לפני שבוע עלה לסטרימינג "פאלם ספרינגס", סרט חדש בז'אנר לולאת הזמן, או כמו שרוב האנשים קוראים לו, "'לקום אתמול בבוקר' אבל X". לכבוד המאורע, החלטנו לשאול אתכם מהו סרט (או סדרה, כי יהיה מוזר לא לשים פה את "בובה רוסית") לולאת הזמן הטוב ביותר.
מהו סרט לולאת הזמן הטוב ביותר?
- קצה המחר (41%, 260 קולות)
- לקום אתמול בבוקר (34%, 216 קולות)
- בובה רוסית (8%, 50 קולות)
- קוד מקור (5%, 33 קולות)
- מז"ל טוב (5%, 30 קולות)
- אחר (3%, 20 קולות)
- פאלם ספרינגס (2%, 14 קולות)
- לפני שאפול (0%, 3 קולות)
- מז"ל טוב 2 (0%, 3 קולות)
מס' מצביעים: 629
Loading ...
יאאא, אני המצביע הראשון!
או ש, רגע, לא, אל תגידו לי שבאמת עשיתם ככה. או שאתם פשוט מאפסים כל פעם את מספר הקולות בכל פעם שאתה נכנס לכתבה, ואז אתה בטוח שהיי כבר הצבעתי בסקר הזה, איך זה שהוא עלה שוב. איך זה שאני שוב המצביע הראשון?! רגע, מה קורה פה.
הסרט הקצר 12:01 p.m. הוא הפייבוריט האישי שלי. יש כאן עוד מישהו שזוכר אותו במקרה?
https://youtu.be/f9ooyfa%348
עוד נסיון…
מחזק
אחד מסיפורי לולאת הזמן המצמררים שראיתי.
כן!! שהייתי ילד, עם נד ממופע שנות ה70.
מעניין שהיוצר טוען ש-groundhog day מועתק ממנו
ואחרי חצי שנה של פעילות משפטית הם הרימו ידיים
אני מכיר את מותחן המדע 12:01 – "לקום אתמול בבוקר" אבל צריך להציל את הבחורה מלהרצח (ולגרום לה להתאהב בך). שעה וחצי סטנדרטי, אז אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר.
זה מין רימייק שעשו שנתיים-שלוש אחר כך
ארוך יותר ועם עלילה אחרת (חוץ מזה שיש לולאת זמן)
ישנם שני סרטים שנעשו על פי סיפור קצר בשם 12:01 p.m.
https://en.m.wikipedia.org/wiki/12:01_PM
הסרט הקצר (25 דקות) הוא המעניין יותר לטעמי ומתבסס על לולאת זמן קלאסית. אפשר למצוא אותו ביוטיוב
סרט ענק!
ויש גם סרט לופים באורך מלא, באותו שם, מ 1993
https://www.imdb.com/title/tt0106188/?ref_=nv_sr_srsg_0
מסע בזמן טייפ 2 אינו לולאת זמן.
לדעתי ההגדרה הכי נדיבה שאפשר לתת ללולאת זמן, כזו שתאפשר גם חלק מהוריאציות המעניינות, תדרוש שהגיבור יחווה את אותם אירועים שלוש פעמים לפחות, כשכל שינוי מסדר האירועים המקורי הוא תוצאה של ההתנהגות שלו או של אחרים שחווים את הלופ.
חסרים:
מלהולנד דרייב (ופחות או יותר כל סרט אחר של לינץ׳, כולל טווין פיקס), וסינקדוכה, ניו יורק.
...מלהולנד דרייב הוא לא לולאת זמן בשום צורה
(הוא אומנם מוזר ויש מאורעות שנדמה שחוזרים על עצמם, אבל ההסבר לכך הוא אחר)
שמעת פעם על מוביוס סטריפ?
(ל"ת)
כן, אייג'נט קופר, אני אשמח לדונאט עם מריל סטריפ!!!
(ל"ת)
וואי, יש המון אופציות
Arq, premature, naked ועוד הרבה.
סביר להניח שהוא לא היו זוכים, אבל הם בהחלט מועמדים…
לא קל
אין ספק שלקום אתמול בבוקר נוסטלגי ופורץ דרך אבל אני לא חושב שהוא משתווה באיכותו לקצה המחר
בהחלט יש בסוף של 'קצה המחר' היגיון פנימי
אבל טחנו על זה כבר בביקורת על הסרט. לדעתי זה סיום מצוין.
זאת לא הסיבה לסוף. הסיבה היא סרט ההמשך שכבר בקנה ומתעכב קצת כנראה בגלל הקורונה..
looper נחשב לסרט לולאת זמן ע"פ הקריטריונים?
(ל"ת)
Groundhog Day הוא קלאסיקה שעומדת במבחן הזמן, ואהבתי מאד את פאלם ספרינגס -
אבל בובה רוסית לטעמי עשה את זה הכי טוב.
Predestination ללא ספק!
מש"א
הסיפור הקצר של היינליין שעליו הוא מתבסס טוב יותר, אבל הביצוע של Predestiation עדיין מרשים.
Predestination
ללא ספק…מוצלח ומבריק…
ומבין האפשרויות שהוצעו – קצה המחר ולפני שאפול.
לפני שאפול פשוט סרט נוגע בלי יותר מדי יחסי ציבור שמדבר על האם המעשים שלנו מגדירים אותנו או לא…אולי אי העשיה שלנו…
וקצה המחר – כי זה סרט אקשן מעולה…
חשבתי עליו גם אבל לא נראה לי שנחשב כלולאת זמן
(ל"ת)
סרט נפלא ללא ספק,אבל זה סרט על מסע בזמן לא לולאה שחוזרת על עצמה שוב ושוב
אולי צריך להבהיר מה זה "לולאת זמן"
כי נראה לי שחלק מהאנשים מחשיבים סרטים כמו "12 קופים" או "לופר" ככאלו.
אני שם אותם בקטגוריה של "גזירת גורל"
סרט לולאת הזמן הטוב ביותר
הוא שגרת החיים בעולם המודרני, כל יום אותו דבר, קמים לעבודה עובדים בעבודה חוזרים מהעבודה וחוזרים חלילה…… תראו מה נהיה מאיתנו נהיינו עבדים של הווצאפ והפייסבוק ,, ילדים כבר לא משחקים בחוץ כל היום באינטרנט ,,
#אני_בן_14_וזה_עמוק
זה שילדים לא משחקים בחוץ כל היום באינטרנט
נראה לי די מתבקש, לא?
כלומר, הרבה יותר עדיף לגלוש באינטרנט בפנים איפה שיש ויי-פיי מאשר בחוץ.
הדג האדום אם שני הראשיים להנאתכם ,,
(ל"ת)
*הכנס בדיחה שקושרת קורונה לסדר יום מונוטוני כאן*
התעצלתי. בסדר.
השלישי בטיבט הוא Triangle
שאין לי מושג למה הוא לא נמצא כאן. סרט מצמית וחכם
אבל שתי יצירות המופת של הז'אנר בעיניי הם 'קצה המחר' ו'פאלם ספרינגס' עם ציון לשבח לשני סרטי מז'ל טוב לציון לגנאי ל'לפני שאפול'
סרט מצוין
(ל"ת)
Run Lola Run
נחשב?
ממש נחשב לטעמי
לעומת סרטי *מסע בזמן* שאנשים אחרים העלו כאן, ראן לולה ראן משחק על לולאת הזמן. דהיינו, לחזור על אותה סיטואציה שוב ושוב, ולא פרדוקס המסע בזמן שבו העבר יוצר את העתיד כמו (לא ממש ספויילר, אבל בכל זאת לא להמשיך לקרוא אם לא בא לכם) גורל ידוע מראש, 12 הקופים, שליחות קטלנית ועוד…
שכחתי ממנו!! הוא מנצח את קצה המחר
חבל שהוא לא אופציה
אני לא חושב שהוא אותה קטגוריה כמו שאר הסרטים פה
בכל הסרטים בסקר הקונפליקט העיקרי (אולי עם קצת וריאציות) הוא זה שהפרוטגוניסט מודע ללולאת הזמן וההתנהגות שלו בסביבה רפטטיבית.
בראן לולה ראן זה בחינה של אפקט הפרפר ואיך שינויים קטנים משפיעים על אירועים גדולים יותר, אבל הפרוטגוניסטית לא מודעת לזה והיא פשוט חלק מהעולם הזה שחוזר על עצמו, אני לא יודע אם אפילו זה נחשב למסע בזמן בסרט עצמו, אלא פשוט 3 סיפורים עם אותה נקודת פתיחה (אלא אם אני לא זוכר נכון, עבר מלאאא זמן מאז שראיתי את הסרט)
זה לא מסע בזמן
אבל זה כן אותו סיפור מסופר שלוש פעמים והשינויים הקטנים מובילים לסיטואציות שונות.
החלק למטה היה אמור להיות חבוי אבל אני נכה טכנולוגית
(ל"ת)
זה בסדר אני נכה רגשית
וטכנולוגית
הוא לא בז'אנר של "לקום אתמול בבוקר" ו"מז"ל טוב", כן בז'אנר של "דלתות מסתובבות" והפרק עם הבאולינג ב"מלקולם באמצע"
זה לא שלולה חווה את אותו היום פעם אחר פעם, אלו שלוש וריאציות שונות לאותו תרחיש: עצובה, שמחה וריאליסטית.
הוא לא כמו דלתות מסתובבות
אני מוכנה לקבל שהוא על איזשהו קו תפר בין הז'אנרים. עדיין, דלתות מסתובבות הציג 2 תרחישים במקביל. לעומת זאת ראן לולה ראן כן התעסק בלופ אחד שנגמר כל פעם במוות והשינויים קרו כי היא שינתה גישה.
עבר המון זמן מאז שראיתי את הסרט, לא זכרתי שמדובר ב3 תרחישים בלבד, אני גם זוכרת שלולה סוג של אקטיבית בלופ, כי כל פעם היא עם הסטופ שלה והזמן חוזר אחורה, אז באמת לא מדובר בהקלעות פסיבית ללולאת זמן עד שמגיע הלקח עם המסר ה"עמוק".
חייב לומר שאחרי צפייה חוזרת ב'לקום אתמול בבוקר'
הוא התיישבן. טוב, אולי קצת לא הוגן לדבר עליו ככה, אבל הוא בהחלט איבד מקסמו. בסופו של דבר זה סרט בינוני עם תסריט חזק, שעבד הרבה בזכות העובדה שהוא הציג קונספט חדשני לזמנו, שמאז נעשה פעמים רבות ובצורה טובה יותר.
אחרי שביל מארי ביצע את אותה דמות שוב ושוב ב- 20 שנה שחלפו מאז הסרט (הולך לויקיפידיה ובודק… מה?! כמעט 30 שנה? שנת 2000 הייתה לפני 20 שנה? תוציאו אותי מהלופ הזה!) השטיק שלו קצת נמאס וקשה לגלות אמפטיה אמיתית כלפיו או לשינוי שהוא 'בוחר' לעבור. ויזואלית הסרט פשוט משעמם, מצולם כמו סיטקום (ולא, אני לא מקבל את הטענה שהצילום משמעם כי העיירה משעממת). ובאופן כללי, הוא אף פעם לא מאוד מצחיק, אף פעם לא מאוד מרגש, אף פעם לא מאוד שום דבר. הוא פרווה רוב הזמן, ולכן קשה לי לומר שהוא סרט רע, אבל המעמד שלו לא מחזיק מים.
בעיני הוא פונה למשהו בסיסי כל כך בהוויה האנושית (הרצון לחיות לנצח ולהשתפר לעד) ולכן יש בו משהו מושך נורא גם היום, חבל רק שזה כל מה שהוא עושה.
מאוד לא מסכים. לא רק שהסרט מחזיק נפלא היום, הוא גם משתפר עם כל צפייה נוספת, שרק חושפת עד כמה מדובר ביצירה חכמה, מצחיקה, נוגעת ובעלת עומק פילוסופי שחריג לסרטים מסוג זה. וכמובן שביל מארי מושלם בתפקיד שכאילו נתפר עבורו. כל סרטי לולאות הזמן האחרים לנצח יעמדו בצילו של הסרט הדגול הזה.
כמו כן
יש את העובדה המדהימה שהסרט בעצם מספר על בריאת העולם.
כןןןןןן
למימוש הכי מופרע ללואת זמן מגיע מקום של כבוד
לא סרט אבל לולאה
הסדרה דארק, אחת הסדרות הטובות ביותר שראיתי, גם היא סוג של לולאת זמן.
Primer 2004
https://en.wikipedia.org/wiki/Primer_(film)
אחרי שצפיתי פעמיים, אני עדיין במיינדפ@ק
באמת לא מבין את ההערצה לסרט
נכון, הוא מורכב יותר, אבל נראה כאילו הוא מורכב לצורך מורכבות.
מה רצה המשורר להגיד בסרט הזה ?
הסרט שאנחנו חיים בו
בכמה חודשים האחרונים…
היה גם פרק בסדרה 'שמש' שבו צביקה הדר מוצא עצמו בלולאת זמן.
עם הופעת אורח של ארקדי דוכין (או כמו ששמש קורא לו, ארקדי דכדוכין).
איזה עונה+פרק?
או לחילופין מה השם של הפרק?
או לחילופין קישור כלשהו?
ואני מוכן להתערב שהיה כזה גם ב״הפיג׳מות״
לא שאני זוכר באופן מדויק, אבל האופן שבו הסדרה הזאת שיחקה עם ז׳אנרים היה חד פעמי ומופתי, גם אם שאר התכונות של הסדרה הזאת היו לא משהו.
אם אתה מחשיב את הפרק 'הסיפור האמיתי'
עונה 1, פרק 8, שבו אותה סדרה של התרחשויות קורית שוב ושוב כשכל פעם מדובר בגרסא שונה של המציאות. לא מסע בזמן אומנם, אבל בפועל אותו פורמט
זולטן שטן הזמן!
לא זוכר איזה פרק אבל בוודאות בעונה הראשונה, שלבר יש יום הולדת ושמש קונה לו משחק מחשב ונתקע בלופ עד ש(ספוילר לפרק ששודר לפני יותר מ-20 שנה) הוא מנצח את השטן בשש-בש
תודה! רשמתי לי.
(ל"ת)
אם כבר פרקים, בסדרה Haven (המומלצת) היה פרק לולאת זמן מעניין, 4 או 5 סיבובים עם הדגמה מעולה להשלכות של פעולות.
'קוד מקור' גם נחשב לולאת זמן?
(ל"ת)
"קוד מקור" בקושי נחשב סרט
(ל"ת)
אפקט הפרפר? למרות שלא אפקט לולאתי קלאסי.
(ל"ת)
לעזאזל, נעשה לי סלט בראש בין אפקט הפרפר ליעד סופי
ביעד סופי הם גם חוזרים כל פעם לאותו מקום ומנסים לשנות דברים, לא?
לא ממש
בתחילת כל סרט הגיבור מקבל חיזיון על אסון שיתרחש כמה דקות בעתיד וניצל ככה ביחד עם כמה אנשים, אבל אין פה מסע בזמן של ממש.
בובה רוסית
"בובה רוסית" במקום שלישי, לדעתי, רק בגלל שלא מספיק אנשים צפו בסדרה.
היא מצחיקה, נוגעת, מלאה בפרטים שחוזרים ומשלימים אחד את השני בלופים השונים, מדברת על נושאים פחות מדוברים (דור שלישי לשואה? מה אתה עושה פה?) פמיניסטית בלי להיות מעצבנת לגבי זה, ולמרות שלוקח לה מספר פרקים להגיע לטוויסט – הוא שווה את זה, משנה את הסיפור והופך אותו ליותר מ"נדיה תקועה בלופ, משתגעת לאיטה ומתה בדרכים משעשעות". כמו כן: נראית טוב ונשמעת מקסים (גם הסדרה וגם נטשה ליון).
ממליצה בחום, כמובן עם אזהרת דירוג (סמים, שפה בוטה ומצבים מיניים).
לא, היא מקום שלישי כי זה המקום הראוי לה
את לקום אתמול בבוקר אני לא עד כדי כך אוהבת, הייתי משבצת את מז"ל טוב לפניה. היא דווקא טובה יותר עלילתית אבל.. בובה רוסית ממש ממש אחלה סדרה, מצחיקה וכייפית. אמנם אין בה סצינות מיותרות או מריחות, עדיין אני חושבת שהאורך דוחף אותה למטה בדירוג. זה קונספט שמן הסתם מפוצץ חורים, שהעיקר בו זו הקלילות הכייפית העלילתית, אז האורך קצת מעיק.
מצטרפת להמלצה החמה.
דירוג סרטי לולאת-זמן שראיתי
1. מז"ל טוב – סלאשר + לולאת זמן + ג'סיקה רות' הנהדרת = שלמות.
2. קצה המחר – הסרט הכי טוב של טום קרוז בעשור האחרון.
3. לקום אתמול בבוקר – מוצלח, אבל קצת אוברייטד לטעמי.
4. מז"ל טוב 2 – לוקח את הראשון ומשחק איתו בדרכים מגניבות.
5. פאלם ספרינגס – לא מצחיק או חדשני במיוחד. חביב, לא יותר. אפשר לראות, אבל מי שיוותר לא מפספס שום דבר.
6. קוד מקור – הרעיון נחמד, אבל משהו בזה לא לגמרי תפס אותי.
7. עירום – פה ושם מתפלקת לו בדיחה טובה, אבל בגדול מטופש למדי.
8. לפני שאפול – קשקוש בלבוש.
לא רציתי להכניס את "בובה רוסית" לסקר כי זה לא נראה לי מאוד הוגן, אבל היא מצויינת מאוד ואני בעד שהז'אנר ימשיך להתפתח גם בסדרות.
triangle
כתבתי ואכתוב שוב, כי אם הסרט הזה רק הוזכר על ידי, אז יש מצב שאף אחד לא ראה אותו, ואז זו בעיה, כי מדובר בסרט אדיר, וגם בסרט היחיד בכל הסיפור הזה שהוא סרט אימה אמיתי, ולא רק סרט ״אימה״ קומי, כמו סרטי מז״ל טוב.
מה גם שהרבה יותר משהוא לולאה, הוא סוג של ספרילה, ואת זה באמת אף פעם לא ראיתי באף סרט אחר.
יש סרט אחר כמעט זהה למבנה שלו - Time crimes
(ל"ת)
אויה, איני מצליחה להכריע
בין "לקום אתמול בבוקר" ל"קצה המחר" (בשאר לא צפיתי). שניהם טובים ומהנים בעיניי, כל אחד בדרכו…
ואני דווקא אהבתי את לפני שאפול. וראיתי את כולם
פרק לולאת הזמן הכי טוב - Stargate SG1 - Window of Opportunity
עונה 4 פרק 6, תהנו!
ממש לא
פרק חמוד ותו לא
בזכות הסקר הזה ראיתי את "לפני שאפול"
עברו שנים מאז שראיתי סרט תיכון אז לקח לי זמן להתרגל, אבל היו בו גם רגעים טובים.
איפה ג'קוזי מכונת הזמן ?????
(ל"ת)
לא סגרו אותו בגלל הקורונה?
(ל"ת)
הרשו לי להיות קצת אקסטרה.
ולדרג את כל היצירות שראיתי בז'אנר, מהפחות טובה לטובה ביותר. לא כולל פרקים בודדים של סדרות טלוויזיה כי זה נהיה מעצבן.
10. פאלם ספרינגס. כמו שאמרתי בתגובות לביקורת, אני חושבת שזה תסריט מאד מאד לא מעובד. אולי עם עוד 3-4 טיוטות היו מצליחים לעדן את הדיאלוגים חסרי הסאבטקסט ולהדק את קווי העלילה שלא תורמים לסיפור, אבל אני לא יודעת אם היו מצליחים להפוך את האמירה שלו לכזו שמצדיקה את השימוש בלולאת הזמן.
9. מז"ל טוב 2. אני לא זוכרת ממנו מלא חוץ מזה שהוא היה קצת פחות כיפי וקצת פחות ממוקד ומעניין מהראשון. ושהוא היה מושפע מבחזרה לעתיד וגם רפרר אליו, שזה נחמד.
8. קוד מקור. ראיתי אותו פעמיים אבל גם ממנו אני לא זוכרת הרבה חוץ מזה שהוא נמשך הרבה אחרי נקודת הסיום הנכונה שלו. אני חושבת שנהניתי מכל השאר אבל לא ממש קישרתי אותו לז'אנר של לולאת זמן קודם כי הלופ לא מוכל בחיי היומיום של הגיבור. אולי אני צריכה לראות אותו שוב.
7. See You Yesterday. מאד קשה לדרג כי זה סרט שאני מאד אמביוולנטית לגביו. הוא לא סגור על עצמו לחלוטין וקצת חסר כיוון לפעמים, אבל הוא גם מאד נוגע ללב ומשתמש יפה בלולאת זמן מכוונת כדי להגיד משהו מעניין על אלימות משטרתית נגד שחורים. יש גם אחלה קמיאו של מייקל ג'יי פוקס אבל הסיבה העיקרית לראות את הסרט היא המשחק של אידן דנקן-סמית', שאני ממש מקווה לראות עוד משהו ממנה בעתיד.
6. Exit Strategy. כמו שכתבתי בתגובות לביקורת של פאלם ספרינגס – אחלה סרט. שמים לב למגבלות שבמסגרתן הוא נוצר, ועדיין שווה צפייה מאד.
5. מז"ל טוב. אני לא כל כך אוהבת סרטי אימה אבל וואלה, זה לא סרט מפחיד. זה סרט כיפי ומצחיק עם דמויות מוצלחות מאד. ושימוש מוצדק בלולאת זמן, למרות שהחידוש היחיד שלו זה שהוא מתייחס לז'אנר גם מנקודת מבט פונקציונלית וגם מנקודת מבט תמטית.
4. קצה המחר. למרות שלא מדובר בלולאת זמן מכוונת (בעזרת מכונת זמן) זה לא סרט של בן אדם נגד לולאת זמן – הלולאה היא רק נשק פה. אבל זה סרט מאד חכם וסוחף, ואם היו מגלחים ממנו כמה קלישאות של סרטי אקשן הוא היה רק משתפר.
3. לקום אתמול בבוקר. האבא של הז'אנר נראה אולי בסיסי בהשוואה למה שעושים איתו היום, אבל יש סיבה שהוא עדיין הדוגמה האולטימטיבית. הוא עושה את כל מה שהז'אנר הזה קיים בשבילו בצורה מושלמת והוא פשוט סרט ממש ממש טוב. כמו כן סלחו לי שאני שטחית אבל כמה אנדי מקדאוול יפה פה? להתעלף.
2. גראונדהוג דיי – המחזמר. לוקח את אותו סיפור ורעיון מרכזי של הסרט, ומשתמש במדיום כדי להעמיק לתוך חלק מהמשמעויות שלו ולחקור פינות שהסרט הזניח. כולל כמה מהשירים הכי עצובים ומדכאים ששמעתי בחיי (באדיבות טים מינצ'ין). האם יש פה תרומה לז'אנר מעבר למה שהסרט עשה? לא, רק הדגשה של המסרים שלו. אבל זה מחזמר ממש ממש טוב.
1. בובה רוסית. יצירה מופלאה, רגישה, מבריקה ומלאת רבדים. מצליחה גם לשחק עם הז'אנר ולחדש בו, וגם להישאר עם העיניים על מה שהיא מנסה להגיד איתו. משלבת מלא כיף עם עומק ואמירות לא טריוויאליות בכלל. לדעתי זה בלי ספק הטופ של הז'אנר, ואני רק מקווה שהעונה הבאה לא תקלקל כלום, כי הראשונה הסתיימה נהדר.
האם יש דרך לראות את
המיוזיקל גראונדהוג דיי? מניחה שאין פרו-שוט, אבל אולי בוטלג באיכות סבירה?
גיליתי את טים מינצ׳ין כשראיתי את מתילדה לפני כמה שנים והתאהבתי לגמרי, אבל בשלב ההוא גראונדהוג כבר ירד בווסט אנד.
הבוטלג שראיתי היה באיכות ממש בסדר.
יחסית, את יודעת.
חוץ מהעובדה שהייתה איזו בעיה עם אחד השירים היותר מורכבים טכנית ועצרו אותו והתחילו מההתחלה, אבל נו, קורה.
מניחה שאפשר למצוא אותו wherever fine bootlegs are sold.
המממ קיוויתי למצוא ביוטיוב
אבל No such luck. דווקא הצלחתי למצוא שם לאחרונה לא מעט מיוזיקלס, נראה שהיה פוש לשתף לכבוד הקורונה.
בגלל שאני גרה בגרמניה אני לא לוקחת צ’אנס עם טורנטים, אז אאלץ להמתין בסבלנות.
תודה!
מה הבעיה עם "שירותי VPN" בגרמניה?
(ל"ת)
השלמתי את "לפני שאפול".
ואני חושבת שהוא נכנס במקום 9. זואי דויטש היא ככל הנראה השחקנית האהובה עליי כרגע וממש נהניתי לראות אותה, למרות שהיא לחלוטין שיחקה פה משהו שלא היה מכוון בסרט וזה בלבל אותי (עד קרוב לסוף הסרט הייתי בטוחה שהיא מאוהבת בחברה דמוית רג'ינה ג'ורג' שלה). הופתעתי ושמחתי לראות את ליב יוסון (מסנטה קלריטה דיאט), למרות שהתפקיד שלו.ה היה פצפון.
יש בסרט הרבה בחירות סגנוניות שנהניתי מהן (אחלה פסקול למשל), אבל הוא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, מכביד עם וויס אובר לא נחוץ שמסביר לנו דברים שסרטים אחרים בז'אנר סומכים עלינו להבין לבד, ולא מדייק בקצב שלו – שזה דבר די הכרחי בז'אנר. הוא מזכיר את "לקום אתמול בבוקר" בזה שהדמות הראשית היא lovable asshole שצריכה ללמוד להשתפר, אבל התהליך שלה הרבה פחות מעניין משל פיל קונורס. בסופו של דבר, לא סרט טוב כל כך, גם לא סרט גרוע, יש לו משהו מעניין להגיד אבל למרבה הצער הוא לא מצליח להגיד אותו הכי טוב שאפשר.
בתזמון מעניין עם הסקר
גם "סוכני שילד", שבעונתם האחרונה משחקים הרבה עם מסע בזמן, הוציאו השבוע פרק לולאת זמן לפי הספר.
ופרק מוצלח ביותר
בכלל העונה הזאת היא כנארה הדבר הכי כיפי של סוכני שילד, אבל בפרט הפרק הזה היה מצויין
היא כיפית מאד, כן
אבל יחד עם העונה הקודמת, מן הסתם פחות טובה מחמש העונות הראשונות. ההתפנגרלות חסרת הבושה על ההיסטוריה של עצמם כיפית מאד מאד, אבל פחות מהודקת מבחינת הכתיבה. ועדיין, סדרת הטלויזיה האהובה עליי; כאמור, מקווה להרחיב בקרוב.
ארררג הקדמת אותי
האמת שרציתי להתייחס לזה כבר אחרי הפרומו שראיתי כבר בשבוע שעבר, אבל זה פרח לי מהראש.
וואו, יש הרבה מה לדבר על הסדרה הזו, שטסה לקראת סיום. אני זומם על פוסט פרידה מורחב בעוד חודש, אחרי הפרק האחרון.
טוב, זה כבר מתחיל להיות מגוחך - עוד פרק לולאת זמן
עכשיו בתוך העונה השנייה של "אזור הדמדומים" המחודש שעלתה בסוף יוני. הפעם, הפרק מסופר מנקודת המבט לא של מי שתקוע בתוך הלולאה, אלא של המושא הרומנטי שלו שנמצאת במצב שבו מי שמחזר אחריה יודע את כל מה שהיא הולכת לעשות.
הדירוג שלי:
1. קצה המחר (טום קרוז ואמילי בלאנט).
2. לקום אתמול בבוקר (ביל מאריי).
3. 12:01 הגרסה המלאה (הלן סלייטר).
4. דוני דארקו.
5. ארק (arq).
6. עירום (naked).
7. מז"ל טוב (הסרט הראשון).
8. פאלם ספרינגס.
9. לפני שאפול.
יש כמובן עוד, אבל ציינתי פה רק כאלה שהגיבור תקוע בלולאת זמן בעל כורחו מבלי שנקט כל פעולה לשם כך.
מבחינת משחק, ביל מאריי הכי מתאים לסוג כזה של סרטים. לעומת זאת אמילי בלאנט נותנת ב"קצה המחר" משחק ברמה הגבוהה ביותר.