המצב בקופות היה מנומנם בזמן האחרון, ראינו בעיקר הכנסות סבירות או פלופים עצומים, אז דיסני פה כדי להזכיר לנו איך נראה שובר קופות אמיתי.
כן, זה היה ברור שהמקום הראשון יהיה שייך ל"לשבור את הקרח 2". ההרפתקה החדשה של אנה, אלזה ואולף הכניסה 130 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלה שזה בערך כפול מהפתיחה של הסרט הקודם שפתח עם 67 מיליון דולר. זוהי הפתיחה הכי גדולה לסרט מצויר שלא יצא בקיץ. זוהי גם הפתיחה הגדולה ביותר של סרט אנימציה מבית דיסני.
הסרט יצא ברוב העולם בו-זמנית, ושאר העולם גם עלה על הרכבת הקפואה ושם הסרט הכניס עוד 228 מיליון דולר. ביחד עם ההכנסות מארה"ב, הסרט הכניס בכל העולם 358 מיליון דולר, הפתיחה הכי גדולה אי פעם לסרט מצויר. מחוץ לארצות הברית, סין מובילה את ההכנסות עם 53 מיליון דולר (הסרט הקודם הכניס בסין 48 מיליון דולר בסך הכול). "לשבור את הקרח" הראשון היה להיט איטי שנשאר בטבלאות חודשים על גבי חודשים, ולמרות שציון הסינמה סקור שלו נמוך יותר מקודמו A- לעומת +A וגם ציון הרוטן טומטוז שלו נמוך יותר, 76 לעומת 90, עדיין כמעט בטוח שהסרט הזה יעקוף את ההכנסות של "לשבור את הקרח" הראשון אם כי נראה לי שהוא יעשה את זה במהירות רבה יותר. עדיין מעניין לראות כמה זמן הסרט הזה ישמור על המקום הראשון ובכמה הוא יעקוף את קודמו שסיים עם 1.2 מיליארד דולר.
ועכשיו הגיע הזמן לצלילה ארוכה כי שאר הסכומים נראים ממש זניחים ליד המספרים של "לשבור את הקרח 2".
במקום השני "פורד נגד פרארי" הכניס עוד 16 מיליון דולר. הסרט ירד בהכנסות ב-50 אחוז מסוף השבוע הקודם, בהתחשב בזה שהפתיחה של הסרט לא הייתה של שובר קופות רציני זאת ירידה חדה יותר מהמצופה. עדיין הסרט הכניס בכל העולם 104 מיליון דולר אז לפחות הוא עבר נקודת ציון אחת ובטח מקווה לעוד כמה, בטח לאחר שישיג עוד ועוד מועמדויות בעונת הפרסים.
"יום יפה בשכונה" נכנס רק למקום השלישי עם 13.2 מיליון דולר. בסרט טום הנקס מגלם את פרד רוג'רס, אייקון ילדות בארצות הברית וכיאה לכך הסרט עוד לא יצא להפצה מחוץ לארצות הברית, אם כי עדיין יש סיכוי טוב שהוא ישיג לטום הנקס עוד מועמדות לאוסקר.
במקום הרביעי יש לנו עוד כניסה חדשה ומעודדת של "21 גשרים" עם 9.2 מיליון דולר. STX Entertainment לאט לאט בונים את עצמם. זאת פתיחה לא רעה לסרט משטרה ואולי בגלל שצ'דוויק בוזמן (המוכר בעיקר כ"הפנתר השחור") מככב בסרט אז גם מחוץ לארצות הברית הקהל לא אדיש אליו לגמרי כמו שקורה בדרך כלל לסרטי משטרה אמריקאים וההכנסות הכלליות שלו עומדות על 11.9 מיליון דולר. למרות זאת, יידרש לו זמן לכסות את התקציב שלו שעומד על 33 מיליון דולר.
באופן מפתיע "הקרב על מידויי" ממשיך לשמור על כבודו עם עוד 4.6 מיליון דולר והגיע למקום החמישי. מתחתיו יש לנו עוד הפתעה חמה והיא שהסרט "משחקים באש" לא נשרף והתרסק עד עכשיו. הסרט הכניס עוד 4.5 מיליון דולר בסוף השבוע האחרון.
במקום השביעי "השקרן הטוב" הצליח לא לרדת מקום והכניס עוד 3.7 מיליון דולר. הוא גם מחזיק בירידה הכי קטנה בעשיריה, של 39.3 אחוזים בלבד, מה שבטח משמח את כל המעורבים בסרט, אם כי ההכנסות הכלליות שלו עומדות רק על 17 מיליון דולר.
מתחתיו נמצאות "המלאכיות של צ'ארלי", שמתרסקות עם ירידה חדה של 61.2 אחוזים. הסרט הכניס רק 3.1 מיליון דולר בסוף השבוע השני שלו בקולנוע וכנראה לא יהיה אתנו בסוף השבוע הבא. ההכנסות העולמיות של הסרט עומדות על סכום זעום של 43 מיליון – לא סכום שבשבילו עושים רימייק.
במקום התשיעי נמצא "חיים שלי" שלמרות שהוא סרט חג מולד, לא יישאר בטבלה עד אז. הסרט הכניס 3 מיליון דולר בסוף השבוע האחרון ו-52 מיליון דולר בסך הכול. לא סכום שיישאר בזיכרון של אף אחד.
במקום האחרון בעשירייה, אנחנו נפרדים לשלום מ"ג'וקר" שהכניס עוד 2.7 מיליון דולר. הסרט הכניס 1.036 מיליארד דולר והוא יכול גם להתגאות בזה שהוא הסרט היחידי השנה שהכניס מיליארד דולר שלא שייך לדיסני (אני מחשיבה את "ספיידרמן: רחוק מהבית" לסרט של דיסני למרות שטכנית הוא לא), סרט ה-R היחיד שהכניס מיליארד דולר, והוא נמצא כרגע במקום 7 בטבלת הסרטים הכי מכניסים של 2019. יש מצב שהוא עוד יחזור לטבלה בהתאם למצב שלו בעונת הפרסים שעוד מעט תתחיל.
שבוע הבא נחשב לסוף שבוע ארוך בארצות הברית בגלל חג ההודיה וזה ייתן הזמנות טובה לכל הסרטים להרוויח עוד קצת כסף, אבל כנראה בעיקר ייתן להורים הזדמנות לקחת את הילדים שלהם לראות את "לשבור את הקרח 2". יש שני סרטי מבוגרים אחד שמקווים לנצל את החג כדי להציג הכנסות מרשימות: האחד, "רצח כתוב היטב" אשר נכתב ובויים על ידי ריאן ג'ונסון (כן, הבמאי של " מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי") ובסרט משחקת כמות מפוצצת של שחקנים מוכרים: דניאל קרייג, כריס אוונס, ג'יימי לי קרטיס, כריסטופר פלאמר, טוני קולט, דון ג'ונסון, קתרין לנגפורד, אנה דה ארמס, לקית' סטנפילד ובטח עוד כמה שפספסתי; השני, "קווין וסלים" הוא סרט דרמה שמציג זוג, בגילומם של דניאל קלויה ("תברח") וג'ודי טרנר-סמית', שאחרי הדייט הראשון שלו נעצר על ידי שוטר, המצב יוצא מכלל שליטה והזוג נאלץ לברוח ממצוד משטרתי.
תת כותרת מצוינת
(ל"ת)
21 גשרים מפתיע בקופות
כנראה רק בגלל השחקן. הסרט סביר לא יותר מזה. הבעיה העיקרית שלו שהוא צפוי לחלוטין גם נורא הזכיר לי את המתווך (שהא הרבה יותר טוב) הנחמה היחידה עלה רק 10 שח
אתם לא מסתכלים על הציון הנכון
"ציון הרוטן טומטוז שלו נמוך יותר, 76 לעומת 90"
אני מבין שאתם מתייחסים פה לציוני המבקרים ברוטן טומטוס, אך זו טעות. לציוני המבקרים אין קשר לכמה סרט מכניס בקופות. הציון החשוב להסתכל עליו בהקשר הזה הוא הציון מהקהל – שכרגע עומד על 85% לפרוזן הראשון, ו-93% לשני. אני מניח שהציון של השני יתמתן קצת בהמשך (לראשון 300 אלף אנשים נתנו ציון בעוד לשני רק 16 אלף, אז זה משקף כנראה את האנשים הכי נלהבים ולכן מוטה קצת), אבל אפשר להניח בבטחון שהקהל אוהב את שניהם באותה מידה, ולכן לא מפתיע שבאו לראות אותו באותה כמות כמו את הראשון.
זה חמקמק הנושא הזה
הסינמהסקור של הסרטים כן מצביעים על ירידה (לא משמעותית: A+ לראשון מול A- לשני) אבל הרוטן, כמו שאמרת, עדיין לא התאזן. אגב, חשוב לראות שציונים האחוזים הם לאו דווקא מה שחשוב, אלא הציון הכללי – אפשרי שיותר אנשים חשבו שהוא סבבה, אבל פחו התלהבו ממש כמו מהראשון.
ספידרמן השיבה הביתה לא יצא השנה
הוא יצא ב2017
הוא גם לא הרוויח מיליארד דולר
תוקן, בכל מקרה
שוב הגענו לשלב הזה בשנה שבו ה-BBC מפרסמים את רשימת מאה הסרטים שלהם בנושא משתנה. אחרי שהיו לנו את 100 הקומדיות הטובות ביותר, 100 הסרטים האמריקאיים הטובים ביותר, 100 הסרטים שאינם דוברי אנגלית הטובים ביותר ו-100 הסרטים הטובים ביותר מהמאה הנוכחית, השנה המשאל עוסק בנושא יחסית מאוד מעניין ונפיץ: מאה הסרטים הטובים ביותר שבוימו בידי נשים.
להלן 10 הגדולים:
10. "בנות האבק" (ג'ולי דאש, 1991)
9. "מחוץ למים" (אנדריאה ארנולד, בריטניה, 2009)
8. "טוני ארדמן" (מארן אדה, גרמניה, 2016)
7. "מטען הכאב" (קתרין ביגלו, 2008*)
6. "מרגניות" (ורה חיטילובה, צ'כוסלובקיה, 1966)
5. "אבודים בטוקיו" (סופיה קופולה, 2003)
4. "עבודה טובה" (קלייר דני, צרפת, 1999)
3. "ז'אן דילמן" (שנטל אקרמן, בלגיה, 1975)
2. "קליאו מ-5 עד 7" (אנייס וארדה, צרפת, 1962)
1. "הפסנתר" (ג'יין קמפיון, אוסטרליה, 1993)
הרשימה הגדולה ראויה ומעניינת לא פחות. היא מעניינת בגלל מי שנכנס ומי שלא, בגלל החורים בהשכלה שלא הספקנו להשלים ובגלל אלה שתמוה לראות ברשימה, בגלל החשודים המיידים ובגלל אלה שלא אומרים לנו כלום וגורמים לנו לחשוב האם זה נובע מבורות שתלויה בהבנייה חברתית-תרבותית או שמדובר ברשימה מועצמת חלקית לצרכי אפליה מתקנת, בגלל השאלה המתבקשת בדבר נדירותם של סרטי במאיות ברשימות ומשאלים כלליים יותר, ובגלל היחס בין קולנוע עולמי לקולנוע אמריקאי. כך או כך זאת רשימה שלכל הפחות שווה הצצה.
כמה הערות וסטטיסטיקה:
אנייס וארדה ז"ל מובילה את רשימת הבמאיות שהכניסו הכי הרבה סרטים ברשימה עם 6 סרטים שמתפרשים על פני 5 עשורים. קתרין ביגלו, הבמאית היחידה בהיסטוריה שזכתה באוסקר על בימוי, עם 5 סרטים ברשימה. קלייר דני, לין רמזי וסופיה קופולה עם 4 סרטים כל אחת (כולל "אי שם" ו"מארי אנטואנט" השנויים במחלוקת של קופולה. השניים האחרים שלה הם "5 ילדות יפות" "אבודים בטוקיו"). ג'יין קמפיון, לוקרסיה מארטל הארגנטינאית, שנטל אקרמן, אנדריאה ארנולד וסלין סיאמה עם 3 סרטים כל אחת.
במאיות שנויות במחלוקת (מי יותר ומי פחות) עם סרטים שנויים במחלוקת (מי יותר ומי פחות) או סתם במאיות עם שני סרטים כל אחת:
לני ריפנשטאל ("נצחון הרצון" ו"אולימפיה")
פני מארשל ("ביג" ו"ליגה משלהן")
איימי האקרלינג ("נעורים בקצב מהיר" ו"קלולס")
אווה דוברני ("סלמה" ו"התיקון ה-13")
דברה גרניק ("קר עד העצם" ו"ללא עקבות")
מירה נאיר ("חתונת מונסון" ו"סאלם בומביי")
קלי רייכרט ("וונדי ולוסי ו"Meek's Cutoff")
במאיות נוספות עם שני סרטים ברשימה ששמן לא אומר לי כלום : מאיה דרן, שירלי קלייר, קירה מוראטובה ואידה לופינו.
הוושובסקיז נמצאים במקום ה-35 עם "מטריקס".
הסרט הכי מאוחר ברשימה, "דיוקן של נערה עולה באש", עדיין מוקרן בקולנוע.
45% מהרשימה מורכבת מסרטים שנעשו במאה הנוכחית, 27 סרטים מהעשור שמסתיים ועוד 18 מהעשור שלפניו. 18 סרטי משנות ה-90. זה יוצר יחס של 63% לסרטים מ-30 השנים האחרונות לעומת 37% לסרטים מ-80 השנים שלפני כן.
כל חמשת הסרטים שזיכו את במאיותיהם במועמדות לאוסקר לאורך 90 שנות הטקס נמצאים ברשימה.
אין אף סרט ישראלי ברשימה הסופית אך יש כמה שמופיעים בעשיריות הפרטיות של מבקרים ואנשי תעשייה ישראליים: 3 אזכורים ל"אפס ביחסי אנוש" אצל המבקרות חנה בראון, נעמה רק ויעל שוב, שני אזכורים ל"אור" של קרן ידעיה (אורי קליין ואלעד סמורזיק) ואזכור בודד ל"לא פה, לא שם" בעשירייה של בראון. אור סיגולי, אבנר שביט ונטע אלכסנדר הרכיבו עשיריות על טהרת קולנוע אמריקאי וזר.
אין לי ממש כוח להיכנס לזה
אבל כוסאמא של "ניצחון הרצון" ו-14 המבקרים שהכניסו אותו לרשימה הזאת ומנעו ממנה להיות חגיגה אמיתית בלי "אה, אבל למה הנאצים פה?".
גם אם אתה מוחק לגמרי את הפילמוגרפיה שלה זה רחוק מלהיות חגיגה באמת
יש ברשימה כמה סרטים, רובם אמריקאיים, שאתה לא מבין מאיפה הם צצו לרשימה. "נדודי שינה בסיאטל"? "אמריקן פסיכו"? "ביג"? הפורנו הויזואלי של קופולה מ-2006? את "נעורים בקצב מהיר" לא הייתי מכניס אפילו לרשימת עשרת הסרטים הטובים ביותר מ-1982 שקוראים להם "נעורים בקצב מהיר" ובוימו ע"י איימי האקרלינג.
כן, אבל זה עניין של טעם כבר
למשל, בעוד שאני מסכים לגבי "מארי אנוטאנט" (או כל סרט של קופולה), אני דווקא לחלוטין בצד של "אמריקן פסיכו" (ו"ביג".. זה כזה, סרט מאוד חמוד? קשה לי עם קריאת "הגדול ביותר" אבל זה מילא).
הסרט הנאצי, הוא, ובכן… נאצי.
לי הכי בלט שם "נקודת פריצה"
מילא ברשימת המאה, אבל במקום ה-14? צפיתי בסרט יותר מ-25 שנה, אבל גם ממורד גילי באותו זמן הוא היה סרט אקשן עשוי טוב אך דבילי להפליא. באמת ש"ביג" ו"קלולס" מנצחים את הסרט הזה בכל יום.
כן, אני חושב שזאת בהחלט הרשימה המוזרה ביותר עד כה של ה-BBC
מכיוון שבאמת שנראה שגם אצל במאים יש מחסור בידע מה שמוביל לכך שיותר במאים מרשים לעצמם להצביע לסרטים שלא היינו רואים (לפחות במיקום הזה) בכל קטגוריה אחרת (100 סרטי שנות התשעים), ככל הנראה. מצד שני – זה לא דבר רע דווקא, ונחמד שיש רשימה מרעננת שבה סרט אקשן טיפשי ומרהיב מגיע למקום גבוה בה. הלא זה מה שרצינו כל הזמן הזה?
וכמובן, אם מסתכלים על הרשימה לא כדירוג מוחלט אלא כ"הנה רשימת סרטים שכדאי לבדוק" – אז וואלה, בהחלט נתנה חומר טובה לבדיקה.
להגנתם של "ביג" ו-"נדודי שינה בסיאטל" ואיימי האקרלינג
ההכללה שלהם ברשימה הזו מקבילה להכללת "מלחמת הכוכבים" בכל רשימה אחרת של "הטובים ביותר בכל הזמנים", ולטעמי היא מוצדקת הרבה יותר מסרטים אחרים שם, כולל המקום הראשון. זה דבר אחד לביים דרמות רגישות וכואבות שהמבקרים עפים עליהן (ואני סבור ש-"הפסנתר" הוא סרט מצוין), אבל זה הישג גדול בהרבה להתחרות על המגרש שלבמאים גברים יש בו דומיננטיות מוחלטת – קולנוע פופולארי. ואת זה פני מרשל, נורה אפרון ואיימי האקרלינג עשו לאורך תקופה משמעותית, ובהצלחה גדולה, כשהבעיה הגדולה שהרשימה הזו חושפת היא שלא ממש קמו להן מחליפות ראויות. אני חושב ש-"ביג" הוא סרט נהדר, קומדיית/דרמת אייטיז כובשת שהאג'נדה הפמיניסטית שלו לא מהדהדת משום דבר שקורה בו אלא מהעובדה שאשה ביימה אותו והוא הפך ללהיט ענק; אני מאוד אוהב את "נדודי שינה בסיאטל" – למרות שמבחינת המסר יש אתו בעיות כאלה ואחרות, במיוחד בהקשר הפמיניסטי, ועדיין מדובר בקומדיה רומנטית נהדרת; ואיימי האקרלינג… האמת, אני לא ממש מתחבר לדברים שהיא עושה. ועדיין, "נעורים בקצב מהיר" ו-"קלולס" (שגם ברשימה) אלה סרטים שהפכו לסוג של אבן-דרך בקרב דור מסוים של צופות (וצופים). הייתי מבין את הרמת הגבה אם היו מכניסים לרשימה את "תראו מי שמדבר" שהיא ביימה, אבל שני הסרטים האלה נמצאים שם בזכות.
ואם כבר – איפה "לשבור את הקרח"? סרט שבמאית ביימה, קיבל ביקורות מצוינות, אוסקר, עשה טונה כסף. נכון, היא ביימה במשותף עם במאי, אבל בימוי משותף הוא לא עניין נדיר בסרטי אנימציה.
למה באמת בימוי משותף נפוץ בסרטי אנימציה?
(ל"ת)
כל סרטי בימוי משותף הוקצו
ואני מבין את הבחירה הזאת. זה יכול להיות קצת מביך אם ברשימת "100 הסרטים הכי טובים שנשים עשו" יש לפתע סרט שגבר אחראי עליו בכלל.
זה פשוט נובע מהעובדה
שכשגבר ואישה עושים משהו ביחד, ישר מניחים שהגבר הוא המשמעותי, ושהאישה "עזרה" זו.
באקדמיה רואים את זה כל הזמן, כשנשים מפרסמות מאמרים יחד עם גברים, אבל לא מקבלות את אותו הקרדיט עבור אותו המאמר, גם אם הן אלה שכתבו את המאמר בעצמן.
אה, הקביעה לא הייתה מי יותר משמעותי ומי לא
אבל גם אם נניח ל50-50 או אפילו 90-10 לטובת האישה וסתם סטמפה של השם שלו: זה נראה רע מבחינת חוץ ברשימה שהיא "100 הסרטים הטובים שנוצרו על ידי נשים".
במקרה הספציפי הזה, אני מוכן להאמין שבחלקים גדולים של הסרט הבמאי אכן היה דומיננטי יותר
כי כריס באק הוא אנימטור, וג'ניפר לי לא. אבל זה לא פאקינג משנה – האולפן שם את השם שלה על הסרט בתור במאית? מגיע לה להכלל ברשימה הזו. זה באמת חסרון מהדהד שם.
את קצת פרנואידית.
(ל"ת)
לא, היא לא
עניין הקרדיטים באקדמיה מוכר וידוע ונורא.
לא דיברתי על האקדמיה אלה על קולנוע.
(ל"ת)
אה, גם פה היא נכנסת לטריטוריה לא פראונידית כל כך
"עיר האלוהים" כדוגמא שבה הבמאית של הסרט די נושלה באופן פעיל מקבלת קרדיט מלא.
גם לעיר האלוהים לא התייחסתי.
או אם להיות ברור לשם שינוי-לכתוב "ישר מניחים" זו טענה פרוניאידית. מי מניח? כולם? מתי מניחים, תמיד? בולשיט טוטאלי. אם היו מקרים כאלה אז תגידי היו מקרים, ראיתי הרבה פעמים סרטים שבוימו ע"י גם אישה וגם גבר ואין לי שמץ של מושג על מה היא מדברת.
אה, היא מדברת על מחקר
https://scholar.harvard.edu/files/sarsons/files/gender_groupwork.pdf?m=1449178759
ושים לב שממנה נדרשים citations ומגברים שטוענים כל מיני דברים באתר זה נדרש הרבה פחות. יש הטיה תרבותית.
לא, היא דיברה על במאיות,
וטעתה לחלוטין.
וואו, פספסתי את המשך השרשור לחלוטין
אין לי מושג מה קורה עם במאיות, יכול להיות שספציפית במאיות פתאום כן מקבלות את מלוא הקרדיט גם כשהן עובדות עם במאים גברים (אני אהיה מופתעת אבל יתכן שכן). בתחומים אחרים בחיים זה פשוט לא עובד, ובאקדמיה זה אכן מוכח מחקרית (תודה מורין!).
זה שאני פרנואידית לא אומר שלא רודפים אחרי.
היי,
נראה שהפתיל הגיע לשלב שהוא מתחיל להתלהט, אז אני עוצר אותו כאן, אלא אם אתם רוצים להמשיך אותו בצורה רגועה יותר.
לצורך הבהרה: התגובה שנמחקה עצמה הייתה בגבול האפור ("פראנוידית" זה לא בדיוק כינוי גנאי אבל גם לא לא שכזה), אבל אני מניח שהתגובות שיבואו אחריה כבר לא יהיו כאלה.
תודה.
מקווה שזה בסדר להגיב כאן לטובת אוף טופיק
לפני לפחות חמש שנים עלה אתר שסיכם מחקר של כמות הפעמים שהשתמשו בסופרלטיבים מסויימים כלפי מרצים אקדמיים (נדמה לי שבביקורות סטודנטים) ופילח את הסופרלטיבים לפקולטות ולמגדר של המרצים. התוצאות היו על גרפים, זה היה מדהים לראות.
בעבר הרחוק מישהי נתנה לזה לינק בפייסבוק כניראה, ואני לא מצליחה למצוא אותו כבר תקופה ארוכה. מישהי מכירה ויודעת היכן?
מצטערת קרקר, מקווה שזה בסדר שהוספתי את זה.
להלן
הניתוח עצמו
http://benschmidt.org/profGender/
סיקור
https://teachingwithdata.blogspot.com/2015/02/gendered-language-in-teacher-reviews.html
Gendered Language in Teacher Reviews
By Benjamin Schmidt
http://benschmidt.org/profGender/
וואו תודה! עשית לי את היום!
(ל"ת)
שתי מסקנות:
1. האירופאים הרבה יותר חזקים מהאמריקאים בנשים במאיות
2. המצב ממש לא משהו.
כלומר, לא ראיתי את הרוב הגדול של הסרטים האלה, אבל "מטען הכאב" ו-"אבודים בטוקיו" בטופ 10 *בכל בזמנים*? לא שאלה סרטים גרועים, אבל לשם זה התכנסנו?
מצד שני הם הכניסו את "אמריקן פסיכו" האדיר במקום יותר נמוך משני הסרטים שציינתי קודם, אז אולי זה לא הקולנוע הנשי שמחורבן אלה הטעם של מי שכתב את הרשימה הזאת.
ואפילו לא שמתי לב למטריקס!
קל לשכוח אחרי ההמשכים המעפנים, אבל המטריקס המקורי, גם היום, הוא סרט פשוט גדול, וההשפעה שלו על סרטי האקשן ותרבות הפופ בכלל עצומה (והוא בויים, ב-100%, ע"י גברים. אבל שיהיה). והם שמים אותו 30 מקומות מתחת ל"מטען הכאב", סרט מלחמה סביר פלוס? לא נורמלים.
העניין עם המטריקס הוא בדיוק מה ששמת בסוגריים
לדעתי רבים מהמבקרים לא חשבו אפילו על הסרט כאופציה אמיתית כי כאשר הוא יצא, היחס לא היה אליו כ"סרט שבוים על ידי נשים", ורק מי שחשב על הנושא הבין שאפשר להכניס אותו.
לי זה קצת נראה כאילו יש עוד גורם,
וזה שהרשימה פשוט נוטה לסרטי דרמה אומנותיים (אני נזהר מלכתוב "פלצנים" כי את רובם לא ראיתי) לעומת סרט אקשן הוליוודי גדול. למרות שהמטריקס סרט חשוב וטוב בהרבה מכל סרט אחר ברשימה הזאת שראיתי אולי מלבד "אמריקן פסיכו".
כיף לקרוא את הדו"חקו, אבל לא ברור לי למה את ממשיכה להתייחס ל"מידווי" כשהצלחה.
גם פה כתבת שהוא "ממשיך לשמור על כבודו", כשהמציאות רחוקה מזה. מדובר בפלופ ענק.
הסרט עשה עד עכשיו, בכמעט סוף ימיו, סכום ששוה בדיוק לתקציב ההפקה שלו *בכל העולם*. כלומר, האולפן כיזה בפועל אולי 40% מהתקציב הזה, וזה לפני עלויות פרסום. הסרט הזה הפסיד עשרות מליונים.