הקיץ נקרא בעולם העיתונות "עונת המלפפונים" בגלל כל מיני שקרים מלוכלכים שתוכלו לקרוא בויקיפדיה וגם בגלל מועצה מרושעת של מלפפונים ששולטת בתקשורת אך בגלל עניינים פיזיולוגים מגיעה לשיא כוחה רק בקיץ. עם זאת, רק בגלל שמלפפונים מרושעים שולטים בתקשורת לא אומר שהם בעלי מטרות רעות – הם פשוט מייבשים את הסביבה מדברים אשכרה חשובים שמתרחשים בשביל לדחוף אנשים לבלות עם המשפחה שלהם וללכת לקולנוע או משהו. כתבי הקולנוע חשבו שזה ייתן להם פירצה בחוק דרכה יוכלו להתגנב ולחזור אל עונת הדומדמניות (שהיא, כידוע, העונה המעניינת שבה יש את כל האקשן) אך אבוי, אי אפשר לברוח מנחת זרועם של אותם מלפפונים מרושעים ומדי פעם גם אנשים הולכים לקולנוע וגם אין שום דבר מעניין להגיד על זה שלא נאמר כבר כמה פעמים.
אז, כן, ודאי שאפשר לנסות להסביר כמה מרשים זה ש"ברבי" ירד רק ב-36% והרוויח 33.8 מיליון דולר הסופ"ש, וממש עוד רגע הוא כנראה עוקף את "האחים סופר מריו: הסרט" בכל ההכנסות שלו. אבל בעצם כבר אמרנו את זה כמה וכמה פעמים, ואפשר לשמוע את המלפפון לוחש באוזן "לכו לפארק שכונתי חביב במקום לדבר על זה", וכשאתה עונה "בחום הזה?!", הוא אומר "קחו קרם הגנה או משהו".
וכל הכבוד ל"אופנהיימר" שירד אפילו בפחות מבחינת אחוזים ועלה למקום השני והרוויח 18.8 מיליון דולר אבל כזה, כן, יש גבול מסוים כמה אפשר לחלוב עוד את פרת הברבנהיימר לפני שאנשים יתחילו לשרוף פצצות אטום מיניאטוריות. "לך לאקווריום", לוחש המלפפון, ואני אומר לו שאי אפשר, צריך לקנות מראש. והוא אומר שזה רק לאפסים שלא באים לקופות וצועקים קצת. מה יש לך, תאמין, יש כרטיסים, הכל טוב.
חוץ מזה, מלפפון, מה לגבי "צבי הנינג'ה: טירוף המוטנטים" שמצליח לרדת רק ב-45% בסוף השבוע השני שלו ולהרוויח 15 מיליון דולר? בהתחשב בתקציב הצנוע שלו (70 מיליון דולר, שבתקווה לא הגיעו על חשבון שכר ראוי ויחס הוגן לאנימטורים), הוא כבר ממש בדרך להיות הצלחה! כלומר, הוא הרוויח 94 מיליון דולר ברחבי העולם, שזה די כלום, אבל 72 מתוכם היו בארה"ב, אז הוא בטח יסיים את הריצה שלו באיזה מקום 18 בטבלת שוברי הקופות שזה… אה… נחמד. המלפפון בשלב הזה בוהה בי ואומר "לא עדיף פשוט ללכת למעיין או משהו?". אני מפסיק לענות.
תשוו את זה לתקציב המפוצץ (מדברים על 140 מיליון דולר) של "אימה במצולות 2: התהום", אני אומר בעודי מנסה לגרד עניין אבל ידענו עוד בשבוע שעבר שזה עוד סרט שקפץ מעל הכריש בשאיפות התקציב שלו. זה בסך הכל סרט כרישים מטומטם ויחסית לכך – העובדה שנפל רק ב-57% היא כמעט נס עבורו, וכל דולר מה-57 מיליון דולר שהרוויח בארה"ב וה-258 מיליון דולר ש-היי, רגע, 258 מיליון דולר? אה, אוקיי, בסין ממש אוהבים את הסרט הזה והוא הרוויח שם כבר 90 מיליון דולר. אני מסתכל על המלפפון והוא מאשר שזו אכן כמעט ידיעה מעניינת, העובדה שסרט שבגדול לא מעניין אנשים מעניין אנשים אחרים במקום שרובם לא היו בו.
טוב, הגיעה העת. הסרט האחד והיחיד שיצא השבוע. רק שאנחנו במקום החמישי, אז מן הסתם הוא לא הצלחה, ומן הסתם אם הוא לא הצלחה זה אומר שאנשים לא ראו אותו או התעניינו בו, אז מן הסתם כנראה שהידיעה ש"דרקולה: מסע הדמים" נפל במים והרוויח רק 6.5 מיליון דולר לא הולכת להרעיד את אמות הסיפוןים. מבאס ביותר בהתחשב בתקציב ה-45 מיליון דולר שלו.
המלפפון מניח את ידו על הכתף שלי ואומר "די. יש פסטיבל מחוללי מחולות במכולות בכרמיאל", ואני לא יודע אם הוא רציני או לא. אבל כן, כנראה ששאר הטבלה לא תהיה המקום שבו נגלה לפתע דלעת או אבוקדו באמצע העונה: "טירה רדופה" הרוויח 5.7 מיליון דולר, "נגעת נרצחת" יורד רק ב-19% והרוויח 5.1 מיליון דולר, "צליל החופש" הרוויח עוד 4.8 מיליון דולר (המלפפון בשלב הזה מתקשר לחבר שלו המלפפון בארה"ב שם הוא מנסה להיאבק במגזיני תרבות שעדיין מדברים על ההצלחה של הסרט הזה ומה זה אומר), ולסיום שני ה"טכנית הרוויחו סכומים מאוד נאים אבל רק עד שמסתכלים על התקציב שלהם": "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון" (4.6 מיליון דולר) ואז בנחיתה קשה אנחנו צוללים מתחת למיליון דולר עם "אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל" שמרוויח 921 אלף דולר.
רגע, זה לא נכון. יש את הסרט ההודי "Jailer" (מותחן אקשן שבוים על ידי נלסון) שהרוויח 2.3 מיליון דולר. למה הוא לא במקום העשירי בטבלה של בוקס אופיס מוג'ו? והמלפפון מראה לי את כותבי האתר מבלים בחופשה משפחתית נחמדה ונעימה במקום לעשות את העבודה שלהם.
אולי הוא צודק. אני מסתכל על השבוע הבא וחושב האם באמת בא לי ללכת ל"בלו ביטל" (אולי?) או ל"דוגי סטייל" (חד משמעית לא). אם כי לפחות יהיה מעניין שבוע הבא כי אולי ידיחו סוף סוף את "ברבי" מהמקום הראשון. אולי אפילו מהשני. אני הולך להתארגן ולקחת את הילדות למשהו, אבל לפני כן אני שם לב למשהו מוזר במורד הטבלה.
מה זה? אה, וואו, זה אשכרה כמו שזה נשמע – פשוט סרטוני חתולים שמוקרנים בקולנוע. זה יצא, מסתבר, בשבוע שעבר והרוויח עד כה 230 אלף דולר. שזה כלום, לכאורה, עד שנזכרים שזה סרט שהוא סרטוני חתולים שאנשים באים לראות בקולנוע. אני מסתכל על המלפפון והוא מסתכל עליי. "אוקיי", הוא מודה, "זה באמת מעניין".
יש תאריך לריבוט של "הנוקם הרעיל" מ-1984
וגם תמונה שלא אומרת כלום
(ל"ת)
וורנר שונאים כסף או משהו
"בארבי" יעלה דיגיטלית כבר ב-5.9, כלומר נשאר עם חלון בלעדיות לקולנוע של חודש וחצי.
למה לעזאזל? זה אפילו לא עולה ב-MAX של וורנר, סתם בסטרימינג בתשלום. יש עדיין אולמות מלאים עם (א)נשים בוורוד. אין לי מושג מה עומד מאחורי זה.
האולפנים חולים על הפצה דיגיטלית. זאת ליטרלי מחלה.
רק לאחרונה דיסני יצאו במהלך להפסיק מכירות דיסקים באוסטרליה.
בינתיים שוק המדיה הפיזית עושה 2 מיליארד בשנה באמריקה הצפונית וזה עם פקטור המלחמה במדיה פיזית מתד האולפנים.
סרטים ממלאים אולמות – זה לא בהכרח מה שהיה פופולרי לפני שנה או יותר אבל עובדה שאנשים הולכים.
והכל קשור, כי האולפנים פשוט שקועים באובססיה עם vod וסטרימינג.
זה באמת לא ברור
הם משקיעים המון אנרגיה וכסף בחינוך הקהל שלהם לצרוך תוכן בסטרימינג במקום בערוצי הברודקאסט/כבלים, הם הורגים את המדיה הפיזית, בקיצור הם עושים הכל כדי להעביר את הקהל שלהם מהפלטפורמות שאשכרה מכניסות כסף, לאלו שבמקרה הטוב לא מפסידות סכומי עתק.
כבר הגענו לשלב שהבועה התפוצצה והתבהר שאין הלימה בין מה שמושקע בתוכן לסטרימינג, ובין מה שהסטרימינג מכניס. מרגיש שהשוק הזה הולך יותר ויותר לכיוון של קריסה עצמית – הספקיות תוכן מחנכות את הקהל שלהן לצפות להרבה תוכן תמורת מעט כסף, המשאבים הולכים ומצטמצמים, בהתאם לזה כמות התוכן תלך ותקטן, והקהל שעבר אקסקלוסיבית לערוצי הסטרימינג לא יחזור אחורה למודל שבו שילם יותר וצפה בפרסומות. או במקרה של סרטים – הם פשוט יחכו עוד כמה שבועות ויראו את הסרט בבית בחינם במקום לשלם על כרטיס וללכת לקולנוע, בכל סרט שאינו אירוע תרבותי מיוחד.
בקיצור, ברדיפה אחרי נטפליקס, נראה כאילו כל ספקיות התוכן הרסו מודל עסקי שעבד תמורת אחד שנראה פחות ופחות sustainable (בר קיימא?).
תכלס, זה קצת מזכיר מה שקרה עם תעשיית המוזיקה בגלל ספוטיפיי ואפל מיוזיק, אבל במקרה של מוזיקאים ההשקעה ההתחלתית הדרושה בהפקת אלבום קטנה משמעותית מזו שדרושה להפקת סרט/סדרה, ויש להם אפיק הכנסה נפרד ומשמעותי – הופעות חיות, שמאפשר להפיץ את המוזיקה כמעט חינם כדי לתמוך במה שבאמת משלם את החשבונות. אין שום מקבילה כזו לסרטים/סדרות.
קיצוץ עלויות ושלבי ביניים
מדיה פיזית עולה הרבה יותר לאולפנים. זה שהשוק מגלגל 2 מיליארד לא הופך אותו לרווחי במיוחד. גם שוק המסעדנות מגלגל מלא כסף, אבל הרווחיות מאוד נמוכה ומסעדות הן בין העסקים שקורסים באחוזים גבוהים.
הסטרימינג הוא אפשרות להלחם בבעלי אמצעי השידור הגדולים, ברודקאסט וכבלים. מעין "מהחקלאי לצרכן". הם מכוונים לעתיד הרחוק, לראות מי ישרוד וייקח את כל הקופה. אנחנו עכשיו בתקופת ביניים, כמו שהיו מלחמות קלטות הוידאו בשנות השמונים.
שוק המוזיקה גם היה צריך להמציא עצמו מחדש. פעם הופעות היו זולות וקידמו מכירת אלבומים. היום זה הפוך. אולי בעתיד נראה יותר פסטיבלים כמו קומיקון וכאלה? יותר ערבי עין הדג במחירים מופקעים? יותר המופע של רוקי? מעניין לאן זה ילך.
אבל הוא לא יעלה ב-MAX או ב"סטרימינג" כמו שאנחנו בדרך כלל מתכוונים
הסרט יעלה בתשלום בכל מיני אפליקציות צד שלישי כמו אמזון. זה שוק שבקושי מגלגל כסף ומאוד עוזר לפיראטיות. אין פה איזה "מהחלקאי לצרכן" או מלחמה באמצעי שידור גדולים, אלא להפך.
בדיוק. מהרגע שזה עולה באייטונס יש בערך שעה עד שזה מגיע להורדה לא חוקית באיכות טובה.
לעשות את זה עם סרט שעדיין מכניס כסף זה ביזארי ורק מעיד על האובססיה. במקרה הזה vod ולא סטרימינג, ועדיין.
שעה? בדרך כלל יום לפני התאריך הרשמי
זה מתבסס על הרבה אפליקציות עם רמות אבטחה שונות, והרבה פעמים הקובץ עולה לרשת לפני התאריך. במקרה "הרע" זה עניין של שניות מהרגע שהוא עולה רשמית.
טוב, אבל זו כבר סוגיה של חינוך השוק
ביחס לשנות ה-90 ותחילת ה-2000 שחגגו בפיראטיות, משהו בעשור האחרון השתנה – יש לאנשים אופציה קלה.
לפיראטיות יש סיבות מגוונות, חלקן כלכליות, אבל חלקן מבחינת נוחות וחווית משתמש.
בעבר, אכן היה הרבה יותר נוח להקליק על כפתור בתוכנות מסוימות, ולקבל סרט, כשהחלופות היו לצאת מהבית ולרכוש כרטיס לקולנוע, או לרכוש לייזרדיסק/דיוידי/בלו ריי.
היום, החלופות הן לשלם 10$ לחודש ("עוד גיהוץ בכרטיס") ולקבל המון סרטים וסדרות בצורה נוחה. בנוסף, חינוך השוק בדיוק נכנס שם – להרגיל אנשים שיש "מועדים מסוימים" וכולם יודעים עליהם – סרט חדש שיוצא בנטפליקס, עונה חדשה בדיסניפלוס וכו'.
אני מסכים למה שנכתב בתחילת השרשור – המודל של הסטרימינג לא מוכח כרגע כלכלית כעובד בצורה מסחררת, אבל זה באמת עניין של חינוך השוק. אין לי נתונים לגבי שווקים מתפתחים, אבל אני משער שהם מכוונים גם לשם.
בנוגע לשיקול הטקטי של אפליקציות צד שלישי כמו אמזון ולא סטרימינג קלאסי – אני רק יכול לשער שהם בונים על כך שמי ש*ראה* את הסרט בקולנוע ירצה לראות אותו שוב דיגיטלית. לא צפיתי בסרט, אבל נראה שכן יש לו איזשהו ערך צפיה מחודשת, אז אולי הם מכוונים לשם.
חצי מסכים
ה"בעבר זה היה קליק במחשב לעומת ללכת פיזית להביא דיסק" – חצי תופס לפה, כי שוב, מדובר על שירותים בתשלום די יקר לסרט הספציפי הזה. זה 20 דולר לעותק דיגיטלי רק של "בארבי", לא של איזושהי ספריה. (אגב, מי עדיין לוקח רק 10 דולר?)
כמו תגובה קודמת, זה היה נכון אם היו מעלים אותו ב-MAX כמו דיסני שעושים בכורות לסרטים היום בדיסני+. זה לא המצב.
החלקים האלה של השוק לא מאוד מצליחים היום מכל מיני סיבות. אישית אני רואה את זה כ"למה לשלם 20$ *נטו על קובץ*, כשרוב הסכום גם ככה ילך לכל מיני מנכ"לים ולא ליוצרים, במקום להוריד את הקובץ?", אבל שוב, רק דעתי.
אני לא חושב שוורנר מכוונים למשהו. אולי בתגובות הקודמות שלי זה נשמע כמו מצב מיוחד, אבל זה לא. סרטים בשנים האחרונות, במיוחד מאז הקורונה, עולים במודל הזה של סטרימינג בתשלום (על הסרט עצמו, לא כחלק מספריה) תוך 45 יום מהקולנוע.
הרבה אולפנים מתנערים מהמודל הזה ברגע שיש הצלחה יחסית בקולנוע – דיסני דחו כמה שחרורים של מארבל וגם "אווטאר" עלה יותר מאוחר, פרמאונט עיכבו את "טופ גאן" (אגב ל"משימה 7", שעלה לפני "בארבי", גם אין עדיין תאריך), יוניברסל עם החוזה של נולאן שהבטיח לפחות 100 יום ואין לו בכלל תאריך דיגיטלי כרגע. וורנר המשיכו כאילו לא קרה שום דבר מיוחד עם "בארבי" שדורש הסתכלות מחדש על המודל, וזה מה שמיוחד פה.
שירות של תשלום ספציפי עבור סרט
באמת מוזר לי, ואני מסכים שזה נטו על קובץ וכו' (זה אגב לצפיה ל-72 שעות או משהו, לא?).
אני מכיר את המודל הזה מYES VOD למשל. משלמים סכום מסוים לVOD עד כמה שאני זוכר, ובתוך ה-VOD יש עשרות רבות של סרטים וסדרות בחינם, וגם סרטים בתשלום. מבחינתי, כצרכן, אני אשלם על סרט רק אם יש משהו מאוד ספציפי שאני רוצה לצפות בו תקופה ארוכה, והוא "מיוחד".
בראיה רחבה יותר, אני משער שאולפנים בונים בדיוק על זה. הם מבינים שהסכר כבר נפרץ וברגע שיש לך עשרות רבות של סרטים בחינם, לגרום לאנשים לשלם עבור סרט אחד ספציפי דורש מחשבה מחודשת.
אחת האסטרטגיות האפשריות היא לנצל עד תום סרטים שיצאו לקולנוע וזכו להצלחה, לא להעלות אותם לסטרימינג, אלא לקבוע עובדה: אתם צריכים לשלם כסף ישירות על הסרט הזה, בין אם בקולנוע ובין אם בבית.
דבר נוסף שחשבתי עליו, שיש כאן בוודאי מעורבות של המותג ברבי, לא יודע מה החוזק הנוכחי שלו וכיצד המכירות השתנו מאז יציאת הסרט, אבל המרצ'נדייז מדבר חזק, זה מותג שאולי מריח שקיבל הזדמנות ולא מתכוון לפספס אותה.
לדעתי מנסים להחליף את הרכישה הפיזית ברכישה דיגיטלית
אם כמו שצוין למעלה, יש שוק של רכישה ישירה פיזית, אבל הוא לא מאוד רווחי, אז מנסים להפוך אותו לפשוט יותר.
בשביל שוק פיזי יש מערך לוגיסטי שלם. יש גם מעצבים וכו' שיוצרים מארזים ששווה לרכוש וכו' (אפילו מישהו פה פרסם שיצא מארז שבכלל לא מכיל את הסרט).
אם בסוף מרוויחים רק 200 מיליון ממחזור של 2 מיליארד, בשוק שרואים בו התכווצות, אז יכול להיות שהם מכוונים להתייעלות ארגונית (שזה אומר לפטר את כולם), ורק להשאיר מחלקה של הפצה דיגיטלית (בסדרי גודל יותר פשוט).אם השוק ייקטן ל 400 מיליון (ייחתך ב 80%), אבל עם שולי רווח של 50% במקום 10%, אז הם ירוויחו אותו הדבר, יותר בקלות. זו לדוגמא הסיבה שאפל מרווחים יותר כסף למרות שהם מוכרים פחות מכשירים מהמתחרים.
אנחנו לא יודעים את המספרים שלהם, זה סוד מסחרי, אבל אנחנו רואים את הפעולות: לכן כנראה שהם מכוונים אפילו להרוויח יותר ולמקסם את השוק (הדי קטן) של אנשים שמוכנים לשלם לצפות בסרט יחיד. בהתחלה באמזון, אח"כ vod, אח"כ סטרימינג.
פעם לא יודע מה עבר לי בראש, ושילמתי 19.90 לראות את שאנג צ'י של מארוול בvod של סלקום. אם רק רבע מהצרכנים עושים את הטעות הזו פעם בשנתיים, זה אחלה שוק: קלאס ברבע מאמץ (כי במילא עושים את העבודה הזו כהכנה לסטרימינג). כסף מחכה על הרצפה.
תשלום ספציפי עבור סרט זה דבר מאוד הגיוני
ולכל הפחות באייטונס, כשאתה רוכש סרט – זה לתמיד.
שירותי הסטרימינג נותנים לך ספרייה ענקית במחיר חודשי קטן, אבל מצד שני אתה צריך לשלם להם כל חודש ואם מתישהו תפסיק לשלם אז כל הספרייה הענקית הזאת תעלם לך ותשאר עם כלום ביד.
לעומת זאת, כשאתה רוכש סרט בעותק דיגיטלי (לכל הפחות באייטונס, אין לי מושג איך זה במקומות אחרים), זה כמו לקנות עותק פיזי, מאחר וזה נשאר שלך ואתה לא תלוי בתשלום חודשי כלשהו כדי לצפות בזה.
כיום יש כל כך הרבה שירותי סטרימינג, שרוב האנשים בוחרים איזה שירות אחד או שניים ועושים אליו מנוי, אבל מה עם הסרטים ששייכים לאולפן של הסטרימינג שלא עשו לו מנוי? בשביל זה יש את הרכישה הבודדת.
כולנו הזזנו קצת שערים בדיון פה, אז מרשה לעצמי גם עוד הזזה אחת
נגיד שבאמת יש פה החלטה כלכלית שתעשה טוב לוורנר ולתעשייה ואוציא מהמערכת רגע כמה "קונספירציות" שיש לי או שקראתי (זה כי בסטרימינג לא משלמים תמלוגים ליוצרים/בסטרימינג נכנס להם יותר כסף לעומת הקולנוע/וורנר נרדמו במשמרת והתאריך סתם נשאר/זה כדי להציג את הרווחים של הסרט אחרת ולקבל הטבות מס).
יש פה סרט שמצליח כרגע בקולנוע, יותר מהרבה סרטים אחרים אפילו שעבר כבר חודש, ולהציע צפייה בו במקום אחר כנראה תנגוס בחלק מההצלחה שלו בקולנוע. בחזרה לתגובה המקורית שלי, וורנר בעצם אומרים שהם לא אוהבים את הכסף מהכרטיסים בקולנוע, או אוהבים אותו עד מידה מסוימת.
זה לא כיף לי בתור מי שאוהב לראות סרטים בקולנוע וכנראה יפגע בצופי קולנוע בהמשך.
גם באייטונס וגם באמזון יש השכרה ויש קניה של עותק דיגיטלי.
השכרה בדרך כלל עולה כשליש ממחיר קניה, וזה קובץ שמוגבל למשהו כמו 48-72 שעות מהרגע שמתחילים צפייה ראשונה.
חשוב לציין שקניה של מדינ דיגיטלית זאת גם השכרה, אם יום אחד וורנר לא יחדשו את החוזה עם אפל/אמזון, סרטים כמו ברבי ימחקו מהספריות של אנשים שכבר קנו אותם.
אני רק רוצה להזכיר כאן את האירוע
שבו אמזון החליטו על דעת עצמם למחוק ספרים מהקינדלים של אנשים. ספרים שהם שילמו עליהם כסף מלא.
עותק פיזי עלול לההרס בצורה פיזית.
עותק אלקטרוני עלול להיהרס כשיש בעיה אלקטרונית.
עותק בענן נתון לחלוטין לחסדיו של בעל הענן.
והנה אפילו יומיים לפני
בזכות שירות סטרימינג קוראני שהיה פחות מאובטח. מעניין כמה זה ישפיע על הסופ"ש הבא וההקרנות שלו ב-IMAX בסוף החודש.
רק שזאת איכות ממש לא משהו כרגע
אז נחכה עוד יומיים.
בהתחשב בזה שבסטרימינג לא נותנים תמלוגים ואפילו מטשטשים נתוני צפייה כדי להימנע מזה - זה הכל חוץ מהחקלאי לצרכן.
(ל"ת)
אתה ומי שעשה לך פישלייק פספסתם מי החקלאי בדימוי
החקלאי הוא אולפני ההפקה. גם אצל החקלאים בישראל, אם הם מרוויחים שקל נוסף, זה לא עובד לעובדים התאילנדים, כמו שרווחים לא עוברים לתסריטאים (ולכן השביתה).
כולם כועסים על הוט, כולם כועסים על שופרסל. הורדת המחירים, שאמורה תיאורטית להתלוות לעלייה במחירות, ברוב המוחלט לא תגיע לטובת העובד הפשוט (תאילנדי בנגב או תסריטאי בסיאטל).
אבל האולפנים הם השופרסל והרמי לוי של האנלוגיה הזאת.
(ל"ת)
לא, אתה מפספס
אולפנים = חקלאים
ברודקאסט/כבלים = שופרסל
תסריטאים = פועלים תאילנדים
האולפנים נאבקים בחברות הכבלים.
מה? לא הם לא
אני לא בטוחה על איזה חברות כבלים אתה מדבר, אבל לפחות איך שאני התייחסתי לעניין, ״כבלים״ בהקשר הזה זה פשוט ערוצי ברודקאסט (NBC, CBS וכד׳) או ערוצי כבלים אמריקאים דוגמת HBO או Showtime. אלו פלטפורמות של ספקיות התוכן עצמן. אין פה מלחמה באיזה גורם חיצוני.
כשוורנר מחליטים לתעדף את HBO מקס (או בשמו החדש והמטומטם מקס) על פני HBO, הם פשוט מתעדפים מודל של סטרימינג בפלטפורמה ששייכת להם על פני ערוץ כבלים…. ששייך להם. כש-NBC מתעדפים את פיקוק על פני ערוץ הברודקאסט שלהם, הם לא נלחמים בשום גורם חיצוני, הם בוחרים להעדיף דמי מנוי חודשיים של מנויי סטרימינג על פני הכנסות מפרסומות + מכירת תכנים לסינדיקציה.
הבעיה היא שמסתבר שהכנסות מפרסומות זה כסף ממש ממש טוב, ושעם כל הכבוד לדמי מנוי חודשיים… זה כנראה מקור הכנסה פחות מוצלח ופחות יציב, לפחות נכון למצב כיום. וזו בדיוק הסיבה שיותר ויותר ספקיות תוכן מעלות מחירים ומציגות מחדש מודלים שכולל פרסומות.
מה? כן הם כן
כבלים: משלמים על תקשורת + תוכן כמנוי חדשי (לדוגמא קומקאסט, דויצ'ה טלקום או AT&T – הוט ובזק/יס אצלנו). אלו החברות הגדולות והחזקות בעולם התקשורת.
ברודקאסט: בעיקר ערוצי פרסומות (משודרים בכבלים, אבל גם באנטנה), חברות בגודל בינוני (כמעט תמיד יהיו חלק מתאגיד אב, כמו ESPN ששייכים לדיסני).
מלחמה לדוגמא שקל להבין: דיסני (אולפנים, חקלאים) מול קומקאסט (כבלים, שופרסל).
HBO הוא ערוץ. יפה חזק ומהיר – אבל רק ערוץ. הוא נתון לחסדי חברות הכבלים. HBO משלמים על תשתית – אם חברות הכבלים רוצות, מחר HBO נעלמת, אבל MAX תשאר: שימי לב ששניהם בעצם מנוי חדשי.
תכלס גם זה שקר כי MAX מגיע עם באנדלים, נגיד עם קומקאסט (בערך כמו שנטפליקס מגיע חינם זמנית עם פרטנר בארץ, למרות שגם פרטנר רוכבים על בזק או הוט).
בשנים האחרונות יש מלא שינויים כי חברות הכבלים מתכוננות לעתיד, אז יש רכישות אנכיות, כך שהן בעצם רוכשות את חברות התוכן (AT&T רוכשת את וורנר שהם הבעלים של HBO). דיסני מרימה סטרימינג בניסיון לעקוף את חלק ההפצה (מהחקלאי לצרכן). בנוסף, יש תביעות מול חברות הכבלים שהן מאיימות על ניטרליות הרשת: שזה ניסיון בריוני לשמר את כוחן כשהדור הנוכחי כבר לא מחובר לכבלים כמו פעם (שופרסל מחליטה מחירים וכמויות לחקלאים).
אז זה די טבעי לחברות הכבלים לתעדף סטרימינג על פני ברודקאסט: זה הכי דומה למודל שלהן, פשוט אין חלוקה לערוצים ולוחות שידורים. אם תהיה נהירה (מה שלא כל כך הולך) לסטרימינג ויחתכו את עלויות ההפצה (כבלים), זה לא משנה, כי הם כבר יהיו הבעלים של פתרונות הסטרימינג, שם עכשיו מתחילים גם פרסומות. מה שאולי מתחיל למות זה מודל הסינדיקציה, אבל ימים יגידו.
כמו שכתבתי לך למעלה, אנחנו באמצע מלחמות הסטרימינג – בסוף ישארו רק מעט מנצחים שיחלקו את השוק.
אז אנחנו מדברים על שני דברים שונים
אני מדברת על ערוצי כבלים וברודקאסט, לא על חברות כבלים ותשתית. אני מדברת על מעבר של ספקיות התוכן (האולפנים, בגדול מי שמאוגד כרגע תחת AMPTP) ממודל מבוסס ערוצי כבלים/ברודקאסט למודל מבוסס סטרימינג.
ספקיות התשתית, לא משנה כמה גדולות ורווחיות הן, פשוט פחות מעניינות אותי כגורם, כי בסופו של דבר מה שמעניין אותי פה הוא המתח בין היוצרים לבין המפיקים/מפיצים, בין הכוח היצירתי למי שאחראים על איפה ואיך יצפו ביצירה שלו, מה חלון הזמן שהיא תקבל בקולנוע, למי היא תימכר ובכמה, והאם היא בכלל תשודר או שיעלימו אותה כדי לקבל הטבת מס.
אז אני לגמרי מתחברת לאנלוגיה של ביטלג׳וס ששמה את היוצרים בתור החקלאים ואת האולפנים בתור שופרסל ורמי לוי. וזה לא כי פספסתי או לא הבנתי, זה כי הדיון שמעניין אותי פשוט שונה מזה שמעניין אותך.
בהתחשב בכך שאני כתבתי את האנלוגיה, זה קצת מצחיק
זה שאת מתחברת למשהו, לא הופך אותו לנכון.
זה קצת מוזר לי שאתם כותבים על "מעניין למה החברות עושות כך וכך" וכשמישהו כותב הסבר אפשרי את פוסלת אותו בטענה שזה לא בתחום שמעניין אותך. פסילת טיעון צריכה להיות עניינית.
אם טווח הראייה שלך מוגבל (מרצון), לא תראי את התמונה הגדולה.
AT&T הם הבעלים של וורנר שהם הבעלים של HBO.
קומקאסט הם הבעלים של NBC (וגם של יוניברסל ודרימוורקס).
בעל המאה הוא בעל הדעה.
זה כמו שחבר שלך לא יבוא ואת תכעסי עליו, כשבעצם הוא קיבל ריתוק מאבא ואימא.
הפועלים תאילנדים / תסריטאים שובתים מול המעסיק הישיר שלהם: אולפני ההפקה / חקלאים. מי ששולט בחוקי המשחק, באסטרטגיה ארוכת הטווח, הם ערוצי הלוגיסטיקה של השחקנים הגדולים: כבלים/שופרסל.
מהתמונה הגדולה יותר ניתן להסיק למה הורגים שוק של מדיה פיזית, למה סוחטים עוד כמה דולרים ממכירה ישירה באמזון, למה אולי מעבירים סרט מצליח לסטרימינג למרות שאולי היו יכולים להשיג עוד כמה מיליונים בקולנוע.
אנחנו כן מדברים על אותו דיון, אני עונה על מה שכתבת בהודעה עם הכותרת "זה באמת לא ברור". כל מה שכתבתי זמין בגוגל, זה לא שאני טוען לידע ייחודי.
אבל לא פסלתי שום טיעון שלך
אמרתי שהיחסים שמעניינים אותי הם בין היוצרים לאולפנים, ושמבחינתי חברות הכבלים וספקיות התשתית פשוט פחות מעניינות. אין פה פסילה של טיעון, יש פה אמירה שהטיעון שאתה מדבר עליו פחות רלוונטי לנושא שמעניין אותי.
מבחינתי, זה כמו שאני אדבר על היחס בין שופרסל לחקלאים ואיך היא משלמת להם פרוטות ולא מעבירה להם נתח ראוי מההכנסות שהיא עושה על הסחורה שלהם, ואתה תבוא ותגיד לי שזה בכלל קשור לדמי השכירות המופקעים שהקניון גובה משופרסל. כאילו, אולי? אבל לא איכפת לי. איכפת לי ששופרסל עושקת את החקלאים. החקלאים הם מה שחשוב לי כאן. דמי השכירות שהקניון גובה בוודאי משפיעים וחשובים ברמת המאקרו, אבל הם לא משנים את זה ששופרסל נוהגים בחזירות.
או אם נחזור לנושא שלנו – האם יש לחברות ההפקה סיבה לעבור ממודל הברודקאסט/כבלים למודל הסטרימינג? בוודאי שיש, אחרת הן לא היו עושות את זה. יהיו הסיבות והגורמים אשר יהיו, ההשלכות בינתיים נראות הרסניות עבור תעשיית הבידור כפי שאנחנו מכירים אותה. אותי מעניין מה המעבר הזה גורם ואיך הוא משפיע על היוצרים ועל הסדרות והסרטים שנקבל בעתיד.
ובשלב הזה אני פורשת
כי מרגיש לי שמיציתי ושזה נהיה דיון אודות הדיון ואודות האנלוגיות, והפסיק לעסוק במה שגרם לי להתעניין בשרשור הזה מלכתחילה.
אלו לא בדיוק השאלות ששאלת בהודעה המקורית שלך
ובאמת נתקעתי עם האנלוגיה בגלל הערה של ביטלגוס. פאק שלי.
אני לא לגמרי מסכים שההשלכות נהיו הרסניות. זו פשוט אבולוציה של השוק. הרי פעם אנשי המקצוע היו בכלל שכירים של האולפנים (כמו מרלין מונרו). מי אמר שתמלוגים הוא בכלל המודל המתאים?
(שאלה רטורית כי אני מסכים שהדיון מוצה)
לא כל אבולוציה היא טובה. זה נכון גם בטבע וגם בשוק.
ומצטער שתקעתי אותך עם אנלוגיה שלא רצית להשתמש בה למשל דיון שלם.
אני לא בטוח כמה הפצה דיגיטלית בשלב הזה פוגעת בהכנסות בקולנוע
ומצד שני היא מאפשרת למי שלא אוהב ללכת לקולנוע אבל רוצה להיות חלק מ"השיח" על הסרט עדיין להספיק ולהשתתף כל עוד ההייפ קיים.
ברבי כבר עקף את כל סרטי DC מכל הזמנים
ונכון לכרגע הוא הסרט השני הכי מרוויח של וורנר.
אם הסרט ירוויח עוד 145 מיליון, מה שבהחלט יכול עוד לקרות, אז הוא גם יעקוף את ״הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2״ ויהיה לסרט המרוויח ביותר של וורנר.
מי היה מאמין שברבי הולך להיות המותג החזק ביותר של וורנר?
וכמה זמן הולך לקחת עד שיכריזו על איזה 20 סרטי המשך וספינאופים וחמש סדרות טלויזיה?
אחרי הכל, מדובר באולפן שכבר זמן רב צמא להצלחה בסדר גודל שכזה, כך שנראה לי שהם יסתערו על הפוטנציאל שיש פה לבניית זיכיון ענק.