ברוב העולם חוץ מסין וארצות הברית "טנט", סרטו החדש של הבמאי כריסטופר נולאן יצא לבתי קולנוע בתור הסרט הענק הראשון מאז המגפה. נולאן רצה להציל עם הסרט את בתי הקולנוע שנמצאים עכשיו בתקופה מאוד קשה וסירב לדחות את הפתיחה עד לסתיו. האם הוא הצליח? עדיין מוקדם לדעת אבל נראה שהתשובה מתקדמת לכיוון של "כן". כלומר "כן, הסרט בדרך להפוך לשובר קופות", האם זה מספיק כדי להציל את בתי הקולנוע עצמם? או כדי להחזיר את התקציב שלו? זאת כבר שאלה אחרת.
"טנט" פתח עם 53.6 מיליון דולר ברחבי העולם. סכום עצום לסוף שבוע אחד בבתי הקולנוע בימינו, במיוחד כשזה ללא המדינות הגדולות בעולם. בכל מדינה לבד אין קהל גדול מדי אבל יחד הן העלו את הסרט על הדרך להפוך לשובר קופות. הנה כמה מדינות שבהן הסרט הכניס סכומים ששווה להזכיר: בצרפת הסרט הכניס 6.8 מיליון דולר, בדרום קוריאה הסרט הכניס 5 מיליון דולר, בגרמניה הסרט הכניס קרוב ל-4.5 מיליון דולר ובאנגליה הסרט הכניס 7 מיליון דולר. קצת קצת בכל מקום מוביל למספר מרשים בכללי, וכל זה תחת מגבלות של בתי הקולנוע המצמצמות את מספר ההקרנות ביום ואת מספר האנשים היושבים בכל אולם. בסוף השבוע הבא הסרט יצא בארצות הברית ובסין ונקבל תמונה מלאה יותר של בתי הקולנוע בימינו ושל שוברי הקופות בזמן הקרוב.
בזמן ש"טנט" נהנה מהצלחה כמעט מסחררת לימינו, "המוטנטים החדשים" זוכה להצלחה קצת יותר מוגבלת. מצד שני, נראה שימות המשיח הגיעו ואשכרה "המוטנטים החדשים" יצא בקולנוע. הסרט פתח במקום הראשון בארצות הברית אז יש לו את זה וזה נחמד. הסרט פתח עם 7 מיליון דולר בצפון אמריקה ואני חייבת להודות שזה לא רע לסרט שנדחה במשך שנתיים, קיבל ציון רוטן טומטוז של 32 ויוצא בזמן מגפה. הסרט הרוויח 9.9 מיליון דולר ברחבי העולם בכללי, שזה קצת פחות מרשים.
עוד נקודה קטנה ששווה לציין היא שהסרט מוקרן על 2,412 מסכי קולנוע בארצות הברית וכמובן שבתי הקולנוע עצמם לא יכולים להיות בתפוסה מלאה, אבל היה היו ימים שבהם סרטים פתחו על לפחות 4,000 מסכי קולנוע. גם זה הבדל משמעותי שצריך לקחת בחשבון כשמסתכלים על מספרים של סרטים בקופות.
במקום השני נמצא "ללא מעצורים" בכיכובו של ראסל קרואו שממשיך לאט לאט לצבור עוד כסף בקופות. הסרט הכניס עוד 2.6 מיליון דולר בסוף השבוע האחרון והכניס כבר 16 מיליון דולר בכללי.
במקום השלישי יש עוד כניסה חדשה עם "ביל וטד בקצב המוזיקה" שהכניס רק 1.1 מיליון דולר בסוף השבוע האחרון. ביל וטד חוזרים למסך הגדול אחרי 30 שנה ומנסים למצוא באמצעות מסע בזמן את השיר שיציל את העולם, אם כי עכשיו בנוסף הם גם אבות בגיל העמידה. אמנם הסכום הזה לא נראה מרשים אבל אל תשכחו שהסרט יצא בו זמנית גם לצפייה בתשלום והעובדה שהוא כרגע במקום הראשון בסרטים הכי נשכרים ב-iTunes מרמזת על כך שאנשים פשוט החליטו לראות אותו בנוחיות בביתם ולא שהסרט בהכרח מרוויח פחות כתוצאה מכך.
במקום הרביעי יש לנו עוד כניסה חדשה והפעם "ההיסטוריה האישית של דייוויד קופרפילד" עם 475,800 דולר שהוא הכניס בסוף השבוע האחרון. הסרט עצמו לא חדש והוא בעצם יצא באנגליה כבר ב-2019. הסרט מבוסס על הספר המפורסם " דייוויד קופרפילד" של צ'רלס דיקנס ומלא שמות מוכרים כמו דב פאטל, פיטר קפלדי, גוונדלין כריסטי, יו לורי, טילדה סווינטון ועוד. ההכנסות הכוללות שלו עומדות על 10 מיליון דולר.
במקום החמישי סרט בני הנוער הרומנטי "Words on Bathroom Walls" עדיין אתנו והכניס עוד 441,166 דולר. ההכנסות הכלליות של הסרט עומדות על 1 מיליון דולר שזה לא בדיוק מזהיר גם למצב של ימינו, אם כי די מובן.
"בובספוג הסרט: מבצע הצלה" נמצא במקום השישי למרות שטכנית הוא מוקרן רק בקנדה ושם הוא הכניס בסוף השבוע האחרון 424,544 דולר. בסך הכול הסרט הכניס 2.9 מיליון דולר שזה לא גבוה, אבל הוא אמור להכניס סכומים נאים מצפייה בתשלום בארה"ב, בנוסף לכסף שנטפליקס שילמו עליו כדי להקרין אותו בשאר חלקי העולם.
במקום השביעי "Cut Throat City" הכניס רק 161,245 דולר. הסרט המתאר חברים שמתגייסים לשדוד קזינו לאחר שאיבדו את הכל בהוריקן קטרינה. עד עכשיו הסרט הכניס 507,779 דולר בסך הכל. מתחתיו, "פנינסולה" הכניס 92,177 דולר בסוף השבוע האחרון. הייתי אומרת שהסרט לא צריך לדאוג כי ההכנסות הכלליות שלו עומדות על 32 מיליון דולר אבל בהתחשב בכך שהסרט המקורי הכניס 98 מיליון דולר אולי הייתי דואגת קצת. אבל רק קצת, כי עדיין אנחנו באמצע מגפה והכל.
במקום התשיעי "גובה המיסים" הצליח לטפס עוד מקום ולקנות עוד קצת זמן בעשיריה, אם כי עם הכנסות של 69,181 דולר בסוף השבוע האחרון אני בספק שהוא יצליח להעלות את ההכנסות הכלליות שלו למשהו מרשים בהרבה מהסכום שהן עומדות עליו עכשיו, 942 אלף דולר. אולי הוא יצליח לחצות את קו המיליון.
במקום העשירי נמצא "טולסה". סרט על העליות והמורדות במערכת יחסים בין ילדה לאבא שלה שלא ידע שהיא קיימת עד שבגיל תשע היא הופיעה בדלת הבית שלו. הסרט הכניס 45,809 דולר בסוף השבוע האחרון ו- 159,092 דולר בסך הכול. אולי היה עדיף לו לצאת ישר לטלוויזיה.
הדבר הכי מעניין שהולך לקרות בסוף השבוע הבא הוא ש"טנט" יצא לקולנוע בסין וארצות הברית. טכנית הוא גם יצא ברוסיה אבל המדינה העצומה בדרך כלל לא מספקת מספרים מעניינים במיוחד. גם "מולאן" הולך לצאת לקולנוע ובעיקר לדיסני פלוס בתשלום של 29.90 דולר נוספים, אבל אני לא בטוחה שאנחנו נראה את התוצאות של המספרים האלה. מה שהם כן עשויים לעשות זה להפריע ל"טנט". יהיה מעניין.
המונטנטים הכבר-לא-כל-כך חדשים
(ל"ת)
יש למישהו המלצה טובה לסרט ילדים של ספילברג?
מה עדיף bff, איטי או הוק?
לפעמים התשובה הבנאלית היא הנכונה
בזמן האחרון יש דיהור שאיט התיישבן, גם באתר.
פחדתי שאולי זה סרט שרק בתור ילד אפשר להינות ממנו והוא לא באמת לכל המשפחה. השניים האחרים שווים משהו?
לגמרי איטי
לקטנים מאד הוא קצת מפחיד, אבל מעבר לזה הוא פשוט נהדר.
חבל, מבין אותך
זה אכן ההתנהגות פה ורואים את זה המון.
אבל כמו שאמרו למעלה זה כולה אתר קולנוע, תמצא אתר שיותר מתאים ונוח לך זה לא סיפור.
אתה בטוח שהתכוונת להגיב אלי?
כי לא מצאתי קשר בין התגובה שלך למה שכתבתי.
אני כמעט בטוח שהתכוון להגיב לריקלין והתגובה קפצה
או שהיה בלבול כזה או אחר.
הוק?
(ל"ת)
ראינו לפני שבועיים. לסרט הזה יש סיפור ממש אדיוטי.
הוא אמנם מבוים יפה (אם כי קצת באגרסיביות), אבל באמת שהוא חסר כל הגיון וכל הדמויות מתנהגות בו בצורה לא אחידה ולא מעניינת.
רק דבר אחד מציל את הסרט הזה: דסטין הופמן פשוט נפלא.
תראה מה זה, הפרשנות של דסטין הופמן להוק היא אחד הדברים שממש לא עבד לי בסרט (גם הליהוק הזעזע של רובין ווילאמס). אני מודה שיש לזה ערך קאמפי, אני רק תוהה אם ילדים יעריכו
שבוע הבא יש סופש ארוך בארה"ב
labor day
אני לא יודעת כיצד זה יורגש לאור המיתון הכלכלי והעובדה שהרבה אנשים לא עובדים/עובדים מהבית, ושילדים פשוט בבית בהרבה סטייטס. במקומות אחרים הכל פתוח כרגיל. בקיצור, קשה מאוד לחזות. אבל סביר להניח שזו הסיבה שהיציאות הגדולות חיכו לסופש הבא עלינו לטובה (או שקר כלשהו)
איטי ללא ספק
(ל"ת)
פסטיבל סרטים ישראלים בפילדלפיה
יתקיים השנה באופן וירטואלי ובחינם, מניחה שכולם יכולים להרשם בלי קשר למיקום הגיאוגרפי, אולי רק השעות יהיו מוזרות.
בגדול ברשימת הסרטים לא ראיתי משהו שאני חשה צורך לראות, אני לא יודעת אם אני מפספסת משהו. יש לכם המלצות מהרשימה?
עלילתיים: הנשף, אלוהי הפסנתר
דוקומנטריים: אולסי, האברך מהחיזבאללה, החוף הנפרד, מעברות, הגברת G
אהבתי את אלוהי הפסנתר.
כנראה קצת יותר משהייתי אוהבת אותו אם הייתי רואה אותו בהקרנה רגילה או בבית, ואני אודה שלא ממש חשבתי עליו מאז הצפייה, אבל למיטב זכרוני הוא היה מעניין וצובט ובעיקר עשוי היטב.
ברצוני לבשר הודעה.
לצערי הרב לא אמשיך להגיב באתר. לא יודע כמה ממכם זה מעניין. לדון,באתר הזה היה בין ההנאות היותר גדולות שלי בתקופת הקורונה. אני אוהב לדון עם אנשים על סרטים שמסעירים אותי ולצלול לעומקם. לצערי הרב, רוב האנשים לא הגיבו אלי בצורה נעימה במיוחד וקיבלתי הרבה התקפות. מאחר וקשה לי לעמוד בלחץ הרב שמופנה כלפיי אפסיק להגיב כאן. בזמן האחרון התקיפות עקיצות ולעג הגיעו חרמה בלתי נסבלת, ואני לא מעוניין לחוות מרצוני בריונות זו.
היה שלום.
מבין אותך , גם אני כמעט והפסקתי להגיב פה בגלל זה, האתר הזה הוא מעיין מועדון סגור לקול אחד . גם אם הם לא יסכימו עם זה.
(ל"ת)
קול אחד?
יש פה אנשים שמדברים על סרטי אנימה, אנשים שמדברים על סרטי אינדי, אנשים שמדברים על סרטי אקשן, אנשים שמדברים על סרטי אוסקרים, אנשים שמדברים על סרטי בוליווד ואנשים שמדברים על סרטי קומיקס. אלה מגוון קולות מאד מאד שונים. אבל אם אחד מהם שונא את הז'אנרים הקולנועיים האחרים הוא בדרך כלל שומר את זה לעצמו. כי אם יש קול שאנשים לא נהנים לשמוע זה קול שמחרבן על מה שהם אוהבים. אני בטוחה שאם מי שמרגיש שלא מקבלים את דעתו באתר ינסה במשך חודש לדבר רק על מה שהוא אוהב ולא על מה שהוא שונא, הוא ירגיש שיפור מיידי.
*לא ראיתי את כל התגובות של הבחור
את מה שראיתי לא הסכמתי איתו לרוב , אבל אני מבין מה הוא אומר לגבי התקפות.
אבל שאני אומר קול אחד אני מיתכוון לקול נאור אחד שאין בלתו, לא לקול קולנועי. ובזה אסכם כרגע.
אני לא מיתכוון על ההתקפה שלו על הסרט מולאן כי זה לא היה במקום לדעתי גם, שוב אני לא מסכים איתו לרוב, זה לא אומר שאין לו מקום כאן, ובאתר הזה אין מקום לדעה אחרת באופן כללי.
לי זה לא כל כך מפריע כבר בגילי אבל לפני עשור זה גרם לי לעזוב את האתר ונראה שזה ממשיך לגרום לאנשים לעזוב את האתר(אני לא כתבתי פוסט דרמטי; מודה).
זה נכון שאין פה קול אחד
אבל גם יש פה סוג של עויינות כלפי מי שיוצא כלפי הקולנוע האמריקאי המיינסרימי.
אני חושב שיש גם מקום למי שלא אוהב ז'אנרים קולנועיים מסויימים לדבר עליהם ואם הצד השני לא מסכים אז במקרה הטוב זה יכול להוביל לדיון ובמקרה הרע אפשר להבליג. מאחר והמגיב ריקלין התנהל באופן לגיטימי באתר אני חושב שיש צדק בדבריו(בניגוד למגיב מסויים שלא פירט על דעותיו האסתטיות) גם אם המילה "בריונות" מעט גדולה בעיני.
בכל מקרה הייתי ממליץ לריקלין לשקול להישאר באתר(למרות שאני מסכים ברמה מסויימת עם טענותיו) בגלל שעדיין מדובר באתר שלטעמי הוא ברמה טובה ותרבות הדיון פה עדיין עולה בהרבה ממה שאפשר למצוא ברוב האינטרנט.
הקולנוע האמריקני המיינסטרימי הוא לא ז'אנר קולנועי. הקולנוע האמריקני המיינסטרימי הוא 90% מהסרטים ש90% מבאי בהאתר הזה רואים. דעה גורפת כזאת על פניו נשמעת מוזרה, אבל אני מוכן לשמור על ראש פתוח. זה כן הכרחי שתהיה רמת פירוט מינימלית, כדי שיהיה שיח עם ערך כלשהו
מקבל, זה אכן לא ז'אנר
ומיינסטרים זה בכלל מושג חמקמק.
אני מסכים גם שהוא לא נימק מספיק בשביל שיהיה דיון לפתח ממה שהוא אמר(והייתי שמח אם הוא היה מרחיב).
אבל מדובר כבר בפעם שנייה בטווח קצר שהאתר מרגיש עויין לגולש באתר שלא שייך למיינסטרים החמקמק הזה(גם אם בפעם האחרת המגיב באמת לא התנהל לעניין).
וזה העניין - שתי הדוגמאות שהבאת הן מקרה שבו המצב לא היה עליהום מתלהם ונבזי כלפי מגיב שמסרב ליישר קו עם הקונצנזוס.
אפשר גם לדבר לגופם של עניינים – במקרה אחד, מגיב בשם סינפיל בא ופיזר הצהרות לא מנומקות לגבי סרטים שמעט ממשתתפי הדיון ראו, רמז שהחולקים עליו בורים והבהיר שאם יתחיל לנמק את דעתו זהותו תיחשף, ייעשה לו דוקסינג והוא ירגיש לא בטוח משום שבפורומים דומים הרגיש שסטייתו מהלך הרוח ה-SJW/Woke האינטרנטי הביאה עליו התקפה לא פרופורציונלית. מה שנקרא – פחות.
במקרה שני, המגיב ריקלין גם בא בטענות שהבעיה איתן, מבחינתי, לא הייתה התנכרותו ל"מיינסטרים החמקמק", אלא העובדה שלא גיבה טענותיו בנימוקים, וכשהתבקש בנימוס (בין השאר, על ידי) לנמקן, לא עשה כן. אי אפשר לנהל דיון עם מי שמתנשא על הזולת אם עם מי שלא מוכן להסביר ולהדגים למה הוא טוען את שטוען. האם זה מצדיק עוינות אינטרנטית? ודאי שלא.
נראה לי שאנחנו פחות או יותר מסכימים
אני לא חושב שהאתר הוא מקום "רעיל" דווקא להפך, אני חושב שבגלל שהדיונים פה הם בדרך כלל לעניין חשוב לציין איפה יש חריגה לשלילה.
דרך אגב, לטעמי לפעמים יש גם מקום לדיון יותר "תוקפני", חלק מההנאה שלי בקריאה באתר הכדורסל Hoops היא הגישה היותר "מטרילה" וישירה ברוב המוחלט של התגובות שם, אני פשוט חושב שזה פחות מתאים לאווירה של עין הדג.
ובכל זאת,
האתר הוקם כאנטיתזה למבקרים הפלצנים שלא היו נתפסים מתים כשהם מפרגנים לסרט של שוורצנגר. ההפרדה של קולנוע לאמנותי הנחשב ולפופולרי הנחות היא בדיוק מה שניסו להשאיר מאחור פה. זה לא אומר שאין פה מקום לקולנוע פחות מסחרי – יש פה הרבה דיבורים על פסטיבלים, קולנוע זר, אינדי וכו' ויש הרבה סרטים כאלה שהגיעו למקומות גבוהים בסקרי סוף השנה. אבל זה כן אומר שאם אתה רוצה שדווקא עין הדג יהיה הבמה שלך לפסול את כל הקולנוע הפופולרי כערימת אשפה אחידה שלא שווה התייחסות רצינית, לא הבנת איפה אתה נמצא.
חוץ מזה, זה לא שיש קולנוע שחסין לביקורת. אפשר לבקר הכל. אבל אם אתה לא טורח להבין את מה שאתה מבקר ולחשוב עליו מתוך אכפתיות (או לפחות לעיין חמש דקות בימד"ב), בדרך כלל הביקורת הזו לא תהיה שווה כלום. אני מלאת ביקורת על היקום הקולנועי של מארוול, והבעתי אותה כאן. והייתה אי הסכמה כמובן, ולא תמיד היא הייתה הכי נעימה לי, אבל אני נוטה להאמין שאנשים שמו לב שחשבתי ברצינות על הסרטים האלו והייתי בעדם, וזה מה שעשה את ההבדל בתגובות. ונישות קולנועיות שאני באמת לא אוהבת ולא רוצה להקדיש להן את הסוג הזה של ההתייחסות – אני פשוט לא מדברת עליהן. זה לא מאד קשה.
אני יודע שעין הדג קם כאנטיתזה לתפיסה הזו
אבל זו גם סיבה טובה למישהו שמחזיק בתפיסה הזו לטעון לזכותה דווקא פה(משהו שבאמת לא נעשה בשני המקרים).
האתר עוין לגולשים עוינים
לא לטעמם הקולנועי שיכול להיות הוליוודי או לא הוליוודי, זאת בכלל לא הנקודה ולא הסיבה ששני גולשים זכו כאן לאחרונה ליחס שתיארת.
במקרה של סיניפיל אני מסכים
אבל במקרה הזה דווקא לא הרגשתי שהגישה העויינת הגיעה מהצד של ריקלין.
בדיוק
הטעם שלי מאד שונה משל רוב הגולשים כאן ומעולם לא הרגשתי מותקף בגללו. אני נוטה לא להגיב על ביקורות לסרטים שלא קולעים לטעמי, ולהגיב תוך הסבר של האלמנטים בסרטים שאיכזבו אותי כשיש כאלו. לא קשה פשוט לא להגיב על (נניח) התלהבויות מסרטים של טרנטינו, כשהבנתי בקיל ביל 2 שאני כנראה אתבאס מרמות (וסגנון) האלימות שלו בכל סרט עתידי. אף אחד לא התבאס ואף אחד לא תקף אותי – ואני אנחש שגם עכשיו אף אחד לא יתקוף.
היו דיונים פוליטיים/חברתיים שהרגשתי מותקף בהם – בעיקר מתוך התחושה שאנשים בדיון לא חושבים על זה שיש בקהילת הגולשים/קוראים גם אנשים כמוני, אלו שמדברים עליהם כ"הם". ולצורך העניין זה לא משנה מה היו העמדות הספציפיות. אני שמח שדיונים ישנים כמו בביקורת של "אושפיזין" שהיו בה עמדות אנטי-חרדיות ואנטי-דתיות לא מופיעות הרבה בימים אלו. חלק מתרבות הדיון של האתר הזה היא האפשרות לומר "רגע, יש בקהילה/קוראים גם חרדים/דתיים/הומואים/טרנסים/חובבי מטאל, והם בני אדם, התייחסו אליהם בכבוד".
באתר הזה אין קול אחד!
רעמו שבעה אנשים בקול אחד.
לוגיקה, משהו?
(ל"ת)
https://www.youtube.com/watch?v=bi7V_RoUW3k&ab
בדיוק על מה שדיברתי.
לא צריך להגיב תגובות ילדותיות ומעליבות,בטוח שבמציאות אתה לא מתנהג כך אבל קל להתחבא מאחורי המקלדת. אתה בין המגיבים היותר פוגעניים פה. לא כל מחשבה שעולה בראש היא זהב קומי שמוכרחים לשתף עם שאר העולם.
"לא כל מחשבה שעולה בראש היא זהב קומי שמוכרחים לשתף עם שאר העולם."
אם ככה אתה חושב, למה אתה לא מיישם את זה בעצמך? האנטגוניזם שפתחו אליך הוא בין היתר בדיוק בגלל הסיבה הזאת.
יכול להיות
ההבדל הדקיק ומאד חשוב זה שאף פעם זה לא היה במטרה של לפגוע/להעליב/לרדת על מישהו. אם לא אוהבים את התגובות יותר אפקטיבי להתעלם מאשר ללעוג.
אח שלי גיבור,
לפני שנים רבות הייתי במצב שלך באתר הזה. חשבתי שכולם נגדי ושכולם מגעילים. היום אני יודע שכל עלבון שהוטח בפרסונה הקודמת שלי היה מוצדק ושאפילו הדברים שנראו לי הכי לא הוגנים מצידו של אורן/אין-אור היו לטובת האתר ולטובתי. אם אתה מרגיש שמתנכלים לך, לכתוב פוסט מלודרמטי על זה שאתה עוזב את האתר, כאילו זה אמור לעניין מישהו (וזה גם לא אמור לעניין אותך, אחי, זה כולה פאקינג אתר קולנוע), זה לא הפתרון.
נראה כי פספסת את הפואנטה.
לכל דבר יש צורה ודרך. אתה בוחר באופן קובע בדרך מאד לא נעימה ולנסות להצחיק על חשבון דריכה על אחרים. אבל צודק זה אתר על קולנוע אז פשוט נסיים כאן.
האשמת הקורבן
(ל"ת)
חבל
אני חייבת לומר שלא התחברתי לרוב הדיעות שלך. אבל חבל לי לראות בריונות מנצחת. קשה לי להאשים אותך על זה. בכל זאת אשמח אם תשקול שוב. בהצלחה בכל מקרה.
חבל, לדעתי אתה יכול עוד להנות פה
נכון שחלק מהתגובות הם עוינות, אבל עם משתפרות ככל שאתה נמצא כאן יותר, ומבין איך לנסח את הדעות שלך בצורה שמעוררת דיון. הרבה מהכותבים הראשיים באתר הנוכחי התחילו כמוך באתר הישן, וגם הם קיבלו הרבה מאוד פידבקים שליליים בהתחלה. לדעתי יש לך הרבה ידע והתלהבות שמאוד מעריכים פה, גם אם גם אני לא מסכים לרוב מה שאתה אומר.
אני רואה שכולם רושמים שלפני כמה שנים גם להם הייתה חוויה כזאת
זה נראה לכם נורמלי?
“כולם״? המדגם שלך
ממש מצומצם, וגם מתוכו לא ״כולם״ כתבו את זה.
אני לא חוויתי דבר כזה, למשל.
מה שכן חוויתי מההודעות של פותח השרשור זו תחושה של ספק טרולינג ספק התנצחות.
מישהו שכל תגובה שלו היא פסילה גורפת של הקולנוע המיינסטרימי המודרני בלי שום נימוק רציני, הוא לא מישהו שבא במטרה לפתח דיון באמת.
אני לא הגבתי לו כי אין לי עניין בדיונים עקרים, אבל להגיד שהוא מאיר פה על איזו בעיה גורפת של עין הדג? בעיני לא. הוא חווה בדיוק את התגובה שמתבקשת לנוכח התכנים שהוא בחר להביא לאתר. לא יותר ולא פחות.
"כולם" זו צורת דיבור כשיש מספיק שכן מתוך אלה שהגיבו
רק מוכיח שהקטנוניות כאן על כל תגובה זה משהו, אם כבר מעלים בעיות.
אז כן, יש כאן בעיה של תוקפנות והתקטננות בתגובות, זו דעתי וזה הכל. אם מישהו כאן שמתנהג ככה ייקח לתשומת לבו מה טוב, אם תגידו לי שאני לא יודע על מה אני מדבר, שיהיה.
על כל אחד מביאים מה הוא הגיב לא בסדר (ברמת ה"לא הביא הוכחות", לא קללות נניח) כאילו זה מצדיק את הצורה בה עונים לו.
יש הבדל מהותי בין התקטננות לתוקפנות
התקטננות, ובייחוד כזאת שיודעת שהיא כזאת, היא אומנם מבאסת קלות אבל אין במטרתה ל"הוריד" או לזלזל במישהו – אלא לדייק את הטענה, עובדה, מה-שלא-יהיה. בנוסף, היא אבן בניין לא בלתי חשובה באתר שניטפיקינג הוא חלק מהותי (ומהנה) ממנו. אני מבין שאולי לא כולם נהנים ממשחק ה"אממ, בעצם" הזה אבל זה לא אותו דבר כמו תוקפנות.
יכול להיות (אני לא חושב, אבל יכול להיות) שיש בעיה של תוקפנות בתגובות, אבל היא לא הולכת יד ביד עם התקטננות. להיפך – רוב ההתקטננות שאתה מתלונן עליה, ה"תביא הוכחות וטיעונים", היא אנשים שמחפשים גשר כלשהו ליצור שיח פורה כלשהו.
הרי ההיפך של השיח שאתה מדמיין הוא לא "וואו, אמרת שהקולנוע הצפון הודי הוא חרא טהור שהרס את כל הקולנוע? מדהים!" אלא "ובכן, סלח לי אדוני הנכבד, אך כוס אמאמאמאמאמאמאמאמ-" וכו'. הרצון להפרות את הדיון, להרחיב את הדיון, לשאול אנשים למה הם מתכוונים כשהם זורקים החוצה מהחלון יוצר, אמן, סוגה וכו' הוא בדיוק הזדמנות לדון בדברים, וזה בדיוק ההיפך מתוקפנות. אני מבין שלא לכולם יש את היכולת או הכוח לעמוד בזה, אבל לשלב בין שני הדברים ולהגיד ששניהם מגיעים מאותו המקום ומובילים לאותה התוצאה זאת טעות (בעיניי).
אז "הצורה בה עונים לו" היא פשוט הזמנה לדיון (או המשכה של כזה). אני מבין שלא לכולם יש כוח לזה תמיד, אבל זה סטנדרט אחיד לכל המגיבים באתר, מגדול ועד קטן, ממנהל ועד חדש. זה לא "מה הגבת לא בסדר, נו נו נו", וזאת לא תוקפנות*.
* – אם כי, בהתחשב בשינויים שמתרחשים בצורה בה אנחנו מדברים ומתקשרים בטקטס, והעובדה שאחוז הולך וגדל של אנשים, למשל, מייחס להודעות טקסט עם נקודה מסר תקיף יותר – אולי באמת יש משהו בפורמט עצמו שמשדר יותר תוקפנות ממה שכל אחד מתכוון.
ענית יפה אבל בחלק מהדברים עשית סלט ממה שרשמתי
1. יש רמת אגרסיביות מסוימת שהיא מעבר להתקטננות. אולי מוגזם לקרוא לזה תוקפנות אבל זה גם לא נעים במיוחד
2. דיברתי על התקטננות כאן באופן כללי, לא אמרתי שלבקש הוכחות והסברים זה התקטננות אלא שאני רואה יותר מדי שרשורים שאני לא משתתף או קורא כי מתחילים לתקן כל דבר קטן. אולי אני טועה או רק לי זה מפריע, מה אני אגיד לך
3. מה שכן אמרתי שעונים לאנשים בזלזול כי הם לא הביאו הוכחות לטענות שלהם. אפשר לחשוב! אפשר פשוט להגיד וואלה במצב הנוכחי לא בא לי להמשיך את הדיון איתך אז שיהיה בהצלחה, במקום להגחיך את הבנאדם (קרה יותר מפעם אחת), בקיצור קצת פרופורציות
4. אני נהנה לקרוא ולהגיב כאן ולמרות שזה נראה ככה לא מנסה להכליל / לבאס / לעצבן, בסה"כ נראה לי שאנשים יכולים לקחת קצת יותר בקלות גם כאלה שהם לא מסכימים איתם או אפילו לא סובלים אותם (דרך האינטרנט). שוב, פרופורציות
1-3. טוב, כן, יש כאן בהחלט מדי פעם אנשים שבנושאים מסוימים (או לתגובות מסוימות) מגיבים במשהו שהוא שלב אחד לפני תוקפנות (אם נקרא לזה כך). אני לא אוהב את טיעון ה"וזה עוד המצב הטוב", אז אני אשאל במקום זה מה לדעתך האלטרנטיבה?
אני לא בטוח (ואולי טועה) שריאלי לבקש ממקום באינטרנט (או במציאות) שיהיה נטול כל רגשות שליליים לחלוטין ובלי אף זלזול והגחכת טענות מסוימות (תיקון כל דבר קטן זה דווקא יותר נדיר, אבל שוב: אני לא בטוח שזה מגיע באתר עם מטענים שליליים מצד אנשים. אני יודע לפחות שכשאני עושה את זה, זה לא עם מטענים כאלה), בטח מקום שהתייצב סביב כמה רעיונות (מעורפלים ככל שיהיו) שמאגדים אותו.
זה אומר, לצערנו, שיהיה לאנשים שצריכים להתרגל קצת בתרבות הדיון שיש פה קצת "הלם" במעבר בין """דיונים""" בטוקבקים (בעבר)/ פייסבוקטוויטר (בהווה) שנוטים להיות שונים (אם כי, לטעמי, לא פחות תוקפניים) – אבל אני לא בטוח שמדובר בנורה אדומה לקהילה (ושוב – אולי טועה).
4. בהחלט אפשרי שיש מקרים שדברים נלקחו כאן בצורה "כבדה" מדי, אבל זה דווקא (לתחושתי) התפתחות תרבותית כללית של ניתוח יתר ו"שום דבר הוא לא סתם בדיחה" שאני לא תמיד מרוצה ממנה אבל מבין ומשתתף בה יותר מדי בשביל לצאת חוצץ כנגדה (למרות שגם אני חושב שאפשר בהרבה מקרים להקל את האווירה).
אוקיי, תודה על התגובות
(ל"ת)
למעשה מרגיש לי משלב גבוה מדי לזה
למרות שמאפשר יותר בקלות לצחוק על הסוגה עם " להמאעעסההה", אז אשקול העניין.
שלום, אני חדשה כאן,
אתם לא מכירים אותי אבל הנה דעתי הבלתי מנומקת, שרואה בכולכם אנשים שמבינים הרבה פחות ממני, וכדי לדייק, גם אנסח אותה באופן הכי עוקצנית שאני יודעת.
___________________________
כן, בהחלט ניתן לטעון שאף אחד לא השתחווה והודה לאנשים שהגיעו לכתוב כאן כך, מסתבר שהם לא מתת האל לעין הדג ושאפילו לא ממש נעים לנהל איתם שיחה מכילה.
רוצה טיפ לחיים? תבוא בגישה יותר פתוחה ויותר צנועה כשאתה במקום חדש, אפילו אם ידוע ומוכח שאתה פי אלף יותר חכם מכל האחרים. זה יוריד את העויינות.
נניח שהוא בן 13
אז כן, הוא חושב שהוא יודע הכל, אבל זה לא אומר שצריך להשפיל אותו. ראיתי שתי התייחסויות אליו כטרול. אני חושב שזה מעליב ממש. נראה לי יותר נחמד אם היו אומרים לו בנחת ובסבר פנים יפות, צ'יל אח שלי.
ובלי קשר, אין לי מושג איך הוא מצא את זה אבל ההערה שלו על שינוי הגישה כלפי צ'דוויק בוזמן הייתה מעניינת מאוד לעניות דעתי. חוץ מזה פה ושם כשאמרו לו והעירו לו, הוא כמה פעמים קיבל ולא התווכח יותר מדי.
האתר הזה הוא אחד הבודדים
באינטרנט, ובטח באינטרנט בעברית, שבו אגף התגובות הוא אטרקציה לא פחות גדולה עבורי מאשר הכתבות עצמן. והסיבה לכך היא שהתפתחה כאן קהילה ששומרת על תרבות דיון מסוימת, שאפשר לצפות בה לתגובות עם קצת עומק, עם מחשבה, עם רצון להתדיין ולהציג טיעונים ולפתח את הנושא.
רוב מרחבי הדיון ברשת הם ביב שופכין של הטחת רפש (במקרה הרע) או הצהרות שטחיות (במקרה הטוב) אחד בשני.
אז אם המחיר שצריך לשלם בשביל לשמור על רמת דיון מסוימת באתר הזה, הוא שיש מי שמצטרף ולא מרגיש שמחבקים ומנשקים את כפות רגליו על כל פוסט שהוא משחרר לאוויר העולם? אני בסדר עם זה. כשאני מצטרפת לפורום אינטרנטי אני לוקחת קצת זמן להבין לאן הגעתי ומה רמת השיח ולהחליט אם מתאים לי. אם אני מרגישה מותקפת, אני אשאל את עצמי מה רשמתי שהוביל לתוקפנות כלפיי, אני לא אניח שכולם טועים ואני צודקת ושהנה חשפתי את הרעות החולות של הקהילה שלהם.
מבחינתי, הקהילה כאן מתנהלת באיזון נכון למדי בין הרצון לקבל ולהכיל משתתפים חדשים ובין הרצון לשמור על רמת דיון מסוימת. כל אחד יכול להחליט אם מתאים לו או לא, ואולי בתקווה לעשות קצת בחינה עצמית ולהתנסח בדרך שתהיה יותר נעימה לכולנו.
מה הקשר לנשק כפות רגליים למצטרפים?
אף אחד לא ביקש שינשקו לו את כפות רגליו, זה אתם אמרתם.
אתם מתנשאים ומתפ"זמים כי הייתם פה קודם? וואו איזה הישג.
כשמגיבים אחד לשני לא צריך לעניין אף אחד מי נמצא פה ממתי, ומי שיותר ותיק לא מקבל לגיטימציה להגיב בזלזול כלפי אלה שפחות.
התגובה גם לך וגם למישי ששינו את התלונה על צורת התגובה של אנשים מסוימים לזה שלא נישקו לבחור את כפות הרגליים על דעת עצמם. אחלה ספין
אין שום קשר לפז״ם
נראה לך שאיכפת למישהו כמה זמן אתה כאן? אני מזהה רק כינויים מאוד וותיקים או שכותבים הרבה, ברוב המקרים אין לי שום מושג אם אתה פה שבוע או שנה או עשור וגם לא מעניין אותי.
התגובה היא בהתאם לתוכן שאנשים מביאים לאתר. זה הכל. מי שכותב הודעות מעוררות אנטגוניזם יקבל, ובכן, אנטגוניזם. מי שכותב הודעות עם תוכן שטחי ולא מנומק, יקבל ברוב המקרים בקשה כנה להרחיב ולהסביר את עצמו כדי שאפשר יהיה לנהל דיון. מי שמתנהג כאילו כל יתר המשתתפים כאן לא שווים את זמנו יקבל כנראה תגובה בהתאם.
זה לא קשור לכמה זמן אתה כאן, זה קשור לאיך אתה מתנהג כאן. זה המדד לאיזה יחס תקבל.
אני מסכים
רק שיש פער גדול בין "לנשק כפות רגליים" (שוב, לא ברור לי איך הגעתם) לזלזול והגחכה, והוא לדוגמה להגיב בכבוד בסיסי.
זו צורת דיבור. לא התלוננת קודם על "הקטנוניות על כל תגובה"?
מצחיק.
אמנם את מנסה להטריל במקוום להגיב לעניין אבל אענה בכל זאת – המהות היא שלא התקטננתי אלא הצבעתי על איך את ואחרים מנסים להסיט את הדיון מהזלזול והגיחוך שאנשים כאן חווים באופן לא פרופורציונלי למה שרשמו קודם לכן ל"שלא יצפו שננשק להם את הרגליים!". ביטוי או לא זו המצאה לא מחוברת למציאות. יש לך דרך אחרת לפרש את הביטוי הזה?
עכשיו יש לך תגובה לעניין או שרק בא לך לרשום משהו בשביל צחוקים ופישלייקים עם החברים שלך על חשבוני?
אוקיי, לא
קודם כל – רק הערה – זה נראה כאילו אתה מגיב למאיה על דברים שאני כתבתי. אז רק להדגיש – אתה מדבר עם שני אנשים שונים וקצת מיותר להטיף לה על דברים שלא נאמרו על ידה.
עכשיו, בוא תסביר לי למה כשהערתי לך מוקדם יותר בשרשור על השימוש ב״כולם״ זו הייתה מבחינתך התקטננות ודוגמה לבעייתיות באתר הזה, אבל כשאתה מעיר לי על שימוש ב״לא מנשקים את כפות רגליו״ זו מהות עליונה ומקודשת שמצריכה פרשנות והתנצלות?
אין תכלס הבדל מהותי – בשני המקרים מדובר על שימוש בהגזמה כאמצעי רטורי להעברת נקודה מסוימת. אתה אמרת ש״כולם״ חוו כאן לפני כמה שנים חוויה זהה לפותח השרשור, למרות שרק שני מגיבים מתוך עשרה כתבו זאת. האם שניים מתוך עשרה זה ״כולם״? אפשר אפילו לומר ש״זו המצאה לא מחוברת למציאות״.
אבל במקרה ההוא זו הייתה קטנוניות נוראית להתייחס לזה. ברור.
בוא תפרש לי את המילה ״כולם״ כמייצגת נאמנה שני מגיבים מתוך עשרה, ואז אני אפרש לך ״לא מנשקים את כפות רגליו״ כמייצג נאמנה של ״נותנים לו תגובה שהוא לא אוהב״.
מה גם, שאני לא כתבתי כלום על נשיקות רגליים
אז אפילו לא הובעה חצי התחשבות בעניין ה"כולם"
:)
זה מה שרשמת
"כן, בהחלט ניתן לטעון שאף אחד לא השתחווה והודה לאנשים שהגיעו לכתוב כאן כך, מסתבר שהם לא מתת האל לעין הדג ושאפילו לא ממש נעים לנהל איתם שיחה מכילה."
אז לא כפות רגליים אלא השתחוות ומתת האל, בסדר? איזה הבדל מטורף
אני יודע לקרוא מי מגיב מה, אז תקרא שוב מה שעניתי כי הסברתי את עצמי יותר ממה שהגיע לה. אף אחד לא מטיף לה
שנית היו יותר משניים, תלוי איך מחשיבים תגובה מסוימת. הבעייתיות עם התגובה ההיא שלך לא קשורה לקטנוניות בכלל, אלא שהביטוי שהשתמשת (בעקבות התגובה של מישי) הוא חלק מהסטת הדיון מהזלזול שמגיבים מקבלים בצורה חסרת פרופורציה למה שרשמו לזה שלא יצפו שיקבלו אותם בברכה באתר ויהיו נחמדים אליהם בתגובות. למה מישהו טען אחרת? אז כן הטענה שלכם מומצאת לחלוטין ולא מאפשרת דיון על הטענה המקורית. אולי פעם מישהו יוכל להתייחס לזלזול ולתגובות המוגזמות לגמרי שאותם מגיבים קיבלו? מה דעתך?
אם אתה מתייחס למה שאני אמרתי, זה ממש הפוך ממה שהתכוונתי.
בשנים הראשונות שלי באתר, יכול להיות שהייתי קצת מעצבנת, שהתגובות שלי לא היו מלאות ניואנסים ועומק, ושנקודת המבט שלי הייתה מצומצמת. אבל לא הייתי טרולית, הייתי פשוט צעירה מתלהבת. יש הבדל גדול. לא אמרתי שום דבר שנועד להתסיס אחרים. בעיקר דיברתי יותר מדי על מה שקרוב לליבי והתעלמתי מכל שאר הדברים שקורים בעולם. ואכן, לא חטפתי שום בקלאש ששמור פה לטרולים.
התגובה שלי התייחסה לזה שבשנים האחרונות יצא לי להביע ביקורת כלפי פרנצ'ייזים או אולפנים פופולריים אבל הפואנטה שלי היא בדיוק שהיחס אליי היה הפוך ממה שמדובר עליו בשרשור הזה. אי ההסכמה לרוב הייתה בצורת דיון מנומק, וכשלא הובנתי הבהרתי את עצמי טוב יותר. ככה שאני באמת מאמינה שהתגובות החריפות כלפי גולשים מסוימים לא קשורות לחוסר ההתיישרות שלהם עם הטעם המקובל, אלא לגישה שהם מביאים לדיון.
ואם אני כבר חוזרת לדיון הזה, אז המגיב שנפגע פה עד כדי פרישה ביטל את כל הטעם הקולנועי שלי (ואת האהבה שלי לקולנוע. תגיד שאני לא מבינה בקולנוע, אני כנראה אסכים איתך, אבל איך אפשר להגיד לי מה אני אוהבת) בגלל הערה מבודחת שהשמעתי כלפי סרט שהוא אוהב. סרט אחד, אפילו לא אמרתי כלום על הבמאי או על הז'אנר בכלליות. אז זה קצת מפוקפק מצידו להטיף לנו על חוסר היכולת שלנו להכיל דעות שונות.
והנה דוגמה נוספת קרתה היום
כאשר העורך של האתר מסרב בתוקף לפרסם הספדים על יהודה ברקן ז״ל משום שהם לא תואמים לטעמו הקולנועי.