BAFTA, פרס האקדמיה הבריטית, חולק הערב, ולשם שינוי חולק בשעה שפויה יחסית אלינו, בגלל הקירבה הגיאוגרפית. ומשום כך בלבד, אני בעדו.
חוץ מזה, ה-BAFTA הוא פרס קרוב מאוד ברוחו ובטעמו לאוסקר, ולכן מהווה את הנבואה האחרונה והאמינה לקראת הגרנד-פינלה. אז אלה הם הזוכים:
סרט האנימציה הטוב ביותר: "לשבור את הקרח"
הסרט הזר הטוב ביותר: "יפה לנצח"
הסרט התיעודי הטוב ביותר: "מעשה בהרג"
העריכה הטובה ביותר: "Rush"
עיצוב תלבושות: "גטסבי הגדול"
איפור ועיצוב שיער: "חלום אמריקאי"
עיצוב אמנותי: "גטסבי הגדול"
אפקטים ויזואליים: "כח משיכה"
פסקול מוזיקלי: "כח משיכה"
סאונד: "כח משיכה"
צילום: "כח משיכה"
תסריט מקורי: "חלום אמריקאי"
תסריט מעובד: "פילומנה"
שחקן משנה: ברקאד עבדי, "קפטן פיליפס"
שחקנית משנה: ג'ניפר לורנס, "חלום אמריקאי"
שחקן: צ'יווטל אג'יפור, "12 שנים של עבדות"
שחקנית: קייט בלאנשט, "יסמין הכחולה"
במאי: אלפונסו קוארון, "כח משיכה"
הסרט הבריטי הטוב ביותר: "כח משיכה" (כי זה סרט בריטי, מתברר).
הסרט הטוב ביותר: "12 שנים של עבדות"
אז. "כח משיכה" קיבל שישה פרסים, "12 שנים של עבדות" רק שניים – אבל זה כולל את פרס הסרט הטוב ביותר. המסר שאני מקבל מחברי האקדמיה הבריטית: כולנו יודעים ש"כח משיכה" היה הסרט הטוב יותר מבין השניים, אבל "12 שנים" הוא הסרט החשוב יותר, כי עבדות, אז חייבים לתת לו את הפרס. לצערי זאת נראית כמו תוצאה סבירה גם באוסקר.
די מפתיע ש"כח משיכה" קיבל את פרס הסרט הבריטי, בעיקר כי לא ידענו שזה סרט בריטי (הבמאי הוא מקסיקני, שני השחקנים אמריקאיים, הוא מתרחש בחלל – אבל הוא צולם בבריטניה). אפשר לומר גם שהזוכה בפרס שחקן המשנה מפתיע. אבל הזכיה הזאת – וגם זו של צ'יווטל אג'יפור בפרס השחקן הראשי – לא מבשרות הרבה לקראת האוסקר, מהסיבה הטכנית ש"מועדון הלקוחות של דאלאס" עדיין לא יצא בבריטניה, לכן לא היה כשיר למועמדות, וכמוהו גם מתיו מקונוהיי וג'ארד לטו, הזוכים הצפויים בשתי הקטגוריות האלה באוסקר.
טיהי
הבמאי מקסיקני, שני השחקנים אמרקאיים והוא מתרחש בחלל – אכן, קשה להניח שמדובר בכלל בסרט בריטי…
ניסוח שגרך לי לחיוך רחב ביותר.
גם הסיום האופטימי. לא יודעת למה, גם אני טרם ראיתי את מועדון הלקוחות של דאלאס, אבל אני לגמרי בעד שני השחקנים האנדרדוגים האלה שיקחו את האוסקר. כלומר, רק עצם זה ששני כוכבים יפיופים ומלוקקים נחשבים פה לאנדרוג, זה לכשעצמו מצדיק זכייה.
אצלי, לכל הפחות…
(כלומר, לא שהם יפים, כן? זה שלמרות שהם יפים הם הפגינו משחק אדיר לכל הדיעות, קרי, האירוניה)
הם לא אנדרדוגים בעולם הבידור, אלא בעולם האוסקרים
ואני חושב שזה יותר תלוי בהזדמנויות/בחירות קריירה מאשר יכולות של ממש.
אהמ... כן, זו היתה הכוונה בבחירה במילה "אנדרדוג".
חשבתי שהייתי מובנת. הו, וול.
וההזדמנויות, נו, תשמע תראה וכו' וג'ו.
"הזדמנויות" בהוליווד, טוב, הן לא מה שאתה חושב שהן. בטח ובטח "בחירות קריירה".
הרבה פעמים, בחירות הקריירה שלך לכשעצמן מוגבלות (למשל, יתנו לך להיבחן רק לתפקידים שאתה הטייפקאסט שלהם. אלא אם מדובר בסרט אינדי בלי תשלום/ כמעט בלי תשלום, כן?) וכך גם ההזדמנויות. גם ליפול דווקא על סרט האינדי ללא תשלום שכתוב מספיק טוב ושאתה מספיק מתאים אליו ובכל זאת יכול להיעשות בצורה שתתקבל לפסטיבליפ וכאלה, נו, לא קל. מה גם שמרבית האנשים שלא יכולים לשלם אבל כן היו יכולים לעשות את זה כמו שצריך בתקציבים זעומים לא יבחנו אותך לסרט שלהם, כי הם לא מכירים אותך ככה. כלומר, הם לא יפנו אליך עם התסריט שלהם בבקשה שתיבחן ואתה לא תמצא את התסריטים שלהם ברחוב או בערוצים המקובלים.
בקיצור – לא קל.
בשורה התחתונה, זה לגמרי תלוי יכולת, רק לאו דווקא היכולת שאתה חושב עליה…
או שתתקן להם ארון.
(ל"ת)
בחיי שלא הבנתי את הבדיחה.
כלומר, זה אתה, אז אני יודעת שזו בדיחה, אבל לא הבנתי מי זה "אתה" ומי זה "להם"?
וגם – זה מתייחס למציאת התסריט הנכון לסרט האינדי שלא ישלם לך, כן?
כי אז, "אתה" כוכב הוליוודי כמו מתיו מקונוהיי למשל, ו"להם" עם הארון הם אלה שכתבו סרט ממש טוב עם תפקיד שאתה יכול לגלם בצורה נהדרת ויכולים לעשות אותו ככה שהוא ייכנס לפסטיבלים חשובים. ואז הבדיחה היא שלא תיתקל "בהם" ברחוב או בערוצים המקובלים אבל אולי יסתדר לך לתקן להם את הארון?
הם זה ג'ורג' לוקאס, אתה זה האריסון פורד, ארון זה ארון,
ומוסר השכל הוא שבסופו של דבר למזל וללהיות במקום הנכון בזמן הנכון יש חלק עצום בלהצליח.
אין ספק שלמזל יש תפקיד עצום
אבל הרבה פחות כשאתה כבר מוכר, שזה המקרה פה. כשמכירים אותך בתור סמל סקס, אתה צריך להתאמץ מאוד בשביל לשבור את התדמית הזו בהוליווד.
האריסון פורד היה נגר שאף אחד לר הכיר. לר שחקן שידוע בתור זה שאף פעם לא לובש חולצה בסרטים שלו, או כוסון עבר מהסדרה הזו על התיכוניסטית שבאמת היתה תיכוניסטית כשזה צולם (והיום נראית בת 40 ככה, אפילו שהיא לא).
בכל מקרה, הפואנטה היא שמזל ובחירות קריירה/ הזדמנויות הם דברים שונים מאוד. כי הזדמנויות קורות מיוזמתן ואתה מצליח לזהות אותן (או שלא) ואילו מה שקורה פה, זה משהו שמישהו עבד קשה מאוד כדי לגרום לו להתקיים.
תיקון קטן,
"מועדון הלקוחות של דאלאס" יצא כבר בבריטניה.
הוא יצא ממש בשבועות האחרונים, אז כנראה בגלל זה הוא לא נכנס למועמדויות, לא יצא בזמן.
ההבנה שלי את המשפט הזה היתה ש"עדיין לא יצא בבריטניה" קרי בזמן המספיק
לא "נכון לעכשיו הוא טרם יצא בבריטניה".
משהו לגבי המשך המשפט "לכן הוא לא היה כשיר למועמדות" רימז שזו הכוונה.
נראה טוב..
לא אכפת לי שגם האוסקר יראה ככה, רק הייתי מחליף את השחקנים הראשיים (דיקפריו / מקונוהי ואדמס).
רק שאלה – מה ההבדל בין "סאונד" ל"פסקול מוזיקלי"?
פרס הסאונד הוא פרס על עריכת סאונד (מיקס)
בעוד פרס על פסקול הוא פרס על המוסיקה עצמה.
12 שנים של עבדות יזכה באוסקר
הגיע הזמן להפסיק לעבוד על עצמינו. לא מעניין אותם הסרטים בכלל, אלא הפטריוטיות וה'אומנות החברתית'. אם ארגו הבינוני זכה על פני המועמדים המדהימים לפניו, מה הסיכוי שכח משיכה יזכה? מאכזב.
וואו, זה נוראי.
נראה שעולם הקולנוע החליטה להתעלל בכל חזאי האוסקר השנה. אני עדיין מהמר על גרביטי יותר פשוט כי מבחינת נציגות באקדמיה, הוא כבר קנה את המפיקים והבמאים בעוד שלעבדות יש רק את המפיקים מאחוריו. האקדמיה הבריטית לא בדיוק מקבילה לאמריקאית, בלא מעט תחומים. ועדיין, יא אללה, זה מבאס. אולי לא הייתי מתעצבן כ"כ אם הייתי יודע ששבוע הבא כבר האוסקר, אבל אולימפיאדה החורף הזאת גורמת לכך שעכשיו יש עוד שבועיים לחכות במתח מטורף שאני לא כ"כ אוהב. יאללה, שתיגמר כבר עונת הפרסים הזאת ותגיע הבאה.
היי, אני הימרתי שדבר כזה יקרה!
כלומר, באוסקרים, אבל זה עדיין נחשב!
( דבר כזה = פיצול הזכיות בין כוח משיכה, חלום אמריקאי ו12 שנות עבדות כך ש12 זוכה בסרט, כוח בבימוי וחלום בתסריט)
והעובדה שזה קרה בבאפטא רק מחזקת את מה שאמרתי!
משמח: הזכיה של עבדי ושל פילומינה
מעצבן: עוד לא ראיתי את יפה לנצח. מה נסגר איתי.
נמאס כבר מבחירות "חשובות"! שיבחרו במי שהיה טוב יותר וזהו
ובמקרה הזה, לפי דעתי הצנועה בלבד, זה היה "כח משיכה".
לגבי חלום אמריקאי
לאחר כל התחרויות שהיו עד כה, מה הסיכוי של חלום אמריקאי לזכות?
בפרס הסרט הטוב ביותר? קלוש.
זה או "12 שנים" או "כח משיכה".
הממ תודה
ובאופן מעניין, עוד לפני שעונת הפרסים נגמרה, יש כבר טריילר
(טוב, זה חצי טריילר, חצי סרטון תיעודי וחצי סרטון תעמולה) לסרט שאולי, יש מצב, מי יודע, יתחרה בעונה הבאה, שכן הוא יוצא בכריסמס 2014. "Ubroken" (בלתי שבור?) מבוסס על סיפורו אמיתי של לואיס זמפריני, אצן אולימפי מצליח שהקריירה שלו נקטעה על ידי מלחמת העולם השנייה, בה הוא גם שרד חודש וחצי על סירה לבד בים, וגם היה שבוי מלחמה אצל היפנים. ממש "הגשר על נהר קוואי" פוגש את "חיי פיי".
אז, מי כתב את פיתיון האוסקר המוחלט הזה? האחים כהן, משום מה (אם כי מדובר בשכתוב תסריט של מישהו אחר, אז כנראה כסף היה מה שגרם להם לבוא לפרוייקט הזה). ומי יביים אותו? ובכן, אמממ… אנג'לינה ג'ולי. זה קצת מוזר, חייבים להודות, אבל גם עם צוות תמוה שכזה מאחורי המצלמה, הרעיון והסיפור מאחורי הסרט הם סיבה מספיק טובה בשביל לשים עליו עין בשנה הקרובה. הצילום נראה יפהפה, ולא סתם, הרי רוג'ר דיקנס מצלם את זה. אולי השנה תהיה השנה שלו? נחכה ונראה. עוד מוקדם.
http://www.youtube.com/watch?v=M48tvsfpIew
לא הבנתי משפט מסויים במאמר
"המסר שאני מקבל מחברי האקדמיה הבריטית: כולנו יודעים ש"כח משיכה" היה הסרט הטוב יותר מבין השניים, אבל "12 שנים" הוא הסרט החשוב יותר, כי עבדות, אז חייבים לתת לו את הפרס."
למה?
כח משיכה זכה בפרסים על הסאונד, הצילום והאפקטים. אלה קטגוריות שגם איש הפלדה או ההוביט היו יכולים לזכות בהן. הוא גם זכה בפרס הסרט הבריטי הטוב ביותר שבו לא הייתה לו תחרות קשה מדי. חוץ מזה הוא זכה בפרס הבימוי שזה הגיוני מכיוון שמדובר בבמאי שהצליח לעשות סרט טוב מתסריט בינוני. כלומר, הוא לא זכה בשום פרס על משחק או תסריט. לעומת "12 שנים של עבדות" שזכה על משחק והיה מועמד בתסריט. ובנוסף לזה, "12 שנים של עבדות" גם זכה בפרס החשוב ביותר. לכן זה נראה לי הגיוני שחברי האקדמיה הבריטית העדיפו את "12 שנים" על "כוח משיכה" (ואני מסכים איתם לגמרי).
נ.ב. אני שמח לראות שברחד עבדי זכה בפרס, מגיע לו. אני מקווה שהוא גם ייקח את האוסקר.
גם כוח משיכה היה מועמד על תסריט.
חוץ מזה, אני מסכים עם כל מה שאמרת.
טעות שלי
כנראה שהתבלבלתי לרגע עם המועמדים לאוסקר.
בנוגע לאוסקר
האם יהיה השנה 'הכה את האוסקר'? אם כן, מתי הוא צפוי לעלות?
מצטרף לשאלה
(ל"ת)
(...)
(שמעתי את השאלה, אענה כשתהיה לי תשובה).
המועמדים לאוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר - משוחזרים על ידי ילדים.
באופן אירוני, האחד של הזאב מוול סטריט הוא בין ההכי חמודים שם. וגם הפאנץ' של השחזור של 12 שנות עבדות די מבריק.
http://www.youtube.com/watch?v=1w–HHuBKH4
גאוני
ובמיוחד הפאנץ' בסוף
ממש ממש חמוד!
כמעט לכולם יש שפמים.
נו.
ילדים הם חמודים. ילדים שמדקלמים מילה אחרי מילה דברים שברור שהם לא מבינים – לא את המשפט, לא את ההקשר, לא את הסרט ולא את הבדיחה – זה פחות חמוד. באותה מידה אלה היו יכולים להיות חתולים עם כתוביות תרגום.
אשמח מאוד לראות את הגרסה עם החתולים!
(ל"ת)
"או דון וולסטריט"?
(ל"ת)
אז הבאפט"א ניבא במדוייק את האוסקר
'כוח משיכה' לקח את הכי הרבה פרסים, אבל '12 שנים של עבדות' לקח את הפרס החשוב מכולם: פרס הסרט הטוב ביותר.
לא צריך את הבאפט"א בשביל זה.
זו לא חוכמה לנבא את הזכיה של 'עבדות' בפרס הסרט ואת הזכיות הרבות של 'כח משיכה' בשאר הקטגוריות (זה גם המצב במרבית טקסי חילוקי הפרסים של השנה) אבל אחרי שעברתי על הזוכים ב-'באפט"א' אחד-אחד אני רואה שלא הלך להם כל כך טוב ושאי אפשר לסמוך עליהם עם הימורי האוסקר שלנו יותר. ה'באפטא' הוא בעצם הסיבה שהפסדתי את הכרטיסים ל'מלון בודפסט' (בגלל שהלכתי עם הימור על ג'ניפר לורנס).