בעוד פחות משבוע, ייערך טקס האוסקר ה-92. בלי מנחה (שוב פעם), עם הרבה ביקורת על הלובן היחסי וההדרה של גרטה גרוויג מקטגורית הבימוי (וגם אנשים שמתלוננים על האנשים שמתלוננים, כי למה לא). כמדי שנה, על מנת להפוך את כל העסק הזה ליותר מעניין אנחנו מציגים פה את "הכה את האוסקר", בו אתם מוזמנים לנסות ולנחש מי יזכה באוסקר ולקבל נקודות על כל הימור שבו צדקתם. מכיוון שלא כל הימור שווה, לא כל הימור מניב את אותו מספר נקודות: בעוד שקל לחזות את הזכיות הצפויות, קשה להצביע מראש על ההפתעות – אז אם אתם מהמרים שבראד פיט יזכה, זה ייתן לכם את המספר הקטן ביותר של נקודות, ואם לעומת זאת אתם חושבים שאנתוני הופקינס יזכה, וזה אכן קורה – תתוגמלו בהתאם.
השנה יש שתי סוגי קטגוריות – המעניינות והנעולות (לכאורה). קטגוריות המשחק, למשל, הן שעמום אחד גדול – מאז תחילת העונה ועד עכשיו אין אף מתמודד ראוי לרביעיית פיט/דרן/זלווגר/פיניקס. אף טקס לא חרג מהנורמה והעניק את הפרס ל-לא יודע, דרייבר, או ג'והנסון, או פיו. זה כאילו כולם קיבלו תזכיר והולכים על פניו. ולמען האמת, גם שאר הקטגוריות די נעולות – "ג'וג'ו ראביט" זכה כבר פעמיים בפרס התסריט המעובד, "פרזיטים" בתסריט המקורי, אבל כאן יש גם תחושת בטן – מה, לא ייתנו לגרוויג על הבנייה מחדש של "נשים קטנות"? מה, לא ייתנו לטרנטינו איזשהו פסלון כלשהו בכל הערב? מה, "1917" פשוט באמת יזכה ברס הסרט הטוב ביותר וזהו, בלי חוכמות?
אתם נתבקשתם לנחש את הזוכים ב-11 קטגוריות, בנוסף לשאלת שובר שוויון, שנוגעת לשאלת הצילום. כי אם דיברנו על קטגוריות נעולות ולא נעולות, יש קטגוריות שננעלו עוד לפני שהתחלנו, וזאת קטגורית הצילום. לכן, זכייה של "1917" תניב רק 2 נקודות למי שמנחש שדיקנס יזכה בשנית, ולעומת זאת, מי שרוצה להרגיש הרפתקן יכול להמר נגד דיקנס, ולהרוויח 10 נקודות על כך. ושאלת שובר השיוויון היא כמה אנשים בדיוק יהמרו על דבר שכזה.
אפשר לשלוח טפסים ממש עד לפתיחת הטקס – הלילה שבין ה-9 ו-10 בפברואר, 2 בלילה. (הטקס עצמו מתחיל ב-3) אתם יכולים לשלוח כמה טפסים שאתם רוצים, אבל מה שנחשב כניחוש העדכני שלכם הוא רק הטופס האחרון ששלחתם. הזוכים יוכלו לזכות בצמד כרטיסים להקרנת עין הדג או ביקורת לסרט כלשהו לבחירתם.
אני תמיד מהמר נכון
כי ההימור שלי זה תמיד שאני אטעה בצורה כזאת שאפילו לא יזכירו את ההצבעה שלי בספירת התוצאות. 100% דיוק עד כה.
מרגיש השנה כל כך צפוי ומשעמם
שאני כבר אפילו לא מייחלת לזכייה של איזשהו מועמד ספציפי, רק להפתעה כלשהי.
פעם ראשונה שאפילו לא בא לי לצפות בטקס מרוב שהכל מרגיש לחלוטין צפוי וידוע מראש.
ברצינות, אהבתי את פרזיטים מאוד, נהניתי למדי מ-1917, כל השחקנים שכנראה יזכו ראויים לפרס… אבל וואו כמה שאני מקווה שיקרה משהו מפתיע ומישהו יעשה מחטף באופן לא צפוי.
למזלי, זכייה של "פרזיטים" עדיין תיחשב הפתעה
(כלומר, בקטגוריות הלא סרט הזר) אבל חוץ מזה – כן. האוסקר לחלוטין עובד בשבילי יותר כ"אירוע של שלוש שעות שאני רוצה שיהיה מעניין" מאשר "אירוע היסטורי שחשוב לי שהתוצאות שלו יהיו "נכונות" (מה שזה לא אומר), והטקסים המקדימים הורגים את המתח. ההקדמה של הטקס לתחילת פברואר היה אמור לעזור, ונותר לראות אם זה אשכרה עשה את זה.
אני חושבת שיש סיכוי טוב
שהוא ייקח גם את הפרס על תסריט לא מעובד ואולי על בימוי.
אני מאוד מאוד אשמח לראות אותו לוקח את פרס הסרט, אבל לצערי נראה לי שמבחינת הרבה ממצביעי האקדמיה פרס הסרט הזר ופרס הסרט הם mutually exclusive (חיפשתי ביטוי בעברית ולא הצלחתי למצוא משהו קולע).
וכן, בהחלט לא מרגיש שהעונה המקוצרת תרמה במשהו לאלמנט הציפייה/הפתעה. אם כבר, נתקלתי בטענה שבגלל פרק הזמן הקצר כל כך בין טקס לטקס, אין זמן לנראטיבים חדשים להתפתח ולהשפיע על ההצבעות לאורך העונה, ואנחנו מקבלים שוב ושוב את אותם זוכים.
כל כך שמחה
שטעיתי לגביי פרס הסרט, וצדקתי לגביי תסריט ובימוי.
איזה סיום מתוק לסרט הנהדר הזה!