נראה שעונת הסתיו מוציאה את כל האולפנים מתרדמת. הפעם STX Entertainment מצטרף לחגיגה אחרי שכמה סרטים של האולפן נכשלו ברצף וכמעט הביאו אותו לפשיטת רגל, ועכשיו נעזר בג'ניפר לופז כדי להשיג את הלהיט הגדול בתולדותיו (הקצרות).
אבל בינתיים וורנר יכולים להיות מרוצים… בצורה מאופקת. "זה: חלק 2" שמר על המקום הראשון עם הכנסות של 39.6 מיליון דולר בסוף השבוע האחרון. מדובר בהכנסה קצת יותר גדולה מהצפוי, עם ירידה של 56.5 אחוזים בלבד – אבל זאת ירידה חדה יותר מהירידה של סוף השבוע השני של הסרט הראשון שירד רק ב-51 אחוזים אחרי פתיחה הרבה יותר גדולה והרוויח 20 מיליון דולר יותר בסוף השבוע השני שלו.
בכל קנה מידה הסרט הזה לא מצליח כמו קודמו. ההכנסות הכלליות של הסרט עומדות על 322 מיליון דולר – רחוק מאוד מ-700 מיליון של הסרט הראשון, סכום שאני לא בטוחה שהסרט הזה יצליח להגיע אליו. מה שכן, ההכנסות של שני הסרטים ביחד הופכות אותם לזיכיון של מיליארד דולר, שזה ממש לא מובן מאליו בימינו, במיוחד לזיכיון אימה ובמיוחד לזיכיון אימה של שני סרטים בסך הכל.
האולפן שממש יכול לפתוח בקבוקי שמפניה הוא STX Entertainment שזכו במקום השני המכובד עם "נוכלות בלי חשבון" שהכניס 33.1 מיליון דולר. זאת הפתיחה הכי גדולה של האולפן אי פעם (זה עדיין אולפן חדש וקטן) כשהמקום השני שלו הוא "אמהות רעות" שפתח עם 23 מיליון דולר. כלומר – הם הצליחו לעבור את הפתיחה הכי טובה שלהם בכמעט 10 מיליון דולר. לא רע. אולי STX Entertainment עלו כאן על משהו שעובד בשבילם, כי 67 אחוז מהקהל של הסרט הזה היו נשים. כמובן שלא מספיק שזה יהיה סרט רק בכיכובן של נשים, הסרט צריך גם לעבוד – והסרט הזה עובד.
המסע של הסרט הזה רק מתחיל וכבר יש באזז לגבי האפשרות שג'ניפר לופז תקבל עליו מועמדות לאוסקר. כמובן, שאלו רק שמועות אבל זה אחלה יחסי ציבור לסרט. מה גם שלהריץ קמפיין אוסקר זה ממש יקר ורוב האולפנים הקטנים כמו STX Entertainment פשוט לא יכולים להרשות את זה לעצמם. וגם צריך להודות שחלק מההצלחה של הסרט נובעת מזה שג'ניפר לופז יודעת לעשות יחסי ציבור לכל דבר שהיא נמצאת בו. גם אם היא לא תקבל מועמדות לאוסקר, יש סיכוי טוב שהיא תקבל מועמדות לגלובוס הזהב כי יש הרבה יותר מועמדויות בטקס הזה והם אוהבים לקחת מועמדות פופולאריות כדי להגדיל את הרייטינג.
באופן מעניין כל שאר הסרטים בטבלה שנשארו מהשבוע שעבר ירדו בפחות מ-30 אחוזים. זה ממש ממש מפתיע. כן, יש להם הכנסות קטנות בשלב הזה של ההקרנות שלהם, אבל גם זה לא תמיד מוביל לירידות קטנות ובטח שלא באופן גורף שכזה.
אז במקום השלישי נמצא "המטרה: שומר הראש" עם 4.4 מיליון דולר. זה אחד מהסרטים שמבקרים שונאים וקהל היעד ממש אוהב. יש לו ציון של 39 ברוטן טומטוז וציון קהל של 93 אחוז באותו אתר. יחי ההבדל הקטן. חודש אחרי שיצא, הוא עדיין מצליח להיות בשלישיה הפותחת – הישג לא קטן, במיוחד לסרט אקשן קטן. אפשרי שהוא יישאר עמנו בטבלה לעוד זמן רב…
מתחתיו "ילדים טובים" ממשיך להפגין כוח השרדות יפה עם עוד 4.2 מיליון דולר. במקום החמישי "מלך האריות" לא רוצה לעזוב את החמישייה הפותחת ומכניס עוד 3.6 מיליון דולר.
קצת יותר למטה, יש לנו כמה סרטים שההבדלים בין ההכנסות שלהם הם ממש קטנים. במקום השישי "מהיר ועצבני: הובס ושואו" הכניס עוד 2.79 מיליון דולר ובמקום השביעי "Overcomer" ממשיך לרדת למרות שהוא התרחב לעוד 140 בתי קולנוע. הוא הכניס עוד 2.72 מיליון דולר.
במקום השמיני יש לנו כניסה חדשה ומאכזבת – "החוחית". הסרט פתח עם 2.6 מיליון דולר בלבד למרות ההצלחה של הספר, כי לא כל עיבוד של ספר לסרט עובד. במקרה הזה עם 25 אחוזים ברוטן טומטוז משהו בהחלט לא עבד – לא חדשות טובות לוורנר שהיו שמחים שהסרט הזה ישיג הצלחה קופתית או ביקורתית.
במקום התשיעי נמצאת הירידה הכי קטנה של השבוע (רק 13.5 אחוז) ששייכת ל"The Peanut Butter Falcon" (או בשמו הישראלי "חיים אחרים", כי לא מגיע לנו שום דבר טוב אי פעם) שהכניס עוד 1.8 מיליון דולר ונכנס לעשיריה בפעם הראשונה אחרי שהיה בקולנועים כבר שישה שבועות. הסרט התרחב בעוד 180 בתי קולנוע השבוע וביחד עם ההכנסות הממש מצומצמות של סרטים אחרים, קיבל את הרגע שלו בכותרות. זהו עוד סרט בכיכובו של שיה לה-באף שרוב האנשים פשוט לא מעוניינים לראות.
במקום האחרון אפשר לנופף לשלום, נראה לי, ל"דורה והעיר האבודה" שהכניס עוד 1.8 מיליון דולר. ההכנסות הכלליות של הסרט עומדות על 90 מיליון דולר רק חבל שהתקציב של הסרט הוא 49 מיליון דולר, ככה שדי בטוח שזאת הפעם האחרונה שנראה את דורה על המסך הגדול אלא אם כן היא תצליח בטירוף בצפייה ביתית.
בשבוע הבא יוצאים שלושה סרטים חדשים: "רמבו 5" שבו סילבסטר סטאלון יחזור לדמות של רמבו ולסרט שמהטריילרים שלו אני לא יכולה להחליט למה הוא דומה יותר, "חטופה" או "שכחו אותי בבית" על סטרואידים. מה שלא יהיה, הנוסטלגיה ששולטת בצופים בימינו כנראה תביא מידה מסוימת של הצלחה לסרט. בנוסף יוצאים "אד אסטרה" בכיכובם של בראד פיט, רות נגה, טומי לי ג'ונס, ליב טיילר, ודונלד סאת'רלנד בסרט שזכה לתואר "2001: אודיסאה בחלל" פוגש את "אפוקליפסה עכשיו". לסיום, ייצא גם הסרט של "אחוזת דאונטון" עם הקאסט המקורי של הסדרה שימשיך את העלילה של הסדרה ויכלול ביקור של המלך ואשתו.
אגב, לא יצא לנו להתייחס וזה כנראה יחכה לאיזה קצרצרים
אבל.. אה.. ראיתם את הקאסט של "יחידת המתאבדים 2, כלומר לא 2, מה פתאום"?? (קישור: https://www.wired.com/story/the-suicide-squad-cast/)
לא כתבתי את זה בדוח הקודם אבל
לבנתיים דיסני הם היחידים שפתחו בסופש בUS מעל 100 מיליון בכל 2019! זה 2 לא צלח. עוד 3 אופציות לשבור לדיסני את הבלעדיות אבל כל אחת נראית פחות פחות ריאלית. הג'וקר כרגע מוערך לפתוח בכ80 מיליון, אולי הוא ההוא יפתיע אבל בהחלט הדירוג R לא עוזר. ה2 האחרים בזמני החגים. ג'ומנג'י 2 סיכוי נמוך מאוד, במיוחד שהשנה מלחמת כוכבים סוגרת סאגה ופרוזן 2 יפוצץ את הקופות עד אותו רגע וימשיך. האחרון זה קאטס והוא הקלף הפרוע אם הקהל ירצה לראות משהו משונה והזוי. אבל אם אחת מהאופציות לא קוראת. דיסני משאירה לעצמה את ההשיג הבלעדי שאני לא יודע אם אפשר לזכור *מתי חברה עשתה זאת לאחרונה וזה יצטרף לשאר השיאים המטורפים ששברו השנה.
*אם יש למישהו מידע..
והשמועה החדשה שעושה רעש:
מרוול רוצים את ווידון בחזרה, הפעם לבימוי סרט האקס-מן המאותחל שלהם (בעוד כמה שנים טובות, ובכל-זאת):
https://www.themix.net/2019/09/rumor-joss-whedon-to-direct-x-men-film-for-marvel-cinematic-universe/
מצד אחד, זה בהחלט נכון בהתאם להיסטוריה של וידון עם האקס-מן
מצד שני… אני עוד מחכה למשהו שיחזיר את הטעם הטוב בפה בנוגע לוידון. הפרויקט האחרון, וההתנהלות שלו לאחריו, היו… בינוניים מדי.
מה היה הפרויקט האחרון שלו?
נראה שמאז עידן אולטרון הוא בעיקר נח.
הפרויקט הנוכחי הוא סדרת טלוויזיה על מכשפות באנגליה הויקטוריאנית
(ל"ת)
הפרויקט האחרון היה בהחלט "עידן אולטרון"
(ל"ת)
ראיתי לא מזמן שוב. סרט נחמד דווקא.
כן, מה שהוא עושה שם עם וונדה זה קצת מעצבן, אבל הדמות של אולטרון עצמו היא נהדרת, וזו הפעם הראשונה שיש בנייה נורמלית של כל סאגת אבני האינסוף, ואני ממש מחבב את הדמויות של ברטון ושל ויז'ן.
אני חושב שהבעיה המרכזית עם הסרט היא שבהמשך מארוול התעלמו לגמרי מהיכולות של וונדה ושל ויז'ן כפי שהן מוצגות כאן. אני מבין למה, אבל זה הופך את כל הסרט לפחות משמעותי.
הבעיה העיקרית עם עידן אולטרון
הוא שלאורך חלקים גדולים ממנו לא נראה שמישהו אשכרה ביים אותו. או ליתר דיוק: נראה שבאותם חלקים מישהו דחף את הבמאי באלימות החוצה, ואמר לאנשי האפקטים: אוקי, קחו את זה מכאן. ביותר מדי מקומות הסרט הזה נראה כמו תצוגת תכלית של אגף המחשבים, לא כמו, ובכן, סרט.
לא שמתי לב
באמת. כיוון שכל סרטי גיבורי העל בשנים האחרונות נראים לי כמו אוסף CGI אחד גדול, אני לא יכול להגיד שכאן זה הרגיש יותר או פחות ריאלי או קוהרנטי מ, נאמר, שני הקרבות הגדולים שסגרו שת שני סרטי הנוקמים האחרונים.
על מה חשבת, למשל?
על כמעט כל הסרט
הדבר הזה הרגיש כמו קרב CGI אחד גדול מההתחלה ועד הסוף. ב-"סוף המשחק" על כל חסרונותיו (והיו לו בלי עין הרע) חלק גדול ממנו הלך קצת על אינטראקציה אנושית, ואפילו אלימות פיסית, שמרגישה קצת פחות מלאכותית מלראות את איירון מן ואולטרון הולכים מכות.
אני לא הרגשתי ככה.
הקרב הגדול בסקוביה, כן – אבל אני מתקשה לחשוב על קרב גדול בייקום של מארוול שנהניתי ממנו. הם פשוט גדולים ומלאכותיים מדי, ואין בהם שום טקטיקה, שלא לדבר על אסטרטגיה.
אבל בקרב הפותח במגדל הנוקמים, ובקרב בספינה, הבנתי מה קורה וזה נראה פיזי ומסוכן.
לגבי אינטראקציה אנושית, הסרט ממש לא חסר אותה. במובן מסוים, רוב הדינימיקות של הנוקמים נבנות כאן יפה ממה שהיה בסרט הראשון ולקראת מה שיבוא בהמשך – הדמות של איירון מן והקונפליקטים שלו; היחסים בינו לבין הקפטן; תחושת האובדן של הקפטן; היחסים בין האלמנה לבין הענק; בין ברטון לבין האלמנה, ובין ברטון למשפחה שלו – זה הכל מכאן.
ראיתי את הסרט לפני שהלכתי לראות שוב את 'סוף המשחק', והוא פשוט מתכתב איתו בצורה נהדרת (חוץ מהדמות של המכשפה, שמארוול פשוט לא ידעו מה לעשות איתה).
וחוץ מזה, ג'יימס ספיידר פשוט נפלא, והאופי של אולטרון מקורי, יוצא דופן ומשעשע בצורה טראגית ומגלומנית (או להפך).
תגובה מעולה (ותגובות נוספות מעולות למטה)
ניתחת היטב, ותודה לך על זה.
גם אני בין הסוברים שהסרט הוא אנדרייטד, ושזה נגרם בעיקר בגלל ציפיות מופרזות.
זה הרגיש מאוד... "סרט-של-מארוול"-י
שכיח, לא חשוב, ולא משהו שהייתי רואה, ובכן, שוב. מאז, כמובן, הוא הספיק להסתכסך בצורה מוזרה עם מארוול לגבי התוצאה הסופית והסיבות לכך, ואז להסתבך לגבי היחס שלו לנשים בסטים שלו ובכלל, ומאז, כאמור, לא היה בדיוק משהו חיובי במיוחד.
אני לא יודע אם לומר לך שאתה צודק או שאתה טועה
מצד אחד אני מבין שכאן מרגישים נטו פורמולה. מצד שני אין כאן את כל הדברים המיוחדים שהופכים סרט של מארוול לסרט מוצלח. וזה אינטרקציה אנושית מעניינת של הדמויות. אני יכול לומר אולי שהיו רגעים מהחיים של זה. אבל חוץ מזה לא היה קשר לכולם. אם לנט היה עניין בברוס היו צריכים לראות את זה בסרט הראשון, כל המאורעות של איירון מן וקפטן אמריקה לא מתיישבים בצורה נעימה עם הסרטים הקודמים שלהם, גם לא של נו בחייל החורף. בקיצור באופן מוזר אפשר לומר שהוא הכי פחות מארוול שיש או שהוא הדוגמה היחידה של מה היה קורה אם מארוול היו פורמולטים במצב הכי גרוע שלהם, מה שחלק טוענים מולם ואיך זה היה נראה.
אבל זהו, שהוא מאוד חשוב.
באמת, אני ממליץ לראות אותו עכשיו שנגמרה הסאגה – הוא שלב מעבר קריטי ממש, ורואים שג'וס ידע מאיפה הם באו ולאן הם הולכים ושזר את זה בסרט בצורה הגיונית ומרשימה.
לסרט יש חסרונות, בהחלט – כמו שלסרט הראשון של הנוקמים יש חסרונות. אבל הקצב שלו טוב בהרבה, הטכנולוגיה בו יותר מגניבה ואני אפילו מחבב יותר את הנבל שלו.
נדמה לי שעידן אולטרון סבל מהשוואה לשני הסרטים שבאו לפניו: חייל החורף היה טוב יותר, ושומרי הגלקסיה היה כיף יותר. הם קבעו רף שהסרט הזה באמת לא עומד בו – כמו שכמעט אף סרט אחר של מארוול לא עומד בו. אבל בתוך הסיפור הגדול של הנוקמים, אולטרון חשוב לא פחות, ומבוצע לא פחות טוב, משלושת הסרטים האחרים (טוב, פחות טוב ממלחמת האינסוף, אבל זה כי הוא היה שיא אפי של אפיות אפית).
אבל כמו שאנחנו יודעים מסרטי אוסקר
חשוב זה לאו דווקא טוב.
כלומר, אתה מדבר על "חשוב" במובן הסאגה של מארבל והעלילה שלה ואני מסכים איתך. אבל כשאני אמרתי "חשוב", התכוונתי לחשיבות אחרת – כזאת של סרט בולט שמכניס שינויים וחידושים או בעל משהו מעניין.
צריך לצפות בו והוא נקודה חשובה למסע של כל הדמויות – אבל כסרט בפני עצמו, ולא כפרק אמצע: הוא חלש מאוד. או, כמו שאמרתי – בינוני.
חשוב זה גם לאו דווקא רע
אני לא חושב שזה סרט חשוב במיוחד, לא. הנוקמים הראשון היה יותר שאפתני (כי הוא היה ראשון, לא ברמת השאפתנות עצמה); הנוקמים השלישי היה הרבה יותר גדול; שומרי הגלקסיה היה הרבה יותר מקורי.
אבל זה לא אומר שאני מסכים שהוא לא סרט טוב. לדעתי, הוא כן, והסברתי למה.
כן, אבל ההסבר שלך (אליי)
התמקד בעניין החשיבות, ולא בעניין ה"איך הסרט" (שכן ציינת, פשוט בתגובות אחרות). אז בנוגע למה שאמרת בתגובות אחרות – טוב, אנחנו לא מסכימים: אבל לך יש את יתרון ה"ראיית הסרט ב-4 שנים האחרונות".
Pet peeve לשוני
״שכיח״ זה לא ההפך מ״זכיר״, זו מילה נרדפת ל״נפוץ״.
וסליחה אם באמת התכוונת להגיד שהסרט נפוץ, ולא שהוא forgettable.
אני חושב שכן התכוונתי במשמעות המקורית אבל כבר לא זוכר
בכל מקרה, בהחלט שווה הערה.
יש לי שמועה עם יותר רעש, אבל אשמור אותה לדוח מחר
לגבי ג'וס חוזר, לסרט אקסמן אני בטוח שזה רק קבוצתי. יש במאים שבאמת יודעים להקים עולם עם סרט ראשון מדהים, אבל תמיד בחלק השני אתה מרגיש שאבד הקסם, לא משנה כמה ניסו להשקיע בו. לדוגמה, שומרי הגלקסיה 2, אנטמן והצרעה וכמובן עידן אולטרון. כולם נכשלו להרגיש שהסרט שונה אבל מתקדם, משהו מרגיש קצת חוזר על עצמו בלי רגעי דמויות שיוצאים מהמתבקש. הסרט -היחיד- שלדעתי צלח את זה בגדול, זה רחוק מהבית והמלעיגים הזכירו שדווקא יש דימיון גדול בין החלקים. בכל מקרה אני הרגשתי שספיידרמן מתפתח מאוד כדמות וגם עם האינטרקציות אפילו יותר מהסרט הקודם. גם המסרים היו ברורים מה כל סרט פיתח בו.
בכל מקרה אין לי בכלל בעיה שג'וס יביים את הסרט הראשון הקבוצתי הבעיה שלי יותר בהמשך. בנוסף, גם לא ברור אם לא יהיו סרטי סולו לפני, לדוגמה של סטורם. לדעתי הם צריכים להשקיע עליהם סדרות סולו בדיסני+ ואז סרט משותף.