בתחילת שבוע הבא ייערך טקס האוסקר ה-94. הפעם, בניגוד לשנים האחרונות, עם 3 מנחות. כמדי שנה, על מנת להפוך את כל העסק הזה ליותר מעניין אנחנו מציגים פה את "הכה את האוסקר", בו אתם מוזמנים לנסות ולנחש מי יזכה באוסקר ולקבל נקודות על כל הימור שבו צדקתם. מכיוון שלא כל הימור שווה, לא כל הימור מניב את אותו מספר נקודות: בעוד שקל לחזות את הזכיות הצפויות, קשה להצביע מראש על ההפתעות – אז אם אתם מהמרים שויל סמית' יזכה, זה ייתן לכם את המספר הקטן ביותר של נקודות, ואם לעומת זאת אתם חושבים שחוויאר בארדם יזכה, וזה אכן קורה – תתוגמלו בהתאם.
בטופס יש 12 קטגוריות: סרט, בימוי, משחק (על כל 4 הקטגוריות), תסריט (על כל ה-2), אפקטים, סרט מצויר,השיר המקורי וקטרגורית הסרט בינלאומי – שם אתם מתבקשים רק לבחור האם לדעתכם "הנהגת של מר יוסוקה" יזכה, או לא. שאלת שובר שוויון היא מתי, עם כל הניסיונות של abc לקצר את הטקס, הוא יסתיים.
אפשר לשלוח טפסים ממש עד לפתיחת הטקס – הלילה שבין ה-27 ו-28 במרץ, 2 בלילה. (הטקס עצמו מתחיל ב-3) אתם יכולים לשלוח כמה טפסים שאתם רוצים, אבל מה שנחשב כניחוש העדכני שלכם הוא רק הטופס האחרון ששלחתם. הזוכים יוכלו לזכות בביקורת לסרט כלשהו לבחירתם.
ואז יש את הקטע הזה
שברור לי שמישהו אחר יזכה, אבל אפילו בהכה את האוסקר אני לא מצליחה להביא את עצמי לבחור במי שאני יודעת שיזכה לעומת מי שאני רוצה שיזכה…
גארפילד/סמית'?
(ל"ת)
ברור...
אני יודעת שזה לא יקרה. בכל כך הרבה רמות ומכל כך הרבה סיבות.
ועדיין – אחרי השנה המופלאה של אנדרו גארפילד. אחרי ההופעה מלאת הרגש כג'ון לארסון. אחרי הסרט הנכון בזמן הנכון שמספר את הסיפור את הסיפור האופטימי שהעולם היה כל כך צריך אחרי השנתיים האחרונות. הסרט שגילה לנו What does it take to wake up a generation
כשמולו נמצאת דמות שאמנם משוחקת טוב (וויל סמית' שחקן טוב, לא מכחישה), אבל פשוט לא מגיע לא לדמות ולא לסרט את הכבוד שהם מקבלים, והתחושה שלי שהבאזז סביבם הוא פשוט מהסיבות הלא נכונות. אני רוצה את הסרט על ונוס וסרינה – גיבורות על משל עצמם- שנלחמו יום יום על המגרש, והראו שהן יכולות לקרוע את העולם, ושנותן להן את מלוא הקרדיט על המקום שהם הגיעו אליו, ולא סרט שלוקח הורות בעייתית, מסתיר את הדברים הפחות טובים בה, ואז נותן לאבא את כל הקרדיט (מבחינת התסריט לפחות).
לא יכולה להצביע לו. פשוט לא.
כמו שכל צופה אדוק של On Cinema At The Cinema יודע -
ההוביט הולך השנה לגרוף (סוף-סוף) את כל הקופה, כך שהכל פה לא רלוונטי, אבל – יאללה, בסדר, נשחק את המשחק הקטן שלכם.
שני הסרטים של מארוול צריכים להיות עם הניקוד הגבוה ביותר בקטגוריית האפקטים
או לכל הפחות עם ניקוד גבוה יותר משל ״לא זמן למות״.
הסיכוי שסרט מארוול יזכה בקטגוריה הזאת (ועוד במיוחד בשנה בה יש פיצול קולות) הוא הנמוך ביותר.
10 סרטים של היקום הקולנועי של מארוול כבר היו מועמדים לפרס האפקטים ואפילו אחד לא זכה או היה קרוב ללזכות.
ל״לא זמן למות״ אין הרבה סיכויים לזכות (לאף אחד חוץ מחולית אין סיכויים של ממש לזכות), אבל נראה לי שיש לו יותר סיכויים מלסרטים של היקום הקולנועי של מארוול.
גם בקטגוריית האנימציה מצאתי את עצמי לא מסכים עם חלוקת הנקודות.
לברוח היה צריך לקבל את כמות הנקודות הגבוהה ביותר, בוודאי יותר מלוקה.
כי לא משנה כמה טקסי פרסים יעניקו את פרס האנימציה ללברוח לעומת אלה שיעניקו ללוקה, אני עדיין מאמין שיש באוסקר הרבה יותר סיכויים לסרט של פיקסאר על פני סרט זר ידני.
המסע המופלא הוא גם הסרט הידני היחיד שזכה אי פעם בקטגוריה הזאת וגם הסרט הזר היחיד שזכה אי פעם בקטגוריה הזאת, כך שזה הדבר הכי נדיר שיכול להיות בקטגוריה הזאת.
וזה בלי לדבר על כך שהיו במהלך השנים כמה וכמה מועמדים שאינם סרטי ילדים, אך מעולם לא היה זוכה שהוא לא סרט לכל המשפחה.
קשה לי לראות איך ל״לברוח״ יש יותר סיכויים לזכות מל״לוקה״.
כמובן שאפשרי שאנשים אחרים היו מחלקים אחרת
הלכתי, בסופו של דבר, אחרי הקונצנזוס באתרי הימורים – ושם זה (עם שינויים אולי קטנים) המפה שנפרסה לנגדנו. ספציפית "תברח"/"לוקה" – ל"תברח" לפחות יש זכיות כלשהן העונה, גם אם זה לדברים כמו "הסרט המצויר האינדי הטוב ביותר". "לוקה"… טובע, לצערי.
לא הייתי מחשיב כלל זכיות בקטגוריות של ״סרטי אינדי״
שכן ברור ששם הוא יזכה וברור שאין שום השלכות מזכיות שכאלה על האוסקר.
הרי זה הסרט ״אינדי״ היחיד שקיבל מועמדות לאוסקר בקטגוריה הזאת, אז הגיוני שהוא יביס את סרטי האינדי האחרים שלא קיבלו מועמדות כלל, אבל איך זה אמור לשמש כלי לחיזוי בהתמודדות שלו מול סרטי ה״מיינסטרים״ איתם הוא מתמודד פה?
זכייה שלו על פני סרטים שאף אחד מהם לא מתמודד מולו כאן, לא אמורה להוות שום אינדיקציה להימורים, שכן היא לא אומרת לנו שום דבר על יחסי הכוחות בינו לבין המתמודדים האחרים פה.
במקסימום אפשר היה לתת את אותו הניקוד לו וללוקה, אבל להגיד שהסיכוי ש״תברח״ יזכה גדול מהסיכוי ש״לוקה״ יזכה – נשמע לי מופרך.
לוקה אמנם לא זכה
אבל הוא היה מועמד מוביל יותר בדרך לאוסקר (גלובוס זהב, באפטא).
ועכשיו נתמקד בזה שכל מי שהיו בבאפט"א חולי קורונה
(ל"ת)
סריטה בניתוח מעניין על CODA והאוסקר
לינק
עוד לא יצא לי לראות את הסרט (ברשימה…), אבל אני יכולה להיות בעדו רק בשביל מרלי מטלין? גם ככה אני לא בעד אף אחד מהסרטים האחרים ברשימה שכן ראיתי.
בחירה ממש מוזרה אם הוא יבחר. סרט חביב אבל הוא לא בדיוק מיייצג את כל הטוב שאומנות הקולנוע הכילה השנה.
מצטער אבל סרטים פשטניים,לא מאתגרים ומתנחמדים לא צריכים לקטוף את הפרסים הגדולים לטעמי. זה שהוא התגלה בפסטיבל סאנדאנס לא עושה אותו יותר מיוחד, זו לחלוטין בחירה מיינסטרימית והליכה לאחור אחרי פריזיטים וארץ נוודים המושלמים.
well... כן
זה בגדול מה שהם אומרים. לא מבחינת מי צריך להבחר, אלא במובן שזה סרט קלאסי שהוא מקום שני/שלישי בהצבעות כי הוא חמוד כזה – אז ככל שלוקחים יותר סיבובים עד שנבחר המנצח בעצם הסיכו שלו עולה, לעומת סרטים שהם יותר מפלגים.
מעבר לזה – לא ראיתי, אז אני לא יודעת. אין לי דעה אמיתית בנושא. רק שלא כל כך אהבתי אף אחד מהסרטים שכן ראיתי. ובא לי להיות בעד מישהו אז למה לא…
הספקתי לקרוא חלק והתחלתי מהאמצע, באופן כללי אני לא חובב ניתוחי אוסקר ומלא נתונים יבשים
גם לי אין הרבה מועמדים פייבורטים, ולא צפיתי בכולם (ליקריץ פיצה דורש ממני צפייה בדחיפות). אבל אפילו סרט שהוא די סוס שחור במירוץ כמו "סמטת הסיוטים" הוא יותר ראוי לפרס לטעמי. סרט יותר אינטיליגנטי ויצירתי שממש חוגג את הקראפט והאומנות הקולנועית. אומנם מלא בבעיות אבל לדעתי סרט שהתפספס ולמעשה יותר אהבתי אותו מ"צורת המים" שכן קטף את הפרס הנחשק. בכל מקרה אני מאמין שקודה לא יקח את הפרס לכוחו של הכלב, וג'יין קמפיון למרבה המזל היא הימור בטוח בפרס הבמאית אז יהיו בשורות טובות.
43% מהבחירות של האוסקר
הן בחירות ממש מוזרות.
אני בסדר הן עם "בלפסט", הן עם "הכלב" והן עם "קודה".
מספר מאוד ספציפי
(ל"ת)
חשוב להבדיל בין פשטות לפשטנות
הקולנוע שלו לא מפואר והתמטיקה שלו לא מרובדת, אבל הוא טוב בדיוק כמו "כוחו של הכלב", הרבה יותר מ"בלפסט" ובטח שיותר מ"משפחה מנצחת", "ליקריץ פיצה", "סמטת הסיוטים", "חולית" וגם יותר מ"הנהגת של מר יוסוקה" (כאן אני כבר בדעת מיעוט, אבל באמת שזה לא סרט עד כדי כך טוב. הוא יפה, אבל הרוויח בערך שעתיים מתוך שלוש השעות שלו).
במקרה הזה הוא גם פשוט וגם פשטני.
שזה לא בהכרח דבר רע, לי זה מוריד.
ולא יודע, אני מאד שמח ש"חולית" ו"סמטת סיוטים" קיימים אבל לא הרגשתי צורך מסוים קודה. כלומר, הזרקור שהוא שם על קבוצה שלרוב לא מקבלת פוקוס בקולנוע זה דבר חשוב, אבל בתור צופה קולנוע הוא הרגיש לי מיותר לחלוטין. אם כבר אז צלילי מטאל משנה שעברה הוא לא פשוט ולא פשטני.
אגב, אם אנחנו כבר פה, שאלה כללית:
תחושת הבטן שלי היא שהסיקור של האוסקר השנה באתר היה קצת פחות מכרגיל – אבל גם נבע מכך שבכלליות לא נרשמה התרגשות גדולה מדי סביב הטקס השנה. האם יש אנשים שהרגישו שיש פחות מדי אוסקר? או להיפך – שאפילו במסגרת הזאת, יש יותר מדי?
זה לא משנה מאוד לעכשיו, אבל זה טוב לדעת למה לצפות לקראת שנה הבאה.
הרגיש בדיוק כמו שצריך
והרגיש מצוין. עבודה טובה!
לא היה צריך יותר מזה
חפירות אוסקר נגררות במהירות לשיחות על נתונים מספריים וסטטיסטיקות וחוטא למטרת הטקס לדעתי, שהיא לחגוג קצת קולנוע.
אני יכול לדווח שאישית היה לי מעט מאוד לתרום לדיונים כאלה השנה
מהסיבה שפשוט לא ראיתי רוב מוחץ של הסרטים המועמדים.
לדעתי השנה הסיקורים של הנושא הם בול במידה.
(ל"ת)
נראה לי שהסיבה להרגשה היא האורך של עונת הפרסים השנה
האוסקר ממש מאוחר השנה וההתעסקות עם האוסקר פשוט מתחלקת על יותר חודשים. גם המרחק מהסיכומי שנה גורם לזה להראות ככה.
הסיקור השנה היה מצויין
ומבחינתי בעיקר ה"הימורים ממש מוקדמים מדי לאוסקר" שהיה משעשע (ועדיין משעשע) לראות כמה מזה התממש/יתממש.
מחקר סטטיסטי חדש:
כמויות שיעולים והתעטשויות נכונות (או, לפחות, בתסריט של סרט) מעידות על הזוכה באוסקר בדיוק של 91%. או זה, או שמדובר בסאטירה על מחקרים סטטיסטים שמתיימרים לנבא את הזוכים. לא, באמת.
ניסינו לעשות את זה בפודקאסט החדש שלנו - סרקאסטים
אפשר להתחבר בכל אפליקציות הפודקאסט.
https://podcasts.apple.com/us/podcast/%D7%A1%D7%A8%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA/id1613124271
היי, אנחנו בסך הכל תומכים ביצירה מקומית ובאנשים אחרים
אבל תגובה שהיא משפט + "תקשיבו/תקראו את הביקורת" זה פחות הלך הרוח הפה. אין בעיה לקשר לדברים שעשיתם, אבל תגובות צריכות להיות משהו בעל יותר ערך מזה.
בפרט שכבר העירו להם בפעם הקודמת.
(ל"ת)
אם נגזר על האוסקר לאבד גובה ולהפוך לחסר רלוונטיות בעוד 5-10 שנים
זכייה של ״קודה״ בפרס הסרט זאת התחלה מושלמת בדרך לשם. סרט נחמד אבל בינוני מדי בשביל התואר ״זוכה אוסקר״. זה הסרט הכי בינוני שהולך לזכות בפרס מאז המצאת הבינוניות.
האוסקר, ואני אומר את זה בצער רב
לא יאבד רלוונטיות עוד 5-10 שנים. כנראה גם לא עוד 15 שנים.
אבל לא יודע, בהתחשב בכמה זוכי עבר די מחפירים (נגיד, "התרסקות") – האם באמת "בינוני" זאת הבעיה שלנו?
יכול להיות שהרשתות מעצימות את זה
אבל בזמן אמת ״התרסקות״ לא נהנה מכזה אנטי לו זוכה ״קודה״, לא תוך כדי המירוץ ולא אחריו. שנית, גם אני לא מחסידיו של ״התרסקות״ (פעם חיבבתי אותו) אני יכול להבין למה הרבה הצביעו לו, פוליטית וגם קולנועית. אני לא מצליח להבין את הסחף כלפי ״קודה״, זה סרט מאוד מאוד מאוד נוסחתי.
אני לא רואה אנטי כלפי "קודה"
אבל מצד שני אני מתנתק מהדבר הקרוי "פילם טוויטר" וחושב שהוא אחד הדברים הכי גרועים שקרו לקולנוע. מחוץ לבועה הזאת, "קודה" הוא סרט חמוד מאוד שנהנה מכך שקשה לשנוא אותו וקל לאהוב אותו, וזה אותו דבר שעזר ל"אור ירח" ול"ספר הירוק". כי זה מה שחשוב בשיטת ההצבעה החדשה – סחף גדול ומיידי (מה שהיה נראה שבידיים של "כוחו של הכלב" ואולי עדיין כן) או סרט שהרבה אוהבים ובעיקר מעט מדי שונאים.
ולו היה טוויטר בזמן "התרסקות", אני מאמין שהוא היה זוכה להרבה יותר אנטי.
ויש אנשים שחושבים שהוא הסרט הכי טוב מבין המועמדים
ואולי אפילו של השנה
אוקי ואולי יש גם אנשים שחושבים שספייס ג'אם סרט מופתי, אז מה?
אם בא לך לתת קונטרה אז תספר איך הסרט לדעתך הוא מעבר לסרט נחמדי שעושה נעימי? או לחלופין, מה זה אומר הסרט הכי טוב- שאיפות אמנותיות גבוהות, יצירתיות, מחשבה וקצת אתגר? או סרטים שכיף לראות עם המשפחה בשבת?
גם וגם?
כלומר, אני לא חושב שיש "נוסחא" לשאלה מה הסרט הכי טוב, גם עבור האוסקרים. יש לכל סרט בתולדות האוסקר סיפור משלו. מדי פעם זה בגלל שאיפות אמנותיות גבוהות. מדי פעם זה בגלל איך שהסרט גורם לנו להרגיש. מדי פעם זה בגלל שהוא חריג. מדי פעם זה בגלל שהוא עצום. כל סרט והסיפור שלו.
"קודה", לטעמי, הוא לא סרט עם חזון קולנועי יוצא דופן – כלומר, מבחינה טכנית הוא לא רמה אחת מעל, בעצם, שום דבר. אבל מבחינת הסיפור שלו יש בו רגש ועדינות יוצאת דופן שמעוגנים במשחק משובח של כל הקאסט, שמביאים כן משהו שלא נראה כמוהו בדיוק במסך. למרות שנראה שכל סרט הוליווודי אוהב לשים עכשיו דמות חירשת כי יש משהו מאוד ויזואלי בשפת סימנים מצד אחד (וזה יכול להראות "היי תראו אנחנו סבבה עם נכים!" מצד שני), הדינמיקה, והאופן שבו דמויות מסמנות ב"קודה" הוא רמה אחת מעל "וואו הילדה ב"קונג נגד גודזילה" אמרה לו אבא". יש הנאה קטנה בדרך שהם משחקים ומצליחים לקחת שורות טקסט ולהוסיף להם דברים שלא רק שחקנים שאינם דוברי שפת סימנים מדברים – אלא גם שחקנים חירשים אחרים.
וזה כמובן, מאוד מאוד מאוד מרגש, באופן שהוא, נו, כן, הולמארקי – אבל בתקופה שנראה שיש הערכה (מדי פעם אולי כפויה) לסרטי פילגוד ללא אנטי-גיבורים ועם קונפליקטים שמתחברים, זה לא נחשב כחיסרון, אלא כיתרון.
אז כן, אפשר להגיד שהוא "עוד סרט דרמת משפחה בינונית", אבל אני חושב שמשפט שכזה לא באמת ראה סרטי דרמות משפחות בינוניות הרבה זמן כי "קודה" עושה הרבה דברים לא מובנים והרבה יותר טובים הן מסרטי הולמרק והן מסתם דרמות משפחתיות אחרות.
אז בי הסרט לא נגע בי אופן מיוחד, בעיקר הרגיש לי דידקטי וקצת הזכיר לי הצגות שהיו לוקחים אותנו מטעם בית הספר?
ההורים הם הכוכבים של הסרט אבל הנערה ואחיה סתמיים ומושא אהבה שלה מזעזע. אולי זה עניין אישי, אני אוהב כשסרטים מצליחים לגעת אבל כשהמניפולציות כל כך שקופות ומרגישות זולות אני מתנגד והולך כנגד הסרט. אני חושב שסרט יכול להיות שאפתני ומאתגר אבל גם סוחף ומרגש, למעשה לדעתי הדברים האלו הולכים ביחד לרוב (לא שסרטים מרוחקים וקרים הם בהכרח פחות טובים).
אמלק, אני מסכים עם הגם וגם, אבל בשבילי קודה הוא לא זה ולא זה.
הוא צריך להיות ממש מחמם לב בשביל שלדעתי הוא יהיה ראוי לזכות בפרס והוא רחוק משם שנות אור. לדעתי קמון קמון הרבה יותר מרגש (הייתה סצנה שממש נחנקתי בה) וגם אם הוא לא היה כל כך אינטליגנטי לדעתי הוא היה יותר ראוי.
אה, בסדר - אבל השאלה שאני שואל היא פחות
"איך הסרט גורם לי אישית להרגיש" ויותר "איך הסרט הזה משפיע על אנשים".
ו"קודה", נו, עובד. לא באופן חד משמעי, לא על כולם – אבל הקונצנזוס "השלילי" עליו עומד בגדר "נו, זה סתם סרט בסדר", והחיובי מפרגן הרבה מעבר ל"סתם דרמה משפחתית".
הרבה סרטים עובדים ברמה הזאת, כולל כאלו שיצאו השנה. ההבדל היחיד שלא לכולם היה קמפיין מעולה כמו זה של קודה.
(ל"ת)
זה לא רק עניין של "קמפיין מעולה"
אם היה ל"קודה" קמפיין מעולה הוא היה מועמד ליותר מ-3 אוסקר. זה באמת סרט שנגע בהרבה אנשים, בדיוק כמו "משפחה מנצחת", למרות שאלוהים אם אני יודע איך או למה.
טוב אז אולי אני חייזר שמתרגש מסרטים אחרים שהם לא קודה.
גם אופציה
אתה לא חייזר.
מדי פעם יגיע סרט שיש עליו קונצנזוס רחב מכל בחינה אפשרית שלא תאהב.
למה להלקות את עצמך?
לא שאני אומר שזה המדד הכי חשוב שקובע טיב של סרט
אבל מעטים הסרטים שנגעו בי וריגשו אותי כמו קודה. לא רק שנה שעברה, בכלל. אני לא בוכה הרבה בסרטים ובסרט הזה בכיתי לפחות 3 פעמים. ממש דמעות. ואני בכלל לא חירש, וחוץ מכמה קרובי משפחה רחוקים אני לא מכיר אנשים חירשים. זה מה שיפה בסרט – הקונפליקטים שהדמויות מתמודדות איתם הם לא קונפליקטים שאני מכיר באופן אישי, אבל בגלל האנושיות והעומק שלהן נורא קל לי להזדהות איתן ולרצות בטובתן, ולהבין את כל הצדדים של הקונפליקט. אני נשמע עכשיו קצת כמו קלישאות של מרצים לתסריטאות, אבל מה לעשות שכשעושים את זה טוב זה עובד.
וזה גם סרט מצחיק מאוד. והשחקנים, ללא יוצא מן הכלל, מעולים. ג'ונס, קוטסר ומטלין מקבלים בצדק תשבוחות, אבל גם דוראנט שמגלם את האח כל כך מעורר הזדהות.
אז כן יש סרטים שהם יותר מרשימים טכנית כמו חולית ומקבת'.
ויש סרטים הרבה יותר… עמוקים נקרא לזה כמו כוחו של הכלב והנהגת של מר יוסוקה.
ויש סרטים יותר חווייתיים כמו ספיידרמן ו, מממ, שוב חולית.
אבל בסופו של דבר אף אחד מהם לא גרם לי להרגיש כמו קודה. ולא שאני אומר שקולנוע מטרתו היא קודם כל לרגש. זה גם להיות עמוק וגם להיות חוויה וגם לפרוץ גבולות ולעשות דברים שעוד לא נראו. ויש סרטים שאני אוהב יותר מקודה בגלל העומק שלהם או בגלל הגבולות שהם פרצו או החוויה הקולנועית שהם העבירו אותי. אבל בשקלול של כל הגורמים האלה הסרט שהכי אהבתי מ-2021 הוא קודה (כנראה חוץ מאגדת חורבן, אבל אנחנו מדברים פה ספציפית על האוסקר).
חייב לציין שאני שונא התייחסות לסרטים בתור טכניים
מעבר לזה אין פה מחלוקת. אותי אכזב כשהסרט שהטיקט שלו הוא לרגש ולחמם את הלב הותיר אותי בעיקר משועמם וקצת בשוק שזה הכוכב של סאנדנס והמתמודד המפתיע של האוסקר, ולא סתם עוד סרט חביב שעלה לסטרימינג בסופש. לי זה הרגיש רנדומלי
עצם המועמדות שלו מפליאה
הסרט חמוד, נהניתי ממנו, נהניתי גם מכמה סרטי הולמארק במידה דומה.
היה לי מוזר שלוקחים אותו ברצינות במירוץ הרבה לפני שבכלל פורסמו המועמדויות, לא תארתי לי אז שנדרדר למצב שהוא פייבוריט לזכייה. יש לא מעט בעיות עם הזכייה שלו אבל העיקרית שבהן זה שהוא לא עושה שום דבר מיוחד שלא רואים באלפי סרטים אחרים, קצת באסה שהרבה אנשים ״התכנסו״ כדי להחליט שהסרט הזה הוא חלון הראווה לקולנוע של 2021 למרות שהוא הסרט הכי גנרי בקטגוריה (למעט ״סמטת הסיוטים״ שלא ראיתי).
אני מסכימה
תמיד היה ברור לי שיש סרטים שהם "סרטי אוסקר", והסרט הזה בכלל לא בכיוון משום בחינה.
אין לי הערכה לאוסקר ולזוכים בקטגוריה הזו. זו פליאה, לא אכזבה.
ההגדרה למהו "סרט אוסקר"
הולכת ונשחקת (באופן חיובי, בעיניי) כבר קרוב לעשור, במידה שלאף אחד כבר אין מושג מה זה כן סרט אוסקר ומה לא. גם השנה, משהו כמו "הנהגת של מר יוסוקה" הוא הרבה פחות "סרט אוסקר" בעיניי מאשר "קודה" (שיש לו שורשים אצל דברים כמו "אנשים פשוטים" או "תנאים של חיבה", נניח).
חבר'ה, האם ניתן לראות האוסקר ב"הוט"? האם ב"נטפליקס"?
(ל"ת)
בארץ זה משודר בשידור חי רק ביס
(ל"ת)
ידוע מתי תהיה פאשלה סטייל מונלייט/לה לה לנד כדי שאוכל לדלג על שאר הטקס?
(ל"ת)
5:23
(ל"ת)
אוקיי טעיתי ב-4 דקות אבל כאילו וואו זה היה ניחוש ממש טוב
(ל"ת)
מה גם שלא היה צריך לחכות עד הסוף בשביל הזוכה ב"הכה את האוסקר"
(ל"ת)
בהתחלה
ובאמצע. ובסוף. וקצת לפני. וגם אחרי.
תודה
(ל"ת)
וואו וויל סמית' ממש לוקח דברים מילולית מדי
(ל"ת)