עכשיו, כשכבר אי אפשר להתחמק מהעובדה שאוגוסט התחיל, אנחנו אמורים להיכנס לחלק האחרון של הקיץ, שבו הוא דועך לאיטו. ומבחינת סדר הגודל של הסרטים שיוצאים לאקרנים, זה באמת קורה – אתם יכולים לומר שלום לפתיחות הענק, לפחות עד נובמבר – אבל מבחינת כמות החומרים שמגיעים לקולנוע, אין שום ירידה. להיפך, צפוף מאוד בבתי הקולנוע. ארבעה סרטים שוים מאוד זה מזה יצאו בסופ"ש האחרון, ותפסו את כל ארבעת המקומות הראשונים בטבלה.
לשם שינוי, הסרט שהיה אמור על פי כל הציפיות לכבוש את המקום הראשון, נמצא במקום הראשון. השבוע זהו "אליסיום" של ניל בלומקאמפ. הסרט לא מצליח להיכנס לנעליים הגדולות של "מחוז 9", לא רק מבחינה ביקורתית, אלא גם מבחינה קופתית: "מחוז 9" הופק בתקציב קטן עד גיחוך (כ-30 מיליון דולר), בין השאר בזכות העובדה שהוא לא כלל שום כוכבים מוכרים, ובכל זאת פתח עם 37 מיליון דולר, ובהכנסות כוללות הגיע ליותר מ-100 מיליון דולר בארה"ב ויותר מ-200 מיליון מסביב לעולם, שלא להזכיר ביקורות משבחות ומועמדות לאוסקר. "אליסיום" החדש כבר כולל את מאט דיימון וג'ודי פוסטר, ומגיע עם תג מחיר גבוה הרבה יותר (115 מיליון דולר לפי מוג'ו), אבל התגובות שהסרט מקבל פושרות הרבה יותר, וגם בקופות הוא הצליח – אבל פחות: פתיחה של 30 מיליון דולר. מהרבה בחינות "אליסיום" פועל בדיוק כמו סרט המשך של "מחוז 9", וסובל מאחת הבעיות האופייניות לסרטי המשך: תקציב וציפיות גבוהות יותר, תוצאות והכנסות נמוכות יותר. ובכל זאת, מקום ראשון.
אל המקום השני הגיעה הקומדיה "אנחנו המילרים". הקיץ הזה היה די דל בקומדיות למבוגרים, שבשנים הקודמות דווקא הוכיחו את עצמן כז'אנר רווחי מאוד. "המילרים" ממלא את החסר, ותוך כדי כך גם מרווה את צמאונו של הציבור לסצינות סטריפטיז של ג'ניפר אניסטון (כי זה דבר שהיה קיים, מתברר). הסרט הכניס סכום משביע רצון של 26.5 מיליון דולר.
במקום השלישי נמצא "מטוסים" של דיסני, עם כ-22 מיליון דולר. את המספר הזה אפשר לראות כאכזבת ענק, אם משווים אותו לסרטים הקודמים של הפרנצ'ייז הזה ("מכוניות 2" פתח עם 66 מיליון דולר), או כהצלחת ענק עבור סרט שבכלל נועד לצאת ישר ל-DVD עד לפני חודשים ספורים, אבל הצורה הנכונה להתייחס אליו היא כנתון שולי לגמרי. "מטוסים" הוא מעין ספין-אוף של "מכוניות", שנועד להרחיב את קו המוצרים של הפרצ'ייז, וההכנסות שדיסני יפיקו ממכירת צעצועים, סדינים וכל דבר אחר שניתן להדביק עליו תמונות של מטוסים חמודים עם עיניים מאפילות לגמרי על כל סכום כסף שהסרט הזה היה עשוי להניב ממכירות כרטיסים בקולנוע.
אל המקום הרביעי בלבד, עם 14.6 מיליון דולר, הגיע "פרסי ג'קסון וים המפלצות", השני בסדרת סרטי פרסי ג'קסון. העובדה שהסרט כשל מסחרית היא לא הפתעה; ההפתעה היא עצם קיומו. סרט "פרסי ג'קסון" הראשון, המבוסס על סדרת הספרים הפופולרית של ריק ריירדן, ניסה להיות הארי פוטר חדש, ונכשל: הסרט אמנם פתח עם 31 מיליון דולר, אבל נחשב לסרט גרוע מאוד ולא הותיר את הקהל צמא לעוד. סרט ההמשך הוא סרט שאיש לא דרש, וקבלת הפנים שלו בהתאם. את מי זה מפתיע? מי ציפה למשהו אחר?
עוד הערה אחת על סרט שנמצא השבוע במקום השישי: הדרדסים. "הדרדסים 2" הוא כשלון בארה"ב, את זה כבר למדנו בשבוע שעבר; ההנחה היתה שבמדינות אחרות, חובבות-דרדסים יותר, הוא יצליח יותר. אבל כאן באה ההפתעה: "הדרדסים 2" כושל בכל מקום, לא רק בארצות הברית. בצרפת הסרט הראשון פתח בזמנו במקום הראשון בטבלה השבועית, עם 6.4 מיליון דולר; הסרט השני פתח בשבוע שעבר עם 3.9 מיליון, במקום השני בטבלה, מאחורי "האשליה". בגרמניה, הסרט הראשון השיג בשבוע הראשון שלו 6.3 מיליון דולר; השני – 3.1 מיליון. וכך זה נמשך עוד ועוד, על פני כמעט כל מדינה שבה הסרט מוצג: אחרי שאלמנט הנוסטלגיה חלף, ונשאר רק סרט ילדים מעפן עם הרבה יותר מדי בדיחות קקי, לאנשים יש פחות חשק לראות אותו. בסך הכל, "הדרדסים 2" הכניס בינתיים בעולם 146 מיליון דולר, וזה נשמע הרבה, עד שמשווים את זה להכנסות הכוללות של "הדרדסים" הראשון – 564 מיליון.
אבל לכלל הזה יש יוצא מהכלל אחד: אנחנו. בישראל, הפתיחה של "הדרדסים 2" היתה כמעט זהה לזו של "הדרדסים" (להזכירכם: שובר הקופות הגדול ביותר בארץ מאז "אווטאר"), ואין סימן לכך שהסרט השני יצליח פחות. וזה קצת מייאש. מה לכל הרוחות לא בסדר איתנו? אני מבין לגמרי מה גרם ל"הדרדסים" להצליח בארץ, היצורים הכחולים האלה הם נוסטלגיה שמקועקעת במח של כל מי שגדל בתקופת הערוץ היחיד. אבל אחרי שכבר ראיתם את הסרט הראשון, אתם יודעים בדיוק מה הרימייק הזה שווה, מה גרם לכם ללכת לראות את השני? מעמדה של ישראל בעולם כל כך רע, עכשיו רק חסר לנו שיצביעו עלינו בתור "המדינה שבה 'הדרדסים 2' מצליח"? למען העם והמדינה, אנשים, תתאפסו. ותלכו לראות את "מטוסים" או משהו.
אבל הדרדסים אחלה סרט
ציפתי שיהיה גרוע, אבל הוא היה ממש טוב יחסית…
ואל תשכח שלא כולם ראו את הראשון, ורצו ללכת עם הילדים בכל זאת…
כולם ראו את הראשון.
טוב, אולי לא כולם, אבל כמעט כולם. שוב: הסרט הזה הביא לקולנוע בארץ יותר צופים מכל סרט אחר באלף הנוכחי, מלבד "אווטאר". אפשר להניח שבקירוב טוב, כל מי שרוצה לראות אותו – ראה אותו.
מולדת הדרדסים היא לא בלגיה?
(ל"ת)
אתה צודק, הם בלגים, לא צרפתים.
(והמצב בבלגיה מבחינת הכנסות סרט ההמשך לעומת הסרט הקודם – זהה, אם לא גרוע יותר).
כנראה שם
יש יותר מעריצים אמיתיים ונאמנים לסדרה המקורית, או משהו?
אני כרגע בבלגיה
ומבחינת פירסום ראיתי אולי שני שלטי פרסום (מהם הבלגים די הסיטו מבט), ומאחר ויש לי שני אחים קטנטנים שמבלים את רוב זמנם בחנויות צעצועים, אני יכולה גם להעיד כי אין כמות יוצאת דופן (אני אישית לא ראיתי בכלל, אבל לא הייתי מרחיקה לכת ואומרת שאין) של פרנצייז דרדסיים. כנראה שאם אפילו המולדת מתרחקת מהסדרה הזו, משהו פה לא הולך חלק. אבל אני אפילו לא ראיתי את הסרט הראשון, אז מה אכפת לי?
אמת
(ל"ת)
רגע, הרקול פוארו הוא דרדס?
(ל"ת)
ודאי!
ספציפית,
" rel="nofollow">הדרדס הזה
Sacrebleu!
(ל"ת)
אני חושב שהסיבה להצלחה של הדרדסים
היא שהורים לילדים קטנים נואשים למצוא משהו להעסיק אותם. ובשביל זה הם מוכנים לסבול גם את הדרדסים 2.
כנראה שמה שלא בסדר איתנו הוא שכל אלטרנטיבה אחרת לבילוי משפחתי עם ילדים קטנים היא פשוט יקרה מידי.
אבל למה במדינות אחרות הם לא מוכנים לסבול?
אנחנו ממש לא המדינה היחידה בעולם שבחופש והילדים משגעים את ההורים שלהם.
השאלה היא למה ההורים אצלנו כן מוכנים לסבול סרטים כמו 'הדרדסים 2', ובמדינות אחרות פשוט לא?
וזה לא שחסרים סרטים שיכולים להיות טובים יותר בשביל ילדים.
אין אופציות
זה או דרדסים 2 או עף על הקרנף וחבריו,
אם היית חייב לבחור בין שני הסרטים האלה, מה היית בוחר?
יש גם את גנוב על המיניונים, הלקחנים,
יללת הזאבים, הממלכה הסודית, בית ספר למפלצות…
כל כך חבל על פרסי
לספרים האלה היה פוטנציאל גדול בתור סדרת סרטים, אבל כריס קולמבוס הרס הכל. באמת שאני עדיין לא מצליח להבין מאיפה הגיעו כל השינויים התמוהים האלה שהוא הכניס לסרט הראשון.
הכי מאכזב שלא נזכה לראות את הספר האחרון מעובד למסך, הקרב שם היה יכול להיות אחד הדברים האפים והמרשימים ביותר מבחינת אפקטים שהוליווד היתה מפיקה אי פעם.
OFF TOPIC | תקציב של סרטים
אקספוזיציה:
במהלך ההקרנה המהוללת של "מי מפחד מהזאב הרע?", הועלתה שאלה בקהל בנוגע לתקציב הסרט. הבמאים סירבו לענות עליה, משום שמסתבר שהמפיקים אוסרים על דיסקוס בנושא תקציבים. בנוסף, בימאי הסרט טענו שגם התקציבים אשר מתפרסמים באתר המפורסם "וויקיפדיה", הם בדויים, מפוברקים ורחוקים מהאמת. בשלב זה בריאיון זכור לי הנהון ו\או אשרור מילולי מאת עורך ומקים האתר "עין הדג", דורון פישלר.
התרחשות:
כעת, בהיכנסי לכתבה אשר מסקרת את "מה שקרה השבוע בקופות בקולנוע", או בכינויה "דוחקו", נתקלתי במספרים רבים אשר אמורים לתאר, הפלא ופלא, את תקציבי הסרטים.
השאלות:
מה?
האם רק בוויקיפדיה התקציבים מפוברקים? עד כמה הם מפוברקים? ולמה?
האם כאן אנו מקבלים מספרים מדויקים יותר, ואם כן, כיצד?
ולסיום, יש, אולי, במקרה, בכל זאת, הערכה מסוימת לתקציב שבו הופק סרט הז'אנר המדובר "מי מפחד מהזאב הרע?" ?
שאלה מצוינת. וגם לא אוף טופיק.
התשובה היא כזאת: ככל הידוע לי, אף אולפן אף פעם לא מפרסם רשמית מה היה התקציב של סרט מסוים, אלא אם כן יש לו נקודה ספציפית להעביר (בדרך כלל: "זה לא היה יקר כמו שאתם טוענים"). אפילו אם הם היו מפרסמים את הנתונים האלה, הם לא אמינים. הם תמיד נובעים מאינטרס כלשהו, ויש הרבה דרכים יצירתיות יותר או פחות להגדיר מה שייך לתקציב ומה לא.
ובכל זאת, כמעט על כל סרט הוליוודי ישנם דיווחים על העלות שלו. הדיווחים האלה לא רשמיים ולפעמים סותרים (אפשר לקרוא 150 מיליון דולר באתר אחד ו-200 מיליון באתר אחר), ואי אפשר באמת לסמוך עליהם. כל אמירה על תקציב של סרט בדו"ח קופות כלשהו – באתר הזה או בכל אתר אחר – יש לקבל עם מנה גדושה של סקפטיות. לחשוב שאם בימד"ב כתוב שהתקציב של סרט כלשהו היה 33 מיליון דולר, אז אם הוא יכניס 32 מיליון דולר הוא הפסיד, ואם הוא הכניס 34 מיליון הוא הרוויח – זה לא נכון מהמון סיבות שונות ומגוונות.
למרות הכל, יש יסוד להאמין שלפחות סדרי הגודל שמדווחים הם בדרך כלל נכונים. אין לי שום מושג מה בדיוק היה התקציב של "מחוז 9" או של "אליסיום", לצורך הדוגמה, אבל קל לי להאמין שהדיווחים על התקציב שלהם (שמקורם בדרך כלל באתרי "תעשייה" כגון Deadline) קרובים למציאות (כלומר, "אליסיום" היה יקר פי כמה). כדי לא לדבר לגמרי באוויר, הדרך היחידה היא להשתמש במספרים שנמצאים ברשת, בידיעה ברורה שהדיוק שלהם בערבון מוגבל ביותר.
(ישנם גם מקרים שבהם נטען שהמספרים המדווחים הם בולשיט מוחלט. אם תשאל את בוקס אופיס מוג'ו, התקציב של "כוכב הקופים: המרד" היה 93 מיליון דולר, מה שנשמע כמו מעט בשביל סרט כל כך עמוס באפקטים. במקומות אחרים ראיתי טענות שהמספר הזה אפילו לא דומה למחיר האמיתי של הסרט, אלא אם כן מוסיפים לו עוד איזו ספרה מצד שמאל).
אותו הדבר נכון גם בארץ. אף אחד לא ישוש לספר לך בדיוק כמה עלה כל סרט (אם כי אפשר להגיע לנתונים כגון כמה קיבל כל סרט מקרנות למיניהן, מה שעשוי לתת מושג התחלתי לפחות). "התעשייה" בארץ הרבה יותר קטנה, לטוב ולרע, ובעשיה של סרט כמו "מי מפחד מהזאב הרע" מעורבים מעט מאוד אנשים באופן יחסי. יש פחות מי שידליף וירחיף מספרים לאינטרנט. אם תמצא מישהו שיהיה מוכן לספר לך כמה בדיוק עלה הסרט – הידד, אבל גם אז זה יהיה מוטל בספק כמו כל דיווח אחר.
זה מוזר
כי דווקא בהקרנה מטעם הבית ספר שלי של הסרט מטאליק בלוז + פגישה עם הבמאי לאחר מכן, הבמאי התגאה בכך שהתקציב של הסרט הוא מהגדולים שהיו לסרט ישראלי (לא זכור לי המספר).
אוקיי
ובקומנטרי של "דוני דארקו" הבמאי מוחה במפורש: "כתבו שהתקציב שלנו היה 10 מיליון דולר, לא נכון! זה היה רק 4 מיליון דולר!". כמו שכתבתי, לפעמים יש מקרים שבהם יש אינטרס כלשהו לספר מה היה התקציב (או שסתם לא אכפת להם). בדרך כלל לא.
זה מוזר רק אם לוקחים את דברי הבמאי כאמת מוחלטת..
(ל"ת)
שאלת המשך (לא מופנית רק לרד, אלא למי שיודע):
למה, בעצם בלוקבאסטרים הוליוודיים הם כל כך יקרים? מה הסעיפים האחרים בתקציב שלהם?
מה שבעיקר לא ברור לי הם האפקטים. כוכבים ובמאים זה פשוט כסף על משכורת, וגם דברים כמו סטים וניצבים אני יכול עוד להבין (למרות שקשה לתפוש איך זה מגיע לעשרות ומאות מיליונים). אבל אפקטים – הם בדרך כלל ממוחשבים, לא? עד כמה שאני מבין את זה, הם לא דורשים השקעה של חומרי גלם. אולי חוץ משימוש בטכנולוגיות לכידה תנועה חדשניות סטייל אווטאר, לא כל כך ברור לי איך דברים שנוצרים במחשב יכולים לעלות כל כך הרבה כסף.
כי מישהו עובד המון המון זמן על ליצור את האפקטים האלו.
זה לא שפשוט נותנים למחשב משימה והולכים לשתות קפה עד שהוא מסיים לרנדר.
אז עשרות/מאות מיליוני הדולרים האלה
הם ברובם תקציבי שכר?
בהחלט
במיוחד בתחום האפקטים. כי צוות האנימטורים ואנשי האפקטים מונה עשרות, ולפעמים יותר ממאה אנשים, ולכל אחד מהם צריך לשלם משכורת על חודשים של עבודה.
גודל צוותי האפקטים
לצורך העניין, לפי IMDB, על Visual Effects בIRON MAN 3 עבדו 1798 אנשים. לעומתו על לזמן את הרוע עבדו באותה קטגוריה 23. אפשר להשוות ככה את כל המחלקות, אבל התוצאות פחות או יותר זהות.
לשם השוואה, על IRON MAN הראשון (2008) עבדו על Visual Effects 'רק' 487 אנשים, ועל היום השלישי (1996) עבדו 256.
ואחר כך נתפלא לגלות שהאיחוד האירופי מטיל עלינו סנקציות.
(ל"ת)
אתה מתכוון שהאיחוד העניש אותנו במשלוח "הדרדסים 2"?
(ל"ת)
חלילה. שהאיחוד יעשה שימוש בנשק לא קונבנציונלי?
(ל"ת)
באמת לא בסדר
גם אני אהבתי את "הדרדסים" כילד, אבל למען השם, איך זה הסרט הכי מכניס בארץ מאז "אווטאר"? מה לעזאזל? המיניונים מצליחים בחו"ל, הדרדסים מצליחים פה…אם סרטי הילדים האלה ימשיכו להצליח ככה, עוד מעט במקום סרט פעולה של מאט דיימון נקבל את את מאט דיימון מדבב דובון אכפת-לי. יודעים מה? זה נותן לי רעיון. אם כבר אנחנו בנוסטלגיה, אני בעד סרט של "בליפ ובלופ". או אנימציה או איזו גרסת לייב-אקשן עם שחקנים אבל על אותו עיקרון. זה יראה לכל אהובי הילדים האלה. לאלה שלא יודעים על מה אני מדבר, look it up. מומלץ גם לשחק. ההנאה מובטחת.
מה, פרסי ג'קסון כבר פה? אוי, חששתי מהרגע הזה. אני לא בטוח שהתאוששתי לגמרי עדיין מהסרט הראשון. לא מזמן מצאתי במקרה את אוסף ספרי "סדרה של צרות" המעולה שיש לי וחשבתי שזה קצת מצער שעיבדו לקולנוע רק את שלושת הראשונים. מצד שני, זה היה סרט מהנה בסה"כ ואם היו מתחילים לחלק את זה לכמה סרטים כשכל אחד מכסה 3-4 ספרים, זה כנראה היה מתקלקל מתי שהוא, אז אולי טוב שכך. בכל מקרה, אני בספק ש"פרסי" יצליח להגיע לסרט החמישי (לפחות עם אותם שחקנים. בקצב הזה לוגן לרמן יהיה בן 30 ומשהו עד אז..) אבל אני ממש מקווה שהסרט השני יהיה יותר טוב.
את הטריילר של "המילרים" ראיתי בסרטים האחרונים בקולנוע. זה נראה נחמד, אבל לא כמו משהו שאוציא עליו כסף. נחכה שיצא לדיוידי.
בקיצור, "הדרדסים 2" קיבל את הסטטוס של סרטי
ג'אנקנימציה אחרים – הולכים אליו רק כדי שלילדים יהיה במה לבהות כשהם אוכלים פופקורן מול מסך גדול.
כבוד.
נכון, אבל סרטי ג'אנקנימציה אופייניים
לא מביאים 70 אלף צופים בסופ"ש אחד.
ג'אנקנימציה + נוסטלגיה = 70 אלף צופים
(ל"ת)
קשה לקרוא לו ג'אנקאנימציה,
עם כמות ההשקעה שוודאי יש באנימציה שלו. הכוונה בביטוי הזה לסרט שנעשה בבירור בתקציב זעום ובהשקעה מינימלית באנימציה, פשוט כדי שיהיה להורים תירוץ לאן להוציא את ילדיהם בחגים ובחופשים. נכון שעל החלק השני הסרט הזה עונה, אבל נראה לי שבויז'ואלס שלו הושקעה קצת יותר עבודה מאשר, לדוגמה, יצירת המופת הפילוסופית "ג'לי טרזן".
מטוסים
יש לך הערכה כמה מטוסים עלה?
בנוסף יהיה ביקורת על הסרט?שנוכל לצחוק קצת, זה נראה הסרט הכי גאנק של דיסני מאז מרד החיות, באמת…
50 מיליון דולר.
כך לפי בוקס אופיס מוג'ו.
http://boxofficemojo.com/movies/?id=planes.htm
אם כבר מדברים על דיווחים מפוקפקים על תקציבים
תקציב של 50 מיליון דולר לסרט הזה נשמע לי מוגזם. אבל מה אני מבין.
אוקי תודה, אז כן הסרט הזה אפילו מבחינה תקציבית גאנק בטירוף
אני עובד עם ילדים בכיתות א-ג
ואני יכול להעיד שזה לא נורמלי, כמה שהקטנטנים האלה אוהבים את הדרדסים. בעבודה שלנו בחופש אנחנו מארגנים פעילויות בשעות הבוקר, ואז אחרי ארוחת הצהריים הילדים משחקים באופן חופשי או רואים סרט בחדר הטלויזיה. "דרדסים" הראשון הוא הסרט היחיד שאני יכול לשים להם יותר מפעם בשבוע ולא לקבל אף תלונה. בחיי.
כשהם שמעו שיוצא עוד אחד, הם איבדו את זה. הרוב כבר ראו אותו בקולנוע, והשאר עוד יראו. להורים אין באמת מילה פה.
אפשר לומר שמהמשפט האחרון נכון גם לגבי הכיתה שלי.
רק שאני סיימתי את ט'.
וואו אני כל הזמן שוכח כמה אתה צעיר
שאפו על הכתיבה שלך, אני הייתי נחשב סוג של ילד פלא מבחינת כתיבה, ולא הגעתי לחצי מהרמה שלך בגיל הזה.
(ל"ת)
ומנגד, הילדים של היום לא יודעים מה זה מומינים.
נכנסתי לדיכאון קטן כשגיליתי את זה.
אנשים תמיד יראו את הנוסטלגיה האישית שלהם
כעילאי מכל נוסטלגיה אחרת. בפרט זאתי שהם מתוודעים עליהם כשהם בוגרים. כי הם בוגרים ומבינים כמה שסדרות הילדים טפשיות – אך הסדרות שהם צפו בהם בילדותם, ובכלל כל דבר שמזכיר להם את ילדותם מזכירה להם את המקום החם והתמים ההוא, ופתאום המחשבה הרציונלית, הביקורתית נעלמת.
נו די.
הדרדסים התחילה להיות משודרת בישראל באייטיז. זו לא איזו המצאה מודרנית של "הילדים של היום".
לא צפיתי הרבה באף אחת מהסדרות – המומינים והדרדסים – כשהייתי ילדה וממילא כל מה שקרה לפני גיל 17 הוא זיכרון מאד מטושטש אצלי, אבל מהמעט שאני זוכרת ומפרקים שראיתי בשנים האחרונות המומינים היא סדרה הרבה הרבה יותר טובה לדעתי. ואם כבר מדברים, הסדרה האהובה על המדגם המייצג שבדקתי [ילד אחד שעולה לכיתה ב'] היא פיניאס ופרב. לא גדלתי על זה, ולדעתי זו סדרה פנטסטית.
אז בבקשה אל תנסה לנתח אנשים שאתה לא מכיר על סמך משפט אחד ותיפטר מהגישה המתנשאת הזו. גם אם אני אוהבת לצפות בסדרות של ילדים זה לא עושה אותי בת 5.
"המומינים" היא באמת סדרה משובחת.
אני מתכוון לסדרת הספרים, כמובן. #גיקים עילאיים ומתנשאים
הספרים והקומיקס
בשפת המקור, כמובן. #פי 1000 יותר גיקים עילאיים ומתנשאים
למען האמת, הקומיקס והספרים הם בעלי טון פילוסופי שונה.
אפשר להגיד שהאפיסטמולוגיה שלהם, בעיקר בהקשר האינטר-סובייקטיבי, נמצאת בשני הקצוות של מנעד ניהיליסטי: האופטימי והפסימי.
(#גיקים כל כך עילאיים ומתנשאים
שהאשטגים נמצאים הרבה מתחת לכבודם).
זו ביקורת אקזסיצניאלית או לודנית?
(ל"ת)
אם היית רציני
אולי זה נובע מכך שטובה ינסון פרשה מיצירת הסטריפים לאחר שנים ספורות ואחיה, לארס, החליף אותה עד הפסקת פירסומם בשנות השבעים.
אני מדבר על הסטריפים המוקדמים.
אבל לא, לא הייתי רציני.
מאיפה אני משיג משיג את הספרים האלה?
הם תורגמו לעברית בכלל?
ורק כדי להישאר און-טופיק, שמעתם על סרט הסטופ-מושן שמוציאים למומינים? מעניין אם זה יהיה נאמן יותר לסדרת האנימה הישנה או לספרים המקוריים.
מומינים בעברית
ספרים שתורגמו לעברית:
משפחת החיות המוזרות (עברית: אוריאל אופק) – הוצאת הדר, 1965
עמק החיות המוזרות (עברית: אוריאל אופק) – הוצאת הדר, 1966
ספר הזכרונות של מומינאבא (עברית: תמר שלמון) – הוצאת זמורה ביתן, 1968
סיפורי משפחת החיות המוזרות (עברית: ויויאן ברסקי) – הוצאת הדר, 1977
כוכב השביט מגיע לעמק המומינים (עברית: רות דנור) – הוצאת זמורה ביתן, 1984
קיץ מסוכן בעמק המומינים (עברית: רות דנור) – הוצאת זמורה ביתן, 1984
משפחת המומינים – הסיפור על מגבעת המכשף (עברית: דנה כספי) – הוצאת כתר, 2010
משפחת המומינים – חורף קסום (עברית: דנה כספי) – הוצאת כתר, 2011
(מתוך ויקיפדיה)
הדרדסים בעיבודים האחרונים לקולנוע שונים מאוד
מאלה שבסדרה הקלאסית.
אני לא חושב שבמומינים יש איכויות שאין בדרדסים. מדובר בשני סדרות מאוד דומות במבנה שלהם. לעומת זאת פיניאס ופרב באמת סדרה מגניבה יחסית.
אני לא ניתחתי אותך אלא שיתפתי פיסת מידע ברורה על תופעה אנושית טראגית משהו, תחושת הנוסטלגיה.
שניכם צודקים.
כן, אנשים תמיד רואים את הנוסטלגיה שלהם כנעלה יותר על ה"זבל שיש היום", מה שזה לא יהיה. וכן, "המומינים" היא סדרה טובה הרבה יותר מ"הדרדסים".
באמת?
אני כמעט תמיד מופתע ומאוכזב מעט כשיוצא לראות איזוהיא סדרה מצוירת שגדלתי עליה… לפעמים אני מרגיש שהתחלתי לפתח שכל רק לקראת גיל 17.
אני רק אשים את זה כאן.
http://www.smbc-comics.com/index.php?db=comics&id=2253#comic
באמת המומינים?
ככל שאני זוכר לדרדסים הייתה עלילה מצחיקה ומעט מוסר השכל. לעומת זאת, המומינים זכורה לי כסדרה כבדה ולא משעשעת במיוחד. אולי אני צריך לצפות בה מחדש ואולי יש לי יותר מידי זמן פנוי…
הסתייגות קלה לגבי הדרדסים, הם מעבירים מסר חשוב לחובבי דיג. אם מספיק סבלנות אפשר להצליח לדוג דגים או במילים אחרות, אם גרגמל היה מתנהג כמו ילד טוב הוא היה רואה דרדסים ואז תופס אותם.
"המומינים" היא אחת מסדרות האנימציה הנוסטלגיות היחידות
שלא זכור לי שניסתה להיות קומדיה. היא היתה יותר דרמה סוריאלסטית (*מאוד* סוריאלסטית, היו פרקים שעשו לי סיוטים רק מרוב כמה שהם היו הזויים, לא היה אפילו ניסיון להפחיד).
וואו
חשבתי שרק אני הרגשתי מאוד מוזר כשראיתי פרקים שלה, ולא ממש הבנתי על מה הם בכלל. ואני אפילו לא מבוגר עד כדי כך שראיתי אותה בשנים המקוריות שהיא שודרה.
כנ''ל
למרות שמה שיפה בסדרה זה שעם כל ההזיות הזאת הדמויות מאוד אנושיות
הו הגרוק
וסבתא של מאי הקטנה.
עד היום באים לי בסיוטים.
המכשפה?
היא לא הייתה סבתא של מאי.
כנראה שלזה הוא התכוון
ואם כן זה ממש מצחיק.לדעתי הגרוק חמודה והמכשפה מצחיקה.הדמויות שאותי הפחידו זה הכובע של המכשף והדודה של מומין אבא
ולי
ולי המומינים תמיד הזכירו את הסרטים של מיאזאקי. או להיפך.
הו, יש הרבה סדרות כאלה
שהיו הרבה יותר דרמטיות מקומיות. לא רק המומינים, גם "הלב", "נילס הולגרסון", ואפילו "הקוסם מארץ עוץ" ו-"שאלתיאל קוואק" היו מאוד דרמטיים.
אבל כתבת את זה בתגובה לפוסט שלי.
ובזה רמזת שיש אצלי איזשהו ערפל של נוסטלגיה שגורם לחשיבה הביקורתית והרציונלית שלי להיעלם. אצלך כמובן זה שונה, כי אתה יודע שזה קורה ואתה מפוכח לגמרי, ולדעתך שתי הסדרות טובות באותה מידה, אז אין עוד הסבר הגיוני מלבד זה שהנוסטלגיה מבלבלת אותי .
אני לא מכחישה את זה שאנשים נקשרים יותר לדברים שהם ראו בגיל צעיר אבל אל תשליך את זה על אנשים סתם ככה.
אם כבר מדברים על פיניאס ופרב
מה קורה עם הסרט המתוכנן שלהם ביחד עם האוונג׳רס? כבר התחיל משהו?
אמור להיות משודר מתישהו השבוע.
http://en.wikipedia.org/wiki/Phineas_and_Ferb:_Mission_Marvel
(ובקיץ הבא, ד"א, יהיה ספיישל סטאר וורס)
שודר בשישי האחרון.
אחד הדברים המגניבים שנעשו אי פעם*.
*אומר פאנבוי רציני של פיניאס ופרב והעולם הקולנועי של מארוול. התעלפתי הרבה.
התמונה נראית כמו הופעת אורח של ביין בסרט
(ל"ת)
פרטים על הבא של בלומקאמפ
יקראו לו "Chappie" והוא יספר על רובוט בעל אינטליגנציה מלאכותית שנגנב ע"י שני גנגסטרים בשביל מטרות זדוניות. שאלטו קופליי ידבב את הרובוט.
אבל עזבו אתכם שטויות. יש שם. שחקן. בשם. נינג'ה. אני מחכה.
מקור
מסתבר שהוא השמיני לשמו
http://www.imdb.com/name/nm5643265/?ref_=tt_cl_t5
( Ninja VIII)
על שם שכזה לא מוותרים בקלות.
(ל"ת)
השאלה המתבקשת
למה לא ליהקו אותו ל"וולברין"?! זה גם היה משעשע בקרדיטים.
יו ג'קמן – וולברין
טאו אוקמוטו – מאריקו
נינג'ה – נינג'ה
או לאחד מסרטי "שודדי הקאריביים".
נינג'ה – פיראט
אחרי המבטא הנורא שהוא מפגין
ב"אליסיום", נותנים לשאלטו קופליי לדבב מישהו? כאילו, הבמאי חשב שזה היה החלק הטוב בתצוגת המשחק הקודמת שלו.
אני חייב לשאול: למה שאלטו ולא שארלטו? למיטב ידיעתי גם בצרפתית והולנדית הר' לא נחה במקרה כזה.
כולם מניחים שהוא אפריקאנר?
מבדיקה בוויקי עולה שלאבא שלו קוראים ברוס ושהוא למד בבתי ספר ששפת הלימוד בהם אנגלית. אם שרלטו קופלי הוא דובר אנגלית, סביר שהוא יהגה את השם שלו "שאלטו". הדרום-אפריקאים ששמעתי לא הוגים ר' לפני עיצורים.
מצד שני, לנסיך צ'ארלס אנחנו לא קוראים הנסיך צ'אלז. לא שזה משנה איך נקרא לשאלטו.
מצד שני, אני לא יודע אם אין אפריקאנרים שקוראים להם ברוס
ועל כל פנים, כששארלטו קופלי מדבר אנגלית, סביר שהוא ידבר אנגלית דרום-אפריקאית – ולפיכך יהגה את שמו "שאלטו".
הו, אני מחכה לראות את צוות ה-die antwoord (נינג'ה ושותפתו יולנדי) בפעולה בסרט :P
מזמן חשבתי שיהיה נהדר אם בלומקמפ ישתף איתם פעולה. הם הדבר הכי הזוי ומגניב שיצא מדרום אפריקה בשנים אחרונות. אם מישהו לא מכיר – לרוץ לראות את הקליפ שלהם:
http://www.youtube.com/watch?v=8Uee_mcxvrw
נ.ב. לו ול-yolandi בכלל יש חיבה לשמות מוזרים. יש להם בת בשם sixteen.
חוצפה! זו בדיוק העלילה של תקלה מופלאה 2!
http://www.imdb.com/title/tt0096101/?ref_=sr_3
Robot Johnny Five comes to the city and gets manipulated by criminals who want him for their own purposes.
עכשיו יש גם תאריך
27/3/15
סרט מפגש גיבורי על ישראלי?
אני לא יודע כמה זו מתיחה או מה זה בדיוק אבל פתחו דף פייסבוק על הקמת סרט "נוקמים" ישראלי בשם "אמיצים" :
אני פשוט אשים כאן את הקישור
אם זה אמיתי
זה מגניב
כן, זה אמיתי לגמרי
הם דיברו עם אבא שלי לגבי השימוש בסבראמן בשביל הסרט.
כן, גם לי זה נשמע כמו פרודיה
מי זה אבא שלך?
ומי זה סבראמן?
אבא שלה זה אורי פינק
(סליחה שאני עונה בשמך, טארדיס). סבראמן הוא דמות גיבור על שהוא יצר.
אורי פינק יצר את סבראמן ?!?!?!?
(ל"ת)
היית מאמין?
מה שאלן מור עשה לדמות, אפשר לחשוב שהוא יצר אותה.
ברצינות, הסיבה היחידה שאני מכיר את סבראמן היא כפרט ביוגרפי בסיפור הרקע של פינק בערך מאז שהתחלתי לקרוא את "זבנג" (23 שנה, פחות או יותר). לא ידעתי שבכלל ניתן למצוא קומיקס של סבראמן.
אני תוהה, חוץ מאורי פינק
יש עוד מאייר קומיקס מצליח בישראל?
מה אתה מגדיר מצליח?
מבחינת כמות הספרים שהוא הוציא, כנראה שלא.
אבל אם אתה מתכוון למאיירים שמפרסמים באופן קבוע, אני יכול לחשוב על כמה. דניאלה לונדון-דקל, למשל.
בנוסף ללונדון-דקל
גם מישל קישקה וישי צ'רקה מפורסמים וותיקים יחסית. רותו מודן אף זכתה בפרס האייזנר על Exit Wounds. מרבית היוצרים פועלים עצמאית ולא מוכרים למי שלא מעורה, וסגנון היצירה השולט הוא בהתאם. אפשר למצוא הרבה יצירות חדשות שיותאות לאור פסטיבל אנימיקס השנתי (שנערך בשבוע שעבר, אבל ניתן למצוא חלק מהספרים גם במהלך השנה בחנויות הקומיקס, כרגע אלו שני סניפי "קומיקס וירקות" בת"א וברעננה; "קומיקאזה" שנסגרה בתחילת השנה תיפתח מחדש בספטמבר).
דיאלוג שהיה באמת:
– ללא שום ספק הקומיקסאית הבולטת ביותר היא רותו מודן. היא גם נדמה לי, אההה, מהג'נדר שלה היא היחידה בתחום הזה. נכון, או שיש עוד קומיקסאיות?
– דניאלה לונדון, נגיד?
– כן, יש אחת כזאת.
09.06.13, ירון לונדון פותח ראיון עם רותו מודן (דקה 44) לרגל צאת "הנכס".
כן, קראתי את הציטוט הזה איפשהו לאחר השידור.
(ל"ת)
וני עוד חשבתי שהוא אדם חכם...
(ל"ת)
גם אנשים חכמים לא חפים מרגעי טיפשות.
במקרה של ירון לונדון אני חושב שזה נובע מכך שעבורו דניאלה היא תמיד בת, והוא לא חשב עליה במונחים מקצועיים, לפחות לא במהלך הראיון.
זו ההגדרה של "טיפשות"?
לא היסח דעת, או חוסר ריכוז, או אי חשיבה עליה במובן מקצועי?
(פרסומת עצמית!)
לא רק הוא, גם מיכאל נצר, יוצר גיבור העל הישראלי אורי-און, משתתף בפרויקט.
ומחר ב-13:30 בבית אבי חי בירושלים תוכלו לראות אותי מדבר איתו על זה:
https://www.facebook.com/events/141063439434230/
תהיה הקלטה?
(ל"ת)
חוק מספר אחד בחברה המודרנית
תניח שהכל מוקלט.
(ל"ת)
מעניין אותי לדעת מה הסיכויים של הפרויקט הזה באמת להתקדם
תעדכן אותנו בבקשה כשתדע משהו.
סבראמן כן וסופר שלומפר לא?
תגידו לי לפחות שצ'וקומוקוס (האיום והנורא) הוא אחד הנבלים….
*shrug*
זה אמור להיות סרט "רציני" ושלומפי הוא דמות מאוד קומית. מצד שני, עזית הכלבה הצנחנית גם כנראה תשתתף שם ואין לי מושג איך מישהו אמור לקחת את זה ברצינות.
הגולם גם יהיה שם, לפי מה ששמעתי, אם זה מעניין מישהו.
ומה עם דני דין?
(ל"ת)
לא הסכימו לתת את הזכויות
(ל"ת)
זה די פשוט – פשוט מוסיפים כמה מקרים בעלילה שבהם הדמויות ניצלות בעזרת דברים שנעים באוויר בלי הסבר וכשהם שואלים איך זה קרה עונים להם שזה – הסוכן ד' ד'.
… לא צריך אפילו שחקן לתפקיד
ישתתף, אבל רק במוד הבלתי נראה.
(ל"ת)
אז ראיתי את ארנסט וסילסטיין באנימיקס
ולא, פשוט לא.
לא יכול להיות שבזמן שנעשים בעולם סרטי הנפשה לילדים כל כך טובים אף אחד בארץ לא ייקח על עצמו להפיץ אותם. שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא אומר שזה הסרט הכי מדהים שראיתי או שחובה לראות אותו. זה סרט ילדים – אבל כמו שסרט ילדים צריך להיות! בזמן שרב עולם ההנפשה ואחותו מנסים לראות כמה מהנוסחה של דרימוורקס הם יכולים לדחוף לסרט עם תקציב של רשימת קניות בלי שהוא יתפוצץ. נחמד לראות סרט שיודע מה הוא ומה הוא רוצה להעביר-זהו ספר ילדים שהתעורר למסך והוא נראה בדיוק ככה. בלי קריצות להורים בלי לנסות להתאים את הסיפור לילדים של ימינו. פשוט סיפור נחמד לילדים שגם מבוגרים יכולים לצפות בלי לכבות את המוח. סרט צפוי? בהחלט. מתוק? רק תסתכלו על העיצובים. דביק? כמו דב אחרי לילה בחנות ממתקים. סלפסטיק? בהמוניו (אבל מבוצע טוב ומשתמש בפוטנציל של העולם) וגם קצר ולעניין (81 דקות).
שיצאתי מהאולם סבתא אחת שצפתה עם הנכדה שלה אמרה שזה הסרט הכי טוב שהיא ראתה, היא שאלה את הסדרן איפה עוד ניתן למצוא את את הסרט הזה. הסדרן שלא הבין אמר שזו ההקרנה האחרונה.
אז, מה יש למפיצים בארץ? הם פוחדים שההורים יתלוננו שהם באו לתת לילדים שלהם בילוי והם חזרו עם קצת תובנות?
אמרתי לסבתא שתחכה שאולי יס או משהו יקנו וישדרו את זה…
הקידמון
וואו, זה נראה מקסים.
בהחלט אחכה לראות אם זה מגיע לערוצי הסרטים. ואם לא – יש גם דרכים אחרות-קריצה-הינהון-שריקה תמימה.
סקוט פרנק ישכתב את התסריט ל"Assassin's Creed"
סקוט פרנק הוא הבמאי\תסריטאי של הסרט המבריק The Lookout בכיכובו של ג'וזף גורדון לויט, אבל יותר חשוב מזה הוא התסריטאי של "דו"ח מיוחד"! אחד מסרטי המדע בדיוני האהובים עלי.
היו לי את הספקות שלי אבל נראה שיוביסופט באמת מנסים ליצור פה סרט טוב שיבוסס על המשחק.
אאל"ט,
זאת הפעם הראשונה שהאולפן המשחקים עצמו אחראי להפקה של הסרט. באמת יהיה מעניין לראות את המוצר המוגמר, כי אם הוא יהיה רע לא יהיו תירוצים עוד.
בטוח שזה של אולפן המשחקים UBISOFT בעצמו?
כי דווקא הבנתי שהסרט יופק דרך SONY PICTURES…
במקור סוני הייתה אמורה להפיץ את הסרט.
היא הוחלפה בפוקס. ההפקה היא עדיין עצמאית של יוביסופט (כפי שלפני הרכישה ע"י דיסני, סרטי מארוול הופקו עצמאית אך הופצו ע"י פראמאונט).
לכל מעריצות ומעריצי (אבל בעיקר מעריצות) לוקי – ב"ת'ור 2" עושים re-shoots כדי להכניס עוד טום הידלסטון.
ג'רמי פיבן מצטרף ל"קצה המחר" עם טום קרוז.
יכול להיות שג'ואל אדגרטון ("גאטסבי הגדול") יגלם את רעמסס ב"אקסודוס" של רידלי סקוט (את משה מגלם כריסטיאן בייל).
פורסמה רשימת הבמאים שישתתפו ב "ABC של המוות 2", ביניהם גם שני ישראלים בשם אהרון קשלס ונבות פפושדו. אולי שמעתם עליהם.
סאם טראמל ("דם אמיתי") לוהק לסרט "אשמת הכוכבים", המבוסס על ספר עם אותו השם. כמו "The Spectacular Now" (שצריך להגיע כבר לארץ!) גם את הסרט הזה יכתבו התסריטאים של "500 ימים עם סאמר" ותככב בו שיילין וודלי בתפקיד הראשי. זה והעובדה שמדובר באחד הספרים הטובים שקראתי כנראה הופכים את זה לסרט הכי מצופה שלי ב 2014.
ולסיום, בהזדמנות זו אני רוצה לאחל מזל טוב לאחת והיחידה, ג'ניפר לורנס, שחוגגת 23 שנות קיום. May the Oscars be ever in your favor.
קשלס ופפושדו עושים את הצעד הראשון לעבר הוליווד
סחטיין עליהם!
אני מחכה לסרט של אשמת הכוכבים
כמעט כמו שאני לא מחכה למשחק של אנדר.
בשביל אלו מאיתנו שלא שמעו על הספר
רוצים לספר קצת על העלילה?
בשמחה.
זה סיפור אהבה בין שני בני נוער שנפגשו בקבוצת תמיכה לחולי סרטן. התקציר הזה לא אומר המון אבל אני מפחדת להרוס אם אני אספר יותר. בקצרה, זה מאד מצחיק ומרגש ואלוהים, כמה שבכיתי. מומלץ מאד.
אחת הסיבות שאני מחכה ל- The Spectacular Now
היא באמת העיבוד לאשמת הכוכבים.
וגם כנראה בגלל זה אלך לראות את העיבוד למפוצלים. לא בגלל הספר (שהיה חלש בעיניי), אלא כדי לראות את שיילין וודלי ואת אנסל אלגורט משחקים בתור אחים…
מילו רע ויצר הרע
בזמן שכל האתר הלך לראות את הזאב הרע לחלק מאיתנו יש בעיות שונות מזאבים. לדוגמה, שדים רצחניים שחיים לך בישבן.
מילו רע ( Bad Milo!) הוא סרט קומדיה קצר ומהודק שמשחק עם הרעיון ההתחלתי הזה – אבל במקום לנדוד למחוזות גיחי גיחי קקי ופלוצים, הסרט לוקח את הרעיון ושם אותו באור אלגורי.
מילו, נאמר לנו בתחילת הסרט – הוא לא מפלצת. הוא חלק ממך. ואם תהרוג אותו, אתה תמות בעצמך.
בנוסף הוא משתחרר כאשר הגיבור שלנו מרגיש כעס ומצוקה.
בקיצור, מילו הוא האלגוריה הקולנועית האחרונה ( והיחידה?) ליצר הרע של היהדות.
כמובן שיש עוד תחומי עניין שמתייחסים ליצרים השליליים שבאדם, והאיד של פרויד הוא דוגמה קלה לכך, ויש כמובן חפיפה גדולה בין הדברים אך מה שלדעתי מפריד ביניהם והופך את הסרט למשל על יצר הרע ולא על האיד הוא ההתמודדות המודעת עם איתו היצור וההשלמה איתו, בעוד שעם האיד אין לך יכולת ממשית להתמודד.
גיבור הסרט נדרש להתמודד עם היצור הרצחני שמסתובב לו באזור החלציים – ולקבל אותו, לא להרוג אותו.
אני לא רוצה לפרט יותר מדי ועל כל הנקודות המקבילות, אבל אני רק רוצה להודיע שבין אם יוצרי הסרט עשו את זה בכוונה או לא, זה ממש חוויה נעימה לראות סרט במחשבה שהוא קומדיה אימה מפגרת על שד שחי בתחת של קן מארינו ולצאת עם סרט מעורר מחשבה שהוא אפילו אולי משל ליצר הרע ביהדות.
( והוא אפילו נקי! אין בו מין! רק הרבה דם)
ושתהיה שבת שלום לכולם.
בנוגע להבחנה בין "יצר הרע ביהדות" לרכיב הסתמי/איד
"התמודדות מודעת עם היצור והשלמה איתו", כפי שאני מבין, זה פחות או יותר היעד של הפסיכואנליזה.
להראות שלאדם מניעים לא-מודעים, לראות במודעות כ*עוד רכיב* במנגנון הנפשי ולא כזהה לו. לנסות כמיטב היכולת לחזק את אותו רכיב מודע (האני) כך שיוכל להתמודד היטב עם הגורמים הלוחצים עליו (העולם שם בחוץ, הסתם והאני-עליון). כלומר, חיים של הכרה בחלקים "אפלים" והתמודדות עם אלה.
בהנחה ואני קורא את פרויד נכון, אני מניח שאותו שד רצחני החי בישבן יכול גם להיות אלגוריה ל-סתם.
הוליווד הולכת בסוף השנה להפסיק להפיץ גלילי סרטים פיזיים (של 35 מ"מ).
מתוך 360 קולנועי דרייב-אין שנותרו, רק 150 הומרו לדיגיטליים, ולשאר פשוט אין מספיק כסף בשביל לשלם 70 אלף דולר על מקרן דיגיטלי חדש, אז הם יצטרכו לסגור את העסק.
http://www.businessweek.com/articles/2013-08-15/americas-last-remaining-drive-ins-face-a-new-threat
מישהו רוצה שיחזירו את הדרייב-אין של תל-אביב?
כשהוא עדיין פעל, אז עוד לא היה לי רשיון נהיגה בכלל…
אני חושב שהחדשות כאן
הן שקיימים עדיין 360 קולנועי דרייב-אין.
ואני רוצה להיות באחד מהם
מקווה יצא לי..
בכלל, עצוב לי שזה כבר לא מצליח. זה קונספט מגניב.