הרבה אנשים אמרו לטים ברטון שהוא חוזר על עצמו. קורה, אחרי הסרט המאתיים בכיכובם של ג'וני דפ באיפור לבן, הלנה בונהם קארטר ואנשים מתים מסוג כלשהו. טים ברטון רוצה שתחזרו לאהוב אותו, ולשם כך עשה את הסרט הכי לא-טים-ברטוני שלא אי פעם. אם השם שלו לא היה מופיע בטריילר, אי אפשר היה לזהות ש"עיניים גדולות" הוא סרט של טים ברטון. את ג'וני והלנה מחליפים איימי אדאמס וכריסטוף וואלץ, וזה בהחלט צעד בכיוון הנכון.
וזה יופי, כן? טוב שטים ברטון מסוגל לעשות גם סרטים שלא נופלים לנישה הקבועה שלו. אבל מצד שני, הנישה שלו היא לפחות ייחודית, בעוד הסרט הזה נראה כמו סרט שכל במאי הוליוודי היה יכול לעשות. לשיפוטכם.
כיף לראות את כריסטוף וואלץ כאיש נחמד ויחסית שגרתי
(ל"ת)
אה סליחה גם כאן הוא מניפולטור שקרן מניאק
אמנם נראה דומה לסרט רגיל
אבל אפילו פה ברטון הולך לקצת קריפיות (ע"ע העיניים הגדולות), הוא כנראה לא יכול לוותר על זה לגמרי.
אגב, הבעיה שלי עם ברטון זה לא שהוא חוזר על עצמו – גם על חנוך לוין אמרו את זה ואני יכול לקרוא את המחזות שלו אחד אחרי השני בלי בעיה – הבעיה שלי עם ברטון היא שבשנים האחרונות הוא פשוט מוציא תחת ידו סרטים גרועים.
למה כולם שוכחים פרנקנווני, סרט טוב שנעשה על ידי טים ברטון, נכון שהוא אנימציה ונכון שהוא לא ברמה של סווני טוד לדוגמא ונכון שהוא תחת התאגיד דיסני, אבל הוא היה סרט טוב, המבקרים אהבו, העגבניות היו גבוהות והוא נעשה לפני שנתיים.
לא ברמה של סוויני טוד?!
סוויני טוד הוא המיץ של הזבל של ברטון. הוכחה מוחצת לרמת העצלנות שלו בתור במאי. אם היית רואה את ההפקה הבימתית המקורית של סוויני טוד, בה מדובר במחזה אימה של ממש, היית מזדהה עם תחושת המיאוס שהייתה לאנשים מברטון אחרי שהוא ביים את סוויני טוד.
אני לא יודע על אילו מבקרים אתה מדבר אני רק אניח את ויקי-
פרסים ביקורות מעללות ועוד
http://he.m.wikipedia.org/wiki/סוויני_טוד:_הספר_השטן_מרחוב_פליט
אם אתה מתכוון להפקה הבימתית
של המחזמר, אז דווקא ראיתי אותה, וראיתי את הסרט, ושניהם היו נחמדים, לדעתי. אני דווקא ממש לא חושבת שהמחזמר המקורי הוא מחזה אימה. אני חושבת שהוא בנוי לחלוטין כמו טרגדיה יוונית, וזה מה שהוא. יש אפילו מקהלה (שזה הדבר היחיד שממש הצטערתי שהורידו).
לא רואים?
הנופים, התסרוקת שלה, התמונות הטרגיות האלו, הצבעוניות הלא פרופורציונלית.
הכי טים ברטון. ממש ניכר.
וחולצת הפסים בשחור לבן
לא לשכוח את חולצת הפסים בשחור לבן. אני חושב שטים ברטון רשם אותן כבר כפטנט.
אני מקווה שהוא לא איבד כל יחוד שהיה לו...
נכון שהסגנון שלו נהיה כבר מעצבן ורפיטטיבי, שנראה שהוא משקיע מאמץ מינימלי בכתיבה, בבימוי ובעיצוב, אבל אם הוא ימתן את זה הוא אולי יצליח לעשות סרט טוב ומקורי, ועדיין סרט ברטוני.
נראה שהוא מנסה את זה, אין פה אנשים מתים או מלודראמה, והמשחק, נראה מהטריילר (ומהכרות עם וולץ), נראה משמעותית יותר ראליסטי.
יכול להיות שזה בגלל שהוא לא כתב את התסריט?
(ל"ת)
מה, אין ספירלות ואיפור לבן ?
(ל"ת)
נראה ממש טוב
אני חייב להגיד. והסרט הכי לא טים ברטוני אי פעם זה סיפורי דגים – והוא גם הסרט הכי מוצלח של ברטון לטעמי.
והטריילר הזה נורא הזכיר לי אותו.
שזה מעולה.
שלא במפתיע, הסרט הזה נכתב על ידי אותם תסריטאים...
…אבל האמת היא שלא אהבתי את "אד ווד", כך שמהסרט הזה אני קצת חושש (אם כי הטריילר נראה מצוין).
התסריטאים
הם גם אלה שהיו אמורים לביים את הסרט במקור, פרשו ואז ברטון נכנס לתמונה. לתפקיד הראשי היו מועמדות קייט הדסון וגם ריס וות'רספון.
http://www.ew.com/ew/article/0,,20176423,00.html
התגעגעתי לאיימי אדמס
(ל"ת)
אפשר להתגעגע לאיימי אדמס? היא הייתה בשלושה סרטים בפרופיל גבוה ב-2013.
(ל"ת)
מסתבר שאפשר
(ל"ת)
אמנם לא בסגנון של טים ברטון
אבל בהחלט נראה כמו סרט על ההשראה לטים ברטון
ראיתי את הטריילר
אפשר לוותר על הסרט. גם ככה אני יודע עכשיו מה ההתחלה, האמצע והסוף שלו. אני כנראה יכול לכתוב פירוט די טוב של הסצינות לפי הסדר שבו יופיעו בסרט. אני יודע מה כל הקטעים הכי דרמטיים, השיאים הסיפוריים.
אני שונא טריילרים כאלה.
וואוו...
לא חשבתי שיהיה סרט של ברטון שארצה לראות.
לדעתי להגיד שברטון חוזר על עצמו זה ממש לא נכון
לדעתי להגיד שברטון חוזר על עצמו זה ממש לא נכון, הבעיה היא להפך, הוא לא חוזר על עצמו.
עם הייתי מוחק את הכתוביות ומראה ברצף "ביטלגוס" ו"אליס" אחד אחרי השני, קרוב לוודאי שאף אחד לא היה עולה על זה שמדובר באותו במאי. אולי אותו מעצב אומנותי של הסרט אבל הדרך שבה הסיפור מסופר היא שונה לגמרי. זה כאילו שטים ברטון החליט "ללמוד" איך עושים שוברי קופות ועל הדרך שכח איך הוא היה עושה סרטים. העיצוב האומנותי זה פן אחד של הטים ברטניות וזה נשאר אבל כל השאר, ה"נשמה" הלכה לאיבוד בדרך.
אגב הסרטים הכי טובים שברטון עשה הם יותר מבוססי מציאות מאשר עולם דימיוני ופנטסטי. אד ווד, סיפורי דגים ונראה עם גם עיניים גדולות יצטרף לזרם. אגב אחד הסרטים האהובים אלי בכל הזמנים, עם יש מישהו שמבין מה זה התמכרות לעשיית סרטים זה טים ברטון (ואולי גם וודי אלן) אני מאוד מקווה שהוא יחזור לעשות סרט בנושא.
לא מדיוק, גם בשנות ה90 הוא עשה שוברי קופות לצד אומנות, מספריים לעומת באטמן.
עכשיו זה סוויני לעומת אליס.
אם בכלל צריך לדבר על ברטון אז יש לו ממש סדר לכל תקופת סרטים בחיים שלו-אומנות שוברי קופות ו"לא ברטוני".
שנות ה90-ביטלגוס ומספריים, באטמן, אד ווד
שנות ה2000-מאדים וסליפי הולו,מרד הקופים, סיפורי דגים
2005 עד היום-חתונת רפאים צארלי וסווני טוד, אליס וצללים אפלים, עניים גדולות
סליחה, סיפור דגים הוא יותר מבוסס מציאות מאשר פנטסטי?
הסרט זיגזג בין מציאות לבין פנטזיה ולפעמים גם שילב או הקביל ביניהם, אז זה קצת מוזר לשמוע. זה כמו להגיד שאלים אמריקאים של גיימן יותר מבוסס מציאות מאשר פנטסטי.
כן, אבל הפנטזיה בו הייתה בדיוק מה שהיא, *פנטזיה*.
(ל"ת)
היי, אני בעד.
שני הסרטים הכי לא ברטוניים של ברטון (אד ווד וסיפורי דגים*) הם גם השניים היחידים שלו שטובים בעיניי, ובמקרה אלה גם שני הסרטים בין ההכי אהובים עליי אי פעם. דווקא כשהוא נפרד ממה שמאפיין אותו הוא איכשהו יוצא ענק, ולמרות שאני לא חושב שעיניים גדולות יגיע לרמות האלה, אני בהחלט מתלהב ממנו יותר מכל דבר מאשר שהתלהבתי לקראת כל סרט אחר שלו.
(* אני יודע שהרבה מגדירים אותם כברטוניים מאוד, אבל לפחות מבחינתי יש הבדלים עצומים בין שני הסרטים האלה לכל דבר אחר שהוא עשה)
אוקיי, אז קיבלנו את האקספוזיציה, את הבילד-אפ, את המשבר ונותר רק לשאול מה הקליימקס.
אפשר לוותר על צפייה… בחייאת עם הטריילרים האלה.
לגמרי. הפסקתי את הטריילר באמצע
ומראש חשבתי לא לראות כי אני פשוט מנסה כמה שאפשר להימנע מטריילרים. מעטים הטריילרים שזכורים לי מהשנים האחרונות שלא סיפרו לי את עלילת כל הסרט.
רק לי ממש הפריע
השימוש הנוראי בפסקול בטריילר? ממששששש נוראי וג'נרי ברמה של טריילרים לסרטי דרמה זולים שמפיקים היום…
אם זאת רק איזו אשמה של עורך טריילרים שלא עשה את עבודתו כראוי, אולי יש ממש למה לצפות מהסרט….
מסכים
(ל"ת)
הו כריסטוף וואלץ
מהפה שלך המשפט "העיניים הם החלון לנשמה" לא נשמע כל כך גנרי ומאולץ..
ברטון רץ על האוסקר?
יש במאים שברור לגמרי שצריכים לקבל אוסקר, אבל מכל מיני סיבות זה עוד לא קרה. ביניהם פול תומאס אנדרסון, ווס אנדרסון, ספייק ג'ונז ואחרים. טים ברטון הוא בראש הרשימה, וברור שהסרט הלא-ברטוני הראשון שלו הוא מתמודד רציני על כל הקופה, כולל קטגוריית הבימוי. ולא, זה לא רע לרוץ על האוסקר. להפך, הגיע הזמן.