האביב מביא איתו פריחה בשדות, פריחה באלרגיות, וגם פריחה (במובן הטוב) בבתי הקולנוע: סוף השבוע האחרון היה רועש, רווחי ומלא בניחוחות של פופקורן יקר מדי. אולי הקיץ באמת מתקרב.
בראש הטבלה, "חוטאים" ממשיך להוכיח שאנשים פשוט לא יכולים לעמוד בפני סרטים של ריאן קוגלר ומייקל בי ג'ורדן (אבל אולי אלו גם הערפדים והביקורות הטובות). הסרט הוסיף 45.7 מיליון דולר לחשבון הבנק של וורנר, ירידה של 5% בלבד מהשבוע שעבר – צריך להדגיש שדברים כאלה לא קורים. סרט יכול לרדת באחוזים נמוכים שכאלה, או לפתוח בגדול – אבל לעשות את שניהם? זה בלתי נתפס. וכך אחרי שבועיים בלבד, הוא עומד כבר על 123 מיליון דולר בארצות הברית – ולמי שתהה: כן, נראה שהוא בדרך לעבור את רף 200 המיליון בלי למצמץ, וזה אחרי שאנשים מסוימים פקפקו ביכולת הסרט להחזיר את ההשקעה שלו. דווקא בחו"ל הוא עדיין לא ממש מלהיב את הצופים – עד כה הוא הרוויח שם רק 40 מיליון דולר. בסך הכול הסרט הרוויח 163 מיליון דולר ברחבי העולם.
אחריו, מי אם לא "מלחמת הכוכבים: נקמת הסית'" שחזר לבתי הקולנוע בגרסה מחודשת וחגיגית. למרות שהוא כבר בן 20, הוא גרף 25.5 מיליון דולר בסוף השבוע הזה, מה שמאוד כיף לחשבון הבנק של ג'ורג' לוקאס ונחמד לכל הצעירים שהכירו את הסרט רק ממסך הטלוויזיה שלהם, ויכולים עכשיו לראות את כל הממים שהם מכירים מהאינטרנט על מסך גדול.
במקום השלישי, הסרט החדש הראשון בטבלה הוא "רואה החשבון 2", ההמשך שגם לשכת המס לא חיכתה לו. הסרט מציג נתון פתיחה סביר של 24.5 מיליון דולר, שזה לא מדהים לסרט שעל פי הדיווחים עלה 80 מיליון. מה שזה אומר זה שהסרט כנראה לא יחזיר את ההשקעה שלו, אפילו עם החזרי מע"מ. במקום הרביעי, "מיינקראפט: הסרט" אומנם סובל מירידה של 44%, אבל עדיין מחזיק יפה עם 22.7 מיליון דולר נוספים לקופה. הסרט כרגע עומד על 815 מיליון דולר ברחבי העולם, ונראה שלמרות שהמיליארד באופק, הוא יעצור כמה רגעים לפניו.
גם "עד הזריחה" פתח השבוע, והוא הצליח להגיע למקום החמישי עם 8 מיליון דולר. נתון לא מרגש במיוחד, עד שנזכרים שזה יותר ממחצית מעלות הסרט (15 מיליון). להיט היסטרי לא יהיה פה, אבל יחסית לז'אנר הייתי אומרת שאפשר להגדיר אותו כהצלחה. מתחתיו, "מלך המלכים" יורד ב-76% ומכניס 4.2 מיליון דולר.
"החובבן" ו"יחידת העילית" נמצאים במקומות הבאים עם הכנסות של 3.6 ו-2.6 מליון דולר בהתאמה. הירידות של שני הסרטים די זהות (47%, 45%), כאשר ההבדל הוא שהראשון הוא סרט של 60 מיליון דולר (והכניס עד היום כ-40% מזה, 33.7 מיליון) והשני הוא סרט של אלכס גרלנד שעלה רק 20 מיליון דולר והצליח לכסות את התקציב שלו (21 מיליון נכון לסופ"ש האחרון). בעולם המצב קצת משתפר עבור "החובבן", והוא כבר עומד על 80 מיליון, ואילו "יחידת עילית" עדיין בערך באותם מספרים: 24 מיליון דולר.
עוד הוצאה מחדש, קצת שונה מ"מלחמת הכוכבים", היא סרט ההופעה של פינק פלויד, "Live at Pompeii", שפתח עם 2.6 מיליון דולר – סכום מרשים לסרט שמכיל בעיקר מוזיקה, נוסטלגיה לנוסטלגיה, וכמות לא בריאה של עשן במה.
בתחתית הטבלה, "האגדה של אוצ'י" קופץ באחוזים שגורמים למניות טכנולוגיה להחוויר – עלייה של 2,648% בזכות הרחבה נאה במספר האולמות. הוא עדיין הרוויח בסך הכול 1.5 מיליון דולר ולא בדיוק הצלחה, אבל לפחות יש לו אחוזים מרשימים שהוא יכול להראות למשקיעים.
ומה מחכה לנו בסוף השבוע הבא? "הגולש", סרט מספר 24601 של ניקולס קייג'; סרט אימה גנרי למראה בשם "רוסריו"; הפצה מחדש של "מונטי פייטון והגביע הקדוש" ואיזה סרט בסדרת סרטים שאולי שמעתם עליה, העולם הקולנועי של מארוול, "תאנדרבולטס*", חבורת הלא-גיבורים הלא יוצלחים של היקום מתאחדים כדי להילחם ברעים ולהיות חלק מהטובים.
מה לעזאזל, חוטאים?!
הגעתי לכאן במיוחד כדי לראות אם הדו"חקו יעריך נכון את התופעה ההיסטורית של "חוטאים" בקופות. אז כן. אור צודקת – דברים כאלה פשוט לא קורים. אבל לדעתי אפילו זה ממעיט בערך התופעה הדו"חקואית של "חוטאים", שהוא הדבר הכי מדהים שקרה בבוקס-אופיס בארה"ב מזה שנים. ואני לא מצליח להבין למה זה קרה.
נתחיל מהמובן מאליו: "חוטאים" הולך להיות מועמד לאוסקר השנה. על הסיכויים שלו לזכות מוקדם לדבר כי בכל זאת יש עוד המון שנה השנה, אבל הוא בלי ספק הולך להיות שם.
המובן מאליו הבא: מאוד מאוד נדיר בימינו שסרטים שלא מבוססים על פרנצ'ייז כלשהו אפילו מתקרבים לסכומים כאלה. אילו ההישג היחיד של "חוטאים" היה סוף שבוע ראשון של 46 מיליון דולר – דיי-פאקינג-ייינו.
אבל ירידה של 5%?! סרטים מקוריים שפותחים בגדול ואז יורדים באופן מינימלי הם חיה סופר נדירה, וכשזה כבר קורה – הם לא סתם סרטים, הם התחלה של פרנצ'ייזים ענקיים. הסרטים שמתאימים לתיאור הזה מהאלף הנוכחי: "שרק", "שודדי הקאריביים", "אווטאר" – ו… נדמה לי שזהו. כמובן שכל אחד מהם הפך להרבה יותר מסרט בודד. אז "חוטאים" 2, 3, 4 ו-6 צפויים בשנים הקרובות? יכול להיות, אבל אולי הגיוני יותר שהמותג הגדול שנולד כאן הוא לא "חוטאים" אלא ריאן קוגלר, שהפך הרגע לכריסטופר נולאן: האיש היחיד שיכול לדרוש ולקבל תקציבי עתק בשביל לעשות סרטים *מקוריים*, שמיועדים למבוגרים, ועדיין להחזיר את ההשקעה בכל פעם מחדש.
אבל מה שהכי מבלבל אותי: למה זה קרה?! כמובן, זה קשור לכך ש"חוטאים" הוא סרט ממש טוב, אבל זה בפני עצמו לא מסביר כלום: היו כבר סרטים טובים בעולם. הם לא עושים סכומים כאלה. וכאילו זה לא מספיק, מדובר פה בסרט שמוגדר מראש למבוגרים בלבד, סרט שבמשך יותר משעה(!!!) הוא פשוט דרמה תקופתית בלי רמז לאקשן או לאימה, ועם כל הכבוד למייקל בי. ג'ורדן, גם כוכבי ענק אין בו. אז מה לעזאזל? ברצינות, אני שמח שזה קרה, אין לי טיפת התנגדות, אבל אני פשוט לא מבין *למה* הסרט הזה מצליח במידה כזאת היסטורית.
כוכבית
…וכמובן שמתוך שלוש הדוגמאות שנתתי לסרטים מקוריים מצליחים במיוחד, שניים הם לא ממש מקוריים – "שודדי הקאריביים" התבסס על מתקן בדיסנילנד ו"שרק" מבוסס על ספר ילדים. לא יודע כמה זה השפיע, אבל הם לא, טכנית, IP מקורי. שלא לדבר על זה שאף אחד מכולם הוא לא סרט מדורג R.
היה יח"צ לסרט הזה?
כי אני כמעט לא שמעתי עליו לפני שיצא – אולי דווקא המחסור בהייפ מקדים וציפיות נמוכות דחו את ההצלחה שלו, ובמקום 120 מליון בשבועיים הראשונים, שרובם נדחסים לסופ"ש הראשון, ההצלחה שלו "נמתחה" על פני שבועיים.
ועוד תוספת אחת
"חוטאים", תקציר (ספוילרים!).
אני די בטוח שזה קשור לזה שזה סרט "אפרו אמריקאי"
לא סגור בדיוק על הסיבה המדוייקת אבל בוודאות שזה קשור לזה.
יותר ספציפית, שזה הבמאי של הפנתר השחור
הפנתר השחור בעבור האפרו אמריקאיים הוא הרבה מעבר לסרט.
מבחינתם זה היה אירוע בסדר גודל היסטורי.
סרט גיבורי על שכמעט כל הדמויות בו שחורות ושמספר על מדינה אפריקאית שהיא בתכל׳ס המדינה המתקדמת ביותר בעולם, שכל הדיון בסרט הוא על האם בתור המדינה המתקדמת ביותר בעולם עליהם לחלוק את חכמתם ועושרם עם העולם או להשאיר הכל לעצמם.
בשביל האפרו אמריקאיים לראות מציאות מקבילה בה מדינה אפריקאית היא המובילה והמתקדמת ביותר בעולם, זו הגשמת חלום, לא פחות.
ריאן קוגלר הפך למגשים החלומות של האפרו אמריקאיים ומפה מגיעים לטעמי הרווחים הגדולים של סרטו החדש.
יש לא מעט סרטים בכיכובם של שחורים וגם במאים שחורים יש מלבדו, אבל הוא קנה את אמונם של הציבור האפרו אמריקאיים כשהוא נתן להם את כל מה שהם חלמו עליו ומעבר לזה.
לא, זה לא זה.
זה שההצלחה של הסרט קשורה להיותו "שחור", זה מן הסתם נכון, אבל הקהל של הסרט *לא* מורכב משחורים בלבד. בניגוד לסרטים כמו האלה של טיילר פרי, שפונים לקהל שחור בלבד, הסרט הזה מאוד מצליח גם בקרב קהל לבן. ובקשר ל"הפנתר השחור", כן, מה שאמרת עליו נכון, ולכן הוא היה בארה"ב סרט מאוד *מאוד* מצליח – אבל זה לא אומר שלאנשים פתאום אכפת מי זה ריאן קוגלר. ל-99% מהאנשים שהולכים לסרט של מארוול אין שום מושג מהו שמו של הבמאי וזה לא שהם יבררו אחר כך. בקיצור, לא, זה לא ההסבר.
רגע, איך בעצם אפשר לדעת כמה שחורים וכמה לבנים הלכו לסרט?
הרי הסכומים בקופות לא יכולים להתחלק בין לבנים לבין שחורים, שכן כולם קונים כרטיסים באותו האופן מבלי לסמן אם הם שחורים או לבנים.
כך שאיך אפשר בעצם לדעת אם סרט מביא אליו קהל שעיקרו שחורים או קהל מעורב של שחורים ולבנים?
זה מה שאתה טענת, חמוד. אז תתכבד ותציג סימוכין לטענות שלך ואל תעשה פליפ פלופ ותבקש מאנשים להפריך את הטענות המופרכות שלך.
(ל"ת)
ואגב, לא טענתי שצופי מארוול בקיאים בשמות הבמאים של מארוול
אבל כשאומרים להם בשיווק שזה מהבמאי של הפנתר השחור, ועד עמה שראיתי זה הופיע על הכרזה, אז זה בהחלט משהו שידרבן אותם ללכת לסרט.
ל- וויליאם גולדמן התשובה
Nobody knows anything…… Not one person in the entire motion picture field knows for a certainty what's going to work. Every time out it's a guess and, if you're lucky, an educated one.
למרות כל הניסיונות הגוברים במאה ה 21 להפוך את זה למתמטיקה (זיכיון X פלוס שחקן Y פלוס גורם נוסטלגיה Z = סכום כלשהו מובטח) עדיין אין דרך לדעת בדיוק מה יצליח ומה ייכשל ובאיזה מידה.
וטוב שכך.
הפריע לי קצת בכתבה (הספוילר)
עוד לא ראיתי חוטאים (כי שני זאטוטים וזה) אבל זה גבוה ברשימה שלי ושל אשתי, ורוצים ללכת לקולנוע בהזדמנות הראשונה שבה סבא פנוי לבייביסיטר.
ידעתי שמדובר במותחן אימה מוצלח במיוחד, ולכן נמנעתי מספוילרים… לא ידעתי עד עכשיו שמדובר בערפדים. חבל להזכיר את זה. אולי זה פרט עלילתי שנחשף במערכה הראשונה, אבל הכתבה בכל זאת משאירה טעם חמוץ בפה למי שלא ידע את זה מראש. לצורך העניין, זה לא מוזכר בכלל בביקורת. חבל :(
אכן ספוילר, המידע הזה מתגלה רק שעה לתוך הסרט
(ל"ת)
ובכל זאת, מהרגע הראשון הוכרז שזה סרט ערפדים
וזה הופיע באופן כבד מאוד בכל הקידום.
אני מקבל את ההערה של יותם (בייחוד כי זה לא מהותי לכתבה) אבל אין ספק שהיוצרים לא כיוונו לכך שהופעת הערפדים תהיה הפתעה.
רק על עצמי ידעתי לספר
הלכתי לסרט והופתעתי מאד מהשינוי כיוון (וגם שאר הצופים באולם לפי התגובות והלחשושים). רוב האנשים כנראה לא ממש צפו בטריילר או קראו יותר מדי תקצירי ביקורות. היה מגניב להיות מופתע