קבלו את הכותרת הכי לא מפתיעה מאז "פוליטיקאי מפר הבטחת בחירות": הסרט החדש של מ. נייט שמלאן כושל. מדהים. כלומר, לא מדהים שהוא כושל, מדהים שמישהו נתן לשמלאן כסף כדי לעשות עוד סרט. יש מישהו בעולם שלא ראה את זה מגיע? יש מישהו שלא ידע ברגע שבו הוכרז על סרט חדש של שמלאן שהוא הולך להיות גרוע וכושל? לפחות קיבלנו תשובה לשאלה הפילוסופית מה קורה כשוויל סמית, שאף פעם לא נכשל, עושה סרט יחד עם שמלאן, שאף פעם לא מצליח. התשובה: אפילו ביג ווילי לא יכול לעמוד בפני כוח הכשל העצום של שמלאן. He has the power of Suck.
אנחנו מדברים כאן על "העולם אחרי", שבו וויל סמית מככב לצד בנו, ג'יידן סמית (שהוא די כוכב קולנוע בפני עצמו, אחרי ההצלחה הגדולה של הרימייק ל"קראטה קיד") כששניהם מנסים לשרוד בכדור הארץ של עתיד פוסט-אפוקליפטי רחוק. כמובן, הסרט הזה נקטל על ידי הביקורות, ונקטל באכזריות כזאת שמובטח לו מקום בין המועמדים לפרס הראזי של השנה. כאמור, לא בדיוק מפתיע: במאי שעושה סרטים גרועים עשה סרט גרוע. למרות זאת, אפשר לראות את הסרט כהתפתחות חיובית: אחרי שכל סרט שעשה בעשור האחרון קיבל ציון עגבניות גרוע יותר מקודמו, בעקביות מדהימה (43%, 24%, 17%, 6%), הסרט הזה לא הצליח לקבל ציון גרוע יותר מ"איירבנדר", ויכול להתגאות ב-12% תמימים. עבור שמלאן, ציון של 12 מתוך 100 עבורו הוא שיפור.
מה שיותר חשוב לענייננו: לא רק המבקרים, אלא גם הקהל דחה את "העולם שאחרי". הסרט שהיה אמור להיות שובר הקופות הגדול של השבוע מפאת חוסר תחרות אם לא משום סיבה אחרת, הגיע רק למקום השלישי בטבלה, עם פתיחה של 27 מיליון דולר בלבד. זהו כשלון בכל אופן שבו תסתכלו על זה: ביחס לתקציב הסרט (130 מיליון דולר), ביחס לסרטי וויל סמית (זוהי הפתיחה הגרועה ביותר לסרט קיץ בכיכובו של סמית. אי פעם.) ואפילו בהשוואה ל"אבדון" עם טום קרוז, שנראה על פי הפרסומים והטריילרים כתאומו של הסרט הזה, ופתח לפני כחודשיים עם 37 מיליון דולר.
ועוד מסמר בארון ההשפלה: "העולם שאחרי" הפסיד גם ל"האשליה" ("Now You See Me"), שעל פי התחזיות היה אמור להיות הסרט שגם-כן נמצא בקולנוע השבוע, והגיע לשם עם ציפיות נמוכות יותר ותקציב נמוך יותר. גם הסרט הזה לא התקבל בחיבה יתרה על ידי המבקרים, אבל היו לו טריילרים מסקרנים, הוא נראה כיפי והוא השיג פתיחה של 28 מיליון דולר, ואת המקום השני.
אף אחד משני הסרטים החדשים לא הצליח להדיח מהפסגה את "מהיר ועצבני 6": גם אחרי ירידה תלולה וצפויה מפתיחת הענק של השבוע שעבר (64%), הסרט הכניס 35 מיליון דולר בסוף השבוע, מספיק כדי להחזיק במקום הראשון בלי להזיע. הכנסותיו הכוללות בארצות הברית הגיעו ל-170 מיליון דולר, ובכל העולם – 480 מיליון. גם "הנגאובר 3" צנח, אל המקום השישי, ובהכנסות כוללות הגיע ל-88 מיליון דולר. כלומר: ביום ה-11 שלו באקרנים הוא הצליח סוף סוף להגיע לסכום שאותו הסרט הקודם בסדרה הכניס בשלושה ימים. אני אוהב לצחוק על דברים שמגיע להם, אז הא-הא.
עדכון "איירון מן 3": שבוע חמישי; הכנסות בארה"ב: 384 מיליון; הכנסות בכל העולם: 1.180 מיליארד. מקום בטבלת ההכנסות של כל הזמנים: 5, וככל הנראה שם הוא גם יישאר: ההפרש בינו לבין "הארי פוטר 7ב" (1.341 מיליארד) גדול מדי.
אוקיי שמלאן הוא מעפן.
אבל זה לא קשור לעובדה שהוא שמאלן.
אל תערב פוליטיקה.
לא בטוח אם
אירוניה מאוד מתוחכמת או דיסלקציה
בחרת את הגראבטר במיוחד בשביל התגובה הזאת
או שהוא היה ככה כבר קודם?![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
לא ממש
(ל"ת)
יופי! עכשיו שזה תוקן
אני סתם פוץ עם תגובה מטומטמת שאף אחד לא מבין.
ועוד לחשוב
שוויל סמית סרב לסרט של טרנטינו (בתפקיד ג'אנגו) בשביל לשחק בסרט הזה.
מקרה מטריקס ופרוע על המערב
חוזר על עצמו?
אני באמת ממש אהבתי את פוקס בתור ג'נגו,
אבל המחשבה על וויל סמית' בתפקיד הזה מעלה דמעות בעיני. באמת מבאס.
טוב שהטיעון שלו לא היה פתטי ברמות על
סמית' אשכרה עזב את הסרט כי לג'אנגו לא היה תפקיד גדול מספיק. מה שמגוחך בפני עצמו כי לפוקס היה את אותו זמן מסך שהיה גם לוואלץ ודיקפריו. מסתבר שבשביל וויל סמית' זה לא היה תפקיד ראשי מספיק.
אפשר סימוכין?
איפה קראת שזאת היתה הסיבה שלו? נשמע לגמרי מופרך לטעון שהתפקיד של ג'אנגו ב"ג'אנגו" לא גדול מספיק..
זה נשמע מופרך, אבל כשחיפשתי ב-IMDB לא מצאתי סרט
שבו סמית לא היה הכוכב הראשי הבלתי מעורער מאז "היום השלישי" ב-1996. אני לא יכול לחשוב על שום כוכב אחר שמסרב כל כך להופיע בתפקידי משנה, מעניינים ככל שיהיו (ואני מניח שלא חסרו לו הצעות).
הוא בתפקיד משנה ב"העולם אחרי"
וג'יידן הוא הכוכב.
כנראה שהוא מוכן עבור הבן שלו.
(ל"ת)
בבקשה
http://insidemovies.ew.com/2013/03/25/will-smith-django-unchained/
אני חושב שהכוונה היא לראיון הזה
http://insidemovies.ew.com/2013/03/25/will-smith-django-unchained/
הנה סימוכין
http://insidemovies.ew.com/2013/03/25/will-smith-django-unchained/
אבל זה עדיין נשמע מגוחך,
למרות שלך תדע…
אולי היה לו אותו זמן מסך
אבל לדעתי לפחות, ג'אנגו היה הדמות הכי פחות מעניינת בסרט, כך שאני לא יודע עד כמה זה משנה. והאמת, נראה לי שזה יושב יותר טוב על פוקס מאשר על סמית'. אבל כנראה שלעולם לא נדע…
הוליווד לא מציעה הרבה תפקידים ראשיים לגברים שחורים
(או אנשים לא לבנים באופן כללי, או נשים מכל מוצא, או אנשים עם מוגבלויות).
מאד ייתכן שמבחינתו, כמי שרצה למתג את עצמו ככוכב, זה מאד נבון לקבל רק תפקידים ראשיים כדי להמנע ממצב שבו הוא תמיד הסיידקיק השחור המצחיק. אני לא יודעת כמה זה רלוונטי לקריירה שלו בשלב הזה, אבל אני יכולה להבין למה הוא לא רצה להיות אדי מרפי בשלב שבו הוא היה ידוע בעיקר כבחור צעיר ומצחיק, ואני מבינה את ההגיון בבחירה הזו.
כל עוד וויל סמית' מוכן לגלם רק תפקידים ראשיים – יוצעו לו תפקידים ראשיים. ביום שבו הוא יסכים להיות בתפקיד משנה ליד שחקן לבן בתפקיד ראשי, זה יכול לשנות את מהלך הקריירה שלו.
טרנטינו מבין דבר או שניים בליהוק
ואם וויל סמית היה ההעדפה הראשונה שלו, כנראה שהוא דווקא כן דמיין אותו בתפקיד הזה.
זה לא מאוד מפתיע בהתחשב בכך שהסרט הזה הוא הבייבי שלו.
הוא כתב את הסיפור ושכר את שאמאלן לפני שהוצע לו התפקיד של ג'אנגו.
מה שמחזק את הקשר של סמית ל"העולם אחרי" היא הסברה הנפוצה באינטרנט שהסרט הזה הוא לא יותר מתעמולה סיינטולוגית.
Does. Not. Compute
הסרט הזה הוא הבייבי של סמית'.
סמית' הוא כוכב אדיר ובטח בעל השפעה כלשהי בתעשייה.
הוא בוחר בתור במאי, מכל הבמאים האפשריים, את זה שיש לו את הרזומה הכי מחורבן בהוליווד כרגע?
כנראה שהסרט היה מראש כל כך מחורבן שאף במאי אחר לא רצה להתקרב אליו.
אבי3
אני שמח שאתה ממשיך עם דוח קופות שבורות,
אם כי אני מתגעג ע לקצרצרים, יש צפי על חזרה בניהם?
ויל סמית נכשל בעבר.
זה ערב קאובויים ועכביש מכאני ענקי.
אז זהו, ש-
הפתיחה של "פרוע על המערב": 27.7 מיליון. (בדולרים של 1999, כן? לפני הרבה מאוד עליית מחירים).
הפתיחה של "העולם אחרי", לפי ההערכות כרגע: 27.0 מיליון.
"העולם אחרי" כושל יותר מ"פרוע על המערב".
אהבתי את המשפט
"מה קורה כש*כוכב* שאף פעם לא נכשל עושה סרט יחד עם *במאי* שאף פעם לא מצליח." זה כמו ה unstoppable force וה- immovable object הקולנועי….רק שזה לא פרדוקס, כי התוצאה לפנינו. אתם יודעים למה התכוונתי!
בכל מקרה, אני באמת לא יודע מה עבר לסמית' ברשא כשהסכים להשתתף בסרט של שמלאן. אין לו אינטרנט? הוא לא יכל לבדוק שכל סרט שלו נכשל יותר מהקודם? שאנשים יותר אוהבים סרטים על ערפדים מנצנצים מסרטים שלו? למה, וויל, למה? אבל כדי לאזן את זה ולא לצאת לגמרי suck-y, סמית' התאחד לאחרונה עם די.ג'יי ג'אזי ג'ף ואלפונסו ריביירו כדי לשיר את שיר הפתיחה של "הנסיך המדליק". נוסטלגיה במיטבה.
מה שכן, חבל לראות שגם "האשליה" מקבל ביקורות די שליליות. לי הוא עדיין נראה טוב, ואני מקווה שהוא גם יהיה.
בלוקבאסטרים גרועים הם לרוב בלוקבאסטרים כושלים
אפשר להוציא כסף מקומדיה או סרט אימה זבליים, הרבה יותר קשה לעשות את זה עם בלוקבאסטר. יש יוצאי דופן (רובוטריקים, דמדומים) שפונים לקהל יעד מאוד ספציפי – אבל לרוב כדי להצליח להחזיר תקציב של מאות מליונים הסרט צריך לפחות להיות עשוי טוב.
ואין שחקנים שלא נכשלים. וויל סמית יכול לעזור לקידום של סרט, אבל לרוב סרט מצליח או נופל על במאי, תסריט ותנאי הפקה סבירים.
זה לא סמית' שהסכים להשתתף בסרט,
זה שמלאן שהסכים לביים. ב-imdb יש לסמית' קרדיט על הסיפור, הוא אחד המפיקים וגם כתוב שהוא זה שפנה אל שמלאן. זה נראה כמו פרויקט שהוא בנה במיוחד בשביל ג'יידן.
זה עדיין מעלה את השאלה למה דווקא לפנות לשמלאן?
הוא עבר נכנס להקפאה ב-1999 והופשר רק לאחרונה.
(ל"ת)
בועז יכין,
שכתב את התסריט ל"Now You See Me" התראיין לאחד ממוספי השבת של ידיעות או מעריב (כבר לא זוכר) על סדרת קומיקס שהוא עושה בנושא השואה (דווקא נשמע מעניין). קיצר, בין שאר השאלות על זה, המראיין אמר לו "אהה.. וגם יש לך סרט חדש. Now You See Me, שנראה ממש אחלה". התגובה שלו שהיא ציטוט חופשי מהזכרון שלי, "אה… כן אני לא ממש מתעניין בסרט הזה. כתבתי אותו על חתיכת נייר טואלט כשחיכיתי לרופא שיניים שלי. או משהו. כל החרא הזה מהוליווד כבר נמאס עלי סופית, אני עושה את זה רק כדי לשלם את השכר דירה. אבל..! תשאל אותי על סדרת הקומיקס החדשה שלי. זה משהו שמלהיב אותי!". ועם כזו הקדמה מהתסריטאי איך אפשר לא ללכת לסרט?
ראיינתי את בועז יכין פעם.
הוא בז להוליווד. בז לה ממש. אני לא חושב שהוא הזכיר בשיחה איתי נייר טואלט, אבל זאת היתה הגישה הכללית שלו לגבי העבודות שהוא עושה כ"טכנאי תסריטים" (לטענתו, את השכתוב של "הנסיך הפרסי" הוא עשה על מטוס בדרך לארץ).
וכמו שאמרת, הגישה הזאת מרתיעה. אני לא מתנגד לכך שבועז יכין יתפרנס, אם כתיבת תסריטים לסרטים שהוא לא אוהב משלמת את החשבונות שלו – מה לעשות, זה מה יש. אבל אולי אפשר להשיג תוצאות יותר טובות מאנשים שכותבים סרטים כאלה לא כי הם חייבים, אלא כי הם אוהבים את זה?
דיסני יודעים למי הם שילמו כסף?
כאילו, אלוהים אדירים. הבנאדם אשכרה עזר להשמיד פרנצ'ייז מיועד שדווקא היה לו פוטנציאל להיות סרט אדיר.
קצת קפיצה למסקנות, לא?
אנחנו לא יודעים בדיוק מה יכין הוסיף לסרט. אי אפשר לדעת אם הוא "הרס" אותו או הפך אותו לפחות גרוע מכפי שהוא היה קודם.
אז זהו,
שקראתי כמה מהגירסאות המוקדמות של התסריט לפני שיכין עשה שכתוב והן דווקא היו לא רעות. בסרט עצמו זה נראה כאילו התסריט הסופי הוציא בכוונה כל רעיון עם פוטנציאל מגניב שהיה בתסריט המקורי או הרס אותו לגמרי.
הרעיון של לעשות סרט על סמך "הנסיך הפרסי" הוא די מגוחך
מרעיונות מגוחכים יצאו לפעמים סרטים טובים (שודדי הקריביים למשל), אבל אין סיבה לחשוב שהיה כאן פוטנציאל לסרט אדיר.
מגוחך, למה?
יש לפרנצ'ייז הזה המון מעריצים עוד מהתקופה שהיה מדובר במשחק דו-מימד ששיחקתי בו על גבי מסך שחור-לבן.
והריבוט שנעשה לסדרה ב-2003 לא רק היה משחק וידיאו טוב אלא כלל גם עלילה טובה שרק השתפרה בשני משחקי ההמשך. ברור שלא אפשרי לעבד עלילה של משחק וידיאו לפורמט הקולנועי כפי שהיא. שינויים הם מצרך נחוץ… אבל יכין ומי שעבד על התסריט הקודם אפילו לא ניסו. כלומר, אם התסריטאי שנשכר כדי לעשות סדר בבלאגן מסדר את העניינים תוך טיסה, מה לעזאזל עשה התסריטאי הקודם? נתן לאחיינו בן הארבע לכתוב במקומו?
(מסך שחור-ירוק)
(ל"ת)
פרנצ'ייז מצליח לא אומר דבר לגבי הצלחה של סרט
לפני כמה שבועות ישבתי בQ&A של סופר המד"ב דיויד וובר. הוא כיום אחד מסופרי המד"ב הכי מוכרים. יש לו סדרה של יותר מעשרים ספרים (הונור הרינגטון) שכמעט כולה הופיעה ברשימת רבי המכר.
לאחרונה הסדרה נרכשה להפקה ע"י אולפן קטן שמנוהל על ידי אנשים שמעריצים את הסדרה. והוא הסביר לקהל החובבים שיהיו שינויים. וחייבים להיות שינויים. ושהוא כסופר צריך לשמור מרחק מסוים, מכיון שהוא צריך לתת לאנשים שמבינים בקולנוע לעשות את זה.
אבל הנקודה הכי חשובה שלו היתה שאם *כל* הקוראים של הסדרה ילכו לסרט, אבל מעט מאד מהקהל הכללי, הסרט יהיה כשלון קולוסאלי. כדי שסרט יצליח (כלכלית) הוא צריך לפנות לקהל הרבה יותר רחב.
לכן כמה שהנסיך הפרסי היה פופולרי בזמנו, אפלו אם כל האוהדים שלו ילכו לקולנוע, זה לפבל לא מבטיח שום דבר. יכול להיות שהיום כששאר MMORP מערבים עשרות מליוני שחקנים ושחקנים המצב שונה.
ל-Sands of Time הייתה עלילה טובה ויותר חשוב – אווירה קסומה, ושתי אלו חיפו על מכניקת הקרבות המוגבלת. הכל בזכות ג'ורדון מאקנר שהוא באמת אמן של משחקי מחשב.
ההמשכים סבלו מאותן בעיות של הרבה סרטי המשך: Warrior Within ניסה להיות "אפל יותר בוגר יותר" וגמר עם דמות ראשית של ילד אימו, ו-Two Thrones ניסה לקשור קצוות עלילתיים עם חזרה לנוסחה של הראשון, אבל בלי מאקנר יצא חיקוי חיוור של המקור.
הטרילוגיה עדיין עובדת, ואולי צריך גם להגיד שמבחינת המשחקיות קרה תהליך הפוך – היא הרבה יותר מעניינת ככל שמתקדמים בסדרה. אבל עלילתית הראשון הכי טוב (ואישית היחיד שמשך אותי לשחק בו יותר מפעם אחת).
והנה
">
" alt="" width="" height="" />' alt='!אוף!' class='wp-smiley' /> .
אפשר לקבל מורה נבוכים למושגים?
מה זה ריבוט?
(עד היום חשבתי שזו פעולה תוקפנית נגד מחשבים).
איך קוראים לסרט "המשך" שבעצם הוא סרט "לפני" שיוצא "אחרי"?
(מלחמת הכוכבים חזר אחורה בכרונולוגיה.)
ואם זה סרט "המשך" שבעצם הוא סרט מקביל עם אותה עלילה או עלילה שונה ששייכת לאותו זמן כרונולוגי אבל יוצא "אחרי" כמו ששוב סופרמן נולד? או ספיידרמן? התבלבלתי לגמרי.
יש לי תחושה שאני כל הזמן הולכת לאותו הסרט.
או שנגמרו הסיפורים בעולם ועכשו מתחילים הכל מהתחלה רק עם אפקטים ממוחשבים יותר ומרהיבים יותר כי לא צריך לקשור את כריסטופר ריב עם חוטי נילון לתקרה של האולפן? המחשב כבר יעיף את המחליף הצעיר שלו מהר יותר ורחוק יותר.
(אני מניחה שדברתם על זה פעם אז אשמח לקבל הסבר פשוט למתחילים שהצטרפו באיחור).
אין בעיה.
ריבוט- אתחול של סדרה מסוימת במקום לעשות סרט המשך. כשמדובר בריבוט, למעשה אין קשר לאירועי הסרטים הקודמים בפרנצ'ייז. בתכלס ריבוט זה כמו רימייק- אבל השם עצמו כנראה ניתן כדי לייצר תחושת רעננות. ראי מקרה "באטמן מתחיל" שהיה הריבוט הראשון כנראה או לפחות הוגדר ככה.
פריקוול- סרט "לפני" שיוצא "אחרי". סטאר טרק הקודם הוא כזה, אבל הוא גם סרט המשך (כי אנחנו רואים את ספוק כמו שהוא לאחר האירועים המדוברים) וגם ריבוט (כי הוא מייצר המשכיות חדשה). אבל דוג' יותר טובה- "אקס-מן: ההתחלה".
לגבי סרטי המשך שמתעלמים מסרטים אחרים בסדרה, כמו "סופרמן חוזר" (או הסרט החדש והגרוע של המנסרים מטקסס למרחיקי לכת), טרם ניתן להם שם.
"באטמן מתחיל" ממש, ממש, ממש לא היה הריבוט הראשון
אבל ייתכן באמת שהוא זה שהכניס לאופנה את השימוש במילה "ריבוט". זה קרה הרבה קודם לכן, רק לא קראו לזה ככה. ניסיתי לחפש פעם מה היה הריבוט הראשון בתולדות הקולנוע (במובן של איתחול של סדרה שכבר היה בה יותר מסרט אחד; רימייקים ועיבודים-מחדש היו עוד קודם). המוקדם ביותר שמצאתי בוודאות היה "Tarzan the Ape Man" משנת 1932, סרט טרזן הראשון בכיכובו של ג'וני וייסמילר, שהיה ריבוט של סדרת טרזן עוד יותר מוקדמת. אבל בהחלט ייתכן וסביר שהיו ריבוטים עוד לפני כן.
כדאי לציין גם שבשנים האחרונות "ריבוט" הפך למעין באזוורד הוליוודי שמשתמשים בו לפעמים כדי לתאר דברים שאין להם שום קשר למשמעות המקורית של המילה – כמו כשמיייקל ביי (אאל"ט) הגדיר את "רובוטריקים 4" כריבוט, למרות שהוא לא.
וואו, מעניין.
מכאן עולה השאלה- מה ההבדל בין רימייק לריבוט? אני מאמין שעקרונית אין אחד כזה…
בהרגשה שלי
ריבוט מתייחס יותר לסדרת סרטים – לעשות מחדש את הפרנצייז'. רימייק הוא יותר לסרט בודד, שמפיקים אותו פעם נוספת.
כלומר, אם נעשה שוב פעם את מת לחיות אחד- זה רימייק. אבל אם נעשה את מת לחיות אחד במטרה לעשות שוב את שתיים, שלוש, ארבע (למה?) וחמש (באמת למה?!?) זה כבר יהיה ריבוט.
למיטב הבנתי
רימייק הוא יצירה מחדש של סיפור שכבר הוסרט, תוך התחשבות בהתרחשויות מהסרט המקורי וביסוס התסריט עליהן. הוא מתייחס ישירות לסרט המקורי ונותן פרשנות או מראה חדשים לאותה עלילה ואינו מהווה עיבוד מחדש לליצירה ממדיום אחר.
ריבוט מתעלם מהתסריט והעלילה של הגלגול הקודם ומתחיל שוב מאפס. הוא מתנהל באותו יקום ולפי אותו רעיון בסיסי (מיליונר יתום נלחם בפשע בתחפושת עטלף בסיוע המשרת שגדל אותו, אוסף של דמויות מכדור הארץ וכוכב הלכת וולקן משוטטות ברחבי החלל בחללית אנטרפרייז), אבל הולך עם קו עלילה נפרד שאינו חוזר או מבוסס על זה של הגרסה הקודמת.
בנוסף, רימייק אכן נוטה להיות לסרט אחד שעומד בפני עצמו, בעוד ריבוט הוא לסדרה שלמה. עם זאת, לא מדובר בחוק ברזל. "השתולים" נחשב לרימייק, למרות שהוא מבוסס על טרילוגיה ולא על סרט יחיד.
והאושנים?
איפה הם?
רימייקים
(ל"ת)
"אושן" הראשון היה רימייק.
האחרים היו המשכים לרימייק.
המילה עצמה חדשה למדי.
http://books.google.com/ngrams/graph?content=reboot&year_start=1950&year_end=2000&corpus=15&smoothing=3&share=
חיפוש אחר מעלה כמה תוצאות מעניינות בשנות הארבעים.
מעניינות, כי אין לי מושג מה עומד מאחוריהן.
http://books.google.com/ngrams/graph?content=movie+remake&year_start=1800&year_end=2000&corpus=15&smoothing=3&share=
סופרמן חוזר לא לגמרי מתעלם מקודמיו
הוא כן מתעלם מסופרמן 3 ו-4 אבל אאז"נ בריאן סינגר אמר בזמנו שהוא המשך מסופרמן 2. אז אפשר אולי לומר שסופרמן חוזר הוא סיק-בוט.
איש הפלדה לעומת זאת הוא לחלוטין ריבוט.
לא פעולה תוקפנית.
במונחי מחשב: איתחול המערכת, הפעלה מחדש. בעגה קולנועית\ספרותית: איתחול ההמשכיות בסדרה.
דוגמה: סדרת סרטי באטמן שהחלה ב-1989 ע"י טים ברטון לעומת טרילוגיית באטמן של כריסטופר נולאן.
תודה למורי הנבוכים
אכן מבלבל.
משהו פה קצת לא מסתדר
למה שם הוא בז בדיוק? לדרך שמתייחסים לתסריטאים? לשיטה ולאיך שיוצאים רוב סרטי הקיץ?
אם זה האחרון אז למה הוא לא פשוט מנסה לשנות דברים ולכתוב תסריטים טובים לסרטים כמו "הנסיך הפרסי"? אפילו לא להתאמץ?!
או שהוא פשוט תסריטאי גרוע ומנסה לכפות על זה בהכפשת הוליווד…
בועז יכין ורופאי שיניים
מצאתי את הטקסט של הראיון ההוא (שהתפרסם בטיים אאוט בשנת 2008), ומעניין שגם בו יכין מזכיר רופא שיניים בהקשר של התסריטים האלה. מוזר. כנראה שכתובי תסריטים ממש מזכירים לו רופאי שיניים.
רק שלא תהיה טעות: יכין ואשתו אנשים נחמדים ביותר ומאוד נהניתי מהשיחה איתם, הראיון נעשה לרגל הקרנת הסרט שלו, "מוות באהבה" בפסטיבל ירושלים. בעוונותי לא יכולתי להגיע לפסטיבל, ומכיוון שהסרט לא הוקרן בארץ בשום מסגרת אחרת, לא ראיתי אותו בכלל מאז.
למעוניינים, הטקסט המלא.
הדבר הבולט ביותר ברשימת הקרדיטים הקולנועיים של בועז יכין הוא האקלקטיות. הוא עשה סרטים כמעט מכל סוג וז'אנר אפשרי: הוא התפרסם בזכות סרט עצמאי על הגטו הברוקלינאי ("פרש") והמשיך עם דרמת ספורט הוליוודית ("לזכור את הטיטאנים"). הוא הפיק סרטי אימה ("הוסטל") וכתב שמאלץ רומנטי ("ריקוד מושחת 2"); הסרט הקודם שביים הוא קומדיה קלילה ומסחרית ("בנות בסטייל") שהופקה בלב המערכת ההוליוודית, והשבוע הוא התארח בפסטיבל ירושלים עם סרטו החדש, "מוות באהבה" – דרמה פסיכולוגית קשה לצפיה עם הדים של שואה, שהופקה עצמאית. גם אם מתאמצים, קשה למצוא חוט מקשר משותף בין כל הסרטים האלה.
יכין ואשתו, במאית הקליפים עלמה הראל, הגיעו לביקור בארץ לרגל הפסטיבל. יכין, שנולד וגדל בארה"ב להורים ילידי הארץ, מדבר עברית בסיסית אבל מתבטא טוב יותר באנגלית. הראל, שברזומה שלה קליפים לאמנים ממוקי והג'ירפות ועד לטיילור הוקינס, משמשת כמתורגמנית ומתמצאת הרבה יותר בנוף התל-אביבי. איזה רושם מקבל תושב ותיק של עיר הסרטים על הכרך המזרח-תיכוני? מתברר שמי שחשב שאל. איי. דקדנטית לא ראה את תל אביב. "אני חי באל. איי. 12 שנה, ואף פעם לא ראיתי מישהו מסניף קוקאין. כאן זה קורה בגלוי, כל הזמן. זה לא יאומן". יכין מספר.
"מוות באהבה", סרט שמערב שואה, סקס, פסיכולוגיה וסאדו-מאזוכיזם, הצליח, נדמה, להביך אפילו את קהל הפסטיבל המנוסה. ז'קלין ביזה מגלמת בסרט אמא מזדקנת לבן מסוגר כבן ארבעים, ששרדה בצעירותה במחנה ריכוז בזכות רומן עם רופא נאצי סאדיסט. מדובר בנושא שנכנס אצלנו תחת כותרת הגג הקצת מאוסה של "דור שני לשואה", אבל יכין מתעקש שמדובר בדבר שונה.
"הסרט לא עוסק בשואה. אני חושב שסיפור השואה הקלאסי כבר נטחן, הוא כבר משעמם, אבל עדיין יש הרבה דרכים אחרות לגעת בנושא הזה, שעוד לא הגיעו לקולנוע. בדרכים רבות השואה בסרט הזה היא רק מטאפורה למשהו אוניברסלי יותר – לצורה שבה ההתנהגות שלנו, הזהות שלנו, מושפעות מדברים שקרו לפני שנולדנו ושאנחנו לא מבינים. אנחנו חושבים שאנחנו אינדיבידואלים, אבל הדרכים של אנשים אחרים עיצבו אותנו".
יכין מחזיק בקשרים טובים בחלונות ההוליוודיים הגבוהים, ושורת הסרטים המגוונים שעליהם עבד מעידה על כך שהוא יכול ליצור כמעט איזה סרט שיבחר. מה גרם לו ליצור דווקא סרט קשה בעליל כמו "מוות באהבה"?
"הגעתי למצב שבו הרגשתי שאם אני לא אעשה את הסרט הזה, אני לא אוכל להמשיך לעבוד ביצירת קולנוע" יכין אומר. "פעם אחת בחיים אתה צריך לעשות משהו רק בשביל עצמך, בלי לעשות שום פשרות. כשגילינו שיהיה קשה מאוד לגייס כסף עבור הסרט הזה החלטנו לממן אותו בעצמנו. המילים והרגשות בסרט מבוססים על ניסיון אישי, אבל הסיפור עצמו רחוק מלהיות אוטוביוגרפי – למעשה זה הסיפור הכי פנטסטי ורחוק מהמציאות שכתבתי".
"מוות באהבה" הופק בסופו של דבר כסרט עצמאי לגמרי, מכיסם הפרטי של יכין והראל, ששמשה כמפיקה. הראל מספרת שהמחשבה על שיווק הסרט והפצתו לא העסיקה אותם בכלל בזמן עשיית הסרט. "הכוונה היתה רק להוציא את זה מהסיסטם. אפילו עכשיו, כשהסרט כבר מוכן, אנחנו קצת מתעצלים: אנחנו כמעט ולא דוחפים אותו, שלא כמו שאחרים היו עושים אחרי שהשקיעו את כל כספם בסרט".
והפצה של סרט אמריקאי עצמאי היא עניין לא פשוט. "יותר קשה מאי פעם להוציא היום לשוק סרט עצמאי" מסבירה הראל. "נעשים היום הרבה יותר סרטים בתקציב זעיר: אם פעם פסטיבל סאנדנס היה מקבל מדי שנה 300 סרטים כדי לבחור מתוכם, היום הם מקבלים 5,000 סרטים לשנה. אבל רק בודדים מבין הסרטים האלה מצליח בכלל להגיע לבתי הקולנוע, שלא לדבר על להצליח מסחרית"
"המצב כיום הוא שחלק גדול מהמימון לסרטים האמריקאים מגיע ממכירה מראש של זכויות ההקרנה בחו"ל. אבל בשנים האחרונות הקהל מחוץ לארה"ב מעדיף יותר ויותר תוצרת מקומית. אפשר לראות את זה גם בארץ: מאמריקה הם רוצים רק את הכוכבים והבלוקבאסטרים הגדולים. סרטים עצמאיים, סיפורים קטנים – למי אכפת מזה, כשזה מגיע מאמריקה? הם רוצים לראות את אלה של עצמם, בשפה המקומית. הסיכוי של סרט ישראלי קטן להגיע ל-100 אלף צופים גדול הרבה יותר מאשר של סרט אמריקאי דומה".
כדי לעזור במימון הסרט יכין ביצע כמה עבודות שכתוב-תסריטים בקצה השני של הסקאלה הקולנועית – בלוקבאסטרים מיועדים עבוא אולפני ענק. אחד מהסרטים עליהם עבד הוא מה שאמור להיות אחד מלהיטי הקיץ הבא, העיבוד הקולנועי למשחק המחשב "הנסיך הפרסי", בהפקת ג'רי ברוקהיימר ובכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול. אבל יכין מביע חוסר עניין מוחלט בסרטים האלה, שאותם הוא מצהיר שהוא עושה על מנת לשלם את החשבונות בלבד.
"זה כל כך לא מעניין אותי. לכתוב את הסרטים האלה בשבילי זה כמו ללכת לרופא שיניים. תבין, אני לא מרחם על עצמי: אף אחד לא יורה עלי, אני לא רעב, יש לי חיים טובים. אני יודע שהרבה אנשים עושים דברים שהם לא אוהבים לעשות. אבל זה לא מה שהייתי מעדיף לעשות. יש בזה משהו הרסני: אם יש לך כשרון למשהו ספציפי, שמקרב אותך לעצמך ולאמת שלך, ואתה משתמש באותו הכשרון כדי ליצור בולשיט, זה יכול להשפיע על היכולת שלך להשתמש בזה אחר כך בדרך יותר כנה".
"אני מקנא בספילברג, או הבחור הזה שעשה את "וול-E", אנדרו סטנטון. הם באמת נהנים מזה, הם עושים את מה שהם באמת אוהבים לעשות – וזה, למזלם, גם מה שמצליח. יש להם מזל. בשבילי זה לא ככה. הנושאים שמעניינים אוי הם הרבה יותר קשים וכואבים, וזה לא תמיד כל כך כיף. כשאני עובד על הסרטים המסחריים אני עושה את זה באופן הרבה יותר מכני, מקצועי. אני מקווה שהגישה שלי אינה צינית מדי, ואני משתדל לכבד את הסרטים האלה במידת האפשר, אבל עדיין זה בלי ספק עניין מקצועי בלבד".
במאמציו לברוח מהבולשיט ההוליוודי יכין ויתר גם על דברים שהיו חלומם של הרבה יוצרים אחרים. כשנפלה בחלקו ההזמנות להשתתף – ואולי לביים – בסרט "באטמן", הוא ויתר עליה."האולפן פיתח במקביל כמה כיוונים אפשריים עבור באטמן, ואחד מהם היה הסרט הזה – סוג של גירסת באטמן עתידנית. כתבתי לזה דראפט, אבל כשעלתה האפשרות שאהיה מעורב מעבר לזה ויתרתי מיד. אני לא יכול לראות את עצמי מבלה שלוש שנים מחיי מול מסכים ירוקים".
ובכל זאת, גם הפרוייקטים הבאים של יכין שייכים לאותה קטגוריה הוליוודית. הוא כתב, ועשוי להפיק, סרט מדע בידיוני בשם "Alien Legion" – "כמו לגיון הזרים של צרפת, אבל בחלל החיצון"; בחודש הבא ייוודע לו אם קיבל אור ירוק לבימוי סרט אישי יותר שכתב, מערבון בשם "God's Only Son". אחריו הוא יהיה זקוק רק למיוזיקל כדי לכסות כל ז'אנר אפשרי.
"מוות באהבה" הוקרן גם בסינמטק ת"א
יכין היה נוכח גם שם (לא נשארתי לדיון איתו כי השאלות של הקהל עלולות להביך, וכי מיהרתי לאוטובוס).
איך הסרט? אם זכור לי נכון, מאכזב אך ראוי לצפייה. סרט מביך? לא נורא, הקולנוע ההוליוודי (עליו יכין מתלונן, ובצדק, גם אם הוא שותה מהבאר) מביך אותי יותר.
הארץ.
וזה אחלה ראיון.
http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.1996711
אוי, לא
לא רק שהתגובה הזאת מדאיגה מאוד, אני רואה שיכין גם כתב וביים את "קוד שמור" המשמים. עכשיו אני מתחיל קצת לחשוש מ"האשליה"…
האמת? מבחיל אותי.
(ל"ת)
זו הזדמנות להזכיר
לכל מי שעדיין לא ראה את "פרש" – לרוץ לראות.
חבל.. "העולם אחרי" נשמע ממש מגניב
מאוד אהבתי את הטריילרים, ובכלל, אני מאוד אוהב את הנושא.
ומישהו מוכן להסביר לי מה היה ההגיון של וויל? האם הוא באמת שכר את הבמאי הקטסטרופלי שמאלן לתפקיד, או שזה רק מה שהתקשורת מנסה לגרום לנו להאמין ולמעשה זה (עוד) מעשה סחיטה של שמאלן?
א-הא!
אני חושב שמצאתי מה הסיבה לכל ההתנהגות המוזרה הזו:
סיינטולוגיה.
קצת מצחיק לקרוא אחרי הדוחק"ו הנוכחי
את הדוחק"ו העתיק הזה
http://www.fisheye.co.il/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-26112000/
לחשוב שפעם שמלאן היה מילת קסם שמריצה אנשים לקולנוע.
היה קשה לי לדמיין זמן כזה
ואז ראיתי את התאריך והבנתי שמדובר בסרט שבא אחרי החוש הששי.
בשביל במאי שהתחיל לאכזב כמעט מיידית אחרי ההצלחה היחידה שלו, האורך של הקריירה של שמלאן (והעובדה שהוא המשיך לגייס שחקנים מליגה א' לסרטים שלו) בלתי מובן. יש לו תמונות מלוכלכות של מישהו, או שזה רק כח ההערצה של אנשים כמו ברוס וויליס?
בא לי לצאת קצת נגד הזרם
"בלתי שביר" היה טוב, אפילו טוב מאוד.. והסצנה הזאת מ"סיינס" עדיין מעבירה בי צמרמורת
מסכים.
אני זוכר מאוד לחיוב את בלתי שביר. לא חושב שראיתי אף סרט של שאמלמדינגדונג אחריו. מבחינתי הוא עדיין סמא"ח.
מבלתי שביר נהנתי מאוד בזמנו, אבל בסיינס כבר נשברתי,
והסיבה היא אותה הסיבה שהיום אני כבר לא יכול לראות את בלתי שביר, ואותה הסיבה שהסצנה שהבאת כאן נראית לי יותר קומית מדרמטית: שמלאן מרביץ לצופים בראש עם פטיש. הכל אצלו רציני מדי, נוטף פאתוס, מוגזם לגמרי.
גם איש בחדר אפל, גם ילדים קטנים צועקים, גם מוזיקה מוגזמת בטירוף, גם מצלמה רועדת וגם אותו הקטע פעמיים, ופעם אחת בהילוך איטי? למה שלא תשים פשוט סרט גדול על המסך: "עכשיו תפחדו! תפחדו, אמרתי!!"
אני דווקא לא חושב שהסיבה לזה שהקטע לא מוצלח
היא באובר דרמטיות של הקטע. הווייב של הקטע בסדר גמור לטעמי. הסיבה שהקטע לא עבד עליי לגמרי היא החובבנות שלו. זה מתחיל במגישת החדשות הלא אמינה עם השורות הסתמיות והמכוונות מטרה שלה ("מה שאתם הולכים לראות כרגע, אלה תמונות מטרידות"), ממשיך בעובדה שהחייזר נראה רע, בעובדה שהמצלמה רועדת תשעים אחוז מהזמן אבל מצליחה להתמקד על שוט של החייזר, בעובדה שהילדים לא בורחים ונשארים לתעד את החייזר, ובסימליות המעושה (והמאוסה) של היום הולדת שהפך לאסון. אם אני הייתי העורך של אם נייט, הייתי אומר לו, "אחלה רעיון. עכשיו תעשה את זה כמו שצריך בבקשה".
החוש השישי, בלתי שביר, סיינס – כולם סרטים טובים לדעתי, גם היום.
הנפילה החופשית התחילה ב"הכפר" והגיעה לשיאה באיירבנדר.
אוי, זו ביקורת אדירה
WOOD!
אני אצא אפילו יותר נגד הזרם
ואגיד שלא רק שחיבבתי את בלתי שביר, אלא שהסרט של שמלאן שאהוב עלי ביותר, אחרי החוש הששי, הוא הכפר (אח, הימים שבהם היה נראה שלברייס דלאס הווארד יכולה להיות קריירה הוליוודית).
אבל בלי קשר להאם הוא סרט טוב או לא (ושוב, לטעמי הוא חביב אם כי רציני מדי, ואם הוא לא היה מגיע מהיוצר של החוש הששי לאף אחד לא היה אכפת ממנו) החשיבות של בלתי שביר היא שהוא היה נפילה, ברמת העניין והאיכות, מהחוש הששי. יש בכך, מן הסתם, השפעה של גובה הציפיות כתוצאה מהסרט הקודם, אבל כל מי שרצה לראות היה יכול להבין כבר בבלתי שביר עד כמה דלה היכולת של היוצר הכביכול מדובר הזה.
ואם יורשה לי להיות ממש היפסטר -
"החוש השישי" סרט טוויסט משעמם, ו"בלתי שביר" עולה עליו בעשרות מונים. בעוד ש"החוש השישי" נשען על טוויסט אחד בסוף (שמועבר בצורה בינונית נורא, יש לציין), כשהדרך אליו מייגעת ולא מעניינת, "בלתי שביר" הוא סרט גיבורי-על חכם ומותח עם תצוגות משחק של ברוס וויליס וסמואל ל. ג'קסון.
לא מסכימה לגבי החוש הששי
זה סרט שמחזיק גם אם יודעים את הסוף (אני יודעת כי צפיתי בו מספוילרת בפעם הראשונה, ועדיין נהניתי, ומאז צפיתי בו כמה פעמים והמשכתי להנות) ומה שהוא נשען עליו זו ההופעה של היילי ג'ואל אוסמנט, שיש לה לב ורגישות שאי אפשר להתכחש אליהם. זו גם כמעט הפעם האחרונה שברוס וויליס טרח לשחק בסרט, אם כי אני מסכימה שגם בבלתי שביר הוא לא היה רע בכלל.
היילי ג'ואל אוסמנט שחקן נפלא,
אבל הוא לא עוזר לסרט הזה להיות, אמ, מעניין. גם אני ראיתי אותו מספוילר בפעם הראשונה (כמו "פייט קלאב" או "החשוד המיידי" – שני סרטים אהובים עלי מאוד), והסרט לא הותיר עלי שום רושם. והרשי לי לצאת חוצץ נגד האמירה ש"החוש השישי" הייתה הפעם הראשונה שברוס וויליס טרח לשחק בסרט – "12 קופים" יצא ב-1995, ו"ספרות זולה" יצא ב-94'. הוא אף פעם לא היה ברנדו, אבל יכולת המשחק שלו באה לידי ביטוי עוד קודם לכן.
"הפעם *האחרונה*"
(ל"ת)
אופס
(ל"ת)
סליחה:
RED, Sin City, Moonrise Kingdom, Fast Food Nation…
נעלבתי בשמם
היי, לא אני אמרתי את זה.
(ל"ת)
מאלה צפיתי רק בעיר החטאים
ואף אחד שם לא ממש שיחק. זה היה יותר כמו תצוגת דקלום מלודרמטי עם הרבה קריינות.
ובכל אופן, אמרתי "כמעט".
כבר ב"מת לחיות" הראשון הוא משחק מצוין
וזה עגום כל כך במיוחד לנוכח חוסר ההתאמצות המוחלט שלו בסרטי מת לחיות המתקדמים יותר.
לגמרי
סרט מעולה.
הייתי בטוח שאני היחיד בטווח של מיילים שהקדיש לו תשומת לב מיוחדת.
מיינד בלואינג
(ל"ת)
אנשי חטיבת הצנחנים מבקשים למסור ששמלאן היה תמיד
כפר מעצבן במיוחד בדרך לביירות. זה מסביר למה הקריירה שלו נראית רוב הזמן כמו אחרי הפצצה.
עזוב אותך משמלאן
בדוחק"ו הזה יש משהו הרבה יותר משעשע כשקוראים אותו בדיעבד:
"בהנחה ש"הקרב על כדור הארץ" הוא העיבוד של ג'ון טרבולטה לספר "שדה קרב ארץ" המצוין של רון האברד, לא נותר לי אלא לתהות על גודל הכישרון הנדרש על מנת לקחת ספר שממש כתוב עליו "שובר קופות" ולהפוך אותו לסרט שיכול מקסימום להיות מעורר הקאות. (ותסלחו לי על המליציות)."
ועונה אדם קלין אורון:
"הנפלת על קוקדך?
האין בינה בראשך?
הקם לציון גואל?
הקם להורגך?
ספר "מצוין"?
[זאת הייתה פסקה של חמש דקות דומיה]
ספר "מצוין"?!?!?
[חמש דקות עצבים]
זהו הספר הגרוע ביותר שנכתב בז'אנר המדע-הבדיוני )שמכיל כמה וכמה נפילות איומות( אי-פעם! מגיע לו את ג'ון טרבולטה, וכל סרט טוב שהיה נעשה על-פיו היה עוול מוחלט לעוצמת החירבון של המקור!
איכס.
[חמש דקות הקאה]"
יש נביא בדגו.
אה, אופס, לא הבנתי את ההקשר
זה כבר אחרי שהסרט יצא. מביך.
באמת די מביך.
אבל "הקם להורגך" עדיין די משעשע.
מביך לי, לא לך
אתה עדיין משעשע.
אממ, תקלה?
כשאני לוחץ בדף הראשי על "כתבות ישנות יותר",
" rel="nofollow">זה קורה. רק אצלי זה ככה?
גם לי.
(ל"ת)
פתרון פשוט:
בכרום (או בפיירפוקס עם firebug), ללחוץ על F12, ואז ללחוץ על סימן המשקפת למטה, ואז ללחוץ על התמונה הגדולה שמסתירה, ואז ללחוץ על del. ואז התמונה הגדולה שמסתירה תיעלם
באמת. זה לא כל-כך קשה.
תודה, תוקן.
(ל"ת)
מדוע ולמה בויקיפדיה כתוב
שעתיד לצאת מכוניות 3 ב2016??
אם אנשים רבים תהו למה מכניות 2 יצא אז בטח שאנשים לא יבינו למה אפילו חושבים על מכוניות 3.
התשובה הקלה: כי הסרטים האלה שווים המון המון כסף.
לא יודע מאיפה המידע של ויקיפדיה: שום דבר לא הוכרז רשמית, אם כי אני לא אתפלא אם באמת ייצא "מכוניות 3" ב-2016.
אחרי 'מכוניות 2' ו'מטוסים'
אני כבר לא מתפלא על 'מכוניות 3'. לא נראה לי שלפיקסאר כבר אכפת מהכבוד העצמי שלהם.
"מטוסים" הוא לא של פיקסאר.
(ל"ת)
פיקסאר הוא אולפן האנימציה היחיד
שהביא שני סרטי אנימציה להיות מועמדים (שנתיים ברצף) לאוסקר לסרט הטוב ביותר, בנוסף לעוד שש מועמדויות שלהם לפרס התסריט המקורי הטוב ביותר, שלא לדבר על זה שהם אחראים לסרט האנימציה הכי מצליח בתולדות הזמנים (צעצוע של סיפור 3). זה שהם מחליטים לטפח מיני-פרנצ'ייז מטופש לא אומר שהם איבדו את הכבוד העצמי שלהם.
נכון. אבל פיקסאר מתחילים להדאיג לאחרונה
אחרי "מכוניות 2" ו"אמיצה" (שהוא לא סרט רע, אבל אין בו כמעט כלום ממה שהופך את סרטי פיקסאר למיוחדים ומוצלחים כל כך) נראה שהם הפסיקו להתאמץ או שהם באמת איבדו את מגע הקסם. והעובדה שהסרט הבא שלהם גם הוא המשך גם היא מדאיגה (אבל – המשך/פריקוול לסרט מצוין שלהם, וצש"ס 2 ו-3 הוכיחו שהם יודעים לעשות סרטי המשך נפלאים ממש שמתעלים על קודמיהם).
ההכנסות מחוץ לארה"ב של מהיר ועצבני 6 הן די מדהימות
מהיר 5 הרוויח 416 מיליון דולר מחוץ לארה"ב, אחרי שבוע וחצי מהיר ועצבני 6 הכניס 310 מיליון וזה עוד לפני שהסרט מוקרן בסין, יפן ואוסטרליה. הסרט הזה הולך לסיים עם יותר מ-600 מיליון דולר מחוץ לארה"ב.
72% בעגבניות למהיר ועצבני 6
ואני מדברת על המבקרים, לא על הצופים (בצופים 87% אהבו).
העולם השתגע.
הכל בזכות פאולינה אלברשטיין.
(ל"ת)
הדוחקו עושה לי געגועים למכסחי הקופות...
יש צפי לקאמבק?
מסתבר שלא מזמן נסגרה תערוכה שהציגה תמונות של בתי קולנוע נטושים/הרוסים ברחבי הארץ.
הנה קישור למאמר על זה (באתר המגניב קפה גיברלטר), בתחתיתו יש קישורים לשני האתרים שמכילים את תמונות בתי הקולנוע המנוחים.
שריד לימים תמימים יותר (שגם אם רובנו לא חיינו בהם, אנחנו מכירים אותם). עצוב משהו.
האמת היא שמשום מה
חשבתי שדווקא הסרט הזה יהיה המצליח יותר (ביקורתית) מבין הסרטים האחרונים שלו. משהו בטריילר נתן לי את ההרגשה שזה יהיה לא רע. אז כן, אפשר להגיד שאני מופתע שהסרט מקבל ביקורות כל כך איומות, אבל הוא מעולם לא עניין אותי מספיק בשביל שיהיה לי אכפת.
עוד בטריילר טענתי שזה נראה רע:
http://www.fisheye.co.il/after_earth_trailer/
עוד באירופה טענתי שזה נראה רע.
(ל"ת)
מה כבר אפשר לחדש בכתבות על קומפלקסי הקולנוע?
הפעם כתבה על העיצוב האדריכלי של הסינמה סיטי, יס פלאנט וגלובוס מקס
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000849669
אדרי על הסינמה סיטי המוקם בירושלים:
"בשיחה עמו, אדרי מספר שעיניו ועיני אחיו משה, שותפו, נשואות אל המתחם הבא: סינמה סיטי ירושלים. "פרויקט גרנדיוזי", הוא אומר, ובמילה זו השתמש יותר מפעם אחת במהלך השיחה, ומוסיף: "סינמה סיטי ירושלים יהיה מתחם הקולנוע הכי יפה בעולם. הוא עוד לא גמור וכבר הוכרז כאתר תיירות. אנחנו בונים שני אולמות תיאטרון, מקימים שם את עיר התנ"ך, עם תיבת נוח הכי גדולה שנבנתה אי פעם בעולם.
"בנוסף, אנחנו בונים את מוזיאון הקולנוע היהודי – ישראלי. מכניסים תוכן של מסע אל היהדות. יהיו שם גם הרבה בתי קפה. זה דברים חדשים שלא עשיתי עד היום".
– מה הסיבה? הקהל הירושלמי הוא אחר?
"לא. כי ירושלים זו ירושלים. וצריך שיהיה דמיון לא רק בקולנוע".
אך מעבר לדמיון, אדרי מבקש לשדר עושר ויזואלי פיזי. אדרי: "אנחנו רוצים שיגידו – 'וואו, שמו הרבה כסף עלינו, אנחנו רוצים לבוא לפה'"."
ובמסגרת כתבה על הקמת מתחם קניות חדש באשדוד מתגלה כי גם שם ייפתחו אולמות קולנוע חדשים, 10 במספר, מבית הסינמה סיטי. מועד הפתיחה המשוער הוא אביב 2015 (אם בכלל יאשרו את התב"ע של המתחם)
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000849584
אה, אדרי מבטיח?
אז הוא מבטיח.
לא הבנת אותו
הוא התכוון שיהיו כל כך הרבה קומפלקסים היחידים מסוגם בעולם סביבך עד שזה ירגיש כמו מסך של 360 מעלות.
Speaking of which
הוא לא הבטיח איזה אולם מיוחד עם רצפת זכוכית עם מסכים למטה שיגרום לך להרגיש עוד יותר בתוך הסרט?
הוא גם אמר שהיו במאים מפורסמים שבאו לישראל כדי לראות את האולם והתעניינו בו (כבר אז זה היה נשמע לי מוזר, אילו במאים בדיוק? מתי? ולא היו מודיעים על דבר כזה בעיתונים או בחדשות?) ושהוא יכולל מהפכה.
נו, אז איפה האולם הזה בדיוק?
אני עדיין מחכה לאולם הזכוכית בראשל"צ.
עוד מעט (בחמישי הקרוב) זה כבר שלוש שנים מאז היומולדת ההיא שאבא שלי הבטיח לי שהוא ייקח אותי לשם לראות את 'אווטאר'.
לא נשכח ולא נסלח.
את ההלחם "יומולדת" כבר שמעתי כמובן.
אבל זו הפעם הראשונה ששמעתי שמתייחסים אליו כנקבה. מעניין.
בלבול במקשים
תירוץ עלוב ככל שזה נשמע, אבל אמיתי לגמרי.
דווקא זה נפוץ להתייחס לזה כנקבה
משום מה.
מצחיק שהכתבה משתפכת על ההשקעה בעיצוב
אבל כשמתסכלים על התמונות, מגלים עיצובים (לפחות לדעתי)
" rel="nofollow">מזעזעים .
התמונה למעלה היא מיס פלאנט בראשל"צ.
כנראה שתי האחרות הן אחת של סינמה סיטי כלשהו והשניה של גלובוס כלשהו, אבל אף אחת מהן לא מהקומפלקס החדש שנבנה בירושלים.
"הוא עוד לא גמור וכבר הוכרז כאתר תיירות."
מי יכול להוציא משפט כזה מהפה בלי לצחוק?
בתכל'ס, זה נשמע כיף אחד גדול. מגלומני להחריד ופיל לבן ענק בפוטנציה, אבל בהחלט כיף. רק שילמדו מהשניים הקיימים ולא יעשו מהם קניונים מלוקקים ודביקים*.
* במילה "דביק" כתיאור לסיס"י גלילות נתקלתי פה בתגובות באתר והיא כ"כ גאונית שאימצתי אותה בחום. המילה היחידה שיכולה לתאר אותו.
בסינמה פארק
זאת פשוט הריצפה שדביקה.
במסגרת חמישי בקמפוס, באונ' ת"א, מחרתיים.
ביקורת על World War Z
http://www.hollywoodreporter.com/movie/world-war-z/review/562560
בקצרה: הסרט עצמו לא רע אבל לגמרי מהמבנה של הספר והופך את בראד פיט לגיבור הראשי שמציל את העולם. לא מפתיע, אבל מה שהצחיק אותי זו ההערה הבאה, לגבי סצינה שמתרחשת בירושלים עם פיט ודמות ישראלית:
"the convulsive action climaxes with Gerry and a scared, wounded but capable female soldier, Segen"
המבקר ממשיך לקרוא לה סגן לאורך הביקורת.
זה בהחלט מפתיע אם הסרט הזה לא רע.
(ל"ת)
הביקורת מתייחסת בעיקר לאקשן
ונותנת לו ציונים גבוהים. אין ממש התייחסות לעלילה או לדמויות, אז הלא רע הזה צריך להלקח בערבון מוגבל.
הנה ביקורות שמתייחסות גם לתוכן, ורובן משבחות:
http://www.rottentomatoes.com/m/world-war-z/, בינתיים 80%. 10 ביקורות הן בהחלט לא מספיק לייצר סטטיסטיקה אמינה, אבל זו התחלה לא רעה בכלל.
ממוצע של 6.5, לא כזה מלהיב...
(ל"ת)
להבנתי הטעות היא לא של המבקר
זה שמה של הדמות בסרט, כך שמעתי לפחות.
נראה שזה אכן המצב
http://www.imdb.com/name/nm2020146/
(לא שימד"ב לא טועה לפעמים, כן? אבל אם זה גם בביקורת וגם שם…)
סרן סגן?
(ל"ת)
מזכיר לי ציטוט
"This dead body here is Detective Mills"
"?Another one of the good guys, huh"-
"No, sir. His first name is Detective"
וכמובן מייג'ור מייג'ור
(ל"ת)
אהם – אני מניח שאתה מתכוון מייג'ור מייג'ור מייג'ור חייל! נא להתייחס לסגל (לסגן) הפיקודי בכבוד הראוי!
זה אכן שם הדמות עפ"י ראיון עם השחקנית
שאלה למי שקרא: בספר יש דמות כזאת?
זכורה לי דמות של סוכן מוסד מזדקן
שמדבר במבטא יידישי כבד, אבל לא דמות בשם סגן סגן.
תודה! סתם עניין אותי מי פישל, הסופר או התסריטאי
או שמא זה מכוון?
"הפשלה" הזו היא של התסריטאי (למרות שדי קל להצדיק את זה – בישראל יש מהגרים ממדינות שונות כולל ארה"ב ואנגליה ואף על פי שהשם "סייגן" הוא לא סופר נפוץ הוא בהחלט מקובל – הדמות יכולה להיות מהגרת אמריקאית, או בת להורים מהגרים).
זה לא שלספר (עם כל המעלות שלו) חסרות בעיות אמינות בתיאור מדינת ישאל (ו, אני מניח, גם במדינות אחרות).
אבל
סייגן כותבים Sagan, לא Segen
איפה הראיון?
אולי פשוט לא אומרים אף פעם את השם האמיתי שלה בסרט ולכן כל הזמן מתייחסים אליה כאל "סגן".
זה היה בגיא פינס
היא סיפרה גם שבסט שהיה אמור לייצג את ישראל היו שלטים בעברית עם טעויות שנראה שנובעות מגוגל טרנסלייט. אני תוהה אם חסרים ישראלים בלוס אנג'לס שאפשר לבקש מהם לעבור חמש דקות על התרגומים תמורת שכר סמלי… חוסר מקצועיות זה דבר מעצבן, במיוחד בהפקות ענק.
לפי כל הסימנים אין שום קשר בין הספר לסרט.
(ל"ת)
זמן טוב להחזיר את סקר ה"הסרט הכי פחות נאמן לספר עליו הוא מבוסס" רק כדי לראות את מעריצי משחקי הרעב מצביעים לו בהמוניהם כי נתנו את השורה של קטניס לפיטה1… או שמא מעריצי המשחק של אנדר יסחפו הפעם?
1 ואו – אני מרגיש זקן.
אני הייתי מחכה עם זה לסרט השלישי של משחקי הרעב.
אם הם מסריטים את השעמומון המתלהב-מעצמו הזה ככתבו, אני צנצנת.
חכי לספין-אופים.
הראשון יקרא, כמובן, Hunger Games: Pita.
השני ייקרא Hunger Games: Falafel
והשלישי, כמובן, 2H2G: With or without Tahini?
משחקי הרעב: פיתה
נשמע כמו שם של תוכנית ריאליטי להרזייה
וכמובן, שכחתי את הספין-אוף האשכנזי:
"משחקי הרעב:פסח".
אמן בשם טימות'י אנדרסון עיצב כריכות של רומנים ישנים לטרילוגיית "מלחמת הכוכבים". אפשר לראות אותם בחנות שלו, שם יש עוד הרבה יצירות יפות.
ועוד קצת "מלחמת הכוכבים" – כתבה על התפתחות הלוגו של הסרטים.
בניסיו דל טורו מצטרף ל"שומרי הגלקסיה".
חברה אחת החליטה לגייס עובדים בדרך יצירתית – היא יצרה טריילר. הוא די מוזר ולא כזה טוב, אבל הרעיון נחמד.
ולסיום,
" rel="nofollow">איורים של מכוניות מכל מיני סרטים. כמה אתם מזהים?
בעקבות הפרק האחרון של "משחקי הכס", האינטרנט רעש וגעש. אנשים צילמו את עצמם מגיבים בהיסטריה, הלם ולפעמים גם דמעות. אבל זו כנראה התגובה הכי טובה (ספוילרים, אובוויוסלי).
גדול
ובנוסף: (ספוילרים)
http://www.youtube.com/watch?v=2ggej8DtlWs
ואחת הכתבות המצחיקות של The Onion שראיתי:
http://www.theonion.com/articles/oh-shit-i-totally-forgot-that-happens,32673/
נ.ב.
חבל קצת שאין איזה איזור שבו אפשר לדון על סדרות עם גולשי עין הדג, אחרי הפרק האחרון זה ממש היה חסר לי. (עם כל האהבה לתפוז ועם הקצת פחות אהבה לFXPׂ)
קפה + טלוויזיה
http://tvyaddo.com/
המסך המפוצל
http://www.tve.co.il/
FXP מעולם לא היה התשובה לשאלה כלשהי.
וכמובן, אי אפשר לדון שם, אבל אפשר לקרוא
כאן.
לא מומלץ לקרוא את התגובות כי חלק מהמגיבים שם מפגרים וחלק אחר אנשים רעים.
מכיר את הבלוג היטב, הוא מעולה
ועשית את הבלתי ייאמן, הצלחת לגרום אפילו לטוקבקים להיות מפרגנים. כבוד![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)