"תור: אהבה ורעם" מתרסק בסוף השבוע השני שלו ב-67.7% ומרוויח 46.6 מיליון דולר. החדשות הטובות: הוא עדיין במקום הראשון. הוא הרוויח 233 מיליון בצפון אמריקה ו-499 מיליון דולר בסך הכול. אם נשווה אותו ל*דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף", בשלב הזה בחיים שלו סטריינג' עקף את תור במזומנים בארה"ב (291 מול 233) ובכל העולם (499 מול 688).
אז אכזבה? נו, כשמגיעים לסכומים האלה תמיד מרגיש לי אבסורדי לדבר על אכזבות. אבל אלא אם הסרט יגלה רגליים ארוכות באופן מפתיע, גם הוא כבר לא יגיע למיליארד, ואפילו 800 מיליון נראה רחוק מפה. אני מקווה שנשלחה חבילת ניחומים לבית כל המעורבים כדי לעזור להם להתמודד עם הבשורה המרה.
במקום השני: "המיניונים: עלייתו של גרו". 26.8 מיליון דולר הסופ"ש. 263 בארה"ב עד כה. 534 ברחבי העולם. בננה.
הכניסה החדשה הראשונה שלנו היא "שירת סרטני הנהר": סרט שאת עיקר החדשות בשבועות האחרונים עורר בשל הידיעה שהסופרת שכתבה את הספר מעורבת בפרשיית רצח. הסרט גם נקטל בביקורות (36% בעגבניות, 44 במטאקריטיק) אז כמובן שהוא הצליח להפתיע את כולם ולהכניס 17.2 מיליון דולר. הא.
אפילו אם הסרט יצלול בשבוע הבא (וזה לא בטוח: ציוני הקהל לסרט גבוהים בהרבה מאלה של המבקרים. 96% בעגבניות), את התקציב שלו – 24 מיליון דולר – הוא ככל הנראה יכסה (קחו בחשבון שהסרט עוד לא פתח ברחבי העולם). מה שמוכיח שוב את האמירה הידועה: לאף אחד לא אכפת ממבקרים. או מחקירות רצח.
"אהבה בשחקים: מאווריק" מתקן את הנפילה שלו משבוע שעבר ושוב חוזר לירידה קלילה של 20% וממשיך להרוויח סכום דו ספרתי של מיליוני דולרים (12.2) בשבוע השמיני שלו. בסך הכול הסרט הרוויח 1.2 מיליארד ברחבי העולם. מקום 20 בסרטים הכי מכניסים אי פעם בעולם, ו-11 בארה"ב, למי שעוקב. "אלביס" אחריו במקום החמישי עם 8 מיליון דולר, 106 מיליון דולר בארה"ב ו-170 מיליון דולר בסך הכול.
אם הכניסה החדשה הראשונה הייתה נחמדה ומוצלחת ומפתיעה, הרי שמסתבר ש"סמוראי על ארבע" היה אמור להרוויח יותר מ-6.3 מיליון דולר, כי כולם מדברים על זה כאכזבה למרות ש: באמת? זה היה אמור להרוויח יותר? טוב, זה עלה 45 מיליון דולר, אז אולי בלי קשר זה אכזבה כי את הכסף לא נראה שמישהו יקבל בחזרה. אבל, רגע, למה בעצם שזה יעשה חיל בקופות? זה לא סרט פסטיבלים? מה זאת אומרת "לא"? אז למה זה מציג בפסטיבל ירושלים?
המקום השביעי והשמיני מציג את "בלאק-פון" ואת "עולם היורה: עולם חדש" עם 5.3 ו-5.1 מיליון דולר, בהתאמה. מתחתיהם, "גברת האריס נוסעת לפריז" פתח באופן מצומצם יחסית (980 אולמות) והרוויח 1.9 מיליון דולר. רחוק מהתקציב המדווח שלו (13 מיליון דולר), אבל ייתכן עוד שהסרט יעשה יותר ברחבי העולם או כאשר הוא יתרחב לעוד אולמות.
את העשירייה סוגר "שנות-אור", עם ריצה מאכזבת משהו. הסרט הרוויח 1.4 מיליון דולר – אז לפחות הפעם אין סרטים מתחת למיליון בטבלה – אבל עם 115 מיליון דולר בארה"ב ו-212 ברחבי העולם, עולה וגוברת הסבירות שאת הפיקסאר הבא לא נראה בקולנוע.
בשבוע הבא יצא בארה"ב "אין מצב" (אנחנו נצטרך לחכות לאוגוסט, לצערנו), סרטו החדש של ג'ורדן פיל. שני הסרטים הקודמים של פיל הרוויחו 175 מיליון דולר בארה"ב ו-255 מיליון דולר ברחבי העולם, אז נותר לראות אם הרפתקת האימה החדשה מבית פיל תקלע לציפיות, תבייש את הפירמה, או תתעלה עליהן.
בספק שיהיה לתור רגליים ארוכות
הקהל ממש לא אוהב את הסרט הזה, בניגוד לדוקטור סטריינג' שהתגובות אליו היו מעורבות יותר, מהסביבה הקרובה שלי והתגובות באינטרנט הסרט הזה ממש שנוא.
הוא חווה נפילה יותר גדולה משל דוקטור סטריינג למרות שפתח פחות חזק, הוא כנראה יעשה פלוס מינוס מה שרגנרוק עשה בקופות, די מאכזב ביחס לציפיות אבל כמובן לא משהו שדיסני צריכים לבכות עליו.
וגם אין לו תחרות רצינית בשבועות הקרובים אז אולי הוא יפתיע
אני לא בטוח לגבי הגלובלי
אבל בארה"ב הוא נפל פחות מסטריינג' – 67.7 (תור) מול 67.8 (סטריינג').
טעות שלי
אז נפילה כמעט זהה למרות פתיחה פחות טובה.
ה0.1% עשה לי את היום, טנקיו:)
(ל"ת)
שאלת תם, ברצינות. האם מגמת הילדים המשתוללים בסרטים שהם התרגשו אליהם כדוגמת המיניונים האחרון משפיעה על המנעות קהל אחר מלהגיע לקולנוע בעולם?
טוב לדעת שיש עדיין שוק לעיבודי ספרים למבוגרים,
(היה את הבת האפלה שנה שעברה אבל הוא הופץ בנטפליקס למיטב זכרוני).
ת'ור 4 בהחלט אכזבה במספרים
עם כל האהבה שלי לסרט, דיסני צריכה לעשות בדק בית. הבעיה היא כאמור פחות ברק הוא הרוויח 100 מיליון יותר או פחות, אלא באהבת הקהל למותג שנפגעת וזה יכול לגרום לגלגל שפוגע בשאר הפרוייקטים. בוא ניגע בכל המותגים של דיסני 'הבעייתיים' כרגע, במסך הגדול ובמסך הקטן.
דיסני+ קפטן מארוול, אפילו לא מופיעה בעשירייה של נילסון (בשבוע השני שלה) וגם שם זו שחיקה של המותג. השאלה האם כל סדרה וכל סרט אמורים להיות ביג שוט? לא, אבל לכל הפחות לא להיות מפוצלים כל כך על ידי המעריצים. בדיסני+ ישראל אני רואה אנשים שממש שונאים את מיס מארוול ואין לי מושג למה. חלק שונאים את דוקטור סטריינג' 2 (כמוני) חלק שונאים את ת'ור 4 (ההפך ממני) והשאר פשוט מתעצבנים שלא נראית מפת דרכים מתגבשת באופק הקרוב.
לדעתי, הרעיון לקחת את המעריצים לקצוות שונים הוא טוב בבסיסו, אך כאשר אין להם סרט אנסמבל, פחות משתמשים בשילוב. זה יוצר קרע בין המעריצים ואין להם סביב מה להתאחד. הסברתי פעם לאחי את הלוגיקה למה איניפיניטי וור ואנדגיים ישברו שיאים, מסיבה פשוטה, מי שאהב את בלאק פנתר ולא את איירון מן יהיה נוכח בסרט אוונג'רס, מי שלא אוהב את הבדיחות של אנטמן ואהב את קאפ יהיה נוכח… בקיצור כל מי שאוהב ולו דמות אחת בעולם של מארוול יהיה נוכח בסרט אנסמבל ואם יש טיזר לדמות חדשה בסרט (כדוגמת קפטן מארוול) הוא סיכוי גבוה שייגש לראות אותה. וככה ברמת הביזנס יוצרים מלכודת מעריצים ומדרון שגורם ליותר אחדות מפילוג. בהעדר זה, הקסם מתפוגג.
לסיכום אם אתה רוצה לעשות סרט יותר סולו חדש ללא קשר, אז שיהיה סופר מארוולי ואהוב כדוגמת שאנג צ'י. אם אתה רוצה להיות ארטיסטי אז לפחות תיצור קשר ליקום הגדול (לא שניה וחצי של שומרי הגלקסיה) או לפחות אחרי סרט אנסמבל גדול שנתן למעריצים סיבה להתאחד ולהנות. אל תעשה סרט ארטיסטי סולו שלא קשור לכלום בפייז הראשון של הסאגה החדשה שלך!
ולעניין הפייסינג של התוכן עצמו..⏬
באיזה סרט סולו ארטיסטי מדובר? בא לי דווקא אבל אולי פספסתי.
ואני גם לא סגור על כך שדאנג מי סופר פופלארי, רוב האנשים הרגילים שאינם נושמים מארוול אבל כן הולכים לסרטים בקושי יזהו אותו אם תגיד להם שאנג צי.
הסרט היחיד שלהם שאני מוכן לחצום על כך שסחף אנשים באופן גורף מאז אנדגיים זה ספיידרמן החדש, מעבר לזה אני לא זוכר איזו תופעה. אבל רוב הסרטים שלהם הם לא התקבלו כתעות גדולות. אדם ממוצע מהרחוב זוכר את אנט מן 2? מדי פעם מגיע איזה בלק פנתר שמצליח לסחוף אנשים שלאו דווקא נושמים מארוול.
ארטיסטי - דוקטור סטריינג' 2 (כן אני יודע שלא כולם חושבים כך)
סרט ת'ור 4 לגמרי ארטיסטי מבחינתי, אף יותר מהדוקטור, אבל דלגת עליו בגלל פורטמן she port u away:/
שאנג צ'י לא אמור לסחוב ברמה של מגה איוונט, הכוונה הוא יותר קרוב למה שרוב המעריצים במארוול אוהבים, אקשן איכותי, מצחיק וסיפור טוב שגורם לך לאהוב את הגיבור. הכוונה שלי הייתה שהוא אהוב ברמה דיי גורפת.
אין לי שמץ מה הופך את סטריינג חסרט יוצר ארטיסטי מסרטי מארוול אחרים.
אולי יש בו סצנות שנותנים לסאם ריימי לעשות את המניירות שלו אבל זה לא הופך את הסרט לטוב יותר. הוא בכלל הזכיר לי את הסרט הקודם של ריימי בחלק גדול מהזמן, ארץ אוז. שניהם לא ארטיסטיים במיוחד. הייתי אומר שבנצחיים היו יותר סיכונים אומנותיים אבל שום דבר שם לא בדיוק נחת כמו שצריך (הטון של הסרט כל כך מבולגן).
לא ראיתי את תור 4 (בלי קשר לפורטמן, פשוט לא מסוג הסרטים שמספיק מרגשים אותי כדי שאשקיע בהם ביקור לקולנוע) אבל ראיתי את 3. גם שם יש כמה מניירות של טאייקה אבל בסוף הוא לא הרגיש כמו פנייה חדה במיוחד מהיקום המארוולי. אני מרגיש שגיימס גאן לקח כיוון יחסית נועז בשומרי הגלקסיה ושתור 3 סך הכל הולך בדרך שגאן כבר פילס לפני כן. (אין לי מושג למה אתה מתכוון בארטיסטי אז אני מפרש את זה פשוט כשונה מהשטאנץ הרגיל של סרטי מארוול)
אני מבין שחושבים שראגנרוק זה הליכה בדרך של שומרי הגלקסיה
מקבל, אך חושב שהוא פשוט עשה את זה הרבה יותר טוב עם הומור יותר איכותי, שיותר לטעמי. ת'ור אהבה ורעם הוא הרבה יותר רחוק ממארוול והוא הולך למקומות האנימציה קומדיה עם רגש והסקיצות של מערכונים עם תקציב ענק. הרחבתי על כך בביקורת עם ספויילרים אם אתה בכל מקרה לא מתכוון לצפות בסרט. ההומור בו היה מעולה וארטיסיטי במיוחד וזה ישמע מטומטם לאחרים, אבל דווקא לא לשים דגש על הסיפור והעלילה ויותר על האינטרקציות האנשויות, כשהוא שם במרכז הסיפור ילדים והתנהגות ילדותיות לכל אחד מהמשתתפים. הרגישו לי יותר קרקטורות של הדמויות ואני מתתי על זה. המסר הכי פשטני כמו לילדים וכל הילדים של הבמאי/שחקנים מעורבים. הוא גם מניח את הדמויות במקום שממש אהבתי ביציאה מהאולם והשם של הסרט פשוט מדויק.
היה לי פאן במקסימום, אבל אני יודע לומר שזה כנראה הכי פחות מארוול ברמת תכנון סיפור ועלילה ולקחת לאקסטרים את התקשורת של הדמויות.
לא דיברתי על מי עשה את זה יותר טוב, אלא על כך שזה לא סרט שעשה משהו מאד שונה וחדש ממה שכבר נעשה בסרטי מארוול.
(ל"ת)
אוקיי ולכן הוספתי שת'ור 4 מתרחק משם אף יותר
(ל"ת)
לא צפיתי בו אז לא התייחסתי אליו.
(ל"ת)
בדק בית כי הם לא מגיעים למיליארד?
הסרט היחיד שהגיע למיליארד השנה זה טופ גאן וכעת נראה שהוא האנומליה.
המצב של דיסני מעולה.
נראה שדווקא מעריצי ההארדקור מתלוננים על ה-MCU אבל הקהל הרחב מגיב קצת אחרת. ת׳ור רחוק מכישלון… אבל אני כן רואה שהמיאוס מוואטיטי עולה ברשת ועמוק בפנים קצת מרגיש (ומקווה) שהבנאדם מנסה לגרום לדיסננ לפטר אותו מסטאר וורס כדי שהוא יוכל לחזור לעשות פרויקטים קטנים שיש לו יותר תשוקה אליהם (כמו Our Flag Means Death של HBO max).
מליארד עוד בהערכות הראשונות כתבתי שאין לו סיכוי
אבל עכשיו יכול להיות שגם 800 לא יהיה. ועל זה הוספתי "לא משנה ה100 מיליון יותר או פחות…" יותר חשוב שהסרט הזה קיבל B+ מהקהל שזה בין הגרועים של הMCU.
באמת אין לך מושג
למה מיס מארוול שנואה?
לא. סדרה מעולה לדעתי ונהנתי מכל רגע.
(ל"ת)
בעיות בפייסינג בכל מקום
יכול להיות בגלל הקורונה העריכות יוצאות פחות טובות אבל גם תוכן שממש אהבתי, אני חושב ששינוי בקצב של העלילה והסיפור היו משבחים אותו ונותנים לקהל הרחב יותר להתאהב. וונדה וויז'ון כל פרק היה קצר מידי (גם אם סיפק אותי באופן אישי) והגילוי הגדול לא הספיק להיות מסופק ב2 פרקים האחרונים. זו הייתה הסדרה הראשונה של מארוול ועד הרגע האחרון עבדו עליה במקביל לשחרור הפרקים.
לוקי דוגמה לעריכה מושלמת והיא הכי נצפית בשירות ממארוול. פלקון וחייל החורף היו ערוכות טוב, הרגישו קצת נוק או מחייל החורף הסרט. ואולי השחקן הראשי עדיין לא מצליח לעשות לי את זה. מה אם…? זה טרילילי טרלללה מבחינת פייסינג, היו צריכים לפחות 10-15 דקות לכל פרק. הוקאיי הייתה חמודה ערוכה יחסית טוב, אבל אולי בגלל שזו הדמות הכי פחות אהובה עליי האוונג'רס, לא עפתי.
מון נייט לסדרה עליות ומורדות באיכות, עם פייסינג בין היותר גרועים.עריכה ממש לא נעימה. ומיס מארוול שאהבתי מאוד היא ערוכה יחסית טוב אבל גם הפייסינג מהיר מידי. שזה נתן לי להבין שהסדרה לא מרגישה לא סרט ולא סדרה אלא משהו באמצע והיה צריך לפחות עוד 2 פרקים בשביל לתת לה לנשום ולהשקיע יותר על אפקטים ולחימות.
סטאר וורס! מנדלוריין – מושלם. מרגיש כמו סדרה בזמן קצוב מדויק עם 2 עונות מעולות. בובה פט הייתה גרועה באמצע ובפרק האחרון חצי היה מוזר וגם כל הסיפור שלו לא היה כזה מעניין. אובי וואן נהנתי מאוד אבל עריכה בעייתית. גם פה היה צריך לפחות עוד 2 פרקים ורואים שהם חסכו בתקציב מידי.
הפתרון⏬
שורש הבעיה התקציב והרווח ממנו
בסרטים זה ממש עצוב, כי אני הבנתי אחרי הנפילה של איטרנלס. דיסני (וכנראה צ'פק במיוחד) רצו שדוקטור סטריינג' 2 ות'ור 4 יהיו קצרים יותר, כדי שיוכלו לעשות יותר הקרנות ולהרוויח יותר. מטופש מאוד אחרי שספיידרמן הוכיח אחרת. מצד שני הוא היה אירוע ענק, אבל יכול להיות גם הקורונה השפיעה על העבודה שלהם עד הרגע האחרון. לסוני היה רק את ספיידרמן לעבוד עליו כבייבי שחייה להצליח לא משנה מה. למארוול היה 5 סרטים מעל 10 סדרות ואין זמן לתת תשומת לב רבה לכל פרוייקט וחבל.
בסדרות, זה גם בגלל הכסף. מכיוון שמגבילים את התקציב ורוצים שערכי הפקה יראו גבוהים (אפשר להתווכח אם זה צלח או לא) מגבילים את האורך של הפרקים מראש ואת מספר הפרקים לכל עונה וזה יוצר את הבעיות המדוברות של הפייסינג והסיפור.
במנדלוריין אני מניח שפאברו יותר לתקתק ולהפיק בתקציב לא גבוה משהו שיראה מעולה וגם פילוני, שנים מתעסק בסדרות ובונה סיפור עבורם. התקציב שלהם היה 100-120 לעונה. בובה פט 100 מיליון. אובי וואן זה היה כבר זלזול של 90 מיליון. זה לא מעט, אבל למותגי על שרוצים להראות ברמה של הסרטים זה לא מספיק.
אז הפיתרון הוא כמובן להאריך את העונה ואת הפרקים או לעלות את התקציב. אנדור צפוי להגיע עם 12 פרקים והראשון בסדרות סטאר וורס לא להשתמש בטכנולוגיה של הווליום, עם צילום יותר מסורתי. נקווה שיראה גם איכותי (לא ברור התקציב שלו כרגע) Skeleton Crew צפויה להגיע עם התקציב הכי גדול לסטאר וורס עם 136 מיליון, (אבל אם מספר הפרקים גבוה יותר, אז התקציב השאר במקום או מתקזז).
שי האלק צפויה להגיע עם 9 פרקים ונקווה שהסדרה שתבוא אחריה תראה אחרת לגמרי. דיסני צריכה להשקיע יותר, אם היא רוצה יותר הערכה.
שורש הבעיה הוא הקהל
זה לא קהל של דרמות המשכיות שמבקש מיני-סדרות, זה קהל של סרטים וסדרות נוסחתיות שרוצה לראות עלילה קצרה ומהירה ולהמשיך לסיפור הבא.
מארוול עשו גם את ספיידרמן
אז הטיעון שזה תלוי אולפן פחות חזק. כמו כן, סוני היו ממשיכים להוציא סרט של ספיידרמן כל שנתיים גם אם הוא היה מרוויח רק 200 מיליון, כי זה עניין של חוזה.
ספיידרמן הוא מותג גדול כמו כל האוונגרס, אז הוא בליגה משלו (כבר היה דיון שלם).
בכללי, לדעתי זה לא התקציב: גם ככה התקציבים הם מהגדולים בתעשייה. זה יותר קצב תסריט, חלוקה של סצנות. אולי, כמו שמארוול החליטו שהם יראו לכולם שהם יודעים יותר טוב, והצליח להם בסרטים, אז אולי הם חשבו שיצליח להם בסדרות. וזה קטע, כי בסדרות כבר היו להם דוגמאות מוצלחות, אפשר היה ללמוד מהקיים.
אני לא חוב שיש בעית תקציב אבל בהחלט ייתכן שיש בעית ניצול או תכנון משאבים.
אולי זה גם קשור לקורונה, לא יודע. אני מוצא את הcgi בסרטי פייז 4 ממש חלש (בכללי ויזואלית הם נראים די רע). קצת מבאס לצפות בסרט שהושקע בו כל כך הרבה כסף ולקבל משהו שלא מספק את העין. בלט לי בחצי השני של שאנג צי והנצחיים וגם ברוב דוקטור סטריינג האחרון. אגב לגבי סטריינג, עוד מישהו מסכים איתי שבסרט הקודם היו לדריקסון הרבה יותר הברקות ויזואליות מאשר לריימי כאן?
לגבי פיקסאר לא הייתי ממהר לומר שהם לא יהיו זכאים לשחרור לקולנוע
כנראה פשוט, תהיה יותר עבודה צמודה של המפיקים, שסרט שיהיה מיועד לקולנוע מ2 סיבות או שהוא פוטנציאל לאוסקר או שהוא בעל אפיל רחב עם סיפור כיפי. ויהיו פרוייקטים ישירות לדיסני + שזה גם בסדר.
אגב ראיתי את לייטייר סרט חמוד, לא מעניין במיוחד, שרוצים שיותר מידי שהגבר הלבן לא יהיה גיבור קלאסי ויכשל יותר מידי. החלק הזה היה יותר woke מהלסביות שדווקא חיבבתי. אבל כן אהבתי את הפתיחה, שאולי פיקסאר צריכים לעשות יותר סרטי פעולה/הרפתקאה עם ווייב למבוגרים P13. למה לא דיסני לא יעשו וזה מובן, אבל פיקסאר יכולים לעשות ולוותר על המיתוג של דיסני בהתחלה.
אני מבינה
שדמויות פלקטיות מעוררות בך נוסטלגיה, אבל יש משהו גברירי בדעה שקצת אנושיות אצל דמות גברית היא סוג של woke. אבוי, נמנע מהבנים המודל החיוני של דמות קשוחה והתסכול הנצחי שבחיקויה. חסך נורא.
אני מבין שאת חייבת את הדמויות שלך מורכבות תמיד ואנושיות
אבל מצטער בסרט לייטייר המסר יותר מידי על האף יותר מידי פעמים. הרגיש לי לא שהם מנסים להראות גיבור מסוג חדש אלא מנסים לתת כאפה לאלה שאהבו את הגיבורים מהסוג הזה.
אגב אהבתי את ת'ור 4 מאוד ושם יש לו הרבה אנושיות והרבה כשלונות. אפשר להציג הכול. ואם את רוצה כבר תעריכי גם ותצדקי שהסרט שהכי אהבתי לחצי הראשון של 2022 הוא RRR שהוא עם 100% אקשן גברי נוטף בויס עם ברמונטס (שהוא לגמרי גייזי מבחינתי שהוא קיבל עוד נקודת זכות) ושם אוי חס וחלילה הנשים לא עושות הרבה. מזל שזה סרט בוליווד כי בהוליווד של היום זה כבר אסור.
כשאני אומר Woke זה כי אני מרגיש שרצו לתת לי כאפה עם מסר לפרצוף, זה אומר שהמסר נראה לי יותר בולטת מהעלילה הסיפור או הדמויות. וזה מה שהרגשתי. אין לי בעיה עם סרטי נשים רק מובילות כדוגמת המלאכיות של צ'ארלי. נמאס לי מהצורך הזה לוותר על אסקפזים טהור בשביל שמישהו אחר לא ירגיש תסכול או בשם האנושיות או בשם איזו קבוצה אחרת שלא רוצה שלא יהיו מסרים 'לא חיוביים' בסרט.
תלונות מסוג זה
תמיד מגיעות רק כשלא מרוצים, וזה תמיד: תראו אני בסדר עם זה ועם זאת ועם ההיא, והחבר הכי טוב שלי שחור, ואחותי החורגת יהודייה.
הבעיה היא לא הגעגוע לפלקטים שלוחצים לך על בלוטות הנוסטלגיה, הבעיה היא שברגע שזה חסר לך אתה מאשים את הקידמה. כשהתוצאה עלובה זה בגלל woke, כשהתוצאה איכותית אז חבל שאין מספיק מהחומר הנחות בגלל woke.
גם אפשר לחשוב איזה מגוון היה בהוליווד עד היום או כמה רחוק התקדמנו. כולה התחילו להוסיף עומק וגוונים. עדיין יוצאים סרטים רדודים ופשטניים, וממילא השפע שכבר יצא מספיק לכל החיים.
זה לא העניין, כי אני באמת אוהב הכול
פשוט לא מרגיש צורך לוותר על התוכן שאני אוהב הוותיק לצד התוכן החדש. ואת לא חייבת לשפוט את הבחירות והאהבות שלי זו הבעיה הגדולה בwoke, פחות לנהל שיח ויותר להחליט מה הסיבה שאני אוהב ולא אוהב משהו.
תוצאה woke זה כשהמסר על האף ללא סיבה מוצדקת. גם כשהתוצאה איכותית זה לא אומר שבא לי לוותר על הגיבורי פלקט שלי שאני מאוד אוהב.
באז הרגיש לי גיבור הוליוודי די גנרי ורגיל.
אחזה עומקים ורבדים מטורפים היו בו שהפכו אותו לדמות יוצאת דופן? גיבור שצריך ללמוד שיעור בחיים זה בערך הכי סרט הוליוודי רגיל. והוא גם לא נכשל יותר מדי בסרט, רוב הפאקים הם של הצוות מסביב (במיוחד הדמות המעצבנת של טאיקה). הוא נכשל בעיקר בהתחלה וככה זה בכל הסרטים האלה- הגיבור נכשל בהתחלה כדי להפוך את ההצלחות שמגיעות בחצי השני ליותר מספקות.
הבסיס שלו כן היה גנרי ואפילו קלאסי
וזה בדיוק למה הרגיש לי שהעלילה סביבו הייתה, מכירים את הגיבור ההוליוודי שגדלתם עליו? אז זהו שלא, הוא צריך ללמוד מסר על החיים וזה. כאילו ניסו להדגיש את הכישלון של הסוג הזה כמה וכמה פעמים.לי זה הרגיש תקוע ושם את הסרט סביב עלילה פשוט מעצבנת, כאילו התסריטאים ניסו בכוח להכשיל אותו שלא נפספס את המסר.
כן אבל גם זה הוליוודי וטיפוסי. כל הסרטים האלה מתיימרים להעביר את הגיבור איזה שיעור בחיים, באופן שמזכיר מוסרי השכל במעשיות לילדים.
והוא לא נכשל כל הזמן, הוא מוכשל כל הזמן על ידי הצוות הלא יוצלח שלו (מה שפוגם בניסיון של הסרט ללמד על חשיבות עבודת צוות. הם לא שטחו קייס טוב במיוחד).
שוב ושוב
אתה מערב בין גישה אנטי-ליברלית וגישה אנטי-אמנותית.
כן, כן, אתה בעד המלאכיות של צ'רלי וסרטים ארטיסטיים, באמת באמת, אני יודעת. אנשים הם יצורים מורכבים.
אני יכולה לכתוב תגובה מפורטת על הנזק לבנים במודלים מרוחקים שמטפחים גבריות רעילה מול התרומה של שלל דמויות תלת-ממדיות שאפשר להתחבר אליהן וכדאי ללמוד מהן.
אני יכולה לכתוב תגובה שלמה אחרת על היצירתיות והאיכות בדמויות ובעלילות המודרניות שלדעתך המסר משתלט עליהן, ועל השעמום והפוטנציאל המבוזבז באפיונים השחוקים ובעלילות הרדודות שגדלת עליהן.
אני יכולה להגיב עובדתית עם דוגמאות ולהוכיח שהדמויות והעלילות המיושנות שהספדת עדיין איתנו.
אני יכולה להגיב עקרונית על המציאות העתידנית שאתה מדמיין בהווה ולתאר כמה היא עוזרת לאסקפיזם.
קראתי כמה פעמים ולא הבנתי מה ניסית לכתוב לי?
מה הפואנטה של כל מה שכתבת שאת יכולה?
החלק של האנטי ליברלי והאנטי אומנותית. (או שלא הבנתי אותך כאן גם) להפך אני פשוט רוצה שיהיה חופש אומנותי לעשות גם וגם בלי פילטרים למינהם, ליברלים או אנטי ליברלים. לדוגמה כמה פעמים ראית נסיכה שקורעת את השמלה שלך והולכת להתערב ללחום? לעומת זאת כמה נסיכות ראית שהוציאו שהן מתוקות רגועות שקטות/ אלמה במצוקה? כמה ראית גיבור גבר מואדר בסגנון גברי בלי דמויות משנה שיצטרכו להיות חשובות כל הזמן 'שיראו אותם' – לא איכפת לי באלי לראות סיפור של גיבור. יש כאלה עדיין?
אשמח אם תכווני אותי כי במותגים הגדולים אני כבר לא רואה.
איפה אתה לא רואה?
גיבורים קלאסיים משעממים עדיין יש בשפע, גם "מחוספסים" יש.
דמויות משניות ואפילו דמויות ראשיות מרובות יש יותר ויותר עם הזמן, גם נשים וגם גברים, גם לצד גיבור וגם לצד גיבורה וגם באנסמבל.
המבנה המינימלי מתפתח והתהליך מורגש גם בקולנוע וגם בטלוויזיה.
הנוסטלגיה שאתה מתרפק עליה מוגבלת אמנותית, מקובעת מחשבתית, כלואה בתבניות ומוטמעים בה מסרים מזיקים.
הכיוון שמדאיג אותך משאיר מקום לחירות אמנותית עם מסרים זהירים יותר, וזו רק ההתחלה. המגוון ימשיך להתרחב והאיכות תמשיך לטפס מעלה.
כל מה שבסיסי בסוגות ובסגנונות נשאר, רק בביצוע טוב יותר.
טוב ברור לי מה דעתך בנושא חופש אומנותי זה רק לצד מסרים זהירים
מזכיר לי קצת את הסרטים של האחים גרובייס כשהייתי רואה בתור ילד דתי. אז אין באמת חופש אומנותי אם היוצר צריך להיזהר. הבעיה שלי שיכולה להצטייר כאנטי ליברלית היא יותר היא יותר אנטי פרוגרסי שיוצרים דת חדשה בלי חופש אמיתי.
מה השלב הבא לדעתך? תאסרי על ילדים משחקי הריגות בפלייסטיישן? בחורות בלי צמוד וגברים שלא ניגשים כי זו הטרדה.
כרגיל
מסרים שאתה לא מסכים איתם הם מסרים מגבילים (דתיים/ליברליים), מסרים שאתה מסכים איתם או לא מבחין בהם הם חופש אמנותי.
בסיפור קלאסי עם גבר-גבר קשוח ואטום רגשית שהעולם חג סביבו והעלמה במצוקה קיימת כדי להאדיר אותו, כל פרט באפיון ובעיצוב שלו ושל כל דמות סביבו נכתב מתוך תפיסת עולם מוגבלת ומגבילה.
הורים שמרנים שדורשים סרטי ילדים כאלה רוצים לעצב את בניהם ובנותיהם בצלמם כדמותם, לא מחפשים חזון אמנותי.
-לדעתך- זו תפיסה מוגבלת ומגבילה
לדעתי היא מעצימה תכונות שאת פחות מתחברת אליהם. ושימי לב שאת מכניסה את ההורים בשביל להימנע לדבר על היוצר, אז נחזור להתפקס עליו בבקשה. יוצר שירצה לעשות יותר קלאסיקה של גבר ואישה חזק וגבוה, רזה ועדינה את תגבילי אותו בשם המסרים?
לעומת זאת, אני מציע קצת יותר פתיחות, תעשי סרטים עם המסרים החדשים שלך לצד המסרים המסורתיים. ולא נחליט ליוצר מה נכון ומה לא. אני מאוד הועצמתי מהרקולס, טרזן, אז למה את אנטי כלפיהם?
ואני אשאל אותך עוד משהו, יש מקומות שאת כן מבינה את הטיעונים של woke, או שבאופן גורף את לא מסכימה על המושג?
ברור
שאני כותבת את דעתי ואתה כותב את דעתך.
אל תלמד אותי בשביל מה אני מכניסה את ההורים.
הם קהל היעד והם קובעים את הטון.
אני אגביל את היוצר בשם המסרים ובשם האמנות בו זמנית.
אני לא אאמין לרגע שהוא בוחר בקלישאה מתוך חזון אמנותי.
אולי הוא תומך במסר ולהוט להעביר אותו, ואולי הוא תומך במסר באדישות ולהוט להעתיק את הנוסחה שהוא מובנה בה.
אשריך שהועצמת מאל וילד פרא.
אם כל אדם ישכנע את עצמו שהוא גדל טוב ונכון, ויהיה חשוב לו לשחזר את התרבות מילדותו לדור הבא, האנושות לא תתקדם.
woke היא דת עם דוגמות ואין לי שום דבר טוב להגיד עליה.
רק מה? כל השיח האנטי woke הוא אנטי ערכים ליברליים בסיסיים שהיו שנים רבות לפני הדת הזו, ואני מגיבה לתוכן ולא לכותרת.
יותר מזה
בשם המסרים ההתנגדות שלי תלויה בגיל, בעוצמת ההשפעה של המסר, ביחס של תוכן כזה בהשוואה לכלל התכנים הקיימים.
בשם האמנות תמיד אתנגד. זו פשוט כתיבה רעה ובוסרית.
ואשרייך שאת מאמינה שאני woke הוא אנטי ליברלי
את לא חייבת להאמין לאף חזון אומנותי של אף יוצר – זכותך. אני פשוט מאמין שלא צריך למחוק חלקים שאת או כל אחד לא מאמין במסרים שלו, מכאן האנטי לפול פרוגרסיה, כי זה מגיע לרמות של לבטל את העבר 'בשביל עתיד טוב יותר(?)' וזה האנטי ליברלי מבחינתי.
לפני שנסיים את הדיון, כי עמדותיו של כל אחד ברורות יש לי 2 דוגמאות לתת לך, אחת לתוכן והשניה לנו כחברה. הראשונה ראית את הסרט RRR? זה סרט על חגיגה של הגוף הגברי! מלא בקלישאות, לנשים אין שם שום דבר לעשות. את באמת ובתמים לא מאמינה לחזון של היוצר הזה? כי לא איכפת באיזה צבע השחקנים המובילים. כן איכפת לי שיחגגו את הגוף הגברי ואקסטזה שזה מביא לגברים כמוני שאוהבים את זה. הרצון הזה שלך לבטל חלק אומנותי שלם שמוקדש לגברים הוא האנטי ליברלי, אם מדברים לגופו של עניין וחבל לי שאת לא רואה את זה. שוב, אפשר גם וגם. זכותי להיות מועצם מאל ופרא באופן חיובי, זה לגמרי בסדר וזו החוויה שלי בחיים.
דוגמה שניה, כולם אוהבים כלבים נכון? גם עליי התחילו להתחבב קצת יותר, אבל אני לא יכול להימנע מפחד שכלב מעורר בי שכלב נטרף לרגע ומתחיל לנבוח (הנה גבר אנושי) זה מציק לי ברמה רצינית. ואם הייתי יכול הייתי בוחר לחיות בעולם בלי כלבים. חשבתי פעם לכתוב פוסט בקבוצה בתל אביב, שמבחינתי מי שלא מחנך את הכלב שלו לא להתפרץ ולסתום, לא שונה מהורים שמחזיקים ילדים ערסים עם הערות והתנהגות ברברית. אבל משום מה לא.נשים יש יותר הכלה והבנה לאיך חיה אמורה להתנהל. זה הקול שלה, האינסטינקט שלה וכו'. הם רוצים לתת לו להיות מי ומה שהוא. משום מה, דת הפרוגרסיה כמו דת רגילה מנסה לשלוט מאוד, איך א.נשים ינידו כל אפעף בחברה, עם פילטרים ודרישות לכל תוכן, שלב וחלילה לא נתנהג כמו ברברים מהעבר אלא תרבותיים ב2022. אבל שזה נוגע לכלבים או חיות שחיים בנינו, זה לגמרי בסדר לתת להן להיות חיות ולהיות ברבריות. הנקודה שלי, שיש וותרנות גדולה שזה מגיע לחיה של האדם אבל לא כשזה מגיע לאדם עצמו, ישר צריך לכבול אותו.
נאום חביב
נראה שכל מיני דברים מן הגורן ומן היקב עמדו לך בראש, קצת עוינות, קצת התקרבנות, קצת סיסמאות פופליסטיות והרבה הנחות שגויות שמנותקות מכל מה שכתבתי.
רצית לפרוק ופרקת. לא נראה לי שיש טעם להמשיך.
ואולי את זו שהחלטת קצת לנתק את עצמך מהטענות שלי
והפלגת למקומות שאת מאמינה בהם בלי לנסות להיפגש באמצע? כי אני לא הצלחתי למצוא אצלך שום טיעון אמיתי, מלבד כי 'אלו המסרים הנכונים לחברה' ולדעתך צריך למחוק את הקלישאות והפלקטיות כי את לא מאמינה ליוצר ואולי אני ציפיתי יותר מידי מאשה שתבין ראש של גבר. אולי נפסיק לקוד קידה לנשים ולמחוק את הגבריות שלנו בשביל הנשים, שהן הקרבן האולטימטיבי. כמעט התפתתי לסיים במשהו יותר עוקצני כי הרגשתי שאת מזלזלת במה שכתבתי וחבל, אבל נסגור את זה באין טעם להמשיך.
מוכר עד כאב
ערך #1 של גבריות רעילה:
לשלוט או להישלט. להירמס או לרמוס. למחוק או להימחק.
שוויון הוא בלתי נתפס.
בימינו מתובל בהתקרבנות.
קבוצה מצביעה על בעיות? הקבוצה מרגישה קורבן!
לא ייתכן שהמטרה היא שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות, כי כאמור, שוויון הוא בלתי נתפס.
להשלמת הקלישאה חסרות רק כמה "הוכחות" קנטרניות שנשים בעצם שולטות בעולם, בתקשורת, בחוק וכמובן בגברים המסורסים המסכנים.
את ממשיכה להפליג אני מבין, תגידי לי שהגעת לקו המשווה
את מבינה את הפרדוקס? את מדברת על שיוויון אבל מנהלת דיון עם עצמך ונהנית מהקול שלך. שלא יגידו שגברים לא מפרגנים.. אה רגע מפרגן, כאילו האשה צריכה אישור של גבר. אה סורי רציתי להסביר ש.. סליחה אסור להסביר את לא צריכה הסבר של גבר. בקיצור, ברוך שעשני גיי
אין באתר הזה דיסלייק
וההודעה הזו הייתה הפעם הראשונה בשנים ארוכות של קריאה פה, שהאופציה הזו ממש חסרה לי.
ממש. כל מילה יותר מכעיסה מהשנייה.
(ל"ת)
זה בסדר, רק לפני יומיים התעצבנת שמפרשים אותך לא נכון באתר
אבל בהזדמנות הראשונה שיש לך, זה מה שאתה עושה לאחרים. לא ציפיתי ממך לפחות
אוה שיט, אז את לא מאמינה בפרוגרסיה שצריך למחוק
את כפתור הדיסלייק משאר הרשתות. עוד אנטי ליברלית 🙀😂
טוב, די
תגובות נוספות ימחקו.
לא, אני ארחיב רגע:
אני מבין, כפי שאמרת בעבר, שלא את כל התגובות שלך צריך לקחת "ברצינות" אלא בטון שלצורך הדיון נקרא לו "סנאפי" כזה שבו העלבונות הן לא שם כדי להעליב אלא כדי לעורר והן הזמנה להעליב חזרה ובסוף אף אחד לא באמת "נפגע" אבל מכיוון שאנחנו לא בדראג רייס או ווג או מה שזה לא יהיה, צריך להבין מי פה הקהל, ומה הרגישויות פה.
"ברוך שעשני גיי" זאת אולי עקיצה נחמדה עם הקהל הנכון שלא צריך לקחת ברצינות וברור, נו, בחייאת, שלא התכוונת להגיד משהו רע על נשים באמת – אבל פה זה פשוט יוצא סופר מיזוגני וכמעט ללא הקשר.
אפשר, אולי, לעשות איזשהו דיון על תרבות ה-woke ומה בכלל זה אומר (כי אני מודה שכרגע זה נשמע כמו תיאור כללי שהוא "דברים שאני לא אוהב") אבל הטונים שזה הגיע אליהם כאן, גם אם הם התכוונו להיות בצחוק, לא לעניין בכלל – אפילו אם הרגשת שהדיון עם אונליין הוא מתסכל ולא מתקדם לשום מקום.
תגובה זאת אינה הזמנה לדיון פומבי בנושא (אם צריך, אפשר לפנות בפרטי).
רגע, מה?
ראשית, ממתי החזון הפרוגרסיבי קורא לביטול "החגיגה על הגוף הגברי"? אמנות קווירית מלאה בזה, ולא ראיתי אף אחד מהצד הפרוגרסיבי יוצא נגדה. אם כבר, זו אותה "העדפה מתקנת" פרוגרסיבית, שמציבה במרכז את הגוף הגברי, בעוד התפיסה המיושנת, והאנטי-פרוגרסיבית מחפצנת לכאורה רק נשים. מה שקרה הוא שנוספו עוד דגמים לגוף החזק, השרירי, החסון. סוגי גוף אחרים, נשיים, רכים יותר. אבל זה שמדגישים עוד סוגים, לא אומר שאין יותר את הסוג הישן. הוא פשוט מוצב בקונטקסט, ולכן ההתייחסות אליו מורכבת יותר.
שנית, אין גיבורים גברים בתרבות שלנו, שהם גיבורי על, אלים, רופאים, כבאים, מהנדסים, עו"ד? הפרוגרסיביות ביטלה את כל אלה? מתי, ולמה לא מספרים לי שום דבר, בזמן שאני צופה בטלוויזיה, בסרטים, בסטרימינג, ורואה את כל הגיבורים האלה על המסך שלי? זה שיש גיבורות נשים מבטל את קיומם של כל אלה, או פשוט מסמא את היכולת של אנשים מסוימים לראות אותם? כי זה תמיד משחק סכום אפס. קיומו של אחד מבטל את קיומו של האחר, בהכרח, לא? כנראה שלא. עובדתית לא.
שלישית, ההשוואה לכלבים. מה? אנחנו חיים באותו עולם תרבותי? כל תוצרי התרבות, כולם, משחר ההיסטוריה, מלמדים אותנו מה ראוי ולא ראוי, איך צריך ולא צריך לחיות. זה לא מבטל את העובדה שהייתה ועודנה גם אומנות שהציבה מראה מול הקיום האנושי, והראתה את הצדדים שאנחנו פחות רוצים לראות. זה לא התחיל היום, או לפני עשור.
ברצינות, זה הטיעון שאני הכי לא מבין אותו. אנחנו חיים בעידן משוגע, שבו יש אלימות מסחררת על המסך, אולי אפילו פורנוגרפיה של אלימות, שמציגה את הצדדים הנוראים ביותר של האדם, בלי להתבייש או להסתתר, אבל גם בלי לקבל את הדין כ-"זה המצב הטבעי, זו הגנטיקה, תתמודדו אנשים". מהעבר הקרוב: אוז, הסופרנוס, מד-מן. מההווה: "כתום זה השחור החדש", ו-"הבנים", שאני אישית חושב שהלכה כמה צעדים רחוק מדי, עד לקצה הפורנוגרפי ומעבר, אבל אי אפשר להגיד שהיא לא דוגמה מובהקת לכך בחלקים הטובים יותר שלה.
נלך כמה עשורים אחורה, ונגלה צנזורה הדוקה יותר על תוצרי תרבות, בוודאי במיינסטרים. אסור להשמיע קללות מסוימות, אסור להראות עירום או משהו שמתקרב לעירום. יש תפקידים מסוימים מאוד לנשים, לגברים, לאנשים ממוצא אתני מסוים. המגבלות, דווקא בעידן הפרוגרסיבי, הולכות ונעלמות. מה בכל זאת "אסור" להראות (לכאורה בלבד, בשטח יש דוגמאות רבות אחרות): שסטריאוטיפים, דעות קדומות, או פרופיילינג הם "טבע". שהמעמד, מוצא אתני, מגדר, או מין, יקבעו לנו בדיוק איך החיים שלנו ייראו (לא שאין נטיות גנטיות מולדות, אלא שזה כל מה שהן, השפעות בלבד). זה "הטבע" שאתה מדבר עליו? אם כן, ברוך שפטרנו מעונשו של זה.
הדיון על פרוגרסיביות, בעד ונגד, הוא ברובו מיושן, ונשען על מוסכמות ליברליות מלפני עשור. בעבר היה מקובל לעצום עיניים ולהגיד שכולנו אותו דבר בעצם, מתחת לעור. היום התפיסה המקובלת היא שאין דבר כזה, עיוורון צבעים. אי אפשר להתעלם מהמאפיינים השיוכיים של אדם. הם מעצבים אותו, לטוב ולרע, ואת היחס החברתי אליו, בין אם נרצה או לא נרצה, במודע או לא. לכן מנכיחים את המאפיינים האלה דווקא, אבל מנסים להתמודד איתם באופן מורכב יותר מסיטקומים של שנות ה-90, שבהם או זרקו עלינו סטריאוטיפים, או התעלמו מהם לחלוטין.
אפשר לראות ביטוי להתמודדות חכמה לכך בסדרות אולטרה פרוגרסיביות, כמו ברוקלין 99, או סופרסטור. למשל בקטע הבא, בעיקר החל מ-00:50 – https://www.youtube.com/watch?v=uZ1pp7izCOI&ab_channel=Superstore
כמו מאז ומתמיד, יש רצף של איכות. בקצה אחד יש את האנטומיה של גריי, שמציבה חזון פרוגרסיבי מרהיב (שכתוב ומשוחק גרוע, לדעתי). בקצה השני, יש סדרות פרוגרסיביות מתוחכמות יותר, ביקורתיות יותר, גם כלפי החזון הפרוגרסיבי, כמו בוג'ק הורסמן. אבל להאשים את התפיסה הפרוגרסיבית בכך שהיא מרדדת את התרבות, או בהשתקה וצנזורה שתוביל לקץ התרבות? זה, ובכן, לא תואם את המציאות בפועל, בשטח. זה בטח לא קיים בצד הפרוגרסיבי יותר ממה שזה קיים בצד האנטי-פרוגרסיבי.
אוקיי מאוד אהבתי הדוגמה בסרטןן. יש לי 2 בקשות
1. אם תוכל לפתוח את הדיון מחדש בשלשול למטה. כי המצב נהיה צר מדי. 2. קצת אינטר בין נושאים כי גם צר וגם כשהכול כתוב בקטע אחד קשה לי לעקוב אחרי כל הנקודות. תודה.
תור החדש שווה ערך לשארקנדו 4
אני חולה קומדיות אבל הוא גרוע ברמה הכי נמוכה שסרט יכול לשאוף אליו.
אגב מסתמן שבסוף D23 כן יהיה מגה איוונט עבור דיסני
לפי הדיווחים האחרונים, מארוול סטודיוס יהיו אומנם בSDCC, אבל הנוכחות שלהם תהיה סביב מה שכבר הוכרז כשגולת הכותרת הצצה ראשונה לבלאק פנת'ר 2. והשאר שי האלק עוד כמה ליהודים טיזרים לסדרות שהוכרזו. ואז בD23 יוכרז באמת החלק הבא של פייז 4? עם תכנים שלא הוכרזו יחד עם הצצות לסטאר וורס דיסני ופיקסאר.
רק ליהודים?
האמוטיקונים לא עובדים אצלי
אני רואה סמל של תמונה שבורה במקום (הם כן עובדים בתצוגה המקדימה, משום מה). איך אפשר לתקן את זה?
*ליהוקים
אני מבקש שתראה את ההודעות הארוכות הקודמות שלי, כמעט בלי שגיאות בכלל!
(חחח אני באמת משתדל שלא יהיו פדיחות ליהודים)
מה הדאגה הזאת למארוול?
הגיע הזמן שהוליווד תעבור לחלוב כסף ממוצר אחר .נהניתי ואני עדיין נהנה מחלק מסרטי מארוול אבל ז'אנר גיבורי העל , במיוחד אלו שלא לוקחים את עצמם ברצינות די נמאסו , ראינו כבר אלף גישות שונות לסרטים כאלו והעובדה שהסדרות הם גם סוג של קומדיות מביא לתחושת מיאוס בעיניי. בנוסף לעובדה שגיבורי העל היותר מעניינים עזבו את המסך וקשה להתחבר לכל מיני חבר'ה לא מוכרים .
אני מאמין שמארוול יתאוששו מהירידה הקלה שהם חווים בדעת הקהל אבל אין מה לעשות גם חטיף טעים וממכר נמאס מתישהו.
עדכון חיובי לHBOM! ושלילי לנטפליקס. עוד מלחמות הסטרימניג 16
WB נכנסה לרשימות של נילסון כבר שבועיים, בדיוק בזמן להשקת הסדרה הנוצצת שלהם 'בית הדרקון', בדיוק בזמן שתיארתי שהם יקבלו מומנטום אמיתי, אז לפעמים ההשערות שלי ממש מדוייקות:) ואפשר לצפות לעלייה ניכרת במנויים של HBOM.
ומעליה לירידה, נטפליקס מאבדת לא פחות ממיליון מנויים ברבעון השני של 2022! כן זה מה שקורה, שהתכנים משמימים והתחרות מתחילה להתניע. נטפליקס מחפשת כל דרך אפשרית לעצור את הירידה. מנוי בפרסומות? – צ'ק. חתמה עם מיקרוסופט על מודלי פרסומות שיותמעו לאותו שוק, (דיסני חתמה עם גוגל). מדברים על זה שהם מחפשים את הפרנצ'ייז הגדול שלהם ברמה של הארי פוטר וסטאר וורס, כמו שאמרתי מותגי על זה מה שמושך מנויים. שוקלים לעבור בחלק מהסדרות למודל שדיסני קבעה שהוא על בסיס שבועי ולא כל העונה בפעם אחת? – צ'ק.
[ואם תשאלו אבל נטפליקס מקום ראשון כמעט תמיד ברשימות נילסון אז למה הם עדיין לא מרוצים? התשובה שיש עדיין כוכבית, אומנם זה המקום היחיד כרגע להביא מספר שבועיים, אבל הוא לא הכי מדוייק כי הוא הולך לפי מספר דקות ולפרנצ'ייז בכללי. ניתן דוגמה אם לדברים מוזרים יש 100 שעות ו200 מנויים (לצורך הפשטה) ולאובי וואן יש 10 שעות ו100 מנויים, אם כל המנויים צפו בשניהם אז תמיד נטפליקס תהיה ראשונה עם 20,000 שעות ודיסני+ עם 1000. עכשיו אם רק חצי צפו בדברים מוזרים וכולם צפו באובי וואן עדיין נטפליקס תוביל עם 10,000].
עוד מהלך שנטפליקס מתכננת הגבלת מנויים משפחתיים לפי מיקום צ'ק – וזה יכול לעורר דווקא אנטי. הפיילוט שכל מנוי יוכל להוסיף חברים בתוספת תשלום נכשל. ועכשיו נטפליקס מנסה לדרוש מהמנויים להוסיף עוד בית מעבר למיקום שלהם. רק בבית שלך תוכל לחלוק מנוי ואם תצא מהטווח יש לך שבועיים ולאחר מכן גם אם אתה בחופשה החשבון לא יעבוד ללא תוספת תשלום. הוספת בתים תעלה עוד 3$ שכנראה יחשיבו אותם כמנוי נוסף להרגיע את המשקיעים. ב2023 יציגו את מודל הפרסומות ותהיה החברה הגדולה, הראשונה, האחרונה להיכנס למודל פרסומות אחרי שדיסני+ תציע לקראת סוף השנה, שזה מאוד רווחי לכשעצמו אבל לא ברמה של ההכנסות האגדיות של נטפליקס. הם מצפים לחזור לעליית מנויים ברבעון הבא ואני מהמר שהם עדיין ירדו.
הניתוח שלי שנטפליקס מתחילה להשניא את עצמה על הלקוחות שלה, מכיוון שגם אין תכנים ולצד זה יש רק אופציות להעלאת מחירים. עם עליית האינפלציה המנויים פשוט יתנתקו ויחזרו בתוך מספר חודשים שיהיה עוד תוכן ואז שוב יצאו. אף חברה לא הולכת להיות מוגנת מהאינפלציה, גם לא דיסני וכמו שראיתי בהשקה בארץ אלה שמשלמים, הם אוכלים תכנים לארוחת בוקר וערב וזה אומר שבשלב מסויים גם להם יגמרו התכנים ומנויים יחליטו לעזוב. המזל של דיסני שהם קנו כל כך הרבה פרנצ'ייזים שהם יכולים להביא גל ענק יותר של תכנים מכל החטיבות השונות שלהם. כנס D23 יוכיח את כוחו של העכבר. HBOM גם יכולים להיות ענקיים בתקווה שדיוויד ימשיך לשעתק את הסדר מדיסני ויבנה את המותגים. השמועה אומרת שאסור להם לומר שום דבר על סדרה בעולם הקוסמים עד סוף השנה, כשייגמר הדיל שלהם עם קומקאסט ואז הם יוכלו אף יותר להקסים ולהעיץ. שאר השחקניות (פראומנט אפל ופיקוק עם 40 25 ו13 בהתאמה) כנראה לא משחקות על הכסף הגדול כרגע והמודל פרסומות שלהם יכול להשאיר אותם בחיים בדומה לבורדקאסטינג.
עוד מלחמה שקטה יחסית היא של יוטיוב TV מול הולו לייב TV, שזו מלחמה שקטה של דיסני מול גוגל. יוטיוב בדיווח האחרון הגיעה ל5 מיליון מנויים מול הולו עם 4. משהו מיליון. אלה המודלים הכי יקרים לצפיית סטרימינג עם עלות של 65$ למנוי ושתיהן רק בארצות הברית כרגע. בנוסף העתיד של הולו לא ברור, דיסני בפוטנציאל מחוייבת לקנות את החלק של קומקאסט ב2024. השאלה אם היא רוצה/צריכה את זה? קומקאסט רגילה בכל העולם לשכור תכנים מחברות שונות, דיסני לא, היא מפוקסת על התוכן שלה. וגם עם הולו טיוי יש לקומקאסט יותר יתרון והם יוכלו לצאת גלובלי מה שליוטיוב יהיה יותר קשה לעשות. שורה תחתונה העתיד של הולו לא צפוי. דיסני בפוטנציאל הפסד וקומקאסט בפוטנציאל להרוויח.
בעניין הממשקים אמזון סוף סוף משדרגת את הממשק, אם התלוננתם עליו והוא מאוד דומה לנטפליקס, ישר אחרי עונה מעולה של הבנים ובדיוק בזמן להשקת סדרת הכתר שלהם שר הטבעות. זה שהם גם קניות משאיר אותם עם הצלחת מומנטום ענקית ברבעון השלישי של השנה.
סוני משחקת ברגוע והשבוע ספיידרמן NWH עלה לסטרימינג הראשון שזה סטרז (לא סטאר בדיסני+) ואחרי זה הוא יגיע לנטפליקס ואז לבסוף לדיסני+. חודש הבא הוא יתחיל לחזור לאקרנים עם גרסת המאורכת ו'עוד דברים כיפיים' אבל לא בישראל:/ לא מספיק דיסני פלוס ההודי (שעדיין תקוע לאנשים) גם דברים כיפיים בכללי לא מגיעים לכאן, אחלה. אפישהו עדיין בעבודה הסדרה בהפקת לורד פיל ומילר על סילק לאמזון (ויש את הזוועות של הנבלים של ספיידרמן בלי ספיידרמן שעדיף לא לדבר עליהם).
זהו, עד כאן מלחמות ואכזבות. אתם יודעים שמרטין בשלב מסויים אמר שהוא תיכנן שאולי כל הדמויות של משחקי הכס היו אמורות למות בכוכב שיפול עליהן ואף אחד לא ינצח? כמו שעדיין זה אפשרי בסוף של הספר, אז גם כאן ייתכן שכל הכסף על התכנים יפגע בכל החברות ויגרום להפסדי ענק ואף אחד לא ינצח בסוף. רק אומר אני חושב שהאופציה הזו עדיין על השולחן ולדעתי זה יהיה סוף דיי מגניב;)
מה אתם חושבים?
אני חייב להגיד שאצלי* דיסני פלוס עובד מצויין ובאיכות טובה
כך שאני כרגע דווקא די מרוצה.
*אצלי = בסטרימר של אפל טיוי עם טלויזיה HD.
תנסה לראות שם אנגל. שירות שמעלה סדרה שרוב הפריים חתוך הוא שירות מחפיר.
(ל"ת)
את באפי ואנגל שחטו כאשר הוציאו אותם לבלו-ריי/סטרימינג. עדיף לחפש את גרסאות ה-DVD המקוריות
(ל"ת)
מה מגניב? אני רוצה לשלם פחות ולקבל יותר
אני מחכה שכל הפיקוקים יתמזגו אל הגדולים. שאהיה מנוי נגיד ל2 מתוך 4 אפשרויות. הרי יש לי גם יוטיוב ואפליקציה של ספק מקומי (סלקום).
4 אפליקציות: בסוף הבן 6 רק רוצה יוטיוב. בת ה8 רואה נטפליקס.
יותר מדי בחירה: 20ד למצוא מה לראות ונגמר הזמן מסך לפני שהתכנית הסתיימה..
נטפליקס אמנם איבדה מיליון מנויים,
אבל הציפייה הייתה שתאבד מספר כפול. ולמרות זאת – הרווח של נטפליקס עלה, ככה שהמשקיעים מרוצים.
כמובן שעזר שהעונה הרביעית של דברים מוזרים היא משהו שמאד חיזק אותה במלחמות התוכן.
בדיסני מצטרפים למאמץ המוערך לעבד כל מילה שגיימן כתב אי פעם ועובדים על עיבוד ל"ספר בית הקברות" של ניל גיימן.,
הצפי הוא לסרט לייב אקשן. אני עדיין מתבאס שהעיבוד הקודם לא קרה משום שסליק היה אמור לביים ולהפוך את הספר לסרט סטופ מושן, ובפעם הקודמת שזה קרה קיבלנו את "קורליין" המופתי. עכשיו מישהו מוכן להגיד לי למה אין עיבוד לThe Ocean at the End of the Lane? כשהייתי השנה בלונדון ראיתי לא מעט פרסומות למחזה אבל מאחר שאני פחות איש של תיאטרון ממש אשמח יום אחד לראות את הסרט הזה.
אם כבר דיסני אז באז לורמן עושה להם סדרה שהבנתי שקשורה איכשהו ל״אוסטרליה״
(ל"ת)
ממה שהבנתי המיני סדרה זה פשוט "אוסטרליה" גרסת הבמאי ערוכה למיני סדרה בת 6 פרקים. לא משהו שנשמע מעניין במיוחד (למי אכפת מהסרט הזה חוץ מבאז לורמן?)
(ל"ת)
אם זה ככה אז כן לא מעניין במיוחד חח
(ל"ת)
לתום
כל התרבות הקווירית שאני נמצא בה דיי מזלזלת במצ'ואיזם גברי. גיי גברי הוא נחשק אך גם מאוד מבוטל. יש גיבורים גברים בהחלט אבל כמו שאמרת הוא מוצב יותר מידי בקונטקסט אין גיבור היום כמו הרקולס. אין האדרות בסרט עצמו לגיבור עצמו. יותר מידי רגעים קטנים שנבלעים בתוך סרט עם מסרים. קשה לי להמשיך להסביר את הכוונה ולכן אני אשאל גם אותך, האם ראית את הסרט RRR? כל הוא מייצג בדיוק מה שדיי מתחיל להעלם.
האנטומיה של גריי היא דוגמה טובה וגם רעה. הציגו שם בעונה האחרונה רופא שמן וזה ממש חרה לי שמנסים לנרמל חוסר בריאות במקום שאמור לייצר בריאות למען הפרוגרסיה. מעבר לזה זה גם לא תקין למקוצוע. כשעשו לי גשר בגיל 12, אני לא אשכח שהאורטודנט היה שמן וגל הבטן שלו נדחפה לי תמיד על הגוף והפנים, כשהוא רוכן לעברי לטפל בי.
עובר לפה :)
תרבות קווירית משחקת עם הגבריות הקלאסית, ומתייחסת אליה כפרפורמנס מגדרי גמיש. היא מאדירה ולועגת לה במקביל, ומוסיפה ומשלבת ייצוגים גבריים נוספים. זה בקצוות החברתיים-תרבותיים, כי תרבות קווירית, בהגדרתה, היא לא מיינסטרים, אבל היא כן זולגת לתוך המרכז ככל שעובר הזמן. הייצוגים האלה, שאתה אוהב, עדיין קיימים גם שם, אבל הם מורכבים יותר, מכילים יותר, ובעיניי מעניינים יותר.
במיינסטרים, קורית תופעה אחרת, מקבילה: הייצוגים הופכים להיות מורכבים יותר ויותר. גם גברים וגם נשים, גם ילדים וגם מבוגרים. לא רק דמות הגבר-גבר, ולא רק דמות האישה הקלאסית, הולכות ונעלמות. גם טיפוסים אמריקאיים אחרים שגדלנו עליהם בשנות ה-80-90, של הספורטאי, החנון, הגיקית או המעודדת, כבר משעממים את הקהל. הם מכילים סט תכונות קבוע מראש, וככאלה הם חד ממדיים, שטחיים, ואי אפשר לעשות איתם שום דבר יצירתי בפני עצמם. השינוי הזה הוא התפתחות חיובית לדעתי, ולדעת רבים. זה מאפשר ליוצרים מרחב תמרון, שינוי וגמישות ביצירה שלהם. הם לא כפופים עוד לחלוטין לכללים מקובעים של ז'אנרים, או לטיפוסים שמתלווים אליהם.
שתי התופעות האלה משתלבות ביחד, ובמרחב החדש הזה נפגשים הקהל, היצירה, התרבות והחברה, ונוצרים כללי משחק חדשים. בנקודת המפגש הזו מתנהל מאבק, ובגלל שהכללים החדשים הם לא ברורים מאליהם, הם בולטים יותר, וקל יותר להצביע עליהם ולהגיד שהם מנסים "לכפות" את עצמם. זה נכון באותה מידה שהסטטוס קוו מנסה לכפות את עצמו, באופן ישיר או עקיף. באופן ישיר, חברות הפקה יעדיפו למכור את מה שמוכר וידוע, ולכן ישפיעו על היוצרים, או יבחרו יוצרים מיינסטרימיים במובן הזה. באופן עקיף, קל יותר ליוצר או יוצרת לברוח דווקא לטיפוסים המוכרים, לכללי הז'אנר שגדלו עליהם, ולחזור שוב על אותן קלישאות. קלישאות שהם אוהבים, שהם מחוברים אליהם, אבל עדיין קלישאות משוכפלות. בשני המקרים יש פגיעה ביצירתיות, ובהתפתחות אפשרית של הז'אנר ושל היצירה ספציפית. בין אם מדובר ברצון אישי של היוצר, או בכפייה מלמעלה.
בנוגע לאנטומיה של גריי, זו דוגמה מעניינת מה שכתבת. בסדרה עצמה הייתה התייחסות ישירה לעודף המשקל של הרופא, והתמודדות עם היחס של הממסד הרפואי לכך, כולל הטענות לעידוד לחוסר בריאות. זה מעיד דווקא על כך שהשילוב של הרופא אפשרה להתמודד עם אתגר חדש, ועם קונפליקט מעניין, שלא היה בעבר. תודה לרוח הפרוגרסיבית של היוצרת על המתנה היצירתית הזו.
אבל מעבר לכך, הטענה שלך היא שהפרוגרסיביות מנסה למחוק אנשים, או דימויים מסוימים של אנשים, בשם איזה אידיאל או ערך חינוכי, לא? אז רגע, למחוק דמות של רופא עם עודף משקל, כדי לחנך את הציבור לדימוי מסוים של בריאות, זה בסדר? זה לא שאין רופאים כאלה בעולם. התיאור שלך של רופא עם עודף משקל מעיד על כך שיש רופאים שמנים בעולם. אתה מבקש למחוק אותם באופן אקטיבי מהסדרה. מה קורה כאן?
בנימה אישית, כאדם בעל עודף משקל קיצוני בעבר, התיאור של הרופא שטיפל בך נראה לי… ובכן, מיותר, לא מקדם לשום מקום, ולא מוכיח כלום, מעבר לכך שהוא מעיד יותר על הטיה אישית מוקדמת. זה לא אומר שלא מותר לך להגיד את הדברים, אבל אולי, בשיח בין בני אדם, כדאי לחשוב על בני השיח שלך, ומי שקוראים את הדברים.
באמת כבר יומיים לא היה פה דיון/ ויכוח/ ריב
על פוליטיקה
ימין שמאל
פרוגרסיביים שמרנים
דתיים חילונים
ביבי לפיד
חבל שאין דיבןרים על קולנוע פה ושמה -באתר שהיה פעם אתר קולנוע .
אני כבר הרבה זמן רוצה להגיד את זה, אבל אני יודע שזה רק יתחיל עוד ריב אז אני התאפקתי וחיכיתי שנחזור לימים עברו, אבל זה פשוט לא קורה.
אני מיצטער על זה אבל באמת עין הדג הפך מאתר קולנוע לאתר שמדברים בערך 30% על קולנוע והשאר על ״משהו אחר״ שלרוב הוא איזה ריב כמו פה למעלה .
רק לאחרונה זה קרה- בתור ,בשני דוחקואים , בביקורת על באז/ שעבר לאדומה אש
האתר הזה הוא האתר הראשון שאני ניכנס אליו בבוקר וזה ממש לא בשביל זה . אם הייתי רוצה לקרוא על פוליטיקה הייתי עושה את ב-בכל מקום אחר- אבל אני לא .
פעם הדיונים היו חלק חשוב באתר כמו הכתבות שלו(אם לא יותר) , כרגע אין לי מה להיכנס אליו יותר.
ואני יודע- אם לא טוב לי אני לא חייב להגיב פה, לא חייב להכינס לאתר , לא חייבים לי כלום, הכל בסדר ,
אבל האתר הזה והמנהלים שלו צריכים לחשוב האם זה הרצון , אם התשובה היא ״כן״ , אז הכל בסדר אני אפסיק להיכנס עליו(או אכנס הרבה פחות רק אם יהיה סרט וארצה לקרוא ביקורת עליו), זו זכותכם וזו זכותי .
בכל מקרה לפני שאני עוזב את האתר באופן גורף חשבתי לשתף זאת.
אני לא מבין מה השאלה בדיוק
כן, היו בשבועות האחרונים יותר דיונים סביב פוליטיקה.
לא, אני לא בטוח שזה חריג עד כדי כך בתולדות האתר.
כן, גם אני הייתי שמח אם אנשים היו מדברים יותר על ענייני קולנוע פה.
לא, אני לא חושב שזה משחק של "או-או".
אבל בעיקר: מה הציפייה שנעשה? נעצור דיונים על פוליטיקה (שכן קשורים לקולנוע, כן?) כשהם קטנים? שנעבוד קשה בלהצית דיונים על נושאים אחרים?
אני לא שואל בקנטרנות – אני באמת לא בטוח מה היית מציע. כי אישית, אני הייתי מציע לעשות מה שלא מעט מהגולשים עושים – להישאר בשביל דיוני הקולנוע, לדלג על דיוני הפוליטיקה. האלטרנטיבה מרגישה לי כזאת שקצת שוחקת את גבולות השיח כאן – הרי אין הפרדה מושלמת בין פוליטיקה לשום דבר. התגובה הזאת היא פוליטית, והתגובה שלך היא פוליטית, וכמה שסרט מרוויח זה פוליטי, וסקס זה פוליטי, והכל פוליטי. אז אני יכול לעצור דיונים שעברו לצעקות חסרות פשר, אבל אם מישהו מסביר למה "אדומה אש" מעצבן אותו בגלל רבדים שהם לא אסתטיים אלא קשורים למה שהוא מפרש כמסר של הסרט – אז צריך לעצור את זה שם? אחרי 5 תגובות? 10?
אז מאוד מצער אותי לשמוע שאתה מתוסכל מהדיונים כאן, אבל מכיוון שהעניין הופנה אלי, אני חייב לשאול: מה היית רוצה שנעשה בפועל?
תראה קודם כל אני באמת לא יודע ואני לא רוצה להגיד "מה הייתי עושה"
כי אני לא מנהל אתר ואף פעם ניהלתי שום דבר(לצערי) , אז אני לא יכול ,מהבחינה הזו שאני לא יודע מה הקשיים שלך בתור מנהל, להציע הצעה שבאה מידע של מאוחרי הקלעים.
קודם כל שתדע שאני בעד חופש ביטוי(ואפילו הערתי זאת פעם אחת בתור מחמאה לאתר לא מזמן),
אבל הבעיה שלי היא שהדיונים באתר הפכו רק לזה, כמעט כבר אי אפשר להיכנס לאתר מבלי לראות דיון פתוח בנושא בסגנון זה, תראה בתגובות על תור או על "למה באז לא הצליח ?כי שני גברים או משהו ".
וזה מוביל לכך שיש את החלק באתר שהוא הכי חשוב לי "דיונים אחרונים" , שאני אוהב אותו כי אז אפשר להגיב או לראות תגובות חדשות , והוא רק מוביל לאיזה דיון פוליטי כזה(שזו הבעיה בתיאוריה של לחפש רק דיוני קולנוע ).
אני מסכים איתך לגבי רק לחפש דיוני קולנוע "טהורים" וזה מה שעשיתי, פשוט מה שאני רואה שהאתר לאחרונה מדבר רק על זה וקשה למצוא משהו שלא קשור לזה ( עד כדי כך שרוי ביקש מתום לעבור לפתיל חדש, נשמע לך הגיוני?)
לגבי הצעה? כמו שאמרתי אני באמת לא יודע מה הלבטים שיש למנהל אבל אולי לתת אזהרות מוקדם יותר? לא הייתי מוחק משהו שאינו קללות כמו שם אתה אמרת ,
אבל אולי לשים עין ולהעיר שזה לא מתקדם לשום מקום ואתם לא הולכים להסכים הרי וזה גולש לאוף טופיק מידי ? אני שואל ומעביר אליך כי אני באמת לא יודע אם זה דבר שנוח לך לעשות/ שאתה רוצה לעשות/ שאתה חושב לנכון לעשות .
*אני אמנם הרבה שנים באתר אבל זה שאני לא זוכר שפעם זה היה ככה זה לא אומר שאני זוכר נכון, הזיכרון של האדם מאוד סלקטיבי .
אני גם לא מבין את הטענה שלך
קולנוע עוסק בתרבות והבארות של סרט, הוא שמקדם ומפתח דיון על הקולנוע או גורם לו להיכשל. בדוח קופות אנחנו דנים למה סרט הצליח או נכשל בקופות. הגיוני.
אני הייתי מציע ליהונתן לעשות תמונה קבוצתית לWoke בקולנוע או העדר שלה ודעתם של הכותבים, אולי בצורה הזו שכל הצדדים יוציאו קיטור ויקבלו את מירב ההסברים וההתפתחויות הנושא יקבל רגיעה. בהרגשה שלי, אנחנו בנקודת מפנה קולנועית לטוב ולרע, כל אחד לשיטתו וזה נושא מורכב עם הרבה חילוקי דעות.
להגיד שבאז לא הצליח בגלל הwoke שיש בו או אין בו
זה טיעון שלדעתי חלש, לדעתי הוא לא הצליח כי הוא לא מספיק טוב , שזה מה שאני חושב על רוב הסרטים שלא מצליחים(טוב או לא טוב זה גם אומר האם אתה מספק את הבייסמשלך, נניח בסרטי מארוול) , אבל יותר מדעתי על הצלחה ספציפית של סרט כזה או אחר
הדיון הוא חסר טעם לדעתי
אני לא חושב שמישהו שהתווכח איתך על תרבות הwoke שינה את עמדתו במילימטר או את עמדתך , מה שאני רואה זה בעיקר ויכוחים וריבים אינסופיים שפשוט לא מתקדמים, ומתישהו זה הגיע גם למצב של ריבים בטעם לא טוב (לדעתי זה מגיע תמיד לטעם לא טוב גם אם לא תמיד קרקר עוצר אותם), מה שגורם לדעתי לאתר להפוך לא ליותר טוב מהפסייבוק בהרבה מקרים , פייסבוק זה נחמד אבל לא מתאים לפה , זו דעתי .
זה מתפתח אורגנית
(ל"ת)
מסכים
(ל"ת)
אתה צודק שזה לא שינה את עמדתי
אני כותב על כל סרט אם אהבתי או לא אהבתי, ולמה. במקרה של באז הרגשתי שזה בגלל המסר סביב הסיפור שחנק אותו. בדוקטור סטריינג' לדוגמה סתם לא היה סיפור טוב. ב2 משפטים כתבתי על הwoke ואז אונליין הגיבה ונפתח על זה דיון. אגב באותה הודעה דברתי גם על עתיד הקולנוע של פיקסאר ומה הייתי מצפה מהם לחדש. זה שאנשים נתקעו דווקא על הwoke זו בחירה שלהם.
אבל אז השאלה אם אתה לא אוהב ויכוחים פוליטיים, או שאתה חושב שהויכוחים האלו פשוט נעשים בצורה לא טובה. אלו שתי טענות שונות
הבעיה שלי שזה הפך למהות האתר ולאוף טופיק בו
נניח בוא נדבר עלי עצמי
אני גם העלתי פה במהלך השנה דיונים שגרמו לאנשים להגיב לי ,
גם דיונים שאפשר לקרוא להם פוליטים וגם לא.
אני אישית אפ אחרי כמה תגובות אני רואה שאנחנו מגיעים למעגל אני מפסיק, כי אני גם לא רואה בזה תרומה לאתר, לאנשים הקוראים בו, ולי עצמי , בהנחה שהאדם שמולי לא ישנה את עמדתי או את עמדתו (ואחרי כמה תגובות אני חושב שאין לאף מה להוסיף ) אז אני לא רואה סיבה להמשיך בשיחה(אני מסיים אותה יפה אבל מסיים).
אם הדיןנים היו ככה לא הייתי מתלונן כי זה היה הפוך למשמעותית פחות מפריע .
בכל מקרה כמו שעניתי לאנשים אחרים , אני מקבל לגמרי אפ אנשי האתר לא חושבים שאני צודק רק אמרתי את דעתי
אהה והייתי מעדיף לא לדבר בכלל על פוליטיקה אבל אני מבין שזה קיים
אם היה אפשר לדבר רק ״על קלונוע״ אז סבבה
אבל אני מבין שזה לא קיים
התחלת בעצמך דיונים פוליטיים
(ל"ת)
אילו?
אני אישית זוכר את גוני דפ וחברים (למרות שאני עדיין טוען שזה קשור לקולנוע )
אבל זה שאני נופל לא אומר שזה דבר שאני בעדו.
אני גם בעד טבעונות , אבל עדיין אוכל ביצים וחלב , הייתי מעדיף עולם שבו אני מתנהג בצורה מושלמת אבל לצערי אני לא
הכל קשור לקולנוע
גם הדיון הפוליטי בדף הזה עסק במסרים ובאפיון הדמויות בקולנוע.
כן זה לא משנה אבל לדיון שלנו
(ל"ת)
למה לא משנה?
קולנוע הוא הרבה פעמים פוליטי, וכשנכנסים למאחורי הקלעים? זה הכל פוליטיקה, כל הזמן.
ליטרלי כל החודשים האחרונים מדברים על כך שהתנגדותה של דיסני לחוק "אל תגידו גייז".
הובילה למלחמה נגד פלורידה שמאיימים בתגובה לבטל לחברה את הטבות המס במדינה.
בנוסף הגרוע מכל, שוקלים לקצר/לא להאריך את הבעלות של דיסני על מיקי מאוס
(ל"ת)
שלא נדבר על זה שגם לעשות הכל לבן, גברי וסטרייטי היתה החלטה פוליטית מלכתחילה.
הפוליטיקה לא נעלמה, היא פשוט לא הפוליטיקה של סבא שלנו.
אני מיצטער אבל אתם אשכרה מדברים על פולטיקה בשרשור שהתנגד לזה
אני אמרתי לא לדבר בגלל שפעם לא היה? דיברתי על הסרטים ? לא אכפת לי מהסרטים ? דיברתי על האתר בלבד
והכן, התחלת שרשורפלצת שלא קשור לקולנוע.
קצת מוזר לטעון למה אתם מדברים על פוליטיקה כאשר פתחת על זה דיון (דרך אגב, ההודעה הראשונית שלך בשרשור נחשבת פוליטית בעצמה. אין דרך להתחמק מזה)
הפוליטיקה מאז ומתמיד הייתה חלק מכמעט כל דבר
הכל מתקשר לאג׳נדות בסופו של דבר.
השאלה היא כמה מתעסקים עם הפן הפוליטי שיש ותמיד היה בסרטים וכמה בצדדים האחרים שקצת יותר נעים לדון עליהם.
העניין הוא שבכל הנוגע לויכוחים רעיוניים של התנגשות אידיאולוגיות, הטון הוא בדרך כלל פחות נעים מאשר בדיונים קולנועיים קלילים שלא מערבים ערכים משמעותיים ואידיאולוגיות.
שני אנשים שדנים על מהלך כלשהו בסרט, שלדעת אחד היה מאוד הגיוני ולדעת השני היה ממש לא הגיוני, עשויים לנהל דיון ברוח טובה ונעימה הרבה יותר משני אנשים שדנים על משהו אידיאולוגי / פוליטי, שם הרבה יותר קיים סיכוי להתנצחות לא נעימה.
אז הפוליטיקה תמיד נמצאת, השאלה היא כמה דגש אנחנו נותנים לה.
האם בגלל שהפוליטיקה קיימת בסרטים, אנחנו רוצים שהאתר יהפוך לאתר שרוב הדיונים בו הם פוליטיים? אני, לפחות, לא הייתי רוצה.
אז אולי צריך להתחיל לנהל דיונים שקשורים לפוליטיקה בצורה יותר נעימה
או פשוט לדוו בהאם מארוול זה סינמה או לא.
הדיונים האלה היו מאד קלילים ;)
👺
הסינמה של DC:
ובלי צחוק מקווה שהנרי קאוויל יחזור בשבת. יש משהו מחמם את הלב עבור המעריצים גם אם הוא לא היה הסופרמן הנכון לדעתי.
כישרון
לדעתי הוא סופרמן מעולה.
למה כבר אפשר לצפות? הופעת קמע והפעם עם הראש של קאביל? הופעה לשתי סצנות?
ואם יקרה נס ויכירזו על סרט סולו המשך, מתי נזכה לראות אותו? על הפלאש הכריזו ב-2014.
העניין שWB מנסים לפטר את קאוויל במשך שנים
פשוט לא רצו לעורר את זעם המעריצים. השאלה אם ההנהגה החדשה רוצה אותו או לא, אם כן אז אין מניעה שלהם לתת סצנת קרדיטים שלימה עם הנרי בסוף בלאק אדם.
ולגבי הדמות שלו כסופרמן, הריינג' של הנרי לא מספק לדעתי (במכשף זה יותר מורגש) וזו דמות שאמורה להביא תקווה ולא הרגשתי את זה ממנו. מצד שני הסרט הראשון לא אהבתי, BVS היה דיי גרוע ורק בגרסת סניידר לליגת הצדק משהו התייצב שם.
חכי שתשמעי שז'אק סניידר הולך לביים סרט של טום וג'רי. זה דווקא נשמע משעשע.
אני לא בטוחה שסופרמן בטייק של סניידר
זו באמת דמות שאמורה להביא תקווה.
אבל זה נכון שהריינג' שלו מוגבל
בעתיד
הוא מן הסתם נועד להפוך לסמל של תקווה (הבסיס האופטימי באישיות שלו כבר קיים).
דווקא ליגת הצדק הוא הסרט המאכזב (שניהם) מבחינת מימוש הפוטנציאל והתפתחות. סתם גיבורים מול נבל בלי עולם מסביב.
לא צריך את סניידר
הוא סתם לוקח תסריטים ומוסיף ויזואליה מרשימה.
אם אתה חושב שמבחינתי סניידר זה ״סינמה״, אתה ממש לא בכיוון…
לא אמרתי שכל הדיונים הלא פוליטיים הם ברוח טובה
רק אמרתי שדיונים פוליטיים / אידיאולוגיים נמצאים בסיכון גבוה יותר להפוך להתנצחויות לא נעימות והרבה פעמים גם להגיע לפסים אישיים.
ובאופן כללי, אני הייתי שמח אם היו פחות דיונים אינסופיים, כאלה שנמשכים ונמשכים גם כשכבר ברור לכל מה העמדה של כל אחד ובלי ששמים לב טוענים את אותם טענות שוב ושוב, ואני רק שואל את עצמי באיזה שלב זה הולך להיגמר.
דיונים כאלה הם מתישים גם כשהם לא על נושאים פוליטיים.
ועכשיו אני שם לב שהדיון הזה עצמו מתחיל להיות כזה, אז נראה לי שכדאי לי לפרוש.
בכל מקרה, שכל אחד יכתוב מה שהוא רוצה.
אני רק את דעתי אמרתי בנוגע לדיונים שכאלה ואני בהחלט מסכים עם אבי3 שהתדירות של דיונים מהסוג הפוליטי באתר עלתה לאחרונה וחבל על כך.
ומה שקרה בסוף שעשו מכל מה שאמרתי בדיחה
(ל"ת)
המטרה של דיונים היא לא בהכרח לשנות למישהו את העמדה.
אפשר ללמוד ולהנות מדיונים גם אם בבירור העמדות אינן עומדות להשתנות (למעשה, התבצרות בעמדה היא מרכיב יסודי בוויכוחים. מעטים הפעמים שחזיתי בשינוי דעה). זה לא קרב אם מנצח/מפסיד או תוצאה שצריך לחתור עליה, המעגליות שתיארת היא חלק מהותי מדיון בעיניי.
מסכימה ומוסיפה
אנחנו אף פעם לא יודעים איזה ויכוח ישנה את דעתנו, אבל גם אם זה יקרה רוב הסיכויים שזה לא יקרה בזמן אמת.
אני זוכרת כמה וכמה ויכוחים (לאו דווקא כאן, אלא באופן עקרוני בחיים), שנכנסתי אליהם עם עמדה מאוד מובהקת ובזמן הויכוח עצמו מה שעשיתי כל הויכוח זה רק למצוא איך לפרק את הטיעון של הצד האחר. אבל אז – יום אחר כך, חודש אחר כך, שנה אחר כך – הדעות שלי השתנו, והן השתנו בגלל אותן הזרעים שנשתלו באותם הויכוחים שלא הייתי מסוגלת לקלוט באותו הרגע, אבל איכשהו כן נקלטו אצלי לטווח הרחוק.
היום אני מגיעה עם יותר מודעות לדיונים האלה ואני כן מנסה באמת להקשיב למה שהצד השני מנסה להגיד ולא סתם לנסות להוכיח לו שאני צודקת, אבל זה מאוד קשה, יש הרבה אגו שמעורב בסיפור הזה. מה שקורה בזמן אמת זה דבר אחד, אבל איך זה ישפיע לטווח הרחוק זו כבר שאלה אחרת לגמרי…
אנחנו עושים דיון אם כדאי שיהיו דיונים באתר 😱
בכל מקרה ,
כמו שאמרתי המעגליות היא לא הבעיה העיקרית שלי.
יותר שהדיון הלא קולנועי הפך למהות האתר ושזה גורר ריבים(שלדעתי היו לאחרונה ריבים גם אם לדעת קרקר לא היה צורך לעצור אותם).
המעגליות זה גם משהו בעייתי
שלי הוא נראה מיותר אבל זה לי
אפקט סטרייסנד
works every time…
נכון, אני משתדל להקשיב אפילו שאני לא מסכים
אנחנו יכול לומר שמה שלקחתי מהויכוח עם אונליין, זו נקודה ספציפית שלאוו דווקא משנה את עמדתי אבל היא גורמת לי לחשוב.
היא כתבה: "אם כל אדם ישכנע את עצמו שהוא גדל טוב ונכון, ויהיה חשוב לו לשחזר את התרבות מילדותו לדור הבא, האנושות לא תתקדם".
לא יודע מאיפה היא הביאה את זה, או על בסיס מה, אבל זה גרם לי לחשוב בלי קשר למה שאני רוצה לראות בקולנוע, האם זה אומר שאני בגיל 30 מנסה להישאר צעיר על ידי זה שאני דורש עוד ממה שגדלתי עליו? האם יש כאן אחיזה עם דחף יותר פנימי ועמוק? יכול להיות שככה זה מרגיש להזדקן? לראות שהתרבות משתנה לנגד עיניך, גם אם ללא סיבה מוצדקת להרגשתך ולדור החדש בכלל לא איכפת?
איך אני גאגא בעתיד צריך לחנך את ילדיי? לנסות להעביר להם את הגבר שנבנתי במשך השנים, או גרסה יותר מעודכנת כביכול? מעניין. בכל מקרה זה מה שלקחתי מהויכוח, גם אם על פניו היה נראה שלא לקחתי כלום. אני עדיין לא מסכים איתה ומשנה עמדה. וקצת ביאס אותי שהיא כתבה בצורה אטומה (לפחות ככה זה הרגיש לי) כי אני חושב שהיה לזה פוטנציאל להגיע לעומק ולא רק הרגשה של ויכוח או ריב, כמו שאחרים קיבלו את זה
גם לי העניין הזה מפריע כבר זמן מה
אבל אני לא חושב שזה משהו שהעורכים יכולים לשנות או להשפיע עליו.
מדובר פה נטו על קהל הגולשים.
העורכים נותנים לקהל להתבטא בחופשיות ולדון בנושאים שהם רוצים, וזה בדיוק מה שצריך להיות.
הייתי רוצה שהקהל יניח קצת לפוליטיקה (במיוחד שרוב הזמן אלה אותם דיונים שחוזרים על עצמם עם אותם עמדות של שני הצדדים ותחושה שהכל בדיונים האלה אותו הדבר) ויתעסק יותר בצדדים הלא פוליטיים של הקולנוע.
בכל מקרה, הקריאה שלך צריכה להיות מופנה אלינו הקהל ולא לעורכים שבאמת עושים את עבודתם בצורה הטובה ביותר.
אני מסכים ולא התלוננתי עליהם
אני לא התלוננתי התלוננתי על ההנהלה , אלא אל ההנהלה, אני חושב שבסהכ כולם מתנהלים פה טוב, אני כן אמרתי שהיא צריכה לחשוב אם היא רוצה שהאתר שלה ילך לדרך הזו.
כי אני מאמין שאם אותי זה מרחיק זה ירחיק אנשים הדומים לי וגם הם יבקרו פחות באתר.
כמו כן, פניתי מהתחלה אל האתר עצמו וגם אל ההנהלה שלו(שאני אמרתי פה בתגובה הזו וגם בתגובה הראשונה שלי ״האתר צריך לחשוב״ הכוונה לאנשים שכותבים בו)
בכל מקרה אתה צודק אני פונה גם לכותבי האתר ולכותבים באתר
(***אבל אם זה מה שהאנשים שכותבים באתר רוצים לדבר על דברים כאלו וההנהלה מקבלת את זה אז אני ״הבעייתי ״ שלי זה מפריע ולא לשאר)
הצעה
אני חושב שמה שיכול לעזור זה להגביל את כמות התגובות שמראים לכל כתבה בדיונים המתגלגלים. ככה, אם יש שרשורפלצת (שבדרך כלל הוא על פוליטיקה, או לפעמים על מארוול) לפחות זה משאיר מקום למי שרוצה להצטרף לדיונים שכן מעניינים אותו.
ואם יש תגובה מאוחרת לשרשורפלצת ישן?
רק בגלל שזה היה בדף ביקורת ומישהו בדיוק השלים את הסרט? אז לא נראה אותה: הרגע הרגת את מניח רעפים נוצרי.
זה נכון גם להצעה של השתקה של עמוד. הרגת את העמוד.
הצעה לכבות התראות לשרשור ספציפי כבר יותר הגיונית (לא יודע רמת הסיבוך הנדרשת).
לאחרונה אני משלים דפים ישנים. גם פעם היו שרשורים על כל נושא בעולם. מה שכן, אנשים היו מתנצלים על ה"אופ טופיק", ואנשים ספציפיים בלבד היו עושים צנזורה עצמית וקוטעים בשלב מסוים.
אני כן רואה שהנושאים הדומיננטיים משתנים: כשיש מבצע צבאי או סמוך לבחירות, יש הרבה יותר הודעות פוליטיות. בעשור האחרון נושאי הכלכלה (לרוב הדיון מתחיל ממימון סרטים ישראלים) , נושאי גיבורי על, ונושאי ייצוג (מיעוטים, נשים). לך לתחילת המילניום, הכל שר הטבעות, רק שר הטבעות, יצא לי מכל החורים (ואני אוהב שר הטבעות). גם נושא ייצוג גייז היה לא קטן בגלל כל מיני יוסי וג'אגר והר ברוקבק.
אישית, אני קורא את האתר כ 17 שנה, ומגיב אקטיבית בערך בחמש האחרונות. אז יש אולי שוני במגיבים. וגם אנחנו הזדקנו, כן?
מסכימה
אני לא רואה הרבה הגיון בהשתקת התראות על עמוד ספציפי, כי כל המטרה היא לעדכן כשיש משהו חדש. לצד מי שלא רוצה לראות את זה, בוודאי יש גם אנשים שמעוניינים לדעת כשהשרשור מתעדכן, וכן עוקבים אחריו. זה גם שם את המנהלים בעמדה של צנזורים, שצריכים להחליט מתי עמוד כבר לא ראוי להופיע בעדכונים, וזה בלי להיכנס בכלל לתרחיש שבו יש כמה פתילים במקביל, שרק אחד מהם אוף טופיק (מה שקורה המון).
באופן אישי אני חושבת שהדרך הכי טובה להתמודד עם הסוגייה הזו היא מישטור עצמי של הקהילה, בעיקר כשזה מגיע לטרולינג בוטה. אם מישהו כותב משהו שכל מטרתו להשיג תגובה ולעצבן, אפשר פשוט להתעלם ממנו, זה בוודאות ובאופן חד משמעי ה״מענה״ היעיל ביותר להודעות שרק מחפשות להתסיס ולעורר מחלוקת.
לא הבנת
ההצעה שלי הייתה להגביל בכל זמן נתון את כמות התגובות שמופיעה לכל כתבה. כלומר, שאם מבין 20 התגובות האחרונות, 10 היו לכתבה אחת, יופיעו בתגובות האחרונות רק 2 מתוך התגובות האלו וכל שאר התגובות שמוצגות יהיו מכתבות אחרות. אז תגובות חדשות לשרשוריפלצת ישנים כן יופיעו.גם שרשוריפלצת חדשים יופיעו כל הזמן, פשוט יהיה גם מקום לעוד דיונים למי שלא רוצה להתעניין בהם.
אגב אני גם מוכן להתנדב לכתוב את הקוד לזה אם זה עוזר.
אה, זו הצעה נחמדה!
דומה לשיטת הייצוג של מחוזות קטנים בפרלמנטים (ראית איך דחפתי פוליטיקה?). זה, יחד עם יכולת השתקת שרשור ספציפי, מעניקים כח רב לאדמינים, ומשתמשים בשיטה רכה של אכיפה.
בתור מישהי שהיא חלק מהשרשורפלצתים האלה
לחלוטין תומכת.
אני מעדיפה שבדיונים האחרונים יהיה את התגובה האחרונה מכל דיון נפרד ויהיה שם חיבור למקסימום דפים שהיה בהם חידוש לאחרונה, מאשר את ה10 תגובות באותו שרשורפלצת שעכשיו מדבר על הנושא הפוליטי האחרון שתווכחים עליו.
ולגבי הבקשה של אבי – מצד אחד אני מבינה אותך לחלוטין. ויש מצב שלפעמים אני דוחפת את הדיונים לגבולות שאני כבר מבינה שהם על סף האופטופיק (אם לא עברו את זה כבר).
מצד שני- בשיא הכנות – אני פשוט לא מצליחה למצוא אף מקום אחר. נגמרו המקומות האינטרנטיים שאפשר לנהל בהם דיון אינטלגנטי, עם שני צדדים שמקשיבים אחד לשני, מעלים טענות ומנמקים, וכשאחד הנושאים האלה עולים כאן אני לרוב פשוט נהנית מדי מהדיןו כדי לשים לב…
אני עוצרת ברגע שמבקשים, ואני גם אשתדל לשים לב יותר בזמן שהדיון מתפתח (אל תכנס עכשיו ל"מצאנו באינטרנט 38", בדיוק סיימתי לכתוב שם איזה מגילה שלחלוטין קשורה לסרט, אבל היא קשורה גם להרבה דברים מאוד פוליטיים), אבל בכנות? זה יהיה לי קשה. האנשים כאן חכמים מדי. זה מעניין מדי…
אל תשני את עצמך בגללי
כמו שאמרתי אני נותן לאתר להחליט לאן הוא רוצה להגיע
אם זה המקום שטוב לו זה זכותו
מי אני שאחליט על כולם או הרוב? אני יודע יותר טוב מהשאר? אני אמרתי את דעתי בלבד, אם הרוב לא מסכים איתי אז זה אומר שכנראה לאתר זה המצב הטוב וזה זכותו
^ case in point ^
רואה למה כל כך כיף להתדיין עם אנשים פה?
וכן, יהיה לי חבל אם תעזוב, יצא לנו כבר להתדיין אי אלו פעמים, ומכל דיון שכזה אני מרגישה שאני קצת מחכימה. ואתה לא היחיד שאומר שזה מפריע לו, אז כן, אני אחשוב שנייה לפני שאני מחליטה לתרום לדיון מהסוג הזה באתר (שלא לומר מציתה אותו…), ואנסה לשאול את עצמי האם זה באמת מהותי וקשור לדיון על הסרטים. או שזה סתם ויכוח פוליטי נחמד ואז עדיף לוותר.
לא מבטיחה שאצליח, אבל מבטיחה לנסות…
אוקי קודם כל תודה רבה גם על המחמאה וגם על כך שתנסי ללכת לקראתי
בכל מקרה הכל בסדר לא חשוב מה יקרה (העיקר הכוונה כמו שאומרים).
אני לא נעלם לגמרי , מקיסמום אכנס פחות כדי להתחמק מדיונים ארוכים אבל אבוא לכל מיני סקרים, ביקורות וזה
הבעיה היא טכנית
בגלל "דיונים אחרונים".
הפתרון צריך להיות טכני.
אידיאלית, השתקה של תגובה וכל מה שמשורשר אליה.
או הגבלה מהסוג שבארטושק הציע.
או לפחות השתקה של עמוד.
רעיונות טובים לשניכם
אני לא יודע אם זה אפשרי טכני
אבל הריעונות האלו נשמעים טוב
* כמובן שאמרתי שזו הבעיה העיקרית שלי בעניין הזה, אם למישהו בעיה דומה לשלי אבל ללא קשר לדיונים אחרונים אז לא יודע אם זה יפתור לו, אך בכל מקרה אני חושב שזה יתרום לכל מי שזה מפריע לו.
השאלה כמובן אםהזה אפשרי
למקרה שזה לא ברור
השתקה/הגבלה אצל המשתמשת, בהתאמה אישית.
כאן אפשר להשתיק עמודים,
אבל רק לדיונים המתמשכים:
https://www.fisheye.co.il/user-account/newstorylist/
הצעה שדומה למשהו קיים
תיבה עם רשימת כותרות דפים כמו ב"דיונים מתמשכים" ו"דיונים חמים", ובה כל הדפים שנכתבו בהם התגובות האחרונות, עם מספר התגובות החדשות בסוגריים.
משום מה נמחקה לי מפה תגובה און טופיק והייתי שמח לדעת למה
(ל"ת)
זה כנראה באשמתי
(ל"ת)
איך?
(ל"ת)
כמובן שאני צוחק אבל דיברתי פה נגד האוף טופקים (אמנם התכוונתי לפוליטקה אבל עדיין)
אז בגלל זה קרקר לא רצה לתת לך לכתוב על זה
זה לא נכון וסתם צחקתי
אמרתי און טופיק, לא אוף טופיק... לא משנה.
(ל"ת)
אהה אופסי סליחה כן כל מקרה כמובן שצחקתי גם אם התבלבלתי
(ל"ת)
הטריילר החדש לבמוכים ודרקונים
נראה כיף. אין לי שום היכרות עם המשחק אבל זה נראה כמו סרט די קליל שלא לוקח את עצמו ברצינות עם עיצובים מגניבים של יצורים ומקומות. סרט גונזו כזה, קצת כמו וורקראפט של הבן של דיוויד בואי (בורח לי השם כל הזמן).
דאנקן ג׳ונס
(ל"ת)
OMG הרגע הוכרז Marvel Zombies הסדרה הראשונה ממארוול סטודיוס
שתהיה מדורגת TV-MA!!! במילים אחרות מדורגת R ל18+! למי שלא מכיר. מגיעה ב2024!!
כשיצאו סדרות של הדרדוויל-וורס לדיסני+ באמריקה אני שערתי שזה מה שיקרה. שוב יוצא שדייקתי, אומנם זו סדרה מצויירת ולא בהכרח קשורה לMCU ויקום 616, אבל זה בלתי נמנע שמארוול סטודיוס מכוונים לתכנים למבוגרים. זו החותמת! וואטץ' יורסלף DC!!
לא לחינם בדיוק היום עלו לשירות דיסני פלוס בארצות הברית 2 סרטי דדפול ולוגאן! מחר הכרזה לדדפול 3? שאמרו כבר שהוא יהיה מדורג R. עוד דבר ענק הדמות של דדפול הופיעה ביורו דיסני, זה אומר שדיסני לא פוחדת שיהיה עובר לאפ של דמות שיכולה להתקבל גם בגרסה לילדים וגם למבוגרים וזה אומר שיפט ענקי בחברה! היא עכשיו לא תהיה רק בעלת הפרנצ'ייזים הכי גדולים, אלא היא גם תוכל להילחם ראש בראש עם WB עם תכנים למבוגרים שזה ענק. דיסני יותר לא תהיה מוכרת רק בעלת מותגים לילדים אלא גם למבוגרים.
תמונה מתוך הסדרה של הזומבים.
עם הגישה החדשה שלהם, של הפרדה בין התוצרים השונים, זה דווקא הגיוני
מון נייט היא התוצר הראשון של אולפני מארוול שקיבל בדיסני פלוס סיווג של 16+ ובמקרה או שלא במקרה זו גם סדרה שאין בה שום קישור לשאר היקום (חוץ משלט באוטובוס חולף ואזכור אקראי למדריפור שנמשך חצי שנייה), מה שהופך אותה לעומדת בפני עצמה ולא נראה כרגע שמון נייט הולך להפוך ממש לחלק מהיקום (אלא אם הוא הופיע במיס מארוול שלא ראיתי, אבל קשה לי להאמין).
זה כנראה מה שמארוול מתכוונים באופן כללי לעשות עם תוצרים שהם יותר למבוגרים: לבדל אותם משאר תוצרי מארוול ולשים אותם בפינה נפרדת משלהם.
בצורה כזאת מארוול יכולים לשלב תוכן עם סיווג גבוה יותר ובמקביל לשמר את הקהל הצעיר שצופה בשאר התוצרים.
What If עונה שניה תגיע בתחילת 2023
ותכלול את סקרלט וויטץ' והלה. עונה 3 גם הוכרזה כבר.
אקסמן 97! תגיע בסתיו 2023, כשעונה שנייה כבר קיבלה אור ירוק. את האקסמן הפעם מגנטו יוביל.
יודע אם אקסמן 97 המקורית נמצאת בדיסני פלוס?
(ל"ת)
לא נמצאת
מאמין ומקווה שיעלו בקרוב
לפי הבנתי רק בחול לא בארץ
אבל אתמול לראשונה הם העלו אותה בסדר של העלילה ולא בסדר של שהיא שודרה עם בעיות הפקה שהפכו פרקים.
ספיידרמן 'פרשמן ייר' תגיע לדיסני+ ב2024
ולבסוף מסתבר לא תהיה בMCU וזה לא שנותיו הצעירות של ספיידי הולנד, גם מבחינת סיפור וגם השחקן של מה אם יחזור, בגלל זכויות של סוני, ככה זה שזכויות האנימציה של ספיידרמן שייכות לסוני בסרטים ולדיסני בסדרות. בלייב אקשן שייכות לסוני ובהסדר עם דיסני הם יכולים לעשות סדרת לייב אקשן עם אמזון.
דוקטור סטריינג' ודרדוויל ידובבו על ידי השחקנים שלהם מהMCU ונורמן אוסברן יחליף את איירון מן כתפקיד המנטור.
הסדרה מבית מארוול סטודיוס וחודשה כבר לעונה שנייה בשם 'סופמור ייר'.
בדיוק באתי לשלוח איפה אתה עם כל ההכרזות המטורפות הללו
יהיה באירוע הכרזות לדברים של דיסני /פיקסאר?
זה תחת דיסני העלו את הפאנל של אוצר לאומי
שתעלה כסדרה בדיסני+ ועשו טיזינג שניקולאס קייג' יחזור לעונה שנייה.
אבל הכרזות של ממש פיקסאר ודיסני שמורות לכנסת הענק של D23, שיערך בספטמבר.
סבבה מחכה בקוצר רוח
אבל בחייאת 2024 לספיידרמן!! נו כבררר
עד 2024 אנחנו צפויים לקבל הרבה ספיידרמן
הסרטים המצויירים של הספיידר וורס. הסדרה של סילק באמזון וספיידרמן במה אם עונה שנייה ושלישית. שנה הבאה יש מאדם ווב של סוני, שזה נשמע דיי גרוע אבל לפחות זה כבר קשור לקורים ואמורה להיות שם גם בלאק קאט, שזה פספוס ענק לא להפגיש אותה עם ספיידרמן. מעבר לזה לא נראה לי סוני תשב יותר מידי זמן על ביצת הזהב של טום הולנד והיא תרצה להחזיר אותו ב2023-2024 לכל המאוחר לארק הקולג' שלו.
אין ספק שיהיה ספיידרמן אבל לא סדרת אנימיצה של דיסני
שלרוב היא היותר טובה .
כל מה שעם טום הולנד ברןר שיהיה ולדעתי יהיה טוב
אבל זו גזרה אחרת
האמת אבל חשבתי שהסדרה תהי בסגנון כזה
אחרי כל כך הרבה סדרות ספיידרמן נראה לי מוזר אם היא לא תיהי ככה.
בסוף סדרות האינמיצה של ספיידרמן תמיד היו – ספיידרמן בבית הספר נלחם מול נבלים ומנסה לשמור את סודו , בטח גם מרי ג’יין תיהי ופלאש ואדי ברוק וכו וכו.
ואוסברון הוא הגובלין (והוא מחליף את איירון מן שאיירון מן החליף אותו לפני כמובן) .
אולי גם יהיה לנו הסבר איך הוא קיבל את הכוחות שלו(בפעם המאה)
אני בעד