סוף שבוע לא מרגש במיוחד עובר על קופותינו: אין סרט חדש שיצא בהפצה רחבה, ועל כן השאלה העיקרית היא האם הסרטים ירדו בהכנסות שלהם במלא או רק בקצת.
"ספיידרמן: אין דרך הביתה" עדיין במקום הראשון ועדיין עם סכום שמרבית הסרטים פה היו רוצים לפתוח איתו – הפעם 56 מיליון דולר, ירידה של 33.7% בלבד. נכון לעכשיו הסרט הרוויח 613 מיליון דולר בצפון אמריקה ו-1.37 מיליארד דולר בעולם מה שאומר שהוא כרגע הסרט העשירי הכי מכניס בארה"ב והסרט ה-12 הכי מכניס בעולם. זה כנראה עוד ישתנה.
במקום השני "לשיר 2" מאבד רק 9.7% משבוע שעבר ומכניס עוד 20 מיליון דולר. בסך הכל הסרט הרוויח כבר 90 מיליון דולר בצפון ארה"ב והוא בדרך הבטוחה להגיע גם לקו המאה ולמצב את עצמו כלהיט על אמת. סך כל הרווחים שלו מכל העולם עומדים על 145 מיליון דולר.
גם המקום השלישי נהנה מנחיתה רכה, אם כי פחות, מה שבטוח שהוא עושה את זה עם מספרים הרבה פחות מרשימים: "קינגסמן: ההתחלה" הכניס עוד 4.5 מיליון דולר לסך כולל של 19.5 מיליון דולר בארה"ב אבל לפחות הוא יכול להפסיק לחיות מדחייה לדחייה בכספות של דיסני.
במקום הרביעי נמצא "אנדרדוג אמריקאי" עם ירידה של 33% והכנסות של 3.9 מיליון דולר הסופ"ש ו-14.7 מיליון דולר עד כה. יש מצב שזה מספיק לכסות את התקציב שלו, אבל אין לנו נתונים – אבל בכל מקרה לא נראה שהסרט ממש מצליח להיות "אנדרדוג" בקופות. יותר כמו סתם "אנדר".
אבל היי, לפחות הוא לא "מטריקס: התחייה" שצלל ב-64% והרוויח רק 3.8 מיליון דולר הסופ"ש. כן, הסרט הכניס כבר 100 מיליון דולר ברחבי העולם, סכום שלא כדאי לזלזל בו, אבל עם 30.9 מיליון דולר בלבד בארה"ב זה לא ממש נראה כמו מותג שקם לתחייה, והביקורות הפושרות לא עוזרות.
גם "סיפור הפרברים" לא יכול ממש לצאת במחול – אם כי השבוע הירידה שלו הייתה עדינה יחסית (26.2%) לסכום של 2.1 מיליון דולר. אבל 30 מיליון דולר אחרי 4 שבועות? מספילברג? 52 מיליון ברחבי העולם? נראה לי שכבר אפשר להפסיק לקוות שיצמחו לו רגליים ולהכריז עליו רשמית כפלופ.
מתחתיו, אולי סתם כדי לעצבן, "מכסחי השדים: החיים שאחרי" אשכרה עולה ב-21% אחוז ומרוויח 1.4 מיליון דולר. עם 123 מיליון דולר בצפון אמריקה ו-184 מיליון דולר ברחבי העולם, הסרט הקטן הזה יכול להיות גאה בהישגים הצנועים אך מכובדים שלו.
במקום השמיני "ליקריץ פיצה" ממשיך לרשום הישגים מאוד נאים לסרט אינדי, מה שאומר הישגים קצת פחות נאים בכלליות – אבל עדיין מספיק כדי להיות בטבלה הזאת, לא דבר ברור מאליו עם 786 אולמות בסך הכל. הסרט ירד ב-32% והרוויח 1.2 מיליון דולר הסופ"ש. בסך הכל הסרט הרוויח 6.3 מיליון דולר.
מתחתיו, “Journal For Jordan”/"ג'ומן לג'ורדן" (היי, אם הסרט הזה לא ייצא בארץ גם ככה לפחות אפשר ליהנות משם בדיוני לחלוטין) מרוויח 1.2 מיליון דולר, מה שמהווה ירידה של 45%. חותם את הרשימה "אנקאנטו", שירד ב-42% והרוויח מיליון דולר. הסרט הרוויח ברחבי העולם 206 מיליון דולר, מה שכמעט מכסה את התקציב שלו (שמוערך ב-120-150 מיליון דולר), אבל כנראה שלא באמת. בכל זאת, מספר נאה לימי קורונה אלו.
בשבוע הבא ייצא (הפעם באמת, מצטערים על הבלבול פעם שעברה) "יחידה 355", ובו ג'סיקה צ'סטיין, לופיטה ניונגו, פנלופה קרוז ודיאן קרוגר הן מרגלות בינלאומיות וצריכות לעשות, אני הולך להניח, דברים שמרגלות בינלאומיות עושות.
סוני דחו את מורביוס שוב, הפעם ל-1 באפריל.
כנראה שיציאה בינואר פחות באה בחשבון כשכל סרט שהוא לא ספיידרמן עושה מעט מאד כסף. פלוס העלייה בתחלואה.
זה, וקמפיין האוסקר של ספיידרמן
(כלומר, אלה הניחושים שלי, לפחות).
למה הכוונה ב״קמפיין אוסקר״?
מישהו באמת מעלה על דעתו שספיידרמן יכול להיות מועמד לסרט הטוב ביותר?
עם הנוקמים סוף המשחק עוד היה בסיס הרבה יותר מוצק למועמדות לסרט ולמרות זאת זה לא קרה, אז למה שזה יקרה כאן?
באמת שאני לא רואה איך אפשר לכוון סרט כזה, שהדבר היחיד שבגללו אנשים כל כך מתלהבים ממנו זה קטעי פאן-סרוויס שכתובים בצורה כל כך עצלנית שטכנית כל אחד שראה את סרטי ספיידרמן השונים היה יכול לכתוב.
הרי בינינו, ההצלחה של הסרט לא קשורה כלל לאיכות הסרט, מספיק היה לתת לספיידרמן להיפגש עם הנבלים השונים ועם הספיידרמנים השונים וזה ישר עושה את העבודה.
כאחד שבדרך כלל מגן על מארוול מפני המלעיזים, אני באמת לא מבין למה דווקא הסרט הזה, שאין בו כמעט כלום זולת פאן סרוויס זול, ראוי למועמדות לסרט הטוב ביותר באוסקר.
כן, לא מעט אנשים מאוד רציניים מדברים על זה מאוד ברצינות
שזה כבר צעד משמעותי הרבה יותר משהיה אי פעם ל"סוף המשחק" (אבל שכן היה ל"וונדר וומן", להבדיל. להבדיל להבדיל – גם ל"פנתר השחור").
אני לא נכנס לעניין איכות הסרט (ממתי הסרטים הטובים ביותר מועמדים לאוסקר?), אלא לעניין ההייפ: והוא, ובכן, עצום. עצום יותר מ"סוף המשחק"? לא, "סוף המשחק" היה עצום בתקופה של טיטאנים. "ספיידרמן", לעומת זאת, עצום בתקופה של גמדים. ויש לזה השפעה.
אם ספיידרמן יכנס זה נטו בגלל שהנרטיב שהוא "מציל את בתי הקולנוע" יתפוס מספיק חזק
(ל"ת)
אוקיי, אבל הוא "מציל את בתי הקולנוע"
כי הוא, ובכן, סרט מהנה שמתקשר עם קהל רחב וסוחף אותו. אז זה לא שאנשים סתם באו לבהות בפריים של ספיידרמן. נעשתה כאן עבודה, ובין סרטי ה"תנו לו אוסקר הוא עשה הרבה כסף" הוא חד משמעית עדיף ממשהו כמו, "אווטאר", נניח.
אני לא חולק על זה שהוא נותן אוויר לנשימה לבתי הקולנוע(וגם לא על זה שהוא עדיף על "אוואטר")
אבל זה גם סרט שרבים מחברי האקדמיה יראו כמשהו ש"הורג את הקולנוע" וכהתרחקות ממה שקולנוע צריך להיות(מה שזה לא אומר מבחינתם)
אווטאר זה סרט מקורי
הוא היה צריך לגרום לציבור לנהור אליו בלי אף דמות מוכרת ובלי שום אפשרות להשתמש בטריקים זולים של ״נשים דמויות מפרנצ׳ייזים אהובים שונים ביחד וניתן להם לעשות השוואות בין הפרנצ׳ייזים״ שבלי שום מאמץ יכולים לגרור תשואות והתלהבות מטורפת.
האם יש בעיות באווטאר? כמובן, לא אמרתי שלא. אבל יש גם שפע של יצירתיות שלא הסתמכה על טריקים זולים לפאן סרוויס וההצלחה שלה הייתה נטו בגלל הסרט (וגם בגלל התלת ממד. אבל גם זה נזקף לזכות הסרט. שהרי כבר היו לפני כן סרטי תלת ממד דיגיטליים. הסיבה שהסרט הזה דווקא הצליח היא שעבודת התלת ממד הייתה ברמה הגבוהה ביותר שיש).
ואגב, אולי עשוי להשתמע מדברי כאילו אני נגד פאן-סרוויס, אז ממש לא
פאן סרוויס טוב זה דבר שיכול להיות נהדר ואני מאוד אוהב את זה.
אני פשוט מבדיל בין פאן סרוויס איכותי וחכם, כזה שהוא מקורי ומשתלב בצורה מושלמת בעלילה, לבין פאן סרוויס עצלני שנראה שמישהו כתב אותו בחמש דקות בלי כמעט טיפת מחשבה ובלי שום תירוץ הגיוני להופעתו בסרט.
דוגמא לסרט עם פאן סרוויס איכותי שהגיע מתוך מחשבה רבה: הנוקמים סוף המשחק.
דוגמא לסרט עם פאן סרוויס זול שמרגיש שלא הושקעה בו כמעט שום מחשבה: ספיידרמן אין דרך הביתה.
שוב, אתה מתווכח על איכות הסרט
זה לא פקטור אמיתי באוסקר, בהנחה שבכלל אפשר להתחיל להתווכח על "איכות" של משהו באופן אובייקטיבי (ואם כן – "ספיידרמן" נמצא בצד הנכון מאוד של המשוואה בכל ממד כמותני).
אני צריך להזכיר לעצמי כל הזמן
שאתה היית זה שכתב על השורה הראשונה בביקורת של ספיידרמן רחוק מהבית: ״אני מאשים את התסריט״.
זה כל כך מרגיש לי מוזר.
כי אני דווקא פה מרגיש כמה התסריטאים האלה (שהם אותם תסריטאים) עשו עבודה מחופפת ועצלנית. דווקא התסריט של רחוק מהבית הוא בסדר כזה, אבל התסריט הזה מלא בחורים ובקטעי פאן סרוויס שלא הושקעה מאחוריהם מחשבה כמעט כלל.
אבל דעות אישיות וכל זה.
לא, שוב, השאלה על איכות התסריט היא שאלה תקפה
שאפשר להתווכח עליה. מה שהיא לא, זאת שאלה שמשקפת משהו במירוץ לאוסקר – מירוץ שלא רק סרטים עם תסריטים תמוהים זכו בו בפרס הסרט הטוב ביותר, אלא גם תסריטים כמו "משחק החיקוי", עם שורות כמו "מדי פעם זה האנשים שאף אחד לא מדמיין שיעשו משהו שעושים את מה שאף אחד לא העז לדמיין".
הגבתי רק להערת הסוגריים
(ל"ת)
אה, אז שוב: דיברתי "כמותנית"
זה לא שאלה על איכות התסריט במונחים כמו "כתיבה" אלא על איכות הסרט כ"כמה אנשים בתכלס בסופו של יום אהבו אותו".
אתה לא זה שתמיד אומר שהאוסקר כן צודק לרוב?
כאילו תמיד פה יש אנשים שיוצאים על האוסקר אתה אומר שהסרטים בו כן טובים וכו וכו
אני בעד האוסקר לא מעט
ומגן עליו בפני לא מעט טענות לא רלוונטיות (הוא לא קורץ לבלוקבאסטרים, למשל), אבל אני בהחלט לא בטוח שהוא "צודק לרוב".
הבנתי אני עדיין חושב שבכללי האוסקר לא מדבר לעם
(ל"ת)
האוסקר תמיד היה פשרה בין האיכות לפופולריות.
הוא לא עממי מדי, אבל גם לא ארט-האוסי או פלצני מדי.
ובדרך כלל הסרטים המועמדים ממש טובים, פשוט לא תמיד הכי טובים.
יש תמיד סרטים מועמדים טובים ואפילו מאוד
הבעיה הוא בזוכה שלרוב בינינו במקרה הטוב
וזה ניהיה גרוע יותר משנה לשנה
מה הבעיה שיש מועמדים טובים? שנראה שהם שמה בשביל להיות שם בלי סיכוי ממשי והמועמדים החזקים לרוב לא משהו
נכון שתמיד יש יוצא מן הכלל ותמיד יש שנים טובות אבל בממוצע לא משהו
השאלה היא כמה ההייפ משנה לאקדמיה?
אני לא חושב שהפנתר השחור היה מועמד לסרט הטוב ביותר בגלל ההייפ שהיה או בגלל הרווחים, אלא בגלל שהוא היה יותר ״רציני״ ובעיקר בגלל שבשביל אוכלוסיה שלמה (השחורים) הסרט היה הרבה הרבה מעבר לסרט גיבורי על. האוסקר באותם שנים היה מותקף על היותו ״יותר מדי לבן״, כך שהם לא יכלו להתעלם מסרט שבשביל קהילת השחורים הוא אירוע היסטורי.
אבל אני לא חושב שההצלחה של הפנתר השחור מעידה על כך ששופטי האוסקר קשובים להייפ ציבורי.
כי גם אם תגיד שיש לספיידרמן יותר הייפ מלסוף המשחק (מה שאני לחלוטין לא מסכים. זה אמנם יפה לראות רווחים כאלה גבוהים בתקופה כזאת, אבל עדיין נראה לי שההישג של הנוקמים סוף המשחק היה יותר גדול), עדיין אין חולק שהיה הייפ רציני לאנדגיים והוא היה בלי ספק הסרט המדובר ביותר של אותה שנה ולמען האמת גם של העשור כולו. אם את האוסקר דברים כאלה היו מעניינים, אז הסרט היה מסיים עם קצת יותר ממה שהוא סיים (מועמדות אחת בלבד לאפקטים, בלי זכייה).
לפנתר השחור, כאמור, היה את קהילת השחורים ואת המשמעויות שהסרט קיבל אצלם והרצון של האוסקר לא לצאת לבן מדי. מה יש לספיידרמן? את קהילת מעריצי ספיידרמן? סורי, זו לא נראית לי קהילה שהאוסקר מי יודע מה עסוק בלרצות.
זה לא רק ההצלחה של הפנתר השחור
זה ההצלחה של ספיידרמן אחרי שנת קורונה, ההייפ יוצא הדופן שלו (הצלחה ביקורתית משמעותית, מעבר לקופות), ושיטת הצבעה שמחייבת 10 מועמדים.
הדבר היחיד שאולי משכנע אותי שדבר כזה יכול לקרות
זה הגדלת מספר המועמדים ל-10.
להצלחה אחרי שנת קורונה לא נראה לי שיש קשר. אם שבירת שיא הקופות של כל הזמנים לא עניין אותם, אין סיבה שהצלחה בתקופת קורונה תהיה מי יודע מה חשובה להם.
באופן כללי, לא קיבלתי עד היום הוכחה שהרווחים בקופות (גבוהים ומדהימים ככל שיהיו) בכלל מזיזים באיזשהו אופן לשופטי האוסקר.
ולגבי הסעיף השני: הנוקמים סוף המשחק גם החזיק בזה ואפילו יותר (באחוזים בעגבניות הם אותו דבר, אבל בציון ספיידרמן נמצא על 7.9 בעוד ואנדגיים נמצא על 8.2).
אבל שוב, יש כאן עניין של יחסיות
כש"סוף המשחק" יצא הוא נלקח כמובן מאליו. למרות שבירת השיא. למרות הכל. וגם – הוא יצא במאי, מה שאיפשר לשכוח הרבה מההייפ שלו עד סוף השנה.
"ספיידרמן" קורה כאן, עכשיו, ואחרי שנתיים מאוד קשות לקולנוע.
סוף המשחק נלקח כמובן מאליו?
מאיזו בחינה בדיוק?
הוא הכל חוץ ממובן מאליו.
אחרי 10 שנים שאף סרט לא שובר את השיא ואפילו לא מתקרב (בכל העשור, רק 2 סרטים בכלל חצו את רף ה-2 מיליארד לפני אנדגיים: מלחמת האינסוף והכוח מתעורר. ושניהם היו 700 מיליון מתחת לאווטאר, שזה, איך לומר, אפילו לא קרוב), מגיע סרט ועושה את זה, וזה ״מובן מאליו״ באיזשהו אופן?
אחרי שסרטי המשך הופכים לבלוקבאסטרים גדולים, אבל אף פעם לא שוברים את השיא של כל הזמנים ששמור לסרטים שכל אדם בעולם יכול לראות ולהבין הכל, מגיע סרט שהוא לא סתם המשך, אלא המשך לסאגה של למעלה מ-20 סרטים ולחלוטין לא נגיש למי שלא מכיר את הסרטים הקודמים, והופך להיות סרט ההמשך הראשון בהיסטוריה שהופך לסרט המרוויח בכל הזמנים, וזה ״מובן מאליו״ באיזשהו אופן?
אחרי כמעט 3 שנים קל לשכוח איזה היסטוריה מטורפת הסרט הזה עשה ולהיתפס להישג (המאוד מכובד כמובן, לא חולק) של ספיידרמן כאילו זה הישג גדול פי כמה וכמה. זה רק גורם לי לתהות איך יזכרו את ההישג של ספיידרמן בעוד 3 שנים.
בקצרה: כן
אני לא שוכח את ההיסטריה, לא שוכח את ההיסטוריה, אבל דאז, בסיכום 2019 זה היה פשוט הצעד הבא למארוול, משהו בלתי נמנע. לא, כמו, ספיידרמן – שהיה הרבה יותר הפתעה מוחלטת. (וגם, וזה חשוב: ספיידרמן הגיע עכשיו, בעונת החגים, אז הוא בראש וההישג שלו טרי בזכרון).
השאלה היא, שוב, אם כל זה מעניין בכלל את האוסקר
כלומר, נראה לי שמיצינו את הדיון לגבי ״האם ההישג של ספיידרמן גדול מזה של אנדגיים״. אני לא השתכנעתי שההישג שלו גדול מזה של אנדגיים, אבל אני מבין למה אנשים טוענים דבר כזה.
בכל מקרה, כל זה לא רלוונטי בכלל כל עוד אין לנו הוכחה שדברים כאלה הם מדד מסוים מבחינת האוסקר.
האם היה אי פעם סרט כל כך רחוק מהטעם האוסקרי (ובואו, זה לחלוטין לא מה שמכונה ״סרט אוסקר״. זה בלוקבאסטר מהסוג שהאוסקר נוהגים להתעלם ממנו) שהיה מועמד לסרט הטוב ביותר רק בשל הצלחה כלשהי בקופות?
האם קיבלנו איזושהי הוכחה עד היום שהאוסקר בכלל מכניסים את עניין ההצלחה וההייפ למכלול השיקולים שלהם?
כדי בכלל לדון על האם ספיידרמן עשה היסטוריה בקופות ברמה שתקנה לו מועמדות, אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שהצלחה ברמה מסויימת בקופות עשוייה להקנות מועמדות, ולזה לא מצאתי שום הוכחה.
שופטי האוסקר הראו עד היום שרווחים בקופות, גבוהים ככל שיהיו, לא ממש מעניינים אותם.
הם לא מחרימים להיטי ענק, אבל גם לא מקדמים אותם רק בשל ההישג הקופתי.
אם ספיידרמן היה נראה כמו משהו ששופטי האוסקר עשויים לאהוב אז אולי הרווחים המדהימים היו קצת עוזרים לו, אבל מכיוון שהסרט לא נראה כלל כמו סרט ששופטי האוסקר יאהבו, אין סיבה להניח שרק בשל הרווחים הם יעניקו מועמדות לסרט שהם ממש לא מתלהבים ממנו.
באמת יש דיבור כזה
והשנה כשיש בוודאות 10 סרטים מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר זה לא בלתי אפשרי שהוא יהיה מועמד, במיוחד במצב הנוכחי שיש תשעה סרטים("כוחו של הכלב", "בלפסט", "ליקריץ פיצה", "סיפור הפרברים", "CODA", "חולית", "טיק טיק בום", "משפחה מנצחת" ו"אל תסתכל למעלה") שכמעט בוודאות יכנסו והמאבק על הכרטיס האחרון יהיה בין לא מעט סרטים אחרים שעד עכשיו לא נראו חזקים במיוחד במירוץ("סמטת הסיוטים", "הנהגת של מר יוסקה", "הבת האפלה", "להיות הזוג ריקרדו", "הטרגדיה של מקבת'" וגם ספיידרמן).
אפשר קצת סדר ברשתות הסטרימינג הזמינות בארץ?
עד לפני כמה ימים לא ידעתי ש-Apple TV זמינה בארץ. הייתי בטוח שבדומה לדיסני ו-hulu ו-HBO גם הם זמינים רק לתושבי ארה"ב וכמה מדינות ספורות. והיום גיליתי שיש דבר בשם MUBI שבחיים של שמעתי עליו והוא אתר סטרימינג מושלם, אומנם קצת יותר יקר מכל היתר אבל המבחר שלו הוא בדיוק מה שאני מחפש.
יש עוד רשתות סטרימינג טובות וזמינות שאני לא מודע לקיומן (חוץ מנטפליקס ואמאזון)?
ובכן
חדשות טובות: הכתבה הזו עדיין רלוונטית.
אין ב-MUBI תרגומים בעברית
שזה מאוד מבאס, כי הקטלוג שלהם מעולה. כנראה לנצח אצטרך להוריד.