"הנוקמים: מלחמת האינסוף" עשה בסוף השבוע האחרון בסביבות 250 מיליון דולר בארה"ב ו630 מיליון דולר בכל העולם.
זה, ובכן, הרבה מאוד כסף. כמה בדיוק? ובכן, זה מספיק כסף כדי ש"הנוקמים: מלחמת האינסוף" ישבור את השיאים הבאים:
שיא ההכנסות לסוף שבוע – ארה"ב (בעבר שייך ל"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"), שיא ההכנסות לסוף שבוע – גלובלי (בעבר שייך ל"מהיר ועצבני 8"), שיא ההכנסות בסוף שבוע בדרום קוריאה, מקסיקו, ברזיל ועוד כמה ארצות, ואת כל השיאים האלה בארה"ב: שיא ההכנסות לימי שבת וראשון (בעבר של "הכוח מתעורר"), שיא ההכנסות לסוף שבוע באביב (בעבר שייך ל"היפה והחיה (2017)"), שיא ההכנסות לסוף השבוע באפריל (בעבר שייך ל"מהיר ועצבני 7"), ההפצה הרחבה ביותר (מבחינת מספר אולמות בהם הסרט מוקרן) לסרט PG-13 (בעבר שייך ל"דמדומים 3: ליקוי חמה"), הסרט שהגיע הכי מהר ל150, 200 ו250 מיליון דולר (בעבר של "הכוח מתעורר"), ואני בטוח שעוד כל מיני שיאים שנשמעים פחות מפוצצים מאלו.
השאלה הגדולה עכשיו היא מה יהיה הלאה: מכיוון שהסרט התעלה על הציפיות של החזאים בנוגע לביצועים שלו בסופ"ש הראשון – האם הוא יצליח להתעלות גם על עוד ציפיות ולכבוש את פסגת טבלת הסרטים הכי מצליחים, לפחות בארה"ב? פעם שעברה שסרט שבר את שיא ההכנסות בסופ"ש ("הכח מתעורר") הוא גם שבר בסופו של דבר את שיא ההכנסות בארה"ב – אבל הוא נהנה מעונת החורף, בה היו לו פחות איומים; בינו ובין הבלוקבאסטר הבא שאחריו ("דדפול") עברו חודשיים. עכשיו, לעומת זאת, בעוד שלושה שבועות יוצא "דדפול 2", שבוע לאחריו "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" ואז גם "עולם היורה 2" ו"משפחת סופר על 2" נכנסים לחגיגה כך שאי אפשר להגיד של"מלחמת האינסוף" לא יהיו מתחרים. השאלה היא רק האם הם מתחרים מספיק חזקים כדי להוריד מהביצועים הקופתיים שלו.
עוד שאלה היא האם הוא יצליח להחזיק בתואר הזה למשך זמן משמעותי. "הכח מתעורר" החזיק בתואר בדיוק שנתיים וקצת, ובכלל בשנים האחרונות אנחנו רואים פתיחה מטורפת אחרי פתיחה מטורפת [תזכורת: ב2015 השיא הזה נשבר פעמיים] שמוחקת את השיאים הקודמים וגורמת לנו להתייחס בזלזול לכל סרט שלא פותח עם 200 מיליון דולר. זאת לא שאלה חסרת פשר: הרי יש סרט אחד שנה הבאה שהוא מועמד טבעי לרשת את תואר הפתיחה הגדולה ביותר – "הנוקמים 4". האם ב"מלחמת האינסוף" היה שילוב חד פעמי שהוביל להישג הזה או שהוא היה רק החימום לקראת המופע האמיתי? את התשובות נדע שנה הבאה.
את הסכום המדויק לחלוטין נדע רק יותר מאוחר היום, אבל ברור לחלוטין ש"הנוקמים: מלחמת האינסוף" הוא אירוע לכל דבר ועניין. והעובדה שכל זה קורה כשהאירוע לכל דבר ועניין הקודם של מארבל, "הפנתר השחור", נמצא כרגע במקום החמישי בקופות בארה"ב (מדובר בעלייה, לאחר ששבוע לפני כן הוא היה במקום השמיני) מראה שהולכים להיות הרבה בונוסים בדרג הניהולי של מארבל ודיסני השנה – וזה עוד לפני שהסרט השלישי של מארבל השנה, "אנטמן והצרעה" יצא לאקרנים.
אני לא מקנא במפיקים של אנטמן
אילו מספרים שהם לא יקבלו, זה יראה לא משהו. רושם כללי מנצח כל תירוץ מושכל (זה סרט קטן, הנה הוא מתברר במרכז הרשימה של מארוול, עשה יותר מקודמו וכו')
דווקא לאנט מן יש סיכוי לא רע להתברג לעשירייהשל כל הזמנים
עם ההייפ העצום.
דווקא להיפך
אני משער שהמפיקים מודעים לכך שהפוטנציאל הכלכלי של הסרט הזה קטן יחסית (הסרט הקודם נמצא במקום ה-16 מתוך 19 של מארוול מבחינת הכנסות בעולם), כך שדווקא ההייפ של מלחמת האינסוף יכול לעזור להם למקסם את הרווחים שלו.
המפיקים של אנט מן אלו המפיקים של הנוקמים 3 (קווין פייג קיצור)
ונראה לי שלפי כמות השמפניות שנפתחות ברגע זה יש במה לקנא..
אני מקנא בהם
הם מפיקים סרט בMCU, ויש להם את פול ראד והמון, המון כסף.
לא ממש מבינה את הרעיון הזה
אף אחד לא מצפה מאנטמן לעשות מספרים של אינפיניטי וור. יש מערך ציפיות שמותאם לכל סרט, בהתאם למה שהושקע בו ולתוצאות שנחשבות סבירות עבורו.
או במילים אחרות, אין "רושם כללי" שאנטמן אמור אפילו להתקרב למה שהסרטים האחרים של מארוול עשו השנה. כל עוד הוא יעשה משהו באזור של אנטמן הראשון או יותר מכך, זה ייחשב הצלחה מבחינת כל מי שמבין משהו בקולנוע.
ראשון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11
לא ולא,
אתה שני….
והכי מדהים - כל זה בלי סין.
הסרט הכניס 630 מליון דולר בסופ"ש הראשון מבלי שהוא עדין יצא בסין, שם זה יקרה רק ב11.5, מה שדווקא יכול לשחק לטובת מארוול, שבדיוק אחרי שהביצועים בקופות ירדו סין תבוא ותקפיץ אותו בחזרה למעלה
יש סיבה לכך שסין מקבלים באיחור ?
חשש מפיראטיות אולי ?
נתונים בישראל
מעניין אותי לדעת נתונים בישראל. לא מצאתי בMOJO. ידוע למישהו נתונים?
בהחלט מעניין
גם בהקרנה של חמישי שהייתי, וגם ההקרנה של היום היה מלא לגמרי. הראשונה היתה באיימקס והשנייה הקרנה רגילה.
258.. מטורייף
והישג מרשים נוסף של ה-MCU:
"הפנתר השחור" גם הוא עדיין ברשימה (#5, 11 שבועות אחרי שיצא). מישהו זוכר מתי לאחרונה כיכבה דמות בשני סרטים שונים (במקביל) בטבלת שוברי הקופות?
וונדר וומן וליגת הצדק
היה הפרש קצת יותר גדול בין לבין…
אולי התבלבלת עם Wonder שהיה מקום שני?
כי "וונדר וומן" לא היה קרוב לטבלת שוברי הקופות בסופ"ש הראשון של ליגת הצדק.
זה דווקא היה קצת פאשלה של מארוול.
הם לא צפו את עוצמת ההצלחה של הפנתר השחור, ולא נתנו לו מספיק זמן להתעייף לפני שהכניסו את הבא בתור. ייתכן שעכשיו גם מגרדים בראש בהנהלת דיסני בתהייה האם חודש עד הסרט הבא של התאגיד זה לא פחות מדי.
לא בטוח
אם כבר, ההצלחה המטאורית של שני הסרטים מוכיחה ההפך – הקהל לא מחפש מרווח נשימה. לולא "הנוקמים" לדעתי הפנתר לא היה במקום 5 אלא נמוך יותר, כפי שהוא היה בשניים-שלושה הסופ"שים הקודמים. עליית "הנוקמים" הציתה עניין מחודש בוואקאנדה (או זה, או שיתכן כי מי שלא מצא כרטיסים לסרט החדש – התפשר על האחד שעדיין יש לו מקומות פנויים).
או, מהכיוון השני-
מי שלא הספיק לראות את הסרט ופתאום הבין שהוא חייב להשלים אותו לפני האוונג'רס.
למה עדיין משתמשים בטייטלים של "כל הזמנים"?
אני מניח שרבים כאן מכירים את box office mojo עם ההשוואות שלהם שלוקחות את המדד בחשבון
ואז מרבית הסרטים "הכי מצליחים אי פעם" מתדרדרים רחוק רחוק במורד הרשימה.
אכן, מכירות של כל מוצר (לצורכי השוואת פופולריות) מודדים ביחידות, לא בדולרים
להשוות את ההכנסות הדולריות של הנוקמים עם אלו של "חלף עם הרוח" מגוחך כמו להשוות את ההכנסות הדולריות של פורד מודל T, שנמכר בזמנו בכמה מאות דולרים לרכב של ימינו, שנמכר במחיר דולרי גבוה פי 30. אף מוצר (כולל מוצרים דומים כמו אלבומי מוזיקה) לא נמדד בהשוואה אבסולוטית של הכנסות.
גם השוואה ביחידות לא תהיה הוגנת
כי היום יש הרבה יותר מסכי קולנוע זמינים, לצורך העניין, גם יותר אנשים. א"א להשוות באמת ושקלול אינפלציה בלבד לא משפר את המצב משמעותית.
אי אפשר באמת להשוות.
אין דומה הצפייה בקולנוע לפני עידן הטלוויזיה לצפייה לפני עידן הצפייה הביתית האיכותית לצפייה בקולנוע היום. בדיוק כפי שהקריטריון לתקליט זהב משתנה עם השנים, ככה אי אפשר להגדיר קריטריון השוואתי לפופולריות של סרט שיכלול גם את חלף עם הרוח, גם את מלחמת הכוכבים וגם את הכח מתעורר.
ואפרופו מלאנתפים דולרים ושיאים רלוונטיים
זה עשוי להיות הסרט שהגיע לנקודת הציון של מיליארד דולרים בתקופה הקצרה ביותר. הכוח מתעורר מחזיק בשיא עם 12 ימים. הנוקמים כבר היום עם 857 מיליון והוא צפוי להגיע לרף המיליארד ביום השמיני שלו.
http://deadline.com/2018/05/avengers-infinity-war-first-week-global-international-box-office-results-1202380241/
התפתחות מעניינת בסיפור המימון בקולנוע הישראלי
לפני מלאנתלפים זמן התנהל פה דיון די סוער בעקבות קריאותיה של שרת התרבות לאזן את המימון בעסקי הקולנוע.
באותם ימים הופנו הרבה אצבעות מאשימות לתהליך הבחירה של הלקטורים, עלו טענות על אפליה בעקבות תסריט אחד (מתוך 200) שנדחה (במספר הליכים שלא תלויים אחד בשני).
בינתיים מירי רגב עשתה משהו טוב, גיבשה ועדה שלפחות על הנייר (לא מכירה את השמות) נשמעת נכונה למטרה שלשמה הוקמה הועדה (קופי פייסט מהכתבה): יו"ר מועצת הקולנוע ונשיא המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה פרופ' דוד אלכסנדר; מנהל סינמטק אופקים נדב משעלי; המרצה לאוריינות מדיה וקולנוע ד"ר דבורה הנדלר; הדוקטור למשפטים אודליה מינס; התסריטאי וחבר מועצת הקולנוע ליאור גלבוע: וכן ד"ר הני זובידה מהמחלקה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל. בראש הוועדה עומדת ראשת מינהל תרבות, גלית והבה־שאשו.
רגב התכוונה לקבל מסקנות תוך 3 חודשים, הועדה נפגשה די הרבה פעמים (22) ולקחה את הזמן (שנה וחצי).
שתי כתבות צצו היום בהארץ, הראשונה מסכמת את טיוטת מסמך ההמלצות: בגדול נשמע כיוון חיובי עם כמה דברים שאני לא מבינה מספיק כדי לדעת אם הם מוצדקים. יורחב מאגר הלקטורים והוא יכלול גם אנשי רוח ותרבות, המינוי יהיה ישירות מול המדינה ולא דרך קרנות. זו כמובן עלולה להיות חרב פיפיות, השאלה הגדולה היא עד כמה מינויים כאלו יהפכו להיות פוליטיים. יחד עם זאת, אני חושבת שלא רק אנשים מתחום הקולנוע מתאימים לשפוט תסריט וזו גישה מעניינת שנשמעת נכונה.
כל הצדדים יקפידו על מינוי כל התקנים הקיימים בועדות של הקרנות האלו, זה סבבה. קצת מעורר חשש שחלק ניכר מהמינויים נועד להיות פוליטי (ליצג את מאזן נבחרי הציבור).
כחצי מסכום הקרנות יועבר לפריפריה ולא ליושבי מרכז הארץ. זו סוגיה מעניינת, על פניו נשמעת נכונה. מצד שני אני תוהה, משום שישראל קטנה, ולדוגמה אדם כמו דוד דרעי (סלאח, פה זה ארץ ישראל) נחשב לאיש פריפריה או לתל אביבי? אני לא מבינה איך יגדירו את הדברים כשבתאכלס אנשים שמשתלבים בתעשיית הקולנוע (או האומנות בכללי) ועדיין לא נמצאים בשיא הקריירה, חייבים להתמרכז גיאוגרפית כדי להיות בעניינים. כמו כן, צעירים ללא משפחה יכולים בקלות לשנות כתובת לאזור פריפריה כדי להתאים לדרישות (ואז לגור בעיר במרכז שאין בה בעיות חניה כמו בת"א).
בנוסף, תהיה אפשרות להגיש בקשה למימון בדיעבד כאשר סרט יצליח מסחרית. אני מחבבת את הסעיף הזה, הוא עדיין יאלץ יוצרים צעירים לקרוע את התחת כדי למצוא מימון, אבל הוא יאפשר המשכיות. יוצר שחצה את הרף הראשון ועשה משהו טוב מספיק לקהל, יוכל להמשיך לגלגל את המימון לסרטים הבאים שלו. אני בעד אפקט הגברה והמשכיות למי שמספק את הסחורה.
הכתבה השניה שופכת אור על כמה נקודות נוספות. המעניינת שבהן נוגעת ללקטורים שהופנתה נגדם די הרבה אש במקור. על פי הארץ, הועדה מצאה שההליך של בחינה על ידי לקטורים פשוט זוכה להתעלמות בדרגים הגבוהים בקרנות. או אם לצטט מהכתבה: "ניתוח המסמכים שהגישו קרנות הקולנוע מצביע, לדברי הוועדה, על כך ששיעור ניכר מהתסריטים הממומנים קיבלו מהלקטורים ציון בינוני־נמוך בלבד (29%), בעוד שרבים מהתסריטים שקיבלו ציון גבוה־מעולה לא זכו למימון (24%)." מעניין לשמוע האם ה29% שמומנו עם ציון נמוך ענו על קריטריונים של העדפה מתקנת או שמדובר בחשבונות בין חברים.
רון כחלילי (3>) מצוטט כמי שסיפר על הטיות גם כלקטור (יצירה שפסל קיבלה מימון) וגם כיוצר (קיבל מימון בלי הליך נאות).
מנסה להבין אם הכיוון הכללי חיובי או שלילי, נראה לי שחיובי. מצאתי כמה דברים מעוררי חשש (ואת חלקם ציינתי כאן), אבל גם כמה דברים שנשמעים מאוד אופטימיים, ויש סיכוי סביר שאני חשדנית סתם כי כבר הרבה שנים שאני לא מצפה לשום רפורמה טובה מהמדינה.
יאי, עוד רגולציות! עוד פקידים שהמשכורת שלהם מגיעה מאנשים שלאו דווקא היו מעוניינים לתמוך בקולנוע!
(ל"ת)
לי דווקא נשמע שהרגולציות לא יתרבו בצורה משמעותית
אלא שיותר יש פה חלוקה מחדש של המשאבים, וריענון של הנהלים.
ובכל מקרה, אם בכרבע מהמקרים סרט ממומן בניגוד לעמדת האנשים שקיבלו כסף כדי להכריע בנושא, אז עדיף להוסיף עוד משכורת ולחלק את הכסף בצורה הגיונית יותר.
בתאוריה, זה אשכרה עשוי אפילו להכניס כסף (אם סרטים טובים יותר יצאו לקולנוע ויביאו קהל).
אם לומר את האמת
שופכים הרבה כסף לתעשיית הקולנוע הישראלי. יש כמה אנשים פרטיים שעושים את זה מהסיבות שלהם. ויש את הכסף של משרד התרבות. לדעתי האישית, אם אין הצדקה כלכלית לסרט הוא לא צריך לצאת. באמת שאני לא חושב שהמדינה צריכה לסבסד את הקולנוע הישראלי הכושל.
למען הגילוי נאות, הלכתי למאות סרטים ומעולם לא הלכתי לראות סרט ישראלי בקולנוע. (ואני לא אומר שלא היו כמה הברקות) אבל עדיין אחת לשלוש שנים יוצא סרט נורמלי.
לפני כמה שנים ראיתי נתוני מכירת כרטיסים בגלובס והיו שם סרטים שהביאו פחות מאלף איש לקולנוע. למה לעזעזאל אני צריך לממן את זה?
ערך תרבותי
אני גם לא רואה יותר מדי סרטים ישראליים, אבל אני כן חושבת שיש ערך כלשהו בתרבות שונה שמגיעה ממדינות שהן לא ארה"ב (כלומר, לא סרטים הוליוודים שכן רווחיים בסופו של דבר).
אני יכולה לנחש שהרבה מדינות אירופאיות ולא ארופאיות מממנות בצורה כלשהי את תעשיית הסרטים שלהן, וכך אנחנו זוכים לראות סיפורים שונים ממה שהיינו מקבלים אם רק היינו צופים בסרטים שמצליחים להחזיר את הכסף שדרש להכין אותם.
אני בעד ערך תרבותי
ואין בעיה לעזור במימון לכמה סרטי איכות בודדים.
אבל לצערי לא מדובר בסרטי איכות שמגיעים בכלל לפסטיבלים וכד'.
אם 90% מהסרטים מוכרים פחות מ-10K כרטיסים. אז אין הצדקה. ואם תשים לב. רוב הסרטים הם לא באמת סרטי איכות, יותר סרטים רדודים. שאפשר להבין זאת מהתקציר שלהן בלבד.
אני בחורה :)
וכן, יש הרבה סרטים ישראליים שנראים דיי מטומטים (אבל אולי אלו הממש גרועים מושכים קהל צופים מספיק שמכסה את עלות ההפקה? כמו 'גאליס: הסרט' וכדומה).
אני חושבת שמבחינתי גם אם רוב הסרטים לא משהו שווה להשקיע בתעשייה. גם אני לא יודעת כמה קל זה לזהות סרט איכות לפני שהוא נוצר.
את שיקול 10K הכרטיסים אפשר להפעיל גם על הרבה סרטים לא ישראלים
ואז מה? נשאר עם מגה אולמות קולנוע שמקרינים רק את מסע בין כוכבים, הנוקמים וליגת הצדק?
ערך תרבותי זה נחמד מאוד
אבל אם יש בו די עניין, יימצא די מימון פרטי עבורו. לא חושב שיש הצדקה כלשהי למימון ממשלתי, בטח כשלרוב הציבור אין עניין גדול בכך (לפחות ממה שאני מבין מההצלחות בקופות).
זה נכון לא רק לקולנוע, כמובן.
כמה אנשים גרים ברמת הגולן?
למה אני צריכה לממן כביש שמשרת אחוזים בודדים מאוכלוסית אזרחי ישראל? למה כל קיבוץ קטן בכל חור מחובר למים וחשמל? למה תח"צ?
בעוד שאני לא מסכימה עם הטיעון שלך ברמה הקונספטואלית (דברי עד כה), אני גם כועסת מהתגובה שלך באופן פרטני. אתה לא יודע איזה קולנוע יש בארץ, לפי דבריך. פעם ב3 שנים אתה רואה הברקות, אני לא צופה כזו אדוקה של קולנוע מקומי, מה שלא נמצא בהקרנות סדירות ומספיק רבות אני לא אראה (לפחות לא בקולנוע).
בשנתיים-שלוש האחרונות ראיתי הרבה סרטים ישראלים שהיו מצויינים, או לפחות הפגינו מצויינת שהקנתה להם זכות קיום בעיני (לדוגמה, לא אהבתי את פוקסטרוט ולא התחברתי לעלילה שלו, אבל הצילום שלו מהמם וזה לגמרי סרט ראוי בכל סטנדרט).
לא פה, לא שם היה מצויין, ג'אנקשן 48 היה מאוד מרגש, נורמן היה מצויין, סופת חול היה סרט שהייתי הולכת לראות בקולנוע גם אם היה זר, חברים מדווחים שנהנו בפלאפל אטומי, היו פה עדכונים לגבי כמה סרטים שיצאו בשנה האחרונה שהיו חיוביים או חיוביים בחלקם (זה עם שי אביבי והתלמיד, זה עם הדתיה שמחפשת חתן)..
מה ההגיון לשפוט ז'אנר שאתה לא מכיר? למה דחוף לך להסביר שהקולנוע הישראלי לא טוב, אם בכלל לא ניסית? יכתוב פה מישהו שמתנגד למדיניות מימון ציבורית (וכבר כתבו)- סבבה, יש על מה לדון. יכתוב מישהו שראה 3 מתוך רשימת הסרטים שמניתי, ומאמין שהם כולם תת רמה ונטולי הצדקה, אפשר לדבר איתו. אבל איזה דיון אני יכולה לנהל איתך, אם יש לך עמדה מוצהרת שאתה מבהיר שמבוססת על כלום?
לא. אני עדיין לא צריך לממן את זה.
נתת דוגמאות מצויינות. כספים (במיליארדים) נשפכים על תחבורה ציבורית שמנוהלת מאוד מאוד גרוע באופן ריכוזי ולא נותנת מענה לכלל האוכלוסיה.
ישובים קטנים אקסלוסיביים של צמודי קרקע מוקמים/מתוכננים בעלויות תשתיות של מיליארדים בדרום במקום לחזק יישובים קיימים.
כך גם על סרטים שנבחרים לקבלת מימון באופן שלא מייצג את טעמם של הצופים. והשינויים החדשים הופכים את המימון לאף יותר פוליטי. אז פעם (ואולי עדיין) הייתה עריצות השמאל וחצי מהסרטים היו על "הכיבוש" ועכשיו הסרטים יהיו פטריוטיים ולאומנים. זה נבלה וזה טרפה.
אם אין מימון אין עם מה לעשות שימוש לרעה. וזה נכון למרבית התחומים במימון ציבורי.
המממ.. זה נהיה מורכב
קשה לי להסכים עם חלק מהדברים שלך, אבל גם קשה לי לא להסכים איתם.
לא חשבתי על ישובים אקסקלוסיביים חדשים כשהתיחסתי לחיבור לתשתיות, יותר על ישובים קיימים באיזורי ספר. זה דיון מאוד פוליטי, ולכן אני מעדיפה להמנע מלנהל אותו כאן, אבל בגדול המדינה בחרה להקים קיבוצים ומושבים על הגבולות ובאזורים נידחים, ולכן לדעתי צריך לחבר אותם לתשתיות.
לגבי ישובים חדשים שהזכרת, אני חושבת כמוך. אגב, אני חושבת שאחת הדרכים להתמודד, או לשכנע חלק מהמתישבים בכל הישובים הקטנים והאקסקלוסיביים האלו לבחור לגור דווקא בישובים קיימים עובר דרך מימון ציבורי- אוכלוסיה שידה משגת ושיש לה אופציות, לא תעבור לגור בעיירת פיתוח עם מערכת חינוך כושלת ותשתיות כושלות בלי קשר לחיבה שלהם למדבר או הקירבה לעבודה.
בישראל, ביחס לגודל האוכלוסיה והיכולת של האוכלוסיה, אם לא יהיה מימון ציבורי, תגמר רוב התרבות במדינה. תאטראות, מוזיאונים, תקשורת וגם קולנוע לא יוכלו להתקיים. נשאר אך ורק עם דברים שמשרתים מימון פרטי, קרי טייקונים למיניהם. אז לדעתי הקורבן, או הסיכון ללאומנות משתלמים, אם הרגולציה עליהם מספיק נכונה.
הכשל במודל הזה נובע מכך שרוב ההשקעה הציבורית נשפכת על מקום אחד, זה מה שהועדה הנ"ל התכנסה כדי לפתור. אני לא יודעת אם הם יצליחו, אני לא יודעת אם אלו באמת ההמלצות שלהם, אני לא יודעת אם ההמלצות יתקבלו וייושמו כלשונן, כבר ראינו מקרים בהם הממשלה אימצה המלצות באופן חלקי שעיוות אותן לגמרי.
נניח שמחליטים שסרטים על הכיבוש NO MORE, יש עדיין הרבה קולנוע שיכול לקבל מימון ישראלי ולא "יפול" בטרוניות של הממשלה הנוכחית. אפס ביחסי אנוש, מיתה טובה (על סמך התקציר, לא ראיתי), גט, מי מפחד מהזאב הרע, סופת חול ויש לי עוד כמה שמות בראש, אלו סרטים שהיו עוברים את מבחן הלקטורים, ושלא היו פוגעים בציפור הנפש של רגב ושות, וגם לא של ממשלת שמאל דמיונית שאולי עוד תקום פה. אני מאוד בעד קולנוע ותרבות עם אמירה פוליטית, אבל אני גם מאוד בעד קולנוע שלא עוסק רק בנושאים האלו. אם בכל שנה המימון הציבורי תומך בקומץ סרטים (להבנתי פחות מעשרה), זה עדיין יכול להיות דבר מועיל.
למעשה, אם בהקמת הועדה הנ"ל הוזכר בעיקר התסריט ההוא של הבחור הימני, הרי שנשמע שהמסקנות שהוסקו לא ממש משרתות את הטיעון שלו. הוא חזר וטען שהלקטורים דפקו אותו, הכתבות מתיחסות לכך שדעת הלקטורים לא מקבלת מספיק משקל. התסריט שלו, ככל הנראה, עדיין לא היה זוכה למימון.
מה שיפה בדיון הזה שהליברטריאן שרואה רק סרטים הוליוודיים רווחיים ומתנגד לכל מימון ציבורי רק מוכיח לא מעט טענות של מרקסיזם תרבותי ביחס לעצמו :)
אני בטוח שגראמשי היה משועשע
אתה לא מכיר אותי
אבל זה לא משנה לך כשאתה קובע לי מהי השקפת עולמי, מהם הרגלי הצריכה שלי, טועה בשניהם, ואז עוקץ (לפחות מנסה, כדברי הmeme הזה).
כמה מקרים כאלו היו באתר הזה בשבועיים-שלושה האחרונים? חבל שאתה קורא אבל לא מפנים.
כי יש אינטרס לאומי ליישב את הפריפריה
מכמה וכמה סיבות, וכי כבישים ותשתיות הם צרכים בסיסיים חיוניים עליהם כל תושב משלם מיסים.
ת. ציבורית, אפילו במצבה הסמי-כושל הנוכחי (כמי שמשתמש בה תכופות), משרתת ציבור עצום וגם מהווה אינטרס לאומי שראוי להשקיע בו, בתקווה להפחית עומס בכבישים, תאונות דרכים וכו'.
קולנוע לא עונה אף אחד אחד מאלו. בניגוד למוזיאונים, אין לו ערך בפני עצמו- הוא מציג עובדות או קיים כדי לחנך את הציבור וכו', זה פשוט מדיום של אומנות. אם יש יוצרים טובים ויש אנשים שרוצים לראות את הסרטים שלהם ומכנים לשלם על כך, לא רואה היכן הבעיה לחבר ביניהם ללא התערבות ממשלתית, כך אף אחד לא יזעק שהוא מקופח או שאין מידתיות. למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?
בין היוצרים והציבור והמימון הפרטי, שכחת את המשקיעים
בכל שיח של זהויות מכל סוג נטחן ש: בין אם אתה להטב"ק, כהה עור, אישה, מיעוט אתני/דתי במדינה שבה אתה חי, או איש רגיל לכאורה שצמח בפריפריה החברתית של ארצך (קרא לה עיירת פיתוח או small town)- ככל שאתה רחוק ממרכז הכח החברתי, הסיכוי שלך להגיע אל המשקיעים נמוך יותר כמעט בכל תחום עיסוק.
להגיד שיוצרים טובים כבר יסתדרו עם כסף, זה בעצם להודיע שאתה תומך בשמירת הסדר הקיים. גברים תל אביבים לבנים, דור שני או שלישי למקימי המדינה ואישי הרוח שלה יהיו אלו שמייצרים תרבות, ואנחנו נחשוב שאם הם צועקים דור מזויין, או מנגנים שיר שהופך להמנון גיטרה סביב מדורות, אז הם ממש מיוחדים והצליחו רק בגלל הכישרון.
אני לא כל כך מאמינה בגישה הזו, הסדר הקיים הוא תוצאה של שימור מרכז הכח החברתי, זו לא תוצאה של הזדמנות הוגנת וסלקציה טבעית של הטובים ביותר אלא דיכוי של מיעוטים מתוך ברירת מחדל.
סדרי עדיפויות מדיניים משפיעים על כמות התיקצוב של עניינים שונים. בהחלט אין הגיון להשוות את תקציב המימון בקולנוע, לתקציב שמוקדש לסל התרופות או לביטחון המדינה. יחד עם זאת, כפי שכבר כתבתי, בהתחשב בגודל האוכלוסיה בישראל, ללא מימון ציבורי כניראה שהרבה ממה שאנחנו מכנים "תרבות" או "פולקלור" פשוט לא יתקיימו. נשאלת השאלה האם יש אינטרס לאומי לטפח מורשת תרבותית מדינית. לדעתי התשובה לכך היא כן, לדעתי מימון ציבורי הוא דרך לסייע. יתרה מזאת, לדעתי האינטרס צריך בין היתר להיות צמצום פערים חברתיים, כלומר דווקא לענות על הצורך של מי שלא מגיעים ממרכז הכח ויצליחו (אולי) להגיע למימון פרטי בדרכים אחרות.
אבל כיום יש הרבה יותר אופציות להגיע למשקיעים ולקהל רחב יותר
יש אופציות של מימון המונים, קמפיינים ויראליים, רשתות חברתיות וכו'.
לומר "יוצרים טובים יסתדרו עם כסף" זה לא לומר "יוצרים מקושרים יסתדרו עם כסף"- זה ברור מאליו. יוצרים טובים (שיודעים לשווק את עצמם ויצירותיהם בצורה טובה מספיק) ימשכו משקיעים, בדיוק כמו בכל תחום אחר. כמובן שמשקיעים יכולים להיות מוטים כמו כל אדם אחר בנוגע ליצירות שקרובות יותר לליבם, אך אם הפנתר השחור הוכיח משהו, זה שיש אפשריות לרווח עצום בפניה לקהלים שלא פונים אליהם בד"כ ובסופו של יום, משקיע מחפש הזדמנות טובה לרווח ואם אכן יש ביקוש רחב לאותן יצירות, אני לא רואה סיבה שלא יצליחו לגייס די כסף עבורן. נכון, בישראל אין אותו סד"ג של אוכ', אבל גם לא זקוקים לאותו סד"ג של תקציב.
אני ממש לא מסכים שללא התערבות מדינית לא היה לנו פולקלור או תרבות, אלו דברים שנוצרים ומתהווים כחלק מהאתוס של עם תוך כדי התפתחותו. ברגע שהחלטנו שהמדינה צריכה להתערב אקטיבית ביצירת "מורשת תרבותית מדינית", נכנסו לסבך שבלתי אפשרי לצאת ממנו- כי "מדינה" זה שם נרדף לממשלה הנוכחית, מה שכמובן ישקף את הפן בתרבות שהאחראים על הנושא כרגע חושבים שצריך לשקף, מה שיגרום לשאר האוכ' להרגיש לא מיוצגת, ק"ו כשיש עיסוק פוליטי כה רב ביצירות הללו.
גרוע מכך- זה יקבע תת ייצוג של חלקים באוכ' ובתרבות האמיתית- המרקם של החוויות, הביטויים, התחושות והפולקלור שמצוי ומתפתח כאן, ע"פ שיקולים שרירותיים של גוף כלשהו שלעולם לא יוכל להיות אובייקטיבי או מייצג לחלוטין, לדעתי אפילו לא קירוב מספיק של זה.
וברגע שהחלטנו לתקצב קולנוע, צריך לתקצב טלויזיה, ציור, תיאטרון, מחול, פיסול, אוריגמי, שירה וכל מדיום אחר- אבל א"א לתקצב *הכל*, בטח לא באותה מידה, ושוב נכנסים לשיקולים של פופולאריות, מה שמציב את המדיומים המיינסטרימיים בעמדת עדיפות, ונכנסו לסיבוב נוסף..
מרתק לשים לב איך אני ואתה מפרשים דברים בצורה מאוד שונה
חדשות עבורך: המדינה היום מתקצבת טלויזיה, ציור, תאטרון, מחול, פיסול, שירה. רוב יצירות המקור נתמכות ע"י קרנות או פילנטרופים. היחידים שלא בתוך המשוואה הזו הן תוכניות ריאליטי ובמידה רבה (להבנתי) סדרות.
מימון ציבורי לא מחייב התערבות ממשלתית בתוכן, זו כבר פרשנות מבוססת הכרות עם נציגי הציבור ואיומיהם. עדיין קיים הסיכוי שזה לא יחלחל לקרנות, וכמובן שקיימת העובדה שלא לנצח זו תהיה הממשלה שלנו, ואפשר לקוות שממשלות אחרות יפעלו אחרת.
לגבי הטייטל של ההודעה שלי, בעיני אנחנו לומדים מהפנתר השחור (וגם מוונדר וומן) שהקהל שאינו גברים לבנים, פשוט צמא לבידור שיתן לו נראות וקול. אנחנו גם לומדים כמה מרוכז בעצמו היקום של גברים לבנים, כי אשכרה מפתיע אותם שיש בעולם הרבה לא גברים לבנים שמתרגשים מכך שכמעט לראשונה הם מיוצגים בז'אנר פופולרי.
קצת מעציב אותי שהמסקנה שלך (ואתה לא לבד) היא המסקנה הצינית, שיש ממי לעשות הרבה כסף.
כן, אבל לא באותם סכומים ואלו ממש לא *כל* המדיומים עבור אומנות בארץ
ושוב, כל אותן יצירות מתוקצבות ע"פ בחירה של אנשים עם דעות ברורות למדי לגבי מהי אומנות ומה צריך להיכלל בסל המוזהב של יצירה ישראלית שראויה דיה לתקצוב ולאישרור כמייצגת אותה נאמנה (וזו האמירה במימון תרבות ע"י המדינה).
עם קרנות פרטיות ופילנתרופים אין לי בעיה, למרות ששוב- לא נקבל משם משהו מייצג באמת וזה בסדר, כי זה לא כסף ציבורי. כל אדם פרטי יכול לתרום לכל יצירה שמוצאת חן בעיניו או שהוא רוצה לקדם.
מימון ציבורי מחייב התערבות ממשלתית ישירה או עקיפה בתוכן, מעצם העובדה שמישהו בממשלה מחליט מי יישב בוועדות שקובעות לאן הולך המימון וע"פ אילו קריטריונים. בחלק מהמקרים יש טענות להתעלמות מחלק מהמנגנון כדי לקדם יצירות שמשקפות הלך רוח מסוים ומכאן זה רק יכול להידרדר. אפשר לקוות שיום יבוא ונחיה בעולם אוטופי בו נושאים כאלו נבחנים אובייקטיבית לחלוטין (למרות שאיני בטוח שניתן לבחון אותם כך) וכשנגיע אליו, אשמח לבחון מחדש ברצינות את יחסי למימון ממשלתי בתחום, אבל להתעלם מהמציאות כיום (ולכל אורך ההסטוריה, למיטב ידיעתי) בתקווה שמשהו ישתנה בעתיד לא נשמע לי נכון.
לגבי הפנתר השחור- לא הייתי מופתע שהוא הצליח, לא חושב שהיו רבים שניבאו לו כישלון. מה שאמרתי הוא שתופעות כמו הסרט הזה (שהתקרב מאוד להכנסות של הנוקמים הראשון, שהיה תופעה קולנועית מדהימה מבחינת הכנסות בכלל ועבור סרט קומיקס בפרט) ו-וונדוומן שהזכרת ממחישות שקיים פוטנציאל רווח עצום בפניה לקהלים שלא מקבלים די יחס (טיילר פרי בנה על זה אימפריה) ולכן טענות לגבי הטיה אישית של משקיעים עקב שונות הפונים לא בהכרח רלוונטיות, כי רווח (לא רק כספי, אך בעיקר,) הוא השורה התחתונה החשובה ביותר בסופו של יום כשמחפשים השקעה.
לא חושב שזה ציני, זה ריאלי. אם זה ציני, כל רווח כספי מאומנות הוא ציני, לא?
אגב, ככל שיצירות כאלו לא תידרשנה לקביים של סיוע ממשלתי שיבטיח את קיומן, כך יגבר הסיכוי שהן תהיינה טובות בפני עצמן ולא רק נסיון לסמן וי על גיוון בצורה שבסופו של יום מנציחה את הבעיה יותר, לדעתי.
לא כל רווח כספי מאומנות, אבל די הרבה ממנו
זה כבר עניין אחר, שתקף להמון תחומים ולא רק לאומנות. ברגע שמכניסים את שיקולי הרווחיות, נכנסים המון המון שיקולים ציניים לתמונה.
בעיני, לפחות בשלב התאוריה על דפי הטיוטא בבית, לא נכון לערבב בין השאלות "מה נכון" ו"מה ריווחי". אבל אני קצת רומנטיקנית, ותמיד הייתי. מבחינת הלכות עולם כניראה שאני בצד הטועה בעניין הזה.
***
הועדה הנ"ל קמה מתוך איזשהו ניסיון לקחת את המערכת הקיימת, שנכון להיום מחזקת בעיקר סוג מאוד ספציפי של קולנוע ישראלי, ולנסות לעדכן אותה כדי שתתמוך במגוון סוגים. אני מקווה שהועדה תביא לתוצאות שלשמה הוקמה, ולא פשוט תאפשר מהפך בסוג הקולנוע שמקבל מימון. בתכנים שפורסמו בהארץ לא היו אזכורים לאומנים, יחד עם זאת, גם לא התקבלה שום תגובה רשמית ממשרדי ממשלה.
בנוגע לנקודה האחרונה שלך, אם באמת חלק מהתקציב יהיה פיצוי בדיעבד של סרטים שהצליחו כלכלית, אז זה יאפשר לקהל לקבוע ברגליים את מי לחזק. למעשה, לאורך השנים היו לא מעט יוצרים שיצרו הצלחות ונכנסים לקטגוריה כלשהי של קבוצה מוחלשת: שמי זרחין (אביבה אהובתי) סכנדר קופטי וירון שני (עג'מי), מייסלון חמוד (לא פה, לא שם), טליה לביא (אפס ביחסי אנוש), עילית זקצר (סופת חול).
אבל חובה להכניס רווחיות, היא ה-מניע העיקרי לכל מימון שהוא
לא בדקתי נתונים, אבל אני מהר בביטחון די רב שרוב מוחלט מהכסף המושקע באמנות על כל גווניה נובע מרצון לראות רווח, כספי או אחר. אפילו בזמני עבר, אמנים היו ממומנים בחצרות מלכים כדי להאדיר את שמם ולהעלות את יוקרתם. אז זה לא "טהור" לחלוטין בבחינה פילוסופית של העניין, אבל זה הכי טוב שיש לנו.
הוועדה הזו קמה כדי לשפר מצב קיים שלדעתי לעולם לא יוכל להיות תקין באמת. אין לי תקווה גדולה לגבי תוצאותיה (ולא רק בגלל שאני מודע להסטוריה של הצלחת ועדות לשיפור אספקט כלשהו, בארץ בפרט), כי בסופו של יום לא ניתן לתת ייצוג אמיתי לכל חלקי החב' הישראלית בוועדה, או לגרום ליושבים בה לנתק עצמם מהשקפת ותפישת עולמם שמשפיעות על כל בחירה, גם אם לא במודע.
בנוגע לנק' האחרונה: אם משקיעים רואים שיש הצלחות גם בקרב יוצרים מאוכ' מוחלשת או יצירות שעוסקות בכאלו, הכסף יגיע. גם אנשים עם אידיאולוגיה מעוותת יודעים לזהות השקעות טובות ולשים בצד את הרטוריקה והדעות הקדומות כדי לא להפריע לעסקים ולרווח. שוב, לא הכי "טהור", אבל אפקטיבי בהחלט.
יש קהל עצום שמוכן לשלם עבור יצירות המדברות אליו, אני באמת ובתמים חושב שכל התערבות של המדינה רק תזיק יותר.
תשמע, אני לא סומכת על משקיעים
משקיעים ראו שעושים כסף עם וונדר וומן, אז נתנו לגבר להכניס אותה לעלילה של ליגת הצדק. אז קיבלנו הרבה אמזונות שביים איש, במקום אישה, והתרומה העיקרית לנרטיב היתה התלבושות החשופות להחריד שפתאום עוצבו על פי חזון הבמאי.
כשהגיוון מגיע ממקום ציני ולא ממקום אותנטי, הוא גם נראה ככה. בעיני הדרך הכי קלה לייצר גיוון, היא לייצר גיוון בין מקבלי ההחלטות. לצערי, נכון להיום זה אומר שצריך מישהו שעובד בשכר על קבלת ההחלטות, כי משקיעים עשירים הם קבוצה מאוד לא מגוונת.
לא חושב שזה עבד כך
די ברור שנתנו לסניידר את המושכות באופן די טוטאלי, זה לא שהם יכלו פשוט לשנת הכל אחרי שוונדר וומן הצליחה.
הוא עזב רק בגלל טרגדיה נוראית וקיבלנו שיניים ברגע האחרון מטעם ווידון.
אבל עובדה שגם כשמדובר באנשים שמקבלים על כך שכר לא מגיעים לאיזון, אחרת לא היינו היכן שאנחנו כעת. והיתרון במשקיעים הוא שהם מונעים בעיקר ע"י רווחים, אז יש פתח להתגברות על אג'נדות ודעות אישיות. זה אינטרס שלא קיים בועדות ממשלתיות שאמורות לבחון מה ראוי דיו לקבל מימון כמייצג תרבות.
סדרת מהיר ועצבני מוכיחה את זה יפה מבחינת גיוון אתני, הצלחות כמו ג'ומנג'י גם. במציאות שהופכת לנשלטת ע"י דיסני, כל אולפן יחפש כל גורם שיגביר את סיכויי הצלחתו, ואני מאמין שנראה הרבהיותר סרטים כאלו, הרבה יותר יוצרים כאלו.
אם תסתכלי על הליין אפ החדש של מארוול (שיש שטוענים שהוא בעצם כר ניסויים לפני ההכנסה לMCU שמייצר את רוב ההכנסות), תמצאי שם *המון* שינויים: ת'ור הייתה אישה חולת סרטן במשך כ4 שנים, האלק הוא אסייאתי, קמאלה קאן פקיסטנית וכו'.
אין ועדות ממשלתיות שהכניסו את השינויים הללו, יש פשוט רצון למקסם רווחים שמכניס קולות חדשים. וכיוון שסימון וי בתיבת הדיוון לא מספיקה, אלא צריך גם ליצור משהו טוב מספיק, זה דוחף את היצירתיות והתוכן להשתפר, כדי לוודא שהשינויים לא גורמים לאיבוד קהל קיים.
אני מתחילה לחשוב שאי ההסכמה ביננו נובעת
מתפיסה כלכלית מאוד שונה.
כשמדובר בכח רצון למקסם רווחים, שוק חופשי, צריך לסמוך על כך שהאינטרסים של בעלי הכסף ושל הציבור ישיקו. זה מסתדר כשמסתבר שאפשר לעשות כסף על בחורות ושחורים, זה פחות מסתדר כשאינטרס כזה או אחר עומד על הפרק. למשל כשהמפיק נמצא ביחסים עסקיים חמים עם מותג כלשהו שצריך יח"צ ע"י פרסום סמוי, או למשל כשהמפיק ממש רוצה להתנקם בשחקנית שלא הסכימה למצוץ לו.
נכון, קופה ממשלתית עלולה לבוא עם אינטרסים, כולם באים עם אינטרסים. אבל הקופה הציבורית במדינה דמוקרטית גם נתונה לאיזושהי בקרה, ואמורה לעבוד באיזושהי שקיפות. ושוב, עד כה השקיפות והבקרה לא כל כך עבדו טוב והרעיון של הועדה הזו היה לשפר בדיוק את זה.
אני עדיין יותר מאמינה למישהו שחייב לי דין וחשבון, גם אם התהליך יהיה טיפה יותר בזבזני כלכלית.
למה שיהיה אכפת לי מפרסום סמוי בסרט?
הוא עוזר לממן אותו וכל עוד הוא לא מוגזם לחלוטין, זה אומר שיותר יצירות יוכלו לעלות על המסך, לא? זה לא כאילו לוגו של חב' כלשהי מפריע לסרט עצמו בד"כ. שוב, פחות "טהור" אבל אפקטיבי.
ואם מישהו מסרב לעבודה עקב נסיון להטרדה מינית,זה כבר עניין למשטרה. ואם התקופה האחרונה הוכיחה משהו, זה שאפילו טיטאנים נופלים כשמצליחים לעורר די מודעות. מושלם? ממש לא, אבל ריאלי משמעותית, לדעתי.
קופה ממשלתית נתונה, תיאורטית, לבקרה ע"י הציבור, אבל היא נותרת תיאורטית עבור רוב הציבור, כי אין לו דרך אמיתית להשפיע על הנושא ועם כל הכבוד, בטח במדינה כמו שלנו, זה לא יהיה ה-דבר שנמצא בראש סדר העדיפויות ביום הבחירות. סרט שהגיע מקופה פרטית חייב לעבור את הבקרה האולטימטיבית של הציבור- מבחן ההצלחה בקרב הקהל. לא כל סרט חייב להיות שובר קופות, אבל אני חושב שלקהל יש יכולת אמירה והשפעה גדולים משמעותית במודל הזה. ולא מקבלים הנצחה ממוסדת של חלקים ספצציפיים בלבד מתרבות כקאנוניים וראויים. בטווח הארוך, הענקת מקס' השפעה לציבור עצמו ולא לאנשים שמופרדים ממנו ב3-4 דרגות (חברי ועדה עלומה שממונה ע"י נציגים שקיבלו את תפקידם בהסכם קואליציוני שלא עבר אישור ע"י הבוחרים) יגדיל משמעותית את הסיכוי שנשמע קולות שמייצגים אחוז רחב יותר מהאוכ' לדעתי.
כאמור, תפיסה שונה של המציאות
מה זה משנה שטייקון נופל (אחרי שלושים שנה בביזנס), אם את ערמת הגופות שלו הוא כבר השאיר? זה עוזר למישהי מהשחקניות שאיבדו תפקידים? שהושפלו עד עפר ואז נעלמו מהתודעה? שהותקפו?
מה גם, שההתיחסות אל האירועים האחרונים כאילו שכל האורוות כבר נקיות היא התיחסות שגויה.
פרסום סמוי לא חייב להיות סניף של מקדונלדס או מחשב של אפל, הוא יכול להיות עניינים גדולים וחשובים יותר. השפעה של בעלי הממון עשויה להיות מאוד מרחיקת לכת, קח לדוגמה את שני העיתונים הנפוצים במדינה: אחרי שנים של טיפטופים בקטנות, בשנה האחרונה קיבלנו די הרבה דיווחים מעיתונאים שעזבו, על האופן שבו חדשות הוגדלו או נמחקו בגלל האינטרס של בעלי העיתון.
כמובן, כאמור, גם המדינה עלולה להגיע לשם (למעשה היא די רצה לשם), לכך נועדו מנגנוני הפיקוח. בנוגע למה שכתבת על כך שבישראל יש עניינים דחופים יותר לבוחרים, לפעמים בא לי להגיד שאם כך, אז מגיע לבוחרים. רק שגם אני חיה בתוך זה, ואני באמת לא חושבת שמגיע לי.
אנשים שבוחרים להתעלם מהמנגנון שמונח להם מול הפרצוף, זה לא תירוץ טוב בעיני.
*אגב, בעוד שזו הצהרה פוליטית, זו הצהרה מאוד לא מפלגתית. ברוב המפלגות נערכים פריימריז, ברובן יש גם מועמדים שמציעים ערכים בנוסף לכלכלה וביטחון. רק צריך שלאזרחים יהיה אכפת מספיק כדי להתפקד ולקדם מועמדים שידאגו לאינטרס שלהם גם בשאר הנושאים.*
אני מנסה להעריך מה יהיה טוב יותר לטווח הארוך
אני לא חושב שהמצב בהוליווד או בכל תעשיה כיום תקין ובטוח, לא חושב שיש צדק בכך שאותו מפלץ נפל רק לאחרונה, אבל אני לא חושב שהתערבות ממשלתית תפתור את זה: מספיק שהוא יהיה מקורב לבעל השפעה והוא עדיין בפנים, אז מה הרווחנו כאן? מלבד זאת, הוספנו למפיק המצליח חבר ועדה בעל כוח והוא יוכל לנצל את סמכותו באותה מידה, לא?
לא בטוח שהבנתי את הנק' לגבי פרסום סמוי. את מתכוונת לקידום אג'נדה ע"י היצירה? אני חושב שזה מה שעומד במרכז המחלוקת הנוכחית בארץ, לא? וזה לא באמת יכול להיפתר, כי אין רובוטים בועדות הללו, אנשים לא מנתקים עצמם מתפישת עולמם הכוללת ולא ניתן לכלול את כל תתי הקב' בועדה הזו.
ואני חושב שיש המון בוחרים שפשוט לא רוצים התערבות ממשלתית בנושא כלל, או שחושבים שבבחינת התמונה הגדולה, קידום ממשלתי של אומנות בצורה שוויונית יותר לא באמת כה קריטי לעומת התנהלות כלכלית ובטחונית, למשל- או תפישה לגבי מע' האיזונים והבלמים וכו'. הלוואי ואלו תהיינה הצרות הגדולות ביותר איתן ניאלץ להתמודד.
עלולה?
קופה ממשלתית *עלולה* לבוא עם אינטרסים?
אני לא מצליחה לחשוב על שום סיטואציה פרקטית (לא תיאורטית, תיאורטית אפשר לחשוב גם על חדי קרן וחזירים מעופפים, למרות שברור לנו שהם לא קיימים פרקטית) שבה לקופה הממשלתית אין אינטרסים.
ברור שגם לקופה הממשלתית יש אינטרסים, וזה שהאינטרס הוא לא רווח כספי לא הופך את האינטרס הזה ליותר נכון או נעלה.
אני בעד מימון ממשלתי מסויים (בגלל אוסף הסיבות שתיארתי למעלה), אבל בואו לא נהפוך אותו למשהו שהוא לא. ההבדל היחיד בין מימון פרטי למימון ציבורי, זה שבמימון ציבורי, שלטוב ולרע, הכסף הוא לא שלהם ולכן הם יכולים לקחת יותר סיכונים על הסרטים שהם בוחרים, אבל בשני המקרים המטרה היא ליצור סרטים רווחיים, ובשני המקרים הסרטים שנבחרים מוטים על ידי האידיאולוגיה והפוליטיקה של מי שבוחר לממן אותם.
מה נכון?
אני לא כל כך מבינה מה זאת אומרת "נכון", ואני חושבת שיש לנו חוסר הסכמה די רציני לגבי מטרת הקרנות.
איך אפשר להחליט מה איזה סרט הוא "נכון"? לפי איזה קריטריונים? מה הופך סרט לנכון יותר או פחות?
אני ממש לא חושבת שמטרת הקרנות היא לממן דברים שאין להם ביקוש. אני חושבת שמטרתן היא לעזור ליוצרים לעבור את אנרגית האקטיבציה של הסרט. לאפשר סיכון ליוזמות שקשה לגייס אליהן כספים מראש, כי כל סרט הוא בסופו של דבר סיכון, ולגופים פרטיים אין נטייה או רצון לקחת סיכון על הקולנוע הישראלי (אולי כי גם ככה הממשלה עושה את זה, אולי לא, אבל זו אופציה).
ברור שהמטרה בסופו של דבר היא סרטים שאנשים ירצו לראות, אף אחד לא הולך לממן סרטים שאנשים לא ירצו לראות. ואם אנשים ירצו לראות אותם הם יהיו רווחיים. נכון, הם לא יהיו רווחיים כמו הסרטים ההוליוודים, אבל גם רמת ההוצאות היא לא כמו בהוליווד. לא מבחינת המשכורות, לא מבחינת ההוצאות מסביב (תפאורה, ציוד, אפקטים מיוחדים), ולא מבחינת עלויות הפצה ושינוע. וסרטים טובים *כן* יצאו גם מגבולות המדינה ויציגו אותם בפסטיבלים ובקהילות יהודיות ברחבי העולם.
יותר מדי משפטים שבורים
הכוונה היתה לאפשר *מימון* ליוזמות שקשה לגייס אליהן כספים מראש בגלל הסיכון.
ובסוף חסר חצי משפט שסרטים טובים כן יכולים לממן את עצמם כי אחרי שמסיימים את הרווחים בארץ יש גם פסטיבלים והצגות בקהילות יהודיות ברחבי העולם. אבל את זה רואים בדיעבד, ולא מלכתחילה. בשביל זה צריך שמישהו יסכים לשים את הכסף מלכתחילה כדי שייצרו אותם, וזה הפער שהקרנות למיניהן מנסות לפתור.
(note to self לוודא לפחות ארבע שעות שינה בלילה לפני שכותבים הודעה בעין הדג!)
היתה לי בעית ניסוח, לכן השתמשתי במרכאות
הרי "מה נכון" זו בעצם השאלה שעליה צריכים לענות הלקטורים. רציתי בעיקר להגיד, שבמכלול השיקולים ריווחיות לא צריכה להיות השיקול הבלעדי או המוביל לבדו. בהדגמה, אני לא חושבת שגאליס או שושנה חלוץ מרכזי צריכים להיות המועמדים המובילים למימון רק משום שחזויות להם ההצלחות הקופתיות הגבוהות ביותר (עם סייג חשוב שבשניהם לא צפיתי, אבל אני מתבססת על ביקורות של אנשים שאני סומכת עליהם).
בסך הכל זרקתי פה די הרבה שמות של סרטים שכן הצליחו קופתית בארץ, גם אם פחות משני אלו, והיה להם גם ערך מוסף מבחינת דיאלוגים/סיפור/פיתוח עלילה/עריכה אומנותית וכו'.
אני מסכימה עם מה שכתבת.
ערך מוסף זה משהו מאוד סובייקטיבי
ומאוד קשה לשפוט סרטים לפי ערך כל כך סובייקטיבי.
וברגע שאת מוכנה להגדיר את השאלה כ"מה נכון" זה אומר שאת מסכימה, דה פקטו, לפוליטיזציה של התהליך. כי אנשים יבחרו סרטים שמתאימים לעולם שממנו הם מגיעים ולאידיאולוגיות שבהן הן דוגלים, ואלה הסרטים שהם רוצים לראות.
המטרה צריכה להיות לא סרטים נכונים או סרטים בעלי ערך מוסף כי זה משהו שבלתי אפשרי לחזות אותו. המטרה צריכה להיות לתמוך ביוצרים צעירים שיכולים לעשות סרטים שהקהל רוצה לראות (=רווחיים) אבל אין להם סיכוי לגייס את הכסף לבד.
אם הם חושבים שגאליס ושושנה חלוץ מרכזי הם סרטים שהקהל ירצה לראות אבל *אין להם סיכוי לגייס כספים לבד*, שיממנו אותם מבחינתי. לא חושבת שזה נכון לגבי שושנה חלוץ מרכזי, וזה בטוח לא נכון לגבי גאליס אבל אם זו המסקנה שלהם – אין לי שום בעיה שהם יממנו אותם.
זה כמו כל התוכניות האלה של הזמרים (דה וויס, כוכב נולד וכדומה). פעם, כשעוד הייתי צעירה והיה לי זמן לראות אותם הייתי אוהבת לראות את האודישנים, וכשמגיעה ילדה מקריית גת שאף אחד לא מכיר אני בעדה כי אני יודעת שיהיה לה מאוד קשה להכנס לתחום. כשמגיעה מישהי שהיא זמרת הליווי של שלמה ארצי – יכול להיות שהיא שרה מהמם אבל מבחינתי זה מיותר, כי היא זמרת הליווי של שלמה ארצי. היא מכירה את כל התעשייה, אם היה לה מה להגיד היא כבר היתה מוצאת מי שיממן אותה (וכהוכחה – שלושת זמרות הליווי הקודמות של שלמה ארצי).
המטרה של הקרנות האלה (בראייתי) צריכה להיות לאפשר לתרבות להתפתח בארץ על ידי תמיכה באמנים צעירים שיש להם פוטנציאל, אבל יהיה להם קשה להשיג מימון בלי קבלות. אבל כן, הפוטנציאל נמדד בסופו של דבבר ברווחיות = בהאם אנשים ירצו לראות את הסרטים האלה או לא.
את מפרשת את המונחים:נכון וערך מוסף באופן מאוד צר
אני לא חושבת שערך מוסף הוא בהכרח פוליטי (כלומר כן, כי אני חושבת שהכל פוליטי, אבל לא בהגדרות הצרות של ימין-שמאל).
סיפורים תמיד יהיו סובייקטיבים, ולכן תמיד הבחירה בהם תהיה תלויה בגורמים סובייקטיבים. הועדה הזו מלחתכילה התכנסה משום שמירי רגב טענה שההליך מוטה פוליטית, שהקרנות ממנות סרטים שמתאימים לעולם שממנו הן מגיעות ולאידיאולוגיות שבהן הן דוגלות. הועדה הציעה פתרון שיקטין הטיות פוליטיות בלי להתפשר על סרטים פרווה נטולי משמעות: מגוון רחב יותר של לקטורים שייצגו קצת יותר עולמות ואידאולוגיות.
אני חושבת שריווחיות לא צריכה להיות המדד הבלעדי, אחרת נקבל אך ורק סרטים מז'אנר אחד שהוא הימור בטוח, וכל דבר אחר לא יקרה.
פרט טריוויה קטן שתמיד מדהים אותי: המון זמרי וזמרות ליווי ניסו לפרוץ לקדמת הבמה. מאז שהתחילו תוכניות ריאליטי מוזיקליות, בכל עונה בכל מדינה יש לפחות זמר.ת ליווי אחד.ת שמנסים להתקדם. לפני כן היו דרכים אחרות. אני חושבת ששריל קרואו היא היחידה או ממש בין הבודדים של הבודדים שהצליחו לחצות את הקווים מזמרת ליווי לכוכבת. אני חושבת שסטטיסטית, לזמרת הליווי של שלמה ארצי יהיה פחות סיכוי לנצח/להצליח.
אבל זה בדיוק מה שאמרתי
הכל פוליטי. לא רק שמאל ימין.
גם להחליט שנותנים כסף לבמאיות או לבני מיעוטים זה פוליטי.
מגוון רחב יותר של לקטורים למיטב הבנתי זה לא שיותר לקטורים יקראו את כל הסרטים אלא קהל יותר גדול של לקטורים שהסרטים מתחלקים בינהם, אז זה הופך להיות עניין סטטיסטי יותר מכל דבר אחר. (מה הסיכוי שהלקטור מתעניין באותם דברים שהסרט מציג).
רווחיות לא יכולה להיות המדד הבלעדי, אבל גם אי אפשר להתנהג כאילו היא לא קיימת. היא בהחלט שיקול והיא בהחלט שיקול עיקרי.
ולגבי זמרות ליווי של שלמה ארצי – תגידי את זה למיקה קרני ולרונית שחר…
קצת מספרים- יש איזשהו רווח בקולנוע הישראלי?
כלומר, למשל בסרטים הישראלים שמצליחים?
מאמר המשך של נירית אנדמן עוסק בטוב וברע שמגיע עם יו"ר קרן הקולנוע הישראלית, כתריאל שחורי, ובחלוקת העוגה הקיימת כרגע.
יש די הרבה מספרים, אני חושבת שזה מעניין. המדינה מעבירה היום כמעט 50 מיליון ש"ח ל-2 קרנות הקולנוע הגדולות, ההכנסות בקרנות האלו עומדות על משהו כמו 1.5 מליון ש"ח, שכר הבכירים בקרנות נע בין 20 ל-35 אלף ש"ח בחודש, רוב היו"רים של קרנות הקולנוע השונות יושבים בתפקיד הרבה מאוד זמן, למעלה מ20 שנים.
יש גם מעט מספרים שמדגימים בהחלט את הבעייתיות בהגדרה של חלוקה שיוויונית. מ-2011, בקרן הקולנוע (שאינה הקרן היחידה בתקציב גבוה בישראל) השקיעה בסרטים שכמעט מחציתם התרחשו בפריפריה, כ-40% מהם נעשו ע"י במאים ששייכים לקבוצת מיעוט כלשהי, וכ-30% מהם נעשו ע"י נשים. הדברים האלו מחדדים את השאלה: איך לעזעזל מישהו יגדיר פריפריה? איך בדיוק אפשר להגדיר חלוקה הוגנת יותר או פחות?
אבל הוא לא יעבור את "הכח מתעורר" (?)
הכח מתעורר עשה 930 מיליון בארה"ב ו 2 מילארד בעולם. לא נראה שמשהו יתקרב לזה בזמן הקרוב, כולל הנוקמים האחרון. הפתיחה שלו מדהימה אבל אני מניח שהוא יצנח יותר מהר ממה שהכח מתעורר צנח. הכח הגיע לסכומים כאלה בזכות שמירה לאורך זמן על הכנסות גבוהות, אולי גם תודות לכך שלא היו לא מתחרים בערך חודש וחצי (אם אני זוכר נכון) אחרי שיצא. זה לא הולך לקרות בנוקמים.
אם לשפוט לפי הקולנוע השכונתי, ב"הכח מתעורר" בסופ"ש השני לא ממש הצלחנו להשיג כרטיסים, ואילו בנוקמים היה רק חצי מלא בסופ"ש האחרון.
סביר מאוד שהוא יצנח מהר יותר,
בהתחשב בעובדה שהכוח יצא בתקופת חגים שאיפשרה הכנסות גבוהות לא רק בסופ"ש ונהנה מתקופה לא מבוטלת ללא תחרות רצינית.
לא נראה לי שהנוקמים ישבור את השיא בארה"ב, אבל אולי ייקח את המקום השני מהפנתר השחור. יחד עם זאת, אני כן חושב שהוא יעשה יותר מהכוח בשאר העולם. אם סין תאמץ את הנוקמים בחום, זה בהחלט יכול לקרב אותו לשם. גם את הכוח זה הרגיש כאילו דיסני גוררים עד שיעבור את המשוכה הזו, אולי זה יקרה גם כאן.
הוא לא יעבור את הכח
הנוקמים צונח בקצב מהיר יותר מהכח, כך שאין סיכוי שיגיע לרווחים שלו בארהב, בטח שלא כשכבר בעוד שבוע יוצא שובר קופות חדש.
גם בעולם לא נראה סביר שיגיע ל 2 מיליארד.
אני חושב שהוא יתקרב
ואם הביצועים בסין יהיו ממש טובים, אז יש לו סיכוי.
הנוקמים צונח בקצב מהיר יותר כי הוא פתח גבוה יותר ואין חופש אז אמצע השבוע חלש יותר.
הוא על 1.2 מליארד אחרי שבועיים ויש עוד את סין ויפן. קשה לי להאמין שהוא לא יעשה עוד 400 מליון בשאר העולם עד סוף הריצה שלו, השאר תלוי בסין וכן, דדפול וסולו יוצאים, והם ינגסו בקהל שירצה צפיות חוזרות, אבל לא באלו שכבר השקיעו בMCU ועדיין לא ראו את הסרט.
קיצר הסרט עשה בוכטות. מפתיע נורא
אבל היה לו גם תקציב עתק
השאלה היא כמה רווחי הוא יהיה והאם יצליח לחצות את רף 2 המליארד, במיוחד בקיץ עמוס מתחרים.
במקרה של מארוול, זה לא רק שאלה של רווחיות הסרט עצמו
אלא גם איזה פוש הוא נותן לסרטי מארוול הבאים
ומרצ'נדייז.
(ל"ת)
עכשיו שמתי לב
שכל המתחרים הרציניים של הסרט הזה (סולו, דדפול 2) הם גם של דיסני, והם יכלו פשוט, להזיז אותם הצידה… כאילו, מה ההגיון?
אתה מתחיל הכי חזק שאתה יכול ואז אתה מגביר.
(ל"ת)
דדפול לא של דיסני
סולו יוצא חודש אחרי הנוקמים, אז ההשפעה שלו כבר לא מאוד קריטית. עיקר ההכנסות גם ככה מגיעות בחודש הראשון
דיסני קנו את פוקס לא?
שיש בהם את האקסמן, שדדפול אחד מהם. פספסתי משהו?
הם עוד לא קנו אותם, יצאה הודעה על רכישה אבל התהליך רחוק מלהסתיים
זה תהליך ארוך שצפוי להסתיים רק בעוד שנה, וגם זה אם הוא לא ייפול בדרך כי צריך לקבל כל מיני אישורים. עד אז האולפנים נשארים נפרדים לחלוטין, ולדיסני אין שום השפעה על פוקס.
בנוסף, קומקסט הגישו לאחרונה לפוקס הצעת רכישה מתחרה. אז ממש שום דבר לא סגור (שלא לדבר על זה שהרגולטורים עדיין לא אישרו את הרכישה).
אוקיי, הולי קראפ
הסרט פתח שבוע שעבר בסין עם כמעט 200 מליון דולר!
הוא כבר עכשיו עומד על מליארד שמונה מאות פלוס, והסיכוי שיגיע לשני מיליארד נראה גבוה מאי פעם.
רשמית - 2 מיליארד דולר
http://www.boxofficemojo.com/movies/?id=marvel0518.htm
מצטרף למועדון המצומצם מאוד של אווטאר, טיטאניק והכוח מתעורר.
ועכשיו לשאלה הגדולה: האם עוד ~65 מליון זה סכום ריאלי?
זה מה שהוא צריך כדי לעבור את "הכוח מתעורר".
להבנתי, הוא קיבל הארכה של 30 ימי הקנה נוספים בסין, אז זה כבר משהו.