דוח קופות שבורות, 29.03.98: בשביל עצמו הוא יכול להיות מלך העולם

מכיוון שבתי הקולנוע ברוב העולם סגורים בגלל הקורונה אנחנו ממשיכים במסורת החדשה של לחזור לסוף שבוע בעבר. הפעם אני לוקחת אתכם לסוף השבוע של 27-29 במרץ 1998, כשג'יימס קמרון היה מלך העולם, כמה ימים אחרי שזכה באוסקר על בימוי "טיטניק" ואנשים הלכו לראות את אותו סרט בקולנוע עשרות פעמים.

אז במקום הראשון נמצא "טיטניק". בשבוע ה-15 שלו. למקרה שתהיתם, הוא לא עלה וירד: הוא בילה 15 שבועות רצופים במקום הראשון ורק בשבוע שלאחר מכן, בשבוע ה-16 בקולנוע הוא הואיל בטובו לרדת מהמקום הראשון לטובת "אבודים בחלל" סרט מדע בדיוני על משפחת רובינסון שהיה עיבוד לסדרת טלוויזיה שזכתה לאחרונה לרימייק שמשודר בנטפליקס. במסגרת השיאים האינסופיים שטיטניק שבר, 15 השבועות האלו הם הכי הרבה אי פעם שסרט בילה במקום הראשון. בסופ"ש הספציפי הזה, הסרט הכניס 15.2 מיליון דולר שהם 24 מיליון דולר של ימינו, ירידה של 11.4% בלבד בהכנסות מסוף השבוע הקודם, לסרט בן כמעט ארבע חודשים.

באותה התקופה ג'יימס קמרון, "טיטניק" ולאונרדו דיקפריו היו מלכי העולם. ליאונרדו דיקפריו היה בשיא הפופולאריות שלו, מה שאומר שכמות הכרטיסים שנמכרה רק בגלל שהוא היה בסרט הייתה די גבוהה. במובנים מסוימים, הוא היה פאנדום בפני עצמו 

ולא רק הקהל שנהר לסרט הזה שוב ושוב התרשם. "טיטניק" הוא אחד משלושת הסרטים היחידים בהיסטוריה שזכו ב-11 פסלוני אוסקר, מה שנתן לסרט את כל הכסף ואת כל הפרסים שיש. כמה כסף? 1.8 מיליארד דולר (עם היציאה המחודשת של הסרט לקולנוע וזה), שבהתאמה לאינפלציה הם מיליארד דולר (כלומר בטבלה המותאמת של הסרטים הכי מכניסים אי פעם הוא מקום 3). "טיטניק" היה הסרט הכי מכניס בכל הזמנים עד ש"אווטאר," גם הוא של ג'יימס קמרון, הוריד אותו מהמקום הראשון. 

במקום השני יש לנו סרט ישן שיצא מחדש: "גריז" (1978). הפעם הסרט יצא מחדש לקולנוע כדי לחגוג עשרים שנים ליציאתו. הסרט הכניס 12.7 מיליון דולר שזה 20.1 מיליון דולר של ימינו ונשאר חודש שלם בקולנוע. לא רע בכלל ליציאה מחודשת, אם כי אי אפשר למצוא פרטים לגבי ההכנסות של הריצה המקורית ככה שקשה להגיד מה ההכנסות הכוללות של הסרט לאורך השנים.

במקום השלישי קבלו עוד ג'ון טרבולטה, הפעם עם "צבעי השלטון" שהכניס 7 מיליון דולר (11.1 מיליון דולר של ימינו) בסוף השבוע השני שלו. מדובר בקומדיה שבעצם מבוססת על הקמפיין לנשיאות של ביל קלינטון רק בשינוי כמה שמות כדי שלא תהיה עילה לתביעה. הסרט מבוסס על ספר שנכתב על ידי מי שנחשף לאחר מכן כעיתונאי שסיקר את הקמפיין לנשיאות של קלינטון. אני לא הכרתי את הסרט וצפיתי קודם בטריילר בלי לדעת על מהו ותנו לי להגיד לכם: זה כל כך מטופש שקשה להאמין שזה מבוסס על סיפור אמיתי, אפילו בצורה רופפת למדי.

התוצאה, בכל מקרה, היא כישלון (פלוס מינוס מועמדות לאוסקר לקתי בייטס ולתסריטאית איליין מיי). הסרט מלא שמות מוכרים, טרבולטה הוא קלינטון ולצדו נמצאים אמה תומפסון, קתי בייטס, בילי בוב תורנטון ועוד כמה פרצופים מוכרים שעושים דברים מטומטמים. הסרט סיים עם 52 מיליון דולר (82 מיליון דולר של ימינו) שהם כישלון די עצום לנוכח תקציב של 65 מיליון דולר. כל השחקנים המפורסמים שבעולם לא יכולים להציל סרט מטופש ודירוג R אף פעם לא עוזר.   

במקום הרביעי, אם לאנשים נמאס לראות את לאונרדו דיקפריו ב"טיטניק" הם יכלו לראות אותו פעמיים ב"האיש במסכת הברזל", המבוסס על הספר המפורסם של אלכסנדר דיומא. יש בסרט עוד שחקנים מפורסמים, אבל יותר מהשורה השנייה – אנשים כמו ג'רמי איירונס, ג'ון מלקוביץ', ז'ראר דפארדיה לפני שהוא ירד מהפסים וגם יו לורי בתפקיד קטנטן. 

בסרט שלושת המוסקטרים וד'ארטניאן מנסים להחליף את המלך האכזרי של צרפת לואי ה-14 באחיו התאום. זאת לא יצירת מופת אבל סרט כאילו היסטורי חביב. באותו סוף השבוע שהוא סוף השבוע השלישי של הסרט, הוא הכניס 6.3 מיליון דולר שהם 9.9 מיליון דולר של ימינו, ירידה מתונה של 42.8 אחוזים בהכנסות מהסופ"ש הקודם שלו. באופן חכם מאוד לסרט היה תקציב של רק 35 מיליון דולר, כלומר 182 מיליון הדולר שהוא הכניס (288 מיליון דולר של ימינו) הפכו אותו בסופו של דבר להצלחה צנועה ונחמדה. 

במקום החמישי נמצא "משולש פראי", הסרט שלנצח יהיה זכור בגלל הנשיקה בין נב קמפבל ודניס ריצ'רדס. יש לו גם עלילה, על שני תלמידות שמאשימות את יועץ בית הספר (בגילומו של מאט דילון) באונס, אבל בעצם שלושתם ביחד בקונספירציה ששוטר (קווין בייקון) מנסה לחשוף. הסרט הכניס באותו הסוף שבוע 5.6 מיליון דולר (שהם 8.8 מיליון דולר של ימינו) וסך הכל הכניס 30 מיליון דולר (47 מיליון דולר של ימינו) על תקציב של 20 מיליון דולר. 

במקום השישי נמצא הסרט הקלאסי "הכי טוב שיש" עם 4.3 מיליון דולר (שהם 6.8 מיליון דולר של ימינו). הסרט עוקב אחר מערכת היחסים הסבוכה של סופר בעל הפרעה נפשית ומלצרית בבית קפה אליו הוא נוהג להגיע. הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר אבל הוא היה מועמד מול "טיטניק", אז לא היה לו סיכוי אמיתי בפרס הגדול. הוא כן זכה בשני פרסי המשחק הראשיים ש"טיטניק" לא הצליח לקבל אליהם מועמדות. ג'ק ניקולסון זכה בפעם השנייה בפרס האוסקר בתור השחקן הטוב ביותר (ובפעם השלישית בסך הכל) והלן האנט זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר. בנוסף לכל השבחים, הסרט היה גם הצלחה כלכלית. למעשה בשבוע הזה הסרט עלה מהמקום השמיני חזרה למקום השישי, וזה אחרי 14 שבועות בקולנוע. הוא סיים את חייו הקולנועיים אחרי 53 שבועות על המסך הגדול עם 314 מיליון דולר (498 מיליון דולר של ימינו). סכום שכל סרט ללא קשר לז'אנר שלו היה מתגאה בו, וכל זה עם תקציב סביר לחלוטין של 50 מיליון דולר. 

אם 14 שבועות בקולנוע נשמע מרשים, שימו לב לקלאסיקה הבאה במקום השביעי שנמצאת 17 שבועות בקולנוע, "סיפורו של ויל האנטינג". הסרט עוקב אחרי שרת (מאט דיימון) באוניברסיטה שמתגלה כעילוי מתמטי אך מתקשה להשתלב בחברה. בעזרת הפסיכולוג שלו (בגילומו של רובין ויליאמס), מרצה מהאוניברסיטה (סטלאן סקארסגארד) והחברה החדשה שלו (מיני דרייבר) הוא מנסה להשלים עם העבר, ההווה וההתנהגות הבעייתית שלו. גם הקלאסיקה הזאת הייתה מועמדת לתשעה פרסי אוסקר וזכתה בשניים, רובין ויליאמס זכה באוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ומאט דיימון ובן אפלק שגם משחק בסרט את חברו הטוב של דיימון זכו באוסקר על התסריט הטוב ביותר (נושא שמאז הפך נושא לדיונים בשאלת "כמה הם באמת כתבו אותו וכמה אנשים אחרים שכתבו להם אותו"). 

בנוסף לכל השבחים והפרסים הסרט גם היה הצלחה כלכלית. בסוף השבוע הנוכחי הסרט הכניס עוד 4.1 מיליון דולר שהם 6.5 מיליון דולר של ימינו. וגם עלה באחוזי ההכנסה שלו מהשבוע הקודם אם כי רק ב-2.2 אחוז ונשאר באותו מקום בטבלה. הסרט בילה 56 שבועות בקולנוע, קצת יותר משנה, שבהם הוא הכניס 225 מיליון דולר. לסרט עם תקציב של 10 מיליון דולר זה סכום נהדר אפילו בלי התאמה לאינפלציה לימינו. עם התאמה לאינפלציה הסרט הכניס 358 מיליון דולר. סכום שכל סרט אוסקר עם תקציב כל כך קטן היה שמח מאוד להכניס. גם "ויל האנטינג" ו"הכי טוב שיש" שניהם נהנו מהבוסט שטקס האוסקר נתן להם עם הזכיות השונות. 

במקום השמיני נמצא סרט מסוג שלא יוצאים הרבה ממנו בימינו, כלומר סרט אקשן רנדומלי עם עלילה צפויה מראש. "המצוד" הכניס 4.1 מיליון דולר (6.5 מיליון דולר של ימינו) בסוף השבוע הרביעי שלו. הסרט עוקב אחרי טומי לי ג'ונס שמשחזר את דמותו זוכת האוסקר מ"הנרדף", שצריך למצוא נאשם ברצח כפול (בגילומו של ווסלי סנייפס) שברח בעקבות התרסקות מטוס וטוען שהוא חף מפשע. לג'ונס מצטרף עוד סוכן מטעם הממשלה בכיכובו של רוברט דאוני ג'וניור שאמור לעזור או להפריע לו. עם תקציב של 60 מיליון דולר ושמות כאלה חמים לאותה תקופה, ההכנסות הכלליות שעמדו על 102 מיליון דולר (161 מיליון דולר של ימינו) הם לא בדיוק הצלחה מזהירה. 

 במקום התשיעי יש לנו כניסה חדשה: "נערי ניוטון" שהכניס 4 מיליון דולר (6.3 מיליון דולר של ימינו). כניסה למקום כזה היא סימן מובהק לכישלון. הסרט עוקב אחרי משפחה של שודדי בנק שנהיו מפורסמים, ויש בו הרבה שחקנים מוכרים כמו מתיו מקונוהיי, אית'ן הוק, וינסנט ד'ונופריו ועוד כמה פרצופים מוכרים. אבל פרצופים מוכרים לא בהכרח מוכרים כרטיסים. בטח לא כשהבמאי הוא ריצ'רד לינקלייטר, שלא ממש מכוון להכנסות גבוהות. ביקורות מדשדשות לא עזרו לסרט (63 אחוזים ברוטן טומטוז) והתקציב של 27 מיליון דולר היה שאפתנות יתר, כי בסך הכול הסרט הכניס 10.4 מיליון דולר, אאוץ'. 

במקום העשירי יש לנו עוד כישלון עם "בחור קשוח" שהכניס 2.5 מיליון דולר (3.9 מיליון דולר של ימינו) ובשבוע השני שלו ירד ממקום שישי בטבלה למקום העשירי ומשם החוצה. זהו סרט אקשן בכיכובו של ג'קי צ'אן שמשחק כאן שף בתוכנית טלוויזיה שבמקרה נתקל בעיתונאית שבורחת מהמאפיה ועוזר לה, כי כמובן שכל שף יודע להילחם בצורה כל כך מרשימה. דברים שהיו רק בשנות ה-90. הסרט הצליח לא רע דווקא בסין ששם מאז ומתמיד אוהבים את ג'קי צ'אן. 

בשבוע שלאחר מכן כמו שהזכרתי, יצא "אבודים בחלל" שהיה הצלחה מתונה וגם "קוד פרוץ" עם ברוס וויליס ואלק בולדווין ו-19 אחוז ברוטן טומטוז. העלילה? הממשלה רוצה להרוג ילד אוטיסט בן 9 שהצליח לפרוץ קוד ממשלתי סודי. ברוס וויליס נשלח מטעם ה-FBI להגן עליו אחרי ששני הוריו נרצחו ונגד ניסיונות התנקשות נוספים. נו, עוד סרט אקשן של שנות ה-90.