תמיד נחמד לראות אולפן שהוא לא דיסני או וורנר בפסגה והפעם קיבלנו את ליונסגייט. הזיכיון הכי בולט של ליונסגייט בימינו הוא סדרת "ג'ון וויק" שמכניסה סכומים מכובדים אבל לא ברמה שיכולה להתמודד עם האולפנים הגדולים באמת. "הקרב על מידווי" נתן להם ניצחון שהם היו זקוקים לו, במיוחד כשהוא מביך כל כך הרבה שחקנים אחרים על המפה. בצורה יוצאת דופן מעט, כל הסרטים החדשים תפסו את המקומות הראשונים, כך שרק במקום החמישי אנחנו נפגשים בשנית עם סרטים מהשבוע שעבר.
אז הפתעה! בניגוד לכל התחזיות, "הקרב על מידויי", סרטו החדש של רולנד אמריך על קרב מידווי (אני הולכת להניח), כבש את המקום הראשון עם 17.8 מיליון דולר. לא סכום מאוד מרשים אבל מספיק כדי להגיע לפסגה בתקופה החלשה הזו. הסרט בא עם תקציב מרשים מאוד של 100 מיליון דולר, ובאופן נדיר 45 אחוזים מתקציבו מומנו על ידי חברת הפקות סינית.
הסרט גם הצליח להשיג הפצה בסין, כנראה בגלל שלפי הביקורות הוא מציג את המדינה באופן חיובי כמי שעזרה לארצות הברית. למרות זאת, גם בסין הוא לא מצליח להרשים במיוחד. למרות חוסר הרושם הכללי של הסכומים, הכותרות של המקום הראשון ממש מרשימות, בייחוד כשהוא הצליח להגיע לשם כשהוא מתמודד מול אדפטציה של ספר של סטיבן קינג.
ההפתעה (או אולי נכון יותר לומר אכזבה) השנייה שלנו היא המקום השני שהוא "דוקטור סליפ" שהצליח להכניס רק 14.1 מיליון דולר. הסרט מתרחש 20 שנה לאחר סיום "הניצוץ" ועוקב אחרי דני המבוגר בגילומו של יואן מקגרגור. כן, סטיבן קינג מרוצה הרבה יותר מהאדפטציה לסרט הזה מאשר מהאדפטציה של סטנלי קובריק ל"ניצוץ", אבל נראה שהוא היחיד שמרוצה. וורנר לא יכולים להיות מרוצים מההכנסות לסרט אחרי ש"זה" הכניס סכום כל כך הרבה יותר מרשים. בשאר העולם התעניינו בסרט קצת יותר וההכנסות הכלליות שלו עומדות על 34.1 מיליון דולר על בסיס תקציב של 55 מיליון דולר.
באופן מפתיע "משחקים באש" לא מדשדש בתחתית הטבלה אלא נמצא במקום השלישי עם 12.7 מיליון דולר. כנראה שיש קהל לסרט שבו ג'ון סינה משחק כבאי ובייביסיטר לשלושה ילדים שהוא מציל ונראה כאילו יצא מבית חרושת לסרטי קומדיה בינוניים ומטה.
במקום הרביעי "חיים שלי" הכניס 11.4 מיליון, מה שמלמד אותנו שלג'ון סינה יש יותר קהל מאשר לאמיליה קלארק. אולי זה ילמד אותה בפעם הבאה לעצור כשהפעמונים מצלצלים. אם רוצים לחפש עוד אשמים, גם הנרי גולדינג לא עשה את חלקו ולא הצליח להביא את הקהל של "עשיר בהפתעה" או אפילו חלק ממנו. או שאולי פשוט אנשים לא רוצים לראות קומדיה רומנטית שנועדה לחג המולד בתחילת נובמבר, אפילו אם יש בה שירים של ג'ורג' מייקל.
במקום החמישי "שליחות קטלנית: גורל אפל" יצא לצניחה חופשית כיאה לסרט אקשן כושל והכניס רק 10 מיליון דולר בסוף השבוע האחרון. זאת ירידה של 62.8 אחוזים מסוף השבוע שעבר וירידה ממקום ראשון ישר לחמישי, דבר שבטח כואב במיוחד כשכל שאר הסרטים הם לא בדיוק להיטים חמים. עד כה הסרט הכניס 199 מיליון דולר ברחבי העולם – סכום די מביש לזיכיון הוותיק.
אחרי חמישה שבועות בחמישייה הפותחת ה"ג'וקר" יורד למקום השישי עם הכנסות של 9.2 מיליון דולר. אין צורך להיות עצובים בשביל הליצן, עם הכנסות כלליות של 984 מיליון דולר כנראה שהסרט יכנס למועדון מיליארד הדולר בימים הקרובים .
עוד סיבה שבגללה וורנר יכולים לחייך חיוך אמיתי היא שה"ג'וקר" הוא סרט הקומיקס הכי רווחי אי פעם. כן, זה לא כולל את תקציבי הפרסום והסכומים שהולכים לבתי הקולנוע עצמם, אבל את אותו דבר אפשר להגיד על כל שאר סרטי הקומיקס. לא שהסכומים שמארוול מרוויחים הם סיבה להיות עצובים בגללה.
במקום השביעי "מליפיסנט: אדונית הרשע" עדיין אתנו עם עוד 8.4 מיליון דולר. ההכנסות של הסרט בארצות הברית עומדות על 97 מיליון דולר, ככה שבניגוד ל"שליחות קטלנית" הוא יצליח להכניס 100 מיליון דולר בארצות הברית. אז יש לו את זה וזה נחמד, אם כי גם עם ההכנסות הכלליות של הסרט שעומדות על 431 מיליון דולר ברחבי העולם עדיין לא הייתי קוראת לסרט הזה הצלחה. מתחתיו במקום השמיני "הארייט" הכניס עוד 7.4 מיליון דולר ובסך הכל, ממשיך להיות להיט יחסית לגודלו.
אפשר להיפרד השבוע ממקום תשע שהוא "זומבילנד: ירייה כפולה" שהכניס עוד 4.3 מיליון דולר ובסך הכל הכניס 101 מיליון דולר. הוא כנראה יעקוף את ה-102 מיליון שהכניס קודמו, אבל לא בהרבה. במקום העשירי "משפחת אדמס" הכניס עוד 4.1 מיליון דולר והוכיח שיש ביקוש לסרטי ליל כל הקדושים גם לילדים.
בשבוע הבא יוצאים שלושה סרטים חדשים: "פורד נגד פרארי" שמספר את סיפורם של קרול שלבי, מעצב מכוניות בגילומו של מאט דיימון ושל קן מיילס, נהג חסר מעצורים בגילומו של כריסטיאן בייל אשר עבדו עבור פורד בניסיון לנצח את פרארי במירוץ 24 השעות של לה מאן בצרפת של 1966. הסרט בא עם ביקורות מהללות ובאזז אוסקרי ועכשיו בואו נראה אם זה מספיק כדי להביא אנשים לקולנוע; הריבוט של "המלאכיות של צ'ארלי" בכיכובן של קריסטן סטיוארט, נעמי סקוט ואלה בלינסקה שלא צפוי להרשים יותר מידי בקופות; ו"השקרן הטוב" בכיכובם של איאן מק'קלן והלן מירן ובבימוי של ביל קונדון ("היפה והחיה") ינסה להראות שיש עדיין שוק לסרט דרמה-מתח קטן יחסית.
מה הכוונה שמאה מיליון דולר הם "תקציב מרשים מאוד"?
מאה מיליון דולר הם הרבה כסף, אבל אמריך רגיל לביים בתקציבים גדולים יותר, לפחות סרטים 'גדולים' מלאים בקרבות ואפקטים: 'וושינגטון על הכוונת' עלה 150 מיליון דולר, 'היום השלישי: התחדשות' עלה 165 מיליון, ו'2012' עלה מאתיים מיליון. המאה מיליון של 'מידווי' מרגישים מעט כסף בשביל אמריך.
מי לדעתכם הג'וקר הכי טוב?
בא לי לפתוח את זה לדיון.
אני סומך על האנשים פה :).
לדעתי פיניקס נתן הופעה שמעלה אותו לתחרות מיידית על הצמרת, ואצלי הוא לוקח את הכתר בנקודות מול לדג'ר והאמיל רק בגלל שהוא אשכרה גרם לאנשים להזדהות עם הדמות, החזיק סרט של שעתיים לבד, ואולי גם יקח כמה אוסקרים על הדרך.
נ.ב
מעניין אותי אם מישהו יבחר בלטו :)
אתה שוכח שהית' לדג'ר קיבל כבר אוסקר בעצמו על התפקיד,
אמנם יש מצב שגם חואקין פיניקס יקח, ואז בעצם אני מבין מה שאתה אומר – שני שחקנים שונים שקיבלו אוסקר על אותו תפקיד, מה??!!
למרות ששני הסרטים שונים בתכלית, זה דרמה וזה אקשן גיבורי על. נו טוב, יש על מה לעשות דיון.
נ.ב
למרות שאני בכלל בעד לתת את האוסר הקרוב לטימותיי שאלאמה מ"נשים קטנות" (וזה עוד לפני שראיתי את הסרט) . אבל נראה לי שגם אם האקדמיה תתן לו מועמדות, היא תהיה על שחקן משנה.
לגו ג'וקר, שובר לב.
הית' לדג'ר
אני לא חושב שאפשר לכלול את ההופעה של חואקין פיניקיס ברשימת הג'וקרים המוצלחים, הוא שיחק אדם לא יציב עם הפרעות נפשיות באופן מדהים אין ספק, ואני מאוד רוצה לראות אותו לוקח אוסקר על התצוגה המרשימה הזו, אבל לא באמת ראיתי את הג'וקר בסרט שלו.. הוא פשוט לא אמין בתור אדם שעוד שנה שנתיים עשרים לצורך העניין ישליט טרור בגות'האם, הוא היה די פסיבי לאורך כל הסרט וגם שהוא נקט עמדה הוא היה מאוד מופתע מזה בעצמו, עכשיו ברור שיש תהליך והדרך מסוף הסרט ועד לרגע שבו הוא יהיה הג'וקר שכולנו מכירים לוקח זמן, אבל הקטע שלא ראינו את התהליך הזה ולכן קשה לי להחשיב אותו בתור ג'וקר ולדרג אותו ברשימה כזו
יש בזה משהו...
השאלה היא אם מדרגים ג'וקרים, ואז באמת אני חושב שלדג'ר לוקח (והאמיל מאחוריו לא בהרבה). כדמות בסרט באופן כללי, פיניקס לגמרי בהשוואה הזאת (בלי קשר לזה שאני חושב שהאביר האפל הוא סרט פחות טוב מג'וקר, ולדג'ר באמת מחזיק את הסרט הזה לבד)
בחירה לא לגמרי אובייקטיבית
את הג'וקר של לגו באטמן אני לא זוכר, ואת הג'וקר מהסדרה של אדם ווסט אף פעם לא ראיתי אבל נראה לי שהג'וקר הכי טוב הוא עדיין הית' לדג'ר למרות שחואקין פיניקס מעולה
מה הכוונה הג'וקר סרט הקומיקס הרווחי ביותר?
גם ברווחים נטו, נראה לי הגיוני שאנד גיים עשה הרבה יותר. המשפט הזה נראה לי הגיוני רק אם מדברים על רווחים ביחס לתקציב (כלומר תשואה).
נראה לי שבאמת לזה הכוונה.
(ל"ת)
אני די בטוח שאנד גיים נחשב כסרט גיבורי על למרות שהוא גם מבוסס על קומיקס
ואת הגו'קר מגדירים כסרט קומיקס
כמו שלא תשייך את ונדטה לאותו ז'אנר סרטים של הנוקמים.
אנד גיים סרט קומיקס, נקודה.
(ל"ת)
אין ממש קשר
הנוקמים הופק ב300 מיליון וג'וקר הופק ב55 מיליון, ואני מנחש שגם העלויות מסביב(יח"צ למשל) היו גדולות בהרבה באנדגיים, אז מכאן החישוב.
בכל מקרה מדובר בשני סרטים אדירים, כל אחד בכיוון שלו, שמשיגים את מה שרצו מבחינה אומנותית, ומשמח לראות שגם מבחינה מסחרית.
פרוזן 2 מסתמן כשובר קופות פנומנלי
הסרט מסתמן כיותר טוב מקודמו. יותר בוגר, יותר אפל, שזה קלישאה ברעיון אבל לאן שרואים בטריילרים שהסיפור הולך פשוט מעולה. זה לשלב 2 ז'אנרים שאני אוהב ב1, גם נסיכות וגם כוחות על. הסאונדטרק גם נעזר בדייויד בק שעשה הרבה מגיבורי העל לאחרונה כולל ספיידרמן ודוקטור סטריינג'. האחים לופז אני מתחיל לחשוב שהם גאונים בדורם, לפי השמועות השירים מתעלים גם על קודמיהם ואני יכול לומר שכבר לדעתי Into the Unknoun מתעלה על Let it Go. כשLat it Go יצא הוא היה הזיקוק של גיבור/ה סרטי דיסני בשיר "אני רוצה" ביחס להעצמה היום. אריאל, מולן, הרקולס, אלאדין (ואפשר להוסיף) הם דיי מתמסכנים ומצפים לישועה וכאן היא מחזקת את עצמה. כמובן שיש כאן יותר ניואנסים לתת נקודות זכות מסוימות לשאר וגם לראות כמה שמורידים מאלזה, אבל בסופו של דבר שיר העצמה שלה מתעלה על כולם.
Into the Unknoun מעניין אם הוא קליט באותה מידה, אבל הוא לפחות הוא עוצמתי באותה מידה עם יתרון מסוים שגם יותר בוגר מתקדם גם בחיים וגם במלודיה. הוא בעצם השיר הראשון של דיסני לסרט המשך ראשון אמיתי. הוא מספר שאתה בנקודת אמצע החיים לעכשיו אתה שוקל ורוצה להתקדם עוד ויש את הפחדים החדשים ויותר להפסיד, לא זכינו בעצם לשיר כזה אף פעם מכיוון שלא היה אף פעם המשך. אבל האיכות שלו פשוט וואוו. שמעתי לפחות את הגרסה של ברנדון יורי מ'פניק את זה דיסקו' והוא פשוט מהמם! יש בו כל מה שאני אוהב הוא גם ברודווי דיסני יותר מlet it go, הוא גם רוק והאנרגיה שלו בשמיים כמו התווים שלו. יש ליורי גם שם קטע שהוא עולה כמו הקול נסיכות ה'מקורי' AHHH AHHH AHHHH שכולם קראו לו ברשת נסיכת דיסני אמיתית (מה שעושה לי יותר חשק לנסיך גיי ראשון). יחד עם המסר המתקדם, אני שומע את השיר ברצף כבר כמה ימים.
וזה רק שיר אחד, כל הדמויות התבגרו, כולן מקבלות שירים יותר מתקדמים ובוגרים. פשוט ממש כיף. אני מקווה שהאחים לופז ישארו לנצח הדיסני. וברנדון בזכות השיר, הכרתי את הלהקה ואני עכשיו שומע הרבה מהשירים שלהם, מומלץ מאוד! בגלל שהסרט התבגר עם הקהל שלו אני בהחלט צופה לו מעל מליארד וחצי וכנראה גם יעקוף את מלך האריות. באוסקר הוא בטוח יזכה.
הלוואי ואתבדה אבל זה נראה לי כמו עוד המשך מיותר לחלוטין לסרט מדהים שקורה בעיקר לצורך רווחים כלכליים. חבל שהאולפנים לא מצליחים לעמוד בפיתוי לעשות המשכים לסרטים שהיו מצליחים
לא הבנתי איך זה נראה כמו המשך מיותר?
ואתה כבר תתוודה בעוד כמה שעות שהאמברגו יסור. אנשים עפים עליו שהוא יותר טוב מהראשון גם בשירים גם בסיפור. רמת הפקפוק כאן באתר משעשעת אותי. זה כזה 99% אנטי כל מה שדיסני עושה. כי הם מונופולים והם רעים והם רק ממחזרים.
אני דווקא מפרגן לדיסני ונהניתי למשל מהרימייקים למלך האריות ואלאדין, הם לגיטימיים בעיני.
אבל יש המשכונים שהתחושה היא שמטרתם לסחוט את המיץ ותו לא, וזה נראה כמו אחד כזה. פרוזן הראשון היה סרט קסום, והם היו צריכים לעצור שם ולא לדחוף להמשכון. הטריילר נראה רע ורק מחזק את התחושה בעיני. אבל שוב, אשמח אם אתבדה
"כזה 99 אחוז אנטי כל מה שדיסני עושה"
תגובה לאדם שמכנה את פרוזן סרט מדהים.
וואו
ובינתיים האמברגו ירד
והסרט מקבל 81% ב-Rotten Tomatoes (והציון בדרך כלל יורד עם הזמן) לעומת 90% של הסרט הראשון, כאשר הקונצנזוס אומר:
ככה שכרגע נראה שהביקורות לא כל כך מסכימות איתך.
בדיוק מה שחשבתי. לא אמרתי שזה הולך להיות גרוע, ברור שדיסני לא יוציאו תחת ידם סרט גרוע כהמשך לפרוזן. אבל שים לב שרוב הביקורות אומרות שזה לא מוצלח כמו הראשון. בקיצור מחזק את טענתי שזה המשכון מיותר שלא ממש היה צריך.
אהבתי שניסית לבנות נרטיב
זה ממש לא מה ש'הקונזנזוס' אמר. יש חוסר הסכמה וזה בסדר. יש כאלה שאומרים שהיא יותר טוב מהראשון ויש כאלה שלא, יש כאלה אומרים שהשירים יותר טובים ויש שפחות:
November 14, 2019
The sequel is not only better than the 2013 original, but it also improves the original film by adding to its mythology and shining a light on the events of that story in a whole new way.
November 14, 2019
Frozen 2 is a more mature and empowering sequel that brings plenty of laughs and catchy songs as it stands toe-to-toe with the original
November 14, 2019
The sequel lives up to the incredibly large hype that's surrounding it.
November 14, 2019
What's smart about Frozen II is, instead of trying to just recapture its past glory, it decides to be interesting.
November 14, 2019
It not only feels original from anything else Disney has released in recent years, and even stands above the previous Frozen as one of the studio's most interesting and compelling films.
November 14, 2019
With "Frozen II," Disney has done the impossible: It's made a terrific animated-musical sequel.
November 14, 2019
No sequel is essential, but "Frozen 2" makes the argument that, even in the fairy tale land of Disney, they can still be important.
November 14, 2019
A powerhouse movie that will delight fans of the first, and win over new fans too. The third act has to be seen to be believed!
אז אני אבנה גם משלי, חלק גדול מסכימות איתי וגם אלה שלא, חושבות ברובן שהוא היה מהנה ולא מיותר. וזה רק 59 ביקורות אני בהחלט מאמין שייתכן דווקא שהסרט יעלה. והקהל אפילו יאהב יותר שזה מה שמביא את הכסף בקופות.
הוא לא בנה נרטיב
הוא ציטט מרוטן טומאטוס את השורה של Critics Consensus
ועדיין אפשר לראות שזה לא מייצג את כל הסיפור כמו כל הציטוטים שהבאתי
אז לא הייתי מסתמך מהר. גם אינפיניטי טור לא קיבל מעל 90.
לופז הם לא אחים אלא בני זוג
ובתיק העבודות של בובי לופז יש את אבניו קיו ובוק אוף מורמון, מחזות זמר מעולים. מקווה שיחזור לכתוב משהו דומה בעתיד.
בתיק העבודות שלו יש אגוט.
(ל"ת)
דאבל אגוט*
האדם היחיד בהיסטוריה שיש לו כזה, יש להגיד.
וכן, גם אני מחכה שייקח את כל הכסף שהוא עושה אצל דיסני וינצל אותו לטובת מחזמר חדש.
אם כבר בעברית אז אגאט :)
האמים שלו פחות מעניינים אבל כן, יוצר מאוד מוכשר
אם כבר בניית נרטיבים, אתה חוטא בזה בלי הפסקה
והשבוע אתה כותב כותרת שכל קשר בינה לבין תוכן הטקסט מקרי בהחלט.
ייתכן שפרוזן 2 יהיה להיט עצום מימדים בגודלו ויעקוף את פרוזן וייתכן שלא, אבל אין שום קשר בין מה שכתבת לבין סיכויי ההצלחה. זה שאתה אוהב סרט שעוד לא ראית וחושב שהוא מדהים, לא מעיד על שום דבר חוץ מהסיכוי שאתה תלך לראות אותו (ובהנחה ואתה לא הולך לצפות בו כ10 מיליון פעמים בקולנוע, אין לזה שום חשיבות)
יש מדדים לבחון סיכויי הצלחה בקופות בהשוואה לסרטים אחרים, אף אחד מהם לא מופיע בתגובה שלך (או אפילו מדד אלטרנטיבי כלשהו). כל מה שיש זה כמה אתה חושב שהסרט הזה מדהים.
ואין שום נתון שמעיד שהשיר החדש של פרוזן 2 יגיע לטירוף של לט איט גו, ואם יש מדד כזה אתה בוודאי לא הצגת אותו.
מנגד כאשר אחרים הציגו נתונים סותרים (והם היו עדינים, הציון הממוצע הוא 6.9, לא משהו מדהים בשום אספקט והאחוזים יורדים כשבוחנים את הטופ קריטיק), הם פשוט אנטי דיסני. וכשזה מגיע אחרי שHBO MAX זה לדעתך DC מורחב (ובוא נבהיר אם יש שני ערוצי סטרימינג שלא מתחרים על אותו קהל בעליל זה HBO MAX שמתיימר להיות האיכותי והאוונגרדי למול דיסני הפמילי פרינדלי), הג'וקר הנאלח הפסיד למליפסנט האלוהי וסלח לי על ההודעות האחרות שאני לא זוכר, אני לא חושב שאחרים הם אנטי דיסני, די להיפך למען האמת.
אם בא לך להיות פאן בוי של דיסני או כל תאגיד אחר תהיה בכיף שלך, אבל אל תתקוף אחרים בבניית נראטיבים ואם לא תנסה להקטין סרטים אחרים (שהקונסזנוס דווקא חושב הפוך ממך) בדרך בניסיון לרומם את דיסני מודל 2019 זה בכלל יהיה מרהיב.
נ.ב ואריאל ומולאן הן הרבה דברים, פסיביות הן לא (אריאל סתומה אבל היא רוקמת מזימה שלמה בשביל ללכת על פני המים ולהשיג את הבחור שלה).
אריאל לא סתומה
בעולם אחר היא היתה ארכאולוגית או אנתרופולוגית. היא מתעניינת בעולם של בני האדם הרבה לפני שהיא מתעניינת בבחור הספציפי, והטריגר שלה לעזוב זו התפרצות אלימה מצד אבא שלה.
מסכים שגם אריאל וגם מולאן אקטיביות בהשגת המטרות שלהן.
לא סתומה במובן האינטלקטואלי
אלא במובן של היגיון בריא (לעשות עסקה עם השטן של הים שיש לה אג'נדה משלה, זה כנראה לא הדבר הכי מבריק בעולם)
אחרי שנות ה80
כל אדם שיש לו חשבון בנק בישראל חתם על חוזה גרוע יותר עם גוף שיש לו track record גרוע יותר. יכול להיות שכולנו סתומים, אבל גם יכול להיות שאנשים מסתכנים כדי לנהל את החיים שהם רוצים.
בהלם שלא ראיתי פרסום על זה כאן באתר
אבל נראה שחמישי הקרוב יום הקולנוע של סרטים בעשרה שקלים
שנייה, רגע, יעלה.
(ל"ת)
משולש אייקוני
בעקבות העיסוק החדש ב״ביג לבובסקי״ שמתי לב למשהו מעניין: בן גאזרה שיחק באותה שנה בשלושה סרטים אייקונים (ברמות שונות). מלבד ״לבובסקי״ הוא שיחק גם ב״אושר״ של סולונדז ו״באפלו 66״ של וינסנט גאלו (שני במאים שדי נעלמו). נכון, הוא לא מרכזי באף אחד מהם אבל זה עדיין חתיכת שיחוק. ניסיתי לחשוב על מקרים דומים מהעשורים האחרונים ולא הצלחתי. מישהו?
קיילב לאנדרי ג'ונס
לא שם מאוד מוכר אבל שמתי לב שב2017 הוא (והסוכן שלו) שיחק אותה עם 3 סרטים שכנראה יהיו אייקוניים או לפחות זכירים (תברח, 3 שלטים מחוץ לאבינג, ופרוייקט פלורידה), וגם באמריקן מייד שהיה סבבה אבל כנראה פחות יבלוט בעתיד.
אני לא רוצה לחיות בעולם שבו "פרוייקט פלורידה" אייקוני
לקרוא לו "סרט" זו כבר מחמאה עצומה (סליחה, ממש סבלתיי בצפייה, הסקורסזה בי יוצא החוצה).
נוטה להסכים
אישית אני די מחבב אותו אך יחד עם זאת קשה להגיד שזה סרט שיזכרו במיוחד בעוד עשור. מצד שני, יש לו את הקטע שלו שהופך אותו לקצת ייחודי.
קיילב לדנרי ג'ונס הוא שחקן מרכזי ביקום הקולנועי של אוסקר 2017
זו תיאוריה שנורא רציתי לפתח בזמן אמת אבל לא הייתה לי את הפלטפורמה או הנכונות להביך את עצמי בפומבי איתה:
"תברח", "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "ליידי בירד", "קרא לי בשמך", "צורת המים" ו"פרויקט פלורידה" (שאני אישית אהבתי מאוד) הם שישה מהסרטים המוערכים של 2017. חמישה מהם היו מועמדים (מובילים!) בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, והם חולקים כמות די מפתיעה של שחקנים.
לוקאס הדג'ס היה הבן של פרנסס מקדורמנד ב"שלושה שלטים" והחבר של סירשה רונאן ב"ליידי בירד" (והגיעה לו לפחות מועמדות על האחרון).
טימותי שלמיי היה השחקן הראשי והמועמד לאוסקר של "קרא לי בשמך" והחבר השני של סירשה רונאן ב"ליידי בירד".
כיילב לנדרי ג'ונס היה הבן הבלתי נסבל של משפחת ארמיטאג' ב"תברח", הבן חסר הנוכחות ב"פרויקט פלורידה" ואיש הפרסום המקולל (וההומו-או-שאולי-לא) ב"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי".
מייקל סטולברג היה באיזשהו מקום אלוף 2017, עם שלושה תפקידים בשלושה מועמדים, מה שהפך אותו לזוכה פרס ג'ון סי ריילי הראשון מאז, ובכן, ג'ון סי ריילי ב-2002. ריילי של 2002 די ניצח אותו במובן הזה שהשדה בו שיחק היה יותר מצומצם (ריילי הופיע בשלושה מועמדים לסרט הטוב ביותר מתוך חמישה – סטולברג בשלושה מתוך תשעה), וגם היה מועמד בעצמו על ההופעה המקסימה שלו ב"שיקגו". סטולברג היה בגדול ניצב מוצלח מאוד ב"העיתון" (שלא חולק עוד חברי קאסט עם שאר הסרטים אז הוא לא חלק מהיקום הקולנועי שבניתי, גם אם אני מאוד אוהב אותו), דמות די לא מעניינת ב"צורת המים" ומי שלא רק הגיעה לו המועמדות אלא גם הזכייה ב"קרא לי בשמך".
חשבתי שזה נגמר עם מועדון ארבעת הבנים עד שנתקלתי בגברת חמישית שמצאה לעצמה טייפקאסט בעייתי מצד אחד אך בעיני די מעורר קנאה מצד שני – קת'רין ניוטון. ב-2017 היא גילמה את כוכבת הפלאשבק השנוי במחלוקת של "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", אנג'לה – הבת המרדנית של פרנסס מקדורמנד, ואחותו של לוקאס הדג'ס. בנוסף, היא הופיעה גם בתפקיד די פצפון ב"ליידי בירד". העניין עם גברת ניוטון הוא שבנוסף לסרטי 2017, היא ביצעה תפקיד די זהה לזה שגילמה ב"שלושה שלטים" גם בסדרת המופת "שקרים קטנים גדולים" – ביתה המורדת של שחקנית האיכות. באבינג, מיזורי היא הייתה הבת של זוכת האוסקר פרנסס, ובמונטריי, קליפורניה ביתה של זוכת האוסקר ריס ווית'רספון. שנה לאחר מכן, היא גילמה את הבת של (יום אחד הלוואי אמן זוכת האוסקר) לזלי מאן, בתפקיד פחות מרדני אך עדיין מתסכל הורים ב"מאבדים את זה" האנדרייטד.
בנוסף, שנה לאחר מכן הייתה הבת המסורה, לשם שינוי, של עוד זוכת אוסקר, הפעם ג'וליה רוברטס, ב"בן חזר הביתה", בו את אחיה הגדול והמרדן גילם אחד, לוקאס הדג'ס (שבאותה שנה היה הבן ההומו והחמוד שאין לתאר של זוכת האוסקר ניקול קידמן). סרט סבבה.
מה אנחנו למדים? בעיקר שהוליווד (זאת שקוראת לעצמה הוליווד וזאת שמעדיפה שיכנו אותה "אינדי") אוהבת גברים לבנים, גם אם לאחרונה הם קצת פחות סטרייטים (וכמובן – הם יכולים לגלם גייז כמה שירצו, אבל כשהם יוזמנו לטקס האוסקר, יש לקוות שה+1 שלהם תהיה בחורה). ושאני אמור בכלל לעשות עכשיו דברים אחרים כי אין לי באמת כל כך הרבה זמן פנוי כמו שיש לי מטלות אקדמיות שאני פשוט מעדיף לרלורים על סרטי אוסקר בני שנתיים מאשר התפנות אליהן.
עוד תפקיד של קת'רין ניוטון שייכנס לך יפה לטייפקאסט
הוא בעל טבעי, לטעמי זו סדרת מופת, אבל מה אני יודעת… :)
היא משחקת שם את הבת המרדנית של קסטיאל. טוב, בערך בת שלו, זה קצת מסובך. מה שבטוח, מרדנית.
למיטב זכרוני כשראיתי את שלושה שלטים וכו' זה מיד סוכם כ"קלייר, בתפקיד קלייר" וכל הנוכחים הבינו במה מדובר.
מייקל סטולברג?
2017 – צורת המים, העיתון, קרא לי בשמך
סטולברג הוא חשוד מידי
אבל קשה להגיד שכל השלושה אייקוניים או משהו כזה. מקסימום שלושה סרטים טובים ("העיתון" ו"קרא לי בשמך" אפילו די גנריים מבחינת תוכן לדעתי).
ג'ון סי ריילי עם "שיקגו", "כנופיות ניו יורק" ו"השעות"
שוב, יש כאן בהחלט רמות שונות של איקוניות, אבל אין ספק שזה שם.
אם אנחנו חיים בעולם צודק ונכון
אז לטום הארדי יש שלישייה ב-2015 עם "מקס הזועם", "האיש שנולד מחדש" ו"דרך לונדון" המדהים. אבל אנחנו לא, אז הוא לא.