לאף אחד כבר לא אכפת מאולפני האנימציה של דרימוורקס. גם בזמן אמת המוניטין שלהם היה מפוקפק – האולפן שמייצר להיטים מסחריים אך נוסחתיים וזולים – אבל לפחות הייתה תחושה שאי אפשר לסכם שנה בלי לראות מה דרימוורקס עשו. ובכן, מאז 2019 והסרט שחתם את טרילוגיית "הדרקון הראשון שלי" – אפשר גם אפשר.
ואם שלוש שנים לא נשמעות לכם כמו הרבה זמן, אז קחו בחשבון שבזמן הזה דיסני הוציאו את "אנקאנטו" ו"לשבור את הקרח 2", פיקסאר את "נשמה", "לוקה" ו"אדומה אש", ואפילו אולפני סוני הראו ש"ספיידרמן: ממד העכביש" הוא לא פוּקס חד פעמי עם "משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות". דרימוורקס, בינתיים, הוציאו המשכים ל"בייבי בוס", "טרולים", "הקרודים" ו"ספיריט" (וגם סרט בשם "קסם של מפלצת" שלא השאיר חותם).
אני לא יודע אם המשבר הזה גרם לאנשים בחברה להתחיל להתאמץ יותר, להרשות לרעיונות שהם דחו עד כה לקבל אור ירוק או שהם סתם התחרפנו – אבל "לא רעים בכלל" הוא חזרה מבורכת של האולפן לאיכות גבוהה, ואפילו יותר מזה – לסרט שלא נראה, נשמע או מתנהג כמו "סרט של דרימוורקס".
כי "לא רעים בכלל", המספר על חבורת שודדים בהנהגת הזאב הרע (סם רוקוול) שלאחר שוד שמסתבך מנסים להפוך לטובים כדי לקבל חנינה – הוא חיה אחרת. מספר הרפרנסים התרבותיים שלו יורד ל-1 (אחד מוצדק, יש לציין), בדיחות הפיפי-קקי לא נעלמו אבל גם הן מתמצות באחת חוזרת (נאדים של פיראנה, לסקרנים), והוא נראה… אחרת: לא רק מסרטים של דרימוורקס, אלא בכלל. "לא רעים בכלל" כולל בתוכו את אותן חיות אנושיות שמאכלסות גם את "זוטרופוליס" (לצד בני אדם וחיות מחמד שלא מדברות. ולא, אין לי מושג איך זה עובד), אבל אי אפשר להתבלבל מי שייך לאיזה סרט. בסרט הזה ננטש מרוץ חימוש האנימציה שבכל מקרה מיישן סרטים תוך חמש שנים לטובת משהו על זמני – סטייל.
הדרך שבה דמויות (ומכוניות) זזות ומתנהלות פה היא אומנות בפני עצמה עם חוקי פיזיקה משל עצמם. היא לא בדיוק מקורית (ההשפעה העיקרית היא מלופן השלישי, ובייחוד מ"טירתו של קליוסטרו"), אבל היא מגניבה וכיפית לצפייה – והיא כולה נוטפת את אותו סגנון של גנבים לובשי חליפות שנראים נהדר בזמן שהם גונבים לך את הארנק.
אם "לופן השלישי" הוא ההשפעה העיקרית על העיצוב והתנועה של הדמויות הראשיות (וגם ההתנהגות, במקרה של מפקדת המשטרה), הרי ש"אושן 11" הוא ההורה הרוחני השני – פיתולי העלילה, האופן שבו מוצג לנו השוד, מערכת היחסים בין השודדים שתופסת מקום נכבד, העובדה שאקוופינה היא חלק מהצוות (טוב, טכנית זה "אושן 8", אבל זה עדיין משעשע); תוסיפו לזה קצת "ספרות זולה" (סצנת הפתיחה נראית כמעט כמו סצנה של וינסנט וג'ולס ביקום מקביל שבו הם זאב ונחש), ואלה רמות הסטייל שאנחנו מתעסקים איתן כאן – "לופן" פינת "אושן" פינת "ספרות זולה". כן, בסרט ילדים.
שיפור נוסף מסרטי דרימוורקס הנוסחתיים הוא שהפעם שחקני הקול באו לעבוד ולא רק לתרום את השם שלהם לפוסטר. סם רוקוול נהדר כזאב הרע, זה תמיד תענוג לשמוע את ריצ'ארד איואדה (הוא פרופסור מרמלדה השרקן, שמשום מה תורגם בעברית בכתוביות כ"פרופסור בון-בון") ואולי המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת לרוב הקאסט היא שלא זיהיתי שמדובר בהם: מארק מארון, אנתוני ראמוס, קרייג רובינסון וזאזי ביטס כולם נבלעים בתפקידים שלהם ואף פעם לא נשמעים כמו "יוהו! זה אני! זיהיתם אותי?".
אבל אם עד כה נתתי רק ציונים לשבח על המעטפת החיצונית, שווה להגיד גם משהו על מה שהסרט עוסק בו – העיסוק וההבחנה התרבותית בין טוב ורע. בעידן שבו נבלים בסרטי ילדים הם לא הכרח, וגם כשהם כבר ישנם לרוב יש לכך איזו סיבה מוצדקת, "לא רעים בכלל" מאפשר דיון מעניין בשאלה מה הופך מישהו לרע או לטוב, ואיך אפשר לעבור מצד אחד לצד השני. זה לא הדיון הכי מושכל, אבל הסרט מציג דוגמאות לשלל הגוונים באמצע, וגם את הקצוות, ומצליח להגיע למסקנה טובה בנוגע לשאלה למה כדאי להיות טוב, בלי לוותר או לעשות קיצורי דרך גסים. וגם זה הישג בפני עצמו.
בקיצור, "לא רעים בכלל" הוא לא רק חזרה לשגרה של דרימוורקס – הוא אולי אחד מהסרטים הכי טובים של החברה. זה אמנם הישג קצת פחות מרשים לחברה שבילתה את שלוש השנים האחרונות בהמשכים לסרטים שאנשים רק בערך זוכרים, אבל "לא רעים בכלל" עומד באותה שורה עם "שרק", "קונג פו פנדה" ו"מגה-מוח". לפחות, ככה נראה לי – יש מצב שאני פשוט מושפע מאפקט שרק.
"גן עדן לכלבים" מאוד קרוב לז'אנר הזה
הוא לא בדיוק כזה, כן – אבל הוא מאוד קרוב.
מתאים לילדה בת 6.5? כמובן, בדיבוב לעברית.
את הדיבוב לא ראיתי
אבל את הסרט ראיתי עם הבת 6.5 והיא נהנתה מאוד.
Based on a great book series
My 7 years old son loves the books ((by an Aussie author). . It's the only thing he is willing to read without any pressure from us.
לדעתי זה כי זה מבוסס על סדרת ספרים מצליחה
אז הרמה של סיפור גבוהה יותר, פיתוח הדמויות, המשמעות בסיפור, העומק שיש לשחקני הקול לעבוד איתו.
מסכימה עם הביקורת , סרט מעולה, שנהנתי לראות לא פחות מהילדים שלי
וממש הזכיר את זוטרופוליס שהיה עד כה סרט הילדים האהוב עלי
אני פה בשביל להזכיר
שיש בדיחת פיפי-קקי נוספת, גם היא חוזרת, וגם היא של הפיראנה.
הטענה שלו שזה לא לב אלא טוסיק.
ומסכים מאוד עם הביקורת, סרט באמת נחמד, מהסוג שכבר נראה היה שדרימוורקס הפסיקו לנסות לייצר.
אני לא יודע אם זה נחשב בדיחת פיפי-קקי
וחוץ מזה, זו הייתה בדיחה מצחיקה רצח
מסכים חלקית
הביקורת על הסרט טובה אבל על דריים וורקס לא… הסרטים של החברה מהטובים שיש הן באיכות והן בתוכן פונים לכל הגילים סרטים כמו שרק וקונג פו פנדה. ובדיחות קקי פיפי רק מנגישות את זה הרבה יותר לילדים ומצחיקות מבוגרים…