נתחיל בהרגעה: "ציפורי הטרף" הוא לא "יחידת המתאבדים 2" למרות כמה וכמה נקודות דמיון. כן, הסרט משתמש בכתוביות צבעונית על המסך באסתטיקה שדומה לפוסטרים של אותו סרט מקולל, כן, הוא סרט שהוא לכאורה על קבוצת אנשים אבל שם דגש על הארלי קווין בתפקיד אנטי-גיבורה, כן, הפסקול שלו אקראי. אבל בניגוד לאותו בלגן אטומי, "ציפורי הטרף" הוא סרט קוהרנטי, מעניין, כיפי, מצחיק, עם אקשן נהדר ועם מינימום של משפטים מעוררי בחילה. ועכשיו שבניתי אמון בנוגע לסרט, אני אמשיך למשפט שאולי ייפגע באותו אמון אצל הרבה אנשים: "ציפורי טרף" הוא כן סוג של "דדפול 2".
כמו "דדפול 2", "ציפורי טרף" הוא סיפור פיל גוד ארוז באריזת R מלאה בקללות, אלימות ושבירת קיר רביעי. "ציפורי טרף" הרבה פחות מטא מ"דדפול", אבל למי שקריינות אירונית של "אוי, רגע, אני מספרת את הסיפור הזה לא טוב" גורמת לו לעצבים או ששימוש תכוף בעצירת הפריים כדי להכניס מידע כמו שמות ומוטיבציות מעורר בו סלידה – כנראה שהסרט לא ממש בשבילו. עוד אנשים שהסרט לא בשבילם: אנשים שמיזאנדריה לא באה להם בטוב (לא שהסרט ממש שונא גברים באופן מיוחד, כי כולם אנשים נוראיים בסרט, כמו שהוא לא טורח להראות איזו דמות גברית חיובית במיוחד), אנשים שלא סובלים את הארלי קווין, אנשים שיש להם הגדרה מאוד ספציפית לגבי מה סרט גיבורי על/קומיקס צריך להיות, אנשים שמתעקשים שיש דבר כזה חוקי פיזיקה ואי אפשר לשרוד כל דבר רק כי אתה הגיבור של הסרט, אנשים ש"איזה צירוף מקרים" לא תופס אצלם כתירוץ טוב לנוחות תסריטאית, אנשים ששונאים צבעים. אנשים שכן כדאי להם לבדוק את הסרט דווקא: אנשים שאוהבים את "סנאצ'" (או סרטי גאי ריצ'י באותו הסגנון).
כי כמו אותו סרט פשע של גאי ריצ'י, גם "ציפורי הטרף" מתחיל בקריינות שמנסה לספר סיפור ארוך (שמתחיל בכך שהארלי קווין נזרקה על ידי הג'וקר ומנסה להגדיר את עצמה מחדש), מציג שלל דמויות עם אג'נדות שונות מקבוצות שונות שלא ברור במי מהן ניתן לבטוח ובמה, וכמו אותו סרט – כולם רודפים אחרי יהלום בשלב כזה או אחר. זה, יש לציין, די אדיר.
כי אם לכאורה הייתי אמור לקבל את מנת קומדית הגנגסטרים שלי מ"הג'נטלמנים", מסתבר ש"ציפורי הטרף" מציג משהו שהוא יותר ריצ'י מריצ'י – עם ציטוטים נהדרים, הסתבכויות, דמויות שצצות במספר מקומות, אנשים אלימים, הרבה קללות וכיף חיים אחד גדול. וכל זמן ש"ציפורי טרף" נצמד לסגנון הזה, זה נהדר – אנחנו מגלים סוף סוף צד של גותהאם שעד כה הוזנח (במידה מסוימת) בכל סרטי האביר האפל. מרגו רובי מצליחה להמריא לשחקים כהארלי קווין בצורה ש"יחידת המתאבדים" לא נתנה לה (אולי זה עוזר שיש לסרט במאית שלא עסוקה בלהתמקד בציצים שלה), וגם שאר השחקנים מוצלחים, כאשר האהובות עליי היו מרי אליזבת' ווינסטד כרוצחת מסתורית שגורמת להתקף לב קל כשנזכרים שזו רמונה מ"סקוט פילגרים", ורוזי פרז, שעושה תפקיד קלישאתי בצורה חיננית. בנוסף אליהן, יואן מקגרגור, אחד השחקנים האהובים עליי, בהחלט שם. כלומר, אוקיי, הוא כיפי ובסך הכל תמיד נחמד לראות את יואן אבל אני אהיה הראשון להודות שזה לא אחד מתפקידיו הגדולים בשום צורה ודרך.
מה שכל כך כיף ב"ציפורי טרף" בשלב הזה הוא שזה בדיוק סוג הסרטים שתמיד רציתי לראות: סרטים שמשתמשים בעולם גיבורי העל בשביל לספר שאינו של גיבורי על ואינו מז'אנר גיבורי העל. ובעוד ש"קומדיה רומנטית בעולם גיבורי העל" נשמע יותר כמו מערכון, "ציפורי" מצליח לגרום לקומדית הפשע בעולם גיבורי העל להיות סרט מעולה. או, כזה, חצי סרט מעולה.
כי לצערנו, זה לא ממש מחזיק ועד סוף הסרט הוא ממצה את עלילת הפשע הגנגסטרית וחוזר לאזורי גיבורי העל המוכר והטוב. גם פה יש חדשות טובות והן שגם כסרט גיבורי על, "ציפורי טרף" מציג כמה מסצנות האקשן הטובות שנראו בזמן האחרון על המסך הגדול וביחד עם הצילום הצבעוני והקופצני זה יוצא נהדר.
עוד דבר שצד סרט גיבורי העל של הסיפור מדגיש הוא הפוליטיקה של הסרט, דבר שאני מניח שהסרט לא יצליח (ולא נראה שהוא ממש מנסה) לברוח ממנו ושמידת ההנאה שלך ממנו תלויה באיזה צד של המפה אתה נופל. אנשים ששונאים כל דבר שמריח מ"פמיניזם" כנראה יצעקו עליו ומכיוון שאי אפשר לעשות סרט פמיניסטי מושלם, אני מניח שיהיו גם פמיניסטיות שיבקרו החלטות כאלה ואחרות שלו, אבל נראה לי שיש גם הרבה מה לאהוב בו, למי שבעניין. אם "וונדר וומן" היה להיט כי הוא היה בית ספר להעצמה נשית, "ציפורי טרף" לוקח כיוון שונה ומציג דמויות "מחוספסות" שמה שהופך אותן למודל לחיקוי זה לא אישיותן נטולת הרבב אלא הקשר שלהן אחת לשנייה והתמיכה שהן מציעות.
אם יש חולשה לחלק הגיבורי על, זה שהוא באמת פשוט סרט גיבורי על סטנדרטי. כל מורכבות, חספוס, שאלות של "מי עובד עבור מי" ועניין נעלם ומוחלף ב"הטובים טובות והרעים רעים" ועלילה שאפשר לנחש מתחילתה ועד סופה.
בין הבימוי המוצלח להופעות הכיפיות, כיף מאוד עם "ציפורי הטרף", אבל בכל זאת הוא לא סרט עצום. הוא מהנה, הוא מומלץ, יש בו מלא דברים מגניבים, כל הצד הטכני שלו נהדר, אבל הוא מפספס במה שחשוב ועליו דיברתי עוד מקודם – בנבל. בשביל שסרט שכזה ממש ייפול למקום ויתרומם צריך נבל שהוא מליגת העל. שאנשים יזכרו, יצטטו, יפחדו, יכבדו – ויואן מקגרגור… לא עושה את זה. הוא לא נחמד, אין ספק, אבל בואו נהיה רציניים – זה יואן מקגרגור, אחד האנשים עם הפרצופים הכי חמודים עלי אדמות. גם כשהוא מדבר על כריתת הפנים של מישהו, זה חביב, איכשהו. וכשהוא מאיים בפגיעה חמורה בחלקי הגוף, לוקח זמן להבין שזה איום. זה לא שמקגרגור לא יודע לשחק שמוקים, וזה לא שלא כיף איתו בסך הכל – אבל כשרואים אותו קשה להאמין שמדובר במישהו שהוא באמת רשע מרושע, ותפקיד הנבל שאותו הוא לקח דורש מישהו שיודע לעשות את זה.
בלי נבל שייקח את הסרט לשלב הבא, הסרט נופל על הגיבורות שלו. זה לא ממש בעיה – הן בקלות מרימות את הסרט והופכות אותו לשווה לצפייה לכל מי שרוצה משהו שונה מסרטי גיבורי העל הרגילים, וכל מי שסתם רוצה ללכת לקולנוע וליהנות – אבל הן מתקשות להפוך אותו לצפיית חובה.
ראיתי את הסרט לפני חודש בVOD. סרט טוב!
ראיתי את הסרט לפני חודש בVOD. סרט טוב!
וזה בהחלט הישג, בהתחשב בעובדה שהוא יצא לקולנוע השבוע.
(ל"ת)
יש סצינה אחרי הכתוביות?
(ל"ת)
כן ולא.
(ל"ת)
כלומר?
(ל"ת)
לא בדיוק ספוילר
אבל אני אסתיר בכל מקרה: יש בסוף הקרדיטים וויס אובר של הארלי קווין על הרקע של הלוגו של האחים וורנר (היא אומרת שם כמה משפטים והאחרון נחתך באמצע)
כיף מטורף.
בגדול, אם רוברט רודריגז וקוונטין טרנטינו היו הופכים לישות אחת, ואז הופכים לאישה ולוקחים את הבמאי של ג׳ון וויק לקטעי האקשן זה הסרט שהיה יוצא להם.
רק שהבמאי של ג'ון וויק באמת ביים את סצינות האקשן. רואים בקלות שזה סרט עם הכוריאוגרפיה הכי יפה מזה הרבה מאד זמן בסרט קומיקס כלשהו. אולי זה יזיז את מארוול מהג'נריות שלהם או משהו.
האם צריך לראות את יחידת המתאבדים בשביל להבין את הסרט?
(ל"ת)
לא ממש
הסרט מתחיל בהסבר של הארלי קווין של כל מה שצריך לדעת. חוץ מזה יש כמה רפרנסים, אבל לא נראה לי שזה מהותי להבנה.
את יחידת המתאבדים אפשר להבין אם צופים ביחידת המתאבדים?
(ל"ת)
צריך נבל ליגת העל
נראה לי שהתכוונת שצריך נבל ליגת על ובפועל יצא נבל ליגה א
תודה
(ל"ת)
זה היה מאוד עוזר להבין את הביקורת
אם היה תיאור כללי כלשהו של עלילת הסרט. אז אולי ההתייחסות לדמויות, לז'אנרים השונים, לטובים ורעים ולפרטי עלילה מנותקים זה מזה היתה מתחברת למשהו קונקרטי מלבד "ההיבט הזה מוצלח וההיבט ההוא פחות".
אפשר להגיד מה שורצים על יחידת המתאבדים.
אבל הפסקול שלו התברר כאחד המוצלחים ביותר בשנים האחרונות. שהוציאו כמה להיטים ענקים לרדיו וליוטיוב.
איזה קטע אם
בסופו של דבר זה יזכה באוסקר
(כמו "יחידת המתאבדים")
הארלי המהממת וציפורי הטרף
עד כמה שאני חובב של הארלי (לפחות הישנה. פחות מתחבר לעיצוב החדש), אני מתלבט לגבי הסרט. ויש לי שאלה:
יש דמות חיובית אחת שאפשר להזדהות איתה בסרט הזה? לא משנה לי אם גבר, אישה או חייזר – דמות אחת שהיא לא פסיכופטית שונאת-אדם.
כן
ציפורי הטרף הן גיבורות, לא אנטי-גיבורות ובטח לא שונאות אדם.
כל הגיבורות
הן כאלו שאפשר להזדהות איתן (אולי חוץ מהארלי שהיא קצת, ובכן, מטורפת, אבל מטורפת סימפטית).
כיפי, פרוע, צבעוני, אנרגטי ומצחיק.
האקשן מעולה, הארלי מחזיקה את הסרט בגאון על כתפיה, ונעימות הנושא שלה ושל הנבל מצוינות (של הארלי מזכירה קצת את הריף הידוע של paradise city מאת גאנז אנד רוזס). אני מסכים שהנבל הוא הנקודה החלשה של הסרט (והמסיכה הייתה מגוחכת, אפילו לוויקטור פון דום הייתה אחת מוצלחת יותר), אבל הוא היה מאוד משעשע והמלתחה שלו הייתה ממתק עיניים אמיתי. הייתה סצינה אחת איתו, למעשה, שבה הוא כן הפחיד אותי – כשהוא מאלץ את הבלונדינית האלמונית לעלות על השולחן ולהתפשט; דווקא בגלל שלא הכרנו אותה חששתי לגורלה, כי ניצבים מתים על ימין ועל שמאל בסרט.
אין שום התייחסות ליחידת המתאבדים חוץ משורה אחת ומיני-הופעת קמיע ("היי, אני מכירה את הבחור הזה!"), וזה בסדר גמור מבחינתי.
זה מוזר שבא לי עכשיו כריך עם בייקון וביצת עין וגבינה צהובה?
איזה. סרט. מעולה.
יש כמה בעיות (אקשן רפטטיבי מדי ונבל חלש), אבל כמה שנהניתי. ומרגו רובי אלילה, לא פחות. שחקנית ענקית ומדהימה ממש. בעולם נורמלי היו מעמידים אותה לאוסקר על הטירוף הזה. אני לא חושב שהיא מרשימה פחות מחואקין פיניקס ב'ג'וקר', למשל. כן, אמרתי את זה.
בינתיים נראה שהסרטים היותר טובים של DC (שאהזאם, ציפורי הטרף) מצליחים פחות מהסרטים הפחות טובים (אקוומן, גו'קר). חבל.
מילה על הפסקול: השימוש בשירים היה פחות אקראי ויותר מוצלח מ'יחידת המתאבדים', ומהמוזיקה של דניאל פמברטון לא נהניתי במיוחד. אני אמשיך לחכות לפסקול הבא שלו שיעיף לי את הסכך כמו שהוא עשה ב'קינג ארתור'.
מומלץ בחום. מגיע לסרט הזה שתעזרו לו עם ההכנסות הלא משהו.
מחסור בעלילה
האקשן נחמד (גם אם מאוד מטומטם), והדמויות הן עניין של טעם, אני מניח, אבל לסרט הזה אין עלילה. כל מה שקורה בו בדקה 100 היה יכול לקרות גם בדקה 10. ועם כל הכבוד, מגניבות לא יכולה להוות תחליף לסיפור.
ולכן: לא, זה לא סרט טוב. הוא מקושקש הרבה פחות מ'יחידת המתאבדים', הדמויות קצת יותר ברורות, אבל פשוט אין לו שום דבר להגיד.
טוב, מן הסתם יש לסרט *עלילה*
אבל השאלה של "מה שקורה בו בדקה 100 יכול לקרות גם בדקה 10" מעניינת, ואני אקח רגע לחשוב עליה, הן כטיעון לרעת סרט (כלומר, האם זה תמיד רע) והן ברמת הסרט הזה ספציפית.
אני לא יודע אם אני אגיד מראש שלא, אבל אני מסכים שבשעה השנייה מולבשת עלילה שקצת מייתרת את זאת של השעה הראשונה, ובעצם גורמת למאורעות השעה הראשונה לתפקד כהצגת דמויות מאוד מאוד ארוכה.
בסרט קורים דברים. לא בטוח שזה מספיק לתואר "עלילה"
מבלי להיתלות באילנות גבוהים (כל מיני ענייני סיבוך, התרה, פורקן וכאלה), בעלילה צריכה להיות איזושהי התפתחות הגיונית, דבר שמוביל לדבר, בצורה שמעוררת רגש אצל הצופים. פשוט לא הצלחתי לראות את זה בסרט הזה.
אולי, אולי.
אני לא ראיתי את ההתפתחות הזו, אבל נדמה לי – כמו שכבר אמרת – שזה כי לא התחברתי לדמות, ולא רק בגלל כשלים של התסריט.
עוד כאלו בבקשה, DC
זה לקח זמן והייתה עקומת למידה, אבל נראה ש-DC הפיקו לקחים והוציאו שני סרטים מוצלחים ברצף, שבצירוף מקרים אחד מהם על הג'וקר ואחד על הארלי קווין ושניהם כמה וכמה רמות מעל "יחידת המתאבדים". זה הסרט היחיד של 2020 שראיתי בקולנוע פעמיים עד כה, פשוט כי מאוד נהניתי. אבל לא יצא לי לכתוב עליו מאז, אז הנה כמה מילים:
קודם כל, הבימוי של קאת'י יאן נהדר. גות'האם של "ציפורי הטרף" מרגישה כמו עיר אמיתית וחיה, ולא כזאת שגרים בה רק גיבורי-על ויש אזרחים רק כשצריך בני-ערובה או סצינת מסיבה עם הג'וקר. האקשן מאוד מוצלח ויצירתי מבחינת לוקיישנים וכוריאוגרפיה. ולא, הפסקול שלו לא אקראי. הפסקול של "יחידת המתאבדים" היה אקראי והרגיש כאילו הכניסו איזה פלייליסט על שאפל. כאן הייתה תחושה שהשירים נבחרו בקפידה לכל סצינה כדי להתאים לאקשן, ואלו אכן בחירות מוצלחות (יותר סרטים צריכים את "ברקודה" של Heart בפסקול).
מרגו רובי ומרי אליזבת' ווינסטד נהדרות כאן (התסרוקת של האחרונה פשוט מהממת), לדמויות הנשיות האחרות פחות התחברתי. ואני מצטער, אבל יואן מקרגור נהדר בכל סצינה שהוא נמצא בה ואני לא מבין את התלונות. למה בדיוק צריך בסרט הספציפי הזה נבל שיהיה מאיים ושיזכרו ויצטטו וכו'? זה סרט קומיקס כיפי, שרוב הזמן נשאר ב"רמת הרחוב". יש בו ריאליזם שיותר קרוב לסדרות נטפליקס של מארוול מאשר לסרטים שלהם, או הסרטים האחרים של DC. נשמע מהביקורת וחלק מהתגובות כאילו רצו שמקרגור כאן יהיה ההית' לדג'ר הבא, כשהוא לא אמור להיות ואין סיבה שהוא יהיה.
הוא לא נבל מאיים וגדול מהחיים ו"מוחהחה" ו…נו, קומיקסי. מה שעושה אותו מאיים זה שהוא שמוק עשיר עם כוח וכסף, כפי שמודגם באחת הסצינות. או כמו שענתה מישהי בהרצאה על ג'סיקה ג'ונס בכנס אייקון כשהקהל נשאל מה כוח העל של קילגרייב (דייויד טננט) – "הוא גבר לבן". יואן מקרגור לעס את התפאורה בכל סצינה שלו בסרט הזה והוא נהנה מכל רגע, וגם אני. הוא בקלות הנבל הכי מוצלח ב-DCEU וגם יותר מוצלח מרוב מהנבלים של מארוול והייתי צופה בו בכיף עוד כמה שעות.
ואפרופו, אפשר בבקשה להפסיק עם "הסרט הזה שונא גברים"? הארלי היא פושעת והיא עושה דברים לא נחמדים והיא חוברת עם רוצחת ועם גנבת. לאף אחד מהמינים פה אין עליונות מוסרית. האנשים שזועקים שזה סרט שונא-גברים הם אותם אנשים שבכל פעם שהדמות הראשית היא לא גבר לבן חושבים שדוחפים כאן איזו אג'נדה או שדוחפים את הגיוון בגרון שלהם כי איך יכול להיות שהדמות הראשית לא נראית כמוני. אלו אותם אנשים שמצייצים שבגלל שהדמויות הראשיות בסרט "לא סקסיות" (כי הן לא מסתובבות בחוטיני כל הזמן, אני מניח) זה אומר שהיוצרים לא מבינים מי קהל היעד שלהם. ובגלל אנשים כאלה וכתבות קליקבייט מטומטות שהם כותבים עוד לפני שהסרט בכלל יצא, סרטים כאלה מפסידים כסף בקופות וחבל, כי אנחנו צריכים עוד מהם. אז בבקשה…די.
האם הסרט הוא בגדר צפיית חובה? לא. אבל לעזאזל, DC סופסוף הוציאו סרט טוב וכיפי ועם הנבל הכי מוצלח של השנה בינתיים ("!I like crossbows"). הייתי אומר שהוא גם הנבל הכי מוקצן, אבל קצת אחרי הסרט הזה ראיתי את "סוניק". בקיצור, אחלה של סיפתח לז'אנר בעשור החדש. כן ירבו.
גם אני צפיתי בסרט פעמיים בקולנוע!
הזוי שדווקא הסרט הזה נכשל.
הי, בעצם מרי אליזבת ווינסטד ויואן מקגרגור שיחקו ביחד גם בפארגו!
(ל"ת)
וגם נהיו זוג במציאות
(ל"ת)
אחלה סרט
ראיתי לאחרונה גם את יחידת המתאבדים מ 2021. שני סרטים מצוינים, וקצת מבאס שסרטים כאלה שמעזים להראות לנו משהו קצת שונה בגזרת סרטי הקומיקס, חווים כישלון קופתי (למרות שיכול להיות שלקורונה יש חלק בזה).
חוץ מהכישלון הקופתי, קצת קשה לי להבין איך הסרט יושב על ציון של 6.1 ב IMDB.
היה הרבה review bombing
מכיוון אנשים שנעלבו מהפמיניזם של הסרט. IMDB לא לגמרי חסין מזה.
הבעיה העיקרית מופיעה בכותרת
הוא רוצה בעיקר להיות סרט של הארלי קווין אבל הוא גם סרט של ציפורי הטרף והוא לא מצליח לעשות את שני הסרטים שהוא מתכנן. לא קשור לבאלגן המכוון של העלילה את זה דווקא אהבתי אלא שכל סצנה בסרט הזה או פשטנית מדי או לא גמורה. הסצנה היחידה שנהנתי ממנה היא הסצנה של מרדף הסנביץ'. היא מצחיקה , מעוררת הזדהות ויש בה את עבודת הצילום והאקשן הכי טובות בכל הסרט עם כל הסרט היה כזה זו הייתה יצירת מופת.
למרות שממש אהבתי את הסרט, כשאני מסתכל על האלמנט הזה ממרחק אני ממש מתבאס.
זה היה יכול להיות כל כך יותר טוב אם זה היה סרט אנסמבל אמיתי.