לא צריך הרבה בשביל סיפור אימה יעיל. הסיפור של "באבאדוק" – ככה קוראים לזה – הוא מעין גירסה של אחד מסיפורי האימה העתיקים בעולם, שאותו כולנו סיפרנו לעצמנו: יש מפלצת בארון. אבל הוא עובד.
(ותודה לדניאל ב.נ. שהסבה את תשומת ליבי).
"באבאדוק" הוקרן השבוע בפסטיבל סאנדנס, וקיבל שם תגובות מצוינות (הנה טיים אאוט ניו יורק נותן לו חמישה כוכבים). זהו הסרט הארוך הראשון של הבמאית האוסטרלית ג'ניפר קנט, ובניסיון למצוא מה היא עוד עשתה הגעתי לסרט הקצר שלה, "Monster" מ-2005 – שאני בטוח לחלוטין שכבר ראיתי אותו, אבל אני לא מצליח להיזכר איפה, מתי או באיזו מסגרת. ביסודו של דבר, "מפלצת" ו"באבאדוק" זהים: הסרט הקצר הוא כנראה המקור, ש"באבאדוק" הוא הרחבה שלו, כשם שסרט האימה "מאמה" היה מבוסס על סרט קצר באותו שם. איך שלא יהיה, עכשיו כבר די מאוחר בלילה, אז זה בדיוק הזמן לצפות ב"מפלצת", סרט שכדי לתאר אותו אצטרך להשתמש בצירוף המילים הבלתי סביר: סרט אימה חמוד. זה נמשך עשר דקות, וזה כדאי. ואולי זה המקום להזכיר שמשהו עומד מאחוריך ברגע זה.
אז בארץ זה יתורגם ל"פחדרון"?
(ל"ת)
אולי אף "פחדרון בארון", זה עוד יותר היפ.
(ל"ת)
לא, לא. זה מר גרון שגר בארון.
גרמת לי להסתכל אחורה
(ל"ת)
מישהו זוכר את Boogeyman
סרט האימה מ2005? הקונספט דומה, מיטה, ארון, טראומת ילדות, וסרט אימה מוצלח מאד בעיני. אולי לא אחד המפחידים, אבל לפחות אחד המוזרים והמעניינים.
אני זוכר
(ויש לנו עליו גם ביקורת באתר).
אני כתבתי עליו ביקורת לטיים אאוט. חיבבתי את הסרט הזה, אבל הייתי כמעט היחיד. ציון העגבניות שלו הוא 13%. כתוצאה מכך, נדמה לי שזה היה הסרט הראשון אי פעם שבו הביקורת שלי צוטטה במודעה בעיתון – כנראה משום שהייתי המבקר הישראלי היחיד שאמר על הסרט משהו חיובי.
וואוו גורם לספרי-תלת-מימד-מעפנים כאלו להיות משהו מפחיד. שווה.
מה הטעם?
זה נשמע בדיוק כמו מאות סרטי אימה אחרים. אותה אמא, אותו בית, אותו ילד, אותו חור בקיר שיוצאים ממנו חרקים, אותה חברה מנוכרת. הרקע תמיד זהה, רק שהמפלצת מתחלפת. זה הפסיק מזמן להיות מפחיד.
האמא הכי גרועה בעולם
"וואי אולי אני אספר לילד הקטן שלי סיפור על המפלצת שבארון"
זו החלטה הרבה יותר מטופשת מכדי להיות אמינה.
וכשמדובר בסרטי אימה והחלטות מטופשות קשה להגיע להישג הזה..
קריפי
מה שנחמד בעולם זה שיש המון תרבויות ולכל אחת יש את האגדות האורבניות שלה, אז יכולים להיות גם 20 שמות לבוגימן או לסנטה קלאוס. ומה שנחמד בסרטי אימה זה שלמרות שיש מאות סרטים כאלה שמתרחשים בבית הכי חורק בעולם ולמרות שאתה יודע שהנה השקט שלפני ההקפצה, עדיין יש סיכוי שתקפוץ. הכל תלוי באיך עושים את הסרט.
בכלל, לדעתי סרטים כאלה הרבה יותר אפקטיביים מסרטים עם gore. הרי לא נראה לי שדם או איברים כרותים מפחידים אנשים. אולי זה מגעיל חלק, אבל מפחיד? דם יש גם בסרטים שהם לא אימה. הדם רק מוסיף לאפקט. הדבר הכי חשוב באפקטיביות של סרט אימה זו אווירה. יכולה להיות סצינה בלי טיפת דם אחת, או אפילו בלי שיראו לנו את המפלצת / רוצח / וואטבר, אבל עם טכניקה נכונה שיוצרת אווירה נכונה, זה יכול להיות ממש, ממש מלחיץ.
אגב, אני בעד לעשות ניסוי – להראות לילדים את "מפלצות בע'מ" ויום למחרת את הסרט הזה. נראה לי שבלילה הראשון דלת הארון תהיה פתוחה לרווחה והם רק יחכו שסאלי ומייק יגיעו. בלילה השני היא תהיה נעולה ב 7 מנעולים עם רובה שמכוון לירות לכיוון ברגע שיפתחו אותה.
נ.ב. בבקשה תגיד לי שהשורה על הסוכני נדל"ן ב"בוגימן" זה רפרנס ל"סדרה של צרות" ^^.
זה יהיה ב ארץ ?
מוקדם מדי לדעת, בהרבה.
לסרט עדיין אין אפילו הפצה בארה"ב, אז בוודאי שאי אפשר לדעת אם תהיה לו הפצה בארץ.
מפלצות בע"מ מישהו?
כול הטריילר חיכיתי לרגע שסאליבן יצוץ מתוך איזשהו ארון או שפתאום הישמע הכול של שאומר "סיום ההדמיה. סיום ההדמיה". קצת הרס לי את חווית הצפייה בטריילר.
לגביי הסרט הקצר. לא ממש אכפת לי אם הוא קלישאה או לא, הוא הפחיד אותי מספיק בשביל שאני לא הצליח לצפות בו עד הסוף. היה משהו בבנייה ההתחלתית והפסקול הרועש שגרם לי לחרדה ומתח אמתי בדיוק ברגעים שהיוצרת התכוונה שבהם אני הרגיש אותם. ואני צפיתי בזה 12:30 בצהריים
גם אני צפיתי עכשיו (הצלחתי לסיים אותו)
וזה הפחיד לי את הצורה. באיזה יקום אפשר לקרוא לדבר הזה "סרט אימה חמוד"? יותר כמו- סרט אימה מאיים ומפחיד!
מה אתם חושבים...
ניל גיימן כתב את הספר ודייב מק'קין אייר אותו?
זה הזכיר לי את סיפור האימה המפחיד והקצר בעולם
בזמן שכיסיתי אותו במיטה, בני פנה אלי עם דמעות בעיניו. "אבא, יש מפלצת מתחת למיטה".
התכופפתי אל הרצפה כדי להוכיח לו שאין כלום. אבל שם, מתחת למיטה, ראיתי את בני, עוד אחד, עם דמעות בעיניו,
"אבא, יש מפלצת במיטה שלי".
זה לא זה
סיפור האימה הקצר ביותר בעולם הולך ככה –
האיש האחרון עלי אדמות ישב בביתו. לפתע נשמעה דפיקה בדלת.
ולשרשור המלא:
http://www.fisheye.co.il/%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8/#target-comment-299246
הסיפור התחיל מאוד
טוב. שתי המילים הראשונות שבו אותי, משם זה מתדרדר, ובמילה הרביעית כבר לא היה אכפת לי מאף דמות, בניית העולם הרגישה כמו בדיחה, בקושי החזקתי מעמד עד הסוף.
למה כל סיפור אימה היום חייב להיות כל כך ארוך?
איך אפשר לשבת ולקרוא סיפור באורך שתי שורות? אני זוכר שפעם סיפורי אימה היו באורך שורה, שורה וחצי גג.
מקורי.
(ל"ת)
הנמכת ציפיות
אחרי כל הבילד-אפ בנט, לא יכולתי שלא להתאכזב מהסרט, וחבל.
לא מדובר בסרט אימה, אלא יותר באגדה אפילה, ואת זה הוא דווקא עושה כמו שצריך.
השחקנים מעולים, העלילה מושקעת ויש התכתבות בין המפלצת לבין החיים של הגיבורים, הצילום ברמה גבוה.
רק האימה לא עובדת, הסרט לא מפחיד, לא מבהיל, לא מקפיץ, לא מותח.
אולי הנמכת ציפיות זה לא נכון, כי זה באמת סרט טוב.. יותר בקטע של שינוי ציפיות. לא לצפות לסרט אימה אלא לאגדה אפילה, כמו המבוך של פאן נגיד.