לרגע קטן אחד נראה ש"ג'וקר" הצליח לטפס חזרה למקום הראשון על חשבון "מליפיסנט: אדונית הרשע" של דיסני, מה שהיה משפיל מאוד את דיסני, אך מאה אלף דולר שינו את המאזן לטובת דיסני.
ואמנם מדובר במשהו סמלי ביותר, אבל דיסני צריכים את החדשות הטובות האלה מכיוון ש"מליפיסנט: אדונית הרשע" פשוט לא מספק את הדולרים. כמובן שאחרי הקיץ האחרון לא הייתי דואגת לדיסני יותר מדי, וגם יש להם עוד כמה להיטים ענקיים בדרך. בינתיים, סוף השבוע הבא הוא ליל כל הקדושים בארצות הברית ומרגישים את אווירת האימה בטבלה.
אז בהפרש זעום "מליפיסנט: אדונית הרשע" שמר על המקום הראשון עם הכנסות של 19.3 מיליון דולר. זוהי ירידה של 47.6 אחוזים מההכנסות של השבוע שעבר – ירידה קטנה יותר מזו של הסרט הקודם בסדרה ( 50.6 אחוזים), אבל הקודם פתח עם סכום גדול יותר משמעותית (69 מיליון דולר). הסרט הכניס עד כה 295 מיליון דולר ברחבי העולם ונראה שאין סיכוי שיגיע לסכום 758 מיליון הדולר שקודמו הגיע אליו, והוא כנראה בקושי יכסה את תקציבו. ככה זה כשיוצאים סרטי המשך שאף אחד לא רוצה.
בניגוד למליפיסנט, כולם רוצים עוד מה"ג'וקר". הסרט שמר על המקום השני והכניס עוד 19.2 מיליון דולר, ירידה קטנה של 34.2 אחוזים מסוף השבוע הקודם. הסרט הכניס עד כה 852 מיליון דולר ברחבי העולם. סכום שגורם לוורנר להיות מאוד שמחים ולנסות לפענח מה הם עשו נכון הפעם ואיך לעשות עוד מזה. למעשה הדיבורים הם שבסופו של יום הסרט יהיה רווחי ברמות של "הנוקמים: מלחמת האינסוף" בגלל שההכנסות המרשימות שלו באות עם תקציב קטן וגם תקציב פרסום קטן יחסית.
גם בארץ "ג'וקר" עושה חייל. למרות שבארץ הצפייה בו מוגבלת לגילאי 16 ומעלה הסרט מכר כבר מעל 375 אלף כרטיסים, שיא לסרט עם הגבלת גיל שכזו. האם הוא יצליח לשבור את השיא של 850 אלף כרטיסים שמכר "וונדר וומן"? כנראה שלא, אבל אין ספק שהסרט תורם לשוק הקולנוע המקומי שמראה עלייה בכמות הכרטיסים שנמכרה לעומת השנה הקודמת. אני רק רוצה להזכיר בכל מקרה שגם בארץ, בערך 50 אחוזים מההכנסות של הסרטים הולכים למפיצי הסרט אז אני לא יודעת כמה העליות הקטנות האלו באמת משפיעות על הרווחים של בתי הקולנוע עצמם.
במקום השלישי "משפחת אדמס" שומרת על כבודה עם הכנסות של עוד 12 מיליון דולר. כמו שאמרתי בהתחלה, אולי זאת אווירת ליל כל הקדושים שתרמה לירידה הכי קטנה בעשירייה, 26.4 אחוזים. גם מתחתיו יש סרט אימה אבל בניגוד ל"אדמס", "זומבילנד: ירייה כפולה" ממשיך להתגלות כאכזבה. עם הכנסות בסופ"ש של 11.8 מיליון דולר ו-63 מיליון דולר ברחבי העולם, נראה שהשיא של הסרט יהיה להשוות את 102 מיליוני הדולר של קודמו בסדרה. אכזבה, יחסית לעובדה שמדובר בסרט המשך. ציפיתי שעם הזמן ועם הסטטוס שהסרט הראשון קיבל הוא יצליח לעבור אותו בקלות. כנראה שלא.
אם תהיתם איפה כל הסרטים החדשים האלה שהיו אמורים לצאת השבוע, אז הנה הם: במקום החמישי נמצא "ספירה לאחור" סרט האימה על אפליקציה שאומרת לך כמה זמן נשאר לך עד שתמות, ומלווה מישהי שמגלה שיש לה 3 ימים לחיות, ולכן היא יוצאת למסע להבין מה קורה עם זה. הסרט הכניס 8.8 מיליון דולר ובהתחשב בכך שהתקציב שלו מוערך בסביבות 6.5 מיליון דולר הוא עשה את שלו ואין צורך לחשוש שהוא יגרור את STX Entertainment לעבר פשיטת רגל. נראה שהסרט יצא בעיקר עבור חובבי האימה בקהל וכנראה שלאחר ליל כל הקדושים נפרד ממנו לשלום.
מתחתיו יש עוד כניסה חדשה – "שחור וכחול", סרט על שוטרת שחורה שרואה שני שוטרים מושחתים רוצחים מישהו ואני מניחה שמשם העניינים מסתבכים. הסרט הכניס 8.3 מיליון דולר (עם תקציב של 12 מיליון דולר) – לא בדיוק הכנסות נוצצות אבל גם לא רעות.
במקום השביעי "איש מזל התאומים" ממשיך לפרפר את פרפורי הגסיסה שלו, השבוע עם עוד 4 מיליון דולר.
כניסה חדשה-ישנה לעשירייה היא "המגדלור", שהכניס 3 מיליון דולר כשהוא מוקרן רק ב-586 בתי קולנוע. יש לכניסה המפתיעה שלו כמה סיבות אפשריות: אולי אלה אנשים שהתרשמו מהביקורת המעולות שלו, אולי זה העניין סביב רוברט פטינסון בתור הבאטמן החדש, ואישית – אני ממש מקווה שזה ההשפעה של חובבי האימה שמחפשים משהו באמת טוב לראות לפני ליל כל הקדושים.
במקום התשיעי נמצא "המלחמה על הכוח: גרסת הבמאי" עם 2.6 מיליון דולר. הסרט, ש"גרסת הלא במאי" שלו מעולם לא הופצה, היה תקוע בגיהנום הפצתי מאז 2017 בגלל פרשיית וויינשטיין, והוא מתאר את המלחמה על ייצור חשמל ביתי בין תומס אדיסון, ג'ורג' ווסטינגהאוס וניקולה טסלה. כפי שאפשר לראות, הציפייה לא ממש השתלמה ולא נראה שמישהו חיכה לסרט בצד השני של המסך.
בתחתית העשירייה, אפשר להיפרד מ"קסם של מפלצת" שהכניס בסוף השבוע האחרון 2 מיליון דולר. בסך הכול הסרט הכניס 144 מיליון דולר ולא מימש את ההבטחה של קאסט אסייתי גדול שיביא את הכסף. בואו נגיד ש"עשיר בהפתעה" זה לא.
אני רוצה לציין גם את "פרזיטים" שהגיע למקום ה12, ירידה במקום אחד מהשבוע שעבר, למרות שהפצתו התרחבה ל-129 בתי קולנוע. עדיין הסרט הכניס 1.8 מיליון דולר בארצות הברית בשבוע האחרון וההכנסות העולמיות שלו עומדות כבר על 97 מיליון דולר. אני מניחה שהוא יפרוץ בגדול או כשיגיע לתפוצה מלאה או עם המועמדויות לאוסקר.
בשבוע הבא יוצאים 4 סרטים חדשים. כי אף אחד לא רוצה שהסרט שלו יקבל הזדמנות אמיתית. הבולט שבהם הוא "שליחות קטלנית: גורל אפל" שאמור לרכב על גלי הנוסטלגיה כל הדרך לפסגה; חוץ ממנו יש את "הארייט", דרמה ביוגרפית על הארייט טאבמן אשר ברחה מעבדות בדרום ארצות הברית, ואז חזרה לשם והבריחה איתה עוד עבדים ולקחה חלק במלחמת האזרחים של ארצות הברית – הסרט כנראה מראש לא בונה על הקופות ויותר קורץ לעונת הפרסים ומנסה לבנות לעצמו הייפ; " Arctic dogs", אמנם נראה קצת כמו סרט אימה, אבל לא כזאת מכוונת. מדובר במה שנראה כמו סרט חג מולד לילדים על שועל שרוצה להיות כלב מזחלות בקוטב ועל הדרך עוצר איזה מזימה של רעים גנריים כלשהם; אחרון הוא "עיר יתומה" – סרט שנכתב, הופק ובוים על ידי אדוארד נורטון שגם משחק בו את הדמות הראשית. הדמות שלו, בחור שסובל מתסמונת טורט, עובדת אצל בלש פרטי בגילומו של ברוס ויליס. הבלש נרצח והדמות של נורטון יוצאת לנסות להשיג צדק. בהצלחה לכל הסרטים הללו.
אני כל כך שמח שמליפיסנט ניצחה
הסרט הזה אדיוטי, אבל המסר שלו משמעותי יותר טוב. הוא מרגש בקטע שלו, אבל כל זה לא משנה כל עוד הוא סטירה לגו'קר ואין לו כותרת שהוא חזר להוביל. תודה לאל. נמאס לי מהכותרות שהוא עושה בתור אחד שלא תומך בו כלל. הטוב ניצח את הרשע. וזהו נגמר הסוס, השבוע שליחות קטלנית, אחרי זה דוקטור סליפ ולאחר מכן פורד נגד פרארי. ואז כמובן פרוזן 2. ככה שאין לו שום סיכוי לחזור ובסין אין לו הקרנה. שלום ולא להתראות, you won't be missed.
הייטר, אמן תזכה לשפע של שיקוצים קולנועיים סטייל מליפיסנט
מה גורם לך לחשוב שאני שונא?
(ל"ת)
(לא יודע, זאת סתם הגזמה דרמתית)
(ל"ת)
סטירה לג'וקר? לא ממש
סרט לכל המשפחה בתקציב של 185 מיליון מנצח בקושי רב סרט R RATED בתקציב של 70 מיליון זה לא סטירה, אם כבר להפך.
וזה כמובן שמליפיסנט בסופש השני שלו וג'וקר כבר ברביעי.
לגבי כותרות אני מצטער לאכזב אותך אבל בהתחשב בכך שהנפילות של הג'וקר נמוכות יחסית, הוא יכול להיות הסרט R RATED שעובר את רף המיליארד.
ובהמשך גם יתחיל הקמפיין האוסקרי שלו, שם הוא צפוי לקטוף כמה מועמדיויות וזכייה אפשרית לפיניקס.
אז לא הייתי בונה שהוא יעלם מהשיח הציבורי בקרוב.
אני לא מעודד את מליפיסנט מרוב אהדה אליו
אבל אני כן נהנה מכל נפילת הגו'קר, אני מחזיק אצבעות שהוא לא יעבור את המליארד. וזו אכן סטירה כי בראשון דיווחו על האסטימייט שהג'וקר ניצח בשבוע ברביעי ובסוף שהגיעו בשני התוצאות של האקשואלס הוא הפסיד שהוא כבר אולד ניוז. זה הספיק לדיסני להוציא כותרת של מקום ראשון 2 שבועות ברציפות. בקיצור אני לא בעד שנראה עוד סרט כמו מליפיסנט 2 למרות שיש לו את הנקודות אור שלו והוא נתן לי להרגיש טוב. אני אעדיף בכל יום סרט עם מסר כמו שלו, על הג'וקר עם מסר גרוע שלא נכנס תחת ערך בידורי עבורי. אז אני אהנה מכל רגע על הנפילות של הליצן, קטנות ככל שיהיו ואם הוא לא יהיה מועמד/לא יזכה אני אצל משמחה.
שאלה
מה זה בדיוק קמפיין אוסקר? גם הבנתי שזה עולה כסף והשאלה היא למה? הרי את הסרט ואת יכולות המשחק של חואקין פיניקס כולם כבר ראו אז מה חסר שהקמפיין הזה עושה?
כי לא בונים על זה ש"כולם ראו"
קמפיין אוסקר זה בגדול לשלוח סקרינרים, להשאיר את הסרט במודעות, לראות שממשיכים לדבר עליו, ושספציפית על חואקין (נגיד, במקרה של "ג'וקר"), לקדם כתבות, לפגוש מצביעים, לארגן ארוחות צהריים, לארגן הקרנות, הכל הכל הכל כדי שאנשים ידעו ויזכרו שהסרט שלך קיים לא רק כשהוא יצא אלא גם אחר כך, וגם כדי שיגידו עליו את הדברים שאתה רוצה.
מדי פעם קמפיין שכזה יכול לרדת מהפסים (ראה ערך, הבחור שאמר לבמאי "הולדת אומה" "אם תצא עם הצהרה שאנסת מישהי אבל תספק התנצלות חלשה אז זה יעבוד לטובתך") מדי פעם סתם לא לצבור תאוצה (ראה ערך מלאאאא סרטי אוסקר שלא מצליחים להתרומם, בלי קשר לאיכותם [סיפורו של רחוב ביל מדהים ונדפק לחלוטין בכל זאת]) ומדי פעם הוא יכול להפתיע ולהצליח.
לפי ווינט
הג'וקר מכוסה אז בקטע עם כל ההפגנות שעושים עם מסיכות ג'וקר בעולם. כל כך פורסט גאמפ
לא בדיוק
כי קמפיין האוסקר נועד לשלוט בשיחה, והפגנות בלבנון זה די הכל חוץ משליטה בשיחה.
מאז ברוס ויין עצמו לא קם מישהו שרוצה לראות ככה את הג'וקר נופל
(ל"ת)
מאוד משעשע אני באמת לא זוכר סרט שרציתי ככה בנפילתו
בכל מקרה מליפיסנט עם צחוק אדונית הרשע שלה, היא זו שניצחה את המוקיון. לאיש העטלף יהיה שנה הבאה קרב משל עצמו, כשיצטרך להתמודד מול איש העכביש. אבל הבדיחה מוצלחת וקבלת גם לייק ממני:)
על מה אתה מדבר?
ג'וקר הוא ככל הנראה הסרט הכי מצליח של השנה ביחס לתקציב שלו וכל הנראה ייזכר טוב מאוד בעשרות השנים הבאות. מליפיסנט הוא כישלון חצי מהדהד שיישכח ככל הנראה בעוד שבוע וחצי. אין פה שום ניצחון של מליפיסנט
ומה הקטע עם השנאה המוגזמת הזאת לסרט? זה כולה סרט. לא קבוצת כדורגל שאתה שונא, לא פוליטיקאי שאתה לא מצביע לו, לא איזה דיקטטור רשע. כולה סרט. באופן אירוני הצורה שאתה מדבר על "ג'וקר" מזכירה לי איך נבלי קומיקס מדברים על גיבורי על.
וואו, מי היה מאמין
סרט שהיה חודש במקום הראשון ירד למקום השני.
חתיכת התרסקות חסרת תקדים.
טעות
הוא היה 2 סופשים במקום הראשון. ואז מליפיסנט הייתה 2 סופשים במקום הראשון.
האחד סרט בתקציב של 70 מיליון למבוגרים, השני סרט של 180 מיליון לכל המשפחה
וגם הג'וקר עשה בסופש אחד יותר משני הסופשים הראשונים של מליפיסנט ביחד.
זה לא סותר את הנקודה שהזכרתי
וגם מליפיסנט קיבלה A בסינמה סקור ביחס לB- של הגו'קר. 95% בקהל בRT לפייה ביחס ל89% של הליצן.
ובעוד שנה מהיום
סביר להניח שלא הרבה אנשים יזכרו את מליפיסנט.
הג׳וקר לעומת זאת….
ראית את "ג'וקר?
אם כן,מה המסר הגרוע שלו לדעתך,ואם לא,על סמך מה אתה אומר שהמסר שלו גרוע?
כי מה שאני לקחתי מהסרט זה לא "החברה דפוקה וצריך לפוצץ אותה", וגם לא "כדאי לדאוג לחולי נפש כי אחרת הם יתחילו לרצוח אנשים". מה שכן לקחתי מהסרט הוא שלפעמים אנשים יכולים להיות כל כך תקועים בתחת של עצמם עד שהם לא מבינים שהם גורמים סבל וכאב לאדם אחר, כי למי אכפת אם אדם חסר שם וחסר חשיבות יפגע קצת אם אני צריך לקדם את האינטרסים הפוליטיים או השיווקיים או הבריוניים שלי.אז לפעמים כדאי קצת להביט סביב ולחשוב מה אנשים אחרים מרגישים בזמן שבן אדם ממשיך לדאוג לטיפוח התחת של עצמו.
אני לא אעמיד פנים שזה איזה מסר עמוק או ש"ג'וקר" הוא סרט עמוק.את כל מה שיש לו להגיד הוא אומר בצורה ברורה ופשוטה מאוד.אבל הסרט אפקטיבי והמסר הזה אפקטיבי. ובסופו של דבר, מה שחשוב הוא שהסרט ה"מסוכן" וה"בלתי מוסרי" הזה(פחחחחחח.כמו שנאמר כאן, אפשר לחשוב ששאר הדברים בקולנוע ובתרבות הם סביב אהבה וסוציאליזם וחיי שותפות) עזר לי להשתפר מעט מבחינה מוסרית, הרבה יותר מכל סרט אסקפיסטי מתייפייף עם מסרים "חיוביים" שמתעלמים מהדברים הפחות נעימים שיש לעולם להציע.
מה באמת הסיכויים
שג'וקר יעקוף את המיליארד דולר?
קיימים.
(ל"ת)
מלחמות הסטרימינג - ההתחלה
קרה השבוע הרבה בסטרימינג ולא הספקתי לכתוב כאן. בכל מקרה אם מישהו תהה למה אני מסקר זאת בדוח קופות. 1. מאחר ואין כאן סיקורים ממוקדי סטרימינג. 2. האתר התחיל לסקר טלוויזיה והוא מסקר את הביזנס של הסרטים אז מדוע לא סטרימינג שזה גם וגם? 3. עכשיו יש לטלוויזיה גם את המשא וגם את האיכות. 4. קצרצרים מתעכבים כאן יותר מדי, אין טעם להתחיל להתדיין בעוד חודש על החדשות של היום, הם יהיו כבר ישנות.
בכל מקרה נתחיל מזה שקווין פייגי נהיה רשמית למלך של מארוול אפשר לקרוא לו קינג קווין. עכשיו הוא ניצח גם בתוך החברה. מארוול טיוי עכשיו תחתיו, לאיצקו נשאר רק את החלק התפעולי אבל כל החלטות הקריאייטיב שייכות לקווין. אה וכן הוא קיבל גם שליטה על הקומיקס! בקיצור הוא ישלוט על כל היצירה מא ועד ת. אני אוהב את זה מאוד. בתוך כל הדרישות שהוא דורש ממעריצי מארוול וMCU בפרט, הוא מנסה לשמור על הפשטה של היצירות ולא לתת הרגשה של חשיפת יתר לברנד על ידי דמויות שחוזרות על עצמן במדיומים שונים, מה שקורה אצל המתחרה DC (הבלאגן חוגג עם כפילויות ושלישיות של הדמויות) ואם כבר, הם יוכלו להוסיף ליצירה, לדוגמה What If שתעסוק מה היה קורה במקרים שונים בMCU, הקומיקס גם יכול להיות חופף ולחשוף סיפורים נוספים בעולם הMCU כמו שעושים בSW. בעדכונים, ג'ף המפיק של מארוול טיוי יתפטר עד אחרי חג ההודיה, שזה ניצחון לקווין, להעיף את זה שהפריע לו ביצירת האיניומנס ועכשיו הוא צריך לעשות לה ריבוט בשביל מיס מארוול. DD וJJ יש סיכוי שיחזירו בריבוט רך עם השחקנים מהסדרות. קלארק & דאגר בוטלה. כל הפרוייקטים של ג'ף מלבד אלה שכבר צולמו בוטלו גם. ומתחיל להיות סדר.
עוד חלק במארוול עם סוני, יש שמועות חזקות שדיסני מתכננים דיל הרבה יותר רציני (בלי קשר לקניה של הפרנצ'ייז), ככה שדואגים שיוכלו להשתמש גם ביקום שלו. ועוד חלק קווין פייגי, ספק כובש ספק דיסני מחליטה לפטר את קטלין קנדי, כל התקשורת עם היוצרים נמוגו לה. JJ הולך לWB, ראיין ג'ונסון עם הטרילוגיה האבודה, ואפילו הטרילוגיה של יוצרי משחקי הכס, שהיה לה כבר תאריך בוטלה. אותם יוצרים עכשיו בנטפליקס, לא שזו אבידה גדולה אבל עכשיו זה ניקה את כל היומן ומי נשאר על הפרק? רק קווין עם הסרט שלו. אז אם הוא היה מתוכנן כפרוייקט צידי, או בעתיד הרחוק, עכשיו הוא יוכל לקבל את קדמת הבמה ומאוד בקרוב. אז ייתכן שKK בדרך להוציא את KK מהמשחק.
עכשיו יום האינבסטור של WB רק 3 ימים לפני שאפל מתחילה את היריית פתיחה (ויש לומר עמומה אבל עדיין) של מלחמות הסטרימינג. שונה לגמרי מדיסני, אבל אני בספק אם לטובה. אני מקווה מאוד שאני אתברר כטועה, אבל הפעם האחרונה שWB הכריזו על כל כך הרבה תוכן זה הביא כשלונות ואנדרלמוסיה של טירוף (הכרזת הDCEU ב2014) יכול להיות בזכות AT&T הפעם הטעויות ממוזערות והאמת שגם אם לא, זה סטרימינג אז פחות יודעים אם פישלת. לגבי הפרזנטציה היא הייתה דיי משעממת. גם אמרו שם שהם מכוונים לאיכות על פני כמות, רק שבפועל מה שהוצג בדיוק ההפך. מלא כותרים של Mמים ולא מעבר. הדבר הכי גדול שלהם היה כאמור זה בית הדרקונים שנקווה שהוא הפעם יקבל את התקציב שמגיע לו. ולמה? כי WB מכרו את הזכויות של הפרנצ'ייזים הכי גדולים למתחרות! אמזון לקחה את שר הטבעות וליוניברסל יש את הזכויות של הארי פוטר עד ל2025! וסדרה בעולם הארי פוטר בשבילי הדבר הכי מבוקש. אז אם לא יעשו דיל חבל מאוד.
נשארנו עם DC שהוא בתוך בלאגן שלם. מעבר לכפילויות של דמויות שבאמת עדיף לא להיכנס לשם. גם שום דבר לא מתחבר לכלום ושום דבר לא מושקע, בדיוק ההפך ממה שמארוול סטודיוס עושים. זה ממש מצחיק, יש שם סדרות CW שזה הרמה הכי נמוכה גם מבחינת תקציב גם מבחינת סיפור. אחרי זה יש לנו את DC יוניברס (שמישהו שאל כאן בעבר מדוע השירות על סף ביטול, אז הנה התשובה שלו, הכול יקופל לתוך HBOM) שזה ברמה כבר יותר טובה אבל גם עם תקציב נחות. עכשיו מגיע השלב הבא שהוא DC כסדרת HBOM שהיא גם רק 100M (כן יש כבר פרופורציות יותר גבוהות) שזה בערך משחקי הכס ממוצע שכאמור היו צריכים לחסוך באפקטים ומלחמות ולצורך ההבדל סדרות הMCU יקבלו תקציב של 25M לפרק שזה בערך כפול והם באמת יהיו בתקציב של סרטים. מעבר לזה הסדרות של מקס אולי כן ואולי לא יתחברו לסרטים כשיראו כמה הם מוצלחות או לא. בקיצור בוא נראה מה נדבק לקיר ונזרום, כל מה שהסטודיו השני עושה נכון, נעשה ההפך, הידד.
האסטרטגיה: בעיקר USA, באירופה איפה שסקיי עובדת (חברה עם חלק גדול של קומקאסט האמא של יוניברסל) היא לא תיכנס, הוצאות בערך פי 2 מדיסני, כ2 מליארד ב2020, שזה שליש מאפל עם 6 מליארד ורק תשיעית מנטפליקס שתוציא כ18 מליארד בשנה! התמחור: הכי גבוה בשוק פי 2 מדיסני והם מצפים להיות רווחים בתוך 5 שנים. בתאריך: מאי 2020. דרך מילוט: שירות בחינם או בסכום זעיר ב2021. כמו פיקוק שגם יתנו בחינם כי יוניברסל בצדק כנראה יודעים שאין להם כרגע על מה להסתמך. גיבוי: AT&T כנראה שנה בחינם למנויים וכנראה ידחף לגרון בתוך כל הטלפונים בדרך זו או אחרת. סיכויים: meh, כולם יהיו עמוק בתוך העולם של דיסני לכל משפחה עם ילדים, גם יותר זול וגם יותר מותגים.
סוני אתמול, סגרו את הסטרימינג שלהם, זה לא הסטרימינג הסטנדרטי שאנחנו מכירים, אלא של טלוויזיה (40-50₪ לחודש) ועדיין, כרגע זה משאיר אותם בלי כלום. זה כאילו הם מראים, סגרנו את הבסטה (המפסידה שלנו, השירות הזה רק הפסיד מאז פתיחתו כסף) ואנחנו עומדים למכירה. ייתכן מאוד שהם מחליטים על אסטרטגיה נמכור את כל התכנים ישירות למפיצים ולשירותי סטרימינג אחרים, ייתכן ויפתחו שירות סטרימינג ממוקד אבל סיכוי נמוך. מה שיותר מעניין בסיפור, שבדיל על ספיידי, סוני התעקשו שESPEN ועוד ערוצי ABC יהיו זמינים אצלהם ומה יעזור להם עכשיו כשאין שירות? זה מחזק את השמועה שכנראה הם עובדים עם דיסני על דיל הרבה יותר מעמיק.
מחר יפתח השירות של אפל, כל מכשיר חדש שנקנה זכאי בשנה חינם, שזה פוטנציאל לבסיס משתמשים עצום. ומאחר וHBO של AT&T מפעילת הסלולר השנייה בגודלה בארה"ב, דיסני לא נשארת חייבת וסוגרת עם המפעילה הגדולה ביותר Verizon, כל מנוי יקבל דיסני+ חינם לשנה. בכללי, כמו שזה נראה עכשיו, דיסני+ יהפך לחובה, נטפליקס וHBOM יריבו על המקום השני, לאחר מכן אמזון ואז פיקוק ורק לבסוף ATV+.
אז יאללה תנו לכל המלחמות להתחיל, קחו פופקורן ותהנו או תתענו, כי כמות התוכן שתהיה זמינה לכם היא רק בתפריט של פלוס ומקס ופלוס.
כצופה בחלק מסדרות היקום של DC, הרשה לי לגחך על המשפט "שום דבר לא מתחבר לכלום".
יש להם מולטיוורס ופרקי קרוסאובר כפולים ומשולשים ומרובעים.
הפלאש והחץ הירוק בעיירה סמולוויל, מתאמנים בחווה של האמא שאין לומר את שמה.
סופרגירל בגות'אם סיטי, פוגשת את באטוומן.
בקרוב ישודר פרק מחומש שיצרף למולטיוורס סדרות מהעבר ומההווה בנוסף לחמש שכבר צורפו.
הדבר האחרון שהיקום הטלוויזיוני של DC צריך זה חיבור ליקום הקולנועי (אם עדיין אפשר לקרוא לו "יקום").
תגחכי
כמו שכתבתי את מדברת רק על הסדרות של הCW שהן ברמה הנמוכה ביותר. אין קשר בינהם לסדרות של DC יוניברס ואין להם שום קשר לסרטים, שגם לסרטים אין בהכרח קשר בינם לבין עצמם. הסיבה שהם לעולם לא יתחברו לסרטים כי אף אחד לא רוצה ברמה הנמוכה שהם, בנוסף הם מתנהלים על ידי גופים שונים.
אז כן שום דבר לא מתחבר לכלום.ובתור אחד שעקב אחרי הסדרות באדיבות, הקרוס לא שווה את המאמץ, מבחינת כתיבה או אפקטים או מה שהם מנסים לעשות. לדעתי הם מבזבזים את הדמויות בצורה זולה שמורידה מהן ולא מוסיפה לפנדום. יש עכשיו 3 סופרמנים ו3 באטמנים רק על המסך הקטן. אני עדיין אצפה בקרוס לזכר ימי סמולוויל אבל וואוו זה כל כך גרוע, למרות שאני מכיר עוד אנשים כמוך שמתלהבים מזה וזכותכם. רק לדעת על הרמה שאני מדבר והגלובליות רחוקות כיקומים שלמים והייתי רוצה לקבל משהו הרבה יותר טוב מDC. אבל אולי אם גרין לנטרן יצליח והסרטים שבדרך יגרמו לסדרות הנל להתאדות. כל סדרה/סרט של מארוול גורם להתרגשות רבה כי יודעים שזו הדמות היחידה שיש והיא מוסיפה לסיפור גדול שחוצה פלטפורמות. להוציא את עולם הספיידרמנים ועדיין, שם הוא לא נזרק לסדרה בתקציב שעשועון. חבל באמת שאין כמעט פרויקטים שאני יכול להגיד וואוו מDC. כרגע זה רק וונדר וומן 84 ואני אומר תמיד הלוואי והיו נותנים לפטי ג'נקינס לנהל את היקום שם. עוד 2 פרויקטים זה באטמן ויחדת המתאבדים החדש (ציפורי הטרף נראה ממש גרוע) אני באמת חושב שDC יכולים הרבה יותר מזה. אבל הם חייבים ניהול חכם ולא השגעון שיש שם עכשיו.
"שום דבר לא מתחבר לכלום" כי יש יקום טלוויזיוני (שנורא כיף לרדת עליו, אני יודעת, חחח תקציב נמוך חחח) בנפרד מהיקום קולנועי? החיבור המורכב בתוך היקום הטלוויזיוני לא נחשב?
תראה איך "סוכני שילד" הלהיבה מעריצים עם אזכורים קטנים (בזמן שהסרטים הכחישו את קיומה) ואז נאלצה להתעלם מהאירוע הכי גדול שקרה ב-MCU.
אז עכשיו קווין הוא השליט הבלעדי וזה לא יקרה, יהיו רק מיני-סדרות שישקיעו באקשן ולא בדרמה כמוה. בוווו!
WB לפחות ידעו מראש לא לנסות לחבר. הם מרשים ליקומים להתקיים במקביל כחלק מהגישה הטובה שלהם – חופש לבמאים בקולנוע וחופש לשואו-ראנרים בטלוויזיה.
איך הגעת ל"3 סופרמנים ו3 באטמנים"?
היקום הטלוויזיוני פשוט גרוע
הסדרות והפרקים מהונדסים גנטית למשוך זמן. וזה ממש חבל כי הרעיונות שלהם על הנייר טובים. הסדרות בנויות להימשך מעל 20 פרקים ודוחפים שם דרמה ממש זולה. יש רגעים טובים, לא אומר שלא. אבל הכול מחורבש, לחבר סדרות בצורה כזו מצועצעת ולקרוא לזה מורכב. ניחא והיקום הזה בפני עצמו היה עומד. המטרה לא סתם לחבר ליקום הקולנועי שלא קיים, המטרה להשתמש במותגים הגדולים שלך עם קאנון הדמויות בצורה מושכלת שתאדיר אותם ולא תוזיל אותם.
לגבי סוכני שילד יש מעריצים שיתלהבו מכל מה שיהיה קשור לMCU ויש כאלה כמוני שלא. הדרמה שם הרבה יותר מהוקצעת מCW היו לה שום רגעים מוצלחים אבל גם היא חטאה בגלל אורך העונות ובגלל התקציב. הייתי אומר שהיא שווה לרמה בערך של הטיטאנים. מתי היא הצליחה יותר שהיא חילקה עונה לכמה קשתות סיפור שונות, שנתנו לסיפור להיות ממוקד. דרמה טובה לא צריכה להימשך לכל כך הרבה זמן, לא בגלל שזה לא אפשרי, אלא בגלל שהכותבים לא מספיקים לשמור על איכות כתיבה גבוהה. דרדדוויל וג'סיקה ג'ונס היו כחצי מהזמן של סוכני שילד אבל היו הרבה יותר מוצלחים בכל קנה מידה (מלבד התקציב המטופש) וגם שם הרגיש שהיה אפשר לחתוך כמה פרקים בכיף, (בדרדוויל פחות). סדרות רבות הוכיחו שדרמה איכותית לא צריכה מעבר לפרקים בודדים מארוול בהחלט יוכלו לעמוד במשימה עם 6-8 פרקים.
הסיבה שWB נותנים חופש לבלאגן זה בגלל שאין להם כיוון
ויש להם יותר כשלונות מהצלחות, הם מאוד רצו שהDCEU יצליח אבל מה לעשות הם לא היו מוכנים להשקיע ביסודות להגיע להישגים, הסטרימינג של DC יוניברס נכשל, סוואמפ סינג בוטל אחרי פרק אחד שרץ, דום פטרול עונה 2 כבר תעלה ישירות על HBOM. גם התקשרות גרין לנטרן לאיזה יקום שלא יהיה תלויה בהצלחה שלה. וסדרות CW בכלל קשורות לCBS ולערוץ שלהם שהם מחוייבים להם לסדרות של DC. גם סוכני שילד זו התחייבות לסדרת מארוול על ABC.
אני משער שהגישה החיובית שלך והצביעה הכול בורוד הם מה שהביא אותם לחרבוש שהם נמצאים בו היום. חבל כי אני אוהב DC ויש עוד הרבה כמוני שרוצים כרונולוגיה ואיכפתיות מהדמויות כמו במארוול.
אני לא צובעת הכל בוורוד, אתה זה שמסיבות לא ברורות מנסה להשחיר ולהקטין בערכו של כל דבר שקווין לא שלט בו ביד רמה, בין של DC ובין של מארוול.
הסדרות בעייתיות אבל יקום DC שעובד סופסוף
היקום הטלוויזיוני של DC הוא מוזר מאוד. כמעט כל סדרה בפני עצמה היא בינונית ומטה, במיוחד הפלאש שהיא בלתי נסבלת ובלתי צפייה (כמובן, כצופה מבוגר, אבל אני חושב שגם אני כילד הייתי סובל ממנה, בטח בהשוואה לסדרות אחרות לנעורים שמשודרות היום, גם ב-WC). "החץ" ו"סופרגירל" נעות בין בינוני לטוב מאוד לגרוע. "אגדות המחר" מגוחכת נורא אבל יודעת את זה, וזה עובד לה. רק "ברק שחור" טובה בעיניי כמעט לכל אורכה, בעלילה, בדמויות ובאמירה החברתית. אבל היא בכל מקרה מנותקת לכאורה מהיקום.
אבל החיבור שלהן כיקום הוא מעולה, בטח בקרוסאוברים השנתיים שהופכים לעצומים יותר ויותר ככל שעוברות העונות. איכשהו הם מצליחים לחבר בין עלילות מופרכות שכל אחת עומדת בפני עצמה, עם בניית עולם שונה לחלוטין. דמויות נעות אחת לתוך הסדרה של השנייה וזה לא נראה חיבור לא טבעי או לא הגיוני. עלילת העל עצמה מקבלת את הגוון של הסדרה שהיא מתארחת בה בצורה מושלמת.
אז כן, אלה סדרות לבני נוער, עם כתיבה בעייתית ודמויות לא אפויות ולא מקוריות, שחלקן שכפול אחת של השנייה, אבל זה לא אומר שלא הכול עובד בהן. וצריך לתת קרדיט במקום שמגיע.
(מה גם, שכן, אלה סדרות אופטימיות בבסיסן, עם עלילה ודמויות פרוגרסיביות, ומסרים שברובם אוהבים ומכבדים את הצופים ואת הדמויות. וזה קונה אותי בסופו של דבר, בטח כשהן לא מתנצלות או מסתירות את המסר הזה אלא ממש צועקות אותו, וזה ראוי להערכה בעיניים הלא אובייקטיביות שלי.)
בדיוק, יש דברים שהיקום הטלוויזיוני עושה מעולה ומגיעה לו הערכה עליהם.
בניית היקום שלהם מדהימה ויש מה ללמוד מהם בנושא. כל סדרה חופשייה לעלילות משלה, ומדי פעם משלבים בטבעיות, מביקור קטן של דמות מסדרה אחת בסדרה אחרת ועד קרוסאוברים גדולים.
מהגיוון והייצוג ההולם שלהם יש לכולם מה ללמוד. חלון לעתיד.
במקום ביקורת על עוד יצירה שמעלימה נשים ולהט"בים ומיעוטים, כיף לשם שינוי לקרוא תלונות "רק לא עוד גיבורה" ו"כולם הומואים ולסביות" מצד אותו קהל שיוצרים אחרים מגיעים ממנו או מגבילים את עצמם בגללו.
אני לא מבין מה כל כך מיוחד בחיבור הקולנועי
כשיש לך מספר רב של פרקים, אז זה לא קשה להפגיש בין דמויות וליצור דינמיקות מתמשכות הרי בכל מקרה יהיה להם עוד עשרות פרקים להיפגש ביחד במידה וירצו. גם שהכול מגוחך מסביב, דינמיקה זולה ככל שתהיה לא תראה כל כך גרוע. שאתה עוסק ברמה גבוהה של כתיבה שם מתחילים להרגיש חריקות ובעיות. באותה מידה אפשר לומר שהדפנדרס היה בניית יקום מוצלח אבל לדעתי ממש לא. זה כזה: בוא נפגיש את כולם כשכל אחד באמצע ארק משלו. ואז: אוקי הארו סובל הפלאש רוצה להציל את העולם וסופרגירל מרגישה לא שייכת, משם בנה לה את הארק של תחילת העונה ונחבר הכול בקרוסאובר. זה זיל הזול והרוב בחינם. עדיין יש דינמיקות מוצלחות אבל הם בולטות במיוחד כי כל השאר לא מספיק טוב.
לגבי עניין, הייצוגיות והאופטימיות זה משהו שאני לא אקח לעולם מהסדרות האלה ושאפו להם, שאיכפת להם. שכולם לא סבלו את סופרגירל היא הייתה אהובה עליי בגלל האופטימיות שלה והחיוביות שלה. (בכללי תמיד בעונה ראשונה גג שניה הסדרות האלה בשיא ההצלחה שלהם להוציא את באטוומן עכשיו שלמרות הרעננות ברעיון מביכה מההתחלה), מעבר לזה, יש כבר ארקים שלמים שאני פשוט מדלג כי רואים שהם נדחפו רק למלא זמן או רק להביא לשחקן משהו לעשות, לדוגמה מרשין כל פעם מגיע חלק מהמשפחה שלו, הוא לא מעניין השחקן משעמם וממחזר. לעומת זאת לינה לות'ר ביי פאר הדבר הכי מעניין שם גם כדמות גם כשחקנית ואני מקווה שיהיה לה ארק שווה.
בכל מקרה, כל זה לא מחזיק מים לאיכות של הברנד וכל הבעיות שיש לו, גם אם הוא מכוון לבני נוער. זה גורם לחשיפה של הדמויות של DC ברמה שלילית לדעתי וחבל.
חיבור טוב הוא לא מובן מאליו
טוב, על האיכות של הסדרות אני לא אתווכח. אני לא יותר מדי מעריך אותן, כאמור. אבל בנוגע לשילוב ולמעבר של דמויות מסדרה אחת לשנייה, או יצירה של נרטיב-על שמתפרס על פני 3-4 פרקים ומכיל עשרות דמויות שכל אחת חיה בעולם אחר, עם חוקיות אחרת, ושהדמויות האלה יעבדו ביחד בלי שהסיפור יחרוק? לא, זה לא מובן מאליו. בטח לא כשכמעט בכל אספקט אחר הסדרות האלה בינוניות רוב הזמן (לא תמיד). בתוך כל בליל הבינוניות, ההצלחה של היקום הטלוויזיוני באספקט הזה בולטת מאוד. גם המעברים הקטנים של דמויות מסדרה אחת למשניה מצליחים במרבית המקרים. מעבר לכך שזה כיף גדול, ומעיד על פוטנציאל לא ממומש של הסדרות, זה מדגיש מה כן עובד בדמויות האלה, ומאפשר פיתוח שלהן בסביבה שזרה להן בדר"כ.
בנוגע לשאלה של ריבוי גרסאות קולנועיות וטלוויזיוניות: אפשר לקחת דוגמה מהקומיקס. יש המון גרסאות לכל גיבור על או נבל על. הדמויות נכתבות אחרת, נתפרות אחרת לעולם שלהן, ובעיקר משווקות אחרת. כך שדין סופרמן כגיבור על סובייטי הוא לא דין סופרמן כגיבור על אמריקאי. הקהל יכול להכיל את המורכבות של גיבורי העל. אפילו להפך. הרבה יותר מעניין ומפרה לקבל טייק אחד על הג'וקר ואז נקודת מבט אחרת על אותה דמות. אז אולי אתה לא מעריך את הג'וקר של הסרט אבל כן תעריך את הטייק של גות'האם, או להפך (לצורך הדוגמה). ואולי אפילו טייק אחד יכול לגרום לך להעריך טייק אחר? יש כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה גיוונים וכיוונים שאפשר לקחת, שחבל "להתקמצן" על יקום אחד.
בסופו של יום הם פשוט לא טובות בכללי
והם מציגים נישה לקהל מסויים ולכל השאר זה מיצג זול של המותג. כשהמשחק, הסיפור והאפקטים לא אמינים, זה מביא אותי בעיקר לגלגול עיניים ובזה היקום הזה כשל.
הטייק הזה אכן מיועד לקהל מסוים
מאוד ספציפי, שלא תמיד מצליח לעמוד בסף של איכות מכל בחינה. ולכן אני מקווה ומצפה שיהיו גם טייקים אחרים על הקומיקסים, טובים יותר, או לפחות שונים.
הסדרות האלה מיועדות לקהל שבאמת נהנה מעונות ארוכות ואנסמבל רחב, ופחות מאקשן, אפקטים או תוכן שמוביל לדירוג MA.
הסדרות מצליחות לא בגלל צופים חסרי ניסיון שחושבים שהן מושלמות – המעריצים מבחינים בפגמים אפילו יותר ממגלגלי העיניים.
הן מצליחות כי הרבה צעירים מצפים לטייק מהסוג הזה, ומעדיפים יצירה ממוצעת בסגנון האהוב על פני יצירה מהוללת בסגנון שלא מתחברים אליו.
נכון, וגם אני נהנה מהן לפעמים
אבל אני לא קהל היעד, והסיבה שאני נהנה מהן היא לא בהכרח הסיבה שהקהל אמור ליהנות מהן. ולכן אני חושב שעדיף שיהיו כמה שיותר טייקים על הסיפורים האלה, כאלה שאני קהל היעד שלהם ויכול ליהנות מהן מהסיבות "הנכונות". כמה שיותר מגוון=כמה שיותר קהל. הסיפורים האלה מסופרים מתחילת המאה הקודמת באלפי וריאציות, ולא במקרה.
כמוני כמוך
כל הדיון הזה התחיל, מהדגש שלי שזה שהקהל נישה אוהב משהו בינוני וכל השאר רואים בו משהו זול, לא עוזר למותג האדיר שיכל להיות DC על פני הסטרימינג והמסך הגדול. איכפת לי מהיקום של DC שיתחבר, כי ככה לדעתי יש יותר לאן להתפתח גם בקהל היעד, אבל גם אם היו שומרים רק על איכות הייתי מבסוט. לבנתיים יש רק דברים נקודתיים מוצלחים ולדעתי עד היום הסרט הכי טוב שלהם הוא וונדר וומן. מצחיק שעד הסיקוול הוא שמר על התואר. באטמן הכי מצופה אחרי אבל הייתי מצפה לדמויות חדשות.
דווקא המגוון, ולא החיבור, הוא זה שעובד ב-DC
יקום טלוויזיוני שעובד פחות או יותר, עדיף על יקום קולנועי קורס. אם היו מחברים את שני היקומים, זה היה רק גורע משניהם. האפשרות להתפצל היא יתרון, לא חיסרון. כמו שאתה כתבת בעצמך, יש דברים נקודתיים שעובדים בתוך היקום של DC, סרטים שעומדים ועובדים בפני עצמם. עדיף להמשיך את הקו הזה ולגוון כמה שיותר.
לא, קהל הנישה לא "אוהב משהו בינוני", הוא אוהב את הנישה על כל טווח האיכויות הרחב שלה.
מצטער מאוד שאיכפת לי מאיכות ושיש מישהו שמייצג שאיכפת לו
אני שופט את הסדרות בפני עצמן, אמרתי נגיד והיקום הטלוויזיוני היה איכותי, את התעלמת לגמרי מהנקודה שהסברתי לך שהסדרות האלה מהונדסות גנטית להימרח למספר פרקים ובאופן הזה הן מעכירות את עצמן. אפילו הפרקים מהונדסים תמיד באותה צורה, התמודדות של אחת הדמויות בתחילת הפרק, ניסיון להבין מה קרה ואז אקשן בדיוק בדקה ה28-31 ואז סגירת מעגל ותובנות ב4 דקות האחרונות. פשוט מגוחך. בדיוק צחקתי השבוע עם אחותי על זה שאפילו הקטעים יוצאים לפרסומות כמו טלנובלה מוזיקה דרמטית והסתכלות מגוחכת. רמת המשחק מאוד נמוכה, צילום הכי בייסיק שיש, כיאוגרפיה אקשן מביכה, בקיצור כל מה שאמור לעשות סדרת גיבור על איכותית את אומרת בוא נתעלם כי זה לא קווין.
יש לציין האפקטים לא חייבים להיות דיל ברייקר, וונדר וומן התמודדה עם אפקטים לא טובים ועדיין חושב שהסרט מדהים. גם למארוול TV עם נטפליקס הייתה הצלחה מצויינת בתקציב צנוע. תביני, כשהסיפור ממוקד יש לו את הקסם שלו. דרדוויל כמובן הכי טובה והכי עקבית. ג'סיקה ג'ונס אחריה והנה גם הם יכולים ליפול שהכול מתחרבש, עם לוק קייג' ואז איירון פיסט היה ממש גרוע (אפרופו משחק גרוע) סיפור לא מספיק טוב וממוחזר (אותו שואוראנר של איניומנס) ולמרות הכול ציפיתי לראות מאוד את הדפנדרס כי חשבתי אולי נקבל רמה של דרדוויל, אבל התוצאה הייתה מביכה במיוחד.
בקיצור, תדברי איתי לעניין למה להעריך את הסדרות האחרות כי הם לא קווין? כי הם פשוט לא טובות? אני צפיתי, אני השקעתי מזמני, זכותי לדרוש איכות יותר גבוהה. זכותך להסתפק, מבחינתי, היקום המתחבר מביך גם בתור טלוויזיה.
"את אומרת בוא נתעלם כי זה לא קווין"?! איפה אמרתי משהו דומה לזה?
נסה לדמיין לרגע שיש אנשים שאין להם דעה מיוחדת לרע או לטוב או לסגידה כלפי קווין.
…
עכשיו אתה שם לב שלא התייחסתי בכלל לאיכות של הסדרות?
התייחסתי לבנייה של היקום, דבר שנעשה בצורה כל-כך מוצלחת שהוא נראה לך "זיל הזול והרוב בחינם" כי החיבור נראה טבעי ולא מתאמץ.
זה נראה יותר מדי כאילו
אתה מתלונן שסדרות ברודקאסט בנויות כמו סדרות ברודקאסט.
עכשיו, שלא יהיה ספק – הרבה מהתלונות שלך הן אובייקטיביות נכונות. אבל יש הבדל בסיסי בפורמט בין סדרות של 22 פרקים לעונה, כשכל פרק הוא שעה עם הפסקות מתוכננות לפרסומות, ובין סדרות של 8-10 פרקים שעולות ברצף בסטרימינג (כש-13 פרקים זה הרבה פעמים יותר מדי) ואין להן מסגרת זמן קשיחה לפרק.
במסגרת המגבלות שיש לסדרות CWDC, הן נותנות תוצאה טובה מאד. הרבה יותר קל לסלוח לפרק אחד שלא עובד כשהוא אחד מתוך 22 מאשר אחד מתוך 8.
כדאי גם להזכיר שבכל רשתות הברודקאסט עדיין מקובלות סדרות נוסחתיות, ודווקא כל סדרות DC-CW הן סדרות המשכיות במידה כזו או אחרת.
קצת משעשע לקרוא מעריץ של MCU מתלונן על נוסחה עלילתית מהונדסת אצל DC.
אתה צודק אבל הלוואי זה היה פרק אחד מ22, יותר בכיוון 5 פרקים טובים מתוך 22
(ל"ת)
כאן אנחנו נכנסים לעניין של עייפות החומר.
קל לסדרה להיות מושלמת או טובה מאד בעונה הראשונה שלה. במקרה הזה הסדרה נכנסה להפקה כשהאחראיים יודעים מה התכנון, סביר להניח שאפילו יש תסריט לכל הפרקים, במיוחד בסדרות קצרות או כאלו שאמורות להשתחרר בבת אחת או ברצף (ולא בתקופת אוקטובר-מאי של סדרות ברודקאסט). הליהוק אידיאלי לסיפור שרוצים לתת, וכל הרעיונות הטובים נכנסים להפקה.
אחרי העונה הראשונה יש משבר. מעטות הסדרות שבהן היוצר יודע בזמן צילום העונה הראשונה שכבר מובטחת לו עונה שנייה, ולכן שומר לה מספיק תכנונים טובים. הרבה פעמים העונה הראשונה תהיה סיפור אחד הדוק, עם אפשרות לסיפור לעונה שנייה – ואז בעונה השנייה מסתבר שאין מה לעשות עם דמות מסוימת (אבל אי אפשר לפטר את השחקן סתם ככה), או שבעצם כבר אמרו בעונה הראשונה מה שרצו, או – וזה קורה הרבה בסדרות שהן לא אפיזודיאליות לגמרי – צריך להעלות את הסיכונים, למצוא לגיבורים איום חזק יותר מזה שהם כבר הצליחו להתמודד איתו וכו'. בקיצור – אם בעונה הראשונה היוצר בונה את הסדרה שהוא רוצה, בעונות הבאות הוא כבר נאלץ למצוא איך להתקדם, כשבכל עונה הוא צריך לחשוב האם לשמור את הרעיון הזה לעונה הבאה, או להשתמש בו עכשיו כי לך תדע אם תהיה עונה הבאה.
אני חושבת שהגענו לשלב טלויזיוני שזה כבר לא תירוץ מספיק טוב
הגיעו לפתחינו כמה וכמה סדרות שנכתבו ותוכננו מן העונה הראשונה ועד לאחרונה, כולל חלוקה מסודרת לעונות.
האמריקאים, שובר שורות, הנוסעים בזמן הן דוגמאות לסדרות שנגמרו בזמן, אפילו ש2 מהן כניראה היו מביאות פיצוץ קהל אם רק היו מוצאים תירוץ למתוח את העלילה כמו גומי.
עדיין לצערי רוב הסדרות לא מקבלות התחלה אמצע וסוף, אבל זה כבר לא תירוץ שנותן הנחות.
אמרת שובר שורות
ומה עם סמוך על סול? האם אין שם מתיחה של העלילה, אפילו שגיליגאן מצליח לעשות אותה בצורה כל כך מושלמת?
אני אדייק את הנקודה – זה ברור שאפשר לעשות יצירות מופת בהן אין את המחלות של שיטת הפקת הטלוויזיה האמריקאית. אבל הדיון כאן היה על סדרות שהן מלכתחילה לא סדרות מופת.
דיברת לאחרונה עם הורים למתבגרים צעירים?
היקום הטלויזיוני מרגיש שהוא מטרגט יותר בני נוער, והוא בהחלט עובד שם.
אני למשל לא הבנתי את הקטע, כי אני לא בגיל ולא בעניין, זה עדיין ראוי להערכה. כששאלתי חברים עם ילדים בגיל הנכון על יצירות יותר מהודקות עלילתית, קיבלתי תשובה על תכנים בוטים וקוי עלילה קודרים מידי, שממש לא מתאימים לילדים.
לא כל תוכן צריך להתאים לכולם. זה לא בהכרח עושה אותו רע אולטימטיבי.
זה נכון
מצד שני, אני לא חושב שהעובדה שקהל היעד הוא יותר צעיר זה סיבה טובה למה הכתיבה לא טובה. לא ראיתי הרבה מהסדרות של DC (פלאש החץ גות'הם כל אלה) אבל ממה שראיתי זה פשוט טיפשי וילדותי וכתוב די גרוע. מצד שלישי גם תכנים בוטים לא מעידים על מוצר איכות.
גם אני לא ראיתי הרבה
אני חושבת שזה מכוון, ולא עד הסוף סגורה על למה.
אני לא מצליחה לחשוב על סדרות שכן היו מהודקות (אפילו חלקית) ויתאימו לילדים. נגיד מעולמות הקומיקס, לא בטוחה שהייתי ממליצה לילדים לצפות בג'סיקה ג'ונס.
ובכלל, אני לא מצליחה לזכור סדרה לנוער שהיתה גם טובה ברמת העלילה והכתיבה. במקביל, לצערי אני לא מצליחה לזכור גם סדרה מהודקת וטובה שאין בה אלימות מוקצנת או מין ועירום בכמויות מוגזמות.
את שואלת לגבי סדרות ילדים שלא מזלזלות בצופים?
יש אינסוף, חלקן מצויירות חלקן לא. ככה בשלוף אוואטר באטמן הסדרה המצויירת, דיג'ימון (עונה 1 ממש לילדים אבל עונה 3 כבר ממש מעניינת). יש כמובן את פיקסר שהסרטים שלהם מומחים בתוכן שהוא לכאורה לילדים.
יש גם:
טרולהאנטרס מדל טורו ודרימיוורקס
האגדה של קורה – טובה כמעט כמו הסדרת אם שלה, היא יותר בוגרת והיא קבעה רף גבוה בכל מה שקשור לגיאוגרפיה של אקשן באנימציה.
ספטקולר ספיידרמן
וולברין והאקסמן
ספיידרמן
יאנג ג'סטיס
אוונג'רס Earth mighty heroes (וכן הנה, שדיסני לקחה פיקוד על האנימציה זה נהיה ממש גרוע עלילה והרמה וקבלנו את האוונג'רס אסמבל).
נסיך הדרקון – סבבה מהיוצרים של אווטאר
סברינה – טובה גם אם יש בה קצת עירום.
דברים מוזרים.
טיטאנס – אמרתי אפילו היא לא עקבית באיכות שלה אבל הרבה פחות מגוחכת מהCW.
גם בנל יש פרקים פילרים פה ושם אבל משמעותית פחות
בכללי כל הסדרות שיצאו מההתחייבות ל20 פרקים+ הם הרבה יותר מהודקות לא אם כן יש להם כמה ארקים שלמים בפנים. עכשיו שנכנסים יותר שירותי סטרימינג, אני בטוח שיהיו סדרות הרבה יותר איכותיות לילדים ונוער.
אני כן ראיתי
ואני יכול להעיד שבתוך מגוון הסדרות של היקום הטלוויזיוני הזה יש סדרה אחת שבהחלט אפשר להגיד עליה שהיא טובה מאוד (ברק שחור, שאמנם רשמית היא לא חלק מהיקום אבל בהחלט יכולה להשתלב בקלות בתוכו, כך שלדעתי זה זמני בלבד). יחד עם זאת, היא בהחלט אלימה יותר מכל השאר ויותר קרובה למציאות. מצד שני, היא עדיין שומרת על טוב הלב של הסדרות האחרות ביקום, ובהחלט אופטימית בדרכה (גם אם הרבה פחות מהאחרות). וזה לא במקרה.
גם בתוך היקום המושמץ, עם הסדרות הבינונית, היו בהחלט פרקים טובים מאוד, וקשתות עלילה מעניינות, מהודקות וטובות. זכור לי פרק אחד של סופרגירל שהיה מרחק נגיעה מיצירת מופת (כן, כן, אני עומד מאחורי זה). זה היה פרק צדדי, מנותק במידה רבה מהקשת העלילתית, אבל עדיין קריטי להבנה מעמיקה שלה (Man of Steel , שהיה אוריג'ין סטורי של הנבל הראשי של העונה, שעמד בראש ארגון שהסית נגד פליטים חייזריים. פרק שהציג תמונה מורכבת ושלמה ככל האפשר של כניסתם של פליטים לתוך החברה האמריקאית וההשלכות, גם השליליות, של תהליך כזה).
אני חושב שסדרה טובה חייבת להציג תמונה מלאה ככל האפשר של המציאות, גם של הצדדים הפחות טובים, אבל גם של הטובים. היא בהחלט יכולה להיות מרוככת ולהציג בצורה עקיפה את הרע, האלימות והרשע שקיימים בעולם. סדרה טובה לא יכולה להיות רק אלימה או מינית. אחרת זה הופך להיות פורנוגרפיה, אלימות ומין לשמם ולא לשם עלילה שאמורה ללמד אותנו משהו נוסף על העולם שבו היא מתרחשת או על העולם שלנו. מצד שני, סדרה שמציגה רק את הטוב והאופטימי בעולם, היא שטחית באותה מידה ולא יכולה להיחשב סדרה טובה בעיניי.
לכן השאלה היא אחרת: לא האם ראית סדרה טובה שאין בה אלימות ומין, אלא האם ראית סדרה טובה שאין בה רגע של חסד אחד? או סדרה שבה כל הדמויות מרושעות באופיין או אחת לשנייה כל הזמן? כל סדרות המופת, או הסדרות הטובות, שאני חושב עליהן, שהיו אלימות או הציגו מין בצורה תכופה, הכילו בתוכן גם את המורכבות של הטוב האנושי ולא רק הרוע.
בשביל "תמונה מורכבת ושלמה ככל האפשר" עדיף לראות את the gifted.
דווקא סופרגירל פישטה את התמונה בנושא הפליטים בצורה נוחה מדי.
בסך הכול את לגמרי צודקת
הסוף של העונה הרס לדעתי את כל מה שהסדרה בנתה עד אותו רגע. זה כל כך אכזב אותי. דיברתי על הפרק הזה ספציפית. הוא כן התמודד עם השאלה מה קורה כשפליטים משתלבים בתוך חברה קיימת, ומה ההשלכות השליליות. הנבל הוצג כמי שנדחף לפעולות השטנה והטרור שלו, מתוך עמדה ליברלית במקור. לא כמי שבחר להיות רע כי הוא רוצה להשמיד את כל מי ששונה ממנו. וזה לדעתי אמיץ מאוד בסדרה שהיא פרוגרסיבית וליברלית מאוד.
the gifted היא סיפור אחר. העולם של האקס-מן כמעט תמיד היה טוב יותר בייצוג של רדיפת מיעוטים. הסדרה בכללותה הרבה יותר טובה מכל מה שהיקום של DC יכול ויוכל להציע.
גם מפרק הפלאשבק לא התרשמתי.
עם בן לא עשו הנחות, אבל עם החייזרים הלכו על מה שקל ונוח.
רעיונות לצעדים באמת אמיצים:
בן מתהפך נגד החייזרים בגלל חייזר שהרס לו את החיים בכוונה.
קבוצת חייזרים שמרגישים נעלים על בני אדם.
חייזרים פליטים שלא רוצים רק לחיות בשקט.
בני אדם שקוראים לממשלה לפקח על ההגירה בגלל סיבות שאפשר להזדהות איתן, מוצדקות לכאורה ואולי אפילו מוצדקות באמת, ולא בגלל שנאה או קנאה ביכולות העל של החייזרים.
הפרק כביכול בא לעזור להזדהות עם בן, אבל לא להתמודד עם המורכבות.
בכל העונה יש שני צדדים נגדיים וזהו.
אפילו השם של הפרק הוא הונאה…
בסדרה בשם "סופרגירל" לא קוראים לפרק "איש הפלדה" בלי הופעה של סופרמן!
מכל ההצעות שלך
אני חושב שמה שהיה משפר את הפרק באמת היה להוסיף פליטים שלא רוצים לחיות בשקט. מחוץ לפרק, דווקא היו כמה כאלה. מעטים, לא בולטים מספיק, אבל קיימים.
"סיבות שאפשר להזדהות איתן, מוצדקות…ולא בגלל שנאה או קנאה…" – לדעתי זה מה שהפרק ניסה להגיד. לחייזרים יש יכולות שאין לבני אדם רגילים. לכן הם תופסים את מקום העבודה שלהם, לכאורה בצדק מוחלט. יש תחרות בשוק העבודה והם מנצחים כי יש להם יתרון מובנה. אין מישהו אשם כאן. הם לא אשמים שהם פליטים, לא שהם חזקים מאוד, ולא שהטכנולוגיה שלהם מפותחת ומאפשרת לוותר על חלק מכוח העבודה. בעלי החברות לא אשמים, כי הם רק רוצים לשרוד בתוך השוק הכלכלי הדורסני. בני האדם לא אשמים, כי הם מפסידים את מקומות העבודה שלהם ולא יכולים לפרנס את משפחתם. מעבר לכך, גם סופרגירל מוצגת ככמעט מפלצת דרך עיניו של בן. אפשר להבין למה הוא מפחד ממנה ומהפוטנציאל ההרסני שלה (ולא מקנא בה). גם כשהיא באה לסייע.
שם הפרק דווקא חכם מאוד בעיניי. הוא נכתב מנקודת מבטו של בן. הוא הגיבור, איש הפלדה. איש שהוא בנו של יצרן פלדה שאיבד את המפעל שלו בגלל טכנולוגיה מתקדמת של חייזרים. לא החייזר חסין הכדורים, שהגוף שלו נוקשה כמו פלדה והוא אל בין בני אדם, אלא האדם הרגיל, שרק רוצה לפרנס את משפחתו, ומוכה שוב ושוב. אי הנוכחות של סופרמן רק מדגישה את זה.
בן לא מתעל את התסכול שלו לדרישות נגד הפליית עובדים אנושיים, הוא הופך לאויב החייזרים.
מול ההצגה של כל החייזרים כפליטים שרק מחפשים שקט ושלווה, מוצגים בני אדם אלימים עם שנאה עיוורת.
משתמשים הרבה במילה "פחד" אבל אין פחד, רק תמיכה או שנאה. עונה 4 חוששת להתמודד עם מורכבות ולספק לבני האדם סיבה אמיתית לפחד.
ברני המתוק נכנס לפיצריה האהובה עליו, וברגע שהוא נחשף כחייזר, *כל* העובדים מתנפלים עליו עם מחבטים.
ברני וניה הטובים מול העובדים הרעים. יש צד צודק ואוהב ויש צד אכזר ושונא. הכי קל ונוח.
ההפגנה באחד הפרקים מול הבית הלבן עם חילופי המילים הבנאליים בין הצדדים מסכמת הכול.
מסכים עם השורה התחתונה
ועם הביקורת על הסדרה בכללותה. אני חושב שהם ניסו לעשות משהו אחר והידרדרו לפשטנות מביכה. חבל שלא מיצו את קו העלילה שאני זיהיתי שם (לא זוכר כלום מסמולוויל אז לא אתייחס לדוגמה. בכל מקרה נשמע יותר טוב ממה שהיה בסופרגירל ממה שאת מתארת)
אני מסכימה עם הדברים שלך, כמעט לגמרי
אחזור לסדרה שראיתי וגם אהבתי (למרות שאינה מושלמת): ג'סיקה ג'ונס. דווקא שם יש כמות די מידתית של מין, עירום ואלימות (נדמה לי שאין עירום מלא בכלל).
זו גם סדרה שעוסקת בטראומה מינית ופוסט טראומה. התגובה של ג'סיקה מאוד נוגעת ללב, אבל אולי מישהו שלא כל כך מכיר את המושגים האלו של פוסט טראומה, יחווה בעיקר סדרה שמטשטשת ומכהה את הרגישות לדברים האלו. לא חושבת שזה תוכן שיתאים לטינאייג'רים.
האם צריך לתת יצוג מלא של המציאות? אין לי ספק שמסתובבים בעולם יותר מידי אנשים שפגשו בגיל צעיר מאוד את הצדדים המכוערים של העולם. בתור אחת עם יותר מזל, אני שמחה שלא נחשפתי בנעורי לעיסוק רציני בפוסט טראומה. לא חושבת שזה היה עושה לי טוב, לא חושבת שזה עשה לי טוב בבגרותי, אבל מתישהו בחיים כולנו נחשפים לשיט של החיים. לא מוצאת טעם להפיל את זה על מי שלא שם ולא קרוב לשם.
אני חושב שיש מקום גם לזה
פשוט באופן אחר מסדרה למבוגרים. קצת (או הרבה) יותר בעדינות, בשימוש באנלוגיות פשוטות או מורכבות. גם כדי לפתח אצל ילדים ונערים יותר רגישות לאנשים שחוו וחווים את הצדדים הפחות נעימים או המכוערים של המציאות, וגם כי אני מעריך את הצופים הצעירים ורוצה שיקבלו אמנות טובה ולא חיקוי זול יותר או פחות של המציאות.
חשוב להפריד בין תכנים לילדים לתכנים לנערים ונערות. "ג'סיקה ג'ונס" היא באמת דוגמה לסדרה מצוינת למבוגרים, שלא הייתי מעביר באותו אופן לילדים, אבל כן לנערים ובטח לנערות. היא יותר מדי מדויקת בייצוג שלה לפוסט-טראומה ולכן ילדים לא ייהנו ממנה, ולא יבינו אותה. אבל יש היום המון תכנים לנערים שכוללים בתוכם גם פוסט-טראומה ואפילו אלימות מינית מפורשת. הסדרות שעוסקות בכך, בהצלחה רבה יותר או פחות, בדר"כ לא עושות עבודה מספיק טובה. "ג'סיקה ג'ונס" יכולה לשמש כחוויה מתקנת.
נערים ונערות נמצאים בגיל ביניים רגיש, ומתחילים לחוות בעצמם את המורכבות של החיים. בתור שכאלה, הם צריכים תיווך, ולא הסתרה, לדעתי. צריך לסנן מעט ולהתאים הרבה מהתכנים המורכבים האלה.
זה מסובך, ואני חושבת שג'סיקה ג'ונס יכול להיות הרסני לצעירים
כי זו סדרה על ניואנס, מה שאנחנו רואים תאכלס זו אישה שבורה למדי עם דפוסי התנהגות הרסניים כמו שתיה מוגזמת, להכנס למיטה עם חלאות…, תגובה (אחת מתוך קשת תגובות נוספות) מוכרת של נשים עם טראומה מינית שבבסיסה איזשהו איבוד של הערך העצמי.
אני לא בטוחה שזה המסר שעובר גם אצל אנשים שלא מכירים את הסיטואציה "מהבית". כמו שראיתי תלונות unbelievable בנטפליקס (בעיקר מגברים ונערות, באופן לא מפתיע), בעוד שעבור נשים זו היתה מכה בבטן הרכה באנדרסטייטמנט.
אני חושבת שאלו תכנים שאם חווים אותם ממרחק, מתוך איזו חוסר אמונה בריאליזם של הסיטואציה, היא נשמעת קיצונית מאוד, והניתוק הרגשי הופך את התוכן ליותר "פורנו" ופחות "פסיכולוגיה" (בפרשנויות מאוד שטחיות של שני המושגים). אתה יכול לשים לב, למשל, שאנשים שפחות מזדהים עם הסיטואציות הנ"ל שם ובעוד סדרות/סרטים, מתלוננים על כך שאין יותר אינפורמציה נקודתית על הפשע הכזה או האחר שנעשה שם.
אפשר לרכך משמעותית את הנושא של פוסט טראומה או חוויות קשות אחרות, וזה עדיין יכול להיות דיון מקיף מאוד וצוהר לדיון גדול יותר, וגם מתאים יותר לחוויה של בני נוער ממוצעים.
מאותו עולם בדיוק, אני חושבת שסוף הפאקינג עולם ו13 סיבות יצרו דיון מרוכך משמעותית. אגב, מרוכך בעיקר משום שהיה בו פחות סאבקונטקסט והקשרים מורכבים, ויותר דיון בדברים עצמם כפי שהם. שתיהן סדרות שבעיני הרבה יותר יעבדו עבור בני נוער. (את 13 סיבות ראיתי באופן חלקי מאוד, ואני יודעת שיש גם המון ביקורת על התכנים שהועברו שם)
13 סיבות הרבה הרבה יותר קיצונית וקשה
גם סוף הפאקינג עולם. ועדיין נערים ונערות צפו בהן והבינו והזדהו. היו שקראו לשתי הסדרות פורנו של אלימות אבל מי שהכיר ובעיקר הכירה את החוויות המתוארות ידעו להסביר להם על הניואנסים והדיוק של התיאור. כמו המקרה של ג'סיקה ג'ונס. מעולם לא חוויתי מה שהיא חוותה. אני לא אתיימר להבין לגמרי את החוויה אבל המורכבות של התיאור שלה עזרה לי להציב את ע מי בנעליים שלה באופן מוגבל ולהזדהות. בסופו של דבר, ניכרים דברי אמת.
13 סיבות וסוף העולם עסקו בבני נוער, מנקודת המבט שלהם, בלי להתייפייף ובלי להסתיר. אבל כן הסבירו וחדרו פנימה לתוך הניואנסים. גם באמצעות וויס אובר שעזר לתווך את הסיפורים הקשים. וזה מה שסייע בסופו של דבר לקבל את הסיפורים האלה.
שתיהן סדרות שלא עסקו בניואנסים
אלא במקרים עצמם באופן שלא נתון ממש לפרשנות. ממבחינת התכנים, כלומר מה מהות העיסוק בהם, אני חושבת שהם וג'סיקה ג'ונס עוסקים די באותו הדבר.
אני ממש לא חושב שצריך להיות קודר בשביל להיות איכותי
אדרבה אני מאוד אוהב את האווירה האופטימית, זו הסיבה ששיש את הרגעים שהם כן עובדות לי. יש סדרה יאנג ג'סטיס שהיא כתובה ומסופרת הרבה יותר טוב מכל הסדרות של DC, העונה האחרונה קצת מקרטעת אבל בכללי היא פשוט מצויינת. חוץ מזה שבתוך היקום של הארוורס יש מספיק דברים מזעזעים. בקיצור הבעיה שלי לא עם הטון אלא האיכות.
בהחלט יש דברים מזעזעים.
משום מה מחשיבים את הסדרות האופטימית כקלילות.
הדמויות שם חוות אבדות קשות, מפסידות לנבלים, לפעמים מפסידות אפילו בפינאלה!
יש עונות שהעלילות בנויות מראש ככה שכולם יפסידו גם אם ינצחו (סופרגירל נגד הדודים שלה, באטוומן נגד אחותה).
לא הבנתי
חצי מהתגובה שלך מלאה בראשי תיבות וכינויים לדברים ואין לי ממש מושג למה אתה מתכוון (איצקו, KK, JJ, איניומנס?). לאחר דפיקה קטנה של הראש בקיר הבנתי שאתה מדבר על סטרימינג, ושמארוול שולטים, אבל לא הרבה מעבר
יכול להיות שהגזמתי למי שלא עוקב
איצקו – יצחק פלמוטר הראש של מארוול עד כה.
JJ – ג'יי ג'יי אברמס שחתם את החברה שלו רובוט רע אצל WB.
KK – קטלין קנדי המפיקה האחראית על לוקס פילם. או בהקשר שכתבתי שקינג קווין (KK) יעיף אותה.
איניומנס – קומיקס של מארוול שהיה אמור להיות סרט בMCU ובסוף היה סדרה כושלת תחת מארוול TV.
המסקנה שמארוול עושים סדר ועכשיו מנהל אחד אחראי על כל דבר ביצירה של החברה, מהקומיקס לסטרימינג והסרטים.
מעבר לזה הזכרתי את מלחמות הסטרימינג, אחרי יום המשקיעים של AT&T עם HBOM והתחרות היום עם אפל ואיפה כל אחת עומדת מבחינת תכנים השקעה ותמחור, כולל שסוני עומדת למכירה.
בבקשה אל תקטין את מה שאני כותב, אבל לקחתי את הביקורת לכתוב קצת יותר ברור.
הסיקור שלך לא הכי טוב
נתחיל מזה שאתה משתמש בביטויים וקיצורים שרוב האנשים לא מבינים או מכירים, וגם משלב אותם בצורה לא הכי מובנת תחבירית.
דבר שני אתה מדבר על כל עניין הסטרימינג כאילו מדובר במארוול נגד DC שזה ממש לא המצב, ובכל מה שקשור לסדרות אין שום מתחרה מבחינת תכנים למה שהולך להיות בHBO MAX, דיסני אולי הולכים להשקיע המון בסדרות שלהם אבל סדרות זה לא כמו סרטים וזה שיש לך את התקציב הכי גדול לא מבטיח הצלחה.
סדרות טלוויזיה ואנשים שצורכים אותה מחפשים איכות ואת זה יש ברמה הכי גבוהה בHBO, עם תוכן של 20 שנה של הסדרות הכי מצליחות ואיכותיות שיש, מארוול זה נחמד אבל מי שמחפש טלוויזיה איכותית ישלם על הסטרימינג של HBO.
בנוסף בשביל בני נוער יש להם את הסדרות של CW ואת הסדרות של DC.
את הסדרה הכי נצפית בשנה האחרונה בנטפליקס (חברים), סאות' פארק, התכנים BBC כולל דוקטור הו ועוד המון.
חוץ מפאנבויס רציניים של מארוול (את הפאנבויס של סטאר וורס דיסני די איבדה) אני לא רואה אנשים שמעדיפים את דיסני פלוס בגלל משהו שהוא לא המחיר.
אני חושב שלכולן יש יתרונות וחסרונות
אבל מודה, ההכרזות בזמן האחרון של HBO Max הוציאו ממני שריקת התפעלות: מלבד מה שציינת, הם עתידים להעלות את מרבית סרטי סטודיו ג'יבלי (פעם ראשונה שג'יבלי אי פעם הסכימו לסטרימינג), את ריק ומורטי (שזה אולי חיסרון אם חושבים על סוג הקהל שזה יביא עמו… סתם סתם), את סרטי הקולנוע של DC (כולל "ג'וקר" כבר ביום הראשון), Adult Swim וקראנצ'ירול (כלומר, בתכני האנימה הם מובילים עוד לפני שעלו, וזה פלח שוּק עצום), "המפץ הגדול" (meh) ועוד אין ספור דילים.
נראה כי HBO Max יתנו קונטרה לא לדיסני אלא לנטפליקס: שניהם שירותים שמספקים תוכן מקורי חדש משלהם לצד ספרייה עשירה מכל הסוגים והשנים (בניגוד לאפל למשל שמתבססת רק על תוכן מקורי שלה, ודיסני שמתבססת רק על מה ששייך לדיסני ותהיה רק family friendly). לדיסני ארשם מדי פעם כשארצה לראות משהו חדש שהם הוציאו (נגיד "המנדלוריאן") אבל HBO Max… מי יודע, אולי אעשה פה רוטציה חודשית עם נטפליקס.
תודה על התגובה הרצינית הראשונה
חכיתי שמישהו יגיב לעניין, אני לא צריך את התיירים, בסך הכול את הדיון.
מעבר לזה אני מקבל את הביקורת, בקיצורים, חלק גדול מכיר אותם ברמת ההקשרים בטוויטר (כן לא את איצקו) אבל מעניין שכאן כלל לא ואתן הסברים בסוגריים. תחבירית גם חטאתי כי אני כותב מהטלפון ולפעמים תיקוני משפטים לא מציגים את התמונה הגדול לדעת שהכול מופשט וברור. אקח לתשומת ליבי כשאכתוב תגובה ארוכה, אשתמש במחשב. (זה הזמן להזכיר גם לאתר על עריכה לאחר השליחה).
בכל מקרה לעניין, הטיעון שלך על הנייר נראה מאוד חזק, אבל אני לא מסכים איתו בכלל. נתחיל מהמארוול נגד דיסי. זה ממש לא הייתה המטרה, אבל במציאות היה חשוב לי להדגיש שגם הבלאגן שהיה עד עכשיו במארוול (שהערתי עליו כמה סיקורים לאחור) נפתר. וזה מה שקרה בשבוע האחרון שחברה אחת מסדרת את העניינים וחברה אחרת שמבלגנת אותם יותר, בלי חזון בלי ערך למותג. וקשרתי למצגת של 2014, שזה מזכיר לי את אותו בלאגן רק בלי כיוון. כמה שמארוול מצליחים אני רוצה בהצלחת DC.
עכשיו נתמקד במה שאמרת, "סדרות טלוויזיה ואנשים שצורכים אותה מחפשים איכות", לכן HBO עם כל סדרות האיכות שלה הגיעו בקושי למתחת 10 מיליון משתמשים. כשלנטפליקס יש כ60 מיליון ולהולו כ25-30 מיליון. וזה עוד עם משחקי הכס.
עכשיו אני אטען לך, כשאנשים מחפשים טלוויזיה, הם מחפשים לגמרי משהו אחר. יש יותר משפחות עם ילדים ונוער שצריכים תוכן ולמי שיש מעט כסף, הדבר הראשון שיעשה הוא ירשם לדיסני+ במחיר רצפה. יש לאנשים קשר רגשי למותג דיסני ובטח שלמארוול וסטאר וורס. גם אם יש לו יותר כסף, הוא לא יחשוב לוותר לרגע על המותגים הענקיים האלה דיסני ופיקסאר. גם הילדים לא יתנו לו. מספיק השגעת שפרוזן 2 יעשה עכשיו לכל מותג דיסני. אתה יודע מה הוא גם מקבל את נשיונל ג'אוגרפיק ואתה יודע מה אם הוא רוצה יותר איכות אז הוא יוסיף 6$ ויקבל גם את הולו וגם את ESPN לספורט ותכנים סביב ספורט. להולו יש תכנים מאוד איכותיים ויש להם גם הסכמים לאולפנים אחרים שאני בטוח שתגיד שהם לפחות איכותיים. כל התוכן הזה במחיר עדיין יותר זול ב2$ ממה שיש לHBO Max להציע.
חוץ מהפאנבויס של מארוול, שזה רק המעריצים של הסרט הכי מרוויח וחוץ ממעריצי דיסני ופיקסאר וזו ממש קבוצה קטנה של אנשים. אפילו לסטאר וורס יש התרגשות רבה סביב מנדלוריין (זה שסרט אחד נכשל סולו שלא היה בו כל טעם, לא אומר שחלק 9 לא נמכר עכשיו מאוד וגם אצלו האתרים קרסו בדומה לאנדגיים).
אני לא רואה סיבה שאנשים שרק לא סובלים את דיסני ממש, לא ירשמו לדיסני+ במיוחד אם יש להם משפחה וילדים. HBO במקרה הטוב יקנו אותו כתוספת על דיסני+ ולא במקום, אלא אם כן הם ממש לא רוצים להיות חלק מרגעי תרבות. ואתה יודע מה, אני חושב שתראה את ההשפעה שאני מדבר עליה בעוד 12 ימים.
מקווה שעניתי לך בצורה יותר רהוטה.
HBO עם תוכן איכותי מאוד אבל מוגבל ועם מחיר יותר גבוה מהמתחרות הגיע לכמעט 10 מיליון וזה מאוד מרשים
עכשיו תחשוב שהמחיר של HBO MAX הוא אותו דבר רק עם פי 10 יותר תוכן כל מי שהתלבט לגבי רכישה של HBO GO סביר להניח יהיה מנוי למקס, וHBO GO פונה לקהל יעד מסויים ומוגבל, עם כמות התוכן שתהיה במקס הם יוכלו לפנות לכל חלקי האוכלוסייה שלכל אחד יש מה לחפש שם. אז ה10 מיליון שיש להם כרגע זה רק בוסט פתיחה נחמד למה שעתיד להגיע עם המקס.
ואני הסכמתי שהמחיר רצפה של הדיסני פלוס זה מה שהופך אותו ליותר נגיש לאנשים ולכן הוא כנראה ימשוך יותר מנויים, לפחות בהתחלה.
לגבי הפאנבויס של מארוול, אם יש משהו שהתוכניות של מארוול עד עכשיו הוכיחו זה שהקהל של מארוול לאו דווקא הולך אחרי היקום לטלווזיה, אחת הייתה כישלון מחפיר (איניומנס) אחת למרות שהייתה טובה בוטלה בגלל שלא משכה קהל (הסוכנת קרטר) ואחת היא פשוט MEH מבחינת איכות ומבחינת קהל (סוכני שילד) כל השלושה מתקשרים ליקום של הסרט הכי מצליח בהיסטוריה ועדיין לא משכו קהל, אז מארוול זה נחמד, אבל ממש לא מבטיח הצלחה בתחום הסדרות.
(הסדרות של נטפליקס לא קשורות ליקום לכן התעלמתי מהן וגם שם 3 מתוך ה5 די נכשלו)
לגבי סטאר וורס האמת שלא דיברתי על סולו למרות שהוא ראיה יפה לזה שדיסני די איבדו את הקהל מעריצים של סטאר וורס, אני דיברת על אחרוני הג'דיי שאת הסרט הזה מעריצים של סטאר וורס פשוט מתעבים ברמות שקשה להסביר ובעקבות זה מתעבים גם את דיסני ואת כל האנשים שקשורים לסרט הזה בכל דרך, דיסני עכשיו מנסים לתקן וכנראה גם יצליחו אבל מי יודע אולי גם לא, המנדולוריאן הוא צעד יפה ואני ממש לא מאחל לדיסני שהוא יתגלה כאכזבה.
ושוב אני אגיד אני ממש לא מזלזל בכוח של דיסני, השילוב של המותגים ביחד עם המחיר הנוח זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, אבל אני לא חושב שהם ישלטו בתחום בצורה אבסולוטית כמו שאתה מתאר, והזלזול שלך בHBO MAX והפרזנטציה שלהם מאוד תמוה בעיניי.
הפרזנטציה הייתה משמימה זה לא רק דעתי, הרבה דיווחו על כך
הם הוצגו כסלט גדול ויש לנו המון ובעצם לא הרבה. לגבי מספר המנויים הוא מאוד חלש אחרי כמעט 5 שנים ועוד עם משחקי הכס ברקע. אני דווקא אטען שהמספר מייצג דווקא את השוק שלהם, בצורה יותר בהירה ומי שרצה כבר להירשם לסגנון סדרות האלה נרשם. לא היו תוספות מיוחדות של וואוו עכשיו לקהל הסדרות יש עוד סדרה איכותית. זה אחת מ וזה כמעט לא משנה. גם דיסי יוניברס הסטרימינג לא משך כמעט מנויים ונכשל. בעצם מה שנשאר לWB זה הסרטים שאלה גם ככה יכולים להירכש מהצד. לסיכום: בטוח שHBOM יביא להם בוסט אבל לדעתי בסדר גודל משמעותי.
לגבי מארוול, עד עכשיו זה לא היה מארוול סטודיוס בטלוויזיה. סתם מארוול, תקציב נמוך וחוסר קשר לסרטים. וכן, על הנייר הם היו קשורים אבל לא מעבר. שחקנים גדולים לא עברו שם. (בסדר ניק פיורי היה לרגע) יותר מזה, בוא נודה על האמת מלבד שהן לא היו עם תקציב, הן לא היו סדרות גיבורי על. אני זוכר את עצמי שלא התלהבתי בכלל מסוכני שילד (מלבד זה שהעונה הראשונה הייתה משמימה) כי הם לא גיבורים בסופו של יום. בעצם נשארנו עם האיניומנס שהיה מגוחך בכל קנה מידה ושיקוץ, גם שם עוד בשיווק זה היה נראה טלוויזיה גרועה (העיקר צולם בIMAX) בקיצור עם שום הוכחה שהם באמת קשורים ליקום של הסרטים.
לעומת זאת, מה מתוכנן לנו במארוול סטודיוס? הסדרה הראשונה ישר פותחת עם פלקון והווינטר סולדג'ר שממשיכים ישר מפעולה מרכזית בסיום אנדגיים. וונדהוויזון שהיה לה 2 רגעי ענק ב2 הסרטים הכי מצליחים של האולפן ותתקשר ישירות לדוקטור סטריינג' 2, לוקי גם היישר מאנדגיים וגם אושר השבוע על ידי מפיק העל שיקושר לדוקטור סטריינג' 2. הוקאיי גם אם לא הייתי מספר עליו שבחים, הוא עדיין אחד מהשישיה עם רגעים מצויינים ממלחמת אזרחים ואנדגיים. שי-האלק עם האלק, מיס מארוול עם קפטן מארוול (כסימו או יותר) כאן נכנס החשיבות של התקציב באפקטים – למשוך צופים. הטריילרים שלהם יראו כמו סרטים ולא כמו סדרות, זה ימשוך את הקהל, השיווק המנדלוריין מקבל פרסום מטורף. לא מן הנמנע שסרט של מארוול ייגמר עם סצנת קרדיטים לדמות של סדרה או אפילו לטריילר של סדרה מדמות שהוצגה בסרט.
הכול תחת מטריה אחת, זה היתרון הגדול ביותר. מארוול יצרו את רעיון היקום הסנימטי והם עכשיו לוקחים אותו לשלב הבא. הם הודיעו שהשחקנים של הסדרות ימשיכו לסרטים. וזה ייתן עוד בוסט לסרטים וגם הפוך. הם הדגישו שהסיפור יהיה מקושר ככה שיהיה חייב לראות את הסדרות, זה לא אופציה לא לראות. אם אתה שואל אותי בהתחלה החיבור יהיה יותר קליל אבל יגיע שלב שתהיה אובססיביות לסיפור ואנשים ידעו שזה משהו שחייב ממש כמו האינפיניטי סאגה, שהתחילה החיבורים כיפיים אבל עם הרבה סולו, אבל ממלחמת אזרחים ואינפיניטי וור, מי שמפספס את התחנה זו כבר בעיה שלו והפלא זה גרם דווקא לכולם לראות יותר את אנדגיים. בכללי גם מבחינת עליית הסדרות כל מי שהזכרת עלו לפני אינפיניטי וור ואני טענתי שמיד אחרי הסרט המותג קפץ לשמיים. צפיתי את הקפיצה של אנדגיים כי עקבתי אחרי המנויים לערוץ הרשמי של האולפן ביוטיוב, לפני אינפיניטי וור הם היו על 5 מליון ורגע לפני אנדגיים האולפן יותר מהכפיל את המנויים. הסיפור העקבי יביא יותר מנויים. יש שמועה עכשיו, ש3 הסדרות שתוכננו מעבר לפייס 4 כנראה יגיעו כבר ב2021, (מוןנייט שי-האלק מיס מארוול) מה שאומר שיהיו 4 סרטים ו6 סדרות שימלאו חלק גדול מהשנה ויחייבו את המנויים להישאר רשומים.
אנחנו דיי מסכימים על סטאר וורס ואני חושב בכללי, הניתוח שלנו שונה לגבי מה מביא צופים? אני טוען שמותגים החזקים ובמיוחד האלה עם סיפורים ממשיכים ויקומים ואתה חושב שסדרות איכות וכמה מותגי M הם מה שיביאו צופים. אני גם מוסיף שאני חושב שלדיסני יש גם את האיכות והלא מותגים בצד של הולו במחיר יותר זול, עכשיו הוכרז שסדרות FX יגיעו ישירות להולו. הזמן יעשה את שלו.
דבר אחרון אומר, כמה חשוב להבין כמה מותג דיסני מקושר רגשית לאנשים ולאנושות, אם ישאלו אותם אם רק חברה אחת הייתה יכולה להישאר מששת הגדולות (עכשיו 5) וכל השאר ימחקו מההיסטוריה את מי היית משאיר?
נ.ב אני מחר אכתוב דיווח עם עדכונים חדשים בכתבה של דוח שוברי קופות שתעלה, אפשר להמשיך שם.
יש עניין שהופך להיות יותר ויותר חשוב בסטרימינג
וזה גודל הספרייה. אם אתה פותח שירות סטרימינג ודורש כסף בשביל תוכן שאפשר לראות את כולו בזמן סביר, אין סיבה לשלם לך מנוי (זה מה שהכשיל את הסטרימינג של DC וזה מה שיהפוך, כנראה, את אפל פלוס לשירות של מנויים בחינם לרוכשי מכשירים).
הסיבה שכולם מרגישים שדיסני הולכים לנצח במלחמת הסטרימינג היא שיש להם ספרייה עצומה, גם בגודל וגם בחשיבות (הורה שגדל על דיסני ייקח כברירת מחדל סטרימינג של דיסני לילדים שלו). כרגע נראה שHBOM יהיה מקום שני, בגלל ספרייה היסטורית גדולה, ונטפליקס יתחילו לאבד מנויים אלא אם כן הם יצליחו למצוא מטיל ביצי זהב כמו שהיו בית הקלפים וכתום זה השחור בעונות הראשונות. כל שאר הקטנים (ולקרוא לפיקוק קטן זה מצחיק, אבל מדובר בעיקר בסטרימינג נוסטלגי) ישרדו אם הם יתומחרו כך שיבחרו בהם כשירות נוסף על הראשי ולא במקום.
זה מה שאני אומר
לדיסני יש גם ספריה וגם מותגי על. יש להם גם גיוון עם נשיונל ג'אוגרפיק ומי שרוצה להרחיב גם מקבל ספורט מESPN והולו עם סדרות איכות ותוכן למבוגרים, עם מחיר עדיין יותר זול. כשאצל HBOM יש בעיקר סדרות איכות, המותגים החזקים או הושכרו הארי פוטר ושר הטבעות או בבלבול ונשחקו בשנים האחרונות DC (וונדר וומן קצת הציל, יש יטענו גם אקוומן. הג'וקר). תאר לך אם DC הארי פוטר ושר הטבעות היו מושקעים, הם היו נותנים פייט רציני לדיסני. לכן כמו שאתה מתאר, הם כנראה יהיו מקום שני, למרות שנטפליקס ממש יתאמצו ללכת איתם ראש בראש, למרות שלבנתיים נראה שהם יתקשו, הווטיצ'ר לא נראה מצויין (העיקר מתכננים 7 עונות) ואווטאר יתחיל להצטלם בפברואר. אתה צודק מאוד לגבי פיקוק, הם כנראה יודעים זאת ולכן מלכתחילה לא מתאמצים להיכנס לשוק בתשלום. (למרות שזה גם יכול להיות בגלל הסכם בינם לבין WB לא להיכנס לטריטוריות אחת של השניה).
מה שאני חושב שיקרה, 70% ממי שיגש לסטרימינג יבחר קודם בדיסני, 18% לWB ו12% לנטפליקס. אם חלק מהאנשים יתחילו להתרגל להירשם ליותר משירות אחד, אז השוק יוכל להיפתח לעוד רווחים גם לשאר המתחרות וגם אז אני חושב שלHBOM יהיה 50-60% מהמנויים שיהיו לדיסני+. במצב האידיאלי, לדיסני יהיו 50% וכל השאר יתחלקו בשאר, אלא אם כן יהיה עוד שירות שיהפך לחובה ואז דיסני יהיו על 40% השני עם 30% וכל השאר יתחלקו.
אני מצטער להגיד את זה, אבל מארוול מתחילים לעייף אותי
אני מאוד אוהב את היקום הסינמטי של מארוול ומוכן להשקיע המון זמן כדי לצפות בכל אחד מהסרטים, גם כי אני נהנה מאוד, וגם כדי לא לאבד את הרצף ואת ההבנה המלאה של הסך הכול. אבל להוסיף לכל אלה 6 סדרות, שאני מחויב להצטרף לשירות סטרימינג ולעקוב אחרי כל אחת מהן כדי להבין מה קורה? ממתי לצפות בסרטים וסדרות מרגיש כמו שיעורי בית? עד היום לא הבנתי את אלה שטענו כך על הסרטים. הרי כל אחד מהם מהנה בפני עצמו, גם אם לא מכירים את כל השאר, אפילו אם ההנאה לא מגיעה לשיא הפוטנציאל שלה. אבל עכשיו זה פרויקט שלוקח זמן, כסף ותשומת לב, שאני לא חושב ששווה את המחיר הזה. מארוול מסתכנים כאן בלקפוץ מעל הכריש. אם להחזיק יקום סינמטי הצריך מחשבה מרובה והרבה מאוד תשומת לב מצד פייגי, עכשיו ההשקעה היא כפולה ומכופלת, מכל בחינה. כמה עוד אפשר להוסיף בלי שהכול יקרוס?
תיארת בדיוק את המצב שלי
לראות את כל הסרטים ולעקוב אחרי הסיפור הכליי זה קשה אבל לא נורא, במקרה הרע בזבזת שעתיים, אבל עכשיו להתחיל לעקוב אחר כל הסדרות האלה כדי להבין מה קורה ביקום זה דרישה גדולה מדי, ואני מקווה שהמון אנשים כמוני ולא יעשו זאת כדי שדיסני יבינו שהם הגזימו וינתקו את הקשר או לפחות יטשטשו אותו כמו שעשו עם סוכני שילד (המזעזעת)
באמת נראה שמארוול מכינים לצופים רשימת מטלות לביצוע בסדר כרונולוגי.
סמנו V על הכל ותזכו לקנות כרטיס לסרט הבא!
אני מסכים איתך שבנייה כזו דורשת מהצופים והשאלה אם זה לא אפשרי עומדת מעל ראשם
מצד שני, מארוול הם היחידים שהביאו את המושג של היקום הסנימטי לקולנוע וכבר שם הרימו גבה, שזה לא אפשרי והרבה סיבות שזה לא יעבוד. אבל ההיסטוריה הוכיחה שאם יש מישהו שיכול לעשות את זה, זה מארוול, הם כן יצטרכו לעשות את זה ברגישות ובהתחשבות. אבל אני חושב שהחשש שלך לגיטימי, אך יותר בא מזה שאתה יודע על התכנון (ושוב זו הייתה שמועה) יכול להיות שתוך כדי תנועה ידחו חלק מהפרוייקטים וגם יכניסו אותם בצורה יותר חלקה ממה שאתה מדמיין כרגע. יכול להיות שבהתחלה כמו שאמרתי זה יהיה יותר רפננסים. מעבר לזה בואו נסתכל ברדיוס הנכון, כל סדרה היא 6-8, כסף? בשביל לקבל אותם ואת כל המסביב של דיסני ב7$. עשיתי בעבר חישוב שהסדרות האלה בתקציב של סרטים ואתה מקבל יותר שעות ובפחות כסף. אבל לא פחות חשוב, ככל שהקשר של האינפיניטי סאגה יתחזק דווקא לקחו את הסיפור רחוק יותר עם יותר סיכונים סיפורים יותר חזקים וסגנונות ממש שונים. אם זה ימשיך לסדרות נקבל דברים חדשים יותר, אני לגמרי בסדר עם זה
יש לי את הטענה שתמיד עומדת לגבי דיסני בכללי, למה לא נוטשים אותם אם הכול מרגיש אותו דבר? כי הם משנים מספיק ומתכתבים עם התרבות מספיק ביחס לאותם סרטים' שמגיעים ובכמות שלהם. אם זה יישמר עכשיו עדיין גם בעידן הסטרימינג הדיסני בקולנוע + הדיסני+ אני חושב שהם יהיו בסדר. הווה אומר יותר כמות, זה אומר שהפרוייקטים יתבגרו יותר מהר. (רואים את זה עכשיו עם פרוזן 2 אבל זה לנושא אחר).
ודבר אחרון לגבי דיסני, זה בדיוק הקטע במלחמת הסטרימינג להציף את הצופה בתוכן. ועל ידי כך שדיסני מעצימה את היקומי על שלהם היא מייתרת את המתחרות. זאת אומרת אתה כבר מושקע ביקום של מארוול וטבוע בו אז בשביל שיקום אחר יקרוץ אליך הוא יצטרך להתאמץ הרבה יותר. הם כן מסתכנים בחשיפת יתר אבל כמו שנראה ספיידרמן אחרי אנדגיים שזה לא באמת משנה. הפרוייקטים של פייז 4 נראים מאוד שאפתניים ושונים. עם כיוונים לסגנונות קומדיות שונות עם יותר אדג', יותר אימה יותר אפל וגם דרמות פסיכיאטריות וחברתיות. כן צריך להנגיש את זה נכון ובצורה שתרגיש טבעית אבל אם יש מישהו שיכול לעשות זאת זה קווין פייגי ואני סומך עליו.
אז כן, אני מבין את החשש שלך, מבין שלהתסכל על התוכן שמגיע נראה מעייף, אבל אני מעדיף להיות מושקע ביקום אחד בצורה עמוקה ובשאר רק במצויינים שלהם (אלא אם כן יהיה תחרות רצינית מיקום אחר, אני לא שולל). אתה יכול לסכם את זה כך, שאני מוכן להיות מושקע במותגי דיסני כי הם הכי קולעים לטעמי והם מחדשים בדיוק איפה שאני אוהב. כל השאר צריכים יצטרכו להתאמץ יותר. וזה נראה שהרבה לקוחות ככה, עובדה שהיקום יותר התחבר, התעניינו בו יותר.
גם התעשייה מתעניינת בהם יותר, דיסני-מארוול מצליחים למשוך יותר טאלנטים חזקים לקחת חלק, במאים שחקנים כותבים וכולם נותנים את החלק שלהם לדחוף את היקום יותר, עם יותר אדג', זה מה שמחייה אותו וגם משווק אותו. אני אטען גם שפייגי למד לעבוד איתם בצורה מאוד מיומנת שהוא מזהה מהר טאלנט שנכון לחידוש העכשוי וייתן לו יותר חופשיות. לדוגמה טייקה וטיטי בת'ור ראגנרוק עם הטאץ' האישי שלו אבל אהבה ורעם כבר יהיה ממש בכתיבה שלו.
אז הזמן יגיד את שלו, תהנה מהרגע. לא תאהב את מה שאתה מקבל תמיד אפשר להגיד להם לא. תאהב, מה טוב.
הסרט על טאבמן יכול בהחלט לכוון להכנסות.
בארה"ב, בניגוד לארץ, היא דמות מוכרת *מאוד*, בזמנו רצו לשים את דיוקנה על מטבע של 20 דולר, ולפני כמה שנים היה קצת טררם כשהסתבר שיותר ילדים אמריקאים יודעים מי היא הייתה מאשר מי היה צ'רצ'יל.
"הארייט" זה סרט מבריק
המשחק של לזלי אודום ג'וניור תמיד מצוין (והעובדה שהוא מצליח לשחק ככ עם הלב שליה גם על במה בתיאטרון של 700 צופים וגם בקלוז אפים על המסך היא מדהימה), אבל סינתיה אריבו לגמרי היתה יכולה לסחוב את הסרט על הגב שלה לבדה, אפילו שהיא לא חייבת – גם שחקני המשנה הנוספים מוצלחים, וגם הכתיבה מעולה (זה סוג של ההיפך מ"רפסודיה בוהמית" בזה שלא הופכים את הסיפור שלה לגנרי יותר אלא חופרים בהיסטוריה האמיתית כדי להפוך אותו למושך יותר).
הסרט פתח היום אז לא מפתיע שהאולם היה מלא, והיה בו גיוון אתני מלא (כלומר, לא רק אפרו-אמריקאים, ואפילו לא חצי מהאולם). הטריילרים לפני מרמזים שהוא מכוון גם לקהל אוסקרים (כל טריילר שכתוב בו שהוא יוקרן באופן מוגבל בנ"י ול"א בנובמבר/דצמבר ו"בכל מקום" בינואר הוא כזה) אבל גם לקהל שחור (היה טריילר לסרט שיוצא בואלנטיין'ס דיי והוא קומדיה רומנטית על זוג שחור, שנקרא The Photograph, ולא הופיע למשל לפני הטרמינייטור החדש).
בכל אופן, "הארייט" הוא סרט מצויין ומומלץ בכל פה, גם לחובבי היסטוריה אמריקאית שיודעים הרבה עליה ועל פועלה וגם למי שלא יודע עליה כלום. זה סרט מצוין גם אילולא היה סרט "חשוב", עם סיפור סוחף, מתח, דרמה, ואופטימיות.
(וגם לגמרי שווה צפיה שניה, שאני כבר מתכנן.)
חבל שאבומינבל (קסם של מפלצת) לא הצליח בקופות
זה הסרט ההכי טוב של דרימוורקס שיצא בשנים האחרונות.
למרות שהעלילה לא הכי מקורית בעולם, זה סרט מקסים לילדים, שעשוי היטב. היה מגיע לו יותר.