רידלי סקוט חוזר לעבר, ולעתיד, בו זמנית: כבר בשנה שעבר הוא הודיע שמלבד "פרומתאוס", הפריקוול ל"הנוסע השמיני", הוא רוצה לעשות סרט נוסף שקשור איכשהו ל"בלייד ראנר". עוד כמה עובדות על הסרט הזה נחשפו עכשיו: זה יהיה המשך (ולא פריקוול, רימייק, ריבוט או ריבה) והמפטון פנצ'ר (בפ' רפה), התסריטאי של "בלייד ראנר" המקורי, כנראה (כלומר "in talks") יכתוב אותו.
האם זה דבר טוב? בדרך כלל, שובו של הצוות המקורי הוא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לסרט המשך, אבל הפרוייקט הזה עדיין חשוד. נצטרך לחכות (לא הרבה זמן) ל"פרומתאוס" כדי לגלות האם סקוט, שבעשורים האחרונים הבריק לעתים רחוקות, משפר או הורס את יצירות המופת המוקדמות שלו; ובקשר לפנצ'ר – טוב, אין הרבה מה לומר עליו, כי חוץ מ"בלייד ראנר" הוא לא עשה כמעט כלום. הקרדיטים שלו בימד"ב כתסריטאי כוללים שלושה סרטי קולנוע בלבד, ועל שניים מהם כנראה שלא שמעתם.
עוד פרט אחד בנוגע ל"בלייד ראנר 2": סקוט אמר שהגיבורה תהיה אישה. סיכוי לא גדול שהאריסון פורד יחזור לתפקיד הראשי, אם כך.
[סלאשפילם]
(התמונה למעלה נועדה לבלבל אתכם ולגרום לכם לחשוב שאתם קוראים את "סריטה").
אני מאד מקווה שגם דיויד פיפלס יהיה מעורב
כי פיפלס, תסריטאי גאון שכתב גם את "גיבור מזדמן" הנהדר, "12 קופים" המופלא ו"בלתי נסלח" המופתי, הוא – ככל הנראה – זה שהעניק ל"בלייד ראנר" חלק כה גדול מהקסם שלו. רידלי, לעומת זאת, לא עשה הרבה דברים טובים מאז "בלייד ראנר (למעט "תלמה ולואיז" שנסמך גם הוא על תסריט נהדר).
בדיוק, הבעיה היא שאותו תסריטאי
הוא בכלל לא זה שאחראי לדיאלוגים הכה טובים של המקור.
זה היה פיפלס, אם הוא לא יחזור זה יהיה נורא.
מה שכן, יש לי תקווה שכן פיפלס כתב את התסריט ל"מלחמת אלף השנים" (או מאה השנים, שכחתי כבר) לרידלי ולמרות שהפרויקט בהשהייה זה מראה שיש בינהם עוד קשר.
אגב, היו כבר כמה שזכו לראות את "פרומתאוס" בהקרנה מוקדמת והתגובות מסתבר היו די מעורבות. אומרים שהסרט שואל שאלות אבל עושה איתם יותר מדי או מספק תשובות מספקות.
עם פרומותאוס עשו דבר חכם
שהרחיקו אותו מאוד מהקלאסיקה של הנוסע השמיני. כך שלא משנה כמה גרוע הוא היה יוצא (ובנתיים הרושם הוא לא כזה בכלל), הוא לא ישאיר טעם רע לגבי המקור. נראה לי שיהיה קשה יותר לעשות את זה לבלייד ראנר.
אני רוצה לראות
את רידלי מעז לעשות בלייד ראנר בלי הריסון
לא מצליח להבין את סקוט
לא רק שהוא מתעקש להחריב את הקלאסיקות הישנות שלו עם גרסאות במאי מחורבנות, עכשיו הוא גם מנסה לייצר להן המשכים ופריקוולים בלתי נחוצים, כאשר ברור שאין לו שום סיכוי לשחזר את ההישגים ההם.
אין מנוס מלהסיק שחוץ מג'ורג' לוקאס, רידלי סקוט הוא הבמאי עם יצר ההרס העצמי הכי מפותח בהוליווד.
הייתכן שרידלי מושך לוקאס? (באנגלית זה נשמע יותר טוב)
או במילותיו האלמותיות של מל ברוקס:
Merchandising!! Merchandising!! where the real money from the movie is made
בעיה
בתחום הויזואליזציה יש מעט סרטים ש"חיסלו" את הז'אנר.
הרבה סרטי מלחמה נעשו ואז בא שפילברג בטוראי ראיין והראה לכולם איך צריכה להיראות מלחמה. פיקסאר עשו את זה לסרטי האנימציה בצעצוע (ועוד עשר פעמים מאז אבל בירד התעלה על כולם עם משפחת סופר על), האחים וישובסקי עם מטריקס בתחום הסרטים המאגניבים.
באותו האופן סקוט עשה את זה עם בלייד ראנר. וזו הגדולה של הסרט, שהוא הראה לכולם איך צריך להראות סרט מדע בדיוני.
הבעיה היא שקשה לראות אותו עושה את זה עוד פעם.
ובכ"ז אלך.
הבעיה הגדולה של סקוט
לדעתי, היא בחירת תסריטים איומה, כבמאי, הוא ידוע היטב את העבודה. הסרטים שלו תמיד מרתקים ויזואלית, אפילו הגרועים שבהם, ותמיד יש להם איזו קצביות מגניבה, גם כשהעלילה מטופשת לחלוטין. ע' ערך 'רובין הוד', good year (סרט דבילי שספק אם מישהו שמע עליו).
אתם תכעסו עלי אם אומר ש..
..הדבר הכי טוב בבלייד ראנר היה המוזיקה..?
סיריוסלי – פורד הוא לא מהשחקנים המוכשרים ביותר בזמננו, פשוט היה לו המזל הבלתי ייאמן להופיע בסרטים נהדרים שלא הצריכו יותר מצ'ארם (שיש לו בשפע) וחיוך יפה לוכסן פרצוץ זועף – אני מדבר על אידיאנה ג'ונס, האן סולו, ג'ק ריאן, וכמובן סרטים (מעולים) כמו פראנטיק, נערה עובדת וכמובן בלייד ראנר. איכשהו הוא אפילו הצליח למצוא את עצמו במשחק של אנדר. אז לא אסון אם הוא לא יופיע גם פה.
אבל יותר מזה – מה הגדולה של בלייד ראנר? הסיפור, התפאורה והמוזיקה: המשחק לא ממש מושקע (חליק – חוץ מרוטגר הוואר, כולם משחקים שם כמו רובוטים, לא רק שון יאנג היפה); האפקטים – נו טוב; אפילו התסריט לא ממש מפתיע. סקוט קורא לזה סרט מושלם ואישי, אבל איזה במאי לא עושה את זה עם סרט שכולם אוהבים?
חוצמייסה יצאו איזה שבע-עשרה גרסאות, כך שגם אם אתה כבר מתחיל לדבר על הסרט, מומלץ כי תוודא ששותפיך לשיחה מצויים בגרסה הרלוונטית.
בקיצור, אני אחכה שהסרט הזה ייצא ל-dvd, וגם אז אני אקח מהספרייה את אייר פורס 1 – לפחות שם יש את גארי אולדמן..
dbg
לא
אבל אי אפשר להגיד מוזיקה, קוראים לזה פס קול.
ולמלחין קוראים ואן גליס (קוסמוס, מרכבות האש, המרד על הבאונטי, 1492)
אכן אין ספק שחלק גדול מהויזואליזציה של הסרט זה פס הקול המיוחד.
כן, אני יודע איך קוראים לו..
..וזה ואנגליס במילה אחת – הוא לא הולנדי, אלא יווני.. לא משנה..
אפשר להגיד מוזיקה, עובדה
הפסקול מורכב ממוזיקה מקורית שנכתבה לסרט להבדיל, למשל, מסרטים שבהם עיקר הפסקול שמזוהה איתם הוא אסופת שירים כלשהי (נגיד "ריקוד מושחת") ולא ששירים הם לא מוזיקה, אבל אכן רוב המוזיקה בפסקול "בלייד ראנר" (שיש לי כבר שנים רבות ואני אוהבת אותו מאוד) היא אינסטרומנטלית (ואני אוהבת במיוחד את המוזיקה של כתוביות הסיום).
א-הא!
הייתי בטוח בצדקת דרכי!
אני לא מבין
אני לא מבין, יש כל-כך הרבה ספרי מד"ב מעולים שיכלו להפוך בקלות לשוברי קופות, למה למחזר?
למה במאי מוכשר כסקוט לא מנסה ליקרוא עוד ספר מד"ב מלבד מה שקרא כשהיה צעיר ("האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?")?
כל הזמן להיתמזמז עם הבלייד ראנר הזה (ושאר הבמאים עים הפיליפ ק. דיק הזה), יאללה חלאס, נימאס, נקסט…
מה עם אלפרד באסטר, לארי ניבן, פרידריק פול, קליפורד סימאק, ועוד מאות סופרי מד"ב מדהימים אחרים.
אמן ואמן!
מה עם ספרים של זילאזני? מתי עושים משהו עם המוסד? יאללה, קצת משהו לשכל, לא לרק לעיניים..
היזהר במשאלותיך
http://www.fisheye.co.il/?p=14832/
חליק! דווקא אוהב את הבמאי..
אמנם הסרטים שלו לוקים אפעס בשגעון גדילה (להבדיל מגדלות) אבל זה לא אומר שהם לא טובים. אני נהניתי מסטארגייט, היום השלישי ו-כן, גם מהיום שאחרי היומיים שעברו מאז שלישי בערב.. אפילו 2012 היה סבבה (כמובן שזה היה צריך להיות ככה: http://www.youtube.com/watch?v=AIUTUVVRtFA אבל מה זה משנה, העיקר שיש פסנתר..)
בכל מקרה, אני שמח שמישהו הרים את הכפפה. לא ציפיתי שבמאי מד"ב רציני יקח על עצמו את זה, כמו למשל ספילברג *אהם דו"ח מיוחד אהם* או קמרון *אהם אווטאר אהם* – מדובר במקצוענים שלא יעזיו לעשות משהו שיראה דבילי.. אז אני סבבה עם רונלד, ושימות העולם (אם אפשר תוך הזרמת נייטרינו טעונים לתוך קליפת כדור-הארץ!)
לא אמרת הרגע
שאתה רוצה משהו לשכל, ולא לעיניים?
לא נוגד!
כמובן שהיה נחמד אם הייתי יוצא מהסרט וממשיך להינות ממנו גם שבועיים אח״כ, אבל רוב סרטי המד״ב לא כאלה, לצערנו. לא כולם יכולים להיות 12 קופים. בהיעדר זה, אני מעדיף לראות סרט של אמריך מאשר של ספילברג או קמרון, כי עם כל הצער שבדבר, הם עושים חרא של סרטים, והוא לפחות משקיע ולוקח רעיונות וסיפורים מגניבים, לא משנה איך נראית התוצאה על המסך.
בכלל, כל תחום המד״ב יצא מכלל שליטה, כולל (או אולי בעיקר) הענקים שפעם שלטו בתחום ונתנו את הטון. סרטים ירודים כמו סקייליין או אני מספר ארבע זה מה שהולך היום, ואין כבר מקום לדברים ממש מעניינים שמכריחים את הצופים לחשוב. אולי מחוץ לארה״ב תגיע הישועה – נאצ׳ו ויגלונדו הספרדי הפתיע את כולם עם סרט קטנטן אבל מגניב ברמות (timecrimes), שהופק באיזה שני מיליון דולר..
אני מאשים את האולפנים כמובן, עם כל מיני ג׳ון קרטר ובטלשיפס שפיספסו לגמרי את הקהל, וספגו הפסדים נאים לסרטי קומיקס וקומדיות סוג ז׳ (סליחה סאשה, אתה יודע שאני מעריץ מאז עלי ג׳י..).
סיימתי פה ואני הולך לענות על משהו יותר למטה.
מצטער, כן, זה כן נוגד.
אתה לא יכול להגיד שאתה רוצה קולנוע שמכריח את הצופה לחשוב, ובאותה נשימה להגיד שאתה מעדיף את רולנד אמריך על ספילברג וקמרון. Does not compute.
Watch me
למה זה קשור? רק אמרתי שאף אחד כבר לא עושה סרטים שנותנים לך ערך מוסף, אז לפחות שלא יהיה הדרעק שיוצא לספילברג בצורת אינטליגנציה מלאכותית (בכיתי כמו ילדה קטנה בסוף, אז מה? עדיין חרא של סרט), דוח מיוחד (פיליפ דיק, מישהו?), מלחמת העולמות (קטסטרופה); או קמרון עם השטות הכחולה בפנדורה.
אם כבר, אז אני מעדיף סרטים מרשימים שלא לוקחים את עצמם ברצינות תהומית, ולא סרטים עם חשיבות יתר.
I'm watching.
אתה לא עקבי.
לא עקבי? כבר אמרו לי שזו התכונה הכי עקבית שלי..
ואדם קלין אפילו מכיר את מי שאמרה לי את זה (תחשוב 8200..)
לעצם העניין, אני אתמצת: עיבוד למוסד של אמריך לא יהיה יותר גרוע ממה שספילברג או קמרון יכולים לייצר. קאפיש?
אני מנסה להבין,
אתה טוען שכל עיבוד שכזה יהיה גרוע, אז עדיף כבר לקחת מישהו שיביא את זה לאקסטרים?
ממש לא קאפיש.
עיבוד של אמריך ל"מוסד" נשמע כמו רעיון גרוע יותר מכל מה שקמרון או ספילברג היו יכולים לעשות אי פעם אפילו אם הם היו מאוד משתדלים לייצר סרט גרוע ככל האפשר ולוקחים את מייקל ביי כיועץ.
אחת הסיבות שזה המצב היא שקמרון וספילברג יודעים איזה מין סרטים הם עושים, ולכן לעולם לא ינסו לעשות עיבוד ל"מוסד".
ווהו.
אז אתה טוען שהסרטים של אמריך לא רציניים תהומית ומלאים חשיבות עצמית?
תגיד, אתה בכלל ראית לפחות סרט אחד שלו?
אבל למה להתנפל על הבנאדם?
חבר'ה, בואו נרגע.
אני לא אוהב את מה שספילברג וקמרון עושים (קמרון עם אווטאר, ספילברג עם כל מה שיצא אחרי טוראי ראיין), אבל אני מ-א-ו-ד אהבתי את אי.טי., מפגשים מהסוג השלישי, מלתעות, החלק שלו באיזור הדמדומים ("Fresh, young minds!"), אפילו את 1941 אני אוהב; כמובן שני הטרמינייטורס, מצולות, Aliens ואפילו את סרטי הדוקומנטציה של קמרון עם הצוללות. משהו קרה להם, הם איבדו את זה, אני חושב שכולנו יכולים להסכים על זה (ומי שלא מסכים, יאללה עוד thread רק על זה!).
לעומתם, ותתחילו לסכם מפה כי זאת נקודת ההשתלחות שלכם – אמריך עוד לא איכזב אותי! אני יודע למה לצפות, ואני מרוצה כשאני יוצא מהסרטים שלו. 2012 הוא סרט מטומטם עם סוף צפוי ודמויות מדולדלות, אבל הוא סוחף, מהמם ויזואלית ומכניס אותך לאווירת סוף-עולם כמו שמעט מאוד סרטים אחרים יודעים לעשות. בנוסף, הוא מכניס את מה שאני מכנה "אלמנט ברוס ויליס", שמתמצה במשפט שלו ממת לחיות 2: "How can the same shit happen to the same guy twice?" – הגיבורים עדיין יודעים שהם בסרט, ויש קריצות ובדיחות על כל צעד ושעל.
אז לשאלתך, Beetlejuice, ראיתי את הסרטים שלו, ואני נשאר בעמדתי שהם לא תהומיים ומלאי חשיבות עצמית, אלא סרטי מד"ב כיפים שאפשר להינות מהם גם בצפיות חוזרות (מה, ראית את היום השלישי רק פעם אחת?), והם לא מעליבים אותך – כמו למשל הסרטים של מייקל ביי הי"ד. אני לא יכולתי אפילו לסיים לראות את הרובוטריקים הראשון, הוא פשוט מעליב! לא?
עוד דבר אחד – אמריך כתב (וכמובן ביים) סרט מד"ב נהדר שנקרא סטארגייט (אני מאוד אוהב את הסרט הזה, תגידו מה שתרצו), שגרר אחריו סדרות מד"ב מרובות (עם הרבה ספין-אופס) שלא נפלו באיכותן מרוב הדברים שיש היום בטמבלויזיה – מי עוד יכול להתהדר בכזה הישג? קמרון, עם השרה קונור קרוניקלס?
בוקר טוב לכולם.
אתה צודק.
אמריך הוא לא עלבון מוחלט לאינטליגנציה האנושית כמו ביי, אבל הרכיבה שלו על אסונות טבע בהתאם לאופנה העכשווית לא מאד רחוקה מזה.
גם איפיון הדמויות שלו אפסי, אז שוב, זאת ברכה שהוא לא מתדרדר להומור פיפי-קקי כמו מייקל ביי, אבל הדמויות פלקטיות באותה מידה. באנו בשביל האסונות, יענו.
ואת היום השלישי ראיתי דווקא פעם אחת![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
דוקא אמריך
דוקא אמריך מבטיח ויזואליה מהממת.
בתחום הסיפורי הוא אכן ילדותי, מטופש, ורדוד, אבל לעזעזל מישהו חייב להרים את הכפפה:
אם חוץ ממנו אף במאי לא פוזל לכיוון עדיף אמריך משום דבר…
וביכלל עובדה היא שברוב ספרי תור-הזהב של המד"ב (אמצע שנות 50 עד תחילת שנות 70 של המאה ה 20) דמויות, עומק פסיכולוגי, וכיו"ב, לא היה ממש הצד החזק, אז אמריך הוא לא בחירה נוראית כלכך (כמובן שבמאים נהדרים כטארקובסקי יכולים לקחת ספר מתח מד"בי קלאסי כסולאריס ולהטמיע בסרטם עומק פילוסופי מדהים, אבל לספרי פעולה מדב"ים זה בהחלט לא הכרחי).
לא, לפעמים עדיף שום דבר
באמת, לא חייבים לעבד *כל דבר* לקולנוע. אפילו אי אפשר לומר שהעיבוד יבטיח לספר חיי נצח, כי אנחנו רואים איך סרטים מתיישנים רע, והגענו למצב שעושים ריבוט אחרי עשר שנים בלבד.
עוד לא שמעתי על סרט מעובד שהביא חיי נצח לספר
בטח לא לספר מתחום המד״ב, וגם מחוץ לתחום אין הרבה. דוגמאות כמו אודיסאה לא יתקבלו, כי הם כתבו את הספר ביחד בשביל הסרט. אולי שם הורד זו דוגמא לספר שרק באמצעות סרט הפך למוכר, אבל כמה כאלה יש? (אוקי, יש, אבל רובם נעשו עד שנות השמונים).
ספרים עדיין מחזיקים יותר זמן בתודעה, והעובדה שכל ספר מצליח ישר נמכר כזכויות לסרט רק מעידה על כמה עולם הסרטים התדרדר לגניבות ספרותיות (תקראו לעיבודים לתסריט איך שאתם רוצים) וחוסר מקוריות מזעזע. סרטים היום הם או ספר בעבר, או רעיון דבילי. דווקא סדרת סרטים כמו Alien היתה מקורית (הגם שהיתה מעושה) עד וכולל הסרט הרביעי, והנה ראה זה פלא: פריקוול!
מזל שיש את סרטי הקומיקס כדי להכניס רעננות למסך הגדול – מקוריות איף איי אוור סו ואן..
אתה יכול למחוק גם את שם הורד
שהיה הצלחה מסחרית וביקורתית יפה מאוד הרבה לפני הסרט.
הסנדק. חלף עם הרוח.
שניהם היו מאוד מצליחים בזמנם, אבל היום נחשבים בלתי-קריאים. אם לא היו הסרטים כנראה שאף אחד לא היה זוכר את הספרים.
לא יודע לגבי הסנדק,
אבל חלף עם הרוח עדיין הופיע לפני כמה שנים ברשימת מאה הרומנים האמריקאיים הטובים ביותר של המאה ה20 של מגזין 'טיים'.
לא מכירה את הרשימה הזו
אבל לא היה מפתיע אותי אם המשמעות של "טובים ביותר" היא באמת "משמעותיים ביותר" או "מפורסמים ביותר". כל מה ששמעתי על חלף עם הרוח בתור יצירה ספרותית הוא די קטלני.
צודקים שניכם
טעיתי עם שם הורד (כמובן שהוא פשוט הביא את זה להרבה יותר קהל, אבל הספר בהחלט היה מפורסם גם קודם), ועל "חלף עם הרוח" חשבתי כדוגמא נגדית, אבל זה בהחלט יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל!
בכל מקרה, מד"ב איכותי יאלץ להשאר על מדף הספרים, ולא בספריית הוידאו.
כל דבר של קובריק בערך
תפוז מכאני, ד"ר סטריינג'לאב, Full Metal Jacket, עיניים עצומות לרווחה, הניצוץ, בארי לינדון – כולם מבוססים על ספרים, וככל הנראה מפורסמים הרבה יותר מהספרים עצמם. (הניצוץ אולי מפורסם למדי גם בתור ספר, אבל בעוד שהרבה אנשים יגידו שהסרט הוא יצירה קולנועית חשובה, אני לא חושב שמישהו יטען שהספר הוא יצירה ספרותית חשובה.)
חוץ מזה:
The Shawshank Redemption – נכון שזה מבוסס על סטיבן קינג, אבל ממש לא על אחת היצירות המפורסמות שלו, ובלי הסרט כנראה שרק חובבי קינג אדוקים היו מכירים את הנובלה.
Forrest Gump – אני די בטוח שהסרט הוא מה שהפך את הספר הזה למפורסם באמת.
אפוקליפסה עכשיו – יש די הרבה אנשים שלא יודעים בכלל שזה מבוסס על ספר (לב האפילה של ג'וזף קונרד, אם כי הוא מבוסס בצורה מאוד מאוד כללית עליו), על אף שהספר עדיין נחשב לקלאסיקת ספרות עולמית.
תינוקה של רוזמרי – מבוסס על ספר, בויקיפדיה כתוב שאפילו רב מכר, ועדיין נראה לי 99% מהאנשים כיום אפילו לא ידעו שזה מבוסס על ספר.
מגרש השדים – כנ"ל.
הדוגמא הכי מובהקת של זה היא 'מת לחיות'.
(ל"ת)
הייתי גם מוסיף כמעט כל דבר של היצ'קוק
היתה להיצ'קוק יכולת מופלאה לקחת מותחני טיסה זולים ויחסית עלומים ולהפוך אותם לסרטי מתח מופתיים.
התפוז המכאני הוא ספר די מפורסם, ונחשב לקלאסיקה.
יתרה מזאת – ואני אומר את זה תור מעריץ של קובריק – הספר יותר טוב מהסרט. זה ספר עוצר נשימה ממש.
דווקא הספרים לקחו לכיוון הזה בדיוק
ספרי המד״ב הלכו בדיוק על פסיכולוגיה של אנשים וקהלים, דמויות וכיו״ב מאשר תיאורים אנכרוניסטיים של המצאות מוזרות. מד״ב קלאסי מתאר איך אנשים יחידים וחברות אנושיות מתפקדים בזמנים שונים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כ-plot devices (איך זה בעברית?) ולא כמטרה שלשמה נכתב הספר. זה מה שיפה בבלייד ראנר – ההתמודדות של אנשים עם אנדרואידים (והפוך, של אנדרואידים שרוצים להיות אנושיים, בעצם משל על אדם שרוצה לפגוש את בוראו) ולא איך מייצרים אנדרואיד או איך טסים בחלל.
לתת למייקל ביי את המשחק של אנדר?!
איזה מין מוח מעוות מסוגל לחשוב על דבר כזה בכלל??
לך תדע
אולי הוא יהפוך את הבאגים למוטאנטים.
דבר אחד בטוח
בשלב מסויים בסרט, מישהו הולך לטוס במסוק אל השקיעה..
*לכי תדעי.
אני לא רוצה אפילו לדמיין מה הוא יעשה לפטרה.
משהו שקשור לפירמידות?
(ל"ת)
פטרה היא דמות בספר.
או שצחקת וזה חלף לי מעל הראש.
אני יודע,
כשתהית מה מייקל ביי יעשה לה, נזכרתי במה שהוא עולל לפטרה הירדנית ב"רובוטריקים 2(?)". האמת היא שהתלבטתי אם זה בעצם מה שהתכוונת אליו – ואז אני הורס בדיחה קיימת, או שלא, ואז אני יוצר בדיחה חדשה. היתה התלבטות קשה ואז הלכתי על הנוסח הנ"ל, שהוא סוגשל חצי-חצי![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אהה.
למזלי לא ראיתי רובוטריקים 2![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
זה לא יכול להיות גרוע יותר ממה שאס"ק עשה לה
בסדרת הצללים…
פיליפ ק. דיק לעומת אחרים
פיליפ ק. דיק לעומת כמה אחרים, היה חסכן מאד בתיאורים טכנולוגיים ותיאורים ויזואלים בכלל, מה שלדעתי מקל על התסריטאים. מלבד זאת… הוא מת, כך שהוא לא יכול להתערב בהפקה ולעשות צרות.
מה שכן הייתי מת לראות זה את ג'יימס קמרון עושה את "עצי האינטגרלים" של ניבן.
נראה לי בלתי אפשרי להעביר את הספר לסרט.
"המוסד" כספר מורכב מאוסף סיפורים המתבססים על רעיון אחד (ה"פסיכו-היסטוריה"), אולי ניתן לקחת את אחד מתת-הסיפורים (המאבק בקיסרות, החיפוש אחרי הפרד וכו' ) ולהפוך אותו לסרט אך לא את כל שלושת הספרים ביחד.
הרעיון של להפוך את ספריו של ניבן לסרטי פעולה הוא מדהים, הייתי מת לראות את "מלחמת אדם-קזין" כסרט אפקטים משובח.