טרילוגית סרטי באטמן של כריסטופר נולאן הסתיימה באופן מספק עם "עלייתו של האביר האפל". זה אפילו הוקרן באיימקס והכל. רק דבר אחד היה חסר כדי לקבל חוויה שלמה: הזדמנות לצפות בטרילוגיה כולה כמקשה אחת, מההתחלה ועד הסוף, על מסך גדול.
באנו לתקן את זה. בפעם הראשונה בארץ, עין הדג בשיתוף פסטיבל אייקון TLV מציגים מרתון של כל שלושת סרטי באטמן: "באטמן מתחיל", "האביר האפל" ו"עלייתו של האביר האפל" ברצף, לאורך לילה שלם.
מה יהיה? יהיה באטמן. והרבה. אבל כמו שאתם בטח יודעים אם הייתם כבר באירועים של עין הדג – כמו למשל מרתון שר הטבעות – לילה שלם הוא יותר מסתם צפיה בסרטים. את הקרנת כל אחד מהסרטים תקדים תכנית אמנותית קצרה. אפשר יהיה גם לקנות חולצות עין הדג אם תרצו, אבל הכי חשוב – זאת הזדמנות להיפגש, ולראות בחיים האמיתיים אנשים שבדרך כלל יוצא לפגוש רק ברשת. מי שרוצה להגיע בתחפושת – מוזמן; מי שרוצה להביא כיבוד – מוזמן עוד יותר. יש הטוענים שהסרטים הם רק תירוץ, וששווה להגיע אפילו אם אתם לא ממש מתעניינים בבאטמן.
מתי? הלילה שבין שבת, 6.10, חוה"מ סוכות, לבין יום ראשון, ה-7.10..
איפה? סינמטק תל אביב, רחוב הארבעה 5, ת"א.
מתי יהיה מה?
20:30: אתם מוזמנים להיכנס, להתמנגל ולהיפגש.
21:00: הקהל מתבקש להיכנס לאולם לתחילת התכנית האמנותית.
21:30: תחילת הקרנת "באטמן מתחיל"
23:50: הפסקה.
24:15: "האביר האפל"
02:45: הפסקה.
03:15: "עלייתו של האביר האפל"
06:00: סיום, ודמדומי הבוקר.
כמה עולה? כרטיס למרתון כולו ניתן לרכוש ב-70 ש"ח. אפשר גם לקנות כרטיס לכל אחד מהסרטים בנפרד, ב-38 ש"ח.
איך עוד אפשר להשתתף? כמו באירועים קודמים, המרתון יכלול לפני כל אחד מהסרטים תכנית אמנותית קצרה – כמה סרטונים והפתעות אחרות ברוח באטמנית ועין-דגית. אם יש לכם רעיון למשהו שאתם רוצים לבצע על הבמה – קטע מוביאוקי, שיר, השוודה תוצרת בית, המחזה שייקספירית – כתבו לנו.
יש גם דף אירוע בפייסבוק. תירשמו.
שלושה סרטים זה יותר מדי. אין לכם משהו קצר יותר? אם אתם מעדיפים הרבה סרטונים קצרים על סרט אחד ארוך, אתם מוזמנים לשובו של ליל הטריילרים החיים, שייערך יומיים קודם באותו מקום.
אני אוהב אתכם.
(ל"ת)
Say no more
זה המרתון שמגיע לנו. אבל לא המרתון שאנחנו זקוקים לו כרגע….אה, פאק איט, ברור שאני שם!
לגבי התחפושת, זה נשמע רעיון מגניב והכל, אבל אחרי האירועים שהיו, אני לא יודע עד כמה זה כדאי…
מתי יהיה אפשר לרכוש כרטיסים?
*צרחת YEAH!!! של ג'יימס הטפילד*
טוב, היה ברור שזה יגיע. תכננתי לעשות אחד כזה לעצמי, אבל למה לטרוח כשאפשר לעשות את זה עם הקהילה הכי מצחיקה ומגניבה בארץ? במילים אחרות, אם שום דבר לא משתבש, אני שם.
אה, והצ'קליסט עדיין פתוח – עט, כובען, מאסטרפיס, חובכם עוד לא שולם
כל כך שם, כל כך מבזבז את כל הכסף על מרצ'נדייז
(ל"ת)
פישלר, הוכחת את התיאוריה.
שאתה מפרסם כל הודעה עשרים ימים קודם לכן.
אילו זה היה בזמן של אייקון עצמו זה יכל להיות ממש ממש ממש נוח, אבל- לא. הולך להיות מאוד בעייתי. אני אביא המון המון קפה, וכמובן שאבוא בקוספליי (רק כי אני מתה על דברים כאלו )
יהיה כיפי !
הא, ורד פיש יקר, אני מצפה ללחוץ לך את היד (:
גם אני מצפה!
(לא הבנתי, איזו תאוריה הוכחתי?).
נהדר !
לשנאוצר, יקירנו, ולידיד סקוט הייתה תאוריה שכל הודעה על משהו אתה מפרסם בדיוק עשרים יום לפני !
על התאוריה הזו ניסנו לנחש מתי יהיה באטקון (ראינו את ההודעה באתר של אייקון ולא רצינו להרוס לך את ההפתעה )
The Fuck?
מי את ואיך את יודעת את התיאוריה ששמעו אותה רק 2 חברים שלי בצ'אט בפייסבוק?
(לא שואל בצחוק, איך את יודעת את זה?!)
אחד מהחברים שלך,
הוא סקוט יקירי, והוא החניך שלי. והוא סיפר לי עליה. סקוט, או איתי, אולי אתה מכיר אותו בתור איתי.
אתה צריך להרצות לו על מוזיקה.
אה, הבנתי. סליחה על שהייתי כזה קג"ב.
(ל"ת)
אה... כן... 20 יום... זה.
לא רוצה להפריך תאוריה טובה, אבל זה מעולם לא היה מתוכנן מראש. אגב, איך זה מסתדר עם זה שהיום עלו הודעות על שני אירועים, שלא מתרחשים באותו יום?
היא טעתה בחישוב.
התיאוריה התבסהה על זה שהסקוטקון וליל הטריילרים הוכרזו בדיוק 20 יום לפני התאריך שלהם, אבל כבר עכשיו נראה שהיא הופרכה.
ברור שאני שם
רד פיש אתה לא מפסיק להפתיע. דרך אגב: בליל הטריילרים החיים גיליתי להפתעתי שאני אחד קוראים הצעירים באתר שבאו, רציתי לדעת אם יש עוד מישהו בסביבות ה-14 שיבוא לקון.
אני מכירה עוד שלושה, אל תדאג.
(ל"ת)
וואלה
אז דברו איתי שנתמנגל שם
אני בן 15 (כמעט)
ואני יודע על לא מעט גולשים פעילים בקהילה שנמצאים באזור הכללי של הגיל הזה. בקיצור, You'll never walk alone.
אני באזור הגיל הזה
והייתי בטוח שאין עוד באתר
שחכתי להגיד שאני בא
(ל"ת)
אני
(ל"ת)יש לי יומולדת יומיים לפני עין הדג
לעזאזל האייפד הזה!
(ל"ת)
אני בן 13 ומשהו
ואתה יכול לבוא גם עם חברים שלך אם זה מפריע לך
אני בן 15
ואני מגיע, ומגיעים עוד לא מעט אנשים בגיל הזה, אתה לא לבד
הו כן הו כן הו כן!!!
וגם לקון הזה תהיה לי חולצה בהתאמה!
מצויין מצויין מצויין!!!
מתי אפשר לקנות כרטיסים??
אל דאגה, כשתיפתח מכירת הכרטיסים - נודיע.
(ל"ת)
when tickets will be on sale,
you have my permission to buy
אוו, שוב פעם קון לילי עם טרילוגיה שאין לי כוונה לראות..
אולי אבוא בשביל לתקן את עצמי אחת ולתמיד.
יהיי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני מעריץ ענק של הטרילוגיה, של באטמן ובעיקר של נולאן הגאון
ואני חושב שזה נהדר שעושים את הלילה, לדעתי היו צריכים לעשות אותו ביום שיצא עלייתו.
אני שם, בטוח.
רד כבר אמר שהוא ניסה ולא הסתדר
נ.ב. למה כל האירועים הארוכים תמיד מתקיימים בלילה?
כי אנשים, אמממ, עובדים/לומדים?
(או במקרה הזה, רוצים לבלות את חופש שבת קצת במנוחה)
חוץ מזה, לילה שלם זה יותר הארדקור. מרתונים בבוקר זה לחנונים.
כן, אבל אז מבלים את רוב היום בלישון
וזה יוצא על יום חופש. ואני לא אומר שצריך להתחיל ב10:00 בבוקר, אבל מ18:00 עד 02:00 נשמע סביר
מסכימה
אגב, כשהלכתי למרתון שר"ה בקולנוע (שבעת הכוכבים) ב-2003 הוא נערך ביום חמישי, התחיל ב-17:00 והסתיים בסביבות 3:00 וזה היה סביר למדי. אפשר היה להגיע אחרי לימודים / עבודה (מקסימום לצאת מוקדם יותר) ושעת הסיום הייתה סבירה ליציאת סוף שבוע (הולכים לישון ולרוב לא עובדים בשישי או לוקחים יום חופשי). מכיוון שעבדתי במשמרות דאגתי לא לעבוד חמישי ושישי כדי שאוכל לישון עד מאוחר; אבל כשמרתון מסתיים עם אור הבוקר זה כבר הרבה יותר קשה להחזיק מעמד (ואני אומרת את זה בתור ציפור לילה, כפי שאפשר להבין מהשעה… ).
לצערי
זאת הסיבה שאני וחברים שלי אפילו לא שוקלים את זה… אם זה היה נגמר בשעה 2-3-4 (למשל) בבוקר, היינו הולכים בכיף
לחלקנו דווקא עדיף ככה.
למי שלא נעזר בקווי לילה, או נגיד, שמעדיף לא לנהוג באמצע הלילה, יותר נוח לחזור בבוקר. במיוחד כשמדובר בסוף שבוע.
אני מבינה שזה לא נוח למי שיש לו לימודים או עבודה למחרת [במקרה הנוכחי זה חול המועד, גם זה אולי מקל על חלק מהאנשים], אבל אנשים מתפקדים לפעמים אחרי לילה לבן… בשביל זה המציאו את הקפה.
זה לא רק עניין של יום המחרת
זו העובדה שאחרי שעה מסוימת, להמשיך לצפות בקולנוע באופן רצוף הופך עבור לא מעט לעינוי. זה פשוט הרבה פחות כיף לצפות בסרטים ארוכים כשאתה מת מעייפות.
יש! אין עליכם!
קודם כל, תודה ענקית.
וכמה שאלות:
1) מתי תיפתח הזמנת הכרטיסים?
2) יהיה אפשר להזמין ולבטל? אחותי חיילת ועוד לא יודעת אם תוכל להשתחרר באותו יום, ולא רוצה לפספס אם תצליח להשתחרר.
כמה לא בדיוק תשובות
עניין קניית הכרטיסים עובד דרך הסינמטק, אז זה תלוי בהם. קניית הכרטיסים אמורה להתאפשר בימים הקרובים (אחרי החג, מן הסתם). בכל מקרה נודיע כשזה יקרה.
בקשר לביטול כרטיסים, שוב, זה תלוי בסינמטק, אז אני לא יודע מה המדיניות שלהם בדיוק. אשתדל לברר.
אולי אקפוץ לבקר בהתחלה.
הסרטים עצמם לא מעניינים אותי, אבל כן אשמח לבוא להתמנגלות. יש אפשרות להיכנס לתוכנית האומנותית ולצאת לפני הסרט בלי לקנות כרטיס?
אופציה למרתון באטמן מורחב
כמה שנראה כמו מזימה אפלה של הג'וקר – או צירוף מקרים משעשע – באותו היום ממש מתקיים בערוץ yes4 מרתון של כל סרטי באטמן עד האביר האפל (חלק מספיישל מרתונים בסוכות).
כלומר, מי שממש אוהב את באטמן יכול להתחיל את המרתון כבר בצהריים עם שני הסרטים המצויינים של טים ברטון, לדגום בזהירות את "באטמן לנצח" הסביר, ואז – או למקסס את "באטמן מתחיל" ו"האביר האפל" ולקחת פסק זמן להתרענות לפני היציאה לת"א, או לקחת סיכון ולצפות גם ב"ב____ ור____" ולהספיק לצאת בדיוק בזמן למרתון נולאן בסינמטק.
אותי זה משעשע.
תודה על העדכון!
(ל"ת)
ובמסגרת פינת פרטי הטריוויה שרק אסף זוכר
ה-6/10/1989* היה תאריך הבכורה הארצית של "באטמן" בבתי הקולנוע בארץ. מולו אגב יצא בפריסה רחבה הסרט "אבא גנוב 2". בקופות ידו של האבא הגנוב הייתה על העליונה.
* התאריך המקורי אכן היה ה-6/10/1989 אבל בסופו של דבר החליטו להקדים את ההקרנה ביום (לפחות בחלק מהמקומות) ל-5/10/1989.
וואלה!
עכשיו כשאתה אומר את זה, אני זוכר את השלטים שעליהם הלוגו ו"6 באוקטובר".
לגמרי צירוף מקרים, אגב.
(ל"ת)
אני ממש מודה לך
בדיוק שהפסקתי לראות טלויזיה מדי יום…
אני ככל הנראה אגיע
אם כי חבל שהסרט שאותו אני באמת רוצה לראות ("עלייתו") משודר בשיא הלילה. אני לא בטוח אם אני עדיין מסוגל להתרכז בשעות אלו.
(למרות שהמרתון ייתן לי תמריץ לראות את הסרט לפני, אז אולי זה ישתלם).
הל יא!
אני מקווה להגיע להכול, אבל יש סיכוי שזה לא יסתדר, ומקסימום אני אבוא לראות את "באטמן מתחיל" ולומר שלום לכולם.
יהיה אדיר.
כ"כ מגיע!
והפעם גם נשאר לסרטים!
עכשיו רק להכין רשימת אנשים לפגוש, לחשוב על גימיק מטופש ו… עוד דברים…!
טריילר לטרילוגיה
http://www.youtube.com/watch?v=xguCYldVGY8
כל כך מצחיק אותי שהם לא יודעים מה הפירוש של דשא באסה בעברית…
ואופטופיקון קטן, איך אף אחד לא הציע סקר בין רמת המגניבות של האלמנה השחורה ושל קאטוומן?!
עוד לא ראיתי את עלייתו של האביר האפל.
אבל הדרך היחידה שקאטוומן תנצח את המגניבות של האלמנה השחורה, היא שקאטוומן תדבר רוסית שוטפת.
קאטוומן מנצחת, בקלות.
(ל"ת)
הזכרת לי
את הסרטון המגניב הזה שפרסמתי פה פעם
http://www.youtube.com/watch?v=DxKH5rP5IJ0
וואו, רק לחשוב על לראות את הית' לדג'ר וסצינת המשאית הזאת על מסך גדול שוב מעבירה בי צמרמורות של התרגשות.
ואני מציע שקאט-וומן והאלמנה יישבו את זה בקאט פייט. בבוץ, אם אפשר.
כנראה שאהיה שם
אני לא יודע אם אכנס לאולם. כפי שציינתי בעבר הלא רחוק, אחרי כל סרט כזה הייתי צריך הפסקה די ארוכה כדי להירגע. האמת היא שאת באטמן מתחיל לא כל כך אהבתי, למרות שאני בטוח שהיום, הוא יראה לי יותר טוב. השניים האחרים מעולים בעיני, אבל אני לא יודע אם תהיה לי סבלנות לשלושה סרטים מאוד כבדים ברצף. בכל אופן, גם אם לא אכנס לאולם, או שאכנס רק לחלק, עושה רושם שאהיה במקום, פנוי לשיחות על כל נושא שעלול לעלות באמצע הלילה.
בשורה התחתונה...
איפה ומתי אפשר לקנות כרטיסים? מותר לי להביא לעצמי אוכל להקרנה ממה שהבנתי או שצריך לקנות שם?
ורק שתדעו לכם,
when the trilogy is over, and tel aviv is in ashes, than, you'll have my permission to die LOL
לגבי אוכל
יש בסינמטק מזנון, אם כי אני לא יודע עד איזו שעה הוא עובד. חוץ ממנו, הסינמטק נמצא בלב תל אביב, כך שיש בסביבה מקומות שפתוחים כל הלילה. אחרי תקופה בה רחוב הארבעה היה ידוע לשמצה כאיזור שנסגר מוקדם, נפתחו כמה מקומות חדשים וגם טל בייגלס חזרו להיות פעילים בסוף שבוע.
יחד עם זאת, אסור להיכנס עם אוכל לאולם. הסדרנים בסינמטק מקפידים על כך. הדרך היחידה להכניס דברי מזון היא אם הם נחוצים לחלק ממופע, אז פשוט תגיד שהסנדוויץ' הוא בשביל התכנית האמנותית.
הם מקפידים על זה שם?
לעזאזל! תזכירו לי מתי עובר החוק הזה של הכנסת דברים מבחוץ שוב?
טוב, צריך להתחיל לחשוב על תירוצים מעכשיו. "מה זאת אומרת? השווארמה הזאת זה בשביל המחשה שלי של סצינת הפוסט-קרדיטים של 'הנוקמים'. תראה, אפילו על החולצה שלי כתוב 'שווארמה'. הייתי משקר לך?"
החוק עבר. הוא ייכנס לתוקף מינואר. חוץ מזה, נראה את הסדרן מוציא לי מהתחתונים שקית אשפתון מלאה בפופקורן!! חה!
אם אני מבין נכון את החוק
הוא אומר שאסור לבתי עסק שמוכרים מזון לאסור על הכנסת מזון מבחוץ במקום זה שנקנה בתחומם. זאת אומרת שבתי קולנוע לא יכולים למנוע כניסה לאולם על סמך המקום בו המזון נקנה. עם זאת, אני לא חושב שהחוק מחייב התרת כניסה עם מזון בכל מצב. בסינמטק תל אביב אסור להיכנס לאולמות עם אוכל, בלי קשר היכן נקנה. החוק לא משנה את המצב הזה, כי זו בחירה של הנהלת הסינמטק האם לאפשר מזון באולמות או לא.
זה לא קשור לחוק הזה
החוק לא מאפשר לאסור להכניס לאולם דברים שנקנו בחוץ, כשאפשר להכניס דברים שנקנו בפנים. כלומר, אם אפשר להכניס לאולם פופקורן מהמזנון, אפשר גם להביא סנדוויץ' מהבית. אבל אם המדיניות של בית קולנוע היא לא להכניס אוכל לאולמות בכלל, החוק לא יכול לכפות עליו לשנות את זה.
יש חיה כזאת?
לא זכור לי שנתקלתי בבית קולנוע בלי מזנון, או כזה שלא מרשה להכניס לאולם אוכל מכל סוג שהוא.
סינימטק תל אביב כזה
אולי גם חיפה וירושלים אבל אני לא יודע.
לפי מידע של מישהו שמנוי בסינימטק,
המזנון פתוח עד חצות והם לא עד כדי כך מקפידים על 'בלי אוכל באולמות', באמת תגיד שזה לתוכנית האמנותית, או שאתה מתכוון לאכול רק בהפסקות ולא תהיה בעיות.
עכשיו כשזה נפתר, למצוא תרמוס מספיק גדול לקפה ללילה שלם.
קניית כרטיסים תתאפשר עוד כמה ימים, ונודיע כשזה יקרה.
בקשר לאוכל, מה שפינגווין אמר.
אפילו לא בקבוק מים או שקית קטנה של תפוצ'יפס?
הם לא יודעים שאני לא מסוגל לראות סרט של שעתיים וחצי בלי ללעוס משהו?
נסה מסטיק, אולי...
(ל"ת)
במקרה הזה
המסטיק של ווילי וונקה היה ממש עוזר.
גם של אית'ן האנט
יוצרים איתו הסחת דעת בשירותים או משהו, וכשכל הסדרנים רצים לבדוק מה קרה, אתה מכניס מה שבא לך בזמן שאתה צוחק בזדוניות
אז שייקח איתו גם פחית סיידר
וכל פעם שנגמר למסטיק הטעם, הוא יטבול אותו בתרכיז P:
אני בפנים!
ומחכה למכירת הכרטיסים :)
ואני רוצה הופעת אורח של הבאטמן של אדם ווסט
http://www.youtube.com/watch?v=E134bWCZ6A4
אם כבר האביר האפל שוב עלה לכותרות
מבקר הקולנוע ג'ים אמרסן מנתח את סצנת המרדף ב"אביר האפל" צעד אחר צעד ומסביר למה האקשן של נולאן הוא בלאגן מוחלט:
http://www.openculture.com/2011/12/anatomy_of_a_flawed_action_scene.html
מעניין! אני מודה שלי כל זה לא הפריע בכלל...
ורוב הדברים נראו לי הגיוניים; למשל הנפילה של הרכב למים לא נראתה לי בעייתית מבחינת הזווית. גם החלפת הצדדים או מי שיושב איפה לא הפריעו לי. אז הארווי יושב בצד אחד ואיש הסווט מולו; הנחתי שהארווי יושב בחלק האחורי של הרכב והשני יושב עם הגב לתא הנהג, פחות או יותר; לא הטרדתי את עצמי מי יושב באיזה צד. בקיצור, אני מבינה למה זה מפריע לאדם עם ידע בעריכה, אבל כל זה לא הפריע לי כצופה הדיוטה. אני יכולה גם להעיד על עצמי שכעורכת לשון יש לא מעט דברים שיציקו לי בטקסט אבל לא יפריעו בהכרח לקורא הממוצע.
כנ"ל
לא הפריע לי בכלל, אבל נראה לי שאם אתה מתעסק במשהו, בין אם זה קשור לקולנוע או לא, זה תופס לך את העין. גם הייתה תגובה שמישהו הביא בביקורת של "הנוקמים" נראה לי, על חוסר ההיגיון של האווירודינמיקה או משהו. אבל לי אין מושג בזה, אז לא שמתי לב.
רק שהנטפוקים שלו הם לא "מדעיים"
כלומר, הוא מצביע על כמה בעיות המשכיות, אבל זה לא העיקר. למשל, ראי את הביקורת שלו על החלפת כיוון התנועה בצילום שוטי התגובה בין שתי טורי המכוניות. אין בשוט הזה חוסר הגיון "מדעי", אבל השימוש בו יוצר דיס-אוריינטציה, בדיוק כמו השוט של הרווי במכונית.
קולנוע הוא אשליה, והצופה צריך לבנות את רוב האשליה דרך הרמזים שהוא רואה על המסך. הניתוח הזה לא שואל אם המרדף הזה יכול להתקיים בעולם האמיתי, כי קולנוע ממילא לא עובד לפי החוקים של העולם האמיתי. הוא שואל אם ההתרחשות מוצגת לנו בצורה שהמוח יכול לקלוט תוך זמן קצר ולמצוא בה משמעות. הזרימה של הסצנות משפיעה על הצופה באופן שהוא הרבה פעמים מתחת לסף ההכרה. אנחנו לא צריכם לקלוט במודע שמספר המכוניות משתנה משוט לשוט על מנת שנרגיש שמשהו בסצנה "לא עובד". שהיא כאוטית, מבלבלת או סתם משאירה אותנו אדישים. אישית, אהבתי בחירות מסויימות בסצנה הזו (משאית כיבוי האש השרופה, הבאטמוביל מזנקת מול הבזוקה), אבל צריך להודות שהרבה דברים בביצוע היו יכולים להיות אפקטיביים יותר.
מוזר
מצילומים מאחורי הקלעים, נראה שבזמן הצילומים הואן דווקא נפל לכיוון הנכון (שמאל של הנהג).
הנה מה שהם צילמו:
http://www.youtube.com/watch?v=Vzsi6MPREyc&feature=youtu.be&t=40s
והנה מה שהופיע בסרט:
http://www.youtube.com/watch?v=nCQxhof9RlI&feature=youtu.be&t=1m27s
כלכך שם!
הטרילוגייה האהובה עליי ברצף של לילה אחד- נראה לכם שאני מפספס את זה?
אז כנראה שאני אבוא ( לא שזה מעניין מישהו אבל כיף להרגיש קשור )
שנאוצר והעט המרקד אני חייב לפגוש אותכם אחרי האוף טופיק הקטן שלנו על האחים כהן, נמאס לי להיות מוקף בעוכרי כהנים.
ורק עוד שאלה קטנה שלא יהיו בושות
מותר להכניס בקבוק מים?
החוק הראשון של מועדון הסינמטק
הוא לא מדברים על מועדון הסינמטק.
החוק השני הוא שאסור להכניס אוכל בשום צורה שהיא.
והחוק השלישי
מועדון הסינמטק ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.
לא נכון -
החוק השני של מועדון הסינמטק הוא *שלא מדברים* על מועדון הסינמטק.
מעניין, משום מה חשבתי שהחוק השני של מועדון הסינמטק הוא
"על כל חבר סינמטק להתנהג בגסות רוח מתנשאת המוסוות בתור נימוס כלפי כל מי שלא נוהג לפקוד את הסינמטקים מדי שבוע, שרק רוצה לסמס לשנייה וחצי לאבא שלו – תוך כדי הפרעה מינימלית עד כדי לא קיימת לשאר צופי הסרט – איך הוא אמור להגיע הביתה מסרט שנגמר ב-23:40, בעוד שהוא דיבר עם החברה שלו למשך כל סיקוונס הפתיחה של ורטיגו". וואו, זה ישב לי על הלב כבר כמעט שבוע.
לא הבנתי. אפשר הסבר?
אם תסמס באמצע סרט תמשוך מבטים מצד צופים גם בבית קולנוע שאינו הסינמטק. מה קרה בדיוק – העירו לך? העליבו אותך?
שניהם.
אין שום דבר פסול, בעיני, בשליחת SMS בזמן סרט, כל עוד אתה מנסה למנוע מהפעולה הזאת להפריע לשאר הצופים: וזה בדיוק מה שעשיתי. יחד עם זאת, מי שישב לידי פנה אלי בצורה מעליבה ואמר לי לכבות את הטלפון. מה שמפריע לי בעיקר זה שאנשים מסתכלים על הסינמטק כמעוז התרבותיות בקולנועים בארץ, וזה סוג של נכון: יש סיבה שהם לא מוכרים פופקורן או מקרינים פרסומות לפני הכניסה לסרט. יחד עם זאת, הקהל שם לא יותר טוב או גרוע מהערסים ברב-חן או גלובוס. הוא העיר לי בצורה גסת רוח: בלי "בבקשה", "סליחה" או "תודה", ובצורה לא נחמדה ו/או מכבדת, אלא פשוט אמר "זה מפריע, תכבה את זה". קהל הסינמטקים יכול ואף מתנהג בצורה לא מכובדת או מנומסת יותר מבשאר הקולנועים האחרים שיש בארץ, וזה פשוט מרגיז אותי כשמתסכלים עליהם כאילו הם משהו שונה. הם לא.
עוד לא הייתי בסינמטק, אבל הקהל הקבוע שם נראה לי ממש מתנשא.
כאילו הם יותר חשובים מהעם הפשוט שהולך לראות היום סרטים בזבל הזה שנקרא סינמה סיטי. פחח.
אם לא היית בסינמטק, מאיפה הידע על הקהל הקבוע שם?
(ל"ת)
סיפורים בעיקר
חלקם גם מפה
אני נמצא פה די הרבה זמן
ואני לא זוכר ששמעתי (לפני היום) סיפורים על הקהל המתנשא של הסינמטק. כמובן, ייתכן שאני לא זוכר מספיק טוב. לינקים בבקשה.
גם אני הייתי כועס עלייך אם היית מסמס,
וגם אני הייתי מעיר. אולי לא בצורה מזלזלת אבל מעיר.
לרגע לא אמרתי שיש לי בעיה עם עצם ההערה.
הבעיה הייתה עם דרך הדיבור – הבן אדם הזה, כפי שהסברתי בבירור, דיבור בגסות רוח ובהתנשאות. אם הוא היה אומר כמו בן אדם שזה מפריע לו לא היינו מנהלים את הדיון הזה עכשיו. היה סמוך ובטוח, אופיר, שאני מאמין שאם היית מעיר לי היית אומר את זה בצורה יותר מכבדת ומנומסת ממנו.
כך או כך
על סמך אדם אחד אתה לא יכול לשפוט את כל קהל הסינמטקים.
פה טעיתי.
פשוט נזכרתי באירוע הזה (שבאמת נורא הרגיז אותי), וכשהתפתח פה דיון מבודח על הסינמטק חשבתי להזכירו.
אולי הוא ניסה לקצר בדבריו.
כדי לא להפריע יותר מדי – בכל זאת, זה היה באמצע סרט.
ואני בד"כ מאוד מחבבת את הקהל של סינמטק ירושלים, שלמיטב הערכתי מורכב בעיקר מפנסיונרים וסטודנטים (בין השאר כי יש מנוי מסובסד לסטודנטים, חלק מפרויקט של עיריית ירושלים, מנויים במחירים נמוכים מאוד לתיאטראות ומוסדות תרבות, ביניהם הסינמטק).
גם אני הייתי מעיר לך
כמו שאני גם מעיר לאנשים בקולנוע רגיל.
לדעתי, אין דין שיחה טלפון כדין SMS.
כשמישהו מדבר בטלפון באמצע סרט, זה דבר שאי אפשר להתעלם ממנו, בכל זאת, הבנאדם מדבר ומדבר ומדבר ואתה מוצא את עצמך שומע אותו, גם אם לא מקשיב לו. SMS, לעומת זאת, הוא לא דבר כזה מפריע – הוא לא מרעיש (אלא אם כן האיש לא שם את הטלפון על מצב שקט), והאור בו אולי יכול לעצבן, אבל הוא קטן ואתה לא חייב להסתכל עליו, אתה יכול לראות במקום זה את האור הגדול פי 8000 שיוצא מהמסך.
למען האמת האור הגדול יוצא מהמקרן.
(ל"ת)
מנסיוני עם מסמסים בקולנוע, שהוא לצערי רב מאוד
האור מהטלפון מאוד מפריע ומסיח את הדעת. להגיד "אפשר להסתכל על המסך" זה כמו להגיד שלא צריך להפריע לי שהסדרן נכנס באמצע הסרט עם פנס דולק, או כמו עטי הלייזר מיודעינו משכבר.
כמו אחרים בפתיל הזה, גם אני הייתי מעירה לך, ובהתחשב בעובדה שלא טרחת להראות התחשבות בסיסית באנשים שמסביבך, אני לא יודעת אם באמת הגיע לך "סליחה" או "בבקשה".
אני אישית אף פעם לא סימסתי בזמן הסרט
רק התכוונתי שאין לי בעיה כשאחרים עושים לי את זה.
תודה רבה שאת ישר מסיקה מזה מסקנות שאני לא מתחשב באחרים.
אתה יכול להעלב ולהחצין את זה כאן
או שתקרא שוב ותבין שהפסקה השניה כוונה ישירות למה שכתב העט המרקד.
[מכוון לעט ולכל מי שחושב כמוהו]
שליחת SMS, וכל פעילות טלפונית אחרת, מפריעה בזמן ההקרנה. נקודה.
אם לא ידעתם את זה קודם, עכשיו אתם יודעים. בבקשה אל תעשו זאת בקולנוע (סינמטק או אחר).
צודק בהחלט.
העובדה שהיא לא ציינה מפורשות למי מכוונת התגובה בלבלה אותי, אבל בכל מקרה לא הייתי צריך להגיב ככה.
אתה (אתם) מוזמן לחשוב כך.
לדבר בטלפון בזמן סרט – *זה* מפריע. לדבר באופן כללי בזמן הסרט – זה *מאוד* מפריע, ובכל זאת, אני יודע שאנשים לא נמנעים מלעשות זאת. יחד עם זאת, SMS יכול ואף לפעמים באמת מפריע, אמנם יש מקרים שבהם זה חייב. עד כמה שזה יכול להיות נחמד, אדם לא יכול להתנתק מהעולם החיצון למשך שעה וחצי (או שעתיים ו-10 דקות, במקרה המדובר). יש מקרים ובהם אתה צריך לשלוח SMS. זה היה מקרה כזה. ובמקרה הזה, אתה צריך לנסות לגרום להפרעה מינימלית לשאר הצופים.
זה דבר אחד. ניגש לדבר השני:
במידה ואתה לא מסכים איתי, וחלק ניכר מהמשתתפים בדיון אכן לא מסכימים איתי (וזה בסדר גמור) – עליך להעיר למסמס בנימוס ככל האפשר. לא להתייחס אליו כאל ילד קטן וטיפש שרק עכשיו נכנס לעולם המבוגרים, לא להתנשא, אלא לדבר באופן מכבד ומנומס. אביגיל, מגיע לכל אחד "סליחה" או "בבקשה". כן, טרחתי להראות התחשבות בסיסית בסובבים אותי, בכך שאני ניסיתי ככל האפשר למנוע מהאור המציק (ואלוהים עדי, הוא באמת יכול להציק) להגיע לסובבים אותי. אבל אותם סובבים אותי העדיפו להתנהג בהתנשאות וגסות רוח. זה בעיקר מה שמפריע לי. זה העיקר. השאר הוא הטפל.
ברצינות?
"אדם לא יכול להתנתק מהעולם החיצון למשך שעה וחצי (או שעתיים ו-10 דקות, במקרה המדובר)"
לא יכול? מדהים איך שאנשים אחרים מצליחים לעשות את זה בלי בעיה. עוד יותר מדהים איך הצליחו לעשות את זה במשך שנים לפני המצאת הטלפון הסלולרי.
יש אנשים שיכולים ויש כאלה שלא (ואני לא מתכוונת נפשית)
(ל"ת)
מבט אל העתיד
אולי זה יישמע לך (או לאחרים כאן) כמו מד"ב, אבל לחלק מהאנשים יש ילדים.
ולפעמים הם גורמים לבייביסיטר להתקשר או לסמס, מה לעשות.
עדיין רצוי כמובן למזער את ההפרעה לסביבה, אבל מאחר שמראש הסמס הוא הפרעה קטנה יחסית לשיחה, you can cut them some slack.
ההורים שלך לא הלכו לסרט?
במשך כל התקופה שהיית צריך בייביסיטר?
שוב, פעם לא היו סמסים ואנשים איכשהו שרדו צפייה בסרט בלי להיות בקשר רציף עם הבייביסיטר.
היו זמנים.
ראשית, התשובה לשאלתך (הלא כל כך רלוונטית) היא לא.
שנית, פעם הסרטים היו בד"כ שעה וחצי, לא כמו היום שלוש שעות כולל פרסומות.
שלישית, פעם זה פעם. פעם, ילדים בני חמש וחצי הלכו לבד לבית ספר וממנו, כולל חציית כבישים. היום זה היום, יש סלולריים ויש סמסים. ואני לא דיברתי על קשר רצוף, אלא על קשר דחוף. ואפשר לחשוב, הרי אם מישהו משתעל לידך זה יותר מפריע מ-סמס. אז גם זה לא בסדר? זה נשמע כמו הקיטורים של הולכי הפילהרמונית בשנות השמונים או משהו.
כמובן שאם מישהו מתחיל לנהל שיחת סמס הלוך ושוב במשך דקות ארוכות זה מיותר ומעצבן, שיצא החוצה ויסדר את ענייניו, ויחזור. אני רק מזהיר שבמקרה הזה הוא עשוי גם להסתיר את המסך כולו בדרך.
לי זה לא נשמע כמו מד"ב
אבל זה כן נשמע לי מתנשא. אם היית נותן כל דוגמא אחרת שבגללה אנשים לא יכולים לכבות סלולרי למשך שעתיים – כנראה שלא הייתי נכנסת לדיון. אבל מאוד מציק שהדוגמא שבחרת היא דווקא ילדים. קידוש הילדים, והצורך של אנשים בלי ילדים לגלות הבנה ללא גבולות כלפי אלו שיש להם ילדים – כבר חוצה כל גבול הגיון בסיסי.
אנשים שבחרו לא להביא ילדים לעולם לא צריכים "להדפק" בגלל אלו שכן. זה נקרא לחיות עם ההשלכה של הבחירות שלך. אם כהורה אדם מסוים לא יכול לסגור פלאפון למשך שעתיים, ויתכן שישתמש במכשיר במהלך הקרנה (או קונצרט פילהרמונית או כל דבר בסגנון) – שיחשוב פעמיים אולי עדיף שידיר רגליו מהארוע המדובר. אין צורך לגרום לאנשים אחרים לסבול.
אנשים שאין להם ילדים לא באים ומבקשים מאותם אלו שיש להם ילדים שיבינו אותם, שהם מפריעים להם לסרט/לארוחה/לקונצרט/לארוע/לישיבה באוטובוס. כי מצפים מחסרי הילדים שיגלו הבנה כלפי בעלי הילדים. עד גבול מסוים זה לגיטימי, כמו כיבוד של כל דרך חיים של האחר. אבל זה מזמן חצה את גבול הטעם הטוב.
בזינגה הי
ואם הייתי כותב במקום ילדים/בייביסיטר האמא הזקנה שנשארה בבית עם/בלי אחות מטפלת שעשויה לצלצל במקרה חרום היה לך יותר נוח? אין פה קידוש או "הבנה ללא גבולות" או כל דבר אחר שהקפיץ אותך, אלא תיאור של סיטואציה שעלולה, *במקרים נדירים* כמו שאמרתי, להיות דחופה מספיק בכדי להיות זמין.
וגם אחרי שחשבתי פעמיים ושיקללתי את הנזק העצום שנגרם לך מ-סמס יחיד בסרט בהסתברות אחת לחמש, אני מודיע לך שאמשיך לפקוד סרטים ו/או הצגות בזמן המועט שיש לי בשבילם.
ככלל נראה לי שדרכתי לך על יבלת רגישה, והגבת בעוצמה שאיננה ספציפית כלפי המקרה שהבאתי, אלא נגד תופעות כלליות שמעצבנות אותך.
פססט... הרשה לי להפנות את תשומת לבך
"להתנהג בגסות רוח מתנשאת המוסוות בתור נימוס" זה בדיוק מה שאתה עושה.
כתבתי לך שהפעילות שתיארת מפריעה. בתגובה "הזמנת" אותי להמשיך לחשוב כך, כאילו לא ציינתי במפורש עובדה (לגבי ולגבי רבים אחרים), אלא כתבתי פרשנות מגוחכת. בהמשך אתה מנחה אותי: "במידה ואתה לא מסכים איתי, […] עליך להעיר למסמס בנימוס ככל האפשר" ומיד אחר כך מסביר מה עשית "להתייחס אליו כאל ילד קטן וטיפש שרק עכשיו נכנס לעולם המבוגרים".
אתה תיארת לנו מקרה בו *בחרת* לשלוח SMS לאביך באמצע הסרט, כדי שיבוא לאסוף אותך עם סיומו ב-23:40 [במקום לעשות זאת לפני או אחרי הסרט]. האדם שישב לצידך, ובברור הבחין בפעילות הזו, פנה אליך ואמר בלקוניות "זה מפריע, תכבה את זה" (אולי אף בטון כועס, למרות שלא ציינת זאת). ואתה כותב לנו שזו גסות וחוסר נימוס כי זה היה "בלי בבקשה, סליחה או תודה".
אתה לא רואה את האבסורד כאן?
אני שוב פונה אליך ולאחרים החושבים כמוך: בבקשה אל תעשו זאת בקולנוע. לכאורה אתם אוהבים סרטים ומפיקים מהם הנאה, אל תקלקלו את ההנאה של צופים אחרים – הם הגיעו במיוחד לאולם הקולנוע כדי לקבל את החוויה המיוחדת הזו (שחלקה הוא התנתקות מהפרעות חיצוניות כאלו).
ציינת במפורש עובדה. זאת לא עובדה מוגמרת.
זאת דעה. אתה יכול לחשוב ככה, וזה בסדר גמור, ואני מכבד את זה. יחד עם זאת, אני לא חושב שזה לא בהכרח מפריע. אני חושב שזכותו של מי שכן חושב שזה מפריע להעיר לי – *אני* לא חושב שזה מפריע. כתבתי, כתבתי שהוא פנה אלי באופן כללי בלי "סליחה" או "בבקשה" ובנוסף, בצורה לא נחמדה ו/או מכבדת. אם יעירו לי, בפעמים אחרות, בצורה עניינית ונחמדה, אקבל זאת ולא אסמס.
אני מאמין שהדיון הגיע לכדי מיצוי. שנה טובה!
(טוב, ביי )
זה מפריע, בין אם תנסה למנוע ובין אם לא
כמעט בכל סרט יש אחד שמסמס, וזה תמיד מפריע. אי אפשר "לא להסתכל" עליו, כי זה אור חזק (לרוב) והוא מושך תשומת לב. אתה צודק שיש דרך להעיר, אבל לדעתי אנשים לא צריכים להתעסק עם הפלאפון בזמן הסרט בשום צורה. לא שיחות, לא SMSים, ולא תצלומי פלאש (וזה קורה. לא באמצע הסרט, אבל זה עדיין מעצבן). אם אתה צריך לשלוח הודעה, תצא מהאולם לרגע ותחזור. זו גם הזדמנות ללכת לשירותים או לקנות משהו. הרי גם ככה אתה לא מרוכז בסרט כשאתה שולח הודעה, אז עדיף שתעשה את זה בלי להפריע לשאר הצופים.
לצאת מהאולם בשביל SMS?!
למה? זה יפריע עוד יותר מאשר תאורה של דקה-שתיים. (אם זה משהו חוזר, אז כמובן שצריך לצאת מהאולם)
נכון, עדיף להמנע מסימוס במהלך סרט, אבל לפעמים אין ברירה או שיש אירוע דחוף יחסית, אז מדליקים את המכשיר לדקה, לא יותר.
לא משהו שאמור להפריע יותר מדי.
דקה?!
אתה הולך לסנוור אותי במשך דקה?!
אני נותן לאנשים שמונה שניות לקרוא סמסים (אולי זה משהו נורא חשוב. אולי הבייביסיטר עלה באש והבורסה נפלה) לפני שאני מתחיל להתעצבן, ו-18 שניות לפני שאני מעיר להם על כך שהם מאירים לי. דקה?! הרבה הרבה יותר מדי. אם זה לא "אמור" להפריע, תגיש תלונה במשרדי הנהלת המציאות, כי זה כן מפריע.
לרוב זה משהו חוזר
מישהו שולח למישהו SMS, הוא מחזיר, ואז כמובן שהוא צריך להגיב לו וכן הלאה. אני לא רוצה להכליל פה, אבל מנסיוני, לצופה הקולנוע הממוצע לא אכפת מזה שהוא מסנוור אולם שלם, והוא יסמס כמה שצריך. אז כן, עדיף לצאת מהאולם לדקה-שתיים (ולא, זה לא יפריע יותר. זה יפריע טיפה רק לאנשים בשורה שלו בדיוק לשתי שניות) ולסגור את העניין עם שיחה זריזה ולחזור מאשר להתעסק עם זה באמצע האולם ולהפריע לכולם. אם זה דחוף, לדעתי אין שאלה בכלל וצריך לצאת ולדבר כמו בני-אדם.
סתם פולנים
שים את הפלאפון על רטט,
ובמקרה ואתה צריך לקרוא SMS תצמיד אותו לכיסא ותסתיר את המסך עם יד שמאל על מנת שלא יפריע לאנשים שסביבך.
לא.
כמו ש-fixer אמר(ה? מצטער, לא כתבת פעלים בלשון זכר/נקבה), יציאה מהאולם יכולה להעיק עוד יותר. ובאשר לחוויה הקולנועית, לריכוז בסרט – נו, באמת. כתיבת SMS היא אירוע של פחות מ-15 שניות, בדרך כלל (תלוי באורך ה-SMS). וגם ב-15 השניות הללו, אתה עדיין יכול להיות בעולם של הסרט: מוזיקה, דיאלוגים, הסתכלות מזווית העין. לא בא לי ללכת לשירותים, לא בא לי לקנות משהו. אני לא אצא מהאולם כדי לכתוב לפחות מ-15 שניות בטלפון שלי "קווי לילה. אגיע ב1". זו פשוט הגזמה – יש משהו דחוף שאתה צריך לומר למישהו: אתה צריך לומר לו את זה. זה צץ באמצע הסרט. הודעה קצרה, שתהליך כתיבה לא יארך מעל 15 שניות, תפתור את העניין – האם עדיף לך לצאת, תוך כדי שאתה מסתיר לחלק מהקהל, מפריע לזרימת הסרט עבור חצי שורה שצריכה להתאים את עצמה בשבילך, או לקחת את ידך שאינה כותבת, לחסום את האור הקטן הבוקע מתוך הטלפון שלך ותוך כדי כך להסתכן שלצופה שיושב לידך יהיה בזווית העין אור קטן?
ולשתי האפשרויות יש את אותה התוצאה: מי שיושב לידך, ועוד אנשים מלבדו, יפספסו את מה שהרגע קרה בסרט. ועדיין, אתה צריך לכתוב את ה-SMS הזה. העניין הוא שהאפשרות הראשונה גורמת לכך שהצופה שלידך, יחד עם עוד אנשים (שלא ייפגעו במידה ותבחר באפשרות השנייה), אשכרה לא יראו, ויזואלית, את מה שקורה בסרט, לא ישמעו את מה שהולך בו (מפני שאתה עסוק בלומר "סליחה, מצטער, אתה יכול… תודה, סליחה" בלחש) ויקומו מהתנוחה הנוחה להם בשביל שתוכל ללכת לסמס – ל-15 שניות – משהו, והאפשרות השנייה מציקה (בקושי) למי שיושב לידך. כן, האפשרות השנייה, של שליחת SMS תוך כדי הסרט, עדיפה לכולם. גם לי, גם ליושב לידי, וגם לכל הסובבים אותו.
לא בא לך?
אה, כי לי ממש בא לנסות להתרכז בסרט בזמן שמימיני או מתחתי יושב מישהו ומסמס בפלאפון שמאיר יותר חזק משלט ניאון. לא אצל כולם זה רק SMS של "קווי לילה" ונגמר העניין. אם זה עניין של הסדרי נסיעות או משהו, אפשר לסכם את זה לפני או אחרי הסרט, ואין שום סיבה שזה צריך להפריע לכל מי שיושב באולם. אם זה משהו יותר דחוף, זה כנראה ידרוש יותר מ SMS אחד, ויותר מ"רק 15 שניות".
ברור לי שאנשים לא רוצים להפריע כשהם שולחים SMS. אחרת הם גם היו עומדים וצועקים דברים תוך כדי. אבל guess what, גם אם אתה מנסה להסתיר את המסך עם היד או מנמיך את הבהירות או מה שלא יהיה, זה מפ-ריע. זה מסיח את הדעת. אולי לצאת זה באמת קצת מוגזם ומפריע לאנשים, אבל כשמסמסים לידך זה יכול להפריע לא פחות.
לא בא לי לקנות משהו, לא בא לי ללכת לשירותים.
בא לי לדווח לאבי משהו קצר ופשוט, תוך כדי הפרעה מינימלית ליושבים מסביבי. כבר הסברתי טוב מאוד מדוע ההפרעה הזו לא תהיה מינימלית אם אני אצא החוצה כדי לסמס. מסיח את הדעת? מפריע? כן. למעט מאוד זמן. צר לי מאוד, אבל זה באמת חשוב. (במקרה הספציפי הזה, ניסיתי לסגור את העניין בשיחת טלפון אחת קצרה, אבל הסרט התחיל. ולא רציתי להפריע לאף אחד.)
אם יש משהו שאני שונא זה להפריע למישהו, קל וחומר בזמן סרט. יחד עם זאת, יש מקרים שזה מחויב המציאות. באופן כללי, כן, זה מבאס כשמישהו לידך מסתמס בזמן הסרט, אבל הדבר הנכון לעשות הוא לזכות אותו, בליבך, מחמת הספק, ולהניח שזה דחוף. ו, (ומדובר בו- מאוד חשוב, שיותר חשוב מכל דיון הסמסים הזה) אם אתה חושב שזה לא חשוב, אם זה נהיה באמת מטרד, אין שום דבר פסול בכך שאתה מעיר ליושב לידך שזה מפריע. אבל, כמו בכל דו-שיח שאתה מקיים עם מישהו, בין אם מדובר באמצע סרט או בדיון בכנסת, עליך לומר זאת בשיא הכבוד והנימוס.
"קל וחומר"
תודה, למדתי ביטוי חדש (לא ציניות).
אז אני שוב אגיד – הרבה מקרים של SMS בסרטים הם לא כמו שלך. זה לא משהו קצר ופשוט, אלא שיחה שנמשכת ונמשכת. בוא אני אגיד לך עוד משהו – אני לא מאלה שמעירים. אני "חורק שיניים" מה שנקרא. אני נותן את ה benefit of the doubt הזה שלך. אבל כשאותו אדם מסתמס כמה פעמים (ארוכות) במהלך הסרט, או שכמה אנשים שונים מסתמסים, יש גבול לכמה אפשר למתוח את הזיכוי הזה של "אולי זה דחוף".
עזוב רגע את המקרה שלך ספציפית, תחשוב בצורה כללית. אתה רוצה להגיד לי שעדיף לשבת ולסנוור את הסובבים אותך במשך כמה דקות של החלפות SMSים מאשר לצאת רגע, לסגור את כל העניין בשיחה פשוטה ולחזור? הרי הרבה אנשים יוצאים באמצע הסרט (שוב, לשירותים או למזנון) ונכון, זה מפריע לאלה שהם עוברים "דרכם" וכנראה גם לאלה שורה אחת מאחורה, אבל ההפרעה הזאת של ה 5 שניות לבקש "סליחה" בכל כיוון פחות מפריעה מתאורה חזקה של מסך פלאפון במשך דקות שלמות. אם אתה לא מסכים איתי, זאת זכותך כמובן, אבל זו דעתי.
לגבי הפנייה, שוב, אני לא מאלה שמעירים אבל לדעתי זה תלוי בכמות הפעמים. אם אתה שם לב בפעם הראשונה לאור של מישהו שמפריע, אז נכון, אפשר לבקש בנימוס שיפסיק כי זה מפריע לך. אבל כשאותו אדם חוזר על כך במהלך הסרט, מתי שהוא הסבלנות כבר פוקעת, ולדעתי זה מוצדק להיות טיפה יותר תקיפים. אז יכול להיות שיש לך מקרה אישי דחוף, אבל זה שמעיר לך לא יודע עליו ולא אכפת לו. הוא רק יודע שאתה מפריע לו באמצע הסרט ומעוניין שתפסיק.
שוב, אין שום משהו שראוי לגינוי בעצם ההערה עצמה.
אני הסברתי טוב מאוד למה אני מאמין שזה בסדר לשלוח SMS-ים בזמן סרט, אבל זאת זכותך לחשוב שזה ראוי לגינוי. יחד עם זאת, אין שום סיבה לנהוג בחוסר נימוס כלפי אף אחד. כאן אתה פותח סוגיה חדשה, וזה לא הוגן. הלכתי לסינמטק, ניסיתי לשלוח SMS דחוף לאבא שלי, ואיש אחד פנה אלי בחוסר נימוס ודרש שאכבה את זה (הוא אמר במילותיו שלו "כבה את זה", אנסה לא לפרש את זה לכיוונים אלו ואחרים), ולא היה מדובר בהסתמסות רחבת היקף, אלא ב-SMS אחד קצר ופשוט, וכל מה שניסיתי לומר זה שהמקרה היחידני שקרה לי כשהלכתי לראות סרט בסינמטק היה מרגיז, מקומם וגרם לי לחשוב שוב מי הוא, בעצם, "הישראלי המכוער". אם אתה חושב ששליחת הודעות בזמן סרט זה מעשה לא מנומס ואתה רוצה להעיר למישהו על כך, זה לא פוטר אותך מהתנהגות מנומסת. להפך.
בסופו של דבר
יש כמה אפשרויות:
א. הבנאדם פשוט לא נחמד ולא מנומס (יש כאלה, מה לעשות).
ב. הוא היה עצבני משום מה ולכן התנהג כמו בסעיף א', למרות שבד"כ הוא ממש לא (קורה לכולנו).
ג. הוא יצא מנק' הנחה שזה ברור לכל הצדדים המעורבים שאתה לא אמור לסמס באמצע סרט, ולכן אתה זה שלא היה בסדר מלכתחילה. אי לכך, לא מגיע לך בעיניו הנימוס הבסיסי של "בבקשה" ומגיע לך השלב הבא, שלב העצבים וחוסר הנימוס.
לא מעט חיכוכים בין בני אדם שלא מכירים אחד את השני מתחילים מסעיף ג', כשנורמה מסוימת ברורה לחלוטין לצד אחד, ולכן הוא מתחיל את האינטראקציה עצבני, כשהצד השני לא מבין בכלל למה.
זה לא אומר איזה מהצדדים צודק, זה רק אומר שיש פער שקשה מאוד לגשר עליו כבר מנקודת ההתחלה, בטח כשמדובר באינטראקציה של 4.7 שניות עם לחץ זמן כי זה באמצע סרט.
דוגמה אחרת – תור בדואר. כולם ממתינים בתור שלא נגמר ויש מישהו שהרגע נכנס ומתקדם, בלי להסתכל ימינה או שמאלה, לדלפק השקרכלשהו. כולם עצבניים כי ברור (לכולם) שהוא מתנהג נגד הכללים והנורמות והוא בטח מהמניאקים האלה שמנסים לעקוף בטענה של "מה, באמת, יש פה תור?". מצד שני, הבנאדם פעם ראשונה בדואר / מעולם לא היה שם כשיש תור / מעולם לא העירו לו על זה בשלוש הפעמים שהוא היה בדואר / הוא רגיל מהחברים והמשפחה שלו שככה פועלים.
המ.. כן,
אני בהחלט רואה הרבה ישראלים מתחילים להסביר זה לזה נורמות בחברה, ומאידך את אותם ישראלים מקשיבים בעניין.
(אני דווקא בעד, עקרונית, ובעיקר בעד קצת יותר נימוס רשמי, אני פשוט סקפטית)
לא באמת חשבתי
שמה שתיארת זה מה שיקרה. ברור שלא.
רק ניסיתי להסביר את מה שקרה שם, או חלק מהסיבות האפשריות.
עוד דוגמה טריה מהיום – נהג שמסביר לחיילים שהוא לא "השומר" שלהם ונמאס לו להסביר להם שצריך לסגור את דלת תא המטען לפני שהם עולים לאוטובוס.
לנהג זה ברור כשמש כי הוא מסביר את זה מיליון פעם ביום, החייל לא חושב על זה, והנה פיצוץ. קורה כל הזמן.
"אפשר לסכם את זה לפני או אחרי הסרט".
כן, כי את כל החיים שלנו אנחנו מתכננים לפי האם הם יפריעו לך.
חשבת אולי על האפשרות שאנשים קובעים משהו לפני הסרט, אבל אבוי, משהו משתנה וצריך לדעת על זה? אם האדם שאמור לאסוף אותך לא מגיע מסיבות כאלה ואחרות, לא מגיע למקבל ה-SMS לדעת על זה? אז כאילו, לכם זה יפריע לראות את הסרט, אבל נראה לך שהאדם שקיבל SMS ישמח אם יתברר שכל הזמן הזה לא יכלו לאסוף אותו/שהוא צריך ללכת מוקדם בגלל סיבות משפחתיות בלתי צפויות/בגלל שיש מקרה חירום? אלה רק דוגמאות פיציות למקרה שבו *חייבים* לענות, אבל לא בצורה כזאת שמצריכה לצאת מהאולם מה שיפריע שבעתיים גם לאיש שקיבל את הסמס וגם לשאר הקהל, בגלל שכדי לעשות את זה צריך לעמוד, להסתיר ולצאת תוך כדי התחכחות ברגליים של אחרים (ואני כבר יכול לחזות את התירוץ שלך: "אז תזמין מקום בסוף השורה!" – קבל סקופ, לא כולם מזמינים מקומות רק כדי ש*לכם* יהיה נוח).
במילים אחרות, תוך כדי דיבור על התחשבות באחרים, אתם (אני פונה לחלק מהמגיבים נגד העט המרקד) בעצמכם יוצאים חסרי התחשבות באחרים.
אני סוטה כאן לסוגייה שונה
אבל אני מרגיש בסדר עם זה, כי גם ככה הדיון הזה התפתח לחמישה כיוונים שונים. כמו כן, חשוב לי להדגיש כי אין לי שום דבר נגדך, לא שנאוצר ולא העט המרקד. נסו גם להבין כי התפתח כאן דיון יותר נרחב מהמקרה הספציפי הנ"ל בו אתה ספציפית כתבת הודעה מסויימת במקרה מסויים.
אני תוהה בנוגע לסוגיית ה"צריך" וה"חייב". המילים האלה ריקות מתוכן בימינו. התרגלנו לקצב בו כל דבר חייב להיות הכי מיידי שניתן, להיפתר כאן ועכשיו, להענות בזמן הקצר ביותר. אני מתקשה לראות את החיים כדבר כה חסר סבלנות. במקרים קיצוניים, כן, ישנם מקרים בהם יש צורך מחייב לפתור סוגייה בהולה. אבל הסדרת נסיעה, בירור אינפורמציה עם מישהו? דברים חושבים באמת אמורים לקבל כבוד ראוי. אני מתקשה להאמין שבזמן שאדם התפנה מחייו בכדי לצפות בסרט, חייו מחוץ לעולם הקולנוע ייקרסו. "אדם לא יכול להתנתק מהעולם החיצון למשך שעה וחצי"? באמת? אם אדם, שאינו רופא מיון בכוננות או טייס קרב בעיצומה של הפצצה אווירית, מסוגל לומר משפט כזה באופן רציני, אני באמת לא יודע יותר מה קורה מסביבי.
...
"הלו, אבא"
"מה לעזאזל, בן? למה אתה מעיר אותי ב-4 בלילה?"
"רציתי להגיד לך מתי אתה יכול לבוא לאסוף אותי."
"למה לא פשוט הודעת לי את זה כשהייתי *ער*?"
"אה, זה כי נעזרתי בסבלנות ולא רציתי להפריע לאף אחד."
"אני שמח שהסבלנות עזרה לך, בן"
(הביטוי הוא "נאזרתי בסבלנות" או "התאזרתי בסבלנות", בהשאלה מהמילה "אזור" שמשמעה חגורה)
אפשר לומר משהו?
שמתי לב שיש באתר תופעה כזאת של מגיבים שהרבה מאוד מהפעילות שלהם כוללת תיקון שגיאות כתיב או דקדוק תמימות (ובמקרה הזה זאת הייתה פאקינג טעות הקלדה – לא יודע איך זה אצלך, אבל אצלי מקש ה-א' נמצא מעל ה-ע'). ויותר מזה, רוב הזמן התיקונים האלה לא באים בצורה של, "בטח התבלבלת, אומרים 'אני אעשה' ולא 'אני יעשה'", אלא משהו שמלווה בביטוי כגון "עברית שפה קשה", או "אני רואה שלא למדת טוב בשיעורי לשון" או הערה צינית כזאת או אחרת, שבמקום להצחיק מצליחה קצת לפגוע באיש. בקיצור, גם אם מישהו טעה בכתיבה, אין כל צורך לנסות לגרום לו להרגיש כמו אידיוט.
אני אישית הייתי רוצה שיגידו לי כשאני משבשת ביטוי.
ההערה שלך מוצדקת חלקית [לדעתי אין פגם בלהעיר, כל עוד זה לא בצורה אובססיבית וכמובן במלוא הנימוס], והיא תהיה יותר אפקטיבית אם תכתוב אותה במקום שבו מישהו עושה את זה בצורה פוגעת או לא נעימה. רייצ'ל תיקנה בצורה עדינה ואינפורמטיבית. הוגן, אכפת לך מהשפה ואתה רוצה למנוע שיבושי לשון, אין לך דרך לדעת מתי אנשים מתבלבלים בין א' לע' כי הן קרובות במקלדת ומתי הם באמת לא יודעים באיזו מהן צריך להשתמש.
זה לא מה שניסיתי לעשות וצר לי שאתה מרגיש כך
אחרי שפרסמתי את ההודעה נזכרתי שאכן א' ו-ע' קרובות למדי במקלדת (במקרה אין לי מקלדת עברית, אבל אני יודעת איך אחת כזו נראית), אז חשבתי לעצמי "נו, אז לפחות ניצלתי את ההודעה הזו כדי ללמוד משהו וזה גם מה שאכתוב במקרה ששנאוצר יגיב שהוא דווקא ידע". לא חשבתי לרגע שתעלב כי לא חשבתי שההומור שבו השתמשתי הוא מהזן הפוגעני.
אני אוהבת את השפה העברית ולכן מתקנת כשיוצא לי ואני מרגישה שזה נכון, אם זה אחוז גדול מהפעילות שלי באתר אז so be it.
תזכורת קטנה: יש בעין הדג תצוגה מקדימה לכל תגובה שאתה שולח, בדיוק בשביל קריאה נוספת של התגובה ווידוא שכל אות במקומה (לא שזה מבטיח משהו, אבל זה עוזר).
מצטערת על העיכוב בתגובה, תודה לפייפר שהגיבה בינתיים.
"הלו, אבא"
"מי זה?"
"זה הבן הכושל שלך"
"מה לעזאזל, בן? למה אתה מעיר אותי ב-4 בלילה?"
"רציתי להגיד לך מתי אתה יכול לבוא לאסוף אותי"
"למה לא קבעתי איתי מתי לאסוף אותך לפני שיצאת?"
"לא… לא יודע"
"למה! תענה לי למה!"
"אבא די! זה לא יפה"
"הבן שלי כושל! כושל בן כושל!"
"…"
"אתה שם?"
"כ…כן"
"אני אבוא לאסוף אותך עוד חצי שעה"
"ת.. תודה"
"פעם הבאה אני מקווה שמישהו יעיר לך על הSMSים שלך בקולנוע"
"איך ידעת?"
"כי אתה כושל!!!!"
"למה לא קבעתי איתי מתי לאסוף אותך לפני שיצאת?"
אפשרות א': קבעתי עם מישהו אחר, אבל הוא לא יכל)
אפשרות ב' (הכי הגיוני, ומה שרוב הסיכויים שבגללו יקרה מצב כזה): אצתה ואני קבענו – אבל נראה שמשהו השתנה
אפשרות ג': שכחתי (לא מוצדק, אבל בהחלט יכול לקרות. כולנו בני אדם)
ועדיין, תגובה מצחיקה.
"הלו אבא"
"כן?"
" אני לא יודע מי אתה. אני לא יודע מה אתה רוצה. אם אתה רוצה כסף, אני יכול להגיד לך שאין לי. מה שכן יש לי זה אוסף של יכולות מיוחדות. יכולות שאספתי למשך קריירה ארוכה. יכולות שהופכות אותי לסיוט בשביל אנשים כמוך. אם תאסוף אותי מהקולנוע, הכל יהיה בסדר. לא אחפש אחריך ולא ארדוף אחריך. אבל אם אתה לא, אני אמצא אותך ואני אהרוג אותך"
החיים קורים מסביבך.
סרט זה דבר נפלא, באמת, אבל יש אנשים (לא בהכרח נערים נטולי תעבורה עצמאית) שיש להם דברים לעשות ומקומות להיות בהם. במקרה הם גם רוצים ליהנות מההיצע הקולנועי שמוצג במקרה בסינמטק. אז אותם אנשים מדי פעם יבדקו בטלפון מה המצב. זה לא משהו רע.
ג'ון לנון ניסח את זה יותר יפה
(ל"ת)
אולי קצת באיחור, אבל אני מנסה להבין את כל הדיון הזה
אתה בעצם אומר שאנשים צריכים להתרגל לזה שיש אנשים אחרים מסביבם עם צרכים ודחפים, גם אם זה מפריע להם?
נניח שזה המצב, אז בוא ותגיד לי מה מפריע לך בזה שמעירים לך בגסות על זה שסימסת באמצע הסרט? יש אנשים שדחוף להם להתריע כשמשהו מפריע להם, וזה גם לא משהו רע.
למעשה, אני חושב שזו אפילו חוצפה להתלונן על זה: אתה באת והפרעת למהלך התקין של צפיה בסרט, הבנאדם העיר לך בטון מזלזל, ועכשיו אתה גם נעלב וגם מסביר שהוא זה שצריך להתרגל לזה שהחיים קורים מסביבו? אני די בטוח שהפגיעה באגו שלך קטנה מסך ההפרעה שנוצרה משליחת SMS באולם.
ואני אפילו לא מדבר על הדחיפות של זה, כי לבנאדם אחד דחוף לעשן סיגריה (סרט של שלוש שעות, הוא מכור וזה מקרה חרום) אז הוא ידליק אותה באולם, ולבנאדם אחר דחוף להשתין אבל הוא לא רוצה לצאת בשיא המתח אז הוא יפתח את רוכסן המכנסיים וישתין לתוך כוס הקולה הריקה שלו. או שלך. אחרי הכל זה לא משהו רע והחיים קורים מסביבך והכל.
אור בסרט זה דבר שנורא מפריע. מספיקות כמה שניות של טלפון מואר בשביל להוציא חצי אולם מהריכוז של הסרט ולפגוע להם בחוויה. גם אם נתקעת פתאום בלי טרמפ, עדיף שאתה תחכה אחר כך חצי שעה נוספת או תעיר את אבא שלך באמצע הלילה, מאשר שמאה איש אחרים ששילמו כל אחד על כרטיס יסבלו בגלל זה בסרט.
אם בנאדם מרגיש צורך עז להשאיר את הטלפון שלו פתוח למקרי חירום באולם, שלפחות יקח כרטיס למושב קיצוני. שיקטין את בהירות הטלפון שלו למינימום בדיוק כמו שהוא משתיק את הטלפון שלו לפני תחילת הסרט.
והמינימום שבמינימום כשהוא בא לקרוא הודעה, זה לדחוף את הטלפון לתוך החולצה מלמטה, להכניס את הראש פנימה ולקרוא אותה תוך כדי התחשבות מקסימלית באנשים שמסביבו. אתה עשית את זה? כי אם לא, אז באמת שאין לך קייס להתלונן על מישהו שבא ומעיר לך על זה.
אגב, אם אתה יודע מראש שצפוית בעיות (טרמפ, ביסיטיר) שאולי יצריכו ממך לחזור למישהו אבל לא יצריכו ממך לחתוך מהסרט באמצע – בדיוק בשביל זה לוקחים כרטיס פינתי. תאמין לי שגם אני לא מת לראות סרט ממושב בקצה השורה, אבל כשהייתי עם תינוק בן שלושה חודשים עם חשש שנוקפץ ע"י הביביסיטר זה בדיוק מה שעשיתי – כי חוץ ממני יש מעל מאה אנשים אחרים באולם שבאו לראות את הסרט ולא צריכים לסבור בגלל הבעיות האישיות שלי.
אם מישהו משתין לתוך כוס קולה ריקה זה נורא נורא מרעיש.
אם הוא משתין לתוך כוס מלאה זה סבבה מבחינתי.
קצפו עלה
אבל הקצף, הקצף…
ובהערות בוגרות אלו, באו נסיים את הדיון שכבר הסתיים.
תודה.
אבל מה זה "מקרה חירום"?
אם מישהו לא יכול לבוא לאסוף אותך (סליחה, אבל זה לא מתקרב אפילו ל"מקרה חירום" מבחינתי) בכל מקרה תצטרך לחזור בדרך חלופית. (ואני כבר יכול לחזות את ההתקטננות שלך – "ואם אין דרך חלופית ואני צריך לצאת באמצע?" אז תקרא את ה SMS וכשתצטרך, תצא. להתחיל להתכתב על איך תחזור ומתי אתה יכול לעשות גם כשתצא מהאולם, וזה בטח לא דחוף לעשות באמצע הסרט. מה הלאה? תתחיל לבדוק גם איזה קווים יש?)
אם זה מקרה חירום אמיתי (למשל רפואי, חס וחלילה), אני לא יודע לגבי המשפחה שלך, אבל ספק אם מדווח המקרה יסתפק ב SMS, ואני רוצה להאמין שלא תתחיל לנהל את השיחה באמצע האולם.
אתה יושב לך בבית הקולנוע, ואתה מבסוט, כי ידיד שלך קבע לאסוף אותך ב-3:30.
ב-22:15 אתה מקבל SMS, אבל מתוך התחשבות באחרים, אתה לא קורא אותו.
הסרטים נגמרים, אתה יוצא מבית הקולנוע, ובודק את ה-SMS. אתה רואה שכתוב בו "סליחה אחי, אבל אני לא אוכל להגיע". אין לך כסף לאוטובוס או מונית, אתה לא יודע איך ללכת משם ברגל, אין אף איש אחר שאתה מכיר שיכול לקחת אותך הביתה (בכל זאת, 3:30 בלילה) וגם טרמפ אין לך – ואתה עוד בסינמטק. "כוסאמו, מה אני אעשה עכשיו?"
עכשיו, בוא נדמיין מה היה קורה אם כן היית עונה ל-SMS.
אתה רואה שחבר שלך לא יכול להגיע. "אה, באסה." בין הסרטים, אתה ניגש למישהו ומבקש ממנו טרמפון קטן, או מצליח להתקשר לחבר אחר (כי בשעה הזאת הם עדיין ערים), או אפילו מלווה כסף ממישהו. אתה חוזר הביתה בזמן בריא ושלם.
ונכון שלא לכולם יש מגבלות כסף/חברים/ווטאבר כאלה ואחרות, אבל מה לעשות – ישנם כאלה שיש להם רק הסעה פוטנציאלית אחת שערה בשעה הזאת, או כאלה שאין להם כסף, או כאלה שלא מאמינים בטרמפים. גם באנשים עם הבעיות האלה צריך להתחשב, לא רק בך.
אז אתה אידיוט
לא אתה ספציפית, ה"אתה" התיאורטי הזה שתיארת. לפעמים יש דברים לא צפויים, ודברים מתבטלים, וצריך להתכונן לזה. אני לא אומר שתגיד ל 10 חברים שונים שיהיו "כונני טרמפ" או שתארגן מסוק בהיכון, אבל בחיאת, כמה עולה אוטובוס, כמה שקלים? תשמור כמה שקלים למקרה ש-. וזו לא התקטננות, זה היגיון בריא.
לגבי השאר, עכשיו לגמרי בלבלת אותי. איזה סרט מתחיל ב 22:00 ונגמר ב 3:30? אתה מדבר על המרתון? בכל מקרה, אם "בין הסרטים" אתה מתקשר לחבר, מה הבעיה גם לקרוא את ה SMS הזה בין הסרטים? אמרת בעצמך שהם עדיין ערים. אתה תקרא אותו באמצע הסרט רק כדי לענות לחבר הזה שביטל "אה, באסה"? סליחה, אבל זה די מטומטם.
ברצינות, איך זה עוזר שאתם מדברים על מקרה ספציפי?
אני מנסה ליהנות מהדיון ואתם מכניסים אוטובוסים ושעות של סרט ומה בדיוק היה כתוב באסמס. אולי תסכמו שבמקרה הספציפי שבו בעשר ורבע בהקרנה של "בלתי נשכחים 2" באולם ארבע של יס פלאנט בחיפה, מותר לענות לאסמס מיאיר ביטון שכתוב בו "מצטער, לא יכול לאסוף אותך", ותחזרו לדבר על העניין עצמו?
אם תעקבי אחר הדיון
אולי תשימי לב שאני *כן* מנסה לדבר ולהסביר את עצמי בצורה כללית ו(לא להשמע כמו ילד קטן, אבל…)הם אלה שנכנסים למקרים ספציפיים ומבלבלים. ועכשיו כנראה גם התחלנו עם תירוצים מגוחכים כמו "העולם קורה". נכון. אבל העולם קרה גם לפני שהומצא הפייסבוק וה SMSים, ואנשים נהנו מהסרטים שלהם כמו שצריך. כמו שנאמר פה בחכמה, בהחלט אפשרי להתנתק לשעתיים +- מהטלפון. זה אפילו בריא.
אני משתדלת לעקוב.
והביקורת שלי היא לא כלפיך. היא כלפי הפן הזה בדיון, ולא משנה מי העלה אותו.
אתה לא מבין.
לפעמים אתה לא יכול לחזות ולהתכונן מדברים לראש. העט המרקד דיבר פה ספציפית על מצב קיים שבו – אני מניח – הוא לא יכל לקחת טרמפ, אוטובוס או הסעה ממישהו אחר. זה המצב *הקיים*. לא משנה מה הוא יכל לעשות לפני זה, אני מדברים על מה קורה *בפועל*. אני מציע לך, פעם הבאה, לא להסתכל כאילו כל אנשי העולם הם זונות חסרות התחשבות שלא אכפת להן למי הן מפריעות, ושאם הם עושות משהו קצת חריג כמו לבדוק SMS באמצע סרט, וואלה, אולי יש להן סיבה מעבר ללהפריע לך. בסופו של דבר, עד כמה שזה אולי מפתיע אותך, אבל לי, לעט המרקד ולמעשה לכל מגיב באתר כאן יש משהו שנקרא "חיים", וחיים זה לא משהו שתמיד ניתן לשלוט בו.
אז נסכים שלא להסכים
דבר ראשון, אחרי שהתלוננת רק כמה תגובות למעלה שמסיקים דברים לגביך, זו כבר פעם שנייה שאתה "חושב בשמי", שזה לא רק צבוע, אלא גם מתחיל להעליב. בכל מקרה, בוא נסכם פה כמה דברים כדי שנוכל לסגור את זה כי אנחנו סתם רצים פה במעגלים.
אני מסכים עם העט שכשמעירים למישהו, גם כשהוא מפריע לך, צריך להיות מנומסים *בפעם הראשונה*. אם אתה ממשיך בפעולה המפריעה, אין לך זכות להאשים מישהו שמעיר לך יותר בתוקפנות אם הוא כבר ביקש ממך להפסיק מקודם (שוב, אני מדבר בכלליות, לא ספציפית על המקרה שלו).
עם זאת, אני מבין ומצדיק את העובדה שהעירו לו (לא את אופן את ההערה, אלא את קיומה). אתה והוא מנסים כל הדיון הזה להצדיק שימוש בסלולרי בזמן סרט, ואפשר לשבת פה ולהתווכח עוד ימים, אבל אני לא אסכים אתכם בנושא אז אין טעם להמשיך. יש סיבה שמבקשים לפני הסרט לכבות את הטלפון. אני לא מצפה שתכבה אותו לגמרי, גם אני לא מכבה את שלי, אבל לפחות תן לי את הכבוד והעונג של לצפות בסרט ללא הפרעה. וסליחה, אבל אני מסרב להאמין שלכל ה 10-15 מסמסמים שיש בד"כ באולם יש מקרה חירום שאינו סובל דיחוי.
ושוב, לגבי ההערה של העט – "החיים קורים", באמת? החיים קורים גם מחוץ לאולם הקולנוע. אם הייתי רוצה להיות מוקף באנשים שעושים לייקים תמונות או אקספט להזמנות לאירועים, הייתי יושב בקניון. אני בחרתי לראות סרט, ושילמתי מכספי כדי לקבל חוויית צפייה ראוייה. באמת שאני – כמו הרבה אנשים פה – נפעם מהכתיבה הנפלאה שלך על כל נושא, אבל אחרי הצדקה של סימוס במהלך סרט עם משפט כמו "החיים קורים מסביבנו", הרבה מהערך של ההודעות שלך על אהבתך לקולנוע ירד, מבחינתי. אתה לא יכול לראות מה פסול בשליחת SMS בזמן סרט? זה מפריע כמו כל דבר אחר שתעשה בקולנוע.
מאוד אפשרי להתנתק לשעתיים מהטלפון. ושוב, אם מדברים ספציפית על המקרה שלך, וזו באמת הפעם האחרונה שאני רוצה לדבר על זה – קיבלת SMS מאבא/אמא/חבר באמצע הסרט – "לא יכול לבוא לאסוף אותך". זה אמור להיות הכל. אין שום סיבה להחזיר לו SMS. או שאתה אומר לעצמך "אוקיי, הוא לא יכול לבוא, אבל יש לי דרך חלופית לחזור בסוף הסרט", או שאין לך ואתה צריך לצאת מהסרט באותו רגע (או קצת אחר כך). אם תתחיל להסתמס עם 10 חברים באמצע האולם כדי לנסות להשיג טרמפ חזרה, אז סליחה, אבל אין לזה הצדקה.
רגע רגע רגע
אני לא דיברתי על להחזיר SMS. מהתגובות שלכם, נראה היה שאתם מתכוונים להוצאה והדלקה כללית של הטלפון, כלומר, שאסור אפילו לבדוק אם בכלל קיבלת SMS. להחזיר SMS זה משהו שעושים רק אם באמת צריך, אבל אני דיברתי רק על לבדוק מה כתוב שם, זה הכל.
ולא, לא חשבתי בשמך. רק ניסיתי לחזות את מה שתגיד, ומה לעשות טעיתי – כמו בנאדם.
ואם כבר,
אתה מסלף הרבה מהדברים שכתבתי.
למשל, לא אמרתי בשום נקודה שאתה חייב להחזיר SMS – ה"אוי, באסה" אמור לתאר את המחשבות "שלך" ולא את העובדה שאתה מחזיר הודעה.
ב' – לא ציינתי שההתכתבות והבירור על החזרה הביתה אמור להתבצע באולם. אמרתי שבמהלך הסרט אתה יכול להתחיל לתכנן בראש, ואז כשהסרט *נגמר* ואתה *יוצא החוצה* אז כבר אפשר לסמס, להתקשר ומה לא.
ודבר אחרון
אם עכשיו יש למישהו במוח רעיון לא לתת לי להיכנס למרתון באטמן בגלל חשש שאני אפריע, אז לא, אני לא אעשה את זה. למעשה, אף פעם לא שלחתי SMS בקולנוע כי אני יודע שזה מפריע לאחרים. רק ניסיתי להסביר למה זה לא מפריע *לי*. אז שתדעו, אני לא עומד לשלוח הודעות באמצע הסרט, אבל אם אתם אתם במקרה יושבים לידי ואין אף אחד אחר בסביבה (לא הרבה סיכויים שזה יקרה, אבל בתאוריה) – תרגישו חופשי, אין לי בעיה עם זה.
אם יש למישהו רעיון לא לתת לך להכנס למרתון
בגלל הודעה שכתבת הוא צריך להתבייש בעצמו, לשבת בפינה ולחשוב הרבה זמן מה הוא לא עשה בסדר.
אבל זה מה שהעט אמר
הוא אמר שהוא לא רואה משהו פסול בשליחת SMS בזמן סרט. הוא דיבר על ארגון הסדרי נסיעה באמצעות SMS בזמן שאתה באולם. על מה אנחנו מתווכחים פה כל הדיון? אם זה *מחוץ* לאולם ברור שזה לא מפריע. מחוץ לאולם מצידי תסמס עד שימס לך המוח מקרינה. אבל *בתוך* האולם, באמצע הסרט, זה מפריע, גם אם רק קוראים SMS לכמה שניות, ובטח אם מתחילים להתכתב. הסדרי נסיעה זה משהו שצריך לסגור לפני הסרט, ואם במקרה קרה משהו שמשבש את ההסדרים האלה, אפשר לטפל בזה אחרי הסרט. ואפשר גם, כמו שכבר אמרתי, לבוא עם כסף "ליתר ביטחון" לאוטובוס או מונית.
לגבי התגובה האחרונה, עכשיו אתה כבר סתם מגזים. זו מדינה חופשית ואף אחד לא ימנע ממך להכנס. שוב, אני גם לא מאלה שמעירים. אבל אם אתה או כל אחד פה יסמס במהלך ההקרנה, אני (וכנראה עוד כמה בקהל) אחשוב "שיכבה את זה כבר". לא יודע למה אתה מסמס ולא אכפת לי. אני רק יודע שרוב הסיכויים שאין לזה הצדקה ממשית וזה סתם מפריע לי.
אם כבר מדברים על אנשים שמסמסים
יש לי שתי דוגמאות שהרבה יותר גרועות מאס אמ אס פשוט
אני רואה סתם סרט, מוקף משני עברי בעדר של בנות 12 (לא מבחירתי, חס וחלילה) ובאמצע הסרט מחליטה אחת אחת הבנות, וואלה יופי, לגלוש בפייסבוק! היא פאקינג גלשה בפייסבוק באמצע פאקינג סרט! ואני יודע שאם הייתי מעיר לה כל עדר הבנות היה יוצא עליי (האולם היה ריק והם היו חייבות להתיישב לידי), אני באמת לא מבין איך זה נראה לה הגיוני!
ובעוד סרט אחר, כמה אנשים מהשורה הראשונה פשוט החלו לצלם את המסך בפלאש! אני חוזר, כל כמה דקות, המסך היה מאור באור גדול לשנייה וחצי ואז שוב ואז שוב, ואז הם הפסיקו לכמה דקות, ואז הכל עוד הפעם, להם הערתי כי הייתי עם חבר שלי אבל זה לא שינה להם. וכנראה אני הייתי היחיד שזה הפריע לו.
GOD DAMMIT אני כלכך שונא את רב חן!
אז מישהו, למען השם, יכול להגיד לי איך מטפלים באנשים כאלו, איך? (לעבור קולנוע זו לא אופציה)
באמת, אני מצטרפת לשאלה של הכובען - מה זה מקרה חירום?
ניסיתי לחשוב על זה ולא הצלחתי להגיע לתסריט של מקרה חירום שיצדיק *כתיבת טקסט* (בניגוד לקריאה מהירה מאד שלו – וגם זה, רק אם הטקסט התקבל, נאמר, מהבייביסיטר). אם זה חירום אמיתי, זה הרי לא ייגמר בטקסט.
אם אתה (או את, וזה כולל גם פקצות בנות 12) יודע בעת כניסתך לסרט שיש בעיות דחופות שיחייבו כתיבת טקסטים במהלכו, אפשר להתחשב יותר: שב בצד, וכשאתה צריך לכתוב לך תעמוד ליד היציאה וכתוב שם. כי גם אם עשית כל מה שלטעמך יצמצם את הפגיעה באלו שטעותם היחידה היתה להתיישב ליד מישהו שלא הספיק להסדיר את אמצעי שיבתו הביתה בתום הסרט – זה עדיין לא אומר שזה בסדר להפריע להם באמצע הסרט. אפילו אם זה נורא נורא נורא חשוב (לך).
(וכל זה עדיין לא אומר שההוא שדבר אל העט המרקד בגסות היה בסדר – אבל אני יכולה לדמיין לעצמי שזו בערך הפעם המליון שהוא נאלץ להעיר למישהו על התנהגות שמקבילה לעישון שכטה קטנה בקולנוע – מה קרה, רק שכטה קטנה! הייתי חייב! וזה לא הפריע כי נשפתי את העשן לכיס של המעיל!).
מקרה חירום זה כל מה שהבן אדם
יגדיר לעצמו שהוא מקרה חירום.
תפקידי הוא לא לחנך בחור או בחורה בקולנוע על מה חשוב להם בחיים ועל דחיית סיפוקים. אם מבחינתם מקרה חירום זה " קיבלתי מסרון מבחור שיש לי קראש קל עליו " או " קיבלתי מסרון מחברה שלי, מה אני לא אענה לה היא תתחיל לעשות לי צרות ושיגועים" עד ל" קיבלתי מסרון שאומר שאין לי איך לחזור ואני רוצה לסדר ולהנות מהסרט ולא לחשוב כל הסרט עכשיו על איך אני חוזר במקום להתרכז בסרט" אז זה באמת מקרה חירום מבחינתם ויהי מה. לכל בן אדם הסקאלות שלו. ואפילו אם הם יסכימו איתך שזה לא מקרה חירום, יכול להיות שהם עדיין יגידו " לא חירום, אבל מספיק חשוב שאני אענה לזה במקום ולא אחכה לסוף הסרט", וזאת דעתם והיא מעצבנת לגיטמית לחלוטין.
צריך להבין שכשאנחנו בבית קולנוע אנחנו לא לבד מנותקים מהעולם למשך שעתיים. אנחנו ביחד עם עוד אנשים מנותקים מהעולם למשך שעתיים. וזה סיכון, כי יש אנשים יותר נחמדים ויש אנשים פחות. אבל החיכוך שלנו עם האנשים האלו הוא למשך שעתיים. אז כמו שנאמר – אם מציקים לך, להעיר יפה ולהמשיך בחיים שלך.
ובכלליות, בוא ננסה לא להפריע לאנשים על ידי שליחת מסרונים בקולנוע ולחלופין להעיר לאנשים בצורה נחמדה ואדיבה, אפילו אם לא מגיע להם.
צום גדליה שמח וחג מולד מאושר לכולם. מי ייתן ובשנה הבאה כבר ימציאו מכשירים מבטלי קליטה באולמות הקולנוע וכל הדיון הזה יהיה לא בתוקף.
יש משהו שמבטל קליטה. קוראים לזה לכבות את הטלפון.
או לשים אותו על מצב שינה או על מצב טיסה. השורה הזו סותרת את שאר ההודעה שלך. אם אתה מוכן שישימו מכשירים משבשי קליטה באולמות, אין שום מצבי חירום שלא סובלים דיחוי, הרי ממילא לא תקבל את האסמס מיד.
אני לא רואה סתירה
אנשים הם אנשים ויתנהגו כאנשים – זה מה שכתבתי מעלה. אנשים יגדירו לעצמם מצבי חירום, ולא יהיה לנו מה לעשות לגבי זה.
כשאני מבקש שיהיה משבשי קליטה באולמות אני לוקח את האחריות מהאנשים, ובכך פוטר אותם מהחלטות שהם יעשו כי זה לא יהיה בידיים שלהם.
כאשר יהיה מכשירים משבשי קליטה, אני בטוח שאנשים, אוטומטית ידעו לסדר דברים אחרת, ויידעו לדאוג להסעות או אוכל או שתייה או מגורים או עבודה לשנים הבאות לפני. אבל אני בכלל לא מבקש מהם לעשות את זה עכשיו. בגלל שהפיתוי להיות מחובר הוא גדול, ולחלק מהאנשים הכרחי.
אולי אני צריך להבהיר שאני לא תומך בהתנהגות הזאת ( לא שאני לא חוטא בה בעצמי, אבל אני מנסה נורא שלא), אבל אני לא מנסה לחנך אנשים שלא מסכימים איתי (בקולנוע בחיים האמיתיים, כן?), בגלל שלחנך, לטעמי, דורש קצת יותר מהערה בקולנוע או אפילו משיחה פומבית באינטרנט. לשנות למישהו התנהגות, ולהגדיר לו סדרי עדיפיות הוא משהו שדורש כל מיני דברים – וכאשר פוסלים פחד והטחת עלבונות על מנת ליצור טראומה כשיטת חינוך, אנחנו נשארים אם אשכרה לדאוג ולהיות חלק משמעותי מהחיים שלו. ואני לא הולך להיות חלק משמעותי מהחיים של כל פרחח ומבוגר שאני נתקל בקולנוע שקורא מסרון ומפריע לי. אני כמעט בטוח שגם שאר צופי הקולנוע לא.
ולכן אני נשאר אם אותה נקודת הנחה –
לאנשים יהיה את ההתנהגות שלהם, זה מעצבן – אפשר להעיר ולקוות לטוב. אין יותר מה להתקדם פה. כאשר יהיו מכשירי חוסמי קליטה לא נצטרך לדבר על זה ולכולם תהיה חוויה יותר טובה – גם לאנשים שקשה להם להתנתק מהעולם לשעה וחצי.
(ל"ת)
One last thing
טוב, יש לי הרגשה שהמים פה נשארו קצת עכורים. אז רק כדי להבהיר – לא התכוונתי להעליב אותך, את שנאוצר או כל אחד אחר פה במהלך הדיון הזה. יש לנו דעות שונות לגבי סימוס בסרטים, וזה בסדר. כמו שאומר המשפט "אינני מסכים עם דעתך, אבל אלחם עד מוות על זכותך להביע אותה".
בקיצור, אני יודע שאתם אוהבים קולנוע כמוני ומעריכים את חווית הצפייה, ואם אתם כן צריכים להפריע מסיבה זו או אחרת, תעשו את המירב כדי להפריע כמה שפחות, ואני ,לפחות, לא אעיר לכם על כך. אבל אני לא יכול לדבר בשם באטמן.
נתראה בקון!
הציטוט, מי אמר אותו?
אני רוצה לרשום את זה בראש המחברת שלי (בשיא הרצינות)
זה ציטוט ידוע של וולטייר
http://en.wikipedia.org/wiki/Voltaire
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%A8
למרות שויקי טוענת שזה לא ציטוט ישיר אלא ציטוט מביוגרפיה שנועד להסביר את ראית העולם שלו.
http://en.wikipedia.org/wiki/Evelyn_Beatrice_Hall
השאלה, האם תילחמי עד מוות
על זכותו לייחס את המשפט לוולטייר?
האמרה מיוחסת לפרנסואה מארי ארואה
המוכר יותר כ"וולטר".
הראפרים האלה עם השמות המומצאים שלהם.
(ל"ת)
או שתחשבו הלאה
ותעשו את הדברים הללו מראש.
אוי, זה פשוט מעולה!
עדיין לא ראיתי את "באטמן מתחיל" אז זו הזדמנות מצוינת!
**פנייה לאנשי הצפון (שידור חוזר של ליל הטריילרים החיים)**
אם יש פה חיפאים/ קרייתים אני אשמח לקחת אתכם טרמפ לפחות לכיוון ההלוך (בתשלום, בתשלום)
כרטיסים חינם!
עם קץ', כמובן. מחר ייערך טקס פרסי אופיר, ותחרות "הכה את האופיר" שלנו נסגרת היום בחצות. שלושת הזוכים במקומות הראשונים יקבלו כניסה חינם לבאטקון או לליל הטריילרים החיים, לפי בחירתם (והמקום הראשון: גם וגם). אז גם אם אין לכם מושג באופיר – שווה לנסות.
טופס ההשתתפות כאן:
http://www.fisheye.co.il/ophir2012_form/
וכמה עצות למנחשים, כאן:
http://www.fisheye.co.il/ophir_2012_guide/
(וזאת היתה מזימתו המרושעת של עין הדג לגרום לחובבי באטמן להפגין התעניינות בקולנוע ישראלי).
מכירת הכרטיסים נפתחה!
אפשר להזמין כרטיסים בקופת הסינמטק, בטלפון 03-6060800.
המחיר הרשמי למרתון כולו הוא 80 ש"ח, אבל רק תציינו שהגעתם מעין הדג ותקבלו כרטיס ב-70 ש"ח.
ניתן גם לקנות כרטיסים לכל אחד מהסרטים בנפרד, במחיר של 38 ש"ח.
שאלה נדושה:
האם לדעתכם יישארו כרטיסים לקנייה במקום בערב האירוע? אני לא יודעת מעכשיו אם אוכל להגיע ואשמח לדעת שהאופציות שלי נשארות פתוחות. אני יודעת ששואלים את זה כל פעם, אבל כמו שאין אור ציין בדף של ליל הטריילרים החיים, מדובר באולם קטן מבדר"כ ואני מוסיפה שנראה לי שהאירוע הזה יימכר טוב.
תודה
בניגוד לליל הטריילרים, הבאטקון ייערך באולם גדול מאוד
כך שנראה לי שיש סיכוי טוב שיישארו כרטיסים.
אני יודע שזו שאלה מטומטמת
אבל כמה גדול? בטח כבר ראית בו סרט או שניים, באיזה שורה הכי כדאי לשבת אם אני רוצה שהמסך יכסה את כל הטווח של העיניים שלי (אבל לא יותר). בכל זאת, כשרואים שלוש סרטים ברצף זה מבאס להיתקע עם מקום מעפן.
באולם יש 411 מקומות,
ואני מצטער, אבל אני לא מכיר אותו מספיק טוב כדי לענות על השאלה הזאת.
אולם 3?
אם כן, אז שורות 7-10 הן הכי טובות
תודה :)
(ל"ת)
מחזקת.
האולם גדול והמסך רחוק (יש במה) ולא גדול מספיק.
להשוואה, אני ישבתי בשורה 9 והייתי מעדיפה לשבת קרוב יותר, לפחות בשורה 7 או לא קודם, אבל אני אוהבת לשבת במקום שבו רק המסך בטווח הראייה שלי, ללא שוליים.
התקשרתי עכשיו
ואמרו שאין לזה מכירה כרגע.
תהיה אפשרות להזמין באינטרנט? באתר של הסינמטק ראיתי שאפשר רק ל"באטמן מתחיל" ו"האביר האפל" בנפרד ובמחיר מלא.
באה.
נשמע אדיר.
יש לי כבר כרטיסים
ביקשתי מהמוכר שורה אמצעית כיסא אמצעי כי הוא אמר לי שאני הרוכש הראשון
קיבלתי שורה 12 כיסא 13
האולם עד כדי כך גדול?
במידה ומזמינים בטלפון,
איך אחר כך מקבלים את הכרטיס עצמו? איך יודעים שאני זה שהזמנתי את המקומות המסוימים האלה?
בהנחה שזה לא השתנה מהעבר,
אתה מגיע לקופה, אומר את שמך ומקבל מעטפה עם הכרטיסים שהזמנת.
כרטיס אשראי
אתה אומר למוכר בטלפון את המספר ואז אתה בא עם הכרטיס, מעביר אותו במכונה ומקבל כרטיסים
באולם יש 19 שורות, כך ששורה 12 זה די באמצע.
(ל"ת)
אוקי תודה
(ל"ת)
יש אפשרות להזמין באינטרנט?
לשלושת הסרטים? אשמח לקישור, תודה.
אחלה יש לי כרטיסים!
ואני לא יכול לחכות לתוכנית האומנותית, למינגלינג, ולאיחוד עם כל האנשים המגניבים כאן באתר.
אה כן…וגם לבאטמן.
Where are they?! Oh, nevermind
בשעה טובה, הכרטיסים בידי! כלומר, הם מחכים לי שם.
בהתחלה לא האמנתי למשמע אוזניי, הקופאית אומרת לי "מתוך 19 שורות, איפה אתה רוצה?" -"מתוך *כמה* שורות?!"
אה, והיא ישר אמרה לי שזה עולה 72 ש"ח, בלי שאמרתי שאני מעין הדג או משהו. אני רוצה להאמין שלא יצאתי פראייר…
בקיצור, נתראה שם, עם הכובע והגובה!
אז אם הזמנת בטלפון
צריך כרטיס אשראי כשהוא מגיע לסינמטק או שעושים את התהליך בטלפון ופשוט אומרים את השם ומקבלים את הכרטיסים כשמגיעים לשם?
ואיפה אתה יושב? עם הגובה שלך לא נראה לי שיהיה לי ממש נוח להיות מאחוריך
צריך אשראי
ככה לפחות היא אמרה, שאוספים את זה עם אשראי מהמכונות האלה. אם זה לא עובד, אני מניח שאתה יכול להגיד את השם ומס' האשראי או משהו וידאגו שתקבל אותם.
ושורה 12 באמצע. לצערי לא זכרתי מה שכתבו כמה תגובות למעלה, אבל כשהיא אמרה שיש פאקינג 19 שורות, 12 נראה לי סביר.
טוב, אז אשתי ואני סוף סוף נגיע לקון!!!
נראה לי שאני מסתובב ( ) באתר בערך מהשנה הראשונה (בשמות שונים, עד שננעלתי על כינוי מ"מעשה במעשה"),
ואף פעם לא הסתדר לי להגיע לשום אירוע עינדגי. עד היום.
אז אנחנו מצפים ללילה אפל ומהנה במיוחד…
אה, כשהתקשרתי לסינמטק והזדהיתי כאחד שהגיע דרך האתר, גם לי אמר הכרטיסן (בנימה קצת משועממת) שזה לא משנה, כי זה המחיר לכולם. קצת מזלזלים, לא?
אגב, איך אני יודע שהכרטיסים יחכו לי שם? הוא לא לקח ממני שום מייל ולא שלח אף אישור. מקווה שיהיה בסדר.
אני מהדאגנים. זוכרים את הפרסומת שאיזו רשת קולנוע כלשהי עשתה, עם בחור שהזמין בחורה לסרט וקנה מראש את כל הכרטיסים של המקומות שלפניהם? – לו הייתי יכול זה היה אני.
בקיצור, נתראה שם. אגב, אני היחיד (וכו') שהרגיש חטיאר כשבני 15 התלבטו פה אם הם צעירים מדי לבוא?
כמה עולה חולצה, אגב?
שתדע, אני נורא אוהב את התגובות שלך באתר.
יהיה מגניב אם תוכל להגיע (:
שוב,
לי אמרו לבוא עם האשראי ופשוט לוקחים את זה מהמכונה שם.
השאלה האחרונה מופנית אלי? אם כן, אתה מוזמן לבדוק באתר שלהם. שלי שחורה עם כיתוב לבן, אבל עכשיו אני רואה שנשארה להם רק אדומה. זה 17$ לחולצה ועוד 12$ למשלוח נראה לי.
http://www.beobscure.com/
אם דיברת על חולצות "עין הדג" וסתם כתבתי את זה כמו אידיוט, יש את זה בפייסבוק שלהם (אתה יודע מה זה פייסבוק, נכון? )
http://www.facebook.com/fisheye.co.il/app_138996027389
אדם שמצרף קישור לדבריו - אינו יכול להיקרא אדיוט.
חוקי אינטרנט.
תחילת התגובה שלי הופנתה אליך, השאר… לשאר. אני לא קוהרנטי כ"כ עם עצמי לאחרונה. (עייפות החומר כנראה)
עקרונית, אתה מוציא כרטיסים מהמכונה
צריך פשוט להעביר את כרטיס האשראי איתו הזמנת ולבחור בהדפס כרטיס (או משהו כזה, לא סגור על הניסוח). אם יש בעיות, קיימת עמדה אנושית מול המזנון של הגנבים* בה אמורים להיות אנשים שיכולים לבדוק ישירות במחשב את מצב ההזמנה.
*בדיחת היפופוטם
אפילו שבכלל לא בטוח שזה יקרה
אני שואל שוב ליתר ביטחון, כי בינתיים נראה שהכרטיסים נחטפים די מהר – מה יצטרכו לעשות האנשים שלא הזמינו כרטיס מראש במידה והם יגלו שכל המקומות תפוסים?
להתמנגל בחוץ.
(ל"ת)
אגב,
גם אני לא מזמינה מראש. לא יודעת עד כמה זה עוזר כי מה שאני קוראת לו להתמנגל, אנשים אחרים קוראים לו לשבת בדממה ולהקשיב לשיחות של אנשים אחרים.
כלומר, אני די בונה על זה שיישארו מקומות, ות'כלס אני לא דואגת.
או ללכת לראות את "מחוברים לחיים" באולם 5.
אבל ברצינות, עם כל האופטימיות, נראה לי שהסיכוי שכל 400 המקומות של האולם יתמלאו מהזמנה מוקדמת בלבד קלושים.
אם זה מרגיע אותך
אני מתכנן להיות יותר מחוץ לאולם מאשר בתוכו. כפי שציינתי, מרתון האביר האפל זה קצת כבד מדי בשבילי ואני מעדיף לכפר על כל הפעמים שלא באמת יצא לי לדבר עם אנשים בארועים קודמים.
נראה שמה שיקרה איתי
שזה אני אכנס לאולם רק החל מ"האביר האפל". אני אוהב את "באטמן מתחיל", אבל אין בו יותר מדי דברים שגורמים לרצות לראות אותו על המסך הגדול. הייתי אומר שזה בגלל שכבר ראיתי אותו כמה וכמה פעמים, אבל עובדה, את "האביר" ראיתי מספר כמעט שווה ואני עדיין מרגיש חייב לראות אותו כמו שצריך, ואת "עלייתו של" ממילא בא לי לראות שוב, ומה יותר מלראות אותו עם אולם מלא במגיבים הכי מגניבים בארץ?
עוד מישהו מתכנן להישאר בחוץ, לפחות בתחילת האירוע?
(וספציפית לפינגווין – זאת לפחות תהיה הזדמנות מצויינת שהמאסטר של תחזיות האוסקר יפגוש את הפאדוון הכי נאמן שלו
לדעתי, תיכנס גם ל"מתחיל".
הסיבה העיקרית לראותו על מסך גדול היא לא האפקטים, אלא הרגש. יש בו המון מזה, מה שבאחרים קצת חסר.
והמוסיקה שלו. פשוט תופסת.
זו הסיבה העיקרית שאני שוקלת לבוא
כי את "באטמן מתחיל" לא ראיתי מעולם בקולנוע ודווקא נראה לי מגניב לצפות בו במסך גדול. הוא גם האהוב עליי ביותר, למען האמת… אני אוהבת סיפורי "איך הכול התחיל" והוא גם האופטימי יותר והפחות אפל מבין השלושה. "האביר האפל" (AKA "באטמן ממשיך") קצת אפל מדי לטעמי, ואני מודה שעם כל הילולת הג'וקר די מיציתי אותו. תפקיד דגול, הכול נהדר, ו… זהו. חסר לי רגש בסרט, יש המון פסימיות ואין ממש התחלה או "סוף". את "באטמן גומר" ראיתי בינתיים רק פעם אחת (בקולנוע) ואמנם היא הייתה בסה"כ לפני חודש וקצת, אבל אין לי בעיה לצפות בו שוב. אז נראה לי שאם אצא להתמנגל זה יהיה דווקא באביר האפל…
באטמן גומר
אני חושב שבזה הרגע במאי מפוקפק עובד על פרודיה מפוקפקת עם השם המפוקפק הזה.
אם אני אבוא
אני לא אכנס לסרטים
מעניין, בדיוק בניתי תחפושת ביין לאייקון
(יצא לא רע+, למתעניינים).
חבל שאני בדר"כ תפוס בסופ"שים, לא הייתי מתנגד לעוד הזדמנות להשוויץ ועוד באווירה המתאימה.
מזל שיש אינטרנט
אני, אישית, אשמח לראות תמונה. תאורטית אני גם משקיע, חשבתי לעשות מסיכה של ביין או איפור של טו-פייס. אבל בפועל אני עצלן. סימן ההיכר שלי יהיה חולצת ה Shawarma. וכן, אני יודע שזה של המתחרים, אבל לא אכפת לי! כל אחד יכול לקנות חולצה של באטמן בדיזנגוף סנטר. זאת עלתה לי 17$ לא כולל משלוח! ואני הולך איתה לכל סרט בערך, אז לעזאזל, גם הפעם אני אבוא איתה!
…סליחה, נסחפתי קצת. בכל מקרה, אני אשמח אם תעלה תמונה של זה. עליך, לא עליך, על חתול…מה שאתה רוצה.
אפרופו סימני היכר,
הולכות להיות תגיות שם, רד? (למרות שגם עם תגית אנשים כנראה לא יזכרו אותי)
יש דרכים אחרות להיזכר
בעין הדג בימינו, למשל, עדיף לכתוב הודעות מעניינות תחת שם משתמש שכולל גראווטר, אבל מי שלא עושה את זה יכול תמיד למצוא דרך אחרת. הכנת עוגיות לכולם, למשל.
להביא אוכל לאנשים שאתה פוגש לראשונה זה רעיון מעולה.
עשיתי את זה פעם וכולם זכרו מי אני, זיהו אותי ברחוב ועברו למדרכה השנייה ואפילו המציאו לי כינוי: "הפסיכית הזאת שניסתה להרעיל אותנו". אחלה טיפ, ממליצה לכולם.
מצחיקה אותי המחשבה
של זיהוי אנשים באמצעות גרווטאר.
"תגידי, את זאתי עם הגרווטאר של הנעל האדומה?"
"-כן! מה שלך?"
"אממ, יש לי את אחד הסמיילים האלה."
– "איזה מהם? הריבוע? המתומן? הגלגל שיניים?"
"אממ נו, זה ש….זה שדומה קצת ל….פאק איט, אני שאבופי!"
אכן כן.
(ל"ת)
באייקון תוכל לראות אותה בלייב.
האמצעים הביתיים שלי טיפה מוגבלים.
סחתיין על התמונה של הכתבה
ממש מוצלחת (לא יודע אם אתם עשיתם).
זו תמונה מהפוסטר המקורית של הטרילוגייה
(ל"ת)
תודה
(ל"ת)
והכרטיסים שלי כבר שם!
ועוד בחינם, תודה לאל שאני מכירה מישהו עם מנוי לסינימטק. אמנם אני אתקע לידו.
שורה 9, שזה נהדר מניסיו, באביר האפל שורה 10 (כי מישהו תפס את המקומות בשורה 9) ואז שוב 9. אני אנדוד קצת.
מתה כבר לפגוש את כולכם, ובתקווה גדולה גם להשתתף בתוכנית האמנותית (שים לב, רד פיש, אני שולחת לך היום את הצילום של הטיוטה הממש ראשונית. שלא כוללת שום תלבושות, שום איפור ואממ… ראשונית)
חפשו את הבחורה עם גופיית העור, ציפורני הבאטמן והאיפור העטלפי במיוחד (:
בנוגע לדיון ההפרעות בקולנוע
(כן אני יודעת שהוא תם ועכשיו ראיתי שאין אור סגר אותו רשמית ולכן גם שרשרתי פה ולא בדיון עצמו, אבל אני חושבת שזו הערה לא מזיקה)
חיפשתי עכשיו אפליקציית משיבון לנייד ומצאתי את זה: http://tinyurl.com/c23n8yk, לא רלוונטי למצב החד פעמי ההוא של העט המרקד, אבל בטח יועיל לרבים.
איך באטמן מתחיל?
שאלתי בפייסבוק, ואשאל גם כאן: כשיצא "באטמן מתחיל" הבדיחה הקבועה שלנו היתה "את באה לכאן הרבה? אני באטמן". אבל זאת באמת דרך קצת נדושה להתחיל, אפילו בשביל באטמן. אז תגידו אתם: איך באמת באטמן מתחיל?
(כבר כתבתי את זה בפייסבוק, אבל נשים פה לטובת המפספסים)
"תגידי, זה כאב?"
"מה?"
"זה!"
*מחטיף לה אגרוף בפרצוף*
נו...
באטמן מציל בחורה משוד ומזמין אותה לדרינק; השודד קם, מתנער והולך הביתה. ביום הבא נכנס לחשבונו התשלום הקבוע.
לא יודע...
באמת שקשה להתעלות על "אני באטמן". אולי אם מוסיפים משהו לפני…
ברוס וויין: "היי, את יודעת שאני פלייבוי-מיליונר-גאון?"
אישה: "אה, כן? ומה אתה בלי כל זה?"
ברוס: (בקול עמוק) "אני באטמן".
לא היה לה סיכוי. בכל מקרה, נראה לי שלבאטמן הולך יותר טוב מוולברין
?cb5e28
הממ...
"את יודעת, אם הייתי צריך לבחור בין להציל אותך לבין להציל את רובין…
הייתי מציל את שניכם.
כי אני באטמן."
"לא, זה לא אקדח בחגורה שלי. זה 20 גאג'טים אחרים. ובנוסף – אני שמח לראות אותך."
"טוב, אני לא מגלה את הזהות הסודית שלי לכולם, אבל החלפנו יותר משני משפטים ונגמרו לי הנושאים לשיחה, אז.."
"זה בסדר, את לא צריכה לתת לי את המספר שלך. כבר יש לי אותו.
יש לי את המספרים של כולם."
תגידי, אבא שלך גנב?
כי, כיסחתי אתמול מישהו שנראה בדיוק כמוך.
תגידי, אבא שלך גנן?
כי, כאילו, פויזן אייבי זה שם של פרח, לא?
אני יודע!
יש לי רק חוק אחד- החשבון עליי!
Here, kitty kitty kitty, here, kitty kitty kitty.
ואם הוא מתחרט: קישטה.
מתערב איתך על חמישה פושעים,
שגם את נראית סקסית בבגדי עור צמודים.
*מזיל דמעה*
"לא, אני בסדר, באמת, זה פשוט… יום השנה ללילה הגורלי ההוא, בו ראיתי את הורי נרצחים מול עיני.
…
וירשתי את המיליונים שלהם. שבאמצעותם אני מגונן על תושבי גות'הם ודואג שאיש לעולם לא יעבור דבר כזה שוב. אני באטמן, ואת?"
הקרנת הסרטים עצמם
לא ראיתי את אחד הסרטים ואני מתכוון לבוא לראות אותו לראשונה כאן. זה מומלץ? או שהאופי של הקונים כאן נוטה יותר להקרנה פעילה?
לא, לא פעילה מדי.
אנחנו לא מעודדים עלייה על הבמה וצעקות בזמן הסרט, כלומר. מי שרוצה להתמנגל יכול לעשות את זה בחוץ ואכן עושה את זה. מי שרואה סרט רואה סרט.
אני מגיע!
ומביא איתי יותר מידי אנשים ששמעו על זה בגללי, אבל לא נורא.
עד כמה איפור בסגנון הג'וקר יהיה חריג בנוף של האירוע הזה? אני שוקל את זה, באיזה עוד יום חוץ מפורים מותר לך להתאפר בלי שיחשבו שמשהו מאוד לא בסדר איתך.
באטמן מתחיל הוא היחיד שלא ראיתי בקולנוע, והיחיד שלא ראיתי… בכלל, יהיה מעניין לראות איך הטרילוגיה הזאת התחילה, ולהבין טוב יותר את כל הרפרנסים שהיו אליו ב"עלייתו של".
פסקה שלישית, שורה רביעית:
"מי שרוצה להגיע בתחפושת – מוזמן".
אז מה אתם אומרים, קאובוי או אינדיאני?
תודה על הציניות...
אבל רק רציתי לדעת אם אנשים מתחפשים… זה שמותר להגיע זה לא אומר שאנשים באמת יגיעו ככה…
אין בעד מה, אני תמיד שמחה לעזור
בעיקר לכפויי טובה שלוקחים את התשובה הרצינית שלי כסרקזם שנועד להעליב אותם.
זו לא סצינה מתוך סדרה אמריקאית ואף אחד לא לחש לך "כולם באים מחופשים" כדי שתהיה היחיד ותרגיש מושפל בזמן שכולם צוחקים עליך, זו באמת הזדמנות לתחפושת הכי צפויה של האלווין 2008. לך על זה.
יש לך דרכים נחמדות להבהיר את עצמך
אוקי… תודה לך
תתנחם בזה שיש באתר הזה אנשים עם יותר סבלנות משלי
לפרוטוקול: אני מאד אוהבת תחפושות, וגם בדף של ליל הטבעות (מרתון "שר הטבעות" של דצמבר שעבר) אמרתי למישהי לבוא מחופשת כי יהיה מי שיעריך את זה גם אם היא תהיה היחידה.
תבואי גם את מחופשת!
(ל"ת)
וסליחה
לא רציתי להיות כפוי טובה. ראיתי את מה שכתוב שם, ושאלתי שאלה אחרת, מצטער אם זה לא היה מובן. ואת חייבת להודות שהתשובה שלך הייתה קצת…
אני יודעת שהשאלה שלך הייתה קצת אחרת
אבל האם אתה באמת מצפה שיתחיל פה שרשור של "למה אני מתחפש? אולי חלקנו מעדיפים את אלמנט ההפתעה.
חוץ מזה, זה נשמע לי מתאים יותר לפייסבוק.
כמו כן, אני לא צריכה לקרוא את כל הרשומה של רד כדי לדעת שאני רוצה לבוא למרתון הזה אז לקח זמן עד שקראתי את השורה הזו והנחתי שיכול להיות שרפרפת עליה, כמעט מדי יום אני מוצאת את עצמי מסבירה לאנשים איזה דברים הם יכולים למצוא באתרי חיפוש שונים אז אני נאלצת להניח שאף אחד לא באמת קורא מה שכתוב במפורש.
אני דווקא חושבת שיהיה די מצחיק אם מישהו יתחפש לספיידרמן.
אני באה מחופשת.
לא בדיוק תחפושת אלא יותר מחווה. (בגדי עור שאין לי הזדמנות אחרת ללבוש, איפור באטמני ונייל ארט.)
אז תהיה בטוח שלא תהיה לבד.
פשש סחתיין על ההשקעה
אני לא מאלה שמתחפשים בד"כ, אבל הפעם היו לי כמה רעיונות שבסוף התבררו כלא מעשיים או שאין מספיק זמן (אם הייתה לי מסיכה של ביין, הייתי יכול להיות אחלה אחיו-הגבוה-והצנום). אז אני אגיע רק עם חולצת Shawarma. אבל לפי התיאור הזה, יהיה קשה לפספס אותך.
בהחלט יהיה קשה לפספס אותי.
שקלתי גם לבוא עם גלימה, אבל הגלימה שלי עם בטנה ירוקה, אז אני אביא אותה רק למקרה שיהיה קר.
יש לי באמת נטיה לגנוב את ההצגה.
חפש את ההיפראקטיבית המתולתלת עם בגדי העור !
ואין כזה דבר אין מספיק זמן או לא מעשי, צריך להשקיע. זה לא הקוספליי היחיד שלי לחג, באייקון אני באה בתור מלכת הלבבות.
נראה לי
שקצת קשה להיסחב עם גלימה כל האירוע, לאנשים יש נטייה לדרוך על זה
no caps!
זה כבר ממש
בגלל זה היא תהיה בתיק ותשמש אותי אם יהיה קר. אני אוהבת לגנוב את ההצגה, ואת משיגה המון תשומת לב שכבמקום ג'קט את מתכסה בגלימה (:
והגלימה שלי לא מגיעה עד הרצפה, ד"א, רק עד הקרסוליים.
כמעט בכיתי בחלק הזה..
אני אוהבת גלימות.. גלימות זה מגניב…
אבל הסרט גאוני אז הוא בטח צודק.
כן, אני לא בדיוק מאנשי הקוספליי
אבל אני בהחלט אחפש. אותי גם קל למצוא – מישהו עם חולצת Shawarma בגובה 2.07 מטר עם כובע פדורה. Not you're ordinary movie-goer.
אני הולך ללחוץ לך את היד,
אפילו שאני מהמחבקים, אני פשוט חושבת שזה לא מנומס להתנפל בחיבוק על מישהו שפגשת בזה הרגע.
ואני מתה על התגובות שלך באתר, ויש לך חולצת שווארמה ואתה שני מטרים ושבע סנטימרים מה שיהפוך אותך לאדם הכי גבוה שאני מכירה, וזה מרשים בהתחשב שהידי הכי טוב שלי הוא שני מטרים ושני סנטימטרים.
את אוהבת את התגובות שלי?
That makes two of us. נו טוב, יש פה עוד כמה. אבל בד"כ אנשים לא אוהבים את התגובות שלי. או את הציניות שלי. אני פשוט אוהב לחשוב שהם לא מוכנים לזה עדיין. אולי עוד כמה שנים.
וכן, חיבוקים ספונטניים זה די מוזר. חוץ מזה, מה הדייט שלך יגיד? וכן, אני האדם הכי גבוה שהרבה אנשים פגשו, מסתבר. (הייתי פעם באירוע עם הרבה אמריקאים, ולא נראה לי שבשום פעם אחרת כל-כך הרבה זרים ביקשו להצטלם איתי. היית חושבת שבאמריקה רגילים לאנשים גבוהים, עם לברון ג'יימס וכל אלה…)
אה, וזה קצת מוזר שהפכת פתאום לגבר בכותרת. Just saying.
נ.ב. אני מקווה שלא ימחקו את ההודעות האלה. לאחרונה ה powers that be אוהבים למחוק תגובות שלי (שוב, לא מוכנים). אבל לדעתי זה נחמד, הסמול-טוק הזה, חשוב אפילו. קצת היכרות עם הזרים שתפגוש עוד כמה ימים. מה שלא יהפוך את זה לפחות מוזר, אבל עדיין.
אז אולי כדאי שנעבור למייל.
ayuki1 בוואלה, ונחסוך המון אוף טופיקים ומחיקות.
ולסיום אוף טופיקי:
לפעמים זה קורה שגיאות הקלדה, את אוהב את התגובות שלי או את שלך ? אתמול פעם ראשונה שמחקו תגובה שלי, הרגשתי מיוחדת, גבוה זה מגניב, וזה משעשע אותי איך שכולם מתייחסים לדייט שלי ושל פש ריד. (שאגב, אחרי תיאומי פרטים במייל, כנראה הולך להתקיים, שזה בהחלט לא מובן מאליו עקב כמה שהאתר הזה רחב וכמה שהטווח גילאים פה מגוון.)
יפה יפה
הייתי מברך אתכם, אבל ראיתי בתגובות למעלה שאנשים כבר הספיקו לחתן אתכם + ילדים (אם זו בת, בשם אלוהים, אל תקראי לה אינדיה). אז מזל טוב.
ובנימה אוף-טופיקית זו, אכן כדאי שנעבור לדרך אחרת. אני matanbahar בג'ימייל.
איוקי, תעטי קצת...
תראי כמה גברים כבר הספקת לטרוף בזמן כל כך קצר!
אני בטוח שמנת דם של גבר אחד תספיק לך לבינתיים.
She's spoken for
אחרי אחד מקביעות הדייט הכי ספונטניות ומוזרות שראיתי.
בכלל, עם כל השידוכים שהולכים פה, אני אומר שישונה שם האתר לאלתר ל Fish-hook(up)s
אני די בטוחה שהם לא בתולים,
אז צריך מנת דם כפולה בשביל הקורבן.
Oh God, please stop
http://advicedogmeme.com/advice-dog-347
טוב, אני לא מגיע.
עניינים משפחתיים כאלה ואחרים. תיהנו בלעדיי, ושהקון הקרוב יגיע לפני הקיץ, סבבה?
אוי, חבל...
נו טוב, נתראה באפוקליפטיקון
ציפיתי לפגוש אותך.
נורא חבל. בקון הבא!
חבל :(
ציפיתי להיפגש.
נתראה בקון הבא!
חבל על דאומרין שיגיעו ובסוף דלא מגיעין...
טוב, בטח יהיו תמונות.
היי, זה היה Last Minute Shit.
אבל כן, לא הייתי צריך לעורר בי (ובאחרים) ציפיות כאלו.
רגע לפני, שאלות על אוכל ועל חניה:
הבנתי שיהיו מנגלים בחוץ? כל אחד מביא בשר משלו או פשוט כסף?
איך מסתדרים הדוסים (כמו אצל הכושים עם ה"ניגר", גם לנו יש את היכולת לקרוא אחד לשני "דוס" ולא להיעלב ), שאביא מנגל מיוחד או שסומכים על החבר'ה שלא ישימו עליו תמנונים וכאלה?
יש חניה לבאי הסינמטק? האם היא בחינם? אם לא ולא, איפה חונים?
האם מישהו צריך טרמפ מאזור כביש 5? (צומת קסם או הכפר הירוק)
איך מחזיקים מעמד (אשתי בעיקר) לילה שלם של סרטים בלי להירדם?
האם באמת למה כפול איך שווה מה?
מנגל...?
אר….
לא הבנתי בהתחלה אם אתה צוחק או מאיפה קיבלת את הרעיון שיהיה מנגל, עד שקלטתי: המילה "להתמנגל" מגיעה מלשון "מינגלינג", כלומר להסתובב בקהל ולהיפגש ולשוחח. ככל הידוע לי אף אחד לא מתכוון לעשות מנגל באירוע.
אם מישהו בכל זאת מתכוון לעשות מנגל, אנשי הסינמטק מאוד יעריכו את זה אם תעשו את זה מחוץ למבנה.
להתמנגל. בנתי.
אז אם אין על האש בחוץ (כמובן בחוץ), ואסור להכניס אוכל, אז איזה דלק יחזיק אותנו ערים? לצערי, כבר עברתי את גיל 16, בו יכולתי לעשות לילות לבנים בלי לשים בכלל.
תודה, אגב על התשובה. ומה לגבי החניה? היש בנמצא?
במרתון שר"ה הייתה פינת קפה, אם אני זוכר נכון.
אם הפעם לא יהיה, אתה תמיד יכול להביא משקה או סנבדביצ'ון בתיק בזמן שאתה בתוך האולם, ולאכול/לשתות אחרי שיוצאים מהאולם.
בקשר לחנייה
מתוך אתר הסינמטק:
יש מספר חניות קרובות-
חניון ארניא,אוסוולדו ארניה (ליד רחוב הארבעה) 10.
חניון בית אליהו, אבן גבירול 2.
חניון מפעל הפיס, ליאונרדו וינצ'י, 5.
מתחם השוק הסיטונאי: הכניסה מרחוב קרליבך, כחמש דקות הליכה מסינמטק.
חניון התרבות, הוברמן 1. ליד הבימה והיכל התרבות, כחמש דקות הליכה מסינמטק.
עד כמה שידוע לי כולן בתשלום. לגבי מחיר והצע, אני אדע יותר טוב הלילה, לאחר ליל הטריילרים.
תודה , לא חשבתי לשאול את גוגל
(ל"ת)
סרקאזם?
(ל"ת)
חלילה. באמת תודה ובאמת לא חשבתי.
חוץ מזה, אני מאמין גדול באמוטיקונים, והייתי שם אם הייתי מתכוון להיות ציני ולהגיב לך בצורה מגעילה.
אז על איזה חניון אתה ממליץ?
אז, בבקשה.
וסליחה שחשדתי בך.
לפי מה שאמרו לי, חניון התרבות עדיף. אני עדיין לא יכול למסור עדות מקור ראשון, בערב אני אבדוק, ואמסור לך את עדותי.
חניון תרבות עדיף
הוא יחסית רחוק (15 דקות בערך ברגל) אבל תמיד יש מקום
ידיעה לאחר מעשה
אני חניתי בסוף בחניון התרבות. המחיר הוא 24 ש"ח ללילה שלם (עד 7 בבוקר). בנוסף, בשעה 21:30 בחמישי בערב, הוא בין הבודדים שהיה בו מקום פנוי. אז, אני מצטרף להמלצה של ארתור, למרות שאני ממש לא מסכים בקשר למרחק, לקח לי בערך 5 דקות להגיע, והוא בין החניונים הקרובים ביותר מהרשימה של הסינמטק.
סיימתי את עיסוקיי באייקון וקפצתי לסינמטק לומר שלום
אבל עד שהגעתי לשם כבר היה 22:16 וגיליתי לבושתי שליל הטריילרים החיים התחיל ב-22:15 (לא זכרתי וחשבתי משום מה 22:30) וכולם כבר היו בפנים מן הסתם… אז הלכנו לאכול וחזרתי הביתה. בזמן שהתארגנתי לי באמבטיה שמעתי מבעד לחלון את השכנים בדירה הסמוכה (אין לי מושג מיהם) צופים בסרט פעולה בווליום גבוה… (באחת בלילה, שיהיו בריאים!) ואחרי כמה שניות של קולות חזקים אך לא מזוהים שמעתי גבר מרעים בקולו Swear to me!!! בקול צרוד ועצבני וחייכתי לעצמי. כך בזמן שהסרתי עדשות ואיפור הקשבתי לפסקול וידעתי בדיוק מה קורה על המסך (זה מה שקורה כשצופים בסרט יותר מדי פעמים… ). שקלתי לצעוק להם מבעד לחלון "שכנים יקרים, גם אני אוהבת את 'באטמן מתחיל', אבל תרגיעו עם הווליום!" אבל הנחתי שהם לא יישמעו אותי ושאני רק עלולה להעיר כך יותר אנשים… הלכתי לסלון ומתוך סקרנות בדקתי – הסרט לא שודר באותו זמן בטלוויזיה, או לפחות לא ב"יס". מכיוון שמשם כבר לא שמעתי אותם יותר, פרגנתי להם, שיהנו. טרחו במיוחד לצפות בסרט בשעת לילה מאוחרת, מי יודע, אולי מתכוננים ל"באטקון"…
זה סיפור ממש נחמד.
אני ממש נהנית מההודעות שלך באתר. כל אחת ואחת מהן…
תודג!
(ל"ת)
יש מצב לטרמפ מלוד?
אני יודע, מחיר נסיעה באוטובוס הוא 12 ש"ח, אבל כבר הוצאתי הרבה כסף השבוע. אם תוכלו גם להסיע חזרה אני אודה לכם מאוד.
יש לי תהייה כללית
רציתי להבין את זה בליל הטריילרים החייים אבל איחרתי את האוטובוס אז הגעתי מאוחר. למה אנשים שנאו את אליס של ברטון? ברצינות, אם מישהו מוכן להסביר לי שם אז שיודיע לי וניפגש. אני יודע שזה לא קשור לבאטמן אבל זה חשוב לפחות בסדר גודל של גרסת 3D לסטאר וורז.
מקום טוב לשאול את זה יהיה בדף הסרט:
http://www.fisheye.co.il/movies/alice_in_wonderland/
וכמה נימוקים שלי בעניין אפשר לקרוא בטקס דג הזהב 2010, שבו "אליס" קיבל את פרס הדג המלוח לסרט הגרוע של השנה.
http://www.fisheye.co.il/goldfish_2010_3/
להפתעתי גיליתי שביום ראשון
אין אוטובוסים לצפון עד הערב. אם יש מישהו שעובר דרך צומת אליקים ומוכן לתת לי טרמפ עד לשם (בתמורה לתשלום סמלי, כמובן), אני מאוד אשמח. מאוד התבאסתי שנמנע ממני להגיע לליל הטריילרים, ואני לא רוצה להחמיץ גם את הקון הזה.
נראה לי שהתבלבל לך משהו בתאריכים
יום ראשון הוא ערב חג (שמחת תורה). יש רכבות עד הצהריים ובערב, הן מושבתות. אני מתאר לעצמי שהמצב זהה עם אוטובוסים.
לא התבלבל כלום
הקו היחיד שמאפשר נסיעה בין עמק יזרעאל לת"א הוא 826 של אגד, והוא לא פעיל ביום ראשון בכלל (לפחות לא לפי האתר).
אני לא יודע מה היעד הסופי שלך
אבל תמיד יש אפשרות לקחת רכבת לבנימינה או חיפה ומשם אוטובוס. אני חושב שיש גם מוניות שרות שנוסעות מתל אביב לעפולה והן לא מוגבלות בידי חגי ישראל.
צומת אליקים.
מתחנת רכבת בנימינה יוצא אוטובוס יחיד ב-13:00, לפי מה שהבנתי.
ובפעם האחרונה שנסעתי במוניות שירות נתקעתי כמעט שעה בתחנה המרכזית הישנה, מה שאני לא לגמרי מתלהב ממנו. מה גם, שאני בכלל לא בטוח אם יש מונית לצומת אליקים.
פייר, התגעגעתי.
ואני גם לא יכולה לחשוב על משהו יותר טוב מקון עין דגי ובאטמן.
בקיצור, אני שם :)
בסוף אני לא בא כנראה
באסה
באטמנולאן
סקירה: טרילוגיית "האביר האפל"
הגיע הזמן לקבוע מהו הסרט הכי טוב בטרילוגיה שיצר כריסטופר נולאן אודות באטמן, אז זה הזמן להשוואות בין "באטמן מתחיל", "האביר האפל" ו"עלייתו של האביר האפל":
1. המשחק
כריסטיאן בייל, מיסטר באד-אס, הוא באטמן (ברוס ויין), ואני מודה שהוא השתפר בתפקיד מסרט לסרט בטרילוגיה. מייקל קיין, גארי אולדמן ומורגן פרימן מוסיפים קלאסה בתור שלושת המשת"פים של איש העטלף. אלפרד, המפקח גורדון ולושיוס פוקס מרתקים לא פחות מבאטמן עצמו וזה מה שהופך אותם לבני ברית מוצלחים. ג'וזף גורדון לוויט ראוי לציון על גילום השוטר בלייק, מעין בבואה של באטמן וגורדון, כאשר קייטי הולמס ומגי ג'ילנהול היו מעיקות (כל אחת בתורה) כרייצ'ל דוז, אהובתו של ברוס ויין.
2. הנבלים
בגזרת הנבלים, אני מאמין שמדובר באסופת הרשעים הכי מוצלחת שנוצרה עבור סרטי גיבורי-על. ליאם ניסן כראס אל גול, קיליאן מרפי כדחליל, הית לדג'ר כג'וקר, ארון אקהרט כדו פרצוף, אן האתוויי כקאטוומן וטום הארדי כביין: כל אחד מהם הוא דמות עם דינמיקה יחודית ביחס לאביר האפל. בניגוד לשאר הנבלים בז'אנר, ששת הדמויות הללו באות עם אידאולוגיה פרטית ונסיון לשנות את המציאות על בוריה, מה שמאתגר אדם הגיוני כמו באטמן.
3. הסיפור
"באטמן מתחיל" עוסק בראשית אגדת באטמן, על ימיו הראשונים כנינג'ה ועד להפיכתו לגיבור-העל הכי קודר בתולדות הקולנוע. "האביר האפל" הוא, במובנים רבים, "הסנדק 2" של איש העטלף. הפעם, הקרב על הצלת העיר גובה קרבנות רבים והגיבור נאלץ ללכלך את הידיים כדי לנצח. "עלייתו של האביר האפל" מתרחש כמעט עשור שלם אחרי אירועי הסרטים הקודמים, ובמהלכו באטמן צריך להתמודד עם השלכות מעשיו בעבר ולמנוע את השמדת העיר בידי נשק גרעיני.
4. המוזיקה
הפסקול האפי של האנס זימר הוא סיבה מספיק טובה בשביל לצפות בשלושת הסרטים האלה. הכל גדול מהחיים והצופה חסר חשיבות לעומת זאת.
5. האקשן
פשוט משובח. לבאטמן יש טכנולוגיה צבאית שמתבטאת באוסף של כלי נשק ותחבורה מגניבים, אביזרי לחימה משוכללים ובאופן כללי, האפקטים המיוחדים פשוט מדהימים.
אז לסיכום…
אני בעד "האביר האפל" כמנצח הגדול, אבל כל היופי עם הטרילוגיה הקולנועית הזו – הכי מוצלחת לדעתי – שלכל סרט יש אופי יוצא דופן. "באטמן מתחיל" הוא סרט אמנויות לחימה נהדר, "האביר האפל" הוא דרמת פשע נפלאה ו"עלייתו של האביר האפל" הוא אפוס מלחמה מצוין. כל אחד נובע מתת ז'אנר אחר ולכל סרט יש נושאים ורעיונות עלילתיים שמתחברים לכדי מקשה אחת. זו מלאכת מחשבת מעולה והוכחה שנולאן הוא גדול הבמאים המודרניים לטעמי.
https://youtu.be/2CA15ARdSfQ