוקה מלאה מעיינות. יופי בלתי נגמר של ירוק וכחול. עם כל הכבוד להופעות המצוינות של כל השחקנים, השחקן הראשי כאן הוא ללא ספק ארץ השפע.
הצילום נפלא ויוצא דופן. מעבר לכך שהיא לא במצבה הרגיל כיום (16:9) כדי להכניס לאווירה, גם התמונה עצמה כלואה בתוך מסך שחור, מין כלוב קטן למצלמה. רוב הזמן המצלמה נמצאת במצב סטטי, תופסת כמה שיותר בתוך הפריים (למשל: אדם חולץ נעליים קרוב למצלמה בעוד רחוק מאחוריו אפשר להבחין באדם יוצא מברכה) אך בגדול קולטת כמה שיותר רקע, טבע. גם כשהשחקנים בהם המצלמה מתמקדת, יוצאים מהפריים, אין קאט. אלא עוד שניות ספורות של המקום עצמו, ללא נפש חיה.
את קפטן דינסן מגלם ויגו מורטנסן, הידוע בעיקר כאראגורן משר הטבעות, ומסתבר שכאשר נותנים לו לרכב על סוס, לשחק בחרב, למשש חול וקצת לשיר- הוא פשוט אדיר. כל הבעות פנים, הליכות ארוכות, נפילות ואיבוד הדעת, הכל נעשה בצורה כ"כ אמינה בתצוגה יוצאת דופן של שחקן גדול.
ארץ השפע הוא סרט קשה. צריך לדעת למה אתה נכנס לפני הצפייה ולהיות מוכן לחוויה כזאת.
אני אישית חושב שמעלותיו עולות על חסרונותיו ובגדול אהבתי מאוד.
שתי נקודות נוספות:
* מחר בתשע וחצי בערב יוקרן הסרט 'חדר מנוחה' בפסטיבל. זהו סרטו החדש של הבמאי של 'נקמה כחולה' המעולה. עוד לא ראיתי את הסרט, אבל הביקורות מהללות וזה חד משמעית נראה הרבה יותר משווה צפייה. יש עוד מלא מקום באולם, אני חושב שכדאי מאוד להגיע.
*'הלובסטר' אחד הסרטים הכי טובים של השנה. הבנתי שהוא עוד אמור להגיע לישראל בהפצה רגילה אז אני לא ארחיב, רק הייתי חייב להוציא את זה, סרט ענק.
"חדר מנוחה"
חדר מנוחה בקלות ממשיך את הקו של 'נקמה כחולה' של מותחנים שמתפתחים בצורה איטית ואורגנית וזה יפהפה ומדהים. פחות מצחיק מ'נקמה כחולה' ו'מסיבת רצח' אבל הרבה יותר מדמם.
נהדר, בקיצור.
עוד ביקורות קצרצרות על עוד שני סרטים שהספקתי לראות מאז:
"סיפורי הופמן" (הסרט מ1951, אם מישהו ראה) – עשיית קולנועית נהדרת אבל בכל זאת עם עלילה של אופרה שלידה טלנבולות נראות חכמות. כולל את הדמות הגברית הכי נשית אי פעם.
"במרתפים" – סרט דוקומנטרי שמרגיש מזויף, שעובר באקראיות ללא חוט מקשר בין תמונות ובכך מונע מעצמו ליצור איזו אמירה מגובשת, אבל כנראה מה שכולם יזכרו ממנו זה את סצנות הסאדו-מאזו.
השד יודע מה
שנכנסנו לסרט, בתור הכניסה (שלא היה ארוך, וחבל) אחד האנשים שאל את אחד הסדרנים 'איזה סרט מוקרן כאן'? הסדרן ענה, כמובן: 'השד יודע מה'. משהבין שהסדרן לא יודע, מיד פנה לסדרנית שלידו ושאל: 'אולי את יודעת איזה סרט מוקרן כאן'? ואז שניהם הסבירו לו שכך קוראים לסרט. השד יודע מה. זה היה ממש מצחיק.
ובכן, 'השד יודע מה'.
אחלה שם. אין ספק. אבל שם הספר עליו הוא מבוסס, 'עושים אהבה בניו-יורק', (שמחברתו מככבת בתפקיד הראשי בסרט) מתאים לו הרבה יותר.
הסרט מתאר בראליסטיות קיצונית קבוצת אנשים צעירים בניו-יורק. מה הם עושים בחיים? מה המכנה המשותף של כולם? על מה הם מדברים? מה הם אוכלים? סמים. סמים. סמים. מה הם שותים? אלכוהול. הרבה אלכוהול. החבורה נמצאת בטריפ ממושך כמעט כל הסרט. מתעוררים עם מנת בוקר מרוממת, וכך במשך כל היום, זזים בין הזרקה לעישון לשתייה. ואם ח"ו הם לא צורכים באותו רגע, הם עושים הכל כדי להשיג את המנה הבאה.
אז במה הסרט עוסק, בסמים? לא בדיוק.
הסיפור מתמקד בהרלי. נערה צעירה, כחושה, חסרת בית. אך מעל הכל היא מאוהבת בטירוף בבחור בשם איליה.
איך זה מתחיל?
הרלי ואיליה במשבר. כנראה שהרלי בגדה בו ממש לא מזמן ואיליה כועס. הוא מתעלם ממנה כמעט לחלוטין ואומר לה שהדרך היחידה בה הוא יסלח לה היא התאבדות. הרלי, מאוהבת עד הגג, ולכן מסכימה בקלות להצעה. מול עיניו היא חותכת את ורידיה עם סכין גילוח. איליה ההמום, מזמין מיד אמבולנס ובעצם מציל את חייה.
שם הסרט מופיע על המסך וכתוביות הפתיחה עולות.
אני לא רוצה לצאת בהצהרות, אבל מדובר באחת מסצנות הכתוביות הטובות ביותר שראיתי. כולה בשוט אחד, עם מוזיקה קולנית, נעה בתוך בית החולים ביחד עם הרלי מחדר לחדר, מטירוף לטירוף. וואו. (וחכו לסצנת כתוביות הסיום)
מכאן ואילך הסרט מתאר את חייה היומיומיים של הרלי. ואם נגיד את האמת, חייה לא שונים מחייו של אף אחד אחר. בערך. היא עובדת, מנסה להשיג כסף, מחפשת אוכל ושתיה, נפגשת עם חברים. בעיקר עם מייק, סוחר סמים מיומן המסכן את חייו יום-יום, שעה-שעה. מייק דואג לה מאוד, מלהביא לה מנות ועד דאגה שלא תיפגע כאשר היא נוסעת על אופנוע. אבל תכלס, כל חייהם מבוססים על סמים ועוד קצת סמים, אם אפשר.
איפה איליה? הוא ממשיך את התעלמותו הכמעט מוחלטת מהרלי. אך בא עמה במגע בלא מעט מקרים.
לכאורה, יש כאן פשוט תיאור של נוער צורך סמים. כמה זה נורא, איך חייהם לא חיים וכמות הגועל נשפכת מהם והלאה ללא הפסקה וכמה שצריך להתרחק מזה כמה שיותר.
רק לכאורה. אני חושב שהסרט בהחלט מציג כמה הסמים רעים, אבל הוא יוצא מנקודת הנחה שכולנו יודעים את זה כבר. לנפנף בשלט "סמים זה רע" לא מחדש ולמען האמת לא כזה מעניין. ולכן הסרט הולך בכיוון אחר לגמרי.
הוא מציג חברה מכורה לסמים, לא בביקורת, אלא כנורמה. זאת החברה. כמו שיש יהודים, נוצרים וכו' יש מכורים לסמים. ומציג דרכם את השפעות הסם הגדול מכולם, הסם שכולנו מתמכרים אליו ושואפים לצרוך אותו ללא הפסקה: לאהוב ולהיות נאהב.
סיפור האהבה ההזוי, הקשה, הדי מגעיל והמדהים בין הרלי לאיליה (או בין הרלי לסמים, אני לא באמת יודע) הוא אחד מסיפורי האהבה היותר חזקים שראיתי בחיי. ממש כך.
הסרט קשה מאוד לצפייה. האחים גוש' ובן ספדי לא חוסכים בתיאורים בכלל. מסצנות דם מפורטות, עירום מלא (ומיותר לגמרי), צריכת סמים מוגזמת וקיצונית. הרבה צופים יצאו החוצה במהלך ההקרנה. אבל כמה שהוא קשה, ככה גם שווה כל רגע. בנוסף לכך, הסרט מאוד מינימלי, הצילום נע בין מצוין לסתמי, (הטכניקה נפלאה אך יכולה ממש לעצבן לפעמים) וכמו הרבה סרטים לאחרונה, הוא כמעט תיעודי. (עוזרת לכך עבודתם הנפלאה של כל אחד ואחת מהשחקנים.)
סצנות הסמים שכמעט ממלאות את כל הסרט, עשויות נהדר, מלוות במוזיקה רועשת ומפחידה. אמנם כאשר הסרט יוצא מה-'התרוממות', רמת הסרט יורדת לא מעט.
הקשר בין איליה והרלי, הזוי ככל שיהיה (בכל זאת נע בין מין ברחוב להתאבדות), באיזשהו מקום פשוט חימם לי את הלב, ויותר מכל הראה את כוחה הבלתי נתפס של האהבה, כמה אנחנו זקוקים לה ואיפה אנחנו בלעדיה, והוא מראה את זה בצורה חזקה ויוצאת דופן. (רק נשמע קיטש)
לכן אני חושב שהשם 'עושים אהבה בניו-יורק', הרבה יותר מתאים כאן. עושים סמים, והרבה. ומעל הכל עושים (או מנסים לעשות) אהבה.
בכל מקרה, שמישהו ייתן לאחים ספדי איזה פרס על סצנות הכתוביות האדירות שלהם. אבל באמת.
*'חדר מנוחה'- מה שקרקר אמר. רק הרבה, הרבה, הרבה, יותר מדמם. סרט מעולה.
*היה אחלה של פסטיבל השנה, סרטים (לפחות מה שיצא לי לראות) מאוד טובים. כן ירבו.
אפרופו דברים מצחיקים בפסטיבל ירושלים,
בהקרנה של "יונה מתיישבת על ענף ומהרהרת בקיום" (שמבחינתי היה אחד השיאים בפסטיבל, ביחד עם "במרתפים", "הלובסטר" ו"פרינסס שואו". מ"חדר מנוחה" המהולל פחות נפלתי, זה מרגיש כמו עוד טרנטינו-וונאבי) ישב בשורה הקדמית איש מעט לא מפוקס שמלמל לעצמו בקול לאורך הסרט, התנייד מקצה אחד של השורה לצד השני במגושמות נטולת כל חן, עבר לכסא פלסטיק, חזר לשורה ובאופן כללי התמזג בצורה נפלאה עם הרוח האבסורדית של הדמויות הגרוטסקיות ב"יונה מתיישבת על ענף". אני לא בטוח אם הוא ידע לאן הוא נכנס אבל זה בטח עשה מבחינתי את ההקרנה יותר מעניינת (ועצובה). אני קצת חושד שהוא היה שתול של ההפקה.
טרנטינו-וואנבי?
אשמח לפירוט. אני יכול לקבל המון ביקורות לגבי הסרטים, ואני בהחלט מחליט ש"כולם" זה לא קהל היעד שלהם – אבל שום דבר כאן לא מתקשר אצלי לטרנטינו. אין מחוות מודעות לעצמן, הדיאלוגים לא מזיעים ממגניבות או רפרורים והבימוי במקום למקד ולחזק מנסה דווקא להקשות לקהל ולטשטש את מה שקורה.
לגמרי על מהרהרת בקיום
היה קשה לפספס אותו. בטח שהוא גם ישב לידי ב'סנדק' והתנהג בדיוק באותו צורה.
וה'לובסטר', מבחינתי כנראה הסרט הכי טוב בפסטיבל.
לגבי 'חדר מנוחה', טרנטינו? נכון שניהם מגניבים, אבל פה נגמר הקשר בניהם.
לגבי "במרתפים",
אני חושב ש"וואי, האוסטרים האלה לגמרי עוקפים בסיבוב את היפנים בתור האומה הכי WTF-ית עלי אדמות" זאת אמירה מגובשת מספיק. בכל זאת, מדובר באומה שבין היתר הביאה לנו גם את היטלר, ז'וסף פריצל ומיכאל הנקה.
קשה לי לחלוק על המזויפות שלו (אפשר לגמרי להתווכח על מידת המזויפות שלו) ובכל פעם שאחת הדמויות הגרוטסקיות מסתכלת באופן ממושך אל המצלמה על מנת למשוך פרצי צחוק מהקהל קצת חרה לי, אבל בשורה התחתונה, אם אני מתעלם מהדיון על הגבולות והמניפולציות בדוקו שהתת מודע מנסה לכפות עלי בזמן הצפייה בסרט, זה סרט די מצחיק (שזה די מוזר, כי מצפייה בטרילוגיה העבשה שלו, "גן עדן", היה נדמה לי שהאולריך זיידל הזה הוא יצור נטול כל חוש הומור) ואין גם הרגשה שההומור וההגחכה של הדמויות מקהים את העוקץ של חצי הביקורת על הדמויות.
אבל לא השתכנעתי שיש בעיה באוסטרים כתור עם. השתכנעתי שיש כמה אוסטרים דפוקים בראש. אני פשוט בטוח שגם בישראל, או, בעצם כמעט בכל מדינה היה ניתן ליצור "במרתפים" משל עצמו. אולי קצת אחר? אולי. אבל "תראו קומץ אנשים מוזרים" זה לא ממש אמירה על אומה שלמה, בייחוד כאשר המוזרות שלהם לא מתחברת אחת לשני. מה לחובב נאצים, אישה שמרגיעה בובות וסאדו מאזו? כלום, על פי הסרט. זה פשוט מצחיק אותו.
אחרי זה ו"לילה טוב אימא", זיידל נראה כיוצר שסרטים בסביבתו פשוט נקיים מאמירה שיכולים להעלות אותם ליצירה משמעותית.
טריילר ל"צמרמורת"
https://www.youtube.com/watch?v=7Cn716jv61s
למה לעזאזל עושים מזה סרט?
מריסה טומיי היא הדודה מיי החדשה
בסרט הסולו הבא של ספיידרמן שיצא ב-2017.
ליהוק שהוא משחק מילים, אהבתי.
(ל"ת)
ובינתיים, בסין
שאלה: איך קוראים לחיקוי סיני זול של "מכוניות" של פיקסאר?
תשובה: "רובוטריקים". למה, איך חשבתם שיקראו לו?
http://sinosphere.blogs.nytimes.com/2015/07/08/the-autobots-hits-theaters-and-many-chinese-say-theyve-seen-it-before/?ref=world&_r=1
בן אפלק יביים ויכתוב את באטמן החדש
למיטב זכרוני היו שמועות כאלה כבר כשגילינו שהוא באטמן אבל עכשיו זה רשמי.
ב"גנב עירוני" יש כמה סצינות אקשן אדירות, וב"נראתה לאחרונה" תסריט נהדר...
ככה שזה נראה כמו בחירה לא רעה בכלל. עכשיו רק צריך למצוא ליהוק לתפקיד הראשי. יש למישהו רעיון טוב?
I said it once and I'll say it again
גבריאל מאכט.
Exhibit A
Exhibit B
Exhibit C
Xzibit
כמעט-מכסחי-הקופות: שבוע רביעי
אני לא יודע אם שמתם לב, אבל היה שבוע מעניין.
אולי בשבוע שעבר היה מצחיק לראות את כולם נופלים עם "טד 2", אבל השבוע היה מצחיק אפילו יותר לראות איך חלק הבינו לגמרי "שליחות קטלנית: ג'נסיס" וחלק ממש לא.
אולי חשבתם שהתשובה הזהה של כמעט כולם לשאלת הבונוס תגרום לזה להיות משעמם, אבל זה בדיוק מה שהפך את המירוץ השבוע ליותר צמוד.
עכשיו, זה די מעניין. היחיד שלא ענה נכונה על הבונוס (וזה, אגב, לפי טענתו, בשביל להיות שונה מכולם, ולא בגלל תחושת הבטן) הוא Galoofy, וכשבדקתי את התשובות של כולם ציפיתי שזה ישים אותו במקום אמצעי כזה, כי היו בהחלט כאלו עם תשובות טובות ותשובה נכונה לבונוס. אבל לא – Galoofy הצליח להאכיל את כולם אבק עם הניחושים שלו, וכעת הוא במקום הראשון. המדהים הוא שאם הוא היה הולך עם תחושת הבטן שלו בבונוס, הוא היה מגיע למצב מטורף שבו הניקוד הסופי שלו היה זהה לניקוד ההתחלתי, כאילו כל התשובות שלו היו בול על המיליון.
במקום השני נמצא "אור (זה עם התוכי)" ובמקום השלישי נמצא אנדי דופריין. בשבוע שעבר בירכנו את אנדי על כשרונו לחרב שני ניחושים מעולים עם ניחוש גרוע, מה שאז שם אותו במקום האחרון. הפעם הוא בהחלט השתפר, והצליח להרוס לעצמו את המקום הראשון עם ניחוש ככה-ככה. הניחושים שלו על "שליחות קטלנית: ג'נסיס" ו"טד 2" היו מדוייקים, ועם ניחוש יותר טוב על "מג'יק מייק 2" הוא היה יכול לעלות למקום הראשון.
דיאנה, דין, וסופר סתם לוקחים את המקומות הרביעי, חמישי ושישי בהתאמה. יגואר ועידו כהן ביחד במקום השביעי.
הניחושים של יגואר היו גרועים יותר, אבל הניחוש של עידו על "טד 2" היה קצת יותר גרוע, מה שהשווה ביניהם.
נמרוד במקום השמיני (או תשיעי), ובמקום האחרון קרקר כפול. מה שהפיל את הקרקר היה ניחוש רחוק מאוד על "מג'יק מייק 2".
שאלות השבוע:
הפעם נעזוב כמה מהחברים של השבועות האחרונים.
שאלה ראשונה: כמה "המיניונים" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
שאלה שנייה: כמה "שליחות קטלנית: ג'נסיס" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
שאלה שלישית: כמה "מג'יק מייק 2" ירוויח בסופ"ש הקרוב?
שאלת בונוס: לאיזה מקום יגיע סרט האימה "The Gallows" אשר יוצא השבוע?
עכשיו, מצטער על האיחור. זה אומר שיש פחות זמן לענות, אז קדימה.
אני ראשון לה לה לה
מיניונים: 130
שליחות: 13
מג'יק: 10
בונוס: חמישי. או בעצם שישי? נגיד שחמישי.
טוב..
מיניונים – 95
שלחיות קטלנית – 13
מג'יק מייק – 6
The Gallows – חמישי
מקום רביעי!
לא רע בשביל פעם ראשונה…
ולענייננו:
מניונים:87
שליחות קטלנית:16
מג'יק מייק:9
בונוס:שישי
מיניונים – 115
ג'נסיס – 14
מייק – 4
הגרדום – מקום 5
שיהיה
מיניונים – 110
שליחות – 17
מג'יק – 9
בונוס שישי
יאללה
מיניונים: 99
טרמינייטור: 13
מייק: 7
בונוס: מקום שישי
אני עוד עלול לחשוב שאני משתפר
הנה ההימורים הכוזבים לסופ"ש הקרובים :
1. 97 מיליון
2. 8.5 מיליון
3. 13 מיליון
בונוס – רביעי
סולידי
1) 76 מיליון
2) 11 מיליון
3) 6 מיליון
בונוס: אני אקח הימור ואלך על מקום רביעי.
אגב, התוצאות שאתה מפרסם הן מצטברות של כל הסופ"שים עד עכשיו?
לא.
אנשים חדשים מגיעים כל שבוע ואנשים ישנים בורחים בבושה, זה לא יהיה פייר לתת תמונת מצב כוללת.
כמו כן, אתה לא היית מגיע למקום השביעי אם הייתי מכליל את כל הסבבים עד עכשיו, בזה אני בטוח.
הבנתי.
אגב, אני חושב שראוי לציון שההימור של Galoofy בשאלת הבונוס היה נכון כאשר התפרסמו ההערכות על הסופ"ש, ו"הטעות" הסתכמה בסופו של דבר בחצי מיליון דולר בלבד. ממש מרשים!
באמת רציתי להזכיר את זה, אבל שכחתי.
(ל"ת)
היי אנשים, מצטער למי שגרמתי לו לחכות,
אבל אני נאלץ להפסיק את כמעט-מכסחי-הקופות. היה כיף, עכשיו ביי.
אוף. הייתי שואל אותך למה, אבל לא נראה שבא לך לדבר על זה. לגיטימי.
מישהו אחר מהותיקים רוצה להרים את הכפפה?
הא, אפילו לא ראיתי את התוצאות!
עכשיו כשהת'רד הזה כבר לא מופיע בדף הראשי, לא עקבתי ופתאום אני רואה באיחור לא אופנתי שהצלחתי בהימורים שלי מעל המשוער.
תודה תודה! חבל שהכוחות האלה לא עובדים גם בטוטו/לוטו.
אחרי שנים של בינוניות, לוק בסון מכוון שוב גבוה, ויביים את "ולריאן"
http://www.hollywoodreporter.com/heat-vision/comic-con-luc-besson-talks-807811
אופרת חלל עתידנית שמבוססת על קומיקס צרפתי, בכיכובו של דין דהאן (או איך שלא כותבים את השם שלו). לסרט יהיה תקציב של 180 מיליון דולר, כבר יותר מושקע מההפקות האחרונות של בסון, ומסתבר שהוא גם זרק את התסריט הראשון לפח אחרי שראה את "אווטאר" ושהתסריט החדש הושפע ממנו מאוד, שזה… מעודד?! אני לא בטוח.
נשמע מעניין
הבעיה היא שלוק בסון כתב וביים את "לוסי", שהיה מאוד, מאוד מטומטם (אלוהים יודע למה עושים לסרט הזה המשך) והיה אחד התסריטאים של "חטופה 3", שהיה מאוד, מאוד מטומטם. אז קצת קשה לי לפתח ציפיות כרגע.
אפשר לקרוא סקירה על הקומיקס (בעברית!) כאן:
http://www.blipanika.co.il/?p=808
מדובר בסדרה שהיתה לה השפעה גדולה מאוד על אופרות-חלל הוליוודיות (סרטי "מלחמת הכוכבים" וסדרת הטלוויזיה "בבילון 5" הן דוגמאות בולטות), אבל ההשפעה הגדולה ביותר שלה היתה על העבודה של בסון עצמו על "האלמנט החמישי" – למעשה, ז'אן-קלוד מזייר, האמן שצייר את "ולריאן", עבד כמעצב על הסרט ההוא.
מה שדי מעלה את השאלה האם הפרויקט הזה לא קצת מיותר. בסון כבר עשה את "האלמנט החמישי", הוא הפיק סדרה מצוירת על פי "ולריאן" – מה הוא כבר עוד יכול לחדש?
במאמר מוסגר – קראתי את ששת האלבומים הראשונים של הסדרה ועוד שלושה מהתקופה היותר מאוחרת; האמנות מרשימה, וההשפעה שלה הסדרה על מה שבא אחריה ניכרת, אבל במונחים של ימינו הסיפורים די סטנדרטיים וצפויים.
טריילר ראשון ל"אש נגד המתים"!
https://www.youtube.com/watch?v=unnLg1TPCYM
נראה אדיר!
חדשות חמות מקומיק - קון
הסרט המרובט של גרין לנטרן, שמתוכנן ל- 19 ביוני 2020 במסגרת היקום הקולנועי של וורנר /DC
יקרא : Green Lantren corps
http://screenrant.com/green-lantern-reboot-title-green-lantern-corps/
מכל החדשות שבקומיקון, אלו החדשות החמות?
(ל"ת)
well...זה היה חם כשהתחיל הפאנל של DC
מאז זרמה הרבה זיעת – גיקים בנהר……![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
הם באמת ממשיכים להעמיד פנים
שהם מתכננים פרטים ספציפיים לגבי סרט שיעני יצא ב-2020? 19 ביוני 2020, לא פחות?
בסדר.
הזמנתי שרברב לאותו יום בבוקר
אני מניח שלערב אפשר לעשות תכניות
אז רק אצלי הם מאחרים בחצי יום?
באסה.
הייאו מיאזאקי יעשה סרט באנימצית תלת מימד!!!
כלומר, סרט קצר.
למוזיאון של גילבי, כך שכנראה שלא תראו אותו.
או בכותרת יותר כנה: הייאו מיאזאקי עושה סרט קצר ש(כנראה) לעולם לא תראו, אבל הפעם באנימצית מחשב
מקור
אל תעשה זאת שוב
בהתחלה ראיתי את הכותרת בדיונים אחרונים
ואז ראיתי את כל התגובה.
'אכזבת השנה' שלי בסקר סוף השנה.
והסרט הזה יהיה הניסיון השלישי או הרביעי של מיאזאקי
לעשות את הסיפור שהוא רצה לעשות על זחל שחי ביער. פירוט בקבוצה שאני מנהל בפייסבוק:
https://www.facebook.com/groups/301605926624659/permalink/795403773911536/?comment_id=795646953887218&offset=0&total_comments=1&comment_tracking=%7B%22tn%22%3A%22R%22%7D
בואו בבקשה נדבר על זה רגע
מה הרציונל מאחורי השקעה של חודשים, באנימציה ידנית, וליצור סרטים שכל הקיום שלהם הוא הצגה בלעדית בחלל אחד בעולם? האם מיאזקי כאמן, לא רוצה לחשוף אנשים לאומנות שלו? אומנות שמתקיימת בואקום היא לא אומנות, היא הרבה יותר קרובה לאוננות, ואני לא מבין למה להטריח כל כך הרבה אנשים ביצירת סרטים שכל כך מעט אנשים בעולם יוכלו פיזית לראות. יש אח ורע בעולם לדרך פעולה הזאת? של יוצר כל כך חשוב שחלק נכבד מהפילמוגרפיה שלו הוא כמעט בלתי אפשרי לצפייה למעריצים שלו?
אני שואל ברצינות, כי כל פעם שאני נתקל בכל העניין הזה של "סרטים למוזיאון ג'יבלי" כל כך הרבה סימני שאלה מתרוצצים לי בראש. זה איזשהו קטע יפני של צניעות? בשביל מה? אז הייתם משחררים אותם פעם בעשור אחרי תקופה כלשהי של בלעדיות במוזיאון, אבל הסרט הכי ותיק נמצא שם כבר 25 שנה בלי כל כוונה לצאת אי פעם לאוויר העולם. תנו להם לנשום. הרי אלוהים יודע שאנשים יגיעו למוזיאון ג'יבלי גם אם לא יהיו שם סרטים בלעדיים. מה גם שאני מנסה לחשוב על מקבילה אמריקאית לדבר הזה, חדר סודי שבו אפשר לראות סרטונים של מיקי מאוס שוולט צייר וניתן לראות רק שם, וזה פשוט בלתי נתפש בעיני.
הרציונל, לדעתי, הוא פשוט:
להביא אנשים למוזיאון. הסרטים הן אחת האטרקציות שאתה יכול לראות רק שם, ותצטרך להגיע למוזיאון כדי לראות אותם – אגב, ברוב חלקי המוזיאון גם הצילום אסור מאותה סיבה. זה לא שונה, נגיד, מדיסנילנד – אם תרצה לעלות על "שודדי הקאריביים", נגיד, תצטרך לנסוע לשם.
וזה עובד. כשאני הייתי במוזיאון ג'יבלי, ביום עבודה רגיל לגמרי, עד שעה 2 בצהריים המקום כבר היה מפוצץ.
אגב, בהתחלה דווקא היו הקרנות של הסרטים גם בפסטיבלים בעולם, ואחד מהם גם הוקרן באירוע שפיקסאר ערכו לילדים בבית חולים כלשהו, אבל היום זה כבר לא נעשה – אני מניח שבגלל חשש מפיראטיות.
ועוד אגב – הסרט הכי ותיק שם הוא לא בן 25 שנה, המוזיאון נפתח רק ב-2001.
טריילר חדש: Sisters, קומדיה עם טינה פיי ואיימי פולר
הנה הוא כאן
זה קצת כמו "הנוקמים", רק עם הקאסט של סאטרדיי נייט לייב, לא? בכל מקרה, אישית אני מאוד מצפה לסרט הזה, למרות הטריילר המעט גנרי והלגמרי לא אמין (אני מקווה שבסרט יתייחסו לזה שפיי ופולר לא דומות בכלל, חיצונית). אקווה גם שהגל המוצלח של פולר, שמדובבת את ג'וי ב"הכל בראש", יעזור לקידום הסרט, שמיועד לצאת באותו סוף השבוע ש"מלחמת הכוכבים: עוד כוכבים" יוצא בו.
הלינק שבור
(ל"ת)
מאה אחוז נכות טכנולוגית
https://youtu.be/vRnhEjP3R-c
תודה רבה!
(ל"ת)
סקר חצי שנה: זוכים בדיליי מטורף
ההופעות הטובות ביותר:
במקום חמישי – אדוארד נורטון, בירדמן
רביעי – שרליז' תרון, מקס
שלישי – דנה איבגי, את לי לילה וריס וויתרספון, הולכת רחוק
שני – ראיין ריינולדס
והזוכה הגדול – מייקל קיטון בבירדמן
ובגיזרת הסרטים:
מקום שלישי – הקול בראש
מקום שני – בירדמן
ובמקום הראשון – מקס הזועם
פרט טריוויה מוזר: לראשונה בסקר, היו יותר מצביעים לחצי גמר מאשר לגמר. אולי האתר לא היה חביב כמו שחשבתי?
תודה רבה לכל המשתתפים שכתבו והרחיבו וכו'. זאת הפעם האחרונה שאעשה את הסקר הזה אבל אני מקווה שהצלחתי לדאוג למחליף כך שהמסורת תימשך ונוכל להמשיך ליהנות ליצור רשימות חסרות משמעות אך רבות תוכן לעצמנו.
:)
מי!!! מי המחליף???
(ל"ת)
אתה!
(ל"ת)
אז תגידו, מישהו מחכה לסרט של "צמרמורת"?
צמרמורת היא חלק די גדול מהילדות שלי. למרות שלא בדיוק הייתי תולעת ספרים את הספרים בסדרה הייתי קורא ברצף, וסדרת הטלוויזיה אשכרה גרמה לי לבלות את השבוע בציפייה ליום רביעי (נדמה לי שזה היה רביעי…). אז מתנצל מראש אם התגובה הבאה לא מעניינת מדי את שאר הגולשים, כי בשבילי זה חדשות גדולות.
בקיצור עושים סרט, והנה הטריילר:
http://www.traileraddict.com/goosebumps/international-trailer
קודם כל, השחקנית הראשית ישראלית, כבוד. הטריילר נראה מעפן. בחצי המלא של הכוס-חזרה של סרטי ההרפתקאות לילדים. מדובר באחד הז'אנרים הכי כיפיים שיש, שהיה נפוץ בשנות ה-80 (הגוניס, מותק הילדים התכווצו) ובטלוויזיה ב-90. מאז הוא די נעלם, וחבל לאללה.
ופה נגמר החצי המלא. הסרט לא דומה בכלום ל"צמרמורת". העלילה שלו היא פשוט "ילד מעיר את כל המפלצות מהספרים"-למעשה מדובר בחיקוי של "לילה מוטרף במוזיאון", שלטעמי לא ממש שייך לז'אנר האבוד שהזכרתי מקודם פשוט כי התנאי מבחינתי שיהיה מנקודת המבט של ילדים/נערים (ודווקא את זה יש ב"צמרמורת").
עכשיו, הבעיה היא כזאת. צמרמורת, באותה מידה שהייתה סדרת הרפתקאות, הייתה סדרת *אימה*. חד משמעית. זה אמנם אימה לילדים, אבל המשמעות היא בעיקר שאין תיאורים גרפיים ושהדמויות הראשיות הן כאמור ילדים, על כל מהשתמע מכך. זה לא מנע מרגע מהעלילות להיות אפלות ומטרידות מאוד, עם דמויות טובות שמתות מוות מזעזע וסופים שהיו לפעמים הכי נוראיים שיש. אין לי כמעט דוגמאות לסרט כזה (אולי "מפלצת של בית" מהעשור הקודם) ככה שלהיות נאמן לרוח הספרים היה יוצר סרט תקדימי, וזה כנראה צעד נועז מדי. אבל בשורה התחתונה מה שנקבל זה קומדיית שיגועים עם ג'ק בלאק ואפקטים של מפלצות, וזה כל כך הרבה פחות מעניין.
עברו הרבה שנים מאז שקראתי ספר של "צמרמורת", אז אין לי מושג אם הם עדיין טובים. אבל ברמת הקונספט, אין לי ספק שהם ייחודיים ומעניינים פי כמה ממה שכנראה נקבל בפועל. מצחיק להגיד את זה על עיבוד לספרים שהם בתכל'ס בידור די זול, אבל אשכרה מרגיש לי כמו החמצה.
טיזר ראשון לסרט החדש של דיקפריו, הארדי ואיניאריטו
The Revenant :
https://www.youtube.com/watch?v=mtxfcVchLLs
כמיטב המסורת של הטיזרים, הוא לא חושף יותר מדי. הסאונד נהדר וסוחף.
כבר מאוהב.
(ל"ת)
זה נראה ממש טוב
ממש ממש טוב.
גל גדות בפאנל "הנשים החזקות" בקומיק קון
https://www.youtube.com/watch?v=JJv9ifzVh-U
אתם יודעים, ראיתי קטעים שלה פה ושם מהפאנלים שהיא השתתפה בהם ולרגע היה נראה לי כאילו האנגלית והמבטא שלה השתפרו, ואז ראיתי את זה ו… אוי ויי, ממש לא. זה הדבר שהכי גורם לי לחשוש מההופעה שלה כוונדר וומן, אני מרגיש כאילו בכל פעם שהיא תפצה את פיה זה יצור רגעים מהמביכים בסרט. ואיך לעזאזל היא תחזיק סרט שלם על כתפיה עם רמת הדיבור והדיקציה שלה?!
שלוש אפשרויות:
1. צריך לזכור שכאן היא בפאנל משוחרר לעומת עבודה על סרט. העבודה בסרט תכריח אותה "להעלות רמה" ולהשקיע יותר.
2. עבודת דיבוב בפוסט אין סופית, בין אם שלה או של מישהי אחרת.
3. גם לוונדר וומן בסרט יהיה מבטא, וזה סביר כי אמאזונה והכל.
(בנוסף, כתור מישהו שדובר אנגלית במידה די טובה אבל לא ילידית – היא נשמעת סבבה לחלוטין. לא אמריקאית מלידה, אבל אין לה איזה בעיות דקדוק או דיקציה מביכות לחלוטין.)
אפשרות נוספת
שהיא באמת תהיה מאוד מביכה (מהיר ועצבני סטייל) בכל פעם שתפתח את הפה.
נקווה מאוד שלא.
היא לא כזאת גרועה.
אני לא כל כך מבין את התלונה שלך. יש לה מבטא, כן. אבל הדיקציה שלה לא מביכה והיא מדברת אנגלית כמו אחת שמבינה אנגלית. ומן הסתם בסרט עצמו – שבו אפשר לעבוד, לעשות חזרות ולהקליט מחדש כל שורה – זאת לא תהיה בעיה בכלל. אני בכלל לא התלהבתי מהליהוק שלה כשהוא הוכרז, אבל בינתיים – באמת שהיא נראית בסדר גמור בתפקיד.
מה שכן, הזוית שבה הקטע צולם נותנת לכל אחת מהמשתתפות את השלט של זו שלידה, וגרמה לי לכמה רגעים של הרהורים – זיהוי הפרצופים שלי לא משהו, נכון, אבל גוונדולין כריסטי לא באמת נראית *ככה*, נכון?
זו תמיד הזווית של צילומי פאנלים מהקומיקון, איכשהו,
וזה תמיד מבלבל.
אז אחרי 'טטריס' והבצק החביב 'play-doh' שקיבלו סרטים
האולפנים בהוליווד ממשיכים בחיפוש אחר כל קונספט מטומטם מספיק להפוך לסרט.
המצב כל כך חמור עד ששלושה אולפנים התחרו על הזכויות לסרט אימוג'י. סוני, שקנו את הקונספט, כמעט השקיעו מיליון דולר רק בשביל הזכויות (זה.. הרבה? מעט? אני לא מבין במספרים האלה בהוליווד. זה נשמע הרבה.)
תחזיות ליהוק: מורגן פרימן כתור הקקי המחייך.
בנוסף, הסרט על מיינקראפט עדיין קורה אבל עכשיו במקום שון לוי שידוע בבימוי סרטים לכל המשפחה מחליף אותו.. מאק מ'פילדלפיה זורחת' שראוי לציין שגם יוצר הסדרה ביחד עם שני החברה האחרים אז הוא לא לחלוטין חסר ניסיון בעבודה מאחורי המצלמה.ובכל זאת זה.. אה.. שינוי מעניין.
כול שני וחמישי מכריזים על קונספטים מטומטמים שהופכים לסרט
אבל כמה מהם בסופו של דבר קורמים עור וגידים והופכים לסרט שממש מוקרן בקולנועים? עד עכשיו יצא רק 'באטלשיפ' שנכשל קשות וכרגע הסרט על 'אנגרי בירדס' הוא היחידי שיש לו תאריך הפצה. אני כבר יודע לא להתייחס ברצינות לכול ההכרזות האלה.
חשבתי שכבר עשו סרט
על ציפורים עצבניות.
רוב מק'לייני הוא משתמש מיינקראפט ותיק
והתארח בבנייני mojang הרבה פעמים בעבר, כך שזה לא מפתיע שהם פנו אל מעריץ שרוף של המשחק בשביל לביים.
עכשיו זה רשמי
פארק היורה עבר את "הנוקמים" והוא כרגע מקום שלישי בהכנסות אחרי אווטאר וטיטאניק.
http://screenrant.com/jurassic-world-box-office-avengers/
מצד שני,
הוא עדיין מאד רחוק מפארק היורה.
ונקבע תאריך להמשך
22 ביוני 2018.
http://www.comingsoon.net/movies/news/464729-jurassic-world-sequel-dated-for-june-22-2018-chris-pratt-bryce-dallas-howard-returning
ובצורה לא מפתיעה
כריס פראט וברייס הווארד דאלאס חוזרים להמשך.
הבמאי יחזור לכתוב את התסריט, אבל כנראה שלא לביים (השמועות אומרות שהוא כנראה יביים את מלחמת הכוכבים 9.)
ובחדשות ליהוק המשכונים אחרות:
קלואי מורץ מצטרפת לשכנים 2 שאליו חוזרים גם אפרון,בריין ורוגן.
וברי לארסון מצטרפת לטום הידלסטון בפריקוול לקינג קונג, שבו היו בקאסט לשנייה ג'יי קיי סימונס ומייקל קיטון לפני שעזבו.
לא שאני מאושר מהעובדה שיש פריקוול לקינג קונג
אבל זה ממש משמח שלארסון בתפקיד הראשי. אולי ככה השחקנית המדהימה והלא מספיק מוערכת הזאת תקבל יותר תשומת לב ויותר תפקידים ראשיים בסרטים אחרים. נמאס לי כבר מזה שמלהקים אותה כל הזמן לאחות של או חברה של או מכרה של ובכל תפקיד היא מקבלת שתי שורות, מגיע לה יותר מזה.
אם Short Term 12
לא גרם לזה לקרות, למה שסרט אפקטים יעשה את זה?
כי "Short Term 12"
הוא סרט אינדי שלצערי לא הרבה אנשים ראו. לעומת זאת לסרט אפקטים של קינג קונג יהיה כנראה יותר קהל שיגיע ויתוודע לתופעה המופלאה שנקראת ברי לארסון. גם אם היא לא תתן הופעה טובה במיוחד בסרט (קשה לתת הופעה מדהימה שכל מה שנדרש ממנה זה לצרוח מדי פעם כשגורילה מתקרבת אליה) היא לפחות תזכה ביותר פרסום וכבר לא תהיה ידועה בתור הזאתי שתמיד נמצאת בסרט לשתי דקות. בתקווה היא תקבל בעקבות זאת יותר הצעות לשחק בסרטים (בתפקידים ראשיים!) ולמרות שרובם המוחלט של ההצעות יהיה זבל, כי זה בכל זאת הוליווד, היא אולי גם תקבל הצעות לסרטים באמת מעניינים.
לא הייתה לי בעיה אם היא הייתה נהפכת למלכת הקולנוע האינדי האמריקני או משהו כזה בעקבות "Short Term 12" אבל לצערי היא לא. אומנם היא הולכת לשחק בקרוב בסרט החדש של מלך המאמבלקור שהוא ג'ו סוואנברג אבל היא נמצאת במקום ה-12 מלמעלה ברשימת הקרדיטים של ימבד כך שלא נפתח ציפיות בנוגע לתפקיד הזה (לפחות במקום ה-11 מופיעה אנה קנדריק אז היא בחברה טובה).
מה, כבר?
פסטיבל טורנטו הפסיק לתפקד בערך ב2006 כפסטיבל קולנוע והתחיל לתפקד כנביא אוסקרים. מאז 2007, אם הוא לא הוציא מתוכו את זוכה האוסקר לסרט הטוב ביותר (והוא הוציא מתוכו 6 מתוך 8 פעמים) הוא הוציא לפחות את הזוכה בתסריט ועוד כמה. בלי להתבלבל בין סיבה והקשר, יותר ויותר מפיצי סרטים ששמים את עינם על האוסקר מתחילים את המירוץ שלהם כבר שם. שנה שעברה למשל, יכלתם למצוא שם את וויפלאש, משחק החיקוי, סיפורים פרועים, יומיים ולילה ועדיין אליס לצד הרבה סרטי פיתיון אוסקר שפחות הצליחו (עוגה, למשל) וסרטים שיוצאים רק השנה, משומה (הנביא ו'אהבה וחסד').
אז מי נמצא השנה? ובכן, כולם.
*נשימה ארוכה*
מקאן יש את הלובסטר, נעורים, בנו של שאול ועוד כמה סרטים שיעניינו באי פסטיבלים ופחות אנשים ש"שלושה פליטי מלחמה מנסים להתחזות למשפחה בצרפת. hilarity does not ensue." זה לא תקציר שמעניין אותם.
בגיזרת "אני כאן כדי לקבל מועמדיות לאוסקרים" יש את הסרט החדש של ז'אן מרק ואלי Freeheld ('הולכת רחוק' הנהדר, 'מועדון הלקוחות' הפחות) ואפשר לברך כבר מראש את ג'ילנהול על המועמדות שלו.מולו יתמודד אדי רדמיין כטרנסג'נדר הראשון (או משהו) בדרמה "הנערה הדנית" בבימויו של טום הופר בעוד סרט שכבר מראש אפשר להכריז שמועמד. בנוסף אליו ג'וליאן מור חוזרת בדרמה על לסבית (!) שגוססת מסרטן (!!) ונאבקת על זכותה שחברתה תזכה לכספים כשהיא מתה (!!!) והיא מבוססת על בחורה אמיתית (!!!!!!!). אם תקריאו את תיאור העלילה הזה לחבר אקדמיה, הוא עלול להצטרך לזוג תחתונים חדש. בנוסף, סטיבן פרירס מספר את סיפורו של העיתונאי שחשף את השקר של לאנס ארמסטרונג ב"תוכנית" , קארי "מה אתה לא מביים את 'זה יא זבל" פוקונגה מציג את סרטו החדש על חיילי ילדים באפריקה תחת פיקודו של אידריס אלבה , ג'וני דפ ינסה לשכנע את כולם שהוא עדיין ינסה לשחק ב"מיסה שחורה", מגי סמית' מנסה את מזלה ב"האישה שבוואן" על הומלסית שמתנחלת בחניה של כותב, סיפור על צוות עיתון שחושף פרשות שערורייתיות על הכנסייה עם מארק ראפלו ומייקל קיטון בין השאר, ובריאן קרנסטון יגלם את התסריטאי דלטון טראמבו שבשנות ה40 נכנס לרשימה השחורה ועל מאבקו לצאת ממנה בסרט בבימויו של.. מי שביים את סרטי אוסטין פאוורס? ואנשים גם אומרים דברים טובים על הדרמה מסאנדנס (לא דרמת סאנדנס, שימו לב) 'ברוקלין' ודרמת מזל"טים עם הלן מירן וארון פול שזה כבר בעצמו יותר טוב מהסרט עם איתן הוק, מצד שני היא מבויימת על ידי הבמאי של וולברין:המקור והמשחק של אנדר ועוד איזה דרמה עם קייט וינסלט שנקראת "מכינת השמלות" די אני מתחיל להתעייף.
בגיזרת "סרטים עם קיום מחוץ למירוץ לאוסקר" יש את סרט האנימציה של צ'ארל קאופמן שאיימו עלינו איתו שנים, את סיקאריו של דניס וילנו (אסירים, אויב, האישה ששרה),חדר (ברי לארסון+דרמת אינדי בתפקיד ראשי+ילדים עבד לחלוטין ב"טווח קצר 12" אז אפשר רק לקוות), 'לבד על המאדים' שינסה להיות רידלי סקוט של שנות ה00 ואחורה ולא רידלי סקוט של שנות ה10', בנוסף לסרטים חדשים של מייקל מור (שמסתבר שעדיין קיים, לצערנו), ג'ולי דלפי (לא המשך של צמד הסרטים החמוד שלה, אלא משהו אחר בצרפתית בלבד) וג'ייסון בייטמן ( שהסרט הקודם שלו היה טוב בצורה מפתיעה, עם אחד הילדים הכי חמודים שהיו אי פעם על המסך).
סיימתי?
לא?
שיט
ובפינת הפרובנציאליות, סלמה הייק ואדריאן ברודי ינסו לשכנע אותנו שסלמה הייק יהודיה בעודם משחקים זוג יהודי במהפכת איראן של 79 שמנסה לברוח מאיראן, בעוד שבסרט החדש של אטום אגויאן כריסטופר פלאמבר מגלם יהודי שמגלה שהסוהר הנאצי שלו חי בארה"ב ויוצא לנקום בו. כנראה שהוא לא יעשה את זה בזמן שהוא מחופש לרוקר מאופר, אז זה כבר קצת פחות מעניין אותי מ"זה בוודאי המקום".
ולרונלד אמריך יש סרט חדש על … מהומות סטונוול? זה נראה קצת קטן עליך, אמריך, לא?
*מוציא אוויר בנשימה ארוכה*
מבחינת אוסקר, יש כמה שמות שחסרים (החדשים של ספילברג, או. ראסל, סקורסזה ואינריאטו, למשל) כמובן, אבל בהחלט אפשר להתחיל להבין מי נגד מי ואיך.
מבחינת פסטיבל, איך מישהו יכול בכלל לעמוד בהיצע הזה? אני לא מבין איך אנשים לא יוצאים עם ראשים מפוצצים בסוף הפסטיבל.
למי שרוצה לקרוא את הרשימה המלאה (או לפחות המלאה ברובה, להבנתי יש איזה 2-3 מסגרות שוליות שעוד לא הכריזו. כן יש אפילו *עוד* סרטים), כאן.
הלכתי לנשום.
תודה!
רק Freeheld זה הסרט החדש-ישן של ג'וליאן מור ו-Demolition הוא הסרט החדש של ז'אן מרק ואלי. למיטב הבנתי הוא יוצא רק ב2016. אז נקווה שג'ילנהול יקבל כבר השנה על 'ללא כפפות'. הוא הסיבה היחידה שהסרט הזה הפך ממיותר לגמרי לשווה משהו. ומישהו צריך לתקן את השערורייה משנה שעברה.
לגבי "הרס"
זה היה לפני הכרזת הפסטיבל, וזה מקום מאוד מוזר להוציא את הסרט (אפריל, ככה סתם).
אני מניח שנשמע בקרוב על דחייה (לעונת הפרסים הבאה באיזור ספטמבר) או הקדמה (לעונת הנוכחית באותו איזור) כי זה לא שהסרט גרוע (אחרת הוא היה יוצא פבואר-ינואר.)
זה במיוחד מוזר כשהחברה שמוציאה זה פוקס סרצ'לייט שמתמחים בלהביא סרטי אינדי לאוסקר. אולי ואלי אמר להם מראש שהוא לא רוצה השנה? מעניין.
אני סקפטי
או שפשוט יחזור המקרה של מלון גרנד בודפשט, שיצא בסוף מרץ.
בכל מקרה עד עכשיו ואלי לא נחרט אצלי כעושה סרטים מצוינים, אלא בעיקר כבמאי שחקנים מעולה. ובזמן האחרון הרבה מהשחקנים שמכוונים לאוסקר (בעיקר דרך סרטי אינדי) לא משחקים בכאלה סרטים טובים (רואים את זה כבר השנה ב'ללא כפפות', שנה שעברה עם 'עדיין אליס' 'הולכת רחוק' וכל הדיבורים על 'The Gambler' ו'עוגה' שבעיני כל אלו בינוניים מינוס)
אני לא יודע באמת למה לצפות מהסרט הזה.
לך תדע
אולי בגרסא של אימריך מהומות סטונוול מחריבות את העולם.
חשבתם שהוליווד לא יכולה לרדת נמוך יותר
אחרי רעיונות לסרטים שמבוססים על טטריס ואמוג'יז ? אז תחשבו שוב – עכשיו יהיה סרט על מתקן לסוכריות :
http://variety.com/2015/film/news/pez-candy-movie-1201555306/
http://deadline.com/2015/08/pez-candy-animated-movie-envision-media-1201490583/
מלא תאריכים לסרטים חדשים של סוני!
כולל סרט חדש של 'מלחמת האופל' (21.10.16), 'האויב שבפנים' (27.1.17), שני המשכים ל'בחורים רעים' (17.2.17 ו-3.7.19) ותאריכים ל'נוסעים' (21.12.16) ולסרט הבא של אדגר רייט (17.3.17).
http://www.comingsoon.net/movies/news/468725-sony-pictures-dates-16-films
יאי, תאריך לסרט הבא שאני הכי מצפה לו.
רק עוד 589 ימים T_T.
הסיוט שלא נגמר
אחרי הניסיון הכושל להחיות את הפרנצ'ייז ב 2010, עובדים עכשיו על עוד ריבוט ל"סיוט ברחוב אלם". כי כל העולם פשוט דרש אותו. כרגע ידוע רק שהתסריטאי יהיה דייויד ג'ונסון ("יתומה").
משהו אומר לי שגם זה נועד לכישלון. מה שכן, יש לי בקשה אחת – שישימו בטריילר את הקאבר של לאנה דל ריי ל Once Upon a Dream. זה יכול להיות כל-כך מעולה. שלפחות הטריילר יהיה טוב.
אבל כבר נעשה שימוש בשיר הזה, בגרסה הזאת, בטריילר בעבר.
לא עדיף אם כבר שיר שיהיה קשור לחלומות שגם יהיה, בגלל שזה סרט אימה, שיר מפחיד? להלן, דייב גרוהל וקינג דיאמונד, "Sweet Dreams" (לא קאבר ליורית'מיקס).
אז..?
אפשר לשים את אותו שיר ביותר מטריילר אחד. וכן, אולי זה לא מתאים לסרט אימה מבחינת תוכן השיר, אבל הגרסה הקריפית הזאת נשמעת לי ממש מתאימה.
ילדודס
זה השיר שצריך להשתמש בו לטריילר הזה, אפילו לא צריך קאבר
אני מביא לך את הזמר שהמציא את ז'אנר הבלאק מטאל שריפת כנסיות, אתה את דוריס דיי, ואיכשהו אני הילדודס פה?
יאיר רווה מדווח: בין סרט אקס-מן אחד לזה שבא אחריו, בראיין סינגר מוצא זמן גם לדברים אחרים
בין היתר לסרט תיעודי על הסכסוך במזרח התיכון "שמציג את ישראל באור חיובי". סינגר עצמו יביים, או שאולי יריב הורוביץ הישראלי ("רוק בקסבה"), עדיין לא הוחלט.
http://cinemascope.mako.co.il/archives/21867
אם כבר באקס מן עסקינן
פטריק סטוארט מאשר שהוא יטול חלק מרכזי בסרט השלישי של וולברין (אמור לצאת ב-3 במרץ 2017 ) :
http://collider.com/wolverine-3-patrick-stewart-confirms-professor-x/
Justice League: Gods and Monsters, עוד אחלה סרט מבית DC
ממש מומלץ, סיפור "יקום מקביל" אלים וקודר אבל גם כיפי נורא ומלא באקשן.
איזה באסה שוורנר לא לוקחים את הכותבים של סרטי האנימציה האלה לכתוב את סרטי הלייב אקשן, היו קורעים למארוול את הצורה.
באופן כללי ה DCAU הוא מאוד מרשים
היה להם גם מספיק זמן לנסות כל מיני וריאציות
עוד לא צפיתי בזה.
מאוד אהבתי את היקום המקביל שהוצג בJustice League: The Flashpoint Paradox.
ללא ספק, היקום המצוייר שלהם מוצלח בהרבה מהמצולם.
הסרט"Under the Red Hood" למשל, לדעתי הוא אחד מסרטי גיבורי העל הטובים ביותר שראיתי(מתעלה בקלות על מרבית הסרטים של מארוול).
Under the Red Hood מתעלה על *כל* הסרטים של מארוול
ובכלל על כל סרטי גיבורי העל שיצאו, מלבד אולי "משפחת סופר-על" ו"האביר האפל".
באמת?
אבל הוא כזה.. meh.
אני זוכר שבצבא ניסיתי להיכנס לסרטי באטמן המצויירים וניסיתי אותו ואת באטמן: השנה הראשונה והם לא ממש פתחו לי התיאבון לעוד.
(למרות שיש לי פינה חמה בלב למסכת הפאנטום, מסיבה שלא ברורה אפילו לי)
כל אחד ודעתו כמובן
אבל ממה שראיתי אני לא היחיד שחושב ככה, יש קונצנזוס די רחב על איכותו של הסרט ושל עוד כמה מסרטי האנימציה של DC.
העלילה של Under the Red Hood היא בין העלילות היותר מוצלחות של באטמן לדעתי.
לא לחינם הסיפור הזה זכה כבר ללפחות שני עיבודים גדולים מחוץ לחוברת הקומיקס.
לדעתי יש סיכוי גבוה שיספרו את זה שוב בסרט הסולו שבאטמן עתיד לקבל. לא נראה לי שסתם דאגו להכניס לטריילר של "באטמן נגד סופרמן" איזכור לכך שג'ייסון טוד נרצח על ידי הג'וקר, אם הם לא מתכוונים להביא בהמשך את הרד הוד.
הסוף של סרטי אורלנדו?
בכניסה לאתר שלהם יש הודעה די חדשה שמדברת על סגירת שערים, אבל לא מצאתי שום אזכור חדשותי בשום מקום על המהלך הזה. אז, האמנם? באמת נגמר? זהו? אבל רק לפני רגע נפתח סניף חדש. חבל, היה דווקא מרענן האורלנדו הזה. מבאס שלא יהיה יותר בית טבעי לסרטי אנימציה לא אמריקאים שהם לא ג'אנקימציה ולסרטים אחרים, איזוטריים, שיתקשו למצוא מפיץ ישראלי ידידותי.
מה זה אומר על ההפצה של "הלובסטר" וסרטים אחרים שהם כבר רכשו? הם יראו אור? האם זה הסוף גם של חברת ההפצה או רק של רשת בתי הקולנוע?
למיטב הבנתי הם ממשיכים כחברת הפצה בלבד, שאת זה למעשה הם עושים עוד הרבה לפני תפעול בתי הקולנוע.
בתי הקולנוע שלהם נסגרים
(וזה קצת מפתיע, כי הם היו במגמת התרחבות). הם ממשיכים לפעול כמפיצים.
כלומר, עדיין אפשר יהיה לראות קומדיות צרפתיות זניחות בקולנוע, אבל לא שם.
היי, זה קצת לא הוגן לתייג אותם בתור אלה שמתמחים בסוג כזה של קולנוע
כשהם עושים קצת יותר מזה. מה גם שיש חברות בוטיק אחרות שהז'אנר הזה הוא באמת הלחם והחמאה שלהם. לא מתתי על אף אחד מהסרטים האלה אבל גם "שנת חורף", גם "אי התירס", גם "שיח לוחמים" וגם "סרט עם קתרין דנב" (ו"הלובסטר") הם לא סרטים שגרתיים וקשה לראות מפיץ אחר שהיה מהמר עליהם.
לא ממש שמתי לב לקיומם כחברת הפצה לפני עידן בתי הקולנוע שלהם אבל ממה ששמתי לב בשנה-שנתיים האחרונות רוב הסרטים שהם הפיצו התאפיינו בזה שהם הוקרנו רק באולמות שלהם והקרנות מזדמנות (לא סדירות) בסינמטק, כך שלא ברור איך זה אמור לעבוד (על אחת כמה וכמה כשמאז גם הצטרפו לשוק איזו חברת בוטיק או שתיים שמתחרות על ספוטים בהקרנות סינמטק).
Ready Player One
אז לפרויקט העתידי שלפחות אני הכי מצפה לו בימינו יש תאריך הפצה: דצמבר 2017. זה עוד הרבה זמן, אבל כבר אפשר להגיד לפחות שכמה מהאנשים הכי trustworthy בתעשייה עובדים עליו. רק שיצליחו להשיג אישורים לכל הרפרנסים החשובים.
http://geekandsundry.com/ready-player-one-movie-lets-speculate/
דיסקליימר: הספוילר המינורי שהם מזהירים ממנו שם באמצע הטקסט הוא ספוילר ענקי. אם לא קראתם, דלגו על הפסקה הזו.