אין שום דבר אחרי הקרדיטים ב"הנוקמים: עידן אולטרון". יש סצינה קצרה באמצע הקרדיטים, אבל אחרי שכל השמות של כל אמני האנימציה והנהגים עוברים, מוצגת רק כתובית "הנוקמים עוד יחזרו" – וזהו. אין שווארמה. אגב, זה עדיין לא מבטיח במאה אחוז שסצינה כזאת לא תגיע: ב"הנוקמים" הראשון, סצינת השווארמה המפורסמת לא הוקרנה בעותקי הסרט בארץ (או בשאר העולם), אלא צורפה לסרט רק עם ההקרנות שלו בארה"ב, שבוע מאוחר יותר. אבל ג'וס ווידון כבר אמר שוב ושוב שלא, אין שום סצינה אחרי הקרדיטים ואין לכם למה לחכות.
ובכל זאת, בשבוע האחרון הגיעה לאינטרנט סצינת אחרי-הקרדיטים בגירסה מודלפת ומצולמת ביד. מהרגע הראשון לא היה ברור האם היא הדבר האמיתי או לא. היו כמה סיבות טובות לחשוב שהיא לא אמיתית; אבל, אם זו סצינה מזויפת – היא סצינה מזויפת מופקת ברמה מדהימה.
למען האמת, עצם קיומו של הסרטון הזה – והעובדה שהוא הופץ ברשת, עוד לפני שהסרט יצא – הרגיז אותי. מצטער, להראות קטע מתוך סוף הסרט – *אחרי* סוף הסרט – זה ההגדרה של ספוילר. לא משנה אם זה קשור לעלילה או לא: אם זה נועד לכך שיראו אותו אחרי הסרט, אפשר לכל הפחות לחכות עד שהסרט ייצא כדי להתחיל לדבר על זה. אפילו אם האותנטיות של הסצינה היתה מוטלת בספק, העדפתי לא לפרסם אותה בגלל הסיכוי שהיא אמיתית.
היא לא אמיתית.
אבל וואו: זאת חתיכת מתיחה מושקעת. מבחינת קונספט, כתיבה ומיזנסצנה הסצינה הזאת בקלות טובה מספיק כדי להיות חלק מסרט אמיתי של מארוול. אפילו הקרדיטים של הסרט מוקפדים מאוד, הרעיון – להציג את ספיידרמן – הוא הגיוני היום ומגיע בתזמון נכון, אחרי שספיידרמן הצטרף רשמית ליקום של מארוול. והצילום של המסך "מהצד" ועם תרגום זר הוא טאץ' מבריק. אחרי שהמתיחה הזאת השיגה מיליוני צפיות, פורסם היום סרטון מאחורי-הקלעים שמציג את העבודה שמאחוריה. אין לי מה לומר חוץ מכל הכבוד.
ממש מוצלח!
אתמול צפיתי בסרט בקולנוע, ואומנם הסצנה אחרי הקרדיטים הייתה ממש חמודה, אבל אם הנ"ל היה אמיתי זה היה מעולה!
ואני ממש ממש אוהבת את הוקאיי עכשיו. איזה יופי של סרט.
עדיין לא אכפת לי מהוקאיי. מצטער.
ג'רמי רנר פשוט לא גורם לי להרגיש כלום.
אפילו למנקה חלונות אין באמת חלון לנקות?!
כל פעם שאני רואה סצנות מאחורי הקלעים אני מרגישה מרומה.
ספוילר לסצנת הכתוביות מעליי
(ל"ת)
האם מישהו שהצליח להבין מה ספיידרמן אומר יכול לכתוב בתגובה מה זה?
(ל"ת)
לא משהו חשוב.
אם זה היה אמיתי, בטח ממילא לא היה אפשר לשמוע מה הוא אומר מעל לתשואות הצופים.
אני חש מרומה מהיחס בין אורך סרטון ה-Making of
לכמות הזמן בו אשכרה מתואר Making of בסרטון.
ביולי האחרון יצא סרטון של הזמר רוב קנטור שבו הוא שר שיר שהוא כתב, רק עם חיקויים מדוייקים של כוכבים,
הסרטון הזה הפך לויראלי בשניות, ואחרי כמה ימים נחשף בוידאו ״מאחורי הקלעים״ שהוא היה מזוייף, נעשה בעזרתם של חקיינים מקצועיים ואנשי מקצוע שגרמו לו להיראות אותנטי ככל האפשר.
בהתחלה התלהבתי מהמהלך הזה, הבחור פאקינג הצליח לעבוד על האינטרנט! זה נפלא! אבל ככל שעבר הזמן ומצאתי את עצמי שומע עוד שירים שלו, מכיר את שמו ושאני לא היחיד, הבנתי שלקחתי חלק במזימת פרסום גדולה ומטורפת שכל מטרתה היא ניצול ציני של קהילת האינטרנט.
״תראו את כל הסרטונים של אנשים שמציגים את הכישרון המיוחד שלהם במצלמת וידאו ביתית! מה אם אני אעשה אחד מזויף, אחכה בשקט בזמן שהוא משגע את כל האינטרנט, ואז אשחרר סרטון חשיפה מפורט שהכנתי מראש? וכל זה בשביל לפרסם את האלבום החדש שלי!״
הסרטון של ספיידרמן לא שונה, הוא נעשה בשביל להיות ויראלי, ואז תורגם לשפה זרה וצולם ממצלמת פלאפון בשביל שיראה מודלף כמה שאפשר, והכל בשביל סרטון החשיפה, שבו נתוודה לאמני האפקטים שרוצים שנעשה להם סאב ביוטיוב.
אתם מוכשרים, אנשים, ואני אשמח לראות את יצירותיכם, אבל אל תנצלו אותי בשביל שאני אעשה את זה.
אז איך תגיע אליהם אחרת?
(ל"ת)
בעזרת פרסום נכון שלא מתחזה לשום דבר אחר.
וכמובן, יצירה מספיק טובה שאני אגיע אליה כי היא באמת יצירה טובה (בהקשר של רוב קנטור – השיר על שאיה לאבוף, למשל).
מה יותר נכון
מאשר לבוא ולהראות לך ישירות את מה שהם עושים ולגרום לך להבין שמה שהם עשו הוא כל כך מוצלח עד שהלכת שולל? אם הם היו מפרסמים את עצמם באמצעות פוסטר עם בחורה בלבוש סמלי, זה היה יותר "נכון"? לדעתי, אם זו הדרך שהם בחרו לפרסם את עצמם – הם בחרו בדרך הכי הגונה וישרה שאפשר לחשוב עליה אי פעם. הם פשוט מראים לך מה הם יכולים לעשות ונותנים לך לחשוב לבד מכאן ואילך. זה נכון שהיתה כאן מניפולציה, אבל היא נועדה פשוט לגרום לך להבין את מה שהם מסוגלים לעשות.
אבל מה שאני אומר הוא שאפשר להראות את היכולות שלהם
בדרך שהיא לא מניפולציה. אמנם זה יהיה פחות ויראלי, אבל זו לא תהיה מניפולציה.
תחום כמו סרטוני האפקטים הממוחשבים ברשת זה בכלל תחום שנורא קל לפרוץ בו, אם אתה טוב בזה ועושה סרטון שהוא באמת טוב ויצירתי.
למה זה כל כך חשוב?
במקרה הזה הם עשו עבודה טובה גם מבחינת הרעיון של הסצנה וגם הדרך שבו היא צולמה כדי לפנות לנקודה הויראלית. אלו אנשים שהוכיחו בעצם היצירה הזו שהם מאוד יצירתיים ושהם עושים משהו מעניין (המחשבה על איך לגרום לזה ליצר באז ולהראות אותנטי).
הם פרסמו את עצמם, הם הצליחו לחדור לתודעה של אנשים בתעשיה ושל הקהל, הוכיחו שהם טובים במה שהם עושים ולא עסקו בלדחוף במרמה איזה מוצר צריכה תמורת הון סודי שקיבלו ממישהו. עכשיו אתה יודע שהם טובים ומוכשרים, עכשיו אתה גם תצפה ביצירות שלהם.
אני מאוד לא אוהבת פירסום של מוצרי צריכה שמנצל בציניות את הקהל ברשת, אבל אני לא חושבת שזו דוגמה למקרה כזה.
אז מה זה אם לא ניצול?
תחשבו על זה ככה: האם הסרטון היה מקבל איזושהי תשומת לב אם הוא היה פשוט הקובץ המקורי שלהם (שאגב, נראה פתאום גרוע כשהוא לא מצולם בפלאפון), מפורסם דרך העמוד שלהם עם הכותרת ״חשבנו על סצינת פוסט-קרדיטס לנוקמים 2״?
אני לא חושב.
אפשר לומר שהכוונה מראש היא הטרלה, ואני הייתי מסכים עד סרטון החשיפה שלהם.
להיות טרול זה לפרסם את זה ואז ללכת ולראות את כולם משתגעים. וזהו.
אחת הטענות ללמה זה באמת יוצג בסוף הנוקמים הייתה שלמה שטרול יעשה כזו השקעה ענקית בשביל זה. עכשיו זה ברור – בשביל לפרסם את עצמו בדיעבד.
עדיין לא הבנתי את השימוש במילה "ניצול"
איך נוצלת?
השתמשו בסקרנות שלך כדי לגרום לך (אולי) לראות סרטון קצר ומבדר. זה לא עלה לך כסף, לא נגרם לך נזק, ויותר מזה – אפילו לא ניסו למכור לך שום דבר או לשטוף לך את המח עם פרודוקט-פלייסמנט. באיזה אופן נוצלת?
האינטרנט בכללותו נוצל, בשביל לדחוף סוג של פרודקט פלייסמנט בדרך שלא תצפה לה.
אני רציתי לדעת מי עשה את הסרטון הזה, אז סימן שהם הובילו אותי בדיוק למלכודת שלהם בלי ידיעתי.
אוי, האינטרנט נורא עצוב עכשיו
בוא נתבע אותם, שיפצו את האינטרנט בסכום סמלי ובכמה סרטוני חתולים.
נניח לרגע שהסרטון היה אמיתי
אם זה היה המצב, זה היה סרטון שהודלף בניגוד לרצון היוצרים (תוך הפרה כמובן של זכויות יוצרים), ובניגוד לכוונות המקוריות שלהם. כלומר, צפייה בסרטון מסוג זה היא כשלעצמה לא מוסרית, אולי אפילו יותר מההטרלה, ולכן מכשירה מוסרית את ההונאה.
אם כבר, יכול להיות שלסרטון מזויף כזה יכולה להיות השפעה חיובית על תופעת ההדלפות – סרטונים עתידיים יתקבלו ביותר חשדנות ובפחות סיקור אובססיבי.
עם כל הכבוד לזכויות יוצרים
אף אחד לא יפסיד שקל מפרסומה של סצינת פוסט-קרדיטים באינטרנט. המצפון שלי שקט, בכל מקרה.
אני מסכים
אני גם חושב שמפריזים בהשפעה הכלכלית ובחשיבות של הדלפת הסרטונים הללו, כמו גם בגילוי שחלקם מזויפים.
כל מה שאמרתי הוא שמי שמרגיש מנוצל, צריך לזכור שהוא ניצל את האינטרנט קודם בשביל לראות תוכן מודלף![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אני חושבת שהסרטון הזה נעשה בשביל הפאנדום
בסרטון מאחורי הקלעים הגיקים מסבירים שכשהם שמעו שאין הפעם סצינה בסוף הקרדיטים הם התאכזבו והחליטו להפיק אחת משלהם. לא ראיתי כאן ניסיון לשווק לי משהו אחר וודאי שלא לנצל אותי. בעיניי זו פשוט עוד יצירת מעריצים ואני בעד.
חצי OFF טופיק
בדף הביקורת של הסרט עלתה שאלה על איזה כיוון אפשר ללכת בשלב 4 של היקום הקולנועי של מארוול. אז הנה הרעיון של חבובות בנושא – המאבק נגד מזון בריא :
https://www.youtube.com/watch?v=AHPn5d7wRtk
"זה הסוד שלי, אני תמיד רעב".
קרעו אותי מצחוק.
אבל רד פיש כבר עשה את זה קודם!
יאללה, בית משפט לזכויות יוצרים והאתר ממומן לנצח.
גרסה איכותית יותר של הטריילר המזוייף
לפני שעשו לו הסרטת רפרודוקציה ממסך של מחשב:
https://www.youtube.com/watch?v=jhn2tXWvH88
עכשיו זה הרבה פחות אמיתי..
בכל מקרה זה סרט מזוייף מאוד יפה. אהבתי איך שהוא מתחיל ממישהו חשוד ומפחיד שמתקרב אל המסך.
אני מתרשם בעיקר
מהקצף על הזכוכית והאופן שהוא מנוקה, באופן כל כך אמין, לאחר שבסרטון מאחורי הקלעים ראו שבעצם אין שם שום זכוכית. וברור שהם גם חקרו טכניקות ניקוי חלונות.
גאד דאם איט, מעריצים!
פעם כשמעריצים היו עושים משהו, היו יודעים שזה נעשה ע"י מעריצים. לפעמים זה היה חובבני, לפעמים זה היה קצת יותר מושקע, אבל ידעתם. היום יש יצירות פאן-מייד כל-כך מושקעות שכבר ממש קל לחשוב שזה משהו רשמי שפורסם / הודלף. היום שוחרר טיזר לסדרה של נטפליקס ע"פ סדרת הספרים "סדרה של צרות", שהיא במקרה סדרת הסרטים האהובה עלי. הטיזר רק בן חצי דקה ולא נראים בו שחקנים, אבל הוא נראה כל-כך טוב, כל-כך מתאים מבחינת האווירה ועם כל-כך הרבה רפרנסים לספרים שלא מעט אנשים – אני ביניהם (בכל זאת, סדרת הספרים האהובה עלי) – ישר פרסמו את זה עם ליווי של צווחות התלהבות. אך לאחר זמן קצר הגיעה הבשורה המרה – הטיזר הזה הוא לא רשמי ולנטפליקס אין קשר אליו. And there was much disappointment.
אני לא יודע מי עשה את הטיזר הזה, אבל אם הייתי נטפליקס, הייתי שוכר את שירותיו במיידי. כי עכשיו היצירת מעריצים הזאת הציבה רף מאוד גבוה לטיזר הרשמי.
לעזאזל, מעריצים, למה אתם כאלה מוכשרים?!
סדרה של צרות מקבלת סדרה מנטפליקס?!
האמת היא שהסרט עם ג'ים קארי היה מעולה ממש, האם הסדרה תוכל להיות לפחות טובה כמוהו?
הסרט אכן היה מוצלח למדי
אבל כיסה רק 3 ספרים מתוך 13. הרבה לפני ההכרזה של נטפליקס חשבתי שמיני-סדרה זו הדרך הכי טובה לגשת אליהם, עם פרקים של שעה כל אחד (גם יותר זה סבבה), פרק לכל ספר. מקווה שזו אכן תהיה הגישה שלהם. אני כבר רואה איך אני עושה לזה בינג' של חצי יום.
לגבי ג'ים קארי, אני מתלבט מה דעתי. הוא היה טוב בסרט, אבל בגלל שהסרט פנה לילדים, הוא הרגיש טיפה יות קליל וקומי מהספרים, כולל קארי. אולף של הספרים יותר מרושע ותחמן ופחות קומי וליצני כזה כמו שקארי הציג אותו. אם הם יצליחו להחזיר את קארי אז אחלה, אבל הוא יצטרך לשנות קצת את ההופעה שלו. או שיכולים להביא שחקן חדש לגמרי (מוכר או לא) שיתן את הפירוש שלו לדמות. גם יכול להיות מעניין.
"בגלל שהסרט פנה לילדים"?
והספרים הם יצירה למבוגרים?
גם.
ברור שגם ילדים ונוער יכולים לקרוא אותם ולהנות, אבל אישית בכלל לא הייתי מגדיר אותם 'ספרי ילדים'. התכוונתי להגיד שבספרים יש הרבה הומור שחור וציניות אפלה כזאת, ובסרט זה הרגיש שקצת הורידו את הרמה של זה והכניסו יותר קומדיה, כי רצו לפנות לקהל צעיר יותר (הוא גם הופק ע"י ניקולודיאון, אאל"ט).
הספרים מפחידים כמו הטריילר?
(ל"ת)
יפ.
(ל"ת)
מפחידים? אה....לא ממש.
כלומר, קורים בהם כל מיני דברים לא נעימים לאנשים, אבל אין תיאורים גרפיים או מזעזעים במיוחד. לא משהו שיעשה לך סיוטים בלילה. הם לא ספרי אימה, זה יותר הומור שחור כזה. ממליץ לך לנסות להתחיל ולראות מה דעתך.
אלוהים שישמור, זה לא היה הומור שחור בסרט?
חיבבתי מאוד את הסרט והופתעתי לגלות שהוא מבוסס על ספרים. אבל אם הסרט הוא גרסה מרוככת אז מה לעזעזל קורה בספרים ואיך אפשר לישון אחרי שיודעים מה קורה שם?
הם יצירה לילדים, מסיבה שאינה ברורה.
(ל"ת)
הדבר הזה מדהים לגמרי.
מגמד את הקטע עם ספיידרמן, וגם כל יצירת-מעריצים אחרת שראיתי. אני עדיין מתקשה להאמין שזאת יצירת מעריצים.
למה?
נכון הטיזר באמת מוצלח, אבל.. הוא טיזר. הוא לא באמת מראה הרבה. עשו פה שימוש מושכל באווירה, ובצילום אבל אין פה משהו שהעיף לי את הסכך.
וחוץ מזה, בוא נשים רגע דגש על המילה "מעריצים" בתוך "יצירת מעריצים". המעריצים הם כבר מזמן לא ארבעה גיקים שמנים ומחוצ'קנים שמגיעים לקומיקון עם תחפושת מקרטון של באפי שהם גזרו מגיליונות של פנאי פלוס. המעריצים כיום הם אנשים שגם עובדים בתעשייה, חלקם במאים לא חובבים בכלל, שמשתמשים בידע הרחב שהם צברו (בלימודים או בתעשייה) ובנוסף בידע הרחב שלהם על מושא הערצה כדי ליצור יצירות. לא בלתי נמנע שיצאו להם אחלה של דברים.
...החל מטריילרים וכלה בסדרות אינטרנט שלמות.
(ל"ת)